Screenshot_20190719_162515

‹ חזרה ל עורקים גמישים – הסוד והדרך לזכייה בבריאות מחדש

Ottavio Vannini (1640s יעל וסיסרא Yael and Sisera אוטביו וניני1585 – c. 1643) צייר פלורנטיני בן תקופת הברוק.
גלוקוז הוא כוח אהוב ומתוק שמשתתף, גם בתהליכי חילוף החומרים בגופנו. בלעדיו לא נוכל להתקיים. אלא שדרושה לו מידה נכונה – בלעדיה האהבתנו נתונה לו, ממש לא בצדק. גופנו אינו מסוגל להתמודד עם יותר משש כפיות סוכר ביום, ולכן הוא מעבד את הסוכר העודף לשומן ואוגר אותו ברקמות השומן.
סוכר, מתפרק לגלוקוז ופרוקטוז. הגלוקוז מספק אנרגיה לתאי הגוף ועודפיו מגיעים לכבד, שאחראי על בקרת רמות הגלוקוז בגוף. הכבד אוגר את עודפי הגלוקוז בצורת גליקוגן (בתזונה עתירת  פחמימות) אבל הוא נאגר גם בשרירים ובכליות ובשעת הצורך הגוף מפרק אותו לאחר שהפך לשומן בחזרה לגלוקוז ומחזיר אותו לזרם הדם – או הופך אותו בכליות לאמוניה (בסיס שבא לאזן את חומציותו המזיקה). האמוניה נהיית אוריאה, אבל לאחר שהורסת ברבות הזמן את גמישות צינורותיה של הכליה. תוך 3-5 שנים נראה מדדים איומים של מצב זה בבדיקת שתן (מיקרואלבומינוריה).
הפרוקטוז נכנס לכבד. הוא מגיע ישירות לכבד ונאגר שם לאחר שהפך בכבד לשומן. עודפי הפרוקטוז מסוכנים מאוד לכבד וכמו הגליקוגן לכליות ומשפיעים עליו בדומה לצריכת אלכוהול מוגברת, כיוון שפרוקטוז ואלכוהול עוברים תהליך חמצוני דומה והופכים לשומן. תוך חמש שנים גם המצב הזה עלול להידרדר למחלת "כבד שומני שאינו נובע מצריכת אלכוהול". בשונה מגלוקוז, פרוקטוז לא גורם ללבלב להפריש אינסולין, ולכן משבש את מערכת הרעב והשובע בגופנו. כתוצאה מכך אנו אוכלים יותר ממה שאנו צריכים ומפתחים עמידות לאינסולין. בסופו של דבר העמידות הזאת מקשיחה את העורקים, פוגעת ברמות הכולסטרול הטוב ‭ HDL‬ שאחראי על גמישות העורקים ועלולה להוביל לסוכרת מסוג 2. בנוסף לכך, השמנה – משמשת מדד נוסף שנקשר בגלוקוז – עודף גלוקוז בדם נאגר בתאים כשומן (האינסולין אחראי לאגירה זו משל היה אפסנאי) כאשר רקמת השומן מתמלאת, עודף השומנים עובר לזרם הדם ומצטבר ברקמות הרכות (שריר, כבד ועורקים – כאן מתחילה מלאכת הקשחת העורקים ותחלואה איומה שמקורה השמנה). ההשמנה הבטנית והתחתית – אגן היא מצב שחושף את העמידות לאינסולין כי במצב זה מופעלים תהליכים אנזימטיים תוך תאיים, שגורמים להתפתחות ההשמנה ולתנגודת לאינסולין. לכן, עודף משקל מוגדר כמדד נוסף לאבדן גמישות העורקים אבל הוא נקשר בעודף גלוקוז ובהתפתחות התנגודת לאינסולין – עוד על נושא זה כאן. במקרים אחרים השמנה בטנית ואגנית נקשרים גם במחסור בסידן – אבל תמיד היא סימן לקשיות עורקית.

כתיבת תגובה

Or

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*