רוצה להחלים מפגיעה במערכת העיכול ללא תרופות?

רוצה לחצות את הרוביקון בשלום? – Caesar crossing the Rubicon רירית המעיים
– היא מעטפת עדינה של אחד הנהרות החשובים בעולם. נהר המזון שזורם בגופנו. אבדן גמישות צנרת העיכול קשורה תמיד בפגיעה ברירית זו ובאלרגיה קשה למזון – רוצה להחלים מפגיעה ברירית המעיים, צרבת, גרדת בעור ותחושה של אבדן הראייה ללא תרופות – מאמרי זה על  אבדן גמישות צנרת העיכול יכול לשמש לך שער לדרך ההחלמה שלך.
למעלה – יוליוס קיסר חוצה את הרוביקון והאלה רומא ממתינה לו בשוליו, ריצ'רד ווסטל (1793) The Goddess Roma Appearing to Julius Caesar at the Bank of the Rubicon – Richard Westall

אנשים רבים סובלים מהפרעות במערכת העיכול. חלקם נאלצים לעבור בדיקות פולשניות ולא נעימות רבים סובלים מהפרעות עיכול במשך שנים ולעתים גם נפגעים במהלך הזמן מתופעות הלוואי של התרופות שאותן הם נוטלים. 

מעטים יודעים שתופעות כגון מחלות עור, פגיעה ברירית דרכי הנשימה, רירית מערכת הרבייה, רירית מערכת העיכול, ורירית עיניים שמובילה לעיוורון מקורה בהפרעות עיכול – פגיעה בדופן המעי. נזק ברירית המעיים שמקורם בתזונה שגויה: יתר חלבונים היא הבעיה –  חולי שמשתקף בירידה באוכלוסיית החיידקים הטובים (המיקרוביוטה) ובחיזוק החיידקים הרעים שגורר אותנו, עקב כך למצבי אנמיה וחוסר ברזל גם מדדי BUN מעל 70 ואוריאה מעל 145 כשה-GFR מגיע למדד מפחיד של 60, ובנוסף ניכרת עליה של מדד הקריאטינין וגם ההיסטמין עולה בדם בנוסף לכל אלו הדם מעט חמוץ – כל אלו מהווים סמני אזהרה לבעיות במעיים, אם יש בידך בדיקות דם שמקיפות את התמונה, אין צורך בבדיקות מפחידות, הגם שהן מסייעות להבין ולדייק את הבעיה ואם לדייק רצוננו יש לדעת שכל אלו הם סימנים לכך שרירית המעיים נפגעה.
רירית המעיים
 שנמצאת על השכבה החיצונית של דופן מערכת העיכול יכולה להיפגע ועל-פי התסמינים הנזכרים למעלה היא גם נפגעה. גם ללא ועם בדיקות פולשניות מפחידות עבור רבים אנטיביוטיקה מקובלת במקרים כאלו כתרופה – הבעיה שהיא הורגת את אוכלוסיית החיידקים (המיקרוביוטה) ומחריפה את המצב – ההיסטמין (2-4-אימידזוליל-אתילאמין ) שנוצר בתאי מאסט (יש שקוראים להם פיטום) עולה – וההיסטמין שולט גם על ייצור חומצת המעי (H2 ) ויכול לשמש כמוליך עצבי במערכת העצבים המרכזית (H3). כמו כן, להיסטמין תפקיד מרכזי בשינה – עם ירידתו בדם, ניכרת תשישות גופנית ועייפות גוברת. אגב מדד ההיסטמין מופיע בכלל בבדיקות הדם שלך?

נפיחות בגרון, בפנים, בלשון, ו/או בעיניים. כמו כן מצבי לחץ-דם נמוך, בחילה, הקאות, שלשולים, כאבי בטן, או/וגם הפרעות קצב-לב, סחרחורת או טשטוש, קשיי נשימה, נשימה שורקנית, תחושת בלבול דורשים בחינת מצב ההיסטמין בדם.

רוצה לדעת מה אפשר כן לעשות כדי להחלים מרירית מעי פגועה? נא לקרוא את המאמר שלפניך – 

אניבאלה קאראצ'י – גאון נוסף. קראצ'י מציג ברומא, בארמון פרנזה – בו אפשר לחזות בהרקולס -Annibale Carracci- Galerie Farnèse, Hercule et Ioie, 1597-1602, Fresque, Rome, Palais Farnèse – בבכחוס המנצח (Triumph of Bacchus and Ariadne (detail) פרטים שמשקפים יכולת ותמצית מיטבית של ההשפעות האדירות של ענקי הרנסנס הונציאני- עוד על כך כאן.

רירית המעיים – אבדן גמישות צנרת העיכול קשורה תמיד בתרבות תזונה, כשל מערכת ההובלה שבגוף שלנו אבל גם באלרגיה קשה למזון – רוצה להחלים מפגיעה ברירית המעיים, צרבת, גרדת בעור, ירידה במדד הסינון ה-GFR של הכליות שלך, אי ספיגת ברזל, אנמיה ומתחושה של אבדן הראייה ללא תרופות גם ממחלות המעי הדלקתיות: קרוהן וקוליטיס – מאמרי זה על אבדן גמישות צנרת העיכול יכול לשמש לך שער לדרך ההחלמה שלך.
המזון שלנו הוא אחד ממרכיבי התרבות העמוקים ביותר. הכנתו כוללת תפיסה חדשנית בה האכילה גם מרפאה אבל בהחלט היא לא מתחילה בצייד או באסיף בשטחי הגידול גם לא במטבח ולא מסתיימת בפה. מרגע שהמזון נכנס אל חלל הפה ועד לסיום ספיגתו במעי הדק הוא עובר תהליכי איבוד, קיצוץ וריסוק בצינורות שהן כתעשיית העיכול והרפואה החדשה ואחד מסודות ההחלמה המרכזיים שברפואה שלנו ונושא מאמרי: "להחלים מפגיעה ברירית המעיים ללא תרופות".

קריאה מהנה

נאטו NATTO מזון על להגנה על רירית המעי. מספרים שהנסיך שוטוקו: שחי ביפן בתחילת המאה השביעית, סייר בעמק האומי ונח בכפר וראדו, האזור המפורסם בגידול פולי סויה ביפן. הנסיך נתן לסוסו כמה פולי סויה, עטף את שאר פולי הסויה בקש אורז ותלה אותו מעץ שהונח על גב הסוס. למחרת הפכו פולי הסויה לנאטו האגדי, שהנסיך טעם, טבל במלח, ואהב אותו מאוד. לאחר מכן  תושבי העיירה שבו על צעדיו והכינו הרבה מאד נאטו, ואף שינו את שם הכפר ל- Warazuto Mura ("כפר גלישת קש האורז").
נאטו הינו מאכל המופק מפולי סויה שעברו תהליך של התססה. מאכל יפני מסורתי הקיים למעלה מ-1000 שנה. הפופולריות של המאכל עלתה בעקבות תרומתו הרפואית הגדולה למעיים. לדוגמא נהוג לחשוב כי הוא מונע התקפי לב, שבץ מוחי, דלקת בריאות, גרדת, אבדן ראייה וסרטן וכל זאת משום שהוא מחזק את צנרת העיכול. הסיבה העיקרית לתכונות המרפא המיוחסות למעדן הזה, היא העובדה שבשעת התסיסה נוצרים אנזימים, ויטמינים חומצות אמינו ועוד תוצרים בעלי ערך תזונתי חשוב. כל אלה מעניקים לנאטו את היכולות הרפואיות והבריאותיות שלו. נאטו מכיל ויטמין B12, שחסר בתפריט של צמחונים, ולכן מתאים למתנזרים מבשר. בשימוש נגד טרשת העורקים (אובדן גמישות עורקים, הצטברות פלאק), לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה ומעי דליף.

אם אתם חשים בנפיחות אחרי האוכל, יש לכם גזים ואפילו כאבי בטן, כאבי ראש או צרבות, הצואה שלכם רירית ואתם הולכים ומאבדים את התשוקה המינית וגם העיניים שלכם מתיבשות – המזון שלכם לא מתאים לגופכם – תרבות התזונה שלכם משובשת. גמישות הצנרת עומדת במרכזה, ופועלת לרעתכם. הגיע הזמן לבחון את גישתכם למזון ואת איכותה של  תזונתכם. כי, כשהמזון משובש או אלרגני הדבר גורם לאובדן הגמישות. התהליך הזה מתחיל בחלל הפה וממשיך אל הלוע ומשם לוושט. בהתקדמותו במורד הוושט (צינור שרירי, שתפקידו לדחוף את המזון, למעשה הוא רק תחנת מעבר) המזון נדחס הלאה בתנועה גלית של השרירים שנקראת פריסטלסיס. כיווצם בכיווץ שרירי כרוני מקשה את הצנרת. מעטים יודעים ששיבוש תפקוד השרירים גורם לכיווצים מהירים מדי (וחזקים מדי) במסלול הובלת המזון כך חוטפים שילשול. וכשהם איטיים מדי, חוטפים עצירות. עוד פחות יודעים שאחת הסיבות לכיווצי השרירים האלו הינה תזונה לא נכונה.

פרופסור אריה לוין העומד בראש היחידה לגסטרואנטרולוגיה בילדים בית החולים וולפסון טוען שפיתח דיאטה חדשנית להשהיית מחלת דופן המעי לתקופת זמן קצרה, תזונה כתרופה – רעש גדול ותוצאה בהחלט מרשימה 14 שבועות ללא מחלה – מר לוין מודה שהרופאים שאסרו על חולי מחלת הקרוהן למשל, צריכת פירות וירקות, בשל תכולת הסיבים הגבוהה בהם פשוט טעו ויתכן אף שגרמו בכך להחרפת המחלה. עמדתם זו לדעתו לא הייתה מבוססות באופן מחקרי – כאן. שמעתם על רופא שהתנצל כי טעה?
כל יום אני פוגש בקליניקה את "עמדות" הממסד שנראות כמו דיאטה לעידוד צריכת תרופות – בעיקר בבואי לטפל באי ספיקת כליות נוכח המלצות הדיאטניות של הנפרולוגים – מחצית מתפריט המלצתן נמצא ברשימת המזונות האסורים שלי -גם  כאן. כאן  וכאן– על נושא התרופות הטובות והרע פרסמתי סדרת כתבות והראשונה בהן – כאן – אם רצונך להחלים ללא תרופות ממש כדאי לך לעיין ולטעום מעוצמתו של הרע – מאמרי זה יתמקד בבעיה ובדרכי החלמתה – לא השהייה –

החלמה!!!

נהר סטיקס, גוסטב דורה. סטיקס (נהר השנאה) במיתולוגיה היוונית הוא שמו של הנהר שגבל בין הארץ לשאול, ממלכתו של האדס, והקיף אותו תשע פעמים. הנהרות סטיקס ופלגתון (Phlegethon), אכרון (Acheron) וקוקיטוס (Kokytos) התלכדו יחד במרכז השאול לביצה גדולה. הנהרות החשובים האחרים בשאול היו לתה (Lethe) וארידאנוס (Eridanos). הגרסה הבודהיסטית של נהר זה ידועה בשם הנהר סנזו (Sanzu).

תרבות האכילה כוללת שמירה שמוטלת עלינו על גמישות הצנרת – גמישותם של השרירים לאורך צנרת העיכול וגמישות כלל צנרת העיכול עומדת במרכז מאמר זה – גם הדרך לעשות זאת כדי להחלים.

משקה כורכום מתכון על טהרת חומרים נוגדי-דלקת, נוגדי וירוסים וחיידקים. פשוט, טבעי וטעים להשתגע.
2 כוסות חלב שקדים / שיבולת שועל / אורז / או חלב סויה גם קוקוס.
1כ ס"מ שורש כורכום טרי קצוץ דר.
1כפית אבקת קינמון או מקל קינמון
0.5 ס"מ של שורש ג'ינג'ר טרי מגורר
3 תרמילי הל (לא חובה אבל מומלץ)
3 פרחי ציפורן.
1 כפית סוכר או דבש (אפשר גם פחות, לפי הטעם)
מוסיפים את כל המרכיבים לסיר קטן, מלבד הדבש, ומבשלים על להבה נמוכה – לא להביא לרתיחה. במשך כ 5 דקות (אני בוחש בכפית מדי פעם) המרכיבים מתאחדים.
מסננים לכוס הגשה. אפשר קודם להעביר למעבד מזון. להגיש מסונן.
תענוג.

מסע המזון בגוף מרתק. הוא עובר תהליכי פירוק ושינוי צורה ומהות. 

צנרת העיכול בגוף האדם – עיכול משמעו פרוק המזון למרכיביו. פרוק המזון מאפשר ליסודות המזון לעבור את דופן תאי הגוף ולהזינם.
המזון עובר מהווש שבצוואר לקיבה – שק שרירי ומיכל שמכיל מיצי קיבה (חומצה הידרוכלורית – חומצת מימן-כלורית) ואנזימים (פפסין) לצד מפרקים מגוונים (פרוטאזות) של המזון. החומצה כאן חזקה (HCl) בערך ברמת pH של 2, היא מיועדת לטיפול בחלבונים שבמזון.
שרירי הקיבה שפוגשים את המזון המגיע מהפה דרך הוושט, הם שרירים חזקים מאוד. תפקידם למעוך את המזון וללוש אותו עם מיצי החומצה בדומה לפעולתו של מערבל מזון.
בקיבה נמצאות שלוש שכבות של שרירים עצמאיים: שרירי אורך, שרירי רוחב ושרירים אלכסוניים פועלים לשם כך. כיווץ כרוני של מי מהשרירים האלו מחבל בפעולת ריכוך המזון, לישתו ובטיפול בחלבונים. כאן מתחיל נזק תזונתי שהפגיעה בחלבונים ביסודו וניכרות כמה תופעות: צרבת, רעלת חלבונים או דלקות כלי דם (וסקוליטיס) גרנולומטוזיס עם פוליאנגאיטיס" (GPA) וגם כאב מוקרן אל ברך שמאל מדיאלית. תסמין הברך הוא שקורא לטיפול בלחיצות ההחלמה, בתרגילי גמישות לרגליים (פיסוק רחב) למען שיחרור הכיווצים באמצעות מתיחות ודורש טיפול מעמיק בשרירי דופן הקיבה תוך כדי סילוק יסודות פוגעניים – כיתר חלבונים ויותר מכך הרגעת תאי פייר עליהם אני מפרט במאמר כאן למטה –
יש לדעת שתאי פייר הם ניציגי כוחות ההחלמה, הבעיה שהם בעלי יכולת כימית לכווץ את השרירים ולמנוע גם את שחרורם. פעולה כזו מקשיחה את הצנרת ומחבלת בהמשך על המעבר שלו אל הנימים הסמוכים אליהם וספיגתו בדם.
התריסריון – הוא החלק הראשון והעליון של המעי. הוא מותאם לבצע שתי פעולות: פירוק המזון למרכיביו הפשוטים ביותר וספיגה של תוצרי העיכול בדם.
פירוק המזון שבא מהקיבה למרכיביו מתבצע בתריסריון בעזרת מיצי עיכול שונים. חלק ממיצי העיכול נמצאים במעי, ואחרים מגיעים אליו מן הכבד ומן הלבלב.
הפחמימות מתפרקות לחד-סוכרים, החלבונים מתפרקים לחומצות אמיניות והחומרים השומניים מתפרקים לחומצות שומניות ולגליצרול.

