ניקולאי יארושנקו  

Nikolai Aleksandrovich Yaroshhenko ניקולאי אלכסנדרוביץ' יארושנקו

Nikolai Aleksandrovich Yaroshhenko ניקולאי אלכסנדרוביץ' יארושנקו

 

ניקולאי אלכסנדרוביץ' יארושנקו НиколайАлександрович Ярошенко; ‏ 18461898) צייר אוקראיני (רוסי) ממייסדי תנועת האמנים "הנודדים".

יארושנקו נולד בפולטבה (שהייתה חלק מהאימפריה הרוסית, וכיום נמצאת באוקראינה). הוא פיתח קרירה צבאית, במקביל ללימודי אמנות בבית הספר של איוואן קראמסקוי, ובאקדמיה הקיסרית לאמנויות שבסנקט פטרבורג.

המצפון של הנודדים

בשנת 1876 נמנה יארושנקו על מייסדי תנועת האמנים "הנודדים" פֶּרֶדְוִויזְ'נִיקִי – תנועה של ציור גבוה ואיכותי ממשפחת הציור הריאליסטי ובה היו חברים גם הצייר ואיש הצבא אוסלידמיטרייביץ' פולנוב וכן הצייר היהודי ולדימיר מאקובסקי, (בנו של אספן האמנות המפורסם איגור איוואנוביץ' מאקובסקי) באביב 1884 השתתף לויתן בתערוכה הנודדת של קבוצת פרדויז'ניקי, ובשנת 1891 הפך גם צייר יהודי זה (יצחק – איסָקאיליץ' לֵוִיתן) לחלק מהקבוצה.

Self-portrait (1895) ניקולאי אלכסנדרוביץ' יארושנקו ‏ 1846 - 1898) צייר אוקראיני (רוסי) ממייסדי תנועת האמנים הנודדים

Self-portrait (1895)
ניקולאי אלכסנדרוביץ' יארושנקו ‏ 1846 – 1898) צייר אוקראיני (רוסי) ממייסדי תנועת האמנים הנודדים

ניקולאי אלכסנדרוביץ' יארושנקו נודע כמצפון של הפֶּרֶדְוִויזְ'נִיקִים.

קבוצת פרדויז'ניקי ״הנודדים״רוסית: Передви́жникиפֶּרֶדְוִויזְ'נִיקִי) היא תנועה אמנותית חשובה בציור. התפתחה ברוסיה הצארית בהשראת סגנון שכונה ראליסטי (מונח שטבע ז'אן דזירה גוסטב קורבּה. סגנון הראליזם יצא נגד המסורת האמנותית שהציבה במרכזה נושאים היסטוריים, ושמה את הדגש על מחאה והתנגדות נחרצת לייצוג ההרואי ולפרסומם של מוטיבים של הקרבה עצמית ומעשי גבורה – להם הטיפה האקדמיה האמנותית של אותם ימים. מושא הראליזם היה שונה מאלו ובמרכזו עמד האדם הפשוט, היחיד והמיוחד. מאוחר יותר כונה גם האנטי-גיבור והוא שתואר על הבד וללא הדרה ואידאליזציה של דמותו. פעמים רבות הובלט עלבונו ואף כיעורו.

 

Everett Shinn דיוקן עצמי אברסט שיין

Everett Shinn דיוקן עצמי אברסט שיין

גוסטב קורבה והציור של ירושלים

קורבהצייר צרפתי שהשפיע על סגנון הציור הנשגב של אמני ארה"ב בתחילת המאה ה-20 [Edwin Dickinson, 1891–1978 (Everett Shinn (1876 –1953), Robert Henri (1865 –1929 (Edwin Walter Dickinson), גם (John French Sloan (1871- 1951 ו (Edward Hopper (1882 –1967 וכמובן הצייר שהיה להשראה של בית הציור הירושלמי לנארט אנדרסון  (Lennart Anderson 1928 –  2015] כמו גם על אמני ירושלים בשנות ה 2000 ביניהם: בן טריט, לימור ברנע, שולמית ניר, אלדר פרבר, פנינה פרנק, דוד ניפו, ריטה נטרובה וויקטור מאן כל אלו נמנים על ממשיכי דרכו הגם שמבקרי אמנות רבים מבקשים להגדירם כציירים פיגורטיביים וזאת על-מנת להתאים לשפת מייסד ה"ג'רוזלם סטודיו סקול" שנחשבה ימנית והתנגשה פעמים רבות עם רעיון ההגינות החברתית שבבסיס הראליזם של קורבה ושל הנודדים.

