מגיע לי – העדר הכרה במאמץ של השועט קדימה, יכולה להרוס אותך

גדעון בן שבט המנשה, מנצח את המדינים – מהניצחונות הגדולים – מוזכר בתהילים פ"ג, י" ב, בספר שאול א גם בישעיהו וכמובן בספר שופטים (פרקים ו'-ח') לאחר מותו עלה בנו אבימלך תוך טבח אחיו שהוקע במשל יותם (ספר שופטים) כאן בציור של ניקולא פוסן. (פרט) The Victory of Joshua over Amorites. 1624-1626 – Nicolas Poussin

הגשמת שאיפותיך יכולה להיות מסלול מכשולים מפרך ועד להשגת חלק ממשאלתך הנכספת יש לקחת בחשבון שהדבר כרוך במחיר אישי אדיר.

התרברבותה של האם הביאה את הבת – נסיכת אתיופיה – אנדרומדה אל הסלע ביפו -אומרים שטענה שבתה אנדרומדה יפה יותר מבנותניו של פוסידון (אל הים) ועל פי גרסאה אחרת יפה יותר מאתנה. פוסידון כעס על כך, ובזעמו הציף את חופי ממלכת האתיופים ובנוסף שלח את המפלצת קטוס על מנת להעניש את בני האדם. לקפאוס וקסיופיאה נודע שהדרך היחידה שבה יוכלו להיפטר מהמפלצת, היא מתן בתם אנדרומדה לטרף לאותה מפלצת. לכן, כדי להציל את עמו, על פי עצת האורקל של אמון, כבל קפאוס את בתו אנדרומדה לסלע אשר על חוף הים, מתוך כוונה להקריבה למפלצת.
פרסאוס, בנו של זאוס אבי האלים, עבר במקום וראה את אנדרומדה הכפותה. הוא התאהב בה, והבטיח שיהרוג את המפלצת, אם קפאוס יתן לו את בתו אנדרומדה לאשה. פרסאוס נלחם במפלצת כשהוא רכוב על פגסוס והפכה לאבן בעזרת ראשה הכרות של מדוזה. לאחר שהפך את המפלצת לאבן שיחרר את אנדרומדה ונשא אותה לאישה. CHASSÉRIAU, Théodore 1819-1856 Andromeda Chained to the Rock by the Nereids and the Nereids 1840

מגיע לי – היא תחושה פנימית חזקה של שאפתנים. כוח ה"מגיע לי (תשורות)" פועל על החוץ פנימה במטרה למלא חלל ריק בתוך נפש האדם על ידי מתנות שנמצאות בעולם הרחב.
ההכרה במאמץ הנה חובה וזכות יסוד. גם היא כוח שפועל על הנפש מבחוץ פנימה, אבל יכולתה של ההכרה למלא חלל ריק בנפש הרבה יותר גדולה מתשורות וזבחים. העדרה של הכרה מאוד שכיח מאז נפילת יוון הקדומה.יוון העתיקה הייתה ארץ של חכמה ותבונה שהקדישה לנושא ההכרה מקום נכבד בחינוך, בטקסים ובפולחנים שלה. להכרה הזו יש כוח ממלא, מרפא, היא הכוח הממלא נפש מאומצת.

Man lying on his back' Jean-Jacques Bachelier, 1764' 

המאמץ שונה ממנה הוא כוח פיזי. לא כוח רוחני. כוח שמזיז דברים, אך מרוקן את כוחות הנפש.  כוח זה מעייף ומתיש את הגוף. העדר ההכרה במאמץ, בהשקעה, ביכולתך להזיז דברים מניב ומנציח מצב של "ריק" וכוח שואב פנימה מתחיל לפעול באדם. הכוח הזה לא טוב, כי אין בו סבלנות ותכנית לטווח ארוך. הכוח פועל מיד, מעורר רעב בנפש שמתאווה למלא את עצמה מידית, לכן בדרך כלל כוח "המגיע לי (תשורות, זבחים ושלמונים)" אינו אסטרטגי ואינו משביע. בגלל הרעב המתמיד, והעדר שובע, הוא קם ומנהל אותך גם בטווח הקצר בו הוא מענג אותך ומרגיע את תחושת הצורך, וממלא את הריק שנוצר בנפש.  וגם בטווח הארוך הוא פועל, אבל בצורה חלקית ומשובשת. גנבים, אנסים ולוקחי שוחד ותאווי פרסי כבוז מזויפים, בהחלט שוקלים רווח והפסד גם בטווח הרחוק, אלא שהריק מסתיר מהם בכוח דרישותיו למילוי מיידי, חלק ממה שממתין להם (כלא, הכפשת שמם, ונידוי צאצאיהם מחברת הכבוד). אין בכוחותיה של התפיסה האסטרטגית, בעידן המודרני, לצפות ולחשוף את עוצמת הריק ואת המחיר הנפשי שתדרש לשלם באופק השגיך. החינוך המודרני אשם בכך. מסתבר שככל שההכרה במאמץ מתעכבת, והתוצאות של המאמץ עצמו הולכות ומתרבות ואפילו מענגות רבים – החלל הריק בנפשך רק הולך וגדל.