עיכול משמעו פרוק המזון למרכיביו. מכונה קטבוליזם (Catabolism) הוא תהליך פרוק לאבני הבניין, הם יחידותיהם הבסיסיות של המזון.

פרוק כזה הוא שמאפשר ליסודות הבניין לעבור את דופן תאי המעי, לחדור דרך דופן תאי הגוף ולהזינם. הגוף מפרק בצנרת העיכול את המזון לאבני הבניין שלו, ולאחר מכן מאחד אותן שוב (הַבְנָיָה, ביוסינתזה או Anabolism) למולקולות מורכבות הנדרשות לבניין הגוף. בהן אנו משתמשים גם כתרופה להחלמה כשצריך. לדוגמה, רוב הסוכר שאנו צורכים במזון מגיע בצורת סוכרוז, (סוכר לבן). הגוף אינו משתמש בסוכרוז, ולכן הוא מפרק אותו לאבני הבניין שלו (קטבוליזם) – לגלוקוז ופרוקטוז – ולאחר מכן מאחד אותם (אנאבוליזם) לבניית סוכרים אחרים החיוניים לבניין הגוף. כך למשל גלוקוז שנשאר בזרם הדם. בכבד ובשרירים מתרכב מחדש (הַבְנָיָה) לגליקוגן – רב סוכר המהווה מקור לסוכר ונאגר בעיקר בכבד ובשרירים, כמויות קטנות שלו נמצאות באיברים נוספים בגוף דוגמת הכליות.
בקצה הוושט מצוי שריר טבעתי, שער הקיבה [הפתח הלבבי (קרדיה)] שנפתח בזמן בליעה כדי לאפשר למזון לעבור מהוושט לקיבה ולאחר מכן הוא נסגר כדי לאפשר למזון להישמר בקיבה. (תפקוד לקוי גורם למזון ולמיצי הקיבה לעלות מהקיבה לוושט – האדם חש צריבה – צרבת) המזון עובר את שער הקיבה ונכנס לחלל של שק שרירי דמוי אגס (נמצא בחלל הבטן מתחת לסרעפת). השק השרירי מכיל מיצי קיבה (חומצה הידרוכלוריתחומצת מימן-כלורית) ואנזימים (פפסין) מפרקים מגוונים (פרוטאזות). החומצה שבקיבה חזקה (HCl) בערך ברמת pH של 2, מיועדת לטיפול בחלבונים שבמזון. מחקרו של באומונט (1833) ושל חוקרים רבים אחריו, העלו שהקיבה מעכלת כל מזון שמגיע אליה באופן שונה בהתאם להרכבו. בשל כך בשר, לדוגמא, נמצא בקיבה שש שעות ומעלה, ואילו  לחם ישהה בה פחות זמן, ופירות פחות מלחם. המסקנה הבסיסית מממצאים אלו היא שצריך לאכול מזון פשוט (בשונה מתבשיל או מזון מעובד, המורכב ממזונות רבים ושונים) ולהפריד כמה שיותר את המזונות שלנו. [1833,וויליאם באומונט (William Beaumont) בספר את רשמיו מאותם ניסיונות (Experiments and Observations on the Gastric Juice, and the Physiology of Digestion)]. גילויו המרכזי היה, שכל מזון הנכנס לקיבה, מתעכל בדרך שונה ובמשך זמן שונה.
הדופן של הקיבה מצופה ריר מיוחד צמיג ודביק היוצר שכבה מגינה מפני מיצי הקיבה, כדי שהקיבה לא תעכל את עצמה מפני החומצות החזקות, התאים האלו מתחדשים ללא הרף. הגם שהדופן גם כאן שרירית והפעולה שמתרחשת במורד הוושט "התנועה הפריסטלטית" ממשיכה בתוך הקיבה. איכות המזון ולעתים גם חיידקים [הליקובקטר פילורי חיידק מעניין בשל יכולתו לפרק שתנן (Urea) וליצור Ammonia, שהוא חומר בסיסי הסותר את חומציות הקיבה. (Helicobacter Pylori)] מקלקלים לעתים את התהליך הטבעי. זו הסיבה הראשונה לדרישה: תרבות תזונה. הגזמה וחוסר איזון (יתר פחמימות למשל, או עודף חומוס וקטניות) משנה את מאזן הקיבה ומתחילים לזהות יתר אמוניה ויתר חידקים שמיצרים אותה. האמוניה היא רעל מסוכן. יתר חלבונים מהצומח: סויה, אפונה, שעועית מתקיף את דופן הקיבה עם לקטינים – על כך אני כותב מתחת לצילום שלי בפרוזדור רווי קריסטלים בעמק הלואר שבצרפת.

LE CHÂTEAU DE BEAUVOISקו ההגנה הראשון נחלש ומייצר מחלות ניווניות קשות שקשיות הצנרת: עיכול, אוויר, ועורקים בבסיסן – תרבות מזון שגויה מוציאה את מערכת ספיגת המזון מאיזון ומהזנה והופכת אותה לנהר של שנאה ורעלים. האנמיה היא אחת הצרות הגדולות בתהליכי הזנה שגויה. פגיעה בדופן המעי העליון לא מאפשרת לברזל למשל להיספג בדם. הברזל נשאר בצנרת העיכול בה הוא רדיקל חופשי מסוכן. לקטינים שנמצאים בחלבון מהצומח פוגעים ברירית הקיבה והמעיים אבל גם חיידקים שנועדים לפרק פחמימות בהיותם יוצרי אנמיה – בתהליכי החלמת הכליה (מופיעה קשיחות צנרת המעי בדרך-כלל יחד עם שלב היציאה מסכנת חיים בטיפולי ההחלמה אך, ללא טיפול בהגמשת הצנרת וחזרת נהר המזון לזרום באהבה, לא בשנאה כשהוא מוצף רעלים עלולה לדרדר את המצב, אם לא תטופלו בו נכון) מצבי אנמיה דורשים ממני  לשקול להמליץ על נטילה של ויטמין C במינון של 3,200 יב"ל ליום. יש לדעת שויטמין C וחומצה אלפא ליפואית יכולים למחזר ולהשיב לוויטמין E ולגלוטתיון את צורתם הפעילה ובכך להגביר את האפקט של ההחלמה והגמשת העורקים. ויטמין מאוד חשוב נוסף להגמשת הצנרת הוא ויטמין  D3 והכמות הנדרשת עצומה ויכולה להגיע ל4000 ואף יותר יב" ל ליום. תהליך ההחלמה מתחיל בהגמשת הצנרת מחדש – תהליך זה מתעצם בעזרת תמצית שפועלות על הגנת הדפנות של העורקים ונהר המזון – זרעי ענבים – (תוסף מזון רב עוצמה שעובר דרך מחסום הדם-מוח ומחזק את מערכת העצבים) במינון של 500 מ"ג לחולים שמדד גמישות עורקיהם דורש זאת (על המדדים ראו כאן). אבדן גמישות צנרת העיכול דורשת גישה מעט שונה: יש לקחת כל יום למשך 3 חדשים.  תמצית זרעי ענבים, כי היא יכולה לשנות את כל משק הברזל בגופם, ביחד עם תוסף קואנזים קיו-10 להפחית כולסטרול, להוריד לחץ דם ולשפר את תפקוד הכליות והריאות. תוסף קואנזים קיו-10 מסיס בשומן ופעיל בתוך התאים, נטילה של  400 מ"ג ליום למשך 4 חודשים (שימוש בכמוסות שמכילות ג'ל, מאפשרות לקחת מינון מופחת) – ויטמין C הוא ויטמין מסיס במים, מינון של  500 מ"ג יעיל לעבודתו בזרם הדם-  ויטמין C פועל גם להעשרת ייצור הגלוטתיון בגוף (בו ידובר להלן). חומצה אלפא ליפואית הוא התוסף מזון הכי יעיל בתוך התאים. מומלץ ליטול ALA – חומצה אלפא ליפואית במינון של 600 מ"ג שפעילה הן בזרם הדם והן בקרומי התאים – כי חומצה אלפא ליפואית מיוחדת בכך שהיא מסיסה גם במים וגם בשומן.  וויטמין E  מסיס בשומן, בטוח מאוד לשימוש, בעל השפעה גדולה על מערכת החיסון ונטילתו חשובה במיוחד בגיל המבוגר, אני ממליץ על מינון של 400 יב"ל ליום, ויטמין E יעיל בקרומי התאים –  (מומלץ ליטול אותו רק כתוסף טבעי ומסוג די-אלפא-טורופרול), ויטמין E  מסייע לתהליכי גמישות, צנרת הנשימה, העיכול והעורקים אבל יש לשקול אפילו יותר ממינון כמו למשל 500 – 800 יב"ל ליום.. יש לדעת שויטמין C וחומצה אלפא ליפואית יכולים למחזר ולהשיב לוויטמין E ולגלוטתיון את צורתם הפעילה ובכך להגביר את האפקט של ההחלמה והגמשת הצנרת! יש להקפיד על נוכחות מאוזנת של מינרל אבץ (נבט חיטה, עדשים), מגנזיום (400-500 מ"ג ליום) ושל הקרואטנואידים (מגוון פרות וירקות) וסיבים תזונתיים – ההמלצה שלי ליטול כפית פסיליום ליום.  אזהרה – הגם שאלו בטוחים לשימוש וניתן ליטול אותם כל החיים  לא כן התוספים הבאים: ברזל – הברזל מחמצן יש ליטול אותו רק כשהוא קשור לתרכובת אורגנית הכי טוב ליטול אותו מהתזונה, כ-20 – 30 מ"ג ביום, במשך לא יותר מ 3 חודשים ורק תוסף ברזל ביסגליצינאט. ויטמין A (אסור ליטול כתוסף ויטמין A), ניאצין B3, B2, יוד, סלניום (מותר רק עד מינון 400-500 מק"ג ליום, וויטמין D3 – מסייע לספיגת הסידן והזרחן בגוף כדי להוסיף 20.000 יב"ל ליום יש להחשף לשמש בשעות הצהרים למשך כ20 דקות. יש הגורסים כי יתר ויטמין די בעל השפעה שלילית על אבנים בכליות ועל ספיגת ברזל משום שהוא מעלה את רמת הסידן בדם – אלו ממליצים על מינון של 500-800 יב"ל של ויטמין D3 מחלים אותך ונחשב בטוח לחלוטין. השתמשו בעת הצורך בויטמינים והוסיפו מינרלים לתזונתכם הם מיטיבים עם צנרת העיכול מחזקים את קו ההגנה הראשון של הגוף גם אינם יקרים. יש לצרוך כל אלו או אחד מהם אך ורק אם רופא שמכיר היטב את מצבכם הרפואי מאשר זאת!!! בצילום ירון מרגולין, פרוזדור רווי קריסטלים – עמק הלואר, צרפת.

תרבות מזון ונגע – מזון גרוע וחיידקים יכולים, לצערנו, להתגבר על מערך קו ההגנה הראשון בקיבה. כך מתחילה מחלה – ביסודה נגע שנוצר בדופן הקיבה ובמקרה חמור יותר פצע בדופן (הקיבה או התריסריון) מצב זה מכונה "תסמונת המעי הדליף".
יש לדעת, בכל שלב ניתן להסתייע במערכת תיקון הנזקים, בקו ההגנה הראשון בגלוטתיון שהגוף יוצר בעצמו ובמערכת החיסון המרכזית להחלמת דופן המעי. התנאי המתבקש שמירה על תרבות מזון תקינה ונכונה.
לאורך דופן המעי נמצאים ריכוזים של תאים הנמנים עם מערכת החיסון של הגוף, ואלה שולחים תאים, חילים שתוקפים והורסים גורמים מזהמים. מערכת החיסונית (תאי פייר – עליהם אכתוב בהמשך) נקראת לתקן את המצב וכשהפגיעה הולכת ומחריפה היא יוצאת למאבק הגנה בתקווה להחלמת הדופן.

Hadrian Publius Aelius Hadrianus Augustus, Roman emperor from 117 to 138. אדריינוסהשלישי בין חמשת הקיסרים הטובים – העביר מתפקידו את שר הצבא קיטוס, שראה עצמו מיועד לשלטון. בדבר זה קנה אדריינוס את לב ישראל לאהבה אותו, כי קיטוס הצר להם מאוד, ורצה להרוג את לוליינוס ופפוס מגדולי ישראל באותם ימים, בראותם, כי לב אדריינוס, הקיסר החכם, טוב להם אמרו לו ישראל: אם חפץ אתה כי יהיו היהודים נאמנים לך בכל לבבם השב את ארצם השוממה לכבודה הראשון, ואז תתבטל שנאתם לרומיים.
אדריינוס מילא את בקשת היהודים לבנות את המקדש בירושלים. את עקילס – או אונקלוס מתרגם התורה – הושיב בירושלים לפקח על המלאכה, ושני האחים לוליינוס ופפוס, שנמלטו מחרב קיטוס, שבו והשתדלו לספק חומרי בנין נוכח נדבות רבות שהגיעו מאחיהם הקרובים והרחוקים. אנשי הימין והקנאים החשוכים בימים ההם לא הסתפקו בכך – וכמי שלא היו ראשונים ולא אחרונים להתבלבל בין הישג לשיגעון גדלות, בין היכולת להאזין לעצה טובה ורעה – הביאו לרעה גדולה, לאסון בהטיפם לשנאת החכם – נגד בן אבויה הגדול בתורה הטיפו ושנאוהו על שהודה בחכמתו הרבה לאדריאנוס על טוב ליבו והוסיפו והרעו לה' בהעדיפם עליו את הקנאי הגאה ודבק בחטא היוהרה עקיבא שטעה בשבילי תורת המסתורין ודעתו נטרפה עליו בצאתו נגד הטוב ודבקותו ברע  – והדברים הגיעו לידי כך שלא לבניה של אפילו עמוד אחד, או קיר בירושלים ובוודאי שלא לבניית בית הגיעו הדברים בדבקותם בעקיבא הרשע – בית המקדש השלישי לא נבנה רק להרס מוחלט של מדינה שלמה הגיעו בהלכם אחריו – וירושלים חרבה, כניסת היהודים נאסרה אליה עד שבאו הציונים וגאלו את אדמתה מיגונה. ירון מרגולין.

