חניבעל בן חמילקרת ברקה ודמימת מעגל המוזר הגדול

"אני אמצא דרך או אצור אחת."[חניבעל]

חזרה לפרק א' של המאמר – מעגל המוזר

 

Hannibal Barca חניבעל האיש שהיה לאגדה

Hannibal Barca חניבעל האיש שהיה לאגדה – ציור

 

לשאלות 

 

הקדמה – דמימת השנה התשיעית וסיפורו של מצביא דגול – חניבעל ברקה

מות אביו של חניבעל בהיותו ילד בן 9 החי בארץ נכרייה (ספרד) הביא אותי לצרף פרק זה למאמר על מעגל המוזר. נושא דמימת המוזר מסקרן מבחינת חקר רגש המוזר בכלל ומעגל המוזר על הִקָּבְעוּתוֹ, כדמימה. על חניבעל, ראה/י בהמשל. אשר לדמימה שבהחלט אפשרית שקרתה בנפשו הצעירה של חניבעל נוכח טראומת פרדה שעבר בעקבות מות אבא שלו כשהיה בן 9 שנים אפרט עכשיו.

דמימה מתרחשת בנפשו של אדם ולה השפעות על הגוף ועל דרכי פעילותו ומחשבותיו. דמימה קורה בניגוד לטבע הנפש להתפתח עקב טראומה נעמדת מהתפתחותה. כאב גדול או התרגשות גדולה, גם אם מקורה בחוויה חיובית, עלולים לעצור במכה את זרם התפתחות נפש האדם (נפשו: רגש, מחשבה). מועד התרחשות הדמימה מכריע. לכל עת בצמיחת נפש האדם נושא התפתחות ודמימה בזמנו, מקבעת אותו ויוצרת מעגל מחזורי סביבו, טראומה שנהיית לדמימה שנושאו נושאה.
דמימה יכולה לנבוע מאסונות טבע, אסונות משפחתיים ואירועים מתמשכים כגון פולשנות מתמדת, ביקורת מבזה מתמדת, היעדרות מתמדת של הורה, גם התבדלות מתמדת מחברת הילדים. כשמדובר בחניבעל מות אב – בהיותו בגיל 9 בהחלט מסקרן מבחינת חקר הדמימה. יצוין שברגיל הטראומה מחזירה את האדם כשנה אחורה מבחינת נושא התפתחות נפשו ואם למשל, מתרחש מוות בגיל 9 יש להתבונן בטבלת התפתחות האני בשנה השמינית [שנושאה היכולת להתחדש ולקום מחדש כתמוז (אל התקומה והתחייה) גם אם ולאחר שהכול חרב] בנוסף למבט על השנה התשיעית (מעגל המוזר הגדול) כדי להבין את מכלול האפשרויות לדמימה ניהולית לעתיד חייו שעלינו לפרק תוך כדי צמיחתו – זאת בנוסף למעקב טיפולי אחר אפשרויות להופעת הדמימה שנקשרת בגילאי 9-10.
כהערה נוספת לדיון – בהילקח בחשבון שאכן (במקרה חניבעל) מדובר בטראומה בגיל 9. מרגע הִקְּבְעוּתָהּ של הדמימה בנפש הילד, או הנער היא עומדת שם ונעה במחזוריות דוגמת זו שבמאמרי "מעגל המוזר" והיא זו שמנהלת את חיי האדם. הנושאים הבולטים שאפשריים גם להוויית נושאי הדמימות בשנה התשיעית להתפתחות נפש האדם כנראה בטבלה שמשקפת את התפתחות הנפש בשנה התשיעית הם: הקבוצה, התארגנות מעולה של קבוצות סודיות, הקרבה עצמית – או עליה מרצון כיצחק על מזבח העקדה, נסיך – מעמד על כשל נסיך שנוצר בנפש באופן טבעי, הסתגלות לכל מצב והנושא הקשה והמורכב – פיצול האני (עליו הרחיב לאינג שראה בהוויה של "חולה הנפש" תגובה הגיונית לנסיבות חייו. עקב כך בחל בדרכי טיפול חדשניות שהשפיעו עלי רבות. רונאלד לאינג הציע התבוננות הוליסטית במטופל וניסיון לבנות ביחד אייתו שיתוף פעולה וקשר אותנטי לפתרון מצוקותיו.).

נושאי התפתחות השנה השמינית ודמימות אפשריות למקרה של חניבעל נושא המחלות הזיהומיות מסקרן מרשימת הדמימות המופיעות בטבלה (כאן) משום שככל הידוע חניבעל נשא עמו תמיד רעל שהוסתר בטבעת שענד על אצבעו למקרה שיצטרך להקריב עצמו או להתאבד אם יפול בשבי.

בן נושאי התפתחות הנפש בשנה השמינית בולטים: משחקי הישרדות, סקרנות לנפש הזולת בעיקר סקרנות לעולמה של האם, נושא שנקשר בתודעת היופי – לדעתי נושא זה עקב דמימת גיל 9 שנים (מות האב) במקרה שלפנינו – התפתח אצל חניבעל למעמד כולל של כללי נפש והביא אותו לתודעה יוצאת הדופן שלה ועד להיותו מומחה על במהלכי הנפשות הסובבים אותו ויותר מכך בנפשות אויביו – כפי שסיפור חייו מנכיח. אשר לדמום האם – לי אין כל מידע על אימו. אני משער שהייתה כל העת לצידו, גם כשביקש מאביו להיצמד אליו כשבחר לעזוב את קרתגו כדי לכבוש את ספרד (בכל המקורות שעדם הגעתי שמה לא מוזכר).

חניבעל ברקה - על-פי מטבעות אלו שנמצאו, ועלפיהן בלבד, חניבעל ברקה היה כושי.

חניבעל ברקה – על-פי מטבעות אלו שנמצאו, ועל-פיהן בלבד, אין עדויות למראהו מתקופתו, חניבעל ברקה היה כושי.
Hannibal Barca A Black Man

חניבעל

חניבעל היה אחד המצביאים הגדולים בהיסטוריה ואותי חניבעל מסקרן גם מהיבט נוסף אליו נושאות עיני, חקר נפש האדם, שהרי חניבעל היה בנוסף לפרסומו כאיש צבא גם מדינאי מחונן ודוגמה למי שהבין וניצל לטובת השגת מטרותיו תבונות של הנפש ובמיוחד הוא הבין את הנפשות של אויביו. הוא היה תלמיד חכם – בן תרבות יוון – ואהב לכתוב, יתכן שכתב גם על הנפש ויתכן שרשם בעיקר על קרבותיו – רוב כתביו אבדו. כיום ברור שהאדם שידע הנפש מוחזק בידיו זוכה בכוח רב שמנהל למענו קרירות וכלכלות לכיוון של הצלחה.

חניבעל ברקה הצליח בדרגות שהביאו אנשים להגדירו במושגים מיתולוגיים והוא בחר ללכת בדרך שסלל כאמרתו:
״אני אמצא דרך או אצור אחת״ – בהתחלה היא לא זכתה בהכרה של מנהיגי קרתגו, אבל סופה הוא ודרכו הם שניצחו. הבנתו את הנפש, הביאה אותו לזהות את המרחב שבמציאות כהווייתו ולהפוך את שדה הקרב למופע באלט וירטואוזי בו הוא מחץ, וריסק את אויביו. יודגש שנקודת חוזקו וכן נקודת חולשתו כאן בהבנת הנפש. הוא הבין רק את נפש זולתו, לא את נפשו שלו. קשה להאמין ולהסביר את העדר תובנותיו אלו את עצמו, תורפה שהונצחה ונושא שהביא עליו אסון, כי נפשו לבדה יכלה לרסקו – והיא עשתה זאת. בדרך הוא ותובנותיו פעלו והרסו את אלפי אויביו. אבל על כך עוד ידובר לקראת סוף המאמר, כשאדון בכיבושו את רומא עצמה – כיבוש שלא התקיים למעשה בפועל. חניבעל הושפע כאיש פניקיה וקרתגו מתרבות יוון – אבל כל נושאי החינוך האפלטוני "דע את עצמך" לא עמד לרשותו ואת עצמו הוא לא ידע.

חניבעל בן חמילקרת ברקה (Hannibal filius Hamilcar Barca) נולד247 לפנה"ס, בקרתגו (את חייו סיים בשנת – 183 לפנה"ס, ביתיניה) בגיל 64 התאבד בבליעת רעל. חניבעל בלע את הרעל על אדמת טורקיה של היום סמוך ליוון וזאת כדי שמלך ביתיניה בה מצא את מותו (בצפון-מערב טורקיה של היום), ושאצלו התארח, לא יסגירו לידי הרומים. חניבעל בלע את הרעל מיד משהבין שהוא מתכנן לבגוד בו ולהסגירו לרומא ובחר במוות של כבוד.

חניבעל נולד בקרטגו. הקרטגים במקורם משבטים שמים – פיניקים – שהתגוררו בצפון ארץ ישראל (עכו, צור, צידון) על חוף הים התיכון. הם היו יורדי ים וסוחרים מאוד מוצלחים ושלטו בלעדית במשך שנים רבות בים-התיכון. בקרתגו התערבבו הפיניקים עם שבטי צפון אפריקה בעיקר עם הברברים וישנה עדות לכך שאביו נשא אישה שחורה. אין תמונה של חניבעל הקיימת כיום מתקופתו. לא תבליט, פסל, רישום באבן או פסל. נמצאה מטבע שמוצגת לעיל ולעתים קרובות פרשנים מתעקשים שהיא הייצוג הנכון של חניבעל. לא נמצאה הוכחה לכך שהמטבע הזו הוטבעה בתקופת חייו או בסמוך למותו של חניבעל. חניבעל מת לפני יותר מ -2,000 שנים – קיומן של מטבעות כאלה הוטבע כנראה גם במהלך כלשהו בזמן תקופתו של חניבעל – מטבע כזו מוצגת למעלה ובה חניבעל נראה כושי ורבים סוברים שהיא שמייצגים את מראהו.

חניבעל בן חמילקרת ברקה נחשב לאחד מגדולי המצביאים בהיסטוריה, בן-גוריון התעקש שדם עברי בו וטען ש"חניבעל, המצביא העברי הגדול ביותר". ללא ספק היה מגדולי הלוחמים וניצב בשורה אחת עם כורש השני, הידוע גם ככורש הגדול או פשוט ככורש, מלכה הראשון והאגדי של הממלכה הפרסית, בנו של המלך כנבוזי הראשון, מייסד הממלכה האחמנית, שמעטים מוכירים עדיין את גדולתה.

החן הגדול

פירוש שמו של חניבעל בפניקית הוא "החן של בעל" (האל בעל). אביו היה אחד הגנרלים הגדולים של העולם העתיק, אמו נותרה אנונימית ויתכן שהייתה אישה שחורה. צבי הרמן בספרו "זכרונות חניבעל" רושם שהרומאים חטפו אותה. היו לו שלוש אחיות שמן לא נודע לי, הבכורה נשאה לשופט, בומילקר. מנישואים אלו נולד חנו,[ראה] שהיה אחד מקציניו הבולטים של חניבעל. אחותו השנייה הייתה מבוגרת ממנו – נישאה לקצין בשם עזרובעל ששירת בצבאו של אביהם. האחות הצעירה נישאה לקצין פרשים נומידי בשם נארוואס. חניבעל עצמו נולד כילד רביעי לאביו (בכור אחרי 3 בנות) והיו מתחתיו שני אחים: עזרובעל (Hasdrubal) שהתגורר בספרד ומאגו (Magone Barca). שניהם לקחו חלק במלחמה הפונית השנייה ונהרגו במהלכה. בשנת 247 השנה שבה נולד נשלח אביו לסיציליה במטרה ללחום ברומאים. לא ידוע מה עשה חניבעל באותן שנים, לדעת הרולד לם סופר והיסטוריון אמריקאי, הוא התלווה אל אביו במסעו לסיציליה.[14][ג]

חניבעל זכה לחינוך טוב. ידוע שבין מוריו היה סוסילוס איש ספרטה, שלימד את חניבעל יוונית ואת תולדות אלכסנדר הגדול.[18] יתכן שלזכותו הצטיין כרוכב על סוסים, שמר על חסידות, איפוק וצניעות לאורך כל חייו. בנוסף לזאת כשרי הישרדותו היו על-אנושיים. חניבעל היה אדם נחוש בדעתו, ספורטאי מצטיין ושחה מצוין. הוא היה גבר סתגלן שעמד כמעט בכל מצב וסבל חום רב וקור עז, היה רחוק מתאוות ונודע כמי ששלט בהרגלי אכילה. חניבעל נהג להתלבש בצניעות, ונכון היה לישון עטוף בגלימתו הצבאית. יכולתו לראות את המציאות והאפשרויות הגלומות בה גם נוכח התנגדויות סביבתו, הפכו אותו לאגדה מיתולוגית.
סוסילוס התלווה אליו במסעו לאיטליה, ויחד עמם היה סופר יווני בשם סלינוס שתיעד את מסעותיו ודאג לפרסם אותו בספר היסטוריה. ניתן לומר שמבחינת השכלה חניבעל לא נפל ממרבית המפקדים הרומאים שנגדם לחם.

