משעמם לי – מה עושים – זה כואב

משעמם לי – חבייר בנסאו רצה לחיות לפי רצונו, אבל מבלי להזדקק לפטרונים עשירים – סיפורו מובא בהמשך.

זעקות השבר על שעמום אינן נדירות והן רוויות כאב. יש ומקור השבר בחיים שלך נובע מסיום פרויקט מרגש או מסיום קרירה מוצלחת. בהמשך אני מספר לך על חבייר בנסואו ועל הדרך המיוחדת שלו לפתור את הבעייה המכאיבה – מאמר זה יכול להאיר את דרכך ולתת לך הזדמנות לפתור את הבעיה שלך. 

שבר ברגעי ההתרוקנות הוא תופעה שחיכה: סיום קריירה, עזיבת אחרון הילדים את הבית, גירושין או פרידה מבן הזוג. תופעות מכבידות שלעתים מקשות על חלקינו להמשיך בחייהם.

 ההתרוקנות העסיקה לא רק את העוסקים בתחום הטיפולי, אלא גם את העוסקים באמנות. אביא כדוגמא את שירו של המשורר חיים נחמן ביאליק "הַקַיִץ גווֵעַ":

 וּמִתְרוֹקֵן הַפַרְדֵס. רַק טַיָלִים יְחִידִים

וְטַיָלוֹת יְחִידוֹת

יִשְאוּ עֵינָם הַנּוֹהָה אַחֲרֵי מְעוּף הָאַחֲרוֹנָה                  נוהה – מתגעגעת

בְשַיָרוֹת הַחֲסִידוֹת.

 הבית מתאר את ההתרוקנות ותחושת המות בסופה.

 הבית השני בשיר המובא לעיל, בנוי משני משפטים: אחד קצר מאוד המסתיים עוד לפני השורה הראשונה: "וּמִתְרוֹקֵן הַפַרְדֵס" והשני מתאר את סיבת ההתרוקנות: "מעוף האחרונה בשירות החסידות" מהווה את הסימן האחרון לגוויעת הקיץ. ומעטים המטיילים המסתכלים בעין מתגעגעת אל "מעוף האחרונה בְשַיָרוֹת הַחֲסִידוֹת״.

 עזיבת החסידות, הממלאת אותנו מועקה, מסמלת את המעבר ממקום בו אין חיים למקום בו יש חיים. נטישת המקום בו אני נמצא להתמלאות במקום אליו אני לא בא.

 חוית היתמות עקב הנטישה או התמלאותו של מקום אחר בו אני לא בא, מסיימת את השיר ומפנה אותנו לעתיד:

 וּמִתְיַתֵם הַלֵב. עוֹד מְעַט וְיוֹם סַגְרִיר

עַל-הַחַלּוֹן יִתְדַפֵק בִדְמָמָה:

"בְדַקְתֶּם נַעֲלֵיכֶם? טִלֵאתֶם אַדַרְתְכֶם?         אַדַרְתְ-מעיל

צְאוּ הָכִינוּ תַפּוּחֵי אֲדָמָה."

יום הסגריר הוא שיעביר אותי לעולם של חולין, לעולם בו אנשים חייבים לעמול בהכנות לקראת החורף: לבגד חם ולאוכל -""בְדַקְתֶּם נַעֲלֵיכֶם? טִלֵאתֶם אַדַרְתְכֶם? צְאוּ הָכִינוּ תַפּוּחֵי אֲדָמָה". הדאגה לחיי החומר בימי הסגריר תופסת את מקומה של תמונת הנוף שבבתים הקודמים. האדם ממלא את המרחב שהתרוקן בפעלתנות ודאגה לימות החורף.

כל אדם מפרש את חווית הנטישה באופן שונה:

זה החש בנטישה ובעזיבה פונה אל העבר ונעלב. נטשו אותי!

וזה הרואה את ההתרוקנות המתרחשת ומפנה את תשומת ליבו אל ההווה. עכשיו אני בהעדר. אני ריק מתוכן. משעמם לי. חיי מונוטוניים וחסרי התרחשות.

