Screenshot_20190726_112505

איור – דופן הקיבה בנוסף לאפיתל הצנרת של המעי היוצא ממנה מוקפת בשכבה שרירית, ובקיבה היא עשויה שלוש שכבות והיא עבה למדי. שכבות השרירים בקיבה הן: שרירים אלכסוניים, שרירים טבעתיים ושרירים אורכיים (מפנים החוצה). השכבה החיצונית היא של השרירים האורכיים והשכבה הפנימית של שרירים מעגליים – כל השכבות מתכווצת בו זמנית אבל בכיוון אחר ללישת המזון – קרקעית הקיבה מכונה פונדוס. האפיתל הרירי שמצוי בדפנות הקיבה מפריש נוזל צמיג על פני הדופן המורכב מריר ואלקטרוליטים והוא מגן על הדופן מפירוקה. הנוזל הוא מעט בסיסי, וכך גם מגן על הדופן מהחומציות בקיבה. אצל הניזונים מפחמימות, הופכת הקיבה לסביבה חומצית רק כשנאכל מזון חלבוני. באכילת מזון חלבוני מופרש ההורמון גסטרין. בתגובה להפרשתו מופרשת חומצת מלח מתאי בלוטות רירית הקיבה. הזימוגן פפסינוגן, אשר מופרש מדפנות הקיבה, הופך לאנזים הפעיל פפסין רק בסביבה חומצית זו. מפתחה התחתון של הקיבה, יוצא המזון מן הקיבה לתריסריון – תחילתו של המעי הדק. פתחים אלו מוגנים בשרירים חזקים הקרויים סוגרים. השוער הוא שריר טבעתי המהווה שסתום. כשהוא מכווץ נסגר הפתח, וכך נמנע מעבר של מזון מן הקיבה לתריסריון. חובתנו לשמור על גמישותן של דפנות הקיבה, התריסריון והמעי הדק העליון ושריריהם כדי למנוע קשיות וכיווץ שרירים כרוני במערכת העיכול, כדי למנוע מחלות ניווניות הקשורות במחסור בברזל והיפוכלורידריה – תת חומציות הקיבה. משימה מורכבת שרבים לא עומדים בה. מגוון תרופות עלולות לגרום לבעיות בבטן ובתריסריון. הבולטת בהן אספירין אבל גם תרופות אנטי דלקתיות אחרות (תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות, NSAID) המשמשות לטיפול בכאבי שרירים ודלקת פרקים, בדרך כלל פוגעות ברירית הקיבה וגורמות לשחיקות, כיבים, דימום מהבטן והתריסריון ואנמיה. תרופות אחרות מפריעות לריקון הקיבה וגורמות לבחילה, נפיחות או הקאות. מזון עשיר אורז, סויה וקטניות הוא צרה צרורה לנושא זה בשל בעיית הלקטינים – עליה פרסמתי במאמרי "צום חי – הוא תרופה טבעית. אזהרה לקטינים" נא לגלול עד הכותר למטה הלקטינים (Lactones) – הקישור למאמר זה נמצא כאן. ירון מרגולין