Veronese, Venetia and Juno. Part.

ההכרה במאמץ מתמיד, היא צורך נפשי לא Entitlement – כולנו זקוקים לפידבקים מהסביבה על השקעת עבודה מרובה. כל אדם השגי ששואף להגשים את חלומותיו מכיר בצורך להשקיע מאמץ מתמיד. כוח הריק ששואב הכל פנימה, לא מתמלא מהבנתו את הצורך הזה במאמץ. הוא רק מעייף וגורר מרירות נפש. וההתגברות על העייפות הזו מוזרה. ראשית כל אדם שמתגבר על מאמץ לבד, בודד והבדידות הזו מובילה לפתרונות שאדון בהם בהמשך. אבל, כשרק הוא שותף לכאורה להבנת הצורך במאמץ, על ההכרה בו, בשעה שרבים שותפים לתוצאות המענגות של הישגיו – זה שלב שהפצע של המאמץ בנפש נפתח. מרירותו הולכת וגדלה בגלל ההקרבה שהעלה למען הישגיו.

Moses Destroying the Golden Calf Celesti, Andrea 1637–1706.

הצורך הוא מצב ריק. ריק תמיד יתמלא. בצורך נפשי, גופני, חברתי – החובה הראשונה במלוי צרכים לאם ולאב. חובת המילוי השנייה מותלת על החברה הקרובה – עליה למלא צרכים. מילוי צורך תמיד מקנה תחושת קרבה ויחסים אינטימיים.

ונוס ואדוניס, קטע – ברתולומאיוס שפרנגר
Venus and Adonis, 1595-1597

אלימות כהתרסת נגד רעב הצורך
צורך מעורר רעב וצימאון שדורשים יחס חם. ריק עקב צורך שאינו מתממש, הופך לכוח שאיבה שהופך את האדם, בדרך כלל, בעל כרחו לאלים. האדם יכול להיות אלים כלפי עצמו ולהתנזר. צורה אחרת של הריק הזה היא אדם אלים כלפי הסביבה הקרובה שלו. בדרך כלל הוא ירחיק אותה מחייו וימלא אותם בתאוות הדוניסיות. כאן נושא "המגיע לי"  שעומד במרכז מאמרי מתעורר וקם. הוא רק מבצבץ במשפט פנימי: "מגיע לי" כדי להצדיק אות ה"מגיע לי" מוסרית ולמלא את ריק הצורך שנוצר מיידית.

עוגת שרלוט שהכנתי על בסיס קרם פירות: קיווי, אוכמניות ולימון – ירון מרגולין.

בהעדר הכרה במאמץ מאגר הכוחות שמזין את השועט קדימה מתערער ולא מאפשר את קיומו של המאמץ המתמיד הזה. תחושת הבדידות בפסגה גוברת וגם המרמור. המצליחן שב ומשחזר אירועים שהובילו אל התחושה הנוקשה הזו, בתהליך המדרבן את הכעס. הצורך במילוי השאיפות והכרה במאמץ קמים ונאבקים בנפש האדם המצליח ויוצרים דרמה. ככל שעובר זמן מאבק כוחות פנימי זה רק הולך ומתעצם.

המיתולוגיה מספרת שבלרופון אילף את פגסוס הסוס המעופף, באמצעות רסן מוזהב שקיבל מהאלה אתנה. בלרופון ביצע מספר משימות מסוכנות כשהוא רכוב על פגסוס, שכללו את הריגת הכימרה, הבסתן של האמזונות ועוד. לאחר ביצוע מטלות אלו רצה בלרופון בכבוד האלים וקיווה לחיות לצדם באולימפוס, הר משכנם, אך פגסוס סירב לקחתו לשם והשליכו מעל גבו.
Bellérophon sur Pégase transperce la Chimère פיטר פול רובנס

מאבק כוחות פנימי תמיד סוער, מפעיל את הנפש ולא מניח לה לרגע. האדם אולי משתוקק למנוחה, אבל בפועל המצב הפוך, וככל שהמאמץ מתארך והנהנים מההישגים רק הולכים ורבים, גדלה התובענות להכרה במאמץ. במקביל גדלה הבדידות, גם הצורך לנוח – להיות ביחד הם ששואבים את ה"מגיע לי"… ובמיוחד מופנה תגובת המרמור אל הנהנים האחרים. בהעדר ההכרה במאמץ גובר הריק ומתרחבת תביעת המגיע לי שעד מהרה נחשפת כנקמה סמויה ומורכבת, שמענגת תחילה ומביישת בסופה.