הליקובקטר פילורי שמוגדר כמייצר כיבים במערכת העיכול (על ידי נציגי הממסד הרפואי) הוא לא. יש לזכור כי החיידק, שרבים נשענים עליו באמונה שלמה, כגורם לפצע (כיב קיבה) לא גורם לכיב בעצמו, אלא מחיש, לכאורה, את התהליך שנגרם מחומציות הקיבה ביצרו אמוניה – שמקורה בתזונה שגויה, יתר פחמימות וסוכרים. העמילנים (צורת אגירת סוכר זמין בצמח) הם הבעיה ואם זו הבעיה כי הסוכרים הם אלו שמורידים את חומציות הקיבה. דבר המחייב אותנו לכאורה לטיפול בהם, אבל טיפול משולב שמוריד גם את רמת החומציות בקיבה/תרסריון וגם מרגיע את מערכת ההגנה נוכח יתר חלבונים שמשולבים ביתר פחמימות (צירופי מזון שגויים) יתכן שטוב לחולים הגם שלא מניב דוכני מכירות של תרופות, נושא שיכול להוות אסון למקבלי תמלוגי מכירות ממרכולת הדוכנים האלו – וגם אם החלבונים בעודף שמעלים אותה ונוכחותן של הפחמימות היא שמורידה אותה ועדיף לתת לסובל מנת חלבונים קטנה יותר נפגוש שוב ושוב במרשם לאנטיביוטיקה. יחסי הציבור לאנטיביוטיקה מעולים אבל במצב זה אין ודעות שסיפורי הגבורה במקומם. בנוסף לכך אנטיביוטיקה נגד החידק היא רעיון ממסדי מבריק, אלא שישנה כאן בעיה קטנה. הבעיה שלא הוכח קשר סיבתי בין זיהום פוגעני בדופן המעי, נוכחותו של החיידק (Helicobacter Pylori) לבין הופעת צרבת, ובמקרים רבים אף נמצא כי באנשים, הסובלים מצרבת, הייתה כמות נמוכה ביותר של החיידק המדובר. החיידק הזה יכול לפרק שתנן (Urea) וליצור Ammonia, ה-Helicobacter Pylori אז כן מהווה כאן אסון סביבתי, אבל לא בכמות זעירה ובודאי לא כמו במקרים אחרים בהם ההליקופטר פילורי לא נמצא כלל.
אני לא טוען שאין לקחת תרופות חזקות, או מאוד חזקות לחיסול החיידק. אני גם לא טוען שזה בזבוז כסף, שמביא נזקים לכליות, לריאות ומזרז מחלות ניווניות קשות, אבל תבדקו אם אמונתכם בנותן התרופה מוצדקת ואם הבעיה לא נמצאת בכלל במקום אחר לגמרי.

Nelson in Conflict with a Spanish Launch, 3 July 1797 Richard Westall (1765–1836 – לוחמי המערכת החיסונית הם תאים נדיבים, שתמיד שואפים להגן אך גם לתקן אברים שנפגעו. המערכת החיסונית של המעי פועלת אחרת. היא מכונה תאים על שם פייר, ובמקרי דלקת היא יכולה לפעול נגד הגוף. כך שככל שהתאים ע"ש פייר נאמנים לוחמים והאויב גדל ונשפך עליהם מתזונה גרועה הם הולכים ונחשלים, אבל לא בורחים – תמיד באים תאים חדשים וגם הם מתים ונערמים כך שהמצב רק הולך ומחמיר ומתפתחת מה שנקרא דלקת. משלב זה הקטסטרופה רק מתחילה ועליה אני רושם כאן למטה – ירון מרגולין

כאשר אין שינוי לטובה בתזונה והאדם מתעקש על יתר חלבונים וצרופי מזון שגויים (יוגורט עם דבש, למשל) לוחמי המערכת המתקנת ממשיכים במאבקם, ונופלים חלל זה אחר זה. וככל שהתאים הנאמנים לנו נאבקים, כך הם גם נחשלים, באים חדשים לסייע להם וגם החדשים האלו מתים ונערמים כך שהמצב מחמיר ומתפתחת מה שנקרא דלקת. דלקת ברירית המקיפה את דופן הקיבה או התריסריון. כאן מתחילות מספר מחלות ניווניות קשות שנקשרות באבדן גמישות צנרת הגוף, פגיעה בשרירים וביכולתם להשתחרר מחדש, פגיעה בחלבוני הגוף – מחלות אוטואימוניות, ואפילו פגיעה בעצבים, ובתפקודי המוח ובמערך הרגשות כשהאדם נופל לדיכאון. פעולת המיצים בצנרת העיכול ממשיכה באופן הטבוע באופיה והיא מפרקת את החלבונים שבמזון ליחידות המבנה המרכיבות את מולקולות החלבון לחומצות אמיניות והשרירים דוחפים הכול הלאה מבעד לשער השני של הקיבה. כשעה, לעתים שעתיים לאחר התחלת תהליך העיכול השוער (השער השני) מתחיל להיפתח לסירוגין וכמויות קטנות של מזון (מרוזסק) עוברות לתריסריון (חלקו העליון של המעי הדק).

התריסריון – עיסת מזון מגיעה לפרוק עומק. אנזימים שעוברים אל התריסריון  מסייעים לתהליך. התריסריון הוא חלקו העליון של המעי הדק שנראה ברישום למעלה בצורת האות C. מקורם בלבלב (הלבחב הוא אבי האינסולין – האפסנאי המסור שמוציא את הגלוקוז העודף מהדם ומאפסן אותו בתאי הגוף). בנוסף לאנזימים מגיע גם נוזל חשוב, עשיר במלחי מרה שנשפך לכאן מהכבד לאחר שנאגר למטרה זו בכיס (המרה) – המלחים האלו יוצרים תחליב מהשומנים ומסייעים לפרק אותם למרכיביהם. המזון ממשיך יחד עם האנזימים הללו בתהליך פירוקו אל המעי הדק. הסביבה במעי הדק בסיסית, ולכן הפפסין Pepsin, שמתפקד בקיבה החומצית, הגם  שגם הוא עובר בחלקו עם בלילת שאריות המזון ונועד לפרק חלבונים בסביבה חומצית שם חדל לתפקד במעי.

התחנה הניטרלית. נהר האוכל מגיע בזרם הבלילה אל התריסריון. אורכו שווה לרוחב 12 אצבעות ומכאן שמו: תריסר (12). בתריסריון אין חומציות הסביבה בתוכו ניטרלית, הודות ללבלב. הלבלב הנמצא מתחת לקיבה ומפריש לתריסריון חומר בשם נתרן ביקרבונט (סודה לשתייה). הוא מנטרל את השפעת החומצה על המזון. בנוסף  אנזימים מופרשים מתאי דופן התריסריון הם מפרקי חלבונים שמטפלים בשאריות החלבון ומשנים את צורתם לחומצות אמינו. שומנים בסיוע מיץ המרה;  והמלחים שלו יוצרים תחליב (מהשומנים האלו) ומפרקים אותם בדרך זו למרכיביהם: חומצות שומן וגליצרול.
הפחמימות מתפרקות כאן לגלוקוז. תהליך ההשתנות מתרחש בעזרת אנזימים שעוברים לכאן כאמור, מהלבלב ומהכבד.
המזון ממשיך יחד עם האנזימים הללו בתהליך פירוקו אל המעי הדק.
הסביבה במעי הדק בסיסית, ולכן הפפסין Pepsin, שגם הוא עובר בחלקו עם בלילת שאריות המזון ונועד לפרק חלבונים בסביבה חומצית חדל לתפקד כאן.
המזון שלא נספג, במעי הדק ממשיך אל המעי הגס. שאריות המזון שמגיעות לכאן – תוססות ומייצרות ויטמינים כמו ויטמין K וויטמינים מקבוצה ‭,B‬ שמחזקים את מערכת החיסון. במעי הגס נוצרים שני ויטמינים חשובים ה-B12 וה-K. המעי הגס הוא כר לשגשוג החיידקים המועילים. מה שנותר הוא הצואה, המופרשת החוצה.
תנועת השרירים הפריסטלטית, בדופן המעי הגס, דוחפת את הצואה לעבר המעי הישר – הקטע האחרון והישר של המעי עד שמוצאת את דרכה החוצה.

מערכת העיכול – ויקיפדיה – עיכול החלבונים, מתחיל בקיבה על ידי האנזים פפסין, שמשופעל על ידי החומצה החזקה שבקיבה. לאחר מכן ממשיך התהליך בתריסריון באמצעות אנזימים שמופרשים במיצי הלבלב אל התריסריון. השיטה של צירופי המזון לבית שלטון אומרת שיש לאכול קודם את מה שיורד מהר יותר בבטן, על מנת לא לגרום למזון אחד לזרז את העיכול של השני, או לעקוף אותו במערכת העיכול (דבר שיגרום לחוסר תאום קל מבחינת האנזימים המופרשים).
למשל, אם אוכלים ירקות עם אורז, אז רצוי לאכול קודם את הירקות ואח"כ את האורז.
או למשל אם הארוחה כוללת גם מיץ גזר וגם פירות, אז רצוי לשתות את המיץ לפני הפירות. שיטת צירופי המזון בבסיס ההחלמה ממחלות ניווניות כיום. ירון מרגולין

פעולתו העיקרית של המעי הגס היא לספוג מים מן העיסה של שאריות המזון שלא התפרקו ולא נספגו במעי הדק. לשם כך הוא והמעי הדק בנויים מרקמה דמויית ספוג המאפשרת קליטה של חומרים מתוך המעי אל פנים הגוף ומחזור הדם – הרקמה הזו פתלתלה, שולחת אצבעות [הווילי (Villi) והקריפטות של ליברקין (Crypts of Lieberkuhn). הווילי הם בליטות דמויות אצבעות הבולטות לתוך נהור (חלל) המעי. הווילי מכוסות באפיתל עמודי, ועמוד של למינה פרופריה החודרת לתוכו ומכילה שריר חלק, כלי דם, עצבים ולימפה. סיבי שריר חלק בווילי מאפשרים התכווצות עצמאיות של כל הווילי. כאן מתרחשת עיקר הבעיה מיתר חלבונים בתזונה במרחב הקטן הזה, בכיווץ לא רצוני של השרירים בווילי והגורם המרכזי שמייצר את הבעיה בשלב זה (תזונה שגויה) ידוע כמעורב באלרגיות -ההיסטמין (Histamine) בו ידובר מיד, במצבי יתר חלבונים ההיסטמין יודע לצערנו לכווץ את השריר הקטן הזה (בווילי/סיסי) בכיווץ שרירי כרוני, מה שמנטרל אותו.

דופן המעי הדק – הווילי – בעל האפיתל העמודי הוא מבנה של "אצבעות" נשלחות לחלל המעי הדק (נהור) כך הוא מגדיל, ככל יכלתו, את השטחים בהם יכולה בלילת המזון לעבור מנהר האוכל הזורם ומתחכך בה אל צנרת הדם. בווילי (סיסי) מתרחשת ספיגת המזון – ומשם המזון ממשיך במסע השיט שלו אל איברי הגוף והרקמות השונות באמצעות זרם הדם. שיבוש בשטחי מעבר אלו הרי אסון.

הוויליהסיסי (בספרי אנטומיה מופיע גם השם סיסי) בעל האפיתל העמודי הוא מבנה של "אצבעות" נשלחות לחלל כך הוא מגדיל, ככל יכלתו, את השטחים בהם יכולה בלילת המזון לעבור מנהר האוכל הזורם ומתחכך בה אל צנרת הדם. בווילי מתרחשת ספיגת המזון – ומשם המזון ממשיך במסע השיט שלו אל איברי הגוף והרקמות השונות באמצעות זרם הדם. שיבוש בשטחי מעבר אלו הרי אסון.

לקטינים– חלבונים צמחיים וסכנה בם. הלקיטינים שנמצאים בקטניות קושרים סוכרים, המחוברים לדופן (ממברנות) התאים – עלולים להיות, המקור החבוי לאנמיה, ירידה בB12. וגם לפגיעה בבריאות. ומאחר ולקטינים, נוכחים ברוב המזונות הצמחיים, שגם אני מבקש, למען החלמתך, ליטול למשל בצום חי, בצום חלבונים ואפילו בצום גליקימי. ואם תזונתך מבוססת כבר כמה שנים על מזון אמתי וחי, רו פוד כגון אפונה חייה וכוסמת מונבטת ואפילו אם לכאורה המזון שלך בריא באופן קיצוני יכול להיות שהאויב שלך נסתר והינו עודף לקטינים. ראשית כול יש לחדול מנטילת נבט חיטה, דלעת, עגבניות, ותירס על כל מוצריו – ולעבור לצום לקיטים כלומר לצמחים הבטוחים מבחינת תכולת הלקטינים: אספרגוס, שום, בצל , סלרי, פטריות, בנוסף , ניתן לצרוך ללא הגבלה ירקות שורש מבושלים (לא כולל תפ"א) ירקות עליים ירוקים, מצליבים – ברוקולי , כרוב ,כרובית, אבוקדו – הגם שהאבוקדו מכיל הרבה לקטינים, הם בטוחים למאכל – כדאי לך להמשיך ולקרא את המאמר כדי לדעת עוד על כך – כאן ירון מרגולין
למעלה ציור קיר (קטע) של הצייר פייטרו דה קורטונה – רומא פלאציו סנטוריו Palazzo Senatorio – היה במקור הארכיון הממלכתי של רומא הקיסרית והיחיד שנותר מהעידן הרפובליקני. ממוקם בפיאצה דל קמפידוגליו על הגבעה הנושאת אותו שם.

תאי פייר – המערכת החיסונית של המעי מכונה תאים על שם פייר מדובר בבלוטות לימפה זעירות, המהוות כ80% מכלל המערכת החיסונית שלנו. מספרם גדל אצל התינוקות ויורד ברבות השנים. תאי פייר מאתרים חלבונים. פייר הוא האנטומיסט השווייצרי בן המאה ה-17 יוהאן קונראד פייר, שהיה ראשון להבחין בקיומם.
תאי פייר או הלוחיות שנמצאות לאורך כל רירית המעי הדק נמצאות כאן, כנראה מאחר שהמעי הדק חשוף לרמה גבוהה של מזהמים וחיידקים, שמקורם בין היתר במזון, נוצר צורך במערכת חיסון שתדע לזהות את הפתוגנים השונים האלו ולחסלם – להביא לתגובה חיסונית מהירה ויעילה. לוחיות אלו (תאי פייר) ממלאות תפקיד חיסוני זה, בין היתר על ידי דגימה עיקרית של מולקולות שונות במעי (על ידי תאי M מיוחדים), יצירת IgA ויצירת תגובה חיסונית ראשונית של תאי-T או סבילות של תאי T, במקרה שלא נדרשת תגובה חיסונית.

תאי פייר – המערכת החיסונית הזו (פייר) מייצרת נוגדנים רבי-עצמה. נוגדנים אלו מהווים את קו האש המרכזי – קו גבול קפדני, שפועל נגד חלבונים שעשו להם צרות בעבר הרחוק (בגיל הינקות) בגיל ההתבגרות או לאחרונה ואפילו מבחינה גנטית – כולם נכנסים לקטגוריית האלרגיהאי סבילות למזון והתנגדות לקטינים. תאי פייר (הלוחיות ע"ש פייר) תוקפים אותם. התוצאה חד משמעית: דלקת חריפה של רירית המעיים פגיעה בדופן התריסריון, המעי הדק העליון כנראה ברישום כאן למעלה, שטח הפנים קטן וגם ניכרת פגיעה בחיידקי המעיים הטובים (המיקרוביוטה) שבמעי הגס. בהמשך נוצרים פצעים, תחילה זעירים, בדופן הצנרת. הציפוי הדק והעדין של המעיים נקרע. הוא שאנו מכנים "תסמונת המעי הדליף".

כאשר החלבון מוגדר על ידי תאי פייר, מסיבותיהם "זר" – הם תוקפים אותו. ומתחילה כאן קטסטרופה שכדאי מאוד להכיר את השתלשלותה ומיד ארשום לך עליה כמה פרטים.

כוסמת ורודה (בדרך כלל הפרחים לבנים) – Buckwheat – חלבון הכוסמת הוא חלבון מעולה להגמשת העורקים מעטים יודעים שחלבון הכוסמת הוא חלבון מלא, שמכיל את כל 8 חומצות האמינו החיוניות, ובמיוחד ליזין, תראונין וטריפטופן. הכוסמת מכילה ביופלבנואיד בשם רוטין שנמצא בקו ההגנה הראשון על דפנות העורקים הוא אנטי-אוקסידנט רב עוצמה שמחזק את דפנות כלי הדם, מונע דימום ועוזר להגמשת כלל צנרת הדם ומשמש משום כך למניעת לחץ דם גבוה. הרוטין נמצא במקורות נוספים, אבל בכוסמת הוא נמצא במינון גבוהה בהרבה. הכוסמת מכילה חלבון נפלא ולכן היא משמשת  בתהליכי החלמת הכליות וצום חלבונים בשלב השלישי בערך אחרי 11 חודשים מהטיפול הראשון ובצורך שנוצר לחיזוק קו ההגנה הראשון על דפנות מערכת העיכול וריריצ המעי. ב150 גרם כוסמת תוכלו למצוא את כמות החלבון המספיקה ליום (ב100 גרם כוסמת יש כ13 גרם חלבון זו כמות נפלאה בצום חלבונים בתקופת ההחלמה השלישית ממצבי אי ספיקת כליות ומדד GFR נמוך מ30. צרכו כוסמת מבושלת / מושרת / נבוטה (הנבטה רגילה מספיקה אין צורך להגיע לנבט ירוק!). הכוסמת טובה לחולי סוכרת ואפשר לאכול מהכוסמת גם על בסיס יומיומי. (4 כפות ליום – בלבד).

המערכת החיסונית הזו (פייר) מייצרת נוגדנים רבי-עוצמה. נוגדנים אלו מהווים את קו האש המרכזי – קו גבול קפדני, שפועל נגד חלבונים שעשו להם צרות בעבר הרחוק (בגיל הינקות) בגיל ההתבגרות או לאחרונה ואפילו מבחינה גנטית – כולם נכנסים לקטגוריית האלרגיהתאי פייר (הלוחיות ע"ש פייר) תוקפים אותם. אחת הסברות שתגובה זו נוצרה על נזקי הייתר שגרמו החלבונים לגוף. עוד על כך להלן תחת הכותר "כל גרם חלבון מיותר רק מזיק."
התוצאה חד משמעית: דלקת חריפה של רירית המעיים, פגיעה בדופן התריסריון, המעי הדק העליון וגם בחיידקי המעיים הטובים שבמעי הגס והרס גמישות השרירים החלקים שמצפים את הצנרת! מזהים פגיעה בתפקוד הצנרת במדד ה-BUN בדם – כאשר ה-BUN עולה על 28 (אוראה ניטרוגן בדם, ערכים נורמליים של רמות אוריאה ניטרוגן הם בין 7 ל-21 מ"ג ל-100 מ"ל דם. כאשר ה BUN עובר את ה-28, יש לשקול צום לקטינים וצום חלבונים מותססים) וגם מדד ההומוציסטאין עובר את רף ה-7 שאסור לו לעבור אותו והקריאטינין בדם עובר את ה1.5. הווה אומר פצעים – פצעים שנוצרים בדופן המעי. 

פרנצ'סקו הייז או אייז –
מדד MCV גבוה (בבדיקות דם)  בהחלט מצביע על פציעה, חבלה בתאי האפיתל של מערכת העיכול! תחילה הפצעים בדופן הצנרת זעירים. בהמשך הציפוי הדק והעדין של המעיים נקרע. הוא שאנו מכנים "תסמונת המעי הדליף". ומדד ה- H2 עולה ורומז על יתר היסטמין.  ולחלופין כאשר ההיסטמין משתחרר בעודף הדבר משתקף בתגובה אלרגית.במקביל רואים גם עליה במדד ה-BUN.
Portrait of Cristina Trivulzio Belgiojoso, by Francesco Hayez (1791-1882). ירון מרגולין

הביטוי לפציעת דופן המעי בא לידי ביטוי במדד BUN מעל ל-70 בהמוגלובין נמוך (רמת המוגלובין הנמוכה מ-12 מיליגרם לדציליטר) ובמדד נוסף שמעטים מבחינים בו; MCV גבוה. MCV גבוה מכונה אנמיה מאקרוציטית (Megaloblastic anemia). האנמיה המאקרוציטית מאופינית  בתאי דם אדומים גדולים מהרגיל, וכן בפגיעות במערכת העיכול. מכונה גם אמיה מגלובלסטית. והיא נוצרת עקב חוסר בסיבים תזונתיים (פסיליות צ'יאה) שמביא למחסור בויטמין B12, ולחוסר חומצה פולית ולעתים בשל העדרם ברכיבי המזון. בנוסף לכך ירידה בתפקוד הלבלב, תרופות שהורסות ומעלות את ה-pH=החומצה בקיבה ורעב מביאים להיווצרותה. מכל מקום מדד MCV
גבוה (בבדיקות דם)  בהחלט מצביע על פציעה, חבלה בתאי האפיתל של מערכת העיכול! תחילה הפצעים בדופן הצנרת זעירים. בהמשך הציפוי הדק והעדין של המעיים נקרע. הוא שאנו מכנים "תסמונת המעי הדליף". ומדד ה- H2 עולה ורומז על יתר היסטמין.  ולחלופין כאשר ההיסטמין משתחרר בעודף הדבר משתקף בתגובה אלרגית.
הרס ויטמינים חשובים – מצב זה שהוגדר מעי דליף, זורע הרס במערכת החיסון של המעיים, מפעיל יתר על המידה את תאי פייר, ופוגע ביצירת הויטמינים B12 ו K. פוגע בספיגת הברזל, שרוב הספיגה שלו מתבצעת בחלקו העליון של המעי הדק (דואודנום) ובהזנה שמתרחשת בעיקר בחלקו השני של המעי הדק (ג'רונום). ולא פחות חמור מולקולות שבמצב הבריא לא היו יוצאות מצנרת העיכול בשל גודלן, יוצאות מהחורים שבקעו בדופן. – כך מתחילה פרשה מורכבת היא סוגיית ההיסטמין.
ההיסטמין – אחת מ-20 חומצות האמינו הסטנדרטיות בטבע – הנו חומר שנמצא כמעט בכל רקמות הגוף. הוא נקשר בתגובה אלרגית שמקורה בדלקת; ומשתחרר במצבי עודף חלבונים במערכת ההובלה או וכאשר קיימת תגובה של אובדן גמישות צנרת האוויר המובילה לריאות – במצב זה אני ממליץ על צום היסטמין (נושא שנקשר במחלות ריאה קשות, אם נושא צנרת הובלת האוויר מעניין אותך אפשר לקרוא עליו עוד במאמרי שהקישור אליו נמצא כאן), אלרגיה למזון ורקב חלבונים שנדחס למערכת דרך פצעי דופן המעיים.
ההיסטמין גורם לתסמינים כגון: תגובה בעור הכוללת גרוד, פריחה, התלקחות ותפיחה אסטמה של העור. הרעלת מזון וכיווצי השרירים של צנרת העיכול נובעת לעתים גם מהיסטמין שמקורו בדגי ים. חשוב לציין כי הרעלות בבני-אדם מדגים המכילים ריכוז גבוה של היסטמין מהוות סכנת חיים אמתית. ההיסטמין מרחיב את החדירות של דפנות עורקים, בכך שהוא מרחיב את דפנותיהם מה שגורר בצקות בגוף. בצקות בגב הן אות אזהרה ליתר היסטמין עקב יתר חלבונים.

צום היסטמין – הווה אומר המנעות ממזונות שמעוררים, במצבי אלרגיה ממזון, יצירת היסטמין בגוף: כל מוצרי החלב, ובמיוחד: גבינות, יוגורטים, חמאות, גבינה צהובה, גבינות מיושנות מותססות כמו פרמז'ן, גבינות כחולות, קממבר, ברי, צ'דר, רוקפור – כולן מכילות כמות גבוהה במיוחד של מיצרי היסטמין.
דגים: חלק מהדגים אסורים במיוחד טונה, סרדינים ומקרל; וכל הדגים המעושנים גם כל הבשרים המעובדים: למשל נקניקיות, נקניקים, סלמי, בשרים מיושנים. החלק המדהים קשור בחלבון מותסס – הוא אסור לחלוטין מוצרי סויה: מיסו, טופו, נאטו, טמפה, רוטב סויה וכן כל הירקות המותססים (מוחמצים במלח כף מלח על ליטר מים): כרוב כבוש, סלק כבוש, זיתים גם שום, זנגויל וצנון כבוש. אסור בירה מכל הסוגים, יינות ואפילו סאקי, אוזו ויסקי או קוניאק כולם מעודדים יצור של היסטמין בגוף.
אסור קרואסון ועוגה ישראלית מסוג עוגת שמרים לקפה ומאפה וכל מאפי השמרים, בכלל זה תוסף שמרי הבירה לסלט. בצום היסטמין אסור לחם מחמצת! בנוסף לכך אסור חומץ ומזונות המכילים חומץ כמו רטבים לסלט ואפילו סיידר תפוחים.
עגבניות מבושלות מעודדות יצור היסטמין בגוף הן אסורות ובכלל זה כל המוצרים מעגבניות: קטשופ, רוטב צ'ילי, עגבניות משומרות, עגבניות מיובשות ורוטב לפיצה.
ירקות ופירות המכילים מעודדי יצור ההיסטמין באופן טבעי אסורים: כל פירות ההדר, בננות, תותים, משמשים, דובדבנים, חמוציות, דומדמניות, תמרים, נקטרינות, פפאיות, אפרסקים, אננס, שזיפים מיובשים, שזיפים, צימוקים, פטל, תותים. ריבות, ג'לי.
ירקות אסורים בצום היסטמין: עגבניות, חצילים, דלעת, פטריות ותרד.
אסורים משחררים היסטמין: שוקולד; ביצים; דגים; חלב; ורכיכות: חלזונות, צדפות, קלמרי, דיונון.

הברוקולי הוא ירק בעל ערך תזונתי גבוה וכולל תועלת בריאותית מגוונת ביותר לגוף האדם. בראש ובראשונה חשוב לשים לב לתכולת הוויטמין C המרשימה שבברוקולי: במאה גרם ברוקולי טרי (לא מבושל) ניתן למצוא כתשעים מ”ג ויטמין C, פי 2 הכמות המומלצת לצריכה יומית עבור ילדים בגילאים 9-13.
רק כדי לסבר את האוזן, בכמות זהה של תרד ניתן למצוא רק 30 מ”ג ויטמיןC , בכמות זהה של תפוזים ניתן למצוא 50 מ”ג ויטמין C ואילו בכמות זהה של עגבניות יש רק 10 מ”ג ויטמין C בלבד.
כמו כן, במאה גרם ברוקולי טרי ללא בישול ניתן לקבל קרוב למחצית מהכמות המומלצת לצריכה יומית של ויטמין A ובנוסף כמויות גדולות יחסית של מרכיבי תזונה חיוניים אחרים דוגמת קואנזים Q10, חומצה פולית (ויטמין B9), אשלגן, סידן B6 – וויטמין B6 פירידוקסין, שנתפס כוויטמין החשוב ביותר מבין הוויטמינים בקבוצת B. הוא מעורב בתהליכים רבים בגופינו וחיוני לתקינותם של מנגנונים ומערכות. בשמירה על בריאות הרקמות הוא פעיל בריאקציות של חומצות אמינו, 
משתתף ביצור תאי דם אדומים ונוגדנים, 
חיוני בפעילויות אנזימטיות שונות, 
תורם לפעילות תקינה של מערכת העצבים, 
הכרחי לספיגת אבץ וויטמין B12, 
מסייע לפעילות של חומצה פולית בזמן ההריון, 
משתתף בייצור החומר הגנטי של העובר (ביחד עם חומצה פולית וויטמין B12)-
בין יתר מעלותיו, נמצא כי ויטמין B6 יעיל בטיפול בהפרעות קשב וריכוז, בדיכאון, ברמות כולסטרול גבוהות, בסוכרת, במחלות לב, בשיגרון, באסתמה, בחיזוק המערכת החיסונית, בהתכווצויות שרירים ובהקלה על בחילות.
חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה מצאו כי תרכובת שמצויה בברוקולי הגבירה את נוכחותו של האנזים גלוטתיון (Glutathione S-transferase) – נוגד חמצון חיוני המסייע לניקוי הגוף ולהפחתת דלקתיות ואחד מלוחמי הקו הראשון על בריאות האדם. במחקר נפרד, מדענים אחרים מאוניברסיטת קליפורניה מצאו כי תרכובת המצויה בברוקולי עשויה גם להקהות את השפעת האלרגיה ואף את תסמיני האסתמה ולהפחית את ייצור ההיסטמין בגוף. 
בנוסף, תכונותיו המשתנות של הוויטמין מסייעות במצבים של אצירת נוזלים, בצקות, פגיעה בכושר הסינון של הכליות ואבנים בכליות.
ויטמין B6 מסיס במים, כך שעודפיו מופרשים מהגוף ואינם נאגרים בו. מחסור בוויטמין B6 להבדיל, עלול להתבטא בירידה בתפקוד המערכת החיסונית, אנמיה, עייפות, הפרעות עצביות, פריחה, נשירת שיער, סחרחורות, כאבי ראש, בחילות הקאות וירידה בתפקוד הכליות. איכלו ברוקולי, אם אתם צורכים תרופות שמרוקנות את הB6 מגופכם. הויטמין החשוב בשמירה על גמישות העורקים E במנה של 1 ספל קיימת כמות של 2.43 מ"ג שזה כרבע מכמות הצריכה המומלצת ליום כדי לסייע בתהליך הגמשתם של העורקים. נבט חיטה נחשב לבעל תכולת ויטמין E הגבוהה ביותר.

אנטי-היסטמין – antihistamine – ויטמין C הוא אחד מפלאי התזונה הגדולים ביותר. וכשאנו נוטלים אותו ממקורות טריים הוא אנטי היסטמין טבעי הפועל נגד קולטני H2 – הם צורת "ההיסטמין" שנמצאת בעיקר בקיבה, וגירוי של הקולטנים H2 על-ידי היסטמין גורם להפרשת חומצה. חוסמי H2 (כמו תוסף ויטמין- C סי 1000מ"ג) בדרך כלל חוסמים את הקולטנים האלה ומפחיתים את הפרשת החומצה ותגובות אלרגיות נעלמות. משתמשים באנטי-היסטמינים לצד צום מהיסטמין ותזונה של אנטי היסטמינים בה בולטים ברוקולי, בצל, פלפלים וכרוב – תזונה זו (צום היסטמין) משמשת כטיפול בכיב עיכולי. בנוסף לטיפול בצרבת. ויטמין C הוא נוגד חמצון רב עוצמה הנלחם ברדיקלים החופשיים ומסייע במיצוק העור ודילול הדם. מזונות עשירים בוויטמין C שמותרים במצבי אלרגיה ומלחמה בהיסטמין הם גויאבה, פלפלים אדומים, כרוב, פטרוזיליה, ג'ינג'ר, כל סוגי הבצלים, פלפלים ירוקים, ברוקולי, מנגו, וכרוב אדום כולם נצרכים טריים., הם חלק מצום היסטמין. סקוטלריה מקובל שימוש בסקוטלריה – צמח אנטי אלרגי שמייצב את תאי הפיטום – נטילה בקפסולות, תה סירפד (5 כוסות לאורך היום), ובאכינציאה שנמצאה כתורמת לייצוב מערכת החיסון של צנרת העיכול. ולחובבי הכדורים – (25 מ"ג בלילה) Wal-Dryl Allergy – Allergy, ליטול לפני השינה הכדור יעיל אך מרדים. בארה"ב אין צורך במרשם כדי לרכוש אותו. יש מקרים שכדאי ליטול גם בבקר.

היגיאה או היגיה מזינה את הנחש הקדוש – פיטר פול רובנס (1577-1640).Hygieia by Peter Paul Rubens היגיאה הוא אחד הציורים המפורסמים ביותר השייכים לאוספי Lobkowicz בפראג (The Lobkowicz Palace at Prague Castle) היגיאה מזינה כאן את הנחש הקדוש על ידי פיטר פול רובנס (1577-1640). היצירה, מתוארכת לסביבות שנת 1614, ועד אז רובנס כבר היה צייר נחשב.
היגיאה היתה בתו של אסקלפיוס Aesculapius, אל הרפואה, בפולחן אסקלפיוס, שרווח מאוד ביוון העתיקה, היה חלק נכבד גם לבתו היגיאה, שבציור למעלה, היא אלת הבריאות, הניקיון, ומאוחר יותר גם אלת הירח. אחיה טלספורוס נהג להתלוות אליה. ידוע שהיו קיימים כמה מאות היכלי אסקלפיוס שאליהם נהרו מאות חולים אשר ביקשו תרופות מכוהניו. מילותיו האחרונות של סוקרטס (על פי אפלטון) היו "העלו קורבן לאסקלפיוס" (מנהג יווני היה להקריב תרנגול לאל זה, אם אדם לא חלה או מיעט מאד לחלות במהלך חייו).
בציור זה של רובנס, היגיאה מתוארת כאימהית ודמות מטפלת מסורה שמאכילה נחש הוא סמל הרפואה שצמוד (בפסלים היוונים העתיקים) לדמות אביה, האוכל מוגש לנחש כאן מצלחת. על פי המיתולוגיה היוונית, אסקלפיוס הרופא טיפל בחולים, ניצל את האוויר הנקי שבמרומי ההרים על פסגתם נבנו מקדשיו להחלמתם – אבל יותר מכך בכוחו היה גם החזיר את המתים לחיים, יכולת שהרגיזה במיוחד את אלוהי העולם התחתון, האדס אל השאול, שבסופו של דבר הביאה למותו של המרפא הדגול ואל הרפואה היה לאל המנוח של הרפואה, והרפואה כפי שנראה מתהליכי החלמת הכליות ואי-ספיקת כליות כיום ליתומה.

היסטמין (Histamine) הוא תרכובת אורגנית חד-אמינית שנוצרת במצבים אלרגניים שמקורם בתאי פייר שהוזכרו לעיל, על ידי האנזים Lהיסטידין דקרבוקסילאז בהרעלות מזון, בעיקר נוכח יתר חלבונים וחלבונים שמקורם בחלב פרה. המזון הדולף מהמעיים, עקב מלחמת המערכת בגלל יתר חלבונים, נרקב (במצבי יתר חלבונים, יתר הומוציאסטין, או אלרגיה ובעיה של יתר לקטינים, כלומר יתר חלבון מהצומח – ראו להלן). הרקב החלבוני רעלני. דרגת חומציותו נעה סביב pH 5.1 ומעודדת היווצרות היסטמין או משמשת קרקע להמרה של היסטידין להיסטמין – תרכובת שמעורבת בתגובות מקומיות של מערכת החיסון, וגורמת להרחבת כלי דם ולכיווץ שריר חלק (דופן המרה, כלי הדם, והלימפה גם בריאות ובמערכת העיכול)  לאבדן הגמישות ולהופעת מחלות קשות בהן אנמיה, קוצר נשימה, התנפחות שוקיים תחתונות גם סרפדת.
קיימים שלושה סוגים של שרירים: שריר שלד, שריר חלק ושריר הלב. תאי השריר החלק מתכווצים לאט יותר, ומופעלים על ידי מערכת העצבים האוטונומית הבלתי מודעת. השתלטות עליהם כפי שקורה ברעלת חלבונים, היא בחזקת אסון.
השרירים החלקים מהווים את המרכיב העיקרי בדפנות איברים פנימיים כגון הקיבה, צנרת המעי והתריסריון בכיס המרה, כלי הדם, והלימפה גם בריאות. פגיעה בשרירים החלקים האלו מעוררת בחילה, כאבי ראש קשים, קשיות עורף, נפיחות בגרון, קשיים בבליעה בשעת הארוחה (בעיקר של חלבונים) תסמינים שמזהירים מפני הפרשת ההיסטמין על ידי תאי פיטום. התגובות מדווחות על מצבים של יתר המוצסטין ורעלת חלבונים. ויתר חלבונים, כאמור לעיל, משמש קרקע המרה של היסטידין להיסטמין. תמוה הדבר שמכל האפשרויות לא בוחרת רפואת הממסד להקטין את מנת החלבון כדי להעלים תסמינים אלו

הרקולס, השרירן האגדי של רובנס מדהים, פשוט הועתק, כמעט פשוטו כמשמעו מהרקולס של פארנזה ( the Farnese Hercules) אחד הפסלים העתיקים המפורסמים ביותר (המקור עומד כיום באופיצי שבפירנצה). תפקידה של סקיצה זו אינו ברור לגמרי. הדעה הרווחת כי רובנס עשה את התרשים כדי להראות איך צייר יכול להקנות חיים בפסל גדול כמודל לציור.

כל גרם חלבון מיותר רק מזיק – מעטים יודעים שגם אם תאכלו כמות מזערית של חלבונים, 15 גרם ממגוון צמחים בכל יום רק לאיכות החלבונים יש תפקיד. כל גרם חלבון מיותר רק מזיק. כמות היתר מציפה את הגוף באמוניה. במצב רגיל הכבד הופך את האמוניה לחומצת שתן ומעביר אותה לכליות, והן מפנות אותה דרך השתן. כמויות גדולות של חלבונים יוצרות עומסים אדירים על הכליות. עבור כל 50 גרם חלבונים שאנו אוכלים, הגוף שלנו זקוק ל – 3 כוסות מים על מנת לדלל את חומצת השתן, הנוצרת ומופרשת החוצה כתוצאה מתהליך העיכול של עודפי חלבונים וזו גם הסיבה שטורפי בשר חייבים להשתין לעתים קרובות לאחר אכילת בשר. ואם לא תקפידו על שתיית המיים תגיעו רק להתייבשות, זיהומים בדרכי השתן, וההמשך אבנים בכליות! (כולם תסמיני התיבשות) 
בנוסף לכך, חלק מהעומס החלבוני מתפרק בגוף – דפנות תאיהם נפרצות והשאר נערם בערמות כערמות האשפה שחומריהם נטחנו. אלו חומרי פסולת וחלקם נשטפים החוצה דרך הכליות והכבד, אך רבות מהמולקולות החיוניות שבות לשמש את הגוף. הן מתקבצות ויוצרות יחד חומצות אמיניות שישמשו את הכבד ובאמצעותו את הגוף לצרכי שיקום ובנייה מחודשת. 
הכבד חייב לקבל חומצות אמיניות ברצף לשימושיו – אבל במידה. הכבד מוגבל בשטחי איחסון ולא יכול להישתמש בכל הרכיבים וחומצות האמיניות כשהוא מוצף בהם. וכשנוצר עודף רכיבי חלבונים– נדרש איחסון. העודפים עוברים לדם, לזרם הלימפה, גם לנוזלי המעיים. עודף חלבונים מתרוצץ בצנרת הגוף ונוצר עומס (פקק). הגוף ממשיך לחפש לאחסן את יתר החלבון. ועד שידחס לאיזה מקום נוצרת בעיה של חומציות – נוכחות חלבונים כזו משנה את ה-Ph וזה אחד היסודות לאבדן גמישות העורקים וצנרת האוויר. גם הוא תלוי תזונה. העודף נדחס לדפנות הצנורות והנזק לגמישותם מתחיל ואחריו מה שמכונה מחלות ניווניות (שבץ מוחי, טרשת עורקים, כבד שומני, קריסת הכליות, הריאות והלב). חלבונים (מפורקים) אחרים מתאחסנים בצורת רדיקלים חופשיים. נגדם קם קו ההגנה הראשון בו עיקר המגוננים מינרלים וויטמינים כגון ויטמין C וחומצא אלפא ליפואית (ALA) גם ויטמין E – הרדיקלים החופשיים כילד היפראקטיבי שובב מסוכנים, בלתי צפויים וחייבים להרגע אותם – יש להם קשרים פתוחים והם יכולים ליצור כימיקלים אחרים, זרים ורעים בחלקם (כשחודרים לתא ומשתלטים על החומר הגנטי הם) מסרטנים – מחלת המשקעים נקשרות מהר מאוד עם מחלות ניווניות והסרטן אחת מהן. יתר לחץ דם, השמנה בטנית, כבד שומני, סוכרת ואי ספיקת כליות ולנושא הפסקות האחרונות במאמרי יתר היסטמין. ויתר היסטמין מכווץ את שרירי דופן המעי (הווילי) ומוביל לאבדן צנרת העיכול והדבר הזה פשוט משתקף בתגובות אלרגיה שונות למזון. דמימת ההיסטמיןיתר היסטמין משתקף כדמימה בשני מקומות בגוף: ברך שמאל מדיאלית, תחושת הכאב בכיפוף הברך ובצוואר – בקושי לסובב את הראש ימינה ושמאלה. הדמימה משקפת נדיבות, ונתינת יתר. בורדר לין.
לסיכוםהגוף יכול לאבד רק 40 גרם חלבונים ליום, עודף יוצר "פקק" בצנרת ההובלה ואלרגיה למזון שמדד ה-H2 משקף אותה גם מדד ה-BUN. צום חלבונים חי – נועד לתקן את המצב שנוצר בעקבות שנות עודף חלבונים שנדחסו ושקעו בצנרת הגוף.

צום חלבוניםהוא תרופה מדהימה שאני נוהג להשתמש בה בקליניקה שלי מסיבות, שאני חושב שהצלחתי כאן למעלה להסבירן, בבואי להוביל תהליכי ריפוי עמוקים במצבים של אי ספיקת כליות, סוכרת, ומחלות ניווניות אחרות שאבדן גמישות העורקים, צנרת הנשימה והובלת האויר גם צנרת הובלת המזון עומדת מאחריהן. 

טיפול תרופתי מניב בדרך כלל הקלה מבורכת בתסמינים, ברוב המקרים הוא לא מביא מרפה והמחלה נשארת. אחת הסיבות לכך בתרופות עצמן. הן מרוקנות את המערכת ממרכיבים תזונתיים חיוניים, או מונעות את ספיגתם- "תרופות רשומות מהוות את גורם המוות הרביעי בחשיבותו בארה" ב" ד"ר ריי סטראנד "מה שהרופא שלך לא יודע" 'על רופאים ודעות קדומות, ע"מ 243 למעלה. להלן, סדרת כתבות על תרופות טובות ורע שהן מעוררות – לכתבה הראשונה בסדרה – כאן. ירון מרגולין, צילם יורי מרגולין.

תאי פִּיטוּם – מאסט והיסטמין (מכונים גם מאסטוציט, Mastocyt; Mast cell, תא מאסט) – הוא תא דם לבן – תאים שנמצאים בדופן המעי בשכבת הרירית המיוחדת (lamina propria mucosae) – חלק ממערכת ההגנה. מבחינה אנטומית הם חלק מהדופן שנמצא מתחת לרקמת האפיתל ומרכיבים יחד אתה את הרירית, חלק מרקמת ציפוי שנמצאת בדופן המעי, ולמעשה נוכחת בכל הצנרת בגוף שיש לה קשר עם הסביבה החיצונית – מערכת העיכולמערכת הנשימהמערכת השתן ומערכת הרבייה. שמה של הרקמה "מיוחדת" מעיד על כך שהיא מאפיינת את הריריתשכבת הרירית המיוחדת כוללת נימים ותאים לימפואידיים, והיא מזינה את האפיתל, אשר אין בו כלי דם. בשכבה זו ישנן גם בלוטות וצינורות המובילים את החומרים המופרשים אל החלל החיצוני. עצבים, כלי לימפה, סיבי שריר חלק, פיברובלסטים, מקרופגים, לימפוציטים, תאי פלסמה, אאוזינופילים, ותאי מאסט או פיטום, נושא עניננו. 
תאי פיטום ממלאים תפקיד חשוב בהגנה על הגוף, כיוון שהם מעורבים באופן מעמיק בריפוי פצעים ובהגנה מפני פתוגנים ופולשים זרים.
ידועים שני סוגים של תאי פיטום – אלה הנמצאים ברקמת חיבור, וסוג נפרד הנמצא ברקמות המצפות את דרכי הכניסה לגוף (כגון אפיתל דרכי הנשימה וצנרת העיכול נושא חיבורי זה). פעילותם תלויה בתאי-T.
תאי ה-T הם, כאמור לעיל, תאי דם לבנים שמתעוררים נוכחות מי שמוגדר "זר" להתקפה ובה בעת מחמיר העומס החלבוני בגוף, ומוביל לחומציות הדם. במילים אחרות כשיתר חלבונים פוקק את צנרת ההזנה תאי ה-T נמצאים ככל הנראה בהתקפה.

Alexander And Diogenes Painting by Gaetano Gandolfi – כיווץ שריר חלקואבדן גמישות צנרת הגוף בגלל יתר חלבונים מהצמח
באלרגיה חריפה (תגובה מערכתית חזקה לאלרגנים, כגון יתר חלבון, לקטינים, הומוציסטאין, פחמימות, אגוזים, עקיצות דבורים, יתר אלכוהול וסמים), מתרחש שחרור מסיבי ברחבי הגוף מתאי הפיטום של היסטמין המוביל להרחבת כלי דם רבים, ולכיווץ שריר חלק (דופן המרה, כלי הדם, והלימפה גם בריאות ובמערכת העיכולנמצאים שרירים חלקים) כיווץ שריר חלק (שריר לא רצוני) הווה אומר לאבדן הגמישות של דופן הצנרת. הסימפטומים של הבעיה קשים וכוללים ירידה בתפקוד הכליות, הכבד והלבלב. הלם אנפילקטי (הלם אלרגי,) המסכן את החיים נקשר בבעיה זו. צום חי הוא אחת התרופות היותר טובות במקרים כאלו – בתנאי שהתייעצתם עם הרופא שמכיר היטב את מצבכם, את הצום החי ומאשר לכם להשתמש בו. ירון מרגולין.

באלרגיה חריפה (תגובה מערכתית חזקה לאלרגנים, כגון יתר חלבון, סוגי חלבון (מוזרים) למשל לקטינים, שנמצאים בקטניות, גבינה צהובה מחלב פרה, הומוציסטאין, אגוזים, עקיצות דבורים, יתר אלכוהול וסמים), מתרחש שחרור מסיבי ברחבי הגוף מתאי הפיטום של היסטמין המוביל להרחבת כלי דם רבים, ולסימפטומים של הלם אנפילקטי המסכן את החיים. אנפילקסיס (Anaphylaxis) היא תגובה אלרגית לא תקינה ומהירה של מערכת החיסון לחומר המזוה או מתפקד כאלרגן, במהלכה משתחרר היסטמין מן הרקמות וגורם לתסמינים מקומיים או מפושטים, בחלקם מסכני חיים.
תאי פיטון מעורבים באופן מעמיק בריפוי פצעים ובהגנה מפני פתוגנים. הם נמצאים בכמות מרשימה במיוחד בעור, בשכבת החיפוי של המעי ודרכי האוויר, אך גם במח העצם ומכווצים בכיווץ שרירים כרוני שרירים עצמאיים (חלקים). זו גם אחת הסיבות לכך שבדיקת אלרגיה למזון מדגמת עור.
מעטים יודעים שתופעות כגון מחלות עור, פגיעה ברירית דרכי הנשימה, רירית מערכת הרבייה, רירית מערכת העיכול, ורירית עיניים שמובילה לעיוורון מקורה בפגיעה בדופן המעי, בתאי פיטון או מאסט  ברירית המעיים שמקורה ביתר חלבונים המשתקף בבדיקת דם ביתר הומוציאסטין והיסטמן. 

יתר חלבונים – העודף נדחס לדפנות הצנורות של הגוף: דם, אויר, שתן עיכול והם מאבדים את גמישותם בהדרגה.אבל, יתר החלבון במזון והנזק לגמישותם ממשיך ואחריו מה שמכונה מחלות ניווניות שיתר הומוציאסטיןממזהיר על בואן, והגענו לאוריאה – בדיקות הדם מראות אוריאה, שתנן, הומוציאסטין ואלבומין – האלבומין מלמד על דלקת בצנרת (פלאק) והBUN שמלמד על דלקת במעי הדק העליון מבשר על אסון יתר החלבונים והתקפה של תאי מאסט (שהוזכרו למעלה). חומרי יתר אחרים מתאכסנים בצורת רדיקלים חופשיים. נגדם קם קו ההגנה הראשון ולעזרתו אני מגייס תזונה עשירה בוויטמינים אבל על כך במאמר נפרד – רק אבהיר שלחיזוק קו הגנה ראשון אני נעזר במינרלים וויטמינים כגון ויטמין C וחומצה אלפא ליפואית (ALA, ) ויטמין E, גלוטתיון וכמובן B12 מתיל קובלמין– הרדיקלים החופשיים מחפשים תשומת לב נוהגים כילד היפראקטיבי שובב אבל הם מסוכנים, בלתי צפויים שחייבים להרגיע אותם והוויטמינים גם המינרלים עושים זאת מצוין – בלעדיהם הצנרת נפגעת ושריריה מתכווצים והכליות קורסות. כשאני מדבר על צום חלבונים, צום חלבונים חי וגם צום חלבונים מותססים ומיצים ירוקים כל זאת נועד לתקן את המצב שנוצר בעקבות שנות עודף חלבונים שנדחסו ושקעו בצנרת הגוף והעמיסו את הכליות במגע יתר עם אמוניה
צילום: ירון מרגולין, צילם יורי מרגולין קיץ 2019.

הלקיטינים  ויתר MCV  או/וגם BUN – "לקטינים", הוא שמה הכולל של קבוצה גדולה של חלבונים.
לקטינים נמצאים בשפע בחלבונים מהצומח. הם יכולים להיקשר לפחמימות ובכך הם גורמים להן להיות פחות זמינות לגוף. הצורך בהזעקת האינסולין, לסלקן מהדם, פוחת וזה טוב. לא כל הלקטינים זהים באופן פעולתם. אלה מהם שעלולים להיות בעייתיים יותר נקראים פרולאמינים (גליאדין שבגלוטן) ואגגלוטינינים (לציטין סויה, שעועית אדומה ובשעועית ירוקה – באחרון הם נמצאים בכמויות קטנות, באזוקי הכמויות עצומות). אגגלוטינין – הלקטין שנמצא בשעועית אדומה, בכמות גדולה גם לא נהרס בחימום – זו אחת הסיבות שאני לא ממליץ להשתמש בה כתרופה. יתר BUN ויתר MCV הם מדדים נוספים הנשקפים מבדיקות הדם שמצביעים על כשל בתפקוד דופן המעי – הMCV נקשר גם בחוסר ברזל ועל כך אני כותב בהרחבה כאן. מאמר מעמיק על אנמיה ולמה חסר לך ברזל – ממליץ לעיין בו כדי להבין את מדד ה-MCV יותר לעומק.

אז'ן דלקרואה, מות סרדנאפאלוס, 1827 – המלך האשורי אשורבניפל העלה את ארמונו באש, כשנינוה, עירו הייתה נתונה במצור. קציני המלך הנינוח נוכח הדם, שוחטים את נשות ההרמון העירומות על רקע מיטת ענקים ועיר נחרבת. טרוף דעת שמתואר בשירו של לורד ביירון ונתן את ההשראה לצייר הגאון.

הצד האפל של תאי פייר – כאשר המערכת החיסונית הזו (פייר) מייצרת נוגדנים רבי-עוצמה נגד הלקטינים זה רע. הנוגדנים האלו פשוט תוקפים אותם בין אם הם טובים או רעים ללא הבחנה והתוצאה חד משמעית: דלקת חריפה של רירית המעיים, פגיעה בדופן התריסריון, המעי הדק העליון וגם בחיידקי המעיים הטובים שבמעי הגס, נפגעת גם ספיגת הברזל. בהמשך נוצרים פצעים, בדופן הצנרת. הציפוי הדק והעדין של המעיים נקרע. ויתר חלבון מהצומח – דולף דרך הדופן הפצועה ונרקב מחוץ לצנרת, הרקב רעלני ומשמש קרקע להמרה של היסטידין להיסטמין. ההיסטמין הזה תוקפני ומתנהג כתרכובת שמעורבת בתגובות מקומיות של מערכת החיסון. השילוב – רקב חלבוני, נוגדנים רבי-עוצמה, תאי פייר תוקפניים ויתר היסטמין מביא להרחבת כלי דם ולכיווץ שריר חלק (בצנרת המעי אבל גם בריאות) ולאבדן  גמישות צנרת המעי גם למדד קריאטינין גבוה (שלרפואת הממסד אין הסבר לקיומו, לבד החשש שהכליות נפגעו) – תרופות להפחתת קריאטינין מקובלות, אבל הבעיה כאן יתר חלבונים. אלרגיה ללקטינים. יתכן שהקריאטינין ירד אבל גם מדד ה-GFR ואז החולה מפונה לטיפולו של נפרולוג כשהבעיה גסטרואנטרולוגית. כדי להמנע מטעות נפוצה של איבחון במצב זה חייבים לבחון את מדד ה-BUN, ההומוציאסטין וההיסטמין גם אלרגיה לקטינים ומקרוציטוזיס (אנמיה מקרוציטית או מאקרוציטית) macrocytosis – בבדיקת דם מופיעה כ MCV. נוכחות מקרוציטים בדם; קיימת במצבים מסוימים של מחסור בברזל ומיעוט חמצן בגוף. (אנמיה מקרוציטית) פוגעת בתאי האפיתל, בכושר הספיגה של וויטמין B12 או/ו בחומצה פולית, ניכרת גם בעליה בייצור תאי דם אדומים. MCV היא בדיקת נפח של כדוריות הדם.
יש לדעת שהלקטינים מצויים גם במלפפון, קישוא ודלעת. צרכו קטניות במתינות, מנה בת 5 כפות ממנת החומוס ליום – היא מנה מופרזת של יתר חלבון. הכמות שתרבות המזון דורשת היא של 4 כפות חומוס ליום בלבד!
מה שעוד לא ספרתי לכם זה שגם בכיכר לחם מחיטה מלאה יש ייתר לקטינים והמידה הנכונה 4 פרוסות בלבד ליום (כשאין תוספת לקטינית מקטניות).

