הסוד של סילבה ואיזון השכל

האנרגיה של החיים מבוזבזת על-ידי רגשי אשם ודימויי קטסטרופות הממתינים (כביכול) מעבר לכל פינה.

מחשבה מבולבלת יוצרת קשרים חשמליים בגוף, מפעילה שרירים ללא צורך ויוצרת מתח מתמיד שלא מאפשר לכוחות האמיתיים לרפא את הגוף או לאדם להתפתח ולממש עצמו.

בעיניים עצומות, אני מציע לכם לשכב על הגב ולהסתכל למעלה – מאחורי העפעפיים, בזוית של 20 מעלות, זווית שגורמת למוח ליצר גלי אלפא המשמשים בתהליך הרפיית השכל  ואיזון המוח.

(מתוך ״שיטת סילבה לשליטה שכלית״ מאת חוזה סילבה ופיליפ מייל, אור עם, 1987, מאנגלית נילי הלמן).

ספירה:

בהפסקה של שתי שניות סיפרו, באיטיות, לאחור ממאה עד אחת. עכשיו, אני מבקש מכם, להתרכז בספירה הזו, לחוש את הזמן החולף. ספירה במצב של סגירת עיניים ו״התבוננות״ בזוית 20 מעלות,  מוביל למצב מוחי של גלי טאטא ויש האומרים שגלי אלפא, מצב בו המוח נמצא ברגעי ההתעוררות משינה עמוקה וטובה בבקר.

(פרק שלישי עמוד 25).

בהדרגה להתכונן לפתיחת העיניים לחוש באור מבעד לעפעפיים ולפקוח אותן לאט.

במצב רגיל ביום אנו  נמצאים בתודעה של חיינו, תודעה חיצונית היא הבתא, מצב שכולל עמוס ומתח בשרירי הגוף. התרגול יביא לאלפא בתוך 10-15 דקות ולהרפיית המוח, כדי להוציא את הגוף ממצב המתח תזדקקו לעיסוי עצמי או לשיטת הלחיצות. שחרור הגוף ממש לא מתאפשר לבד עדיין, אבל ליצירת גלי אלפא די בתחושת ההרפיה.

דמיון פעיל וממד הזמן

שב נוח, ידיים רפויות וראש זקוף. החל להתרכז בכף רגל שמאל ובהמשך בשוק ובכל רגל שמאל, ימין תקבל תשומת לב בהמשך והגוף הימני גם ישתחרר, הכול עובר לאלפא  ונח.

העין בשלב ישיבה לדמיון פעיל תאחז בנקודה דמיונית בגובה 45 מעלות מהרצפה. יש להיאחז בנקודה דמיונית זו  על הקיר.

בבקשה לספור מ 50 לאחור עד אחת – תן לעפעפיים להיסגר. תרגל שוב ושוב כך לאורכם של עשרה ימים. שיגרת מדיטציה לאיזון המוח.

חיזיון נקי

מרגע שמאתה מגיע שוב למצב גלי האלפא בישיבה לדמיון פעיל, יש לדמיין חפץ פשוט: עפיפון, מסמר, תפוז, עלה של פרח… כמו על מסך הקרנה שנמצא כ 1.5 מטר לפניך ועליו הקרן את הדומם או הצומח שבחרתה. אתה ״מקרין״ את החפץ שבחרתה בו על המסך. ברר אם כל פרט בחפץ הוקרן היטב ובאופן הברור ביותר. על החפץ להיעשות מוחשי ובעל שלושה ממדים כולל צבע, אור וצלליות. התרכז בו בלבד!

במקום החפץ שהוזכר לעיל השתמש גם בצליל, בסרטוט של עיגול או משולש  וכן במספר כלשהו למשל 2,5,7 גם במקצב חוזר של יצירה מוזיקאלית או בהרמוניה שלה הנשמעת ברקע. כך תוסיף את מימד הזמן (המימד הרביעי) לחוויה ותקרב את הדמיון למציאות.

הפעולה מורכבת כי התודעה השלילית תנסה להשתלט ולמנוע מלהתרכז במשימה. רגשי האשם יבקשו שתנועו ותעברו לאיזו מטלה לא נחוצה או שתבטלו את מימד הזמן … ככל שהתודעה השלילית חזקה יותר תזדקקו ליתר תרגול. וככל שרגשי האשם חזקים תשכחו לתרגל …

לסיכום:

א. ישיבה רפויה, היאחזות בנקודה בקיר, ספירה אחורה מ 50 ודימוי הקרנת החפץ על מסך במרחק מטר וחצי לערך. כלול את מימד הזמן והרגש.

המדיטציה המאזנת מחווה זרימה ושקט פנימי. (שם, פרק ג עמ' 27). משרישה נקודת ייחוס, מחזקת את תחושת מפרש האב ושהעתיד לבוא בשילוב עם כוחותיו ההולכים ומבריאים של ה״אני״ יוביל את חייכם למקום רצוי, וטוב בהרבה ממה שמתרחש איתם כרגע.

(על מפרש האב, נקודת יחוס או עוגן האם ראה מאמרים נפרדים). ילד שעבר בילדותו מקומות מגורים וכן מעיר לעיר או מארץ לארץ מאבד את תחושת העוגן והיחס לזמן. הקטסטרופה באה אליו מעבר לכל פינה, בכל רגע וללא הכנה מוקדמת !

כשכושר הריכוז בנקודת הייחוס מתחזק אתם מנצחים את התודעה השלילית ואת החרדות, חווית האלפא גוברת ואיתה איזון השכל, אבר הכבד  והמוח. זה הרגע להחליף את הסמלים הפשוטים ביצירת אמנות גדולה: רישום של מיכאלאנג׳לו, ציור של רמברנדט, קטע שיר של לאה גולדברג או של רחל גם ריקוד סולו של גולזובסקי או פיסת נוף שהתבוננתם בה לאחרונה ורגע מיטיב מחייכם. הקרינו את הזיכרון על המסך שבדמיון והתבוננו בפרטי האירוע שאתם יוצרים.

מה היו הצלילים, הריחות והטעמים שנלוו אל הרגע שנבחר לשחזור בשל ההנאה שבו. שחזרו גם את הצלילים והרגשות הנלווים למראה המועלה.

סילבה טוען שההבדל בין ההזכרות במצב יומיומי אותו יכנה בתא או ״המודעות החיצונית״ (עמ' 17), ובמצב מדיטציה אלפא (כאשר אתה חולם בהקיץ, או פשוט הולך לישון, אך עדיין לא נרדמת. ״המודעות הפנימית״) הוא כמעט כהבדל בין להגיד ״שחיה״ ולחוות אותה. (שם, פרק ד ״מדיטציה פעילה, עמ' 29 וכן בעמוד 17). במצב של הדמיה פעילה, כלומר בהפעלת חמשת החושים ימצא, אם תירצו חפץ שאבד. דמינו רגע בו היה אתכם לאחרונה והמשיכו לחוש אותו רגע בחמשת החושים והובילו עצמכם כך עד למקום בו השארתם אותו. כך גם לגבי משפט שנאמר, מקום בו החניתם את המכונית או  לגבי מספר טלפון של בית חבר מעיר רחוקה ולו אתם זקוקים ודווקא הוא אינו בידכם.

(שם, שם).

לשאלות וקביעת תור לפגישת ייעוץ

הסוד מקורו במדיטציה פעילה שמתחילה משלב זה:

1. רצון.

יש לרצות שאירוע יתרחש

2. יש לדמות את התממשותו האפשרית ולכלול בתוצריו את מרחב הזמן.

צור מאורע שהתרחש לא מזמן וקשור בבעיה. הקרן אותו על המסך על הריחות והצלילים והרגשות הכואבים.

הזז לימין- כמו בהוצאת תפאורה של מסך ענק, דחוף את תמונת האירוע הזה ימינה והקרן במקומה תמונה אחרת, אשר תתרחש מחר. התמונה המחליפה באה ועולה על המסך מצד שמאל ימינה ובה אתה זוכה לרגש של הנאה וההערכה עקב פתרון הבעיה. ראה וחוה את הפתרון.

העתיד נמצא בצד שמאל של מרחב המחשבה והמוח (למרות שבגופנו הוא בימין) והעבר להפך במוח נמצא מימיננו ובגוף לשמאל (שם, שם, 32) לכן מעבירים את התמונות במדיטציה הפעילה משמאל לימין. לשם שיפור העתיד …

המפלסים השכליים העמוקים יותר של המוח שלנו חווים בזמן הזורם משמאל לימין״ (שם, שם, עמ' 32).

גם שיטת ד״ר קואה, שליטה עצמית בעזרת אוטוסוגסטיה (ניו יורק, סמואל ויזר, 1974), מסייעת בריפוי בעזרת איזון השכל. אמיל קואה ריפא בננסי החל משנת 1910, שיגרון, מיגרנות, שיתוקי גפיים, גמגום, פצעים גבשושיים וכיבים. תהליך הריפוי תועד, אבל קואה טען שמעולם לא ריפא איש, ״ הוא לימד את האנשים לרפא את עצמם״. (שם, ״למילים שלכם יש כוח״, עמ׳ 49. טען קואה:

1. אפשר לחשוב בכול פעם רק על דבר אחד.

2. ההתרכזות במושא חשיבתנו במחשבה יכולה להופכו לאמיתי ולכן ביקש קואה ממטופליו ללמוד ולהכיר בכך שבכל יום הם מחלימים קצת ומרגישים מעט יותר טוב.

הגוף הופך את ההמשגה כשהיא מעורבת בחוויה חושית ורגשות למציאות גופנית.

״מדי יום, בכל דרך, אני משתפר יותר ויותר״, אמר  אמיל קואה.

תעתועי דמיון

סילבה עומד, בפרק התשיעי של ספרו, על הבעיה המרכזית בשימוש בדמיון ומיחס אותה לעתיד.

העתיד ורוד אצל האופטימיזטים ושחור אצל החרדניים, אבל, אומר סילבה: ״הדמיון תופס ישר את המטרה; הוא משיג את מה שהוא רוצה מיד״. (שם, עמ׳ 52).

הבעיה של כל האנשים התקועים אם בשל התלהבות יתר וצפי לרווחי חיים מהירים – ובתוך זמן קצר או להפך להפסדים גדולים במידי, אצל הפסימיים, הוא היחס לזמן העתיד. אלו ואלו לא מתאמים בין זמן העולם וזמן הדמיון. תופעה שמכונה תעתועי דמיון – דימוי מציאות שתבוא ללא מימד הזמן. זו גם הסיבה שסילבה מתעקש לאמן את הדמיון במדיטציה הפעילה עם אירוע אמיתי:  בזמן האלפא יש להקרין תמונה של חויה חיובית, למשל שעת שקיעה. בזמן ההתבוננות בה על המסך משוחזר גם הזמן האמיתי. שקיעה בת 3-5 דקות, יחס הזמן נשמר במלואו או ביחס מסוים של הקטנה או הרחבה, אבל הזמן חייב להתקיים! על-פי סילבה יש לשחזר את הריח של העלים הירוקים בשדה בו עמדתה בזמן השקיעה, את תחושת הרוח שנשבה בשיער, את קרירות השעה ואת כלל שינוי הצבעים וההרגשה הנעימה.

סילבה לא הכיר את התודעה השלילית והטכניקות המתקדמות להתגבר עליה. לכן ביחסיו אל ההיתפסות לזמן הדמיון בהתייחסו למהירות הסגתו את המטרה הוא מבקש להיעזר ברצון. רצון חזק מספיק יביא אדם שמן לרזות, תאב בשר להתמסד ולהקים משפחה ומסומם להתפכח… וזה כמובן לא נכון !

התודעה השלילית ורגשי האשם יחנקו כל אחד מהרצונות בתורו, גם רצון עז וחזק במיוחד ירמס.

המטרה במציאות דורשת זמן. גם הקטסטרופה הגדולה מגיעה בשלבים. נוח למשל, בנה תיבה טרם בוא המבול. דודה שלי  שרה גרנות ז״ל, אחותה של סבתי, עלתה ארצה מורשה תרם נכנסו אליה הנאצים.

המציאות נותנת, למפוקחים נוכחותה, זמן התארגנות גם מול קטסטרופות נוראיות במיוחד. לא כך תעתועי הדמיון.

בהבדל מהזמן האיטי והמסורבל שבחיים תעתועי הדמיון מייבאים פורענות גדולה מיד ומיצרים אדם חרדתי.

סילבה שפעל בראשית המאה הקודמת, היה מאסטר של איזון המחשבה. לא של פתרון החרדה והאובססיות ולכן הוא פונה אל הרצון. הרצון החזק, כאמור לעיל נרמס בקלות. הרצון שיך למרחב המחשבה – נמשל לשמש, אבל רגשי האשם והתודעה השלילית נמצאים בצלליו. ככל שתגבר שמש הרצון תתחזק המועקה עקב צל התודעה השלילית וחשכת רגשי האשמה.

יתכן וזו הסיבה שהשיטה אבדה מחשיבותה, אבל הטכניקה היסודית שלו הדמיה פעילה וכוללת מימד זמן יעילה ומסייעת באיזון השכל ותהליכי ריפוי בטכניקות שנקשרות בגוף-נפש ובעולם הפסיכותראפיה.

ההימצאות במצב אלפא עבור סילבה מפתחת את החוש השישי: מישוש, טעם, ריח, שמיעה, ראייה וכוח חישה הידוע ״רק למעטים ולבעלי תורת הסוד״ (פרק א׳ עמ׳ 18).

המדיטציה הפעילה מסייעת בתהליכי ריפוי ושיפורי מציאות

אתה מדמה מציאות לא רצויה מחייך, מריבה עם הבן, עם הבוס, פקקים בדרך, התנפלות מחוסרת רסן על עוגות. מקרין אותה לפרטיה, מגרה את החושים, נצמד למימד הזמן והרגשות הנלווים ומעבירה ימינה. תחתיה נכנסת תמונת התיקון:

מסיבה נפלאה, בר עוגות עומד לפניך, אתה מתפעל מהיצירה, מוזג כוס מים וממשיך הלאה. מתענג על כוחות הריסון.

עשו כך בדיוק, מבקש סילבה, לגבי המחלות.

עמוד 59, פרק עשירי ״השימוש בשכל לשיפור הבריאות״, למטה:

״חוו מבחינה שכלית את המחלה המטרידה אתכם. השתמשו במסך השכלי וראו והרגישו את המחלה. זה צריך להיות קצר; המטרה היא פשוט למקד את אנרגיות הריפוי שלכם במקום שבו הן נחוצות.

… מחקו במהירות את הדמות הזאת של מחלתכם, והרגישו את עצמכם בריאים לגמרי.

…הישארו בתמונה זו, עליכם ליהנות ממנה.״

סילבה חוזה (1914, טקסס, ארה״ב – 1999).

כל הנאמר לעיל וכל החומרים הנמצאים באתר הם לא תרופה ולא המלצה לעשיה אלא אך ורק חומר למחשבה.

לשאלות וקביעת תור לפגישת ייעוץ

 

ירון מרגולין

yaron margolin

yaron@yaronmargolin.com

נשלח ב כללי

כתיבת תגובה

Or

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*