אם אתם נחושים, שאפתנים ומסתובבים בבית בהרגשה שאתם מתאמצים יותר מרוב האנשים שאתם מסתובבים סביבם, ולא מבינים את השינויים שמתרחשים בהתנהגותכם, מאמר זה נועד לכם.

ז'אן אנטואן גרו – צייר בית המלוכה של נפוליון ותלמידו של דויד. ב-1808, בעודו בשיא גדולתו, נפוליון פרסם צו (17 במרץ 1808) ובו חזרה מזכויות רבות אותן קיבלו היהודים על-ידו, וכן הודעה על ביטול חובות של נשות הממלכה ושל חיילי הצבא ליהודים. הצו, שנודע בכינוי 'הצו הנודע לשמצה' (d'ecret infame), גם הגביל את זכויות המסחר והמגורים של היהודים – ממש כמו בימים האפלים של ימי הביניים, שהסתיימו זה מכבר. כאן הנפוליון של 1796 – Bonaparte at the Pont d’Arcole is a 1796 painting by Antoine-Jean Gros, showing an episode during the Battle of Arcole in November 1796, with General Napoleon Bonaparte leading his troops to storm the bridge.no

סירוב לסלוח לאדם שפגע בנו מעיד על מרירות  – ההצלחה, ככל שתגדל ותראה למרחוק, אינה הבטחה למרוצות, להנאה ולסיפוק. אם ההצלחה שלך אדירה, אבל התסכול שבך הולך וגדל גם תחושת היותך לבד והמרמור – סביר להניח שגם ייסורי המצפון שלך גואים ומאפשרים לך לחוות אותה חוויה של תחושת ביטחון ורווח אישי – מה"מגיע לי". יש לשים לב שתחושת המרמור לא תגלוש אל נקודת האל חזור – בה המרמור מתגלם בסירוב לסלוח. יתכן שאדם קרוב לך פגע בך – לא הכין לך קפה כשביקשת, לא בא לאסוף אותך משדה התעופה – הדבר הזה לא רק מעיד על מרירותך. הוא מלמד שישנם צרכים בסביבתך שאין בך כבר שום קליטה אליהם – אתה מבודד עצמך מיקיריך.
אם ההצלחה שלך אדירה, והנאתך, סיפוקך אינם מהשגיך עצמם, סביבתך הקרובה לא מבינה אותך – הרי שמאמר זה נכתב בשבילך.

פאולו ורונסה – פרסאוס ואנדרומדה – אנדרומדה היא נסיכה מהמיתולוגיה היוונית, שכעונש על דרישותיה של אמה להכרה ביופיה (בטוענה שהיא יפה יותר מבנותיו של פוסידון אל הים), נכבלה בשלשלאות הבת – אנדרומדה – לסלע ביפו כקורבן למפלצת ים. היא ניצלה ממוות על ידי פרסאוס בנו של זאוס, ובעלה לעתיד.veronese perseus  (קטע) and andromeda

אם אתם שומעים את עמדת הצד השני ומגחכים בינם לבין עצמכם בידיעה שאתם מבינים את המצב יותר טוב מבעל העמדה שלפניכם וחושבים כמה חבל שהזוגי שלי, בעל החברה שמעלי והעולם כולו לא מלא בעוד אנשים שמתאמצים, משקיעים ומבינים מצבים מורכבים כמוני. פצע המאמץ החל לדמם ומאמר זה נועד לשמור עליך מפניו