Hannibal Barca

Hannibal Barca

ראיה ייחודית של המציאות

חניבעל בן ברקה איש קרתגו, השכיל להבין שהרומאים חשים מוגנים בחלקה הצפוני של ממלכתם… ולאחר שקרתגו עירו-מדינתו הוכתה קשות על ידי רומי, חניבעל הצליח לצאת נגדם ולחדור אל ״מרחבה המוגן״ דרך הצפון. לאחר שחצה את האלפים הוא ניצח את רומא בקרבות קשים כשהוא מביס ומחסל את הצבא החזק בעולם באותם זמנים – רומא דיממה, היא פחדה פחד מוות ממנו, זאת נוכח ואפילו כשאנשי קרתגו הספקנים לא תמכו בו ובדרכו. בקרתגו השליטים שלא האמינו במסעו נשארו המומים מיכולותיו ויותר מהישגיו שהחלו מגיעים לעיר על-ידי שליחים. חניבעל גבר על מצביאי רומא הטובים ביותר שנשלחו להביסו וזכה להערכה אמתית בקרב קציניו, חיליו אבל גם מרומא עצמה הגם שהיא חרדה לשלומה מפניו.
ההישג הצבאי של חניבעל מרשים עוד יותר כשמגיעה לתודעתנו עובדת צבאו הקטן (משמעותית) מצבאה של רומא. הצבא שלו מכונה הצבא הפניקי, אך למעשה הצבא היה צבא חניבעל משום שהוא בנה אותו בעזרת הישגיו האדירים בקרבות ולא התבסס למעשה כלל וכלל על חיילים פניקיים. חניבעל הרכיב את גיסותיו משבטים וחיילים שכבש בדרכו לאיטליה ועל אדמת איטליה כשדבר פרט לו לא איחד ביניהם: הם לא הכירו את אותן שיטות לוחמה, שפתם הייתה שונה ואפילו הציוד וכלי הנשק שלהם היו אחרים ושונים זה מזה. על אף כל הקשיים הללו הצליח חניבעל ברוב תושייתו, שעליה עוד ידובר לאורכם של דורות, לנהל קרבות אמיצים ומרשימים בהם היה לסמל של מצביא דגול.

העושר הגדול

קרתגו הייתה מאוד עשירה. עושרה של קרתגו (מכונה קרת חדשת) הטריף את תאוותה של רומא לכסף. ככלל עושר גדול מושך צרות מרגע שנחשף.  וכשקרתגו מצידה סרבה לתת אותו לרומא – רומא דרשה, כמנהג הבריות מאז ומעולם, לקבל אותו בכוח. בנוסף המושבות שקרתגו הצליחה ליצר, בחצרה האחורית של רומא, בסיציליה – הסעירו את נפשה של רומא עוד יותר. המלחמות הפוניות – (פונים – המשגה רומית – זה השם, המונח הרומאי לפניקים) – היו לשם דבר בהיסטוריה. אלא שמעטים עצרו לחשוב מה הביא להתפרצותן – כסף, תאוות בצע. זו הסיבה למותם של אלפי אנשים – כסף! מכל מקום תאוות הכסף הזו והסירוב להן (מצד קרתגו) הביא למאה שנות מלחמה. מלחמת רומא בקרתגו נמשכה כ-100 שנים, ב-3 מלחמות הפוניות פלשו הגנרלים הגדולים של קרתגו לאיטליה. במלחמה השנייה האבא עמד בראש הצבא של קרתגו חניבעל בן ברקה הוא שצעד על איטליה, על נשמתה – ורמס את כבודה.
מלחמות פוניות שהיו פרק חשוב בתולדות רומי ולקחו חלק אדיר בעיצוב דמותה לדורות. במלחמה הפונית הראשונה קרתגו ורומא נלחמו על השליטה באי סיציליה ומאז איטליה שולטת בו.
במלחמה השלישית שנערכה על אדמת איטליה עצמה פעל הבן חניבעל נגד תאוותיה של רומא וגם על כבוד אביו שלחם נגדה בשתי המלחמות הפוניות הראשונות, אבל על כך בהמשך.

Elissa Dido (who was really called Elissa

Elissa Dido (who was really called Elissa
דידו המלכה של קרתגו נולדה תחת השם אלישה

קרתגו – עיר עתיקה בצפון אפריקה, (טוניס של היום) שנוסדה על-ידי דידו (Dido (בשנת 814 לפנה"ס) שהייתה מלכתה הפניקית הראשונה. דידו הייתה אחותו של המלך הפיניקי פיגמליון שישב בבירה צור שנוסדה בשנת 2700 לפנה"ס על-ידי הכנעניים. צור שכנה לחוף הים כ 30 ק"מ צפונית לנהריה של היום, והייתה מאוד עשירה, עיר חזקה וכנראה שלטה על הערים הפיניקיות (עכו, צידון, גבל) כרומא על ערי איטליה. צור גם הייתה הראשונה לשלוט במי הים התיכון. בהמשך ייסדו אנשיה מושבות רבות ברחבי אגן הים התיכון גם הן עסקו במסחר ותפקידן היה לשמש תחנת אספקה לאוניותיה, כזו הייתה קרתגו ובדומה לתחנות נוספות באפריקה (אוטיקה,) בספרד (קדיס,) וכן בסיציליה ביוון ובקורסיקה. בין המושבות המפורסמות אותן הקימו היו עתיקת (העיר העתיקה) אותה הרומאים כינו אוטיקה וקַרְתְּ חַדַשְתְּ (העיר החדשה – וקרתגו בפי הרומאים). מושבות אלה, בייחוד קרתגו, היו מהיריבות הקשות של רומא.
קרתגו זכתה באל מלקרת מלך קרת האל השליט על צור (על שמו נקרא אביו של חניבעל) מכונה גם בעל ומכאן הסיומות חניבעל, (עזרובעל, מהרבעל). פולחן מלקרת כלל התגודדות בכלי נשק ושפיכת דם עצמית וקורבנות אדם.
בשנת 1921 נחשף בחורבות קרתגו בית קברות לילדים שהוקרבו לאליה, (לדוגמה לפולחן כזה נמצא בספר ויקרא כ', ב' על פולחן המולך[עיין י' ליוור, "מלך" אנציקלופדיה מקראית ד ', ירושלים תשי"ד עמ' 11130-1117.]. ישנן ראיות רבות שבקרתגו התקיים פולחן הקרבת הילדים. ככל הנראה הילדים שנשחטו לא היו בני האצילים, אלא בני העבדים ופשוטי העם. הם העריכו את אמנות יוון. בחפירות הארכיאולוגיות מזהים פרטי אומנות רבים וכן ידוע שהיו קימות בה ספריות גדולות.[עיין במקור נוסף: ק' פיקאר,ז' שרל, "חיי יום יום בקרת חדשת בימי חניבעל" (מ' אלטבאואר, תרגום) תל-אביב תשכ"ד, עמ' 106.].
קרתגו התפתחה למעצמה כלכלית הודות להיסטוריה הימית הארוכה של תושביה ובהבדל מרומא שכוחה היה ביבשה. יש לציין שעיר האם, צור, נחרבה מספר פעמים, על ידי שלמנאסר מלך אשור עוד לפני הקמת קרתגו (המאה ה 13 לפנה"ס) על ידי נבוכדנצר השני מלך בבל (במאות השביעית או השישית לפנה"ס) ובסוף דרכה – על ידי אלכסנדר מוקדון (332 לפנה"ס). העיר קרתגו נהנתה מחורבני צור שכן תושבי רבים על רכושם היגרו אליה בשל כיבושי העיר. במאה השביעית לפנה"ס הפכה קרתגו למעצמה בזכות עצמה, ופיתחה כלכלה חזקה, השתלטה על שטחים רבים והקימה את הצי-הימי החזק ביותר בים- התיכון. בראש קרתגו עמדו שני פקידים בכירים שנשאו תואר "שופט" ובעת מלחמה נבחר מפקד צבא שהחזיק בתפקיד ללא הגבלת זמן עד שנקרא לשוב לקרתגו. קרתגו בדומה לארה"ב בימנו התערב בסכסוכי רבים בין עמי סביב הים התיכון וצברה בעזרת דיפלומטיה זו השפעה ויוקרה. כאשר הרפובליקה הרומית הגיעה לעצמה גדולה ולכוח והצליחה להשתלט על חלקי גדולי באיטליה, ההתנגשות עם קרתגו הייתה בלתי נמנעת וזה הרקע ל100 שנות מלחמות רומא וקרתגו.

תולדותיה נחלקות לשתי תקופות עיקריות:

  1. היישוב הפיניקי שהתקיים בה, לפי המסורת, מ-814 לפנה"ס (דידו) ועד שכבשוה הרומאים והרסו אותה, ב-146 לפנה"ס.
  2. היישוב הרומי שהתקיים בה, עד שכבשוה הערבים ב-698 לספירה.

המלחמה הפונית הראשונה – מלחמתו של אבא של חניבעל

בראשית המאה השלישית לפנה"ס, בשנת 264, העיר היוונית מסינה שהייתה תחת שליטת קרתגו הזעיקה את רומא לסיציליה. כך הסתיימו היחסים הידידותיים בין רומא לקרתגו. מסינה עיר בסיציליה התחננה לסיוע מול שודדי ים. בראשית מסינה פנתה באופן טבעי לקרתגו הרחוקה אך התעשתה בה ופנתה לרומא הקרובה אליה יותר מבחינה גאוגרפית. משיקולים אסטרטגיים מורכבים בחרה רומא שזה עתה סיימה לכבוש את כל דרום איטליה -לצאת דרומה לסיציליה ובמגמה לכבוש את כולה ולסלק ממנה את קרתגו לנצח. זהו הרקע למלחמה הפונית הראשונה ומאחר שהקרתגים קרויים Poeni בלטינית, על שום מוצאם הפניקי, ידועות המלחמות הללו כמלחמות הפוניות.
סירקוז מצאה עצמה במלחמת כיבושי רומא את סיציליה בהיות רומא נעה לסייע למסינה. בסופו של הקרב הראשון היירון מלך סירקוז נכנע ורומא המשיכה וכבשה את מזרחו של האי סיציליה מאז היה חלק מאיטליה. זה המהלך שהסעיר את נפשה של קרתגו לדרגות של זעם צדקני. שפתחה במלחמת הפונים הראשונה נגד רומא. 17 שנים לאחר 264 ניכר היה שהמלחמה הזו (הראשונה) קבעה שני דברים: רומא תשלוט על סיציליה וקרתגו שהייתה שליטה בלעדית על הים התיכון פנתה את עליונותה בו לרומא – הרומאים מצאו אוניה קרתגית שעלתה על שירטון ובנו ממנה כדגם 160 אניות מלחמה שלחמו נגד קרתגו בים התיכון. המצב היה קפוא ורק מצביא אדיר וגאון שעלה על הבמה ולו כוח כריזמטי ויכולת אסטרטגית מפתיעה שכללה דרכים שונות של התקף וברח שבר אותו – הוא חמילקרת ברקה (Hamilcar) אביו של חניבעל.

