IMG_20190421_213736
‹ חזרה ל האסכולה הוונציאנית (ציור) פרק ג׳ תורת התנועה של ונציה
ב- 1250 הגיע נושא הרגש המתפרץ לשיא ויצר בבולוניה את יצירת המופת שלו: אל רב רגש (ייסורים) שגם נחתם בשמו של הצייר עליו. זו הייתה צליבה שהייתה אז מעשה שלא יעשה – חתימה הייתה עליה וזו הייתה מהפכה. עד לרגע זה הצייר היה כלי לשרת את האל – לא היה לו שם ולא מעמד – ג'ונטה מפיזה בציירו כך את נושא הצליבה, בתנועה, שרגש יסורי האל במקורה ובחתימה הזו, ג' ונטה, היה למעשה לא רק לג׳ונטה פיזאנו, אדם ולא משרת אלא גם למבשר הרנסנס.
כתיבת תגובה