מצעד הניצחון של בכחוס ארמון פארנזה אניבלה קראצ'י

אז מה עושים

עמוס טלשיר, בעבר מנכ"ל ושותף בחברת הפרסום אריאלי, מבלה היום חלק ניכר מזמנו בנגרייה, בכתיבה, לאחר שפרש בגלל מחלה (התקף לב) ומצפון או תבונה שזה "מקצוע של אנשי חרב" . עמית אשל מביא את ספורו במדור חינוך וחברה של עתון הארץ תחת הכותרת "שנהיה לזנב ולא לראש: אנשים שעזבו קריירה מצליחה כדי לחיות אחרת"
טלשיר היה הפרסומאי הישראלי הראשון שהנפיק חברה בבורסה האמריקאית, ולאחר מכן מכר 80% מהשליטה בה לחברת הפרסום הבינלאומית "פובליסיס" והקים את חברת הפרסום האינטרנטית "אידאולוג'יק". לפני כעשור, הרבה לפני גיל הפרישה, הוא החליט שהחיים האלה לא מתאימים לו. "זו היתה תובנה פנימית בעייתית", הוא אומר "הרגשתי שאני כבר לא הכי טוב כמו שאני רוצה להיות. זה חלק מהתבגרות, זה מקצוע של אנשי חרב, פרילאנסרים, במובן המילולי של זה. היינו שכירי החרב של עולם הפרסום".
שנה לפני שעזב, בגיל 56, הוא לקה בהתקף לב. "זה הבהיר לי שאני לא במקום שבו אני צריך להיות. הגוף מאותת לסימני הנפש", הוא מוסיף. "שיתפתי את אשתי, ולפני שסיימתי את המשפט, היא אמרה: 'תפרוש כנפיים, אחרת לא תשרוד'". (09.09.2018, הארץ – מקור).

שמשון הצעיר – Léon Bonnat (1833-1922) – The Youth of Samson (1891

אנשים רבי יכולת במרחב אחד: קרירה, שומעים את עמדת הצד השני ומגחכים בינם לבין עצמכם בידיעה שהם מבינים את המצב יותר טוב מבלי להבין שהעולם כולו מלא בעוד אנשים שמתאמצים, משקיעים ומבינים מצבים מורכבים כמותם. לרובם מכנה משותף: פצע ההשקעה שיש לטפל בו.
בהשגת היעדים הפצע לא כואב ולא מדמם, ולכן הוא גם לא מורגש בשלבי המאמץ של השנים הראשונות. אבל, המאמץ נמצא ומתיש – תמיד. הוא דורש הכרה ואחד מסממני פצע ההשקעה המתמדת העייפות שבדרך כלל לא מטופלת ביסודיות. מסעי כיבוש, ספורט אתגרי, מסיבות חשק, סמים ואלכוהול גם שיחות ארוכות אינם מנוחה הגם שמגיעה לך להתפרק קצת, לרוקן את המוח הרגשי שלך.

רובנס

שורש הבעיה ברגשנות – זהירות ניכור
העדר הכרה בפצע ההשקעה חושף תמונה רחבה של הלא לחוות את העצמי המלא שלךאחד מכללי היכולת להתאמץ כל הזמן להתמלא בנחת והכרה במאמץ – הוא ניכור. לא להרגיש. שורש הבעיה בתהליך ההכרה ידוע לשורדנים ממולחים – רגשות פרטיים תמיד מקלקלים את כשריההישרדות שמאמץ נפשי, שכלי ורגשי דורשים ממך בכדי להצליח. להזיז את האמפתיה לעצמי, הייתה להרגל חייך, זו כמעט אחת מהגדרות הניכור. אבל, בהמשך הרגל זה גורר אל תחושת הריק והשעמום שנוצרים במרחב הרגשות שלך. חוסר ההכרה בעצמי מרחיק, מנכר (ניכור) ומונע ממך לקשור את הריק בצורך שלך לנוח, מגיע לך לנוח, אלא שאינך רוצה לפספס הזדמנות להשיג עוד, לגבור על אחרים מה שמחייב אותך, אולי, לנוח בפעם אחרת – להיות בעל סובלנות גבוהה להתנהגות גרועה מצדך כלפי צרכי המנוחה שלך, אבל גם האחרים, שסובבים אותך סובלים. בסוף יום עבודה כזה, אתה ריק – המוח שלך עייף וגם לך מגיע. זה עוד אחד מהרגעים בהם פצע הקריירה נפתח ומתחיל לנהל את חייך. תחילה מדובר בבעיית המוח הרגשי המוצף ומוח רגשי עייף – תופעה ביולוגית שכתבתי עליה במאמר על תאוריית ההתרוקנות של הגבר בהבדל מההתרוקנות של מוח האישה במאמרי "איך שומרים על זוגיות טובה" – כאן, כאן וכדאי לך גם לבחון אותה מזווית הווידאו שנמצא במאמר על הדיאטה שמצליחה תמיד–  כאן. המוח המוצף, עייף חייב להתרוקן ולחזור לאיזון, כדי לזכות מחדש באנרגיה שנדרשת לו – עוד על כך גם במאמרי "למה אני לא מצליח להתמיד – והסוכר" – כאן.

פרסאוס נלחם בפיניוס (פרט שמשקף גאונות והשפעות של ענקי הרנסנס הונציאני: טיציאן, ורונסה וטינטורטו  גם של רפאלו ואפילו של מיכאלאנג'לו מהתקרה שבסיסטינית שבותיקן La Cappella Sistina – יצירת מופת) Perseus Fighting with Phineus (detail) 1597-1602 Galleria Farnese, Palazzo Farnese, Rome – Annibale Carracci (Italian 1560-1609) Palazzo Farnese, Rome – אסכולת בולוניה- בארמון פארנזה – אניבאלה (חניבעל) קראצ'י צייר את תמונות המופת, אבל מיכלאנג'לו בואונרוטי היה זה שבנה את הקומה השלישית של הארמון ובנייתה מחדש של חצר הארמון גם את  החלון המרכזי בחזית הארמון ובו סמל האפיפיור. הארמון הושלם בשנת 1589. חדרי הארמון עוטרו בפרסקאות המתארים נושאים מיתולוגיים כאלגוריות ובהם סדרת פרסקאות המתארות את הרקולס ואת אהבת האלים מעשה ידי הצייר הגדול אניבאלה קאראצ'י. הארמון היווה השראה למבנים ברחבי העולם, ובהם לשאטו גרימאלדי באקס-אן-פרובאנס, למוזיאון הבנייה הלאומי בוושינגטון בירת ארצות הברית, ולבניין המזכיר הראשי בסידני שבאוסטרליה. אניבאלה הוא הבן המפורסם במשפחת האמנים המוכשרת של בולוניה: לודוויקו, ושני דודניו ואניבאלה קאראצ'י. סגנונו מושפע מרפאל (שלידו ביקש להקבר בפנתיאון שברומא) ומאמני ונציה ובולטת בהם שאיפתו להגיע לשלמות הצבע של טיצ'יאנו והקומפוזיציה של טינטורטו. בולטת השפעתו של הראשון עליו ב-Cristo e la Samaritana עבור ארמון  סמפיירי בבולוניה Palazzo Sampieri in Bologna גם בעבודתו משנת 1587 בכנסיית סאן רוקו ברגיו אמיליה ובמיוחד בעבודת המופת שלו The Loves of the Gods . San Rocco in Reggio Emilia. השפעתו המבורכת של האחרון עליו (טינטורטו) – ניכרת במספר פורטרטים מאוחרים שיצר ובעבודות כמו בונוס עם סטיר (Venus with a Satyr and Cupids, (1590) ,Resurrection of Christ.1593, Two Children Teasing a Cat, 1588-1590 ואפילו בThe Cyclops Polyphemus by Annibale Carracci. בשנת 1587-88, Anibale יצא לפארמה ולאחר מכן עבר לונציה, שם הוא הצטרף אחיו אגוסטינו שכבר התמחה באסכולה הונציאנית בציור ששלטה אז בעולם האמנות. מ -1589 עד 1592 האחים קראצ'י זכו לעבוד על הקיר על הקמת רומא לרובע פאלאצו מגני בבולוניה.

גבר מהיר מאוד כשמדובר בזעם ואטי להחריד כשמדובר בהנאה. תופעה זו חדרה ברבות הזמן לניהול קריירה ועומדת מאחרי פצע ההשקעה.

מפגש בין ניהול קרירה וחיי מנוחה מביא מהר מאוד אל השפה הנשית שדורשת תקשורת מילולית ובעזרתה אפשר למלא את חלל הריק במשמעות. אבל השפה הזכרית שמככבת עדין ברוב הקרירות שונה ממנה ודורשת תקשורת גופנית: מכה אלימה במצבי התלהבות – אלימות ממש במצבי לחץ והישרדות, או ברגעי תחרותיות ואפילו נסיגה ובריחה – במצבי הישגיות מורכבים אבל היא גם מאוד מינית במצבי מתח ותשוקה שמאפשרים למוח המוצף להגיע בעזרתה לרגיעה במכה אחת. לכן, רעיון המנוחה נתפס אצלך כבזבוז זמן שנועד להשקעה – רגע. מי קבע שמנוחה לנפש דורשת זמן. נחזור אולי להכרה. לסיבת העייפות שלך, לריק שזועק להתמלא!

ז'אן אונורה פרגונאר – Jean-Honoré Fragonard, Jeroboam Sacrificing to the Idols, 1752. With this painting Fragonard won the Grand Prix de l'Académie Royale in 1752.

האסטרטגיה להגשמת השאיפות היא אסטרטגיה מופלאה, פרקטית, שאפשר ללמדה בבתי-ספר לכלכלה ולניהול עסקים ולהשוותה עם חיי פוליטיקאים וספרים כגון הנסיך מאת ניקולו מקיאוולי חייבים לכלול בה פרק ממנטו מורי – נגד חסרי אחריות אסטרטגית לשעות הפנאי. על הממנטו מוריכאן,כאן, וכאן על הקורציונה והפתרון לבעיה שמצא ניקולו מקיאווליכאן "על הקורוציונה – ניתוק רגשי והעדר מעורבות".

The Nightwatch by Rembrandt משמר הלילה – רמברנדט – יצירת מופת. אכפת להם – בודדים הצליחו כרמברנדט לתאר את הממד ההרואי שבהתגייסותו של ציבור אזרחי, פשוט, לאחוז בנשק להגנתו.

אכפת לי
המעורבות הרגשית על ה"אכפת לי" שעומד מאחריה נמצאים במרחב שמחייה מחדש את המעורבות הרגשית, שהמאמץ המתמיד דחק. זו למעשה המשימה החדשה שלך – לפתח כישורי אכפתיות. בהבדל מהמגיע לי "אכפת לי. היא נקודת המוצא שלך.

  1. מה הצורך. יש לך ווטסאפ – בבקשה לרשום לי מה הצורך שלך (כן, מה אתה צריך – מה את צריכה). יש לרשום את הדבר הקרוב ביותר ללבך, הנסתר ביותר – אפשר למחוק גם אחרי שנשלח אלי – תנו לי לנחש הצורך שלך להרגיש שייך? להרגיש שרואים אותך? לדעת שמוכירים את מאמציך? – מה, כל כך פשוט?
  2. מגיע לי – האנשים שלא מזהים את צורך הבסיסי ונשארים בשאפתנות ובמרחב ההישג נכנסים למעמד ראשוני של – אימא תראי עשיתי – עשיתי לך – (כמובן) הרעיה, הבעל, הבעלים, השותף נדרשים למלא כאן, למעשה צורך סמוי, ילדותי, אינפנטילי, את צורך ההכרה במאמץ ההשתדלות שלך. זה הרגע שאפשר לבחור בין מגיע לי וזעם מתפרץ. אחרי הכל הבוס שלך הוא רק הבוס אין בו כלום מאבא שלך והזוגי – ממתי הזוגי שותף למאמצים שבחרת להשקיע למען הגשמת שאיפותיך?
    רגע! האם באמת מגיע לך? האם היה איזה הסכם בינך ובין אבא או אימא מדומים, או אמתיים שאם תתרוצץ מבקר עד ערב למימוש שאיפותיך – תקבל גלידה, רומן צדדי, ארוחות גורמה במסעדות, צימר עם מסאג' ב 7 ידיים, בית עם אלף חדרים או מטוס פרטי?
  3. מה דרוש לך כדי למלא את הצורך שלך, להתקרב אל ההכרה שלך (כמו שנאמר לעיל, בסעיף 1) בחרת לשעוט קדימה בדרכך למלא צורך ענק שלך – עכשיו כשצורך משני, נוסף, נחשף ומתגלה כבור ריק בדרך שלך – למה שלא יתמלא בעזרת כישורים חדשים והיה מצורך להכרה במאמץ להכרה בך כבעל צורך, קרבה מחודשת אל מי שמתעוררת בו תשוקה כנה לחשוף אותו – כן, אולי אימא, אולי אבא, אבל אולי גם הילד הגדול שלך הבת הבכורה, או הבן והזוגי שלך – ממתי הוא לא נראה כפרטנר באופק שלך? 
  4. נשארו לך שאלות? אני מזמין אותך ליצור קשר בטופס כאן למטה,

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

אשמח לשמוע ממך – ירון מרגולין

אשמח להשיב לכל שאלה.

שם:

טלפון:

דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם):

איך אני יכול לעזור לך:


אני מזמין אותך לאתר החדש שלי – לחיצות ההחלמה

למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך).
מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

 

Moses Destroying the Golden CalfCelesti, Andrea 1637–1706.

 

 

 

נשלח ב העצמה אישית, כללי

בצל במקום חיסון נגד שפעת

 

 

חיסון טבעי נגד שפעת – חצי בצל בכל חדש נחשפה כסיבה שהמשפחה לא נדבקה במחלה נגיפית באזור מוכה מגפה.

נפלאותיו של בצל

חצי בצל בכל חדר בבית נחשפה כסיבה שהמשפחה לא נדבקה במחלה נגיפית באזור מוכה מגפה.