ברקה אבי חניבעל חיי בן השנים 242-247 לפנה"ס. הוא היה טקטיקן נועז שעט לתוך סיציליה, כפי שבנו ישעט מאוחר יותר על רומא עצמה ויבזוז אותה וישפיל אותה עד עפר (כנאמר בישעיהו כ"ו ה'). אבי חניבעל היה אכזרי אבל את ביטחונו חמילקרת ברקה שאב מהקווינקרם (קווין = 5) אניית קרב מהפכנית וחדשה שהיוונים פיתחו והקרתגים הרחיבו והגדילו אותה לממדי ענק – התפתחה בקרתגו אמנות לבניית אניות והטקטיקה הזו העניקה עוצמה ושמשה בהמשך הדרך את חניבעל שהלך והתגלה כגאון של המצאה. וכפי שהישראלי השכילו לעשות עם כלי מלחמה עדכניים כך מהנדסי קרתגו לקחו את האוניה הזו ושיכללו אותה ועשו ממנה כלי משחית – אנייה ענקית אך מאוד זריזה, מאוד מהירה. אייל נחושת הוצב בחרטומה וכשהיא שעטה קדימה בעצמה רבה, כדי לרסק אוניה מתחרה וכשהייתה בה רומא היא פשוט טבעה – אניות קרתגו היו מכונת הריגה המונית בים הפתוח. וכשרומא מצאה דגם שלה ובגאוניות מהנדסיה וביכולת הרומאית המפורסמת להעתיק מהגדולים כפי שרומא עשתה עם תרבות יוון ואמריקה עם תרבות אירופה ותרבות יוון גם רומא יצרה קווינקרם. אמנם האוניה הרומית התפרקה אחרי כשנה מעצמה – אבל עמידתה הספיקה כדי להכריע בקרב על השליטה על הים התיכון, הוא קרב אייגוסה.

קרב אייגוסה

ב 10 במרץ 241 לפנה"ס נפגשו זו מול זו הקווינקרם אוריגינל וצי ההעתק שלה ליד האי אייגוסה (Aegusa), כיום פביניאנה (Favignana), הוא אי בקבוצת האיים האגאדיים במערב סיציליה. כאן נקבעה באחד הקרבות הימיים הגדולים בהיסטוריה השליטה בים התיכון. עקרון היתרון נמחק – דבר שלא נשכח מתודעתו של חניבעל. בתחילת הקרב לקרתגו היה יתרון מספרי ברור. העומס האדיר של ההספקה בגין ריחוקם מארצם והצורך להעביר תבואה לכוחותיו של חמילקרת האב שהיו פרוסים על חופה של סיציליה האט את מהירותם מול הצי הרומי. היה זה אסון תכנוני – קטסטרופה אסטרטגית לחמילקרת ברקה. הקרב הסתיים בניצחון מוחץ של הרומאים והכריע את גורל המלחמה כולה לטובתם. 30.000 שבויי מלחמה – כוח אדיר באותם זמנים לקחו הרומאים בשבי. ההספקה לא יכלה להגיע אל כוחות חמילקרת שעל היבשה והוא נאלץ להיכנע ולשוב לקרתגו.
הקרתגים פתחו את המושג יצור המוני ואת האניות ההרסניות הללו כך הם הפיקו. ייצור המוני ויכולת הנדסית וחדשנות היו נשק ההשמדה ההמוני של אותה תקופה. אבל רומא הפכה את ההעתקה לאמנות של הישרדות ולכוח של מעצמה. היא הבינה את עוצמת הנפש על העצמה הצבאית וכפי שהיוונים נצחו את הפרסים בסלמיס הביסו הרומאים את קרתגו הגם שמספר אניותיהם היה על התחתונה. זה הרקע להתפתחות נפשו האגדית של חניבעל. חניבעל היה מאוחר יותר עבור העולם וקרתגו בפרט מה שהיה תמיסטוקלס (Θεμιστοκλής‏; 525 לפנה"ס לערך – 459 לפנה"ס) שעוד ידובר בתבונתו הפסיכולוגית בהמשך, ליוון. במלחמה הפונית הראשונה ניצחו הרומאים ניצחון בלתי מכריע וקרתגו המשיכה לשגשג. ובשנת פרוץ המלחמה הפונית השנייה היתה קרתגו בשיא ההתפשטות הטריטוריאלית. היא היתה בעלת שליטה על שטחי נרחבי באפריקה, בספרד ובאיים ברחבי הים התיכון. הצבא הקרתגי שקיבל אליו פילי קרב זמן קצר לפני כן היה חזק וגדול מתמיד ואף זכה – בפיקוד ראוי של משפחת ברקא. השליטה בים התיכון אבדה לה ועברה מידה קרב אייגוסה לידי הרומאים מה שגם הגביל את יכולות המסחר שלה .

לשאלות

No pasarán On Ne Passe Pas 1918 הם לא יעברו קריאה אנטי-פשיסטית שהשרתה על לוחמי החופש וההגינות בבמלחמת האזרחים של ספרד מוזכרת לראשונה ככל הנראה כסיסמתו של גנרל רובר ניבל הצרפתי בהקשר לקרב ורדן, אך יש המשייכים את הסיסמה למפקדו של ניבל, מרשל פיליפ פטן.

No pasarán
On Ne Passe Pas 1918
הם לא יעברו
קריאה אנטי-פשיסטית שהשרתה על לוחמי החופש וההגינות בבמלחמת האזרחים של ספרד.
מוזכרת לראשונה (ככל הנראה) כסיסמתו של גנרל רובר ניבל הצרפתי בהקשר לקרב ורדן, יש המשייכים את הסיסמה הזו למפקדו של ניבל, מרשל פיליפ פטן.

כיבוש ספרד

רומא הצליחה לגזול את קרתגו בשודדה אותה למעשה כספית בחוזה שלום שכפתה עליה. חוזה שחייב את קרתגו לפנות את סיציליה ולשלם לרומא פיצויים: סכומי כסף אדירים שהועברו מקרתגו לרומא. סכומים אלו העלו את חמתם של סוחרי קרתגו שדחפו למלחמה הפונית השנייה ולכיבוש ספרד. השליטה בים התיכון עברה מידי הקרתגים לידי הרומאים ומסחרם של סוחריה בים היה מוגבל מאי פעם. היעד ספרד לא דרש מעבר ימי מורכב. בסופו של יום תאוות רומא פעלה נגדה, אבל טרם נגיע לחיסול אוצרותיה של רומא על-ידי חניבעל בן חמילקרת ברקה נזכור את ספרד.
קרתגו שהיה בידיה אחד מהצבאות החזקים בעולם העתיק, יצאה מערבה לכבוש את ספרד בנסותה להשיב לעצמה את בטחונה בכלי מלחמתה ובתובנותיה התכנוניות, למרחקים ארוכים. קרתגו רצתה גם למלא את קופת האוצר שלה בגזלת ספרד.
חמילקרת ברקה אביו של חניבעל יצא (237 לפנה"ס) לבזוז את עושרה של ספרד (לאחר ויכוח מדיני בנושא זה, שנערך בקרתגו. מולו ניצב אז חנון הגדול שהטיף להימנע מחיכוך עם צבא רומא ולבסס את השלטוןן הקרתגי בצפון אפריקה בלבד [ט' ליוויוס "תולדות רומא" ספר 21 ב' עמ' 152 בתרגום לעברית ש' דבורצקי – ירושלים תשל"ב] . 9 שנים לחם האב בספרד. כל חלקת ארצה של ספרד שמדרום לנהר האברו הייתה שלו.
נהר אֶבְּרוֹ שבספרד, או בשמו הספרדי "El río Ebro", הוא הנהר השני באורכו בחצי האי האיברי והנהר הארוך ביותר בספרד. ראשיתו של האברו בהרי פיקוס דה אאורופה שליד העיירה ריינוסה הוא חוצה את הערים לוגרוניו, טודלה, סרגוסה וטורטוסה (ועוד מספר רב של מקומות יישוב), ונשפך לים התיכון ליד העיירה אמפוסטה (Amposta) בפרובינציית טרגונה.. מקור שם הנהר "אברו" במילה העתיקה איבר (Iber) שהיא גם מקור שמם של האיברים. לנהר קשר עמוק למלחמת הפשיזם הספרדי.
בסוף יולי 1938 – הכוחות הרפובליקניים ניסו לבלום בו את התקדמות כוחותיו הפשיסטיים של פרנקו במתקפת נגד רחבה שכשלה. הכישלון הנורא של הרפובליקניים היה תחילת השתלטותו של פרנקו על חבל קטלוניה והמשכו בהשתלטות הפשיסטים והדיקטטור פרנקו השתלט על ספרד כולה.

האב האגדי של חניבעל מת בספרד בקרב בשנת 228 לפנה"ס.

Hamilcar Barca

חמילקרת
Hamilcar Barca

אב נוכח ודמות לחיקוי

חמילקרת (Hamilcar Barca) היה לאב נוכח גם אם נעדר מבנו לתקופות שונות. עד גיל תשע חניבעל התחנך נוכח מלחמות אביו הנערץ בספרד שם האב מילקרת כשם האל של קרתגו – מילקרת מה שהוסיף מנוכחותו סביבו גם בהעדרו לצד עצמה (אולי מיותרת) לנוכחותו האדיר גם בלעדיו כשחיי. ראוי לזכור את שמוזכר לעיל כי הפולחן למילקרת כלל לעתים גם התגודדות בכלי נשק ושפיכת דם עצמית וקורבנות אדם.
חמילקרת היה בכל מובן המילה אב-מנהיג כדוגמת מופת והוא שהכשיר את חניבעל גם לדיפלומטיה – והראה לו דוגמה מופתית כיצד מלכדים זרים, שבטים זרים סביב אינטרס משותף וכיצד דואגים לבריתות ושמירת עומק תומך (העברת כספים לקרתגו) בנוסף על הכשרתו למצביא גדול ואי אפשר לייחל למורה טוב ממנו.
מילקרת הצליח לכבוש חלקים גדולים מחצי האי האיברי, וכדי לבסס שם את שליטתו בו (שליטתה של קרתגו) הקים חמילקר בדרום ספרד עיר קרתגו החדשה שפעלה במתכונת המסורת העתיקה של בני-עמו הפיניקים ושמשה תחנת אספקה לאוניותיה לצד העברת אוצרות ספרד כמו למשל, ממרבצי כסף שכרה במכרות הכסף שפיתח באזורים שבשליטתו, ואת הכסף שנכרה בהם העביר ממנה אל קרתגו. אבל זה לא הכל, חמילקרת הקים בספרד, צבא, נושא ששימש את חניבעל מאוחר יותר כשעמד לכבוש את איטליה. האב והמצביא לימדו לגייס צבא חזק מהשבטים המקומיים במרה זה אלו שחיו בספרד. הוא הצליח לפרנס את חייליו בכוחות עצמו ואף לשלוח כספים לקרתגו כדי לאפשר לו להמשיך בשלו בעין מפריע על-ידי ניצולו את משאבי הטבע והיבול בספרד, וקרתגו החדשה (בדרום ספרד) שימשה אותו במשימה חשובה זו. בנוסף לכך הצמיד האב לבנו חונך עזרובעל (חותנו של חמילקרת מכונה גם המפואר על שום הישגיו בתפקיד מושל ספרד היספניה בשם הקרתגאים) שהתגלה כדיפלומט גדול בפני עצמו, כך שגם אם האב נעדר עקב עומס נדרשותו לכיבוש ספרד וליכודה סביבו למקשה אחת, לבנו חניבעל היה דמות אמון תומכת, שעליה יכל לסמוך אליה יכל לפנות. נושא המשפחה המגוננת על בנו שגדל כנסיך נשמרה. נושא מורכב וחשוב בהבנת נפשו של אחד מגדולי תבל זו הייתה השנאה.

חמילקרת ברקה משביע את חניבעל לשנא את רומא

חמילקרת ברקה – לאחר שהחל בהקרבת קרבנות לאלי קרתגו, ערב יציאתו לכבוש את ספרד, משביע את חניבעל המניח את ידיו על הקרבן שעל המזבח לשנא את רומא לנצח

השנאה לרומא

האב חמילקרת הרעיל בהתמדה את נפשו של חניבעל ולא חדל עד ששנאתו לרומא שלטה בנפש בנו חניבעל. בילדותו המוקדמת התחנן חניבעל לאביו שייקח אותו אייתו לספרד – לאב חמילקרת היה תנאי אחד. הוא יוכל להצטרף אליו אם יבטיח לו משיגדל יעלה על רומא ויהרוס אותה. בגיל 9 נותר חניבעל יתום ושנאה שהשריש בו אביו לרומא שלא הכיר. שנאה בגיל 9 שנים נזכרה למעלה בפסקות על מעגל המוזר הגדול. שנאה כלפי הרעיון הכללי מסכנת את התפתחות הנפשית. שנאה שמועצמת באורח לא טבעי כמו זו שהוטבעה בנפשו של חניבעל משבשת את כוחות האני שבמעגל המוזר הגדול הנזכר לעיל ומקשה לאני לשמור על עצמו נוכח התקרבותו אל האופק ש"שם" במסע כיבושי ה"אני" אותו.
שנאה כזו חוברת אל שלב צמיחתו של "האמצע השלילי" ונוכח השנאה הלא-טבעת לגילו שהוא מפתח לממדי ענק כלפי הרעיון המופשט – ועוד הוא נמשך בנאמנות אל דמות שנראית בעיניו מושלמת "מלאך" וממען לראות שיש בה חסרונות. הרי שעמדו רגליו נוכח רומא היפה והעוצמתית בערי תבל הייתה אהבתו למושא של שנאה ושנאתו למושא של אהבה שעולה וחוברת לכוח שניעור בנפשו ומנסה להסתיר עצמו ולמנוע ממנו הנאות ביחד עם המוזר הכל כנראה קם עד שנפשו הפצועה בשנאה ההיא שריסקה את ככל הנראה יכולתו האסטרטגית. והדברים הגיעו לידי כך שקמה בו השנאה ולא הביאה אותו לממש את הבטחתו לאביו חמילקרת ברקה להביס את הרפובליקה – להרוס את רומא.
עוד על כך ראה למעלה ובאיור המצורף על מעגל המוזר הגדול ותחנותיו.

Hannibal Barca

Hannibal Barca

חניבעל בן ברקה איש קרתגו מגדולי מפקדי הצבא בכל הזמנים

הנער שאיבד את אביו בספרד היה לאויבה ההרסני ביותר של רומא. מעולם לא התמודדה רומא בעברה וגם לא לאחר מכן עם אויב כה גדול, מתוחכם והרסני כחניבעל ברקה איש קרתגו בן חמילקרת ברקה האגדי.
211 לפנה"ס – הפחד אחז בחומותיה. רחובותיה עמדו מלכת. הלא יאמן עמד מול שעריה. קרתגו נעה קדימה והגנרל חניבעל ניצב בראש צבאה כדי לנקום את הרס הצי שלה בים התיכון על-ידה בקרב אייגוסה בו היא הביסה את אביו. חניבעל האיש שממנו כל רומאי פחד ושנאה עמד מול חומותיה. ולחניבעל עמד כוח שרומא לא הכירה מאז שמעה על קרבותיו של תמיסטוקלס – תבונה פסיכולוגית ואסטרטגיה צבאית שמבוססת על הבנת נפש האויב. כוח שהיה על-פי האגדה לדוד המלך ולפי התוצאות גם ולדוד בן-גוריון אך לא לישראל מאז השתלט עליה הליכוד. הכוח הזה גלה מישראל, אבד בתאווה לממון והנאות גשמיות מוטרפות ובחלקן גם מוזרות ומגוחכות.
17 שנים ארכה המלחמה השנייה של קרתגו ברומא, בין 218 ל–201 לפנה"ס, ומתוכן חניבעל האגדי שהה איטליה עם צבאו סוסיו ופיליו, כ–15 שנים, בהן חניבעל לא נוצח אפילו פעם אחת על ידי הליגיוניות הרומיים, ולעומת זאת הוא הנחיל להם כמה תבוסות מהדהדות ורבות חשיבות. נושא שלא נסלח לו וההיסטוריונים הרומאים עשו הכל כדי להסתיר את גודל כישלונם ולהפחית מערכו.
חניבעל בן חמילקרת ברקה 183-247 לפנה"ס המצביא הדגול של קרתגו. מדינאי מבריק, לוחם נטול פחד, אדם מתחדש, נועז, חדשני, אסטרטג יוצא דופן וגאון ואחד ממביני נפש האדם הגדולים בהיסטוריה הוא שהביא את קרתגו לצעוד ולעמוד מול חומותיה של רומא. הייתה לו יכולת מצוינת (הודות לתובנותיו הפסיכולוגיות) לחוש את הרגע הנכון לפעולה ובתיאום מדויק לצרכיו ונגד מוכנותם של יריביו ויותר מכך הוא ידע כיצד להשתמש בכוח תפיסתו את נפש אויביו כדי להביסם ולהשיג את מטרותיו גם מבלי לתת מכה אחת כפי שעשה לגאלים. הוא ידע כיצד ומתי להשתמש בכל החידושים הטכנולוגיים שהועמדו לרשותו. בעוז רוחו ותפיסתו יוצאת הדופן שעט חניבעל (יחד עם כוחותיו)כשהוא מייצר את האמצעים הדרושים בדייקנות גאונית הגם שנראה שחלקם בלתי אפשריים להשגה. הוא חניבעל בן ברקה פרץ את מערך ההגנה של רומא והותיר את אזרחי האימפריה האדירה בתדהמה ושיתוק. כמעט כל המנהיגים הגדולים הבינו את חשיבותה של החדשנות, היזמות והטכנולוגיה המתקדמת של תקופתם. כמנהג הגדולים פעל חניבעל בן ברקה הבינה והודות להבנתו את גדולתם של מהנדסיו הקים יחד אתם את אחד מחילות ההנדסה המפוארים ביותר והגדולים בעולם. חיל הנדסה צמוד ששימש את צבאו. הוא היה גדול המצביעים בהיסטוריה וככזה יצא חניבעל אל אחת המתקפות המדהימות שראה העולם מעולם.

בשנת 221 לפנה"ס – בגיל 26 מונה חניבעל בן חמילקרת ברקה למפקד צבא קרתגו. קדמה לכך קרירה של קצין בצבאו של גיסו עזרובעל (יש להבדיל בינו לבין עזרובעל אחיו של חניבעל). עזרובאל (גיסו) קיבל את הפיקוד על צבא קרתגו בספרד אחרי מות אביו חמילקרת (228/9) שהיה חתנו, עזרובעל, שהמשיך לבסס את השליטה הקרתגית בספרד, בעיקר באמצעי דיפלומטיים שכללו עידוד קציניו להינשא לנשים מקומיות ונראה שלפני מותו חתם (226 לפנה"ס) על הסכם עם משלחת רומאית ללא ידיעת קרתגו, שבו הוסכם שקרתגו לא תחצה עם צבא את נהר האברו 5 שנים לאחר מכן בשנת 221 לפנה"ס נרצח עזרובעל (221) בידי עבד קלטי והגייסות של קרתגו בספרד התארגנו בדרישה למנות את חניבעל בן חמילקרת ברקה להיות מפקדם. חניבעל היה אז רק בן 26 שנים, ושלטונות קרתגו אישרו את המינוי בדיעבד. בהשראת גיסו (שנרצח), חניבעל המשיך לפעול באמצעים מדיניים כדי לאחד את ספרד תחת שלטונו (שלטון קרתגו), אבל גם בשיטות צבאיות.

הנסיכה אמילקה

הפואמה "פוניקה" (Punica) מאת סיליוס איטליקוס – משורר רומאי, פואמה היסטורית ב-17 ספרים (פרקים), שנושאה הוא המלחמה הפונית השנייה וגיבוריה הם המצביאים חניבעל ברקה וסקיפיו אפריקנוס. בפוניקה מופיעה אהבתו של חניבעל לנסיכה בת ספרד בשם אימילקה. חניבעל פגש את אימיליקה לראשונה כאשר התפלל במקדשה של תנית, והתאהב בה ממבט ראשון. אימילקה אותו אהבה וביקשה ממנו (כמסורת משפחת ברקה), להתלוות אליו במסע כיבושיו לאיטליה. במהלך המצור על סגונטום, היא ילדה לו בן לדאבון לב מתה אימילקה מאוחר יותר, באיטליה יחד עם בנם, ככל הנראה ממגפה.[23]

מסעות חניבעל השועט על רומא מספרד, דרך נהר הרון בגאליה (צרפת) חציית האלפים בואו רומא

מסעות חניבעל השועט על רומא מספרד, דרך נהר הרון בגאליה (צרפת) חציית האלפים בואו רומא

הפלישה לאיטליה

נחוש להרוס את רומא שעט חניבעל אל איטליה. הים-התיכון היה סגור בפניו ונשלט על-ידי רומא מאז קרב אייגוסה. דרכו לרומא דרך היבשה הייתה קשה כמעט לא עבירה. הרומאים חשדו שאביו כבש את ספרד ,כדי להגיע מספרד אל איטליה דרך היבשה. שרשרת הרי האלפים חצצה בינו ובין רומא. חניבעל הבין שאף אחד באיטליה לא מעלה על הדעת שיגיע אל רומא מצפון, דרך האלפים ואם יחצה אותם עם צבאו רומא לא תוכל לעמוד בהפתעה ותירמס לעפר תחת פרסות סוסיו.
צבעו היה נחות מבחינה מספרית מצבא האימפריה של רומא. חניבעל היא אסטרטג גאון ותכנן מסע ניצחון מדהים – את חיילי צבאו שלח לבתיהם בספרד – כדי שינוחו ובכדי שלא יעלו לו כסף, כך הוא חסך בממון. במקביל שלח חלוץ לתור את איטליה, ללמוד את השטח ולקנות את לבם של השבטים שנמצאו בדרכו לאיטליה.

"אני אמצא דרך או אצור אחת." אמר חניבעל למפקדי צבאו שפיקפקו ביכלתו – אמר וביצע. מוזמנים לצפון בסרטון (3.25 דקות) שערכתי על מסעו דרך האלפים "Hannibal Barca, of Carthage – Crossing the Alps" – למטה.

מאי 218 לפנה"ס המלחמה הפונית השנייה

המלחמה הפונית השנייה, הייתה אחת מהמלחמות הגדולות בהיסטוריה – מלחמתו של חניבעל נגד רומא אשר היו לה השלכות רבות בתולדות העולם העתיק. במהלך המלחמה נוצרו מספר אירועי חסרי תקדים שחלקם אף – מעוררי השתאות בזמננו.
הפלישה של קרתגו לאיטליה החלה בסתיו 218, ובה הוביל חניבעל את כוחותיו מספרד לעבר גאליה (צרפת), בטריטוריה עוינת. חניבעל כיוון יצא אל לב איטליה – בשטחיה תכנן להילחם בה ועד שיגיע לרומא עצמה. 90.000 חילים 12.000 סוסים ו 37 פילים שנרכשו מהשכנים האפריקאים שהתגוררו בארצות שמדרום לקרתגו. פילים שימשו בקרבות רבים מאות שנים קודם לכן. הפילים הכריעו קרבות משום שהסוסים נרתעו מהם. וכדי להביס את רומא חניבעל בחר להביא מאפריקה את הפילים האלו.

[מקורות: טיטוס ליוויוס, "דברי ימי רומא" ספרים 21 עד 30, פוליביוס בספר השלישי של חיבורו הגדול "היסטוריה", פלוטארכוס ב"חיי אישים" על פאביוס מאקסימוס ומארקוס מארקלוס, אלו הם המקורות הראשוניים על המלחמה, וכן ספרו של כריסטיאן מתיאס תאודור מומסן, היסטוריון גרמני בן המאה ה-19 שכתב ספרים רבים על רומא העתיקה ונחשב לאחד מגדולי חוקריה, זוכה פרס נובל לספרות: " כרך ב', שלושת הפרקים הראשונים: חמילקרת וחניבעל, מלחמת חניבעל עד הקרב ליד קאנה, מלחמת חניבעל מקאנה ועד זאמה].

המכשול הגדול הראשון

לאחר שחצה את הפירינאים של ספרד נהר הרון (Rhine river) השוצף בצרפת עצר בעדו – הוא עבר 900 ק"מ קילומטרים כשבחודש אוקטובר עמד צבאו על גדת הרון.

ליד נהר הרו בצרפת נתקל חניבעל בשבטי ברברי עויני שלא אפשרו לו לחצות את הנהר, הוא איג- אות מאחור, הכה אות והעביר את צבאו את הנהר. ליד נהר הרון בצרפת חניבעל נתקל בשבטי םברברים עוינים שלא אפשרו לו לחצות את הנהר, הוא איגף- אותם מאחור, הכה בהם ופינה את גדת הרון לחיליו. גם בחלקי הנהר הצרים, בעונת השפל שלו רוחב הנהר רון מגיע ל-100, 150-200 מטר. חייל ההנדסה של חניבעל הוזעק לפעולה. מעבר לנהר היו הגאלים – תזכורת: הצבא הגאלי הגיע 169 שנים קודם לכן למרחק של כ-15 ק"מ מצפון לרומא, אז הצליחו הגאלים להביס את הצבא הרומי, בקרב אליה שנערך ב-387 לפנה"ס, הם נכנסו לרומא, בזזו אותה ושרפו אותה. מטרתו של חניבעל. הוא הבין שאם יצליח לעבור את הנהר עם חיילותיו הגאלים אגדת נצחון אבותיהם על רומא תהדהד בנפשם והם יצטרפו אליו נגד רומא. בפועל עמדו החיילים הגאלים מוכנים לקרב נגדו. הוא ראה זאת אחרת. הוא היה חניבעל. מולו עמד מכשול מים אימתני ולפני הכול היה עליו לעבור אותו.
חניבעל קרא למהנדסיו ופקד עליהם לכבוש את הטבע – להעביר את פיליו וסוסיו ו 90.000 חייליו את המכשול האיום ונורא הזה. זו הייתה משימה לא אפשרית. המהנדסים התמלאו חששות. אליהן חברו קבוצות עוינות, מרדניות של שבטי ילידים שחיכו

אחד מפלאי ההנדסה של קרתגו - חניבעל

אחד מפלאי ההנדסה של קרתגו – חניבעל בן ברקה מעביר את פיליו מעל גלי נהר הרון.

מעבר לנהר. הפתרון שנדרש היה אחד מפלאי ההנדסה של קרתגו. סדרה של רפסודות ענקיות גדולות דיין כדי להעביר פילים, מזון, וחילים על סוסיהם, לעברו השני של הנהר ועוד בזמן שיא.60 מטרים אורך ו 15 מטרים רוחב היו הרפסודות הללו. המשמעות הייתה שלשם בניתן אי אפשר היה להסתפק בשכבה אחת של עצים. המהנדסים של חניבעל אגדו מספר גזעי עץ לחבילה אחת כשהם קשורים זה לזה בקשירת חבלים שפתחו במיוחד לשם כך. במהירות ובזריזות יוצאת דופן קרתו חיליו של חניבעל בן חמילקרת ברקה את עצי האורן בסביבה וחיברו את גזעיהם זה לזה באגודות בעזרת חבלים. אחת ההברקות של חניבעל בן חמילקרת ברקה שב ונקשר בנפש. הוא הבין את הלך רוחם של הפילים. כך, לאחר שגזעי העץ היו קשורים יחד – חניבעל בן ברקה ערם עליהם שכבה של זרדים עליה הניח שכבה של אדמה כדי שהפילים ירגישו שהם נמצאים על אדמה מוצקה ולא יאבדו את שלוותם. הכול היה מוכן. הפילים הועלו על הרפסודות. רגליהם היו על אדמה מוצקה – אז נתן חניבעל את האות לשחרר את הרפסודות. הגאלים היו נדהמים מתעוזתו – חניבעל בן חמילקרת ברקה ניצב על הרפסודה מוביל את צבעו על סוסיו, חיליו ופיליו מעל גלי הנהר השוצף כאל ההולך עם צבאו על פני המים ומי הנהר היו לפניו כיבשה. כשעמדו רגליו על גדת הרון השנייה, נסו הגאלים בתדהמה מפניו ונמלטו מבלי להכות אפילו מכה אחת קטנה. במשך 9 ימים נעו הרפסודות בן גדות הרון עד שסיימו להעביר את כל צבאו של חניבעל בן חמילקרת ברקה השועט על רומא. היה זה אחד ההישגים ההנדסיים הגדולים שראה העולם באותם זמנים. וזו הייתה רק ההתחלה.

חומת מצוקי האלפים - את מצוקי הענק שניצבים בדרך העולה אל פסגות האלפים פקד חניבעל על מהנדסי קרתגו - להעבירו והם העבירוהו אותם....

חומת מצוקי האלפים – את מצוקי הענק שניצבים בדרך העולה אל פסגות האלפים פקד חניבעל על מהנדסי קרתגו – להעבירו והם העבירו אותו אותם….

חומת הרי האלפים

מאי 218 לפנה"ס – כשהחורף האלפיני עמד בפתח עמדו רגלי חניבעל נוכח חומת הרי האלפים. כולם כבר היו עייפים בדרגת תשישות וגם רעבים. כך החלו חיליו לצעוד אחריו במעלה ההרים הגבוהים. הפסגות הגבוהות של האלפים מכוסות בשלג תמידי, ומצוקי ענק ניצבים בדרך העולה אליהן. בעמקים שביניהן נוצרים קרחוני ענק המעצבים את הנוף וחוסמים את המעברים. מוצאם של רבים מהנהרות הגדולים של מרכז אירופה בהם הרון הוא באלפים. בזכות מיקומם במרכז אירופה, הרי האלפים מהווים מחסום גאוגרפי שיש לו השפעה על אקלים, תרבות ובטחון התושבים שגרים לרגליהם.

Hannibal's way thru Alps

Hannibal's way thru Alps

מצוקי הענק גדולים ממצוקי מצדה והארבל המתינו לחניבעל שפנה הישר אל חייל ההנדסה שהקים בצבאו ופקד עליהם 'את אלו' להעבירו. מהנדסיו התגייסו למשימה – לפוצץ וללא חומרי נפץ את המצוקים הללו, כדי לפלס דרך לגיסותיו. התכסיס של חציית האלפים היכה את האיטלקים בתדהמה – איש לא ציפה שאדם ובוודאי לא על חלותיו, סוסיו ופיליו יחצה את המחסום הזה ובנוסף לכך, חניבעל חצה את הרי האלפים במזג אוויר קשה כל זאת העצים את דמותו לדרגת אל נורא ואיום. בהחלט האלפים הללו נראו במקומות מסוימים לא ניתנים כלל למעבר. המחשבה על ביקוע ההרים עצמם נתונה לאלים בלבד. חניבעל היה אדם יצירתי, נחוש ובהחלט הרעיון של ביקוע האלפים וסלילת דרך לגיסותיו הייתה רעיון על אנושי – רעיון מבריק.

כיצד ביקע חניבעל את מצוקי האלפים

מהנדסיו של חניבעל יצרו חריצים גדולים בסלעי האלפים. ענפים וגזעים מעצי היערות הסמוכים הובאו אל החריצים הללו, ועטפו את הסלעים בעצים, ענפים וזרדים הללו. בהמשך הם חיכו לרוח. משהגיעה הרוח ונשבה לכיוון הרצוי להם הם הציתו את העצים. הסלעים התחממו. מרגע שהיו חמים במידה הנכונה חניבעל שהיה ללא ספק גאון ונשא עמו לשם כך מיכלי חומץ וסביר להניח שסיבת סחיבתם במעלה האלפים לא בדיוק הובנה על נפש חייליו עד אותו מעמד. אז את החומץ שלף מציוד האספקה והביאו לרתיחה ואותו הוא שפך – את החומץ הרותח אל תוך הרווחים בסלעי האלפים, שיצרו החריצים הללו והסלעים האדירים פשוט התפוצצו תחת ידי הקרתגים. סוללי הדרך יכלו עתה לעבור עם מוטות ברזל ובעזרת מכשירי הברזל שברו את שנותר.

לבסוף- נחת חניבעל, לאחר שניווט בתוך השלג של האלפים וגם ריסק את מצוקיהם בחומץ רותח ותבונה של גאון בצפון איטליה. לאחר חמישה חודשי מסע, עמדו רגליו על האדמה שכל כך שנא עם צבא שספג אבדות קשות בדרך (פוליבוס – הסטוריון יווני שחמישה מ40 ספריו שרדו. Polybius (1979). Walbank, Frank W.; Scott-Kilvert, Ian, eds. The Rise Of The Roman Empire. Penguin Classics.)

 

Polybius (1979). Walbank, Frank W.; Scott-Kilvert, Ian, eds. The Rise Of The Roman Empire. Penguin Classics.

הרחבת צבאו קרב וקרב טיקונוס

חניבעל, כמסורת שהועברו לו מאביו, מיד לאחר שנתן לצבאו להתאושש מהמסע, החל לגייס את המקומיים ואלו היו הגאלים שלחמו מזה שנים נגד רומא. יחד אתם וכדי להרחיב את בני-בריתו הוא כבש את העיר טורינו שהתנגדה לו והייתה ירבתם של השבטים האינסוברים. חניבעל זכה גם בתמיכתם של  האינסוברים. בכדי להרחיב את כוחו עוד יותר הוא, בשלב זה נזקק לניצחון על רומא מה שהיה מבטיח לו שכל השבטים בצפון איטליה יצטרפו אליו. סקיפיו שעמד בראש חיל פרשים של רומא נתן לו את ההזדמנות לכך וכדי להכות בו חניבעל נע לעבר נהר הטיקונוס עם כוח פרשים וכוח חילי הרגלים החדש שלו. כשכל אחד מהם עומד בראש כוח פרשים. לחניבעל היה יתרו מספרי קל, והוא ניצל אותו היטב, חיל הרגלים שלו היו אותם גאלים נועזים שזה עתה גוייסו לצבאו והם נאבקו עם הכוחות הרגליים של רומא שהוצבו במרכז הכוח עד שהגיעו הפרשים הנומידיים מהאגפים ופורר ו את המער הרומאי לאבק. אבדות הרומאים לא היו כבדות אך סקיפיו עצמו נפצע וניצל ממות רק בעזרת בנו, סקיפיו אפריקנוס. לאחר הקרב נסוג סקיפיו דרומה … לאחר קרב טיקונוס צבא חניבעל טפח כעוגת שמרים ורוב השבטי הגאלים חברו אל צבאו.

קרב אגר פלרנוס

עשרה ימים מקרב טראסימנוס הגיע חניבעל אל חופי הים האדריאטי באיטליה. היה זה אזור פורה למדי, דאגתו לאנשיו הייתה מהידועות ובמקרה זה טוען פוליביוס שחניבעל לקח בדרכו שלל כה רב עד שחיילי צבאו טבעו בשפע וכדבריו הצבא התקשה לשאת את גודל השלל. בנוסף לכך חניבעל דרש מחייליו זמן לנוח ודאג שיטפלו בסוסים החלשים גם בסוסים חולים. בשלל נמצאו גם כלי נשק רבים אותם גם דאג להעניק לחייליו. וכמכי שחונך לדיפלומטיה ולשמירה על עומק מגונן ותומך ניצל את חוף הים שבו חנה כדי להעביר ידיעות לקרתגו על ניצחונותיו. ידיעות אלו – כך נודע, התקבלו בהתלהבות בקרתגו, ומעמדו בקרתגו עלה לשיאים חדשים. בהמשך פלש חניבעל אל ארץ הדאוניים, והשחית באופן שיטתי את המושבה הרומאית לוקריה (כיום לוצ'רה) ללמד את רומא גם את כוחו וגם את גודל שנאתו לה.

תזכורת: ב-שנת 218 לפנה"ס החל חניבעל לרמוס את איטליה. הוא הביס כוח פרשים רומאי בקרב טיקינוס, ולאחר מכן השמיד כוח רומאי שלם בקרב טרביה. ב – 217 לפנה"ס (שנה שלאחר מכן) הוא הביס את גאיוס פלאמיניוס נפוס בקרב טראסימנוס, וחיסל שם כ-15,000 חיילים רומאיים כולל את נפוס עצמו.(טיטוס ליוויוס, ספר עשרים ושניים, 7. פלוטארכוס, חיי פאביוס, 3. פוליביוס, ספר שלישי, 84.) הוא שלח את המפקד שלו מהרבעל לאזור אסיסי (לא רחוק מרומא) עם יחידה מצבאו שהביסה כוח רומאי נוסף ולקח בשבי 1,000 פרשים רומאיים.[ג'ון לייזנבי – John Lazenby- Hannibal's War: a military history (Illustrated ed.). Norman: University of Oklahoma Press – עמ' 65) סבור שהמערכה הזו נערכה באזור העיר אסיזי (Assisi)] תבוסת הפרשים זעזעה את רומא שהחרדה והחלחלה הגיעו בה לדרגת הלא אפשרי עוד,[3] . בצר לה פנתה רומא למנות דיקטטור. הדיקטטור שנבחר היה אדם נהדר [על-פי פוליביוס עלייתה של האימפריה הרומית",] שמו פאביוס מאקסימוס, כמו כן וכנהוג באותם זמנים הוחלט לפנות גם לאלים אז נדר מאקסימוס להקריב לאלים את כל הבהמות שיוולדו במשך האביב הבא.[פלוטארכוס, חיי פאביוס, 4. טיטוס ליוויוס, ספר 22, 9 – 10.] והאלים כדרכם, שכר לקחו אך סחורה לא כל כך נתנו עבורו.

בינתיים פאביוס הדיקטטור החדש הבין שחייליו של חניבעל עדיפים על החיילים הרומאים בקרב. לפיכך הוא החליט להימנע מכל קרב ישיר עם חניבעל, ולנצל את היתרונות שהיו לרומאים, אספקה בלתי מוגבלת של מזון ומספר חיילים גדול.

הקונטטור פאביני

פאביוס מקסימוס הרומי זכה במעמד על של דיקטטור אבל גם בכינוי גנאי קונטטור שיש המכנים בו גם את נתניהו (בשל היותו נימנע כרוני מעימות ישיר ונוהגו לדחות החלטות עד כמה שניתן). פאביוס קונטטור שמשמעו המתמהמה נבחר על-ידי הסנט ברומא לנהל את המלחמה מול חניבעל משזה ריסק את צבאה. בשל חששו מהגאון הצבאי הקרתגני פאביוס בחר לנהל אסטרטגיה דחיינית של הסתלקות מעימות ישיר וזינוב במאסף כדי ליצור התשה, תוך שהוא נמנע מלצאת מול חניבעל לקרבות מכריעים – שלח המתמהמה כוחות גרילה לפגוע באספקה ובציוד גיסותיו. המונח "אסטרטגיה פאביאנית" מציין מאז אסטרטגיה מוצלחת של התשה והימנעות מעימות מול אויב עדיף. האסטרטגיה הפביאנית הפכה לכינוי שאין בו כיום מהבזוי לאסטרטגית התשה מוצלחת, – טקטיקות של השהייה והימנעות מעימות על מנת להתיש את האויב ולצבור כוח פוליטי וכלכלי. פאביוס אמנם הצליח להימנע בעזרת שיטתו זו מתבוסה אבל כדי ניצחון מעולם לא הגיע.

אסטרטגיה הפביאנות – קונטטור והרומאים

קמו מתנגדים רבים ברומא לשיטה החדשה, אסטרטגיה הפביאנות, ביניהם הסגן של פאביוס, מינוקיוס רופוס. האסטרטגיה הפביאנית הייתה בזויה להם, פחדנית, מאוד זרה למנטליות הרומאית ששאפה לסיים את המלחמה בכמה קרבות גדולים ובמהירות, פאביוס לא הציע פתרון מהיר, להפך האסטרטגיה שלו נתפסה כלא מביאה תוצאות ממשיות. הם רצו חניבעל רומי שילחם בו וישיב להם את כבודם. הם רצו מצעד ניצחון ענק ברומא – וקיבלו "דחיינות". המתנגדים טענו שהאסטרטגיה הפביאנית לא כדאית מבחינה כלכלית. כדי לפרנס את צבאו, בזז חניבעל שדות, ערים ובסיסים רומיים, פאביוס לא מנע זאת מחניבעל – הרי היה למתמהמה הקדוש. וכשחניבעל ערך עוד שוד מוצלח ברומא זעקו המתנגדים שהאסטרטגיה הפביאנית הינה הפחדנות, וטענו שפאביוס לא מעז לצאת לקרב הכרעה כנגד חניבעל בגלל חרדה. רופוס עצמו סגנו של פאביוס דיבר בגנות פאביוס מאחורי גבו , וזכה בכך לאהדת הציבור, הוא התנגד להתמהמהות והוא שכינה את פאביוס בלעג קונטטור (מתמהמה). הלועגים לפאביוס הלכו ורבו וכינו אותו בכינויי גנאי כגון: "רבו של חניבעל" ו"קונטאטור"- מתמהמה. חניבעל עצמו, שהבין את החשיבה ההגיונית שמאחורי האסטרטגיה הפביאנית, לא בזז את שדותיו הפרטיים של פאביוס כשעבר לידם, להפך, חניבעל הציב עליהם שומרים. הוא היה גאון פסיכולוגי וכשהרומאים הבחינו שרק שדותיו נשמרו שלמים ושעוד יושבים על הגנתם כוחותיו של חניבעל לא היה צריך יותר מכך כדי להציג אותו כבוגד. נקודת השבר הייתה בסתיו, חניבעל נסע לאפוליה – לא לפני שהתגרה בהנאה רבה בקונקטטור ובחן את כוח סבלנותה של רומא וגם שיחק בה שלא לומר התעלל בה כמעה.

חניבעל מפתה את פאביוס לצאת מדעתו ולתקוף אותו – קרב אגר פלרנוס

חניבעל כבש את "טלסיה" (Telesia),[טיטוס ליוויוס. מלחמות חניבעל – תולדות רומא מאז ייסוד העיר, ספרים 30-21. תרגם מלטינית: משה ליפשיץ. ירושלים, הוצאת כרמל, 2015.] אבל הדיקטטור הרומאי פאביוס (מייסד ה"אסטרטגיה-פאביאנית") לא הגיב. זה היה הרגע בו התובנה הוותיקה של חניבעל בנפש שעטה והובילה קדימה – כנחש פשוט על אזור "אגר פלרנוס", שהיה מקום פורה ועשיר. חניבעל הסיק שגם הפעם פאביוס לא יתקוף, ואם כך יפעל הרי שבעלות הברית של רומא יבינו שרומא קרסה ולא יכולה יותר לספק להם הגנה ויערקו לצד שלו.[Goldsworthy, Adrian, The Fall of Carthage, p 192-94]
חניבעל צעד אל אל קאסילינום.[פלוטארכוס. חיי אישים. כרך שלישי – אנשי יוון ורומי. חיי פאביוס, 7. תרגם מן המקור היווני והוסיף הערות א' א' הלוי. ירושלים, מוסד ביאליק, תשל"ג-1973] דרך עמק מוקף הרים מכל עבר, שרק שתי כניסות היו אליו – קשה שלא לראות בכך הזדמנות פז להכניס את חניבעל למלכודת ולחסל אותו במכה וזה בדיוק מה שפאביוס הדיקטטור של רומא חשב לעשות – כך יחסלו במכה אחת קרתגו וחניבעל בודאי חשב המתמהמה. כל מה שנותר הוא להמתין בסבלנות שיעבור במקום הצר הזה או ההוא ושם תסתיים אגדת גדולתו אחת ולתמיד ותתחיל אגדת פאביוס מקסימוס.

מלחמתו של פאביוס מאקסימוס - בשוורים של חניבעל Hannibal's Stratagem in Campania

מלחמתו של פאביוס מאקסימוס – בשוורים של חניבעל
Hannibal's Stratagem in Campania

הקרב הגדול הראשון והאחרון של הקונקטטור נגד חניבעל

פאביוס מאקסימוס, הציב 4,000 חיילים בשני המעברים, שמיקומם המדויק שנוי במחלוקת.[בנימין שימרון, תרגום מיוונית לפוליביוס, עמ' 240, הערה 2]. וחניבעל השולט ברזי הנפש, הוא חניבעל, והוסיף גירוי ועידוד לתחושת הביטחון של הדיקטטור הרומאי הקונקטטור והכניס את הדיקטטור המתמהמה שהיה אדם נהדר (תלוי את מי אתם קוראים) לשאננות וציווה על אנשיו (צבא קרת החדשה) לנוח ולאכול היטב, בעמק ההוא … ולאחר מכן הורה לאחד מקציניו עזרובעל שמו כשם חותן אביו שהוצמד אליו בילדותו להכין 2,000 שוורים שהיו עד אז חלק מהאספקה, בנוסף ללפידים רבים ככל האפשר.
השמש שקעה על העמק – הלילה ירד – וכשהגיע הלילה הורה לרצוח 5,000 שבויים, כדי שלא יהיה סיכוי להדלפה ואיש לא יוכל להזהיר את הרומאים המתמהמהים מפני מה שהוא מתכנן להם. אז הורה חניבעל לקשור את הלפידים לקרני השוורים, ולשלוח אותם אל המעברים שם חיכו לו החיילים של הגנרל שרומא בחרה להילחם נגדו.[אפיאנוס – Ῥωμαικα היה היסטוריון יווני בעל אזרחות רומית "רומאיקה" ( 7.3.14).] שעטות השוורים, והאבק והרעש על הלפידים הכל קרא לפאביוס לתקוף בסברו שהשוורים הם חניבעל והאבק הוא חיליו וצבאו. הרומאים הטילו בשוורים את חניתותיהם, ולאחר מכן הוסיפו וניסו להיאבק בהם. בינתיים האש החלה לאכל את קרני השוורים, שהחלו להשתולל ולרמוס את החיילים הרומאים המבולבלים שאבדו בתוך עצמם. חניבעל ניצל את ההסחה ויצא מהמעבר מתחת לאפם של הרומאים. עוד הם נאבקים ויורים שם בקרתגו מספר שוורים נפלו בידי הרומאים שהבינו את התרמית.

פאביוס החליט להמתין עד עלות השחר, ולאחר מכן הורה לחייליו לרדוף אחרי חניבעל. הוא הצליח להדביק את המאסף שלו והתפתח קרב. אולם חניבעל שלח לאחור את חיילי העילית שלו והרומאים יכלו רק לנוס משם ולסגת. המאורע הכפיש לחלוטין את שמו של פאביוס ברומא. חניבעל ניצל זאת, וכדי להגביר את הזעם על פאביוס הורה לחייליו לשרוף את כל האדמות הרומאיות שייתקלו בהן, פרט לאדמותיו של פאביוס, ואף הורה להעמיד עליהן שומרים כדי שלא יגנבו מהן דבר. התוצאה לא אחרה לבוא ופאביוס הסכים לעשות הסכם החלפת שבויים עם חניבעל. על פי ההסכם כנגד כל שבוי רומאי יקבל חניבעל שבוי קרתגי, ואם יהיו לצד מסוים יותר שבויים מלצד השני אז כנגד כל שבוי ישלם הצד השני 250 דינרים. לחניבעל היו 240 שבויים יותר מלפאביוס, אולם הסנאט שכעס על ההסכם סירב לשלוח את הסכום לפדיונם. בלית ברירה שלח פאביוס את בנו לרומא כדי שימכור את קרקעותיו ובכסף הזה פדה את שבוייו הנותרים.

Hannibal Barca

Hannibal Barca

קרב קאנה Battle of Cannae

הסיוט הגדול של הרומאים עמד להתממש בתחילת אוגוסט. חניבעל ברקה שעשה בהם שפטים ללא רחם עמד לחסל את צבאם על אדמתם בקרב קאנה. עם שחר ביום ה – 2.8.16 – הוציא חניבעל 50.000 חיילים שתוגברו בשכירי חרב (צבא קרתגו) נגד 90.000 חיילים של וארוקרב קאנה ומורשת השנאה – החלו – זיכרונות מלפני 2000 שנה.

לאחר שחניבעל עזב את גרוניום וכבש כברק את טירת קאנאי (קאנה) שהייתה נקודה אסטרטגית נוחה, גם עשירה ואת האספקה השופעת שמצא בה, חילק חניבעל כהרגלו לאנשיו – התפנה לקרב הגדול מכולם – קרב קאנה. במקביל המניפולציות של חניבעל הועילו והסנט ברומא החליט לחדול מהמדיניות שחניבעל העריך, ושאף להרוס – מדיניות ההתשה של יריבו הגדול פאביוס, הקונטטור הבזוי חוסל. הוחלט ברומא לעבור להתקפה מוחצת שתשמיד כליל את חניבעל רק שההפך הוא שקרה. וארו שהיה אחד המצביאים שלחמו נגדו – וחניבעל חקר אודותיו וגילה שוארו היה להוט לצאת לקרב – זה בדיוק מה שחניבעל נזקק לו – התלהבות יתר שמסממת כל מי שיוצא לדרך ארוכה ומעוורת אותו. להט יתר מסתיר ואתה לא מבחין בהשפעתו בפרטים היותר חשובים להבנת המציאות בפועל. וארו היה נלהב. רומא סייעה להתלהבותו וגייסה למענו צבא אדיר, על פי טענת פוליביוס היו בו 8 לגיונות ועוד 8 לגיונות של בעלי הברית, סה"כ 80,000 ו-6,000 פרשים.[פוליביוס. היסטוריה. כרך ראשון, ספרי ג' תרגם וכתב מבואות: בנימין שימרון. ירושלים, מוסד ביאליק, 1991 עמ' 108] לחניבעל היו אותה תקופה בערך 40,000 רגליים ו-10,000 פרשים, שכן צבאו תפח תודות לגאלים שהצטרפו אליו. חניבעל השתובב עם חיליו. קצין בשם גיסקו, בחן את הצבא הרומאי וראה גייסות וגייסות אדירים ונמלא פחד. חניבעל שמע אותו מעיר במירמור חסר אמונה "הקרב נראה אבוד מראש". חניבעל חייך אל הקצין גיסקו זה ואמר לו "דבר מפליא יותר, גיסקו, נעלם ממך, שבכל ההמון הגדול הזה אין אף אחד ששמו גיסקו."[פלוטארכוס. חיי אישים. כרך שלישי – אנשי יוון ורומי. "חיי פאביוס", 15. תרגם מן המקור היווני והוסיף הערות א' א' הלוי. ירושלים, מוסד ביאליק, תשל"ג-1973.] הייתה לו לחניבעל מומחיות יוצאת דופן לעודד נפש מפוחדת, להבין נפשות גם להוליך נפשות שולל ולהלהיטן לאמונה עיוורת בו ובכל הקשור בשיחות מוטיבציה מעטים המצביאים שהשתוו לו. חניבעל השתמש בנאומים, ג'סטות ומעשים סמליים שהיה בהם כדי להרגיע ולהלהיב את חייליו בעיקר לפני קרב. ובקאנה חניבעל היה ראש וראשון מסוגו.