זה הרואה את התרוקנותו בהקשר להתמלאות האחר פונה לעתיד. לשם יגיעו ברי מזל, כמו החסידות בשיר דלעיל.

כל אחד מהדגשים נקשר בדמימות תחושת הזמן (דמימה, מושג פסיכוטראפי שמתאר את הזמן שעצר וחיי האדם קפאו והחלו סובבים סביב עצמם במערבולת מחזורית. הנקודה בה עצרו משמעותית ונקשרת באיכויות הסחרור, תכניו והטראומה שגרמה להקפאתם באותו זמן. דמימה, ראה תורת הדמימות.) שהתרחשו בתקופת גיל אחרת. ובתהליך טיפולי יקבלו דגש הולם.

המשותף לכל החווים את ההתרוקנות ככאב משתק הוא הנזקקות לרגש שימלא את הריק.

הנפש לא יכולה לאחוז בריק.

הנפש דורשת חלל מלא לקיומה. יש ותדרוש למלאו מידית והיא מתאווה לכך גם במחיר התמכרות לריגושים, מזון רגשי, עיסוק מידי להיתלות בו ואפילו התמכרות לאלכוהול וסמים.

אחרים יכולים להתמלא מחדש במשמעות בתהליך איטי שיאפשר להם בנייה יסודית של חיים שניים.

המזדרזים ממלאים פעמים רבות את החלל הריק בסערת נפש, עצבות, חרדות, ייאוש, השפלה עצמית, תחושת אשם, דאגה לעתיד, תאוות ופעלתנות רבה שרובה מיותרת. הם שיפנו לטיפול.

המתמלאים באיטיות חסונים יותר או שעברו תהליך פסיכותרפי מוצלח. הם אלה שישתמשו בהתרוקנות כהזדמנות מיטיבה ויבנו דרך חיים חדשה ובדרך כלל עשירה יותר ומתאימה יותר לתקופת חייהם המתחדשת.

Jean-Léon Gérôme (French, Vesoul 1824–1904 Paris) Pygmalion and Galatea

חבייר בנסואו

 בשנת 2002 סגרה קרן רבת עוצמה את תקציב התרומות שלה לארגנטינה. מוסדות תרבות קרסו גם זה של חבייר בנסואו (שם בדוי). ביום אחד קפאה הפעילות  ומפעל חיים שלם קרס. חבייר התמוטט. הכאב היה כה גדול שמכר משותף המליץ לו לבוא לישראל כדי לעבוד איתי. קלאודיה התקשרה אלי כדי לברר אם יש לי מקום בשביל חבייר בנסואו. אבל היומן היה עמוס מדי ונראה שהסיוע שלי יהיה בלתי אפשרי. השם שלו היה מוכר לי מהתקופה שלי במכסיקו. אחיו היה אז בשיא פריחתו כשחקן תאטרון וידיד קרוב לקיקה, המשוררת הגדולה, שנמנתה על ידידי הקרובים ולזכותה הספרדית שלי. קיקה האמינה בכישרון הגדול של בנסואו.

 עברו שלושה חודשים וחבייר בנסואו נכנס לפעילות חיים חדשה: קונדיטוריה ובית קפה באחת השכונות הציוריות של בואנוסאיירס.  שם פעל ברציפות במשך שבעה ימים בשבוע, כמנהל, שף קונדיטור, מארח וכך למשך שבע שנים רצופות.

עד שקרס. העייפות החלה להכות בו, אבל הרווחה הכלכלית ניצחה והוא סחב עוד שנתיים ונפל למשכב. בעצת הרופאים החליט להוריד את קצב העבודה, הכניס מנהל חדש למקום והזמן שהתפנה הושקע תחילה במנוחה ואחר כך בריגושים שהלכו ורבו: אלכוהול, יחסי מין מזדמנים, חופשות יוקרה ומסעי קניות.

קלאודיה שבה והתקשרה אלי. סיפרה על הקורה עם חבייר בנסואו. היא דאגה לשלומו, ראתה התרסקות ולא הצלחה, אלא שגם אז הקליניקה הייתה מלאה ובנוסף לא נראה שבנסואו חש נחיצות בטיפול.

לפני שנה וחצי חבייר בנסואו הגיע לירושלים וביקש להיפגש איתי בבית קפה. נפגשנו ב״מזרחי״ שבשוק מחנה יהודה. קסמו הרב כבש אותי מייד. החלפנו רשמים על העולם המשותף לאוהבי ספרדית והתרבות הנקשרת בה.

Kika קיקה מקסיקו סיטי 1983 צילם ירון מרגולין

Kika קיקה מקסיקו סיטי 1983
צילם ירון מרגולין

התרגשתי גם על חזרת קיקה אל חיי הרגש שלי ועל שהכיר את פעילותי האמנותית במכסיקו סיטי.

השיחה לא עזבה לרגע את עולם האמנות. חיי ההווה של בנסואו לא נחוו. לא דוברו. לא היו קיימים. החיים נעצרו ב 2002 וכל שארע מאז היה מסע הישרדות להחזיק את חבייר בחיים. חבייר בנסואו רצה בטיפול. הוא ידע שהוא חי בכלוב זהב ושחיי היצירה שלו כקונדיטור מקפיאים את מפעל חייו כמנהל בית הספר לאמנויות יפות בבואנוס איירס. הוא רצה ללמד. הוא רצה להכשיר ציירים ולצייר בעצמו ובמקום זאת אפה עוגות משובחות!

האיש הזה ריגש אותי. בתובנות שלו צץ הקסם שקיקה דיברה עליו וגם קלאודיה. ידעתי שאעבוד איתו גם אם אצטרך לחזור ולעבוד בשבתות ועד חצות. כן. החלטנו לצאת למסע משותף. מסע טיפולי שהחל מייד ונמשך באמצעות תוכנת הפלאים ״סקייפ״.

חבייר בנסואו חיפש עמל חדש שימלא את הריק שנבע מאובדן עולם האמנות.

בן טריט – הכנה לציור 26.08.2017. Ben Tritt

הוא רצה לחיות לפי רצונו, אבל מבלי להיזדקק לפטרונים עשירים.

 החוויה המרכזית שהיכתה בידידי החדש הלכה והתבהרה במהרה. חווית ההתרוקנות והצורך למלא את הריק מיד! הוא לא תיכנן. הוא לא בנה חיים חדשים אלא התמלא בפעלתנות יתר.

וכמו שקרה לי פעמים רבות כך קרה גם הפעם: החלו להגיע עוד ועוד אנשים שחווית ההתרוקנות עומדת במרכז חייהם. הם שעזרו לי להבין את החוויה הקשה הזו ולעבור אותה עם חבייר, עם עצמי ואתם בשלום.

עומרי עזב את הלימודים בכיתה י״א, יריב  נפל בשבוע האחרון מקורס יוקרתי בצה״ל, אבא של חיימה נטש אותו כשהיה בן שש ויותם פוטר מתפקיד בכיר.  גם אלי שמאס במקום עבודתו ונשאר בו מרוקן ומשועמם בגלל השכר הגבוה ביקש מוצא להעדר חיי הווה בחייו. והנשים, דינה שביתה נחטפה ממנה בידי אביה שהבריח אותה מהארץ. חלי שננטשה מאימא בגיל שנתיים לאחר שמחלה קשה לקחה לה אותה, רעות התגרשה ואיבדה את ביתה וחנות המשקאות שהקימה טרם הכירה את בעלה. דוגמנית אחת שהשמינה וחרב עליה עולמה, עיתונאית ידועה שפוטרה ולא מצאה מקום חדש ומספר צעירים מכורים לעבודה וריגושים שלא הצליחו להחזיר מערכת יחסים יציבה לחייהם. מרחב עבודה מגוון שאיפשר לי להבין אותם ולהבין גם את תופעת ההתרוקנות שמתמלאת בפעלתנות עצומה, ריגושים ואלכוהול או בכאב, בדידות, פחדים מהעתיד, רגשי אשמה ורגשי נחיתות. חלל הרגש מתמלא, אבל לא בתוכן משמעותי. הוא מתמלא בתחושת התמלאות שמכסה על ריק גדול, קר משעמם, מונוטוני וכואב. ריק שמנהל את החיים במקום התבונה או הרצון.