Jerry Freedner
Onion בצל ג'רי פרידנר – אחד הירקות הבריאים ביותר

בצל נחשב מאוד בריא ויחד עם השום והכורכום הוא האנטיביוטיקה של הטבע. הבצל מכיל מעט קלוריות – כ-40 קל' ל-100 גר', אך יש בו המון ויטמינים (A, B- במיוחד 1B, 2B, 3B, 5B ו-6B — ביופלבנואידים, C) מינראלים (גופרית – שמסייעת לנקות את הכבד, ברזל, פלואור, מגנזיום, מנגן, קובלט, אבץ, מוליבדן, יוד, נתרן, זרחן, ניקל, סידן), שמנים אתריים, סוכרים (סכרוז, גלוקוז, מלטוז, אינולין ופרוקטוז), אנזימים, חומצות, פיטונצידים, קרטנואידים, חומצות אמינו, נגזרות של קברצטין. הוא חשוב בתיקון הכליות הסוררות ויש לו תכונות שמזכירות חיסון נגד שפעת. משתמשים בבצל לטיפול בלחץ דם גבוה, חולשה כללית, כולסטרול גבוה, שמירה על בריאות הלב ואיזון סוכרת סוג 2, הוא פועל נגד תולעי מעיים, פרוסטטיטיס, שחפת, חומציות נמוכה בקיבה, טחורים, נדודי שינה, דלקות ראומטיות, צפדינה, חוסר יציבות רגשית ולטיפול באדנומה של הפרוסטטה ואין-אונות. בצל עוזר בכל המקרים של אמנוריאה, דיסמנוריאה והפרעות שונות בפעילות השחלתית. בצלים סגולים מזן רובי רינג (Ruby Ring) הקנדי, שגדלים באונטריו מכילים את רמות הקרצטין הגבוהות ביותר מבין כל זני הבצל שנבדקו. קרצטין, היא תרכובת שמחקרים קודמים כבר מצאו שביכולתה להרוג תאים סרטניים. הסגולים מכילים גם אנתוציאנינים, עוד תרכובת שמעצימה את פעולתו של הקרצטין נגד תאי הסרטן ולכן הם הטובים ביותר במלחמה נגד תאי הסרטן.

Finina McKenney פינינה מקני – בצל

בשנת 1919 מחלת השפעת הספרדית הייתה בשיאה והרגה 40 מיליון בני אדם. רופא מקנזס החליט לבקר בחוות חקלאיות שנדבקו בשפעת כדי לחקור את שורשי המחלה. רבים מהחקלאים ובני משפחותיהם הלכו לעולמם דבר שרק העלה את סף החרדה, ותרופה לא נמצאה.

רמברנדט – שיעור
האנטומיה של דוקטור טוּלפּ" (1632, האג, מאוריציוס),

באחד מסיוריו הגיע הרופא לאחת החוות והפתעתו גילה שכולם שם בריאים. איש לא נבדק במחלה. הרופא חקר את החקלאי ושאל אותו כיצד זה קרה. החקלאי סיפר לרופא שאשתו מניחה בכל יום חצי בצל בכל חדר בבית וזאת הסיבה שמשפחתו לא נדבקה במחלה.

בצלים הם מגנט ענק לבקטריות, במיוחד בצל לא מבושל. לעולם אל תשמרו חלק מבצל חתוך לשימוש מאוחר יותר, אפילו לא בתוך שקית ניילון שמור במקרר. שארית בצל כזו מזוהמת מחיידקים מרגע שהבצל נחתך, אפילו לזמן קצר והיא עלולה להיות מסוכנת עבורך. הבצל מגיר הפרשות מרירות ועלול לגרום הרעלת מזון.

הרופא הנדהם, ביקש מאשת החקלאי את אחד מחצאי הבצלים כדי לחקור אותו במעבדה מתחת למיקרוסקופ. אשת החקלאי נתנה לרופא את הבצל החתוך והוא מיהר למעבדה כדי לבדוק את הממצא. תוצאות הבדיקה הראו בוודאות את וירוס השפעת הספרדית בתוך הבצל. לא היה ספק: הבצל ספג לתוכו את גורם המחלה ושמר על בריאות החקלאים.

פלאי הבצל – חצי בצל בכל חדר בבית נחשפה כסיבה שהמשפחה לא נדבקה במחלה נגיפית באזור מוכה מגפה –
Still life with garlic by Dmitry Morzyuk

בצלים ושומים שהונחו בחדר – ישנו מאמר ישן שמתאר את הבצלים והשומים כמי שהצילו רבים במגפה השחורה שפרצה בסוף ימי הביניים והביאה להתפרצות הרנסנס שמכונה באיטלה: Rinascimento.

ירון מרגולין – אני ממליץ לך לחקור את ההשפעות של מזון על בריאותך.

אני ממליץ לך לערוך מחקר קטן בעצמך: להניח חצי בצל כיסוד שנלחם בשפעת ושאר מחלות חורף ולהמתין לבאות – יש לקטום את שני הקצוות של הבצל, להכניס אותו לתוך צנצנת ריקה ולהחליף מידי בוקר בבצל חדש. התוצאות יחשפו בפניכם ויהיו בודאי חסרות תקדים באחד הניסיונות הללו 2 נשים שחלו בשפעת, הבריאו אחרי 3 ימים. 4 נשים אחרות שחלו בשפעת קמו מהמיטה כבר למחרת והבריאו מהשפעת תוך יומיים. עוד 4 נשים שהיו בריאות – 2 מהן טענו שקמו ללא שיעול בוקר כרוני, רעננות ו – 2 אחרות טענו שלא חשו בשום הבדל.

פרסאוס נלחם בפיניוס (פרט שמשקף גאונות והשפעות של ענקי הרנסנס הונציאני: טיציאן, ורונסה וטינטורטו  גם של רפאלו ואפילו של מיכאלאנג'לו מהתקרה שבסיסטינית שבותיקן La Cappella Sistina – יצירת מופת) Perseus Fighting with Phineus (detail) 1597-1602 Galleria Farnese, Palazzo Farnese, Rome – Annibale Carracci (Italian 1560-1609) Palazzo Farnese, Rome – אסכולת בולוניה- בארמון פארנזה – אניבאלה (חניבעל) קראצ'י צייר את תמונות המופת, אבל מיכלאנג'לו בואונרוטי היה זה שבנה את הקומה השלישית של הארמון ובנייתה מחדש של חצר הארמון גם את  החלון המרכזי בחזית הארמון ובו סמל האפיפיור. הארמון הושלם בשנת 1589. חדרי הארמון עוטרו בפרסקאות המתארים נושאים מיתולוגיים כאלגוריות ובהם סדרת פרסקאות המתארות את הרקולס ואת אהבת האלים מעשה ידי הצייר הגדול אניבאלה קאראצ'יהארמון היווה השראה למבנים ברחבי העולם, ובהם לשאטו גרימאלדי באקס-אן-פרובאנס, למוזיאון הבנייה הלאומי בוושינגטון בירת ארצות הברית, ולבניין המזכיר הראשי בסידני שבאוסטרליה. אניבאלה הוא הבן המפורסם במשפחת האמנים המוכשרת של בולוניה: לודוויקו, ושני דודניו ואניבאלה קאראצ'י. סגנונו מושפע מרפאל (שלידו ביקש להקבר בפנתיאון שברומא) ומאמני ונציה ובולטת בהם שאיפתו להגיע לשלמות הצבע של טיצ'יאנו והקומפוזיציה של טינטורטו. בולטת השפעתו של הראשון עליו ב-Cristo e la Samaritana עבור ארמון  סמפיירי בבולוניה Palazzo Sampieri in Bologna גם בעבודתו משנת 1587 בכנסיית סאן רוקו ברגיו אמיליה ובמיוחד בעבודת המופת שלו The Loves of the Gods . San Rocco in Reggio Emilia. השפעתו המבורכת של האחרון עליו (טינטורטו) – ניכרת במספר פורטרטים מאוחרים שיצר ובעבודות כמו בונוס עם סטיר (Venus with a Satyr and Cupids, (1590) ,Resurrection of Christ.1593, Two Children Teasing a Cat, 1588-1590 ואפילו בThe Cyclops Polyphemus by Annibale Carracci. בשנת 1587-88, Anibale יצא לפארמה ולאחר מכן עבר לונציה, שם הוא הצטרף אחיו אגוסטינו שכבר התמחה באסכולה הונציאנית בציור ששלטה אז בעולם האמנות. מ -1589 עד 1592 האחים קראצ'י זכו לעבוד על הקיר על הקמת רומא לרובע פאלאצו מגני בבולוניה.

מסתבר שבצלים ושומים סופגים בקטריות ולכן הם כל כך יעילים במניעת הצטננות והשפעת. אך זו גם הסיבה שאסור לנו לאכול בצל שהיה מונח זמן מה אחרי שחתכנו אותו. בצלים הם מגנט ענק לבקטריות, במיוחד בצל לא מבושל. לעולם אל תשמרו חלק מבצל חתוך לשימוש מאוחר יותר, אפילו לא בתוך שקית ניילון שמור במקרר. שארית בצל כזו מזוהמת מחיידקים מרגע שהבצל נחתך, אפילו לזמן קצר והיא עלולה להיות מסוכנת עבורך. הבצל מגיר הפרשות מרירות ועלול לגרום הרעלת מזון.

אשמח להשיב על כל שאלה

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

שם:

טלפון:

דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם):

איך אני יכול לעזור לך:


אני מזמין אותך לאתר החדש של לחיצות ההחלמה – כאן

למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך).
מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

;

נשלח ב מזון מחלים