וארו הנלהב יצא לרסק את גייסות קרתגו שפלשו לאיטליה ועשו בה שפטים ללא רחם. הוא יצא בכוח אדיר אל מרכז הכוח של חניבעל. מה שעמד להתגלות כטעות גורלית. חניבעל בדרכי תובנותיו את הנפש ויש האומרים שהסתייע גם במרגלים מעולים וכשנפלו בידיו שבויים הוא עצמו חקר אותם כדי להבין את הלך נפש המפקדים הרומים – צפה מראש את האסטרטגיה של וארו והורה לפרשיו לאגף את רומא מאחור.

חניבעל למד את המבנה הפסיכולוגי של אויביו והצליח להערים עליהם ולגרור אותם אל מרכז הכוח שלו ושם חייליו יכלו בקלוט ללכוד אותם בתווך. אומרת ג'ין מקינטוש טורפה מאוניברסיטת פנסילבניה (Jean MacIntosh Turfa).

מוקפים מכל עבר באומללותם, גייסות רומא, ווארו, נטבחו במקום עומדם על-ידי הילד חניבעל שנשבע לאביו להרוס את רומא.

3.500 חיילים רומאים בלבד שרדו מכל הצבא האדיר שהועמד בקרב קאנה – הם לבדם שהצליחו להימלט.

הקרב עצמו נערך ככל הנראה באזור הנהר אופידוס (אופנטו) ב-2 באוגוסט 216 לפנה"ס. הקרב נפתח בהסתערות פרשים, המצביאים הקרתגיים עזרובעל ומהרבעל הביסו בקלות את הפרשים הרומאיים. במקביל הרומאים החלו לתקוף את חיל הרגלים הקרתגי שהיה מסודר בצורת חצי סהר שקדקודו כלפי הצבא הרומאי. היתרון המספרי של הרומאים ואיכות כלי נשקם גרמו לכך שחייליו של חניבעל נסוגו וכיוון הסהר התהפך. זה הרגע בו צבאו של חניבעל פתח עליהם במטח כידונים,[Gregory Daly, Cannae, Ruotledge, 2002. pp. 192 – 193] שבעקבותיו הסתערו חיילים לובים חמושים היטב מהאגפים. הרומאי נכנסו לחרדה עצומה. היה ברור להם ששוב חניבעל – האגדה, האיום, השטן של רומא היה עם ידו על העליונה. המצביא הגדול שהכירו וכל איטליה העריצה שלט על הקרב כרקדן וירטואוז על הבמה שלו וחיילי רומא ניסו לסגת, אולם אז הגיעו פרשיו של עזרובעל מהעורף, ומה שהתרחש בהמשך דמה יותר לחלומו של אביו של חניבעל – חמילקרת ברקה כשבנו חניבעל פשוט טבח את רומא – מרגע זה כבר לא היה בקאנה קרב. חיילים רומאים רמסו זה את זה כשהקלעים הקרתגים טובחים בהם לבלי רחם. 10.000 חיילים נלקחו בשבי אבל 70.000 לוחמים מהם אזרחים (רומאיים) בעלי רכוש, וחיילים מבעלות בריתה של רומא שהיו קשורים עמה בחוזי הגנה, חיילים רגלים קלים מסירקוסאי שנשלחו על ידי היירון השני, לוחמי הרים מעולים, קשתים טובים, וכן פרשים מהחלק הגדול והאיכותי יותר של חיל הפרשים בצבא הרומי מצאו שם את מותם.

הניצחון הקרתגי היה שלם, צבאה של רומא בקאנה נחל את אחת התבוסות הגדולות בהיסטוריה והתבוסה הגדולה ביותר בתולדות האימפריה הרומאית. כ-70 אלף רומאים נהרגו בקרב, ביניהם כמה מאויביו המושבעים של חניבעל, מינוקיוס רופוס הדיקטטור לשעבר (מהמתנגדים החריפים לאסטרטגיה הפביאנית שהוביל פאביוס מאקסימוס.) ופאולוס הקונסול השני של אותה שנה. וכן 80 סנטורים ו-29 טריבונים צבאיים.[Hoyos, Dexter (2003). Hannibal's dynasty power and politics in the western Mediterranean, 247-183 BC. London: .Routledge. p, 119] קרב קאנה או קאנאי או Battle of Cannae היה מלאכת אמן – מאסטר פיס של מנהיג צבא ואחד הקרבות המתוחכמים ביותר בהיסטוריה הצבאית שהוסיף הילה לשמו של חניבעל. עד מלחמת העולם ה 1. לא ראה העולם הרג בסדר גודל כזה שחניבעל ערך בקאנה לרומא.

אויבו הגדול – והיחיד של חניבעל היה עיוורונו לנפשו שלו. הוא לא היה מסוגל להפיק תועלת מסדרת ניצחונותיו.

מכאן המשיך חניבעל להילחם עוד 13 שנים נוספות. הוא הטיל מצור פה, בזז שם… הטיל עוד מצור על רומא.

מהרבעל (איש אמונו של חניבעל, קצין מוערך גם על הרומאים. יותר מפעם אחת מהרבעל הגיע ברגע קריטי למערכה והושיע את חניבעל מתבוסה מול גייסות רומא. מהרבעל היה זה שפיקד על האגף הימני של חיל הפרשים במהלך הקרב הזה (קאנאי)[10])). הוא שהציע עתה לחניבעל לחסל את רומא, לכבוש אותה, אולם חניבעל היה מבחינה פסיכולוגית במקום אחר וסרב. מהרבעל לא יכול היה להבין שחניבעל הגדול – נעדר מרגע שחיסל בקאנה את צבא רומא. הזעם שאחז בקצין לא הועיל. חניבעל היה זקוק לחזור לעצמו אבל המוזר השתלט עליו וכשמהרבעל הטיח בו בזעם:

"אכן, אין האלים נותנים הכל לאיש אחד. יודע אתה, חניבעל, כיצד לנצח, אך אי אתה ידע כיצד לכלכל את ניצחונך"[פלוטארכוס. חיי אישים. כרך שלישי – אנשי יוון ורומי. "חיי פאביוס", 17. טיטוס ליוויוס, ספר עשרים ושניים, 37. תרגם מן המקור היווני והוסיף הערות א' א' הלוי. ירושלים, מוסד ביאליק, תשל"ג-1973.] חניבעל סירב לתקוף את רומא – להרוס אותה, כוחו כמצביא ענק פג. מכיוון שפניקה שררה עתה בכל מקום. ששרשרת הפיקוד הרומאית השתבשה לחלוטין, חניבעל יכל לכבוש את רומא בהתקפה מהירה וסרב.

מכאן ואילך מי שהשתקם לא היה חניבעל הייתה זו רומא וסופה של המערכה היה בכך שמשנת 2004 לפנה"ס הייתה זו רומא זו שהחלה לתקוף והיא עלתה על קרתגו. חניבעל שב לעירו כדי לסייע בהגנה עליה. חניבעל קיבל את הפיקוד על הגנת קרתגו מולו עמד מפקד חדש: "אפריקנוס" סקיפיו.

פובליוס קורנליוס סקיפיו אפריקנוס, היה נער בקרב קאנה שם הובסו הרומאים. סקיפיו היה אז נער בן 17. הוא נכנס לקרב עם סוסו, והציל את אביו. בקרב זה נטבחו 70000 רומאים, העמק הוצף בדם שלא עזב אותו וכשהוא ממשיך את מנהיגות אביו ודודו שמתו שם בקרב, הוביל סקיפיו זה את קרב הנקמה והשנאה שלו על קרתגו ושם ניסגר החשבון כשהוא חיסלה אותה והפך את קרתגו לעפר כפי שחניבעל היה צריך לעפר את רומא.

תעלומה היסטורית נוטרה עומדת באויר. לפני שסקיפיו חיסל את קרטגו הוא וחניבעל נפגשו פנים אל פנים. לא נודע על מה שוחחו שני הגנרלים מגדולי מפקדי הצבא בכל הזמנים. שיחתם נותרה תעלומה היסטורית. בשנת 202 לפנה"ס השניים שבו להיפגש. פגישתם הייתה בשדה הקרב בקרב זאמה. חניבעל הובס בזאמה. הוא הוגלה מקרתגו ושנים מאוחר יותר, סמוך ליוון ולטורקיה (של היום) בביתיניה התאבד.

קרב קאנאי הפך למטבע לשון ולמודל חיקוי – היזהרו היום בגאונותכם, משנאתם של העומדים להחזיר לעצמם כחניבעל ברקה וסקיפיו את כבודם.

2.8.16 – קרב קנה ומורשת השנאה.

ההערצה לחניבעל – אפריקאנוס החניבעלי – סקיפיו אפריקנס: הונה את חניבעל בדרך שהוא עצמו המציא

הרומאים היו לעם שהצליח יותר מכל בהעתקה של חוכמת הגדולים. הייתה להם יכולת, כמו לאמריקאים בתקופתנו לזהות את הכשרונות הגדולים באמת ולרכוש אותם או להעתיק אותם. את כל הווית נפשם העתיקו הרומאים מהיוונים הגדולים והדברים הגיעו ב 19 באוקטובר 202 לפני הספירה, (Zama) לשיא. הרומאים, עד להנהגתו של סקיפיו חששו מגאונותו הצבאית של חניבעל. סקיפיו העריץ אותה. סקיפיו אפריקנוס (בנו של סקיפיו שחניבעל הביס בקרב טיקינוס) היה לחניבעל וכפי שחניבעל פלש לאיטליה פלש הוא לאפריקה.

פובליוס קורנליוס סקיפיו הבין גם שחניבעל מעריך מאוד את אסטרטגיית ההשהיה והדברים הגיעו לידי כך שהעדיף להמתין ולא להתעסק איתו פנים אלפנים בקרב מחץ, "אסטרטגיה פאביאנית" – ההתשה כדרכו של שמיר שהנהיג את הליכוד ולא עשה כלום גם לא הגיע לכלום כי היה בעצמו כלום וכל שהעדיף – כרומאים באותם ימים עד סקיפיו היה לדחות את הקץ. המצביא והמדינאי הרומי פובליוס קורנליוס סקיפיו תפס את "הדחיינות" אחרת. סקיפיו הבין את המקוריות הגאונית של חניבעל ושאב אותה לעצמו ולא הניח לדברים עד שכולה עברה לדור הבא, אליו לסקיפיו שלא התייחס אסטרטגית לצבאו של חניבעל, או לאיש הגאון והמפחיד חניבעל, אלא לבסיס התמיכה שעליו עמד חניבעל. סקיפיו הבין שכוחו של חניבעל בתובנות פסיכולוגיות וחקר את מקורות עוצמת צבאו עד שעלה על רעיון פשוט וחכם מאוד חניבעל נשען על: מימון, אספקה, לגיטימציה ציבורית ובעלות ברית. כול פועלו הצבאי היה כדי להשיג את אלו, כך הוא השיג מימון, אהדה, אמון של אנשיו … מתוך תובנה זו בחר סקיפיו להילחם בחניבעל מלמטה למעלה, לעקור אותו מיסודותיו.