דמימה או בלימת זרם הדם – כאשר חלבון לקטין (מהסוג הרעיל) כמו אלו שנמצאים בחיטה (ויטאגלוטנין), מגיעים למערכת העיכול ותאי פייר תופסים אותם ומגדירים אותם: "פולשנים זרים" הם נתקפים באכזריות. תאי פייר שבים ותוקפים אותם יום אחר יום. וכשהחלבונים – כל החלבונים: מהחי, בשר ודגים או רכיכות ומהצומח: סויה, עדשים, שעועית נמצאים בארוחת בקר, צהרים ובערב ובין הארוחות התאווה ליתר חלבונים בשיאה – מדד ה- BUN בדם עולה, וההיסטמין תוקף גם ההומוציסטאין משתולל. זה הזמן שיש להניח שגם הקריאטינין עולה ואפילו האלבומין יוצא מאיזון [היפואלבומינמיה – למשל היא רמות אלבומין נמוכות בדם 3.3 – 3.4 ומטה מצביעה על בעיה בסינתזת החלבון וחסר באבות מזון (תת-תזונה) משתקף בבצקות] וגם האוריאה עולה ומגיעה אל מעל ל-145. מכל מקום זה הרגע בו חלבוני לקטין (מהסוג הרעיל) נצמדים לתאי דם אדומים, במנוסתם מהלוחמים (פייר), ועלולים להצמית את הדם באחיזתם זו בכדוריות (לעצור את יציאת הדם והפעלת מערכת הקרישה).
מיגרנות קשות, צרבת, גרדת, קריאטינין גבוה,  A1C גבוה ואנמיה הן רק חלק מהתופעות שמוסברת פעמים רבות בניסיון נואש של הלקטינים שנצמדים לתאי דם אדומים,  כדלקת בכליות, או אי ספיקת כליות. רבותי מנוסתם של חלבונים מהלוחמים (תאי פייר שפוגעים עקב כך, בעקיפין בדופן התריסריון והמעי הדק – ועל כך להלן) זו אולי תופעה שאפשר לכנותה אלרגיה למזון, לא כשל הכליות! היא שמתפתחת והנזקים יכולים להיות איומים, אבל למעשה היא ממש קלה לפתרון באמצעות תזונה מחלימה ואפילו אנטי היסטמינים. זה נראה כמו אנמיה, זה נראה כמו קריאטינין גבוה אבל בהחלט יתכן שמה שנדרש זה רק צום חלבונים!
פגיעה במעי הדק קשה יותר להחלמה, ובדרך כלל מוזנחת אבל רק בשל איבחון גרוע כדלקת בכליות, בריאות, בעור, אנמיה.
פגיעה בדופן המעי שחיכה ויכולה להשפיע על יכולת הספיגה של המעי ולמנוע הספקת ברזל לגוף (אנמיה). תת תזונה – סביר יותר שתת זונה התפתחה במצב כזה ולכן יש לבדוק בצקות ע"י מגע  ומדדי אלבומיןהיפואלבומינמיה – רמות אלבומין נמוכות בדם.
הערה: אנמיה או אנמיה תזונתית היא מחלה הנובעת מחסר בברזל בגוף. אם אין מספיק ברזל בגוף לא נוצר המוגלובין תקין, חמצן הנכנס מהריאות לא מוצא אל מה להקשר. והחמצן המגיע אל תוך הגוף לא ממשיך אל מעמקיו ומגיע אל התאים, אין ייצור אנרגיה ואדם מרגיש חולשה, קם בבקר ורוצה להמשיך לישון.
A1C גבוה – נפוץ במצבים כאלה וכשישנה פגיעה בתנגודת האינסולין – ומדד ההמוגלובין המסוכר A1C עובר את – ה=6, ומדד תנגודת לאינסולין עולה על ה – 3, בכל זאת יש לבחון גם אם תזונה לקויה בה יתר חלבון מהצומח/מהחי מוביל את הבעיה, לפני שמתחילים להרוס את הכליות עם זריקות אינסולין.

יתר חלבון מהצמחים/מהחי היא תזונה גרועה שמכילה יתר לקטינים בתזונה צמחית אז, הלקטין הוא שמחליש את פעולת האינסוליןהאינסולין הוא המחסנאי הטוב והחרוץ שאוסף את יתר הגלוקוז מזרם הדם. אפסנאי שמוציא אותו מהדם אל מדפי האחסון שבתוך התאים. כשהלקטין מפריע לעבודתו של האינסולין ערכי הגלוקוז וה-A1C עולים – הבעיה ביתר חלבונים ולא בחוסר אינסולין בדם. גם כאן יש לשקול אנטי היסטמין לפני זריקות אינסולין.
הפן החיובי, אם ישנה נחמה ביתר חלבונים, היא נמצאת בתנגודת לאינסולין (המדד מראה אז על מתחת ל- 2) לקטינים אחרים שנצמדים לפחמימות או לחיידקים גורמים לפעמים גם להשפעות חיוביות מבורכות כמובן. אז לפני שאתם יוצאים למלחמה נגד לקטינים תנשמו רגע…
פגיעה בדופן המעי – משקפת תזונת רעב של חיידקי המעי בתקופת הרעב – בזמן שהלקטינים נצמדים לתאי דם אדומים, במנוסתם מהלוחמים (פייר) כמו גם כאשר חתיכות חלבון לא מתפרקות ונרקבות בחלל המעי או מחוצה לו בנוזל הבין תאי – בשל פרצות בדופן המעי. במצב מביך שכזה נוצר במעי עצמו מחסור במזון לחידקים שנמצאים בתוך חלל המעי.
החיידקים המורעבים עסוקים יותר בתחרות על המזון המוגבל כדי לשרוד ופחות זמן עומד לרשותם למניפולציות על הגוף (זאת הגם שבתזונה עצמה נמצאים יתר חלבונים) כדי לשרוד את הרעב הם עוברים לטריפת דופן המעי עצמו.
אחת הדרכים, שאני משתמש בהן ברפואת דופן המעי – בבואי לתקן את דופן המעי הדולף, כאבים בברך שמאל, מיגרנות, קריאטינין גבוה היא ניצול תכונה זו של הלקטינים. וכשהם לא מאוימים והחידקים במעי לא מורעבים, בגלל שאני מזין אותם על – ידי תזונה מחלימה שאני מבקש מהמחלים ליטול – הם פשוט מאפשרים לתאי פייר, שמומחיותם בתיקון פצעים, את בניית דופן המעי מחדש. הקושי בזיהוי המזון שהמערכת לא מגדירה אותו "גורם זר" אינו אתגר גדול מדי למי שהתמחה בפתרון הבעיה.
יש לדעת שההשפעות של הלקטינים מגוונות מאוד ורק במקרים של מחסור בויטמין B12 [ניתן להסיק כי מחסור ב – B12 הוא תסמין של תת חומציות בקיבה – (היפוכלורידריה)] וסיבה לצרבת ואנמיה.
מחסור בברזל – במקרי אנמיה – ובמקרי צרבת ושאר מחלות המעי הדליף כמו אבדן גמישות צנרת הובלת המזון, תמיד חייבים לבדוק את מצב ה-BUN  ההומוציסטאין, ההיסטמין ההמוגלובין ואפילו את הכולסטרול הרע (LDL) והטוב (HDL), את הטריגליצרידים את מדד הסינון = ה-GFR ואת מצב הקריאטינין ואם הם ובמיוחד ה –BUN נמצא גבוה  (מעל 70) – יש להתחיל בצום לקטינים ולשקול ליטול תוספי תזונה שנזכרים למעלה – בכיתוב שמצורף לצילום: "LE CHÂTEAU DE BEAUVOIS – ירון מרגולין, עמק הלואר, צרפת".
הערה: במעבדות מסוימות נבדקת תכולת החנקן שבאוריאה (BUN) ולא האוריאה יש להכפיל פי שניים את התוצאה (BUN) כדי לקבל את ערכי אוריאה. לדוגמה, BUN של 10 מיליגרם לדציליטר מייצג בערך 20 מיליגרם לדציליטר של אוריאה (שתנן) ולהפך לחלק ב –  2.14. בנוסף לכך ויטמין D שידוע כחיוני לחוזק עצם, ועקמת בעמוד השדרה מצביעה על מחסור בו גם מגן על  שרירי המעים,  ומונע פגיעה בדופן המעי. הויטמין הזה D נמצא בחלמון, כבד, כבד דגים, שמן דגים וחלב מלא. בכל דגי מים קרים כולל סלמון, מקרל, טונה, סרדינים, הליבוט ובקלה. יש לזכור שהגוף מסוגל לייצרו על ידי חשיפה לקרני השמש.

גמישות העורקים – היא המפתח לזכות בבריאות מחדש ולהבנה מדוע גם מזון "בריא" מביא אנשים לפתחן של מחלות קשות. אכילה לא מאוזנת של קטניות, טחינה ואגוזים יכולה להביא, די מהר לאבדן גמישות העורקים ולירידה במדד  קצב הסינון הפקעתי ה- GFR. קטניות הן פצצת חלבון משביעה – אנשים בריאים אוכלים אותם בעיקר במזרח התיכון – חומוס למשל, הינה מנה נפוצה ביותר, וכאן מתחילה בעיה שנכנה אותה בעיית ההומוציסטאין – ירון מרגולין Tiepolo. Detail from Vision of St. Paschal Baylon, 1767.

תמיד אפשר לתקן את הבעיה בעזרת החזרת הגמישות לגוף, ארגון מחודש של תרבות ההזנה ומסע מרתק של החלמה.

הסוס הגווע – שאריות מעבודת הענק של פרנצ'סקו מסינה – Cavallo morente

שתייה וצירופי מזונות לא נכונים במהלך הארוחה, מדללים ומנטרלים את החומצה הכלורית ומקיימים את תופעת האלרגיה שנזכרה למעלה לדוגמה חלבונים זקוקים למיצי עיכול חומציים בשעה שפחמימות מתפרקות לגלוקוז בסביבה בסיסית. מי שמבקש לשמור על תרבות בריאות וגמישות צנרת העיכול חייב ללמוד להפריד ולא לאכול בארוחה אחת חלבונים עם פחמימות – עוד על כך כאן
זכרו פחמימות: פסטה, לחם גרעיני תבואה, מייצרים מיצים בסיסיים ומתעכלים גם הרבה יותר מהר – וזקוקים לאנזימים שונים מאלו שהחלבונים זקוקים להם – הצירוף שלהם בארוחה אחת לא טוב (עוד על כך ועל צירופי המזון הנכונים – במאמרי עקרונות צירופי המזון – כאן) צירופי מזון שגויים, רעים גם בשל נטרולה של החומצה הכלורית בקיבה – הווה אומר שהמזונות (חלבונים) לא מתעכלים כראוי ומתחיל עקב כך תהליך של ריקבון בקיבה עצמה. ריקבון חלבונים מהווה בית גידול מצוין לחיידקים. המיקרוביום – מושבה גדולה יכולה לזרום בהמשך הפוך ולהביא נזקים אדירים מהמעי הגס לקיבה.
מגיל 18 חודשים והלאה התזונה של התינוק הופכת להיות הרכיב העיקרי שמשפיע על הרכב החיידקים בגוף. בהדרגה, עד גיל שלוש בערך, הרכב החיידקים הזה מתעצב ומתקבע באופן ייחודי לכל אדם ואדם. עם זאת, גם בהמשך הוא נתון לשינויים, ואחד הגורמים שמשפיעים מאוד על הרכב החיידקים שלנו המיקרוביום שלנו הוא המזון שאנחנו צורכים. (החיידקים והחומר הגנטי שלהם, שמכונים יחד "מיקרוביום") – לסיכום המיקרוביוטה האנושית מתחילה להיווצר מיד לאחר הלידה והמזון שלנו מעצב אותה. הרעבה יכולה לחסל אוכלוסיה שלמה של חיידקים – על ההרעבה מיד. הבעיה מורכבת אף יותר משנחשף לא רק שהתזונה משפיעה על החיידקים אלא גם הם משפיעים עליה. חיידקי המעיים למשל יכולים לפרק פחמימות שהאדם אינו מפרק בעצמו, וכך הם תורמים לניצול יעיל יותר של המזון שלנו. גם הנטייה שלנו להשמנה תלויה בהרכב החיידקים שמתאכסנים בגופנו. נמצא למשל שאנשים שסובלים מהשמנת יתר מתאפיינים במיקרוביום לא מגוון יחסית והסיבה לכך בתזונה נטולת ירקות ופירות.
תזונה של חיידקי המעיים – תאי פייר שאמורים היו להתגבר עלינו מפלישתם של החיידקים ה"רעים" מהמזון, מהאויר, מבבלילת המזון שלא עוכל דיו בקיבה לא עשו זאת. מסתבר שיתר חלבונים בצירופים שגויים לא מאפשרים להם לחסל את כמויות החיידקים האלו ויותר מכך – קיימת מערכת יחסים הדוקה של החלפת מסרים בין החיידקים שחיים בגופנו במעי הגס למשל לבין מערכת החיסון של המעי הדק והתריסריון למשל, וכאשר חיידקי המעי הגס שחיים בסביבה מותססת חודרים למעי הדק העליון ולתריסריון ופוגשים בחיידקי פרוק החלבונים מהקיבה (שפועלים בסביבה חומצית – וכאן היא לא)- הדו-שיח הזה משתבש ועלולים להופיע ככשל חיסוני, שפוגע במערכת החיסונית הגדולה ובפעילותם של תאי פייר בפרט משתבש. העומס שנוצר על תאי פייר מגיע לקו האדום העליון. הם עסוקים בהעמסת חלבונים מוגזמת על המעי בו הם מתפקדים וכשהם עסוקים בלמגר יתר חלבונים שמופיעים במערכת שלהם יום אחר יום, שעה אחר שעה, והחיידקים האלה חיים שם והם גם אוכלים את המזונות שנערמים בצנרת של גופנו והמזון של החיידקים הטובים נעדר בשל חסר בפירוקו למרכיבי היסוד שלו – הם מורעבים ומתים מרעב ונערמים בבלילה הכוללת. נוצר מצב איום שדומה לזה שלאחר נטילת אנטיביוטיקה. האדם חייב בראש ובראשונה לשקם קודם כל את אוכלוסיית חיידקי המעיים בעזרת גיוון בתזונה ורק לאחר מכן לנסות דיאטה שיוצרת למעשה רעב במעיים ובכל תאי הגוף. כי כאשר החיידקים הטובים מורעבים והחיידקים הרעים הולכים ומתגברים כי אין מי שימנע זאת מהם והם שולטים על מרקם המזון שבצנרת העיכול שאין בה די להזינם הם עושים את שלא יאמן – הם פונים אל רירית דופן המעי ומצחילים לאכול אותה! כך מתחילה תזונה תאית גרועה. תזונה תאית גרועה הורגת.
תזונה תאית גרועה היא למעשה רעב מתרחש. נוצר מצב אבסורדי האדם משמין מרוב אוכל והגוף שלו רעב, תאי גופו רעבים, המערכת החיסונית רעבה.