 לאחר רצף פגישות מרתקות עם חבייר בנסואו עצרתי ושאלתי אותו:

ש: למה באת אלי?

חבייר: הרגשתי שאני כישלון

ש: מה זה כישלון?

חבייר: תחושת החמצה.

ש: בית הקפה שלך פועל ומצליח, היכן הכישלון?

חבייר: חיים שמתמלאים בכסף אינם חיי משמעות. חיים שמתמלאים בריגוש חברתי, אינם תחליף למשמעות אמנותית.

גם בתקופת שיאו כאמן מצליח ובעל בית-ספר לאמנות, שהפעיל גלריה יוקרתית, התגלה כי חבייר בנסואו מצא עצמו פעמים רבות בודד, מבוהל, נטוש, מאוכזב, מריר ועם רצון עז לברוח.

בפעם הראשונה שחבייר בנסואו רצה לברוח זה היה בסביבות גיל חמש. הוא ארז שקית עם משחקים והחביא במרתף הבית. הכניס אליה חבילת שוקולד, שקית סוכריות שלקח מהמטבח ואת ספר האמנות שקיבל מסבתו ובו תמונות של ליאונרדו דה וינצ׳י.

תוכנית הבריחה תוכננה לשעות הלילה כשכולם ישנו, אבל הוא לא ברח מהבית מפני שלא התעורר. חבייר בנסואו לא סלח לעצמו על כך לעולם.

הכישלון בעבורו היה יצוג של אויב ניסתר שקיבל משמעות מיתולוגית חסרת פשרות והרסנית וניקשר תמיד עם ריקנות.

חבייר בנסואו ראה בכל סיום של חויה גדולה העדר. הוא היה מכור להצלחה, מכור לשגשוג, תחרותי מאוד, והתחרה בעיקר עם עצמו. בבוקר יצא למרוץ היומי וכשעייף, בחצות, היה בעיני עצמו מאוס, עצלן, עלוב וחסר תוחלת. אדם ריק ובזוי.

חבייר בנסואו היה מכור לעשייה אינטנסיבית ופחד מחופשות, סופי שבוע, מנוחה, שינה. הוא היה מכור לפנטזיית ההתמלאות על-ידי עצמו.

דרכו של ביאליק: …" צְאוּ הָכִינוּ תַפּוּחֵי אֲדָמָה." הייתה זרה לו.

ירון מרגולין

ערכה: הדרה ספרא

1/2/13

אשמח לשמוע ממך – ירון מרגולין

מעניין אותך לשמוע עוד על הרגעי ההתרוקנות ודרכי הטיפול בבעיה –

אשמח לשמוע ממך –.

שם:

טלפון:

דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם):

איך אני יכול לעזור לך:


במאמר "טיפול נפשי ללא תרופות – חרדות, פחדים וייאוש – תסמינים שיש להם פתרון טבעי, מדויק ומהיר" – נגלה שבעיה נפשית היא לפעמים סימן לבריאות ועוצמה –  הבעיה מתחילה כשהנפש שלך מתכווצת למען הגנתה – כדי להגן ולשמור על חייך. הזמנה לקריאה – להקליק כאן – 

במאמר "נמאס לי מהחיים מה עושים" – נגלה שבעיה נפשית היא לפעמים סימן לבריאות ועוצמה –  הבעיה מתחילה כשהנפש שלך מתכווצת למען הגנתה – כדי להגן ולשמור על חייך. הזמנה לקריאה – להקליק כאן– 

הערה – המאמר וכן כל המאמרים בבלוג של ירון מרגולין הם חומר למחשבה בלבד ואין בהם המלצה לעשייה או לפעולה ובוודאי שהם לא המלצה לקחת או להימנע מתרופות.
נשלח ב כללי, תורת הדמימות

כתיבת תגובה

Or

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*