בשנת 204 לפנה"ס הוא בדמותו של חניבעל וכפי שפעל חניבעל באיטליה פלש סקיפיו אל אדמת קרתגו – הוא פיתה את חניבעל לצאת מאיטליה אל מולדתו. כמו כן סקיפיו הבין שיתרונותיו של חניבעל בפיתוי, בהבנת נפש אויביו ובשדה הקרב בחיל הפרשים. חניבעל עצמו היה למעולה שבפרשים.

בנומידיה (היום אלג'יריה וחלק מלוב) היו אז פרשים מצטיינים וסכסוכים פנימיים רציניים סקיפיו ניצל אותם, כדי להשיג גם לו חיל פרשים "חניבעלי". המנהיגים החזקים ביותר בקרב הנומידים אותה תקופה היו מסיניסה מלך נומידיה המזרחית ובנו של גאלה, וסיפאקס מלך נומידיה המערבית. הקרתגים זלזלו במסיניסה הצעיר והעדיפו את סיפאקס על פניו. מקור הסכסוך היה באהבה. סיפאקס היה נשוי לאשה קרתגית בשם סופוניסבה, גם מלך נומידיה המזרחית – מסיניסה אהב את סופוניסבה. סופוניסבה עצמה הייתה אצילה גאה מקרתגו אשר הייתה בתו של עזרובעל (בן גיסקו) ממפקדי הצבא של חמילקרת ברקה, אבי חניבעל.

"מותה של סופיניסבה", ציור מעשה ידי ג'יאנבאטיסטה פיטוני.

"מותה של סופיניסבה", ציור מעשה ידי ג'יאנבאטיסטה פיטוני.

האהבה הביאה את סיפאקס (מלך נומידיה המערבית) לשרת בנאמנות את בני עמה של רעייתו את הקרתגים, בעוד מסיניסה המחזר הנעלב שנותר עם אהבה נכזבת בלבד חבר לסקיפיו ההעתק החדש והמוצלח של חניבעל כך הגיע סקיפיו ליתרון בפרשים על חניבעל. ובשלב השני הוא תקף את חצי האי האיברי, את ספרד שם שכנה "קרתגו החדשה", שאביו, מקור השראתו יסד כשהיה חניבעל ילד. בכך איבד חניבעל את בסיס הנפש שלו ואת הקשר האחרון-החי-הפיזי עם אביו חמילקרת ברקה וגם עם בסיס החוץ שלו: המקור שלו לעזרה צבאית ולאספקה. חניבעל נאלץ לפנות ולהסתפק בבסיס התמיכה היחיד שנישאר לו, עיר מולדתו קרתגו עצמה. בשלב השלישי ירד סקיפיו לאפריקה, ובה הוא שרף את מחנות הצבא של צבא חניבעל. הצבא מצא עצמו בתפקיד שלא הכיר להתפנות ולהתגונן. ובשלב הרביעי סקיפיו פנה אל האסטרטגיה המבריקה של ההשהיה – האסטרטגיה של הקונקטטור שפעלה היטב נגד חניבעל. סקיפיו וחניבעל היו ליחידים שהבינו את כוחה של ההשהיה שהמציא פאביוס מאקסימוס. חניבעל הצליח לשים אותה ללעג כי חשש ממנה וגרם לרומאים לצאת נגדה כך הרס אותם בקרב קאנה.

במסגרת האסטרטגיה של התשה והימנעות מעימות מול אויב עדיף, סקיפיו, במקום לצעוד הישר לקרתגו, כפי שלהט ההצלחה מעורר אצל רוב האנשים, הוא התאפק. סקיפיו קם להכות את הבסיס הכלכלי של קרתגו (בטוניסיה) והשמיד את החוות החקלאיות המניבות של קרתגו, אשר מהן הגיעה אספקת המזון לעיר. בשלב הזה נהג כחניבעל בצעירותו על אדמת איטליה. סקיפיו פעל על אדמת קרתגו כחניבעל נגד פאביוס מאקסימוס – שהביאו ללחום בשוורים לאחר שציווה על חייליו לפני קרב אגר פלרנוס (קרב השוורים) לנוח באחו… ובמקום להסתער על קרתגו הוא התאפק והוציא את חניבעל משלוותו וגרם לחניבעל לתקוף אותו, וכמי שניהל את הכול גם גרם לחניבעל לתקוף אותו רחוק מבסיס התמיכה והאספקה שלו. בשלב הזה, חניבעל כבר הובס בתבוסה מוחלטת בקרב שהופעל נגדו מי שהיה נער בקרב קאנה ולמד היטב את שיטות לחימתו – סקיפיו (בשלב החמישי והאחרון) הביס בשיטותיו של חניבעל עצמו אותו בקרב זאמה (19 באוקטובר 202 לפני הספירה, Zama). תמה המלחמה הפונית השלישית בניצחון מכריע של רומא.

סקיפיו אפריקנס: הונה את חניבעל בדרך שחניבעל הוא עצמו המציא

הצבא הרומי התארגן בשיטת – הפלנקות: החיילים מסודרים בשורה כשכידוניהם פונים קדימה. בקרב פנים מול פנים, לאף אחד לא היה נגדם סיכוי, אך חניבעל ידע שלפלנקות יש עקב אכילס – הצדדים. משהיה הקרב מתחיל נהגה רומא לתקוף את מרכז הצבא, כך היא תקפה את גייסותיו של חניבעל. מאחרי תפיסה זו שאם מרסקים את האמצע תחילה, קל לאחר מכן להביס ולהשמיד את שאר הגייסות. חניבעל צפה צעד זה מראש: ככל שהצבא הרומי תקף במרכז, הצבא הקרתגי נסוג לאחור והצידה ויצר צורה של חצי סער. בצורה זו, פעל חניבעל בקרב קאנה ותקף בקלות את הפלנקות מהצדדים, ובהמשך אף מאחור. בקאנה כ-600 רומאים נטבחו בכל דקה והדברים הגיעו לידי כך שהחיילים הרומאים, שחשקו בכבוד נמנעו ממוות על ידי חייל קרתגי וחפרו בורות בחול, הניחו בהם את פניהם וחנקו עצמם למוות של כבוד.

בקרב זאמה ב-19 באוקטובר סקיפיו אפריקנוס שינה טקטיקה זו של רומא כדי להפתיע את חניבעל. לפני כן בספרד, ניצחו את ברקוס, אחד המצביאים של חניבעל. בקרב זאמה חניבעל האגדי, היה בעמדת הרוב וסקיפיו בעמדת המיעוט – 43 אלף חיילים מול 83 אלף לוחמים של חניבעל ובני בריתו.

חניבעל פעל כמפקד רומי וסקיפיו כחניבעל – לא יאמן – אבל חניבעל באופן מוזר ביותר לא ציפה את מהלכי סקיפיו ופעל כביכול היה הוא מפקד רומי רגיל שעומד לפניו – וטעה. חניבעל תכנן ש-80 הפילים שלו יתקפו ראשונים, ומרגע שהקרב יתחיל – הפילים יתקפו את מרכז הצבא, כך רומא תקפה את גייסותיו בקרב קאנה עתה חשב חניבעל שאם פיליו ירסקו את האמצע תחילה, הצבא הקרתגי יגיע אחרי הפילים ויתקוף מתוך ה"חורים" שייווצרו בצבא הרומי וצבאו שלסקיפיו יחוסל. אלא סקיפיו שינה את דרך הלחימה המקובלת ברומא, וחייליו, במקום לעמוד בשורות המוכרות, עמדו בטורים. כשהפילים תקפו הם נתקלו בחורים ובנוסף במלכודות של כידונים וחיצים, שגרמו להם לנוס חזרה ולמעוך את הקרתגנים. בינתיים, חיילי סקיפיו המסודרים בטורים תקפו מכל הכיוונים, ולבסוף עטפו את חיילי חניבעל גם מאחור. יכולתו של סקיפיו להתגמש ולהתאים עצמו למצב החדש הינה יכולת שלמד מחניבעל. תורת הפסיכולוגיה של דע את נפש אויבך גם אותה למד מחניבעל "החשיבה מחוץ לקופסה" חברו בו לצד מיומנות של לוחם מצוין הם שאפשרו לסקיפיו בקרב זאמה לשבור את גייסותיו של חניבעל.

המלחמה הפונית השלישית – חניבעל נגד סקיפיו נמשכה שלוש שנים ובסופה הוחרבה קרתגו כליל ותושביה נטבחו או נמכרו כעבדים. לאות כבוד על ניצחונו בהכנעת קרתגו שבצפון אפריקה כונה מאז המצביא סקיפיו: "אפריקנוס".

אנטואן בורדל יצר פסל בשם "הניצחון הראשון של חניבעל", המתאר את חניבעל כילד קטן לוכד נשר המסמל את הרומאים. פסלים נוספים של חניבעל מוצגים בין היתר בארמון שנברון בווינה, ובמוזאון הלובר בפריז.

חניבעל נזכר במחזהו של פרנצ'סקו פטררקה "אפריקה", וגם דנטה אליגיירי מזכיר אותו ביצירתו "הקומדיה האלוהית"[107] באופרה "הטרויאנים" של הקטור ברליוז (המבוססת על האינאדה) דידו רואה לפני מותה חזון נקמה בו חניבעל ינקום את נקמתה ברומאים. שאול טשרניחובסקי נמנה על המשוררים שכתבו עליו בחברו סונטה בשם "חניבעל", בה המשורר מדגיש את קרבתם של אנשי קרתגו ליהודים. יצחק קצנלסון כתב מחזה בשם "חניבעל". בשנת 1997 יצא לאקרנים סרט דוקומנטרי בשם "הקרבות הגדולים של חניבעל", שהיה למעשה הסרט הדוקומנטרי הראשון שעסק בחניבעל. בשנת 2006 יצא סרט דוקומנטרי נוסף בשם "חניבעל – הסיוט הנורא של רומא", בו מגלם את חניבעל אלכסנדר סידיג. חניבעל גם עמד במרכזה של סדרת הטלוויזיה "המסלול של חניבעל", בה שני בריטים מתחקים אחרי מסלולו של חניבעל בהרי האלפים.

בגיל 64 – בנכר נשמע מפיו של חניבעל המשפט האחרון: "הבה נשחרר את הרומאים מעול ציפייתם הממושכת למותו של איש זקן", ולאחריו שתה את הרעל שבטבעתו, כשהבעת צחוק על פניו.

מעניין אותך לשמוע עוד על מעגל המוזר והשפעותיו על התפתחותך – אשמח לשמוע ממך.

שם:

טלפון:

דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם):

איך אני יכול לעזור לך:


במאמר "טיפול נפשי ללא תרופות – חרדות, פחדים וייאוש – תסמינים שיש להם פתרון טבעי, מדויק ומהיר" – נגלה שבעיה נפשית היא לפעמים סימן לבריאות ועוצמה –  הבעיה מתחילה כשהנפש שלך מתכווצת למען הגנתה – כדי להגן ולשמור על חייך. הזמנה לקריאה – להקליק כאן – 

במאמר "נמאס לי מהחיים מה עושים" – נגלה שבעיה נפשית היא לפעמים סימן לבריאות ועוצמה –  הבעיה מתחילה כשהנפש שלך מתכווצת למען הגנתה – כדי להגן ולשמור על חייך. הזמנה לקריאה – להקליק כאן– 

הערה – המאמר וכן כל המאמרים בבלוג של ירון מרגולין הם חומר למחשבה בלבד ואין בהם המלצה לעשייה או לפעולה ובוודאי שהם לא המלצה לקחת או להימנע מתרופות.
חזרה לפרק א' של המאמר – מעגל המוזר

המשך

ירון מרגולין - מעגל המוזר הגדול - השנה התשיעית והנושאים המרכזיים שמתפתחים בשנה זו בנפש הילד

ירון מרגולין – מעגל המוזר הגדול – השנה התשיעית והנושאים המרכזיים שמתפתחים בשנה זו בנפש הילד. בהקשר לחניבעל ראוי להתבונן בפינה הימנית למעלה שבשרטוט זה. "סדר חדש" – שקטביו מגחיך עצמו – דואב לאבדן מעמדו, דועך, מתדרדר, לא מגיע להגשים את שאיפותיו וקטבו החיובי מגיע להגשים את שאיפותיו, מתפתח, משגשג וגם זוכה בכבוד נאצל ובמעמד של אציל.

נשלח ב העצמה אישית, כללי, תורת הדמימות

כתיבת תגובה

Or

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*