יארושנקו 1870 פורטרט של אישה מאוקראינה

יארושנקו 1870 פורטרט של אישה מאוקראינה

האדם הפשוט

קורבה הושפע מרמברנדט (1847) והיה לראליסט הראשון. הוא האמין שמשימת האמן (הראליסטי) לתת ביטוי עמוק, מקצועי וכן לחיפוש אחר חיי האמת הראלית ולהגינות חברתית. קורבה חשב שהטיפול הספונטני והגס בצבע (כדרכו של מייסד גישה זו טינטורטו משיא האסכולה הוונציאנית) יביא לדרך הנכונה ואשר רק באמצעותה תצלח הצגת המציאות כהווייתה ובמקביל קורבה האמין שגם יימחקו כך בהמשך ההבדלים החברתיים והמעמדיים בתקופתו כולל אי-השוויון שניכר בחברה בראשית המאה ה – 19 בה חיי.

גוסטב קורבה 1862 femme nue couchee

גוסטב קורבה 1862 femme nue couchee

גוסטב קורבה בדומה לרמברנדט, לפניו ולממשיכי דרכו ה"פֶּרֶדְוִויזְ'נִיקִ" ברוסיה, הרבה לצייר את פשוטי העם וביקש את ההגון לצד הייחוד וכבודו על-פני ההרואי או על פני דמות הסמל של המרחב הרגשי הייחודי כפי שהיא מוצגת בריקוד שלי (ירון מרגוליןהמחול הבלתי תלוי) או באמנות היונקת השראה מהפסיכולוגיה היונגיאנית ומהמיתולוגית – קורבה נתקל בביקורת קשה על דרכו זו וכן על נושאי ציוריו. כמו בימנו (מירי רגב) ההגינות באמנות הפחידה גם אז. קורבה פעל בצרפת בשנים 1819-1877. הקורא נקרא לשים לב לכך שבשנת-1848 פורסם המניפסט הקומוניסטי, שדגל ברעיונות של שוויון כלכלי ושוויון הזדמנויות לכל בני האדם וזו השנה יש הגורסים ששנה אחריה 1849, בה גוסטב קורבה צייר או הציג את אחת מעבודותיו החשובות ביותר: "קבורה באורנאן".

Lake Teberdinsky, Caucasus (1894) ניקולאי אלכסנדרוביץ' יארושנקו

Lake Teberdinsky, Caucasus (1894) ניקולאי אלכסנדרוביץ' יארושנקו

נחזור לפֶּרֶדְוִויזְ'נִיקִ – הנודדים ולאנשי העמל

ה״פֶּרֶדְוִויזְ'נִיקִ״ים הלכו בעקבות ההגינות, ההומניזם החדש שקורבה ייסד (ההומניזם הראשון נקשר במשורר פרנצ׳יסקו פטררקא וברנסנס האיטלקי) והם ציירו בעיקר אנשי עמל, פועלים ואיכרים – צמיתים שרצו בכבודם מה שהבליט את האחר והמיוחד שבנפש העם הרוסי והביא לכך שסגנונם הוגדר מאוחר יותר ״ריאליזם סוציאליסטי״. [מומלץ להשוות עם תנועת הציור ״ראליזם סיני״ שנוסדה אחריה בסין (1994) והוזכרה בפוסט שלי על וואנג אידונג].

המהפכה הגדולה באמנות הרוסית

בתקופה הצארית התרבות הצרפתית שלטה על חיי האליטה הרוסית והדברים הגיעו לידי כך שהאליטה הצפונית מזרחית הייתה כה מנותקת מיסודות החיים הרוסיים עד שבעצמם כמעט שלא ידעו לדבר בשפת אימם רוסיה. הם לא הכירו את האוכל הרוסי, את השירה הרוסית ואת חייהם הם ניהלו על פי התכתיב שהנהיג מלך צרפת – הרקדן וכוכב ה״באלט המלכותי של הלילה״ (1653) לואי ה – 14 וגם כאמור דיברו בשפתו.

