התכנית לשיקום הכליות פרק ה' תנגודת לאינסולין

איור ייצוג ציורי של מסלול האותות התוך תאי של אינסולין בו ידובר רבות בפרק זה. כאשר אינסולין נקשר לקולטן שלו, הקולטן לאינסולין מזרחן אוטומטית טירוזינים בקולטן. לאחר מכן, פעילויות קינאז מזרחות את IRS-1, PI3K ו-Akt אשר משנות תהליכים מטבוליים כולל ספיגת גלוקוז ומטבוליזם של שומנים וחלבונים. הפרעה של מסלול איתות זה גורמת לתנגודת לאינסולין עם פגיעה בתפקודים מטבוליים קשורי אינסולין. מסלול איתות האינסולין יכול להיקטע על ידי מחלת כליות כרונית הגורמת לדלקת, עודף אנגיוטנסין II, חמצת מטבולית ומספר רעלים אורמיים המובילים לחילוף חומרים לקוי של גלוקוז ושומנים בתוספת סינתזת חלבון מופחתת ופירוק חלבון מוגבר הגורם לאובדן מסת שריר גם עקב תזונה שגויה בה ידובר להלן, מקור האיור בצילום מסך של המאמר : Molecular Mechanisms of Insulin Resistance in Chronic Kidney Disease – כאן.

התכנית לשיקום הכליות פרק א'

גלוקוז הוא צורת הסוכר הבסיסית ביותר והסוכר שתאי הגוף שלנו מסוגלים להפיק ממנו אנרגיה. הוא  הסוכר שנע בדמנו ובעזרת אינסולין הוא מטופל, זוכה ב"חינוך מחדש" ונכנס  בשקט לתאים. כניסתו לגוף מגיעה מהמזון. גם פחמימות  (carbohydrate) הן סוכר

 כל הפחמימות מתפרקות בגוף לסוכר פשוט (גלוקוז), כשהוא בעודף הוא משתולל כפרא, אבל כשהוא מציינת לאינסולין ונכנס הביתה ממנו הגוף מייצר אנרגיה. הסוכר במצב הרגיל נכנס לתאים על ידי אינסולין שהוא הורמון. חסימת כניסת הסוכר לתא, יוצרת מהומה, כי הסוכר יודע גם להשתולל. היא תנגודת לאינסולין, מהומה גדולה שיכולה להגיע לאסון ונושא פרק ה’ ב”תכנית לשיקום הכליות” 

יתר סוכר נוצרת בדם בשל "מרד" שבא לידי ביטוי במניעת כניסת הסוכר לתאים שיוצרת למעשה ריכוז גלוקוז (הצורה הפשוטה של הסוכר בדם) גבוה בדם וכשהדבר הזה נמשך לאורך זמן הוא סוג של פצצת זמן, כמו ביביסטים בשילטון מעל ל 2 קדנציות, רמות סוכר גבוהות בדם גורמות לפגיעה ישירה בדפנות כלי הדם ולהיווצרות טרשת עורקים ולפגיעה רב  [מקור] מערכתי כולל בכליות.

הנזקים של סוכרת כוללים בין היתר פגיעה בכליות, בראייה, בשריר הלב, בכלי הדם, במח ובעצבים הפריפריים. אלצהיימר מתחילה כך, יתרה מזאת, רמות סוכר גבוהות בדם, מובילות לאימפוטנציה בגברים ולפגיעה ביכולת ההחלמה של פצעים ובמקרים קיצוניים נדרשת אף קטיעה של גפיים [מקור].