Gaetano Gandolfi: “Sogno di Giuseppe” 1790 הרעבה תאית, הגבלה של מערכת החיסון של צנרת העיכול, תאי פייר ויתר חלבונים בתזונה צמחית ניכרת בתופעות כגון מחלות עור, פגיעה ברירית דרכי הנשימה, רירית מערכת הרבייה, רירית מערכת העיכול, ורירית עיניים שמובילה לעיוורון. הדבר משתקף בבדיקת דם במדדים כחומציות דם שעולה מעט – ביתר הומוציאסטין, יתר BUN הווה אומר BUN מעל 70 ואוריאה מעל 145. הפן החיובי בתנגודת לאינסולין אבל – אם תנגודת לאינסולין תקינה (טריגליצרידים: HDL) – זה רק נראה טוב לסכרתיים, בפועל תאי פייר (הלוחיות ע"ש פייר) פשוט תוקפים את הלקטינים ללא הבחנה (מקורם במזון) התוצאה חד משמעית: דלקת חריפה של רירית המעיים, פגיעה בדופן התריסריון, המעי הדק העליון וגם בחידקי המעיים הטובים שבמעי הגס, בספיגת הברזל ונפילה לאנמיה. בהמשך נוצרים פצעים, בדופן הצנרת. הציפוי הדק והעדין של המעיים נקרע. ויתר חלבון מהצומח – דולף דרך הדופן הפצועה ונרקב, הרקב רעלני ומשמש קרקע להמרה של היסטידין להיסטמין – תרכובת שמעורבת בתגובות מקומיות של מערכת החיסון, וגורמת להרחבת כלי דם ולכיווץ שריר חלק (בצנרת המעי אבל גם בריאות) ולאבדן גמישות צנרת המעי גם למדד קריאטינין גבוה – וזה לא הסוף!
העומס שנוצר על תאי פייר מגיע לקו האדום העליון. הם עסוקים בהעמסת חלבונים מוגזמת על המעי בו הם מתפקדים וכשהם עסוקים בלמגר יתר חלבונים שמופיעים במערכת שלהם יום אחר יום שעה אחר שעה, והחיידקים האלה חיים שם והם גם אוכלים את המזונות שנערמים בצנרת של גופנו והמזון של החיידקים הטובים נעדר בשל חסר בפירוקו למרכיבי היסוד שלו – הם מורעבים ומתים מרעב ונערמים בבלילה הכוללת. נוצר מצב איום שדומה לזה שלאחר נטילת אנטיביוטיקה. האדם חייב בראש ובראשונה לשקם קודם כל את אוכלוסיית חיידקי המעיים במצב כזה ובעזרת גיוון בתזונה ורק לאחר מכן לנסות דיאטה שיוצרת למעשה רעב במעיים ובכל תאי הגוף (תזונה קבועה כגון שניצל וצ'יפס אינה מגוונת). כי כאשר החיידקים הטובים מורעבים והחיידקים הרעים הולכים ומתגברים כי אין מי שימנע זאת מהם והם שולטים על מרקם המזון שבצנרת העיכול שאין בה די להזינם הם עושים את שלא יאמן – הם פונים אל רירית דופן המעי ומצחילים לאכול אותה! כך מתחילה תזונה תאית גרועה. תזונה תאית גרועה הורגת. רוצה לדעת עוד – איך להבריא ולהחלים מהמצב – הכל נמצא במאמר שלפניך –
ירון מרגולין

במצבי תזונה חסרת מזון עקב צירופי מזון שגויים וכתוצאה מחילוף החומרים של החיידקים הפולשים (מהמעי הגס), שנתקפים על ידי תאי פייר ונעשים חלק מבלילת המזון וחלקם, שממשיכים לחיות במעי, ואוכלים ממזונותיו נוצרים גזים וחומצה חזקה מתפתחת ושמקורה בצואה שלהם. חומצה זו היא זו שבהם משגשגים חייידקי ההליקובקטר וזה גם מה שגורם לכאבים בקיבה ולריח הרע בפה העולה מהקיבה ולסבל הרב מהצרבת ועוד לא הגענו לקרוהן וקוליטיס שהפכו בימנו ממחלות נדירות למחלות נפוצות מאוד וסמל ליתר חלבונים וטרוף של אכילת בשר, חומוס ומג'אדרה.

פרה-ביוטיקה, ופרו-ביוטיקה – שמירה על החיידקים הטובים במעי הגס עוברת דרך תוסף סיבים למזון (כפית פסיליום ליום, בארוחת הערב, וחצי כפית לתחושת שובע בבקר). חיידקים טובים (פרה-ביוטיקה) חייבים תזונה כדי לשרוד, להתרבות ולשגשג והסיבים התזונתיים הנמצאים באוכל שאנו אוכלים הם מזון העל של החיידקים האלו – פרה-ביוטיקה מזון העל של החיידקים, זאת בשונה מפרו-ביוטיקה שהם החיידקים עצמם).  גם אם נכניס חיידקים רבים למערכת העיכול, בעזרת תוספי תזונה, הם לא יועילו ואולי יזיקו כי ללא תזונה (פרה-ביוטיקה) הם ינדדו למעלה ויהוו מצא גידול לחיידקים רעים כגון  ההליקובקטר שהורס את דופן המעי הדק העליון ואת הקיבה כפי שהוזכר למעלה.

המעי הדק – הרירית מורכבת משכבת תאים אפיתליאליים, למינה פרופריה ורירית שרירית (מוסקולריס מוקוזה). ברירית נמצא את הווילי (Villi) ואת הקריפטות של ליברקין (Crypts of Lieberkuhn). הווילי הם בליטות דמויות אצבעות הבולטות לתוך נהור המעי, מכוסות באפיתל עמודי, ועמוד של למינה פרופריה החודרת לתוכו ומכילה כלי דם, עצבים ולימפה. כמו-כן, הם מכילים סיבי שריר חלק המאפשר התכווצות של כל הווילי. הקריפטות של ליברקין, או בלוטות המעי, נמצאות בסמוך לבסיס הווילי וחודרות עד המוסקולריס מוקוזה, אך אינן עוברות אותה. הלמינה פרופריה נמצאת בין תאי האפיתל לבין המוסקולריס מוקוזה ומכילה כלי דם, עצבים, כלי לימפה, סיבי שריר חלק, פיברובלסטים, מקרופגים, לימפוציטים, תאי פלסמה, אאוזינופילים, תאי מאסט וכן רקמת חיבור.

המעי הדק הוא צינור שאורכו מטרים אחדים, בו נעשה תהליך העיכול של סוכרים, חלבונים, שומנים, ויטמינים ומינרלים. חלק מהחומרים נספגים במקומות ספציפיים, כמו למשל ויטמין B12 הנספג רק בקטע הסופי של המעי הדק. 
המעי הגס זהו צינור באורך של כמטר וחצי, אליו נכנסים תוצרי העיכול שיוצאים מהמעי הדק, לתהליך העיכול האחרון ויצירת הצואה.
המעי הגס המחולק לשישה חלקים: המעי האטום (צקום), המעי הגס העולה, המעי הגס הרוחבי, המעי הגס היורד, הכרכשת, החלחולת (רקטום) ופי הטבעת.

המעי העיוור הוא קטע מנוון של מעי ללא מוצא, המצוי בחיבור שבין המעי הדק והמעי הגס. מדובר בבליטה קטנה דמוית צינורית מפותלת, הסגורה בקצה ומחוברת למעי הגס סמוך להתחלתו (בבטן הימנית התחתונה). אורכו מספר סנטימטרים. הוא אינו משתתף בתהליך העיכול, אך גורם מכאובים בבטן התחתונה הימנית למחלימים רבים מאי ספיקת כליות שפגשתי. פי הטבעת הוא חלקו הסופי של מערכת העיכול, משם יוצאת הפסולת של כל מה שבלענו לאחר שהסתיים תהליך עיכולו.
במעי הגס מתבצעת תסיסה של חיידקים טובים, שמאפשרת יצירת ויטמינים שונים וספיגת חומרים מזינים נוספים לגוף. התהליך שעוברת הצואה במעי הגס הוא תהליך ארוך ומשמעותי, ושעשוי לקחת יממה ואף יותר
.
כדאי לדעת שאנשים יכולים להסתובב שנים עם שלשול או עצירות, ולא לטפל במצב זה, בשל אי נעימות לשוחח על צואה – צואה לא סדירה הינה סמן מרכזי של  בעיה עיכולית, ולעתים מקורה של מחלה קשה שמתרחשת במקום אחר בגוף: סוכרת, אי בפיקת כליות, אנמיה, כבד שומני – אחד המדדים המקובלים בעולם לבדיקת איכות הצואה (מבחינה ויזואלית), הוא טבלת הצואה של בריסטול, (Bristol stool chart) טבלה שפותחה באנגליה ושמחלקת את הצואה לשבע קטגוריות, מבחינת המרקם, הצורה והצבע. קטגוריות פשוטות שמאפשרת לבדוק אם הצואה תקינה או לא.

The Maize Festival, 1923 – 1924 – Diego Rivera – דיגו ריוורה – פסטיבל התירס. שפע של ביוטין – תוסיפו תירס חי לתפריט והימנעו מנשירת שיער ובנוסף תחזקו את השערות שלכם.

מה לאכול כדי להבריא את דופן המעי

מזונות ההחלמה – ג'ל האלוורה (נקי מהנוזל הצהוב שנמצא מעליו בקילוף שכבת העלה העליונה האלואיל), נבטי ברוקולי, מיץ מתפוח אדמה חי, מיץ תפוחים (1/2 ליטר ליום), מיץ פרי הצברנאטו, טמפה או טמאל (תירס מותסס בעלי קלח התירס – מתכון) וכוסמת ירוקה מונבטת לצד כפית פסיליום ליום (הערה – פסיליום זה תוסף של סיבים תזונתיים (פסיליום, צ'יאה) יש ליטול בתיקון מערכת העיכול כשעה לפני צריכת "מעדני הברזל" – למניעת מצבי אנמיה), 2 פרוסות לחם שעורה שרוף (בתוסטר, או על האש), מרק מיסו, פלפלים (כולל חריפים), בצלים (כל הסוגים – למשך 21 ימים, אחר-כך להפחית) 3 כפות כרוב כבוש (כבישה ביתית) ליום, שמרי בירה (כפית ליום) וחופן גרגירי שעורה מונבטים שמוגדרים כמזון מחלים דופן המעיים. לצד תה שומר = תה אניס, תה לענה, שיבה, ומשקה כורכום או וקומבוצ'ה (משקה המיוצר מתה מתוק תוסס עם תרביות שמרים ובקטריות) וצום חלבונים חיים ומותססים. בהקשר זה יש להפחית בצל שעלול להביא לאחר 21 ימים לעיבוי של נוזלי הלימפה. במקום בצל יש להעדיף כמויות קטנות של עירית וקרישה (לוף).
מקורות טובים לנחושת שמסייעים לספיגת הברזל והגמשת דופן המעי ומזרזים את קצב החלמתו: כבדשקדיםגרעינים שלמים וקשיו (שלושת אלו רק למי שלא סובל מאי ספיקת כליות)עדשיםכוסמתשעועיתחסהחיטה מלאה, ואורז מלא. באותו נושא דרושה חומצה פולית (כבד עוף מבושל, בוטנים ללא קליפה, אספרגוס מבושל וחסה) ווויטמין C (שנמצא בפירות הדר, בקיווי, במיץ לימון ובפלפלים). מחסור באחד מהמרכיבים הנ"ל לא יעזור למוח העצם לייצר כדוריות דם אדומות – מצב זה מכונה אנמיה – מִעוּט דָּם – Anemia גם לו השפעה מזיקה על תהליכי החלמת דופן המעי.
מעל ל 21 יום של מזון להחלמת דופן המעי 
אני ממליץ ליטול תוסף וויטמין B12 פעיל (מתילקובלמין), אם נאסר עליך לצרוך כבד, שרימפס או סרדינים שהם מקור משובח לוויטמין B12, בכוס אחת של סרדינים יש כ- 13.5 מיקרוגרם B12 , כאמור לעיל יש ליטול תוסף מתילקולבלמין – בלבד.

זהירות –  אזהרה לכשל בספיגת הברזל ומצבי אנמיה בשל דופן מעי פגועה ותחילה על חומצה פיטית – בנטילת ברזל מהצומח ישנה בעיה שכדאי לשים אליה תשומת לב: חומצה פיטית, למשל, שנמצאת בדגנים מלאים, סובין, שיבולת שועל וקטניות יבשות (לא מונבטות) גורמת לאי ספיגת הברזל. גם פוליפנולים (למשל טאנין, הנמצא בתה) קפאין, המצוי גם בקקאו ולא רק בקפה וסידן מונעים את ספיגת הברזל גם יין אדום ומוצרי חלב. יש להימנע מהם משל היו מזונות אסורים.
חומצה אוקסאלית נמצאת בתרד ובפתרוזיליה מתגלה כגורם מפריעה לספיגת הברזל, אם כי ישנם בידנו כמה מחקרים המראים שהשפעתה זניחה, בניגוד למה שחשבו בעבר, אני ממליץ להימנע ממזונות אלו, ולהמעיט בצריכתם ככל האפשר. ככלל כל העלים הירוקים-כהים כמו גרגיר הנחלים, עשבי תיבול, מנגולד, עלי בייבי, כרוב ירוק כהה (נדיר בארץ), עלי בטטה ועלי אבוקדו גם חסה עשירים גם בחומצה אוקסאלית, המפריעה לספיגת הברזל. נושא שמאתגר אותי נוכח צום חי, וצום מיצים בטיפולים באי ספיקת כליות, פיברומיאלגיה ומחלות מערכת העיכול (קרוהן וקליטיס כיבית).
הערה חשובהצום חי הוא תרופה מדהימה, אבל יש להשתמש בה ובמזון נא בכלל במידה הנכונה, לאחר 21 יום לפחות מנה אחת ביום צריכה להיות של מזון מבושל, כשיש לשים דגש על חיזוק הטחול. מזון נא מחליש את הטחול. הטחול הוא האבר שבו משתקף מה שבאמת קורה בצינור העיכול. והטחול נפגע כאשר אנו אוכלים כמות גדולה מדי של מזון לא מבושל, ישנן כמה דרכים לזהות זאת ואחת מהן הגב העליון מתקשח. 
אסור קפה, ושוקולד בשל היותם חסם בפני קליטת הברזל בדם מומלץ לחכות עם הקפה. ולא לשתות גם תה (גם לא תה ירוק), או שוקו ולחכות עם לא שוקולד, גלידת שוקולד ועוגות שוקולד לפחות חצי שעה עד שעה לפני ואחרי הארוחה, שהרי כל אלו מפריעים משמעותית לספיגת הברזל. (חליטות של צמחים כמו לואיזה או מרווה, מותרת). אסור מוצרי חלב.

אני מזמין אותך לאתר החדש שלי – לחיצות ההחלמה

למאמרי – חזרה לבסיס – עקרונות צירופי המזון – כאן

נשארו לך שאלות

אני מזמין אותך ליצור קשר בטופס כאן למטה,

אשמח לשמוע ממך – ירון מרגולין

אשמח להשיב לכל שאלה.

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן

שם:

טלפון:

דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם):

איך אני יכול לעזור לך:


למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך). מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.
נשלח ב כללי

כתיבת תגובה

Or

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*