יארושנקו 1879 דיוקן של צמית

יארושנקו 1879 דיוקן של צמית

רעיונותיהם של ויסאריון בלינסקי (סופר, מבקר הספרות החשוב ביותר ברוסיה של אותם זמנים ומי שתמך בגוגול, לרמונטוב ודוסטוייבסקי) ופילוסוף – מחבר הדרמה השערורייתית ״דמיטרי קאלינין", זעזע את נפשם הצרפתית של בני רוסיה העשירים והמושחתים. בלינסקי ביקר קשות ב״דימיטרי קאלינין״ את תופעת הצמיתות שהשפילה את התרבות הרוסית ואת חיי האדם הרוסי האמתי ובגינה סולק מאוניברסיטת מוסקבה בתקוה שישתוק.

Nikolai Yaroshenko (1846 - 1898) - The Prisoner, 1878 ניקולאי אלכסנדרוביץ' יארושנקו האסיר

Nikolai Yaroshenko (1846 – 1898) – The Prisoner, 1878
ניקולאי אלכסנדרוביץ' יארושנקו-האסיר

צ׳רנישבסקי

השראה נוספת קיבלו הפֶּרֶדְוִויזְ'נִיקִים מהסופר, והפילוסוף המהפכן ניקולאי צ'רנישבסקי שהשפיע רבות על מורשת ״הנודדים״.

בני העניים, אנשים בעלי אמצעים דלים לעולם לא יוכלו להגיע לחינוך טוב אמר צ׳רנסקי, ולכן הם גם לא יצליחו לשכלל את כישורי חייהם ולשפר את מצבם בחברה או לתרום להעשרת רוסיה. צ'רנישבסקי סלד ממצב מערכת החינוך ברוסיה הצארית וטען נגד הרמה הנמוכה של המדע במדינה, נעדרות של ערכים במערכת החינוך ואי-שוויון בחינוך בין גברים ולנשים.

במסגרת רעיונות אלה יצאו האמנים הרוסיים לפגוש את עצמם, לחשוף את הנפש הרוסית ופעלו בעד עצמם ונגד הצנזורה, הצמיתות והענישה האכזרית שהייתה נפוצה בארצם של הרוסים נטולי השורשים בעלי הנפש הצרפתית.

בראשית המאה ה-19, החלו רעיונות אלה שבאו מצרפת דווקא (קורבה) לחלחל ולערער על היסוד המושחת שבאליטה השלטת ולנבוע בקרב רפורמיסטים רוסיים זה המקום להציג דמות מרכזית נוספת את הסופר אלכסנדר הרצון ששאב את השראתו ממרכז אירופה.

ניקולאי אלכסנדרוביץ' יארושנקו Nikolai Yaroshenko (1846 - 1898) - Portrait of the Scientist A.Y. Gerd

ניקולאי אלכסנדרוביץ' יארושנקו
Nikolai Yaroshenko (1846 – 1898) – Portrait of the Scientist A.Y. Gerd

העממיות של אלכסנדר הרצן החלה את ה״כול״

אלכסנדר הרצן , סופר ענק ספרו ״ימי ומחשבותי׳ – נמנה עם יצירות המופת של התרבות. הרצן נשבע להקדיש את חייו לשחרור העם הרוסי, והוגדר כאבי הסוציאליזם הרוסי.

הרצן היה אחד מן הבולטים שבאישי אירופה במאה ה-19. הוא היה בעל השכלה רחבה ומעמיקה שגילם את כל מה שייחד דורות של אנשי-רוח רוסיים עד ימינו: מהפכנות, מערביות, סוציאליזם – לצד שמרנות רוסית עממית, פאן-סלאביות ומיסטיות. הוא התלהב מה פילוסופיה של גיאורג וילהלם ופרידריך הגל.

חיי האדם הפשוט, האיש הרוסי שחיי בכפר משכו את נפשו. הרצן העריך מאוד את ההסדר הקהילתי של הכפר הרוסי. ובהתאם לכך, הוא דגל בהתפתחות הדרגתית של החברה הרוסית כולה על בסיס העקרונות של הקהילה הכפרית הזו. הרצן האמין שלצורך שינוי החברה הרוסית יש לפתח את האיכרים ובמהלך התפתחות הדרגתית של החברה ניתן היה להגיע לחברה נאורה. ביצירותיו הספרותיות – ביקש לחזור לפאן-סלאביות ולמקורות התרבות הרוסית כפי שהטיף לה מאוחר יותר האסתטיקן הגדול ויוצר הבאלט הרוסי סרגיי דיאגילב ששיאיה באים לידי ביטוי במחולות ״פטרושקה" (פוקין), פולחן האביב (ניז׳ינסקי) והעופרים (Les Biches) לברוניסלבה ניז׳ינסקיה.

ב-1834 הרצן נאסר והוגלה.

עבר זמן עד שחלחלו הרעיונות הללו לעולם הציירים הרוסיים אבל מרגע שהפרץ החל הם הגיעו כצונמי גם אל המוזיקה והבאלט ושינו את פני האמנות בעולם. ניתן לראות ביטוי ראשון לגישות אלה בשנת 1863 עת שארבעה עשר מתלמידי האקדמיה לאמנות הביעו מחאתם כנגד גישות האקדמיה השמרניות, ופרשו ממנה. שבע שנים לאחר מכן חברו יחד חברי הקבוצה הזו והקימו את גרעין קבוצת ה״פֶּרֶדְוִויזְ'נִיקִ״ים – ״הנודדים״.

ה״פֶּרֶדְוִויזְ'נִיקִ״ים ביקשו לנדוד ברחבי רוסיה, לצייר את תושביה ולהביא את דבר העם באמצעות המכחול והצבע אל האמנות החדשה ודרכה שוב אל העם ובתערוכות הנודדות שהפיקו ועיצבו את שם התנועה של הנודדים.

האמנים המכונים ״נודדים״ הפיקו תערוכות איכותיות של צייריהם. אחד סממני מייחודן היה בכך שהופקו בצורה דמוקרטית וכקואופרטיב. התערוכות של ה״פֶּרֶדְוִויזְ'נִיקִ״ים עברו ברחבי רוסיה הצארית ובהן הוצגו שלל ציורים בנושאים חתרניים לתקופה הצארית שכללו מעשי אכזריות של השלטון נגד אזרחיו.

ניקולאי אלכסנדרוביץ' יארושנקו דיוקן של מיכאיל סַלְטִיקוֹב-שְׁצֶ'דְרִין - סופר. בתוך ספריו של סלטיקוב הסתתרה ביקורת סמויה כנגד השלטון, ונושא מרכזי בה היה עושק שעם הסבל שגרם הזדהה סלטיקוב.

ניקולאי אלכסנדרוביץ' יארושנקו דיוקן של מיכאיל סַלְטִיקוֹב-שְׁצֶ'דְרִין – סופר. בתוך ספריו של סלטיקוב הסתתרה ביקורת סמויה כנגד השלטון, ונושא מרכזי בה היה עושק שעם הסבל שגרם הזדהה סלטיקוב.

 

בשנת 1892 יארושנקו פרש מהצבא הרוסי בדרגת מייג'ור גנרל.

בשנות חייו האחרונות התגורר בקיסלווודסק, בה נפטר בשנת 1898.

יארושנקו התמקד בציור דיוקנאות, וציורים מהפכניים, בהתאם לעקרונות ״הנודדים״. ביצירותיו מתאר יארושנקו בסגנון ראליסטי עינויים, מאבק חברתי, ואת מצבם הכלכלי והחברתי הקשה של פשוטי העם ברוסיה.

מבט אל שיטת הלחיצות שפיתחתי – אין דומה לה בפריצת דמימה, הוכחה כמשחררת כאבי גוף, יעילה בתהליכי החלמה ומרגיעה את הנפש.

yaron@yaronmargolin.com

לשאלות וקביעת תור לפגישת ייעוץ

Nikolai Yaroshenko (1846 - 1898) - Portrait of a Lady with a Cat ניקולאי אלכסנדרוביץ' יארושנקו

Nikolai Yaroshenko (1846 – 1898) – Portrait of a Lady 
ניקולאי אלכסנדרוביץ' יארושנקו

פורטרט של אישה עם חתול ניקולאי אלכסנדרוביץ' יארושנקו

פורטרט של אישה עם חתול
ניקולאי יארושנקו

 

 

נשלח ב כללי, על הציור
2 comments on “ניקולאי יארושנקו  
  1. שרה זהבי הגיב:

    אכן אלוף אתה ,,בור סוד שאינו מאבד טיפה

כתיבת תגובה

Or

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*