הסוכר הוא דלק לגוף, כמו קרני שמש, כמו אש, כמו בנזין. רוב התאים בגופנו משתמשים בגלוקוז לסינתזת ATP, לסיפוק צרכי האנרגיה שלהם, אך ישנן מולקולות דלק אחרות וחשובות באותה מידה: חומצות שומן וחלבונים – חומצות אמינו. ואכן, למרות שמסלולי החמצון של חומצות שומן, חומצות אמינו וגלוקוז מתחילים באופן שונה בתאי הגוף השונים, מנגנונים אלו מתכנסים בסופו של דבר למסלול משותף אחד, הוא מחזור TCA, שמתרחש בתוך המיטוכונדריה ונודע כמעגל קרבס (מכונה גם  מעגל חומצת הלימון). מדובר במעגל, שמתחולל בתוך אברונים בתא הם המיטוכונדריות, (מעגל זה הוא שלב ביניים בתהליך הנשימה התאית [מקור]. ותהליך האנרגיה שנוצרת בגוף ממנו או מה-ATP נוצר בתהליך פירוק-ATP ה על ידי אנזים  ATPase). 

המקור לאנרגיה משומן נדרש מאוד כי תפוקת ה-ATP היא מולקולת האנרגיה בגוף שמתקבלת מחמצון שומנים גדולה ועוצמתית מעל לפי שניים מהכמות המתקבלת מפחמימות וחומצות אמינו. זאת הסיבה לתכנית אופנתית לבסס את המזון על שומן כדי לחסוך אנרגיה, להרוויח כוחות ולהתקדם יותר מהר. תוכנית זו דורשת הפחתת סוכר ופחמימות כמעט לאפס ומאלצת את הגוף להשתמש בחומצות השומן כדלק. היא יעילה לתהליכי החלמה ממחלת האלצהיימר. על חולי הכליות היא אסורה, בגלל הצורך בכמות קטנה אמנם של סוכר אך נדרשת לתחזוקת הכליות עצמן. 

מיטוכונדריה – מיטוכונדריה ( יחיד  – מיטוכונדריון ) הינם אברונים תאיים. המיטוכונדריה הן היעד המרכזי שלנו בבואנו להגן על הכליות -מדד של תנגודת לאינסולין גבוה אומר שקיימת התקפה על מיטוכונדריה שבתא. העדר ניצול מוסדר של שומנים על ידי המיטוכונדריה מזהים בצד ימין של הגוף – הגם שברגיל את נושא השומנים בגוף במיוחד את הריכוז הגבוה של ה- FFA חומצות השומן החופשיות מזהים בצד שמאל. המיטוכונדריה ממירה אנרגיה כימית מהמזון שאנו אוכלים לצורת אנרגיה שהתא יכול להשתמש בה. תהליך זה נקרא זרחון חמצוני כלומר במיטוכונדריה הגוף מפיק ומייצר את האנרגיה מהשומנים, מהפחמימות ומחומצות אמיניות והאנרגיה הזו מוחזקת במולקולה ATP – מטבע האנרגיה של התא, על ידי ניצול מפל ריכוזים כימי. הן מתפקדות בעיקר כתחנות הכוח של התא. בניגוד לאברונים אחרים (בתוך התא) המיטוכונדריה מוקפות בשתי ממברנות (הקרום החיצוני כולל חלבונים הנקראים פורינים, היוצרים תעלות שמאפשרות לחלבונים לחצות את הקרום. החלל בתוך הממברנה הפנימית מכונה מטריקס. המטריקס מכיל מאות אנזימים, כאן מתבצע הייצור האגדי של ה- ATP [מקור].) למיטוכונדריה יכולת חלוקה עצמאית ללא תלות במחזור חלקות התא המאחסן, הן בעלות גנום משלהן. היות ושכפול מיטוכונדריאלי אינו צמוד לחלוקת תאים והיות וקיימים במיטוכונדריה אנזימים הקשורים למטבוליזם אירובי קיימת תיאוריה מיתולוגית על מקורותיה בקרב חוקרים ואנשי מדע. צורתו הטיפוסית של המיטוכונדריון היא של שלפוחית מוארכת מלאת נוזל, בעלת שתי שכבות – קרום חיצוני וקרום פנימי שיוצר בפועל שני תאים שונים. הקרום הפנימי מתאפיין בקפלים ומחיצות כמו בקונכיה, שנקראים קריסטה (cristae). מבנה זה מגדיל באופן דרמטי את פני השטח שעליהם מתרחשות תגובות כימיות. לקריסטה מחוברים חלקיקים קטנים המכילים אנזימים. אנזימים אלה ואחרים המומסים בנוזל בתוך המיטוכונדריון, שנקרא מטריקס (matrix), שולטים בתגובות כימיות רבות אשר משחררות אנרגיה מגלוקוז ושומנים או מחומצות אמינו בתהליך של זרחון חמצוני (Oxidative Phosphorylation). במטריקס של המיטוכונדריה, נמצאים גם האנזימים שקשורים למעגל האוראה, וכן לתהליך ייצור הורמונים סטרואידים שיוזכרו להלן,. המיטוכונדריון לוכד ומעביר את האנרגיה שזה עתה שוחררה לתוך קשרים כימיים מיוחדים של מולקולת אדנוזין טריפוספט (ATP). מולקולות ה-ATP הן מולקולות ניידות אשר פועלות כסוג של "מטבע אנרגיה" עבור כל המרכיבים הפונקציונליים של הפעילות הכוללת של התא [מקור].
תפקידי המיטוכונדריה
ייצור אנרגיה וחום
אבות המזון: פחמימותחלבונים ושומנים או תוצרי מטבוליזם שלהם מגיעים אל המיטוכונדריה לפירוק סופי. האנרגיה המופקת במיטוכונדריה, על ידי תהליכים כגון: מעגל קרבס  מכונה גם מעגל חומצת הלימון), ותהליך הזרחון החמצוני, משמשת תאים לביצוע עבודתם. ייצור אנרגיה במיטוכונדריה מספק מולקולות – ATP, אך חשוב גם לייצור חום (רקמת שומן חומה).  
 
איזון ריכוזי יוני סידן בתא 
מיטוכונדריה מסייעת לתאים לשמור על ריכוז אופטימלי של יוני סידן. "עודפי" יוני סידן, מאוכסנים באופן זמני במיטוכונדריון, כך שהמיטוכנדריון מתפקד כ"בופר" ליוני סידן.
 
נטרול אמוניה 
במיטוכונדריה נמצאים אנזימים הקשורים למעגל האוראהמעגל האוראה הינו תהליך בו מנוטרלת אמוניה – חומר שמקדם את החלמת הכליות כאשר מובילים אותו לטוח הנורמה, בעזרת מזון כתרופה. זו אחת הסיבות לכמות שומרי המיטוכונדריה שמסופקים לך בתהליכי ההחלמה הנכונים..
 
ייצור הורמונים סטרואידים 
במיטוכנדריה נמצאים אנזימים אשר מסייעים בהמרת כולסטרול לפרגננולון – נגזרת סטרואידית אשר מהווה מוצא לייצור הורמונים סטרואידים כגון: טסטוסטרון, אסטרוגנים, וקורטיזול.
 
אפופטוזיס  
המיטוכונדריה ממלאת תפקיד חשוב גם בתהליך של אפופטוזיס –  מוות מתוכנת של תאים. כאשר תאים מזדקנים או נשברים, הם מתפנים ונהרסים. המיטוכונדריה עוזרות להחליט אילו תאים נהרסים.
הפקת חום
כשקר לנו, אנחנו רועדים כדי להתחמם. אבל הגוף יכול לייצר חום גם בדרכים אחרות, אחת מהן היא באמצעות רקמה הנקראת רקמת שומן חומה שהוזכרה למעלה. במהלך תהליך הנקרא דליפת פרוטון (proton leak ), מיטוכונדריה יכולות ליצור חום. מהלך שידוע בתור תרמוגנזה ללא רעד [ מקור1, מקור2 , מקור3]. .
מקור האיור בצילום מסך מהמאמר מיטוכונדריה / מיטוכונדריון – Mitocondria / Mitochondrion כאן.

אז למה לא רוב או כל התאים פשוט משתמשים בשומנים כדלק?

חלק מהתשובה בצורך מסוים בגלוקוז עצמו. הניסיון מלמד זאת. בנוסף לכך, חומצות השומן מתחמצנות רק במיטוכונדריה. אבל לא לכל התאים האנושיים יש מיטוכונדריה! 

למרות שזה אולי נשמע לך מוזר, תאי הדם האדומים שלנו הגם שהם התאים הנפוצים ביותר החסרים מיטוכונדריה הם חסרים אותה. דוגמאות אחרות כוללות רקמות של העיניים, כמו העדשה, שהיא נטולת כמעט לחלוטין מיטוכונדריה. אבל התאים והרקמות הללו חייבים להפיק את מולקולת האנרגיה . ATP כך שהם עושים זאת על ידי ניצול מקורות אחרים שמאפשרים זאת, ואלו באים מהמזון, ומקורם בחילוף חומרים של גלוקוז בלבד, כי כאמור לעיל אין בהם מיטוכונדריות. בתאים שמכילים מיטוכונדריה חומצות השומן מתחמצנות בהן, רק במיטוכונדריה. במצבים כאלה, גלוקוז מתפורר לפירובט, אשר הופך מיד ללקטט (איור 2 – כאן.) [מקור]. תהליך זה נקרא תסיסה של חומצת חלב. למרות שתאי הדם האדומים אינם פעילים מאוד מבחינה מטבולית, ומשום שהם נמצאים בשפע, התוצאה מכך שמתקיימת כל הזמן קליטה של מולקולות גלוקוז מזרם הדם גם אל תוכן. בנוסף לכך, ישנם תאים שלמרות שיש להם מיטוכונדריה, מסתמכים כמעט אך ורק על תסיסה של חומצת חלב לייצור ה- ATP. למשל תאי מדולה שבחלק הפנימי ביותר של הכליה בכליה [מקור], שאספקת הדם המחומצן שלהם אינה מספקת כדי להשיג זרחן חמצוני [מקור

תאי שריר השלד משתמשים להפקת האנרגיה שלהם בגלוקוז אבל גם בחומצות השומן. הם מחמצנים שומנים. ואכן, חומצות שומן הן מקור האנרגיה העיקרי בשרירי השלד במהלך מנוחה ופעילות גופנית בעצימות מתונה. ככל שעצימות האימון עולה, חמצון הגלוקוז עולה על חמצון חומצות השומן. 

רקמה נוספת המנצלת חומצות שומן בכמות גבוהה היא רקמת השומן. מכיוון שרקמת השומן היא מחסן השומן בגוף, אפשר להסיק שבמהלך צום, מקור חומצות השומן לתאי רקמת השומן הוא המלאי שלהם. תאי שריר השלד ורקמת השומן מנצלים גם הם גלוקוז בשיעורים משמעותיים, אך רק בשלב הספיגה – כלומר מיד לאחר ארוחה רגילה [מקור]. 

תנגודת לאינסולין

תנגודת לאינסולין הוא מצב שמעצב אנדרלמוסיה – היא מדד, פרמטר, ציון מספרי למשל, 3, 3.7 או 4 שבעזרתו אפשר לאבחן את המצב הבריאותי הכללי שלנו. [מקור] מצב בו הגוף לא מצליח לווסת את מקורות האנרגיה שלו (גלוקוז שומן וחומצות אמיניות) יוצאים משליטה [מקור].

כיצד מגיעים למספר הנכון, למדד תנגודת לאינסולין יוסבר בהמשך המאמר – מכל מקום

ציון מספרי למשל, 3, 3.7 או 4 ואף מעל ל – 5 שנקשר בתנגודת לאינסולין מצביע על השורש של מספר מחלות קשות והן

מחלת עורקים כליליים

הפרעה בתפקוד האנדותל ו/או סמנים מוגברים של דלקת – כאן.

דלקת שמאופיינת בעלייה של ציטוקינים פרו-דלקתיים בדם וברקמות – כאן

יתר לחץ דם

מחלות לב

שבץ

מצב של מצב קרישיות יתר

סוכרת סוג 2

פרופיל שומנים בדם (טריגליצרידים גבוהים)

כבד שומני – כאן

אי ספיקת כליות

שחלות פוליציסטיות – PCOS

אלצהיימר

עייפות כרונית

סרטן

בעיות זיקפה

הזדקנות מהירה

דיסליפידמיה – הפרעת שומנים בדם: כולסטרול גבוה, LDL כולסטרול, גם  HDL-cholesterol (להלן HDL-C) [כאן]

השמנה – כאן

ומשום כך רבים רואים בתנגודת לאינסולין ובמדד ה- GFR את המדדים הטובים ביותר להעריך את הבריאות שלכם, טוב יותר כמעט מכל מדד אחר שאתם פוגשים [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5]. את מדד ההומוציאסטין לא תפגשו בארץ גם הוא מדד יסוד להבנת מצב בריאותכם. על ההומוציאסטין תוכלו לקרא עוד – כאן.

בנוסף לחשיבות העצומה ובהתאם לדרישה המתמדת לבדוק את מדד ה-GFR בכל בדיקות הדם ולכל מי שעבר את גיל 45, ישנה חשיבות רבה לפיתוח כלים לכימות רגישות/תנגודת לאינסולין בקרב בני אדם [מקור1, מקור2, מקור3]. מדד מדויק הוא שיכול לשמש אותך למניעה, שהרי מחלק הרצפטים לא משקיע בך בהקשר זה. המדד מאפשר גם מחקר עומק של האפידמיולוגיה, המנגנונים הפתופיזיולוגיים, והתוצאות המבורכות של המזון כתרופה שמונעת התפתחות של תנגודת לאינסולין [מקור]. משום כך מופיע הנושא במחקרים רבים וחדשניים, הבעיה שהמידע לא מגיע אל ההם.

חומצות שומן חופשיות (FFA) גורמות הן לתנגודת לאינסולין והן לדלקת ברקמות היעד העיקריות של האינסולין (שריר השלד, הכבד ותאי האנדותל) [מקור] נבדקים עם רגישות לאינסולין תקינה נבדקו לגבי תנגודת האינסולין שלהם על ידי כמה חוקרים. בהינתן להם ריכוז גבוה של FFA (קיצור לחומצות שומן חופשיות) בדם אפשר לייצר מצב של תנגודת לאינסולין ולדעת האם הרגישות לאינסולין עלתה או ירדה בגופם. התפתחו בחוגי המחקר מספר שיטות מכל מקום כאשר מזריקים FFA (קיצור לחומצות שומן חופשיות), היא אחת משיטות המבחן, אינסולין וגם גלוקוז מוזרקים לגופם בהמשך, וכמקובל בשיטה הזאת למדידת תנגודת אינסולין, כך בודקים מה מתרחש בגוף בהקשר לסוכר, ועוקבים כיצד הוא מגיב ביצירת תנגודת זמנית על ידי הזרקה של חומצות שומן חופשיות וגם אינסולין. כך, אם צריך להזריק עוד גלוקוז לעומת המצב ההתחלתי הווה אומר שהפרא נכנע לאינסולין ונכנס לתאים ואפשר אפילו להוסיף עוד כי הוא נכנע ונכנס היטב לתאים – כמובן שזה מצב מצוין. כי הזרקת חומצות שומן חופשיות למעשה לא החריבו את המצב שהיה בהתחלה תקין. הרגישות לאינסולין טובה על-פי התוצאה הזאת משום שהאינסולין הצליח לדחוף יותר טוב את הגלוקוז לתאים. זכרו שתנגודת לאינסולין מוגדרת כאשר רמת אינסולין בטווח הנורמה או מוגברת מייצרת תגובה ביולוגית מוחלשת; [מקור]  ומתייחסת לפגיעה ברגישות יתר שמונעת את הסילוק של הגלוקוז מהדם בתיווך אינסולין [מקור]. מסת שומןבמצב לא תקין מתרחבת ומשחררת כמויות הולכות וגדלות של תרכובות כגון FFA, אנגיוטנסין 2, resistin, TNF-α, אינטרלוקין 6, אינטרלוקין 1-β וגורמים נוספים הרי אסון. חלק מהתרכובות הללו, כשהן מוזלפות בכמויות גדולות, עלולות לייצר עמידות לאינסולין כנזכר למעלה [מקור]. בקרב אנשים שהשמינו רמות ה-  FFA שלהם (בדם)בפלזמה מוגברות ברוב המקרים [מקור] הם נמצאים במצב דומה למתנדבים שהוזכרו למעלה והוזרק להם FFA לדמם, אלא שמצבם של השמנים תמידי; העלאת רמות FFA בפלזמה במציאות או על-ידי הזרקה לצורך ניסוי מגבירה את התנגודת לאינסולין [מקור] אבל 

הנושא החשוב ביותר לדיוננו נמצא בממצאים לגבי הורדת החומצות שומן החופשיות בדם – מסתבר כי הורדת ה-FFA משפרת את התנגודת לאינסולין [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. בנוסף לכך ברגע שרמות ה-FFA בפלזמה עולות, הן הורסות ומעכבות את הפעולה האנטי-ליפוליטית (פירוק שומן ברקמת השומן) של האינסולין, מה שיגדיל עוד יותר את קצב שחרור ה-FFA למחזור הדם וירים עוד את מדד ההתנגדות לפינוי הסוכר מהדם [מקור].

אינסולין הוא הורמון (שליח כימי) שהגוף מייצר ושתמש בו כדי לסייע בשליטה על רמות הסוכר בדם. האינסולין נוצר על ידי הלבלב והוא שעוזר לגלוקוז שבדם להיכנס לתאים בשריר, בשומן ובכבד, שם הוא משמש לאנרגיה [מקור]. הגלוקוז מגיע מהמזון שאנחנו אוכלים. הכבד לא רק המזון מספק גלוקוז. גלוקוז מהכבד מגיע בעת צרה, כגון כאשר האדם נמצא בצום. כאשר רמות הגלוקוז בדם, הנקראות גם סוכר בדם, עולות למשל, אחרי האכילה, הלבלב משחרר אינסולין לדם. האינסולין ממהר לאזן את כמות הסוכר שרצה בדם. פעולות מטבוליות של אינסולין עוזרות להגן על מצב הסוכר או לשמור על הומאוסטזיס של גלוקוז ולקדם את ניצול הגלוקוז למטרות חיוביות וייצור אנרגיה [מקור]. 

מטבוליזם, או חילוף חומרים, זהו תהליך בו הגוף מפרק חומרים ומייצר את האנרגיה הדרושה לו להתקיים ואת אבני הבניין הנדרשות לבניית הרקמות, כדי לצמוח, לגדול, ולהגן על עצמו [מקור]. מכאן הגדרה נוספת לתנגודת לאינסולין כפעולת אינסולין לא מוצלחת, מופחתת, נכשלת ברקמות המטרה לפעולות המטבוליות (השריר, רקמת השומן והכבד הם רקמות המטרה העיקריות של אינסולין) וגם בכלי דם [מקור].

אינסולין, בטווחי הנורמה מופרש בתגובה לשינויים ברמת הגלוקוז בדם, וממלא תפקיד חיוני בהסדר של אחסון האנרגיה ובשחרורה בגוף במצבי שובע וצום [מקור]. בסופו של מאמץ וסה"כ הפעולות שלו האינסולין מוריד את רמת הגלוקוז בדם – הכל נעשה כאן לשמור את הסוכר בטווח התקין [מקור]. הוא מגביר את ניצול הגלוקוז באיברים היקפיים (למשל, בשרירי השלד וברקמת השומן) ובמקביל הוא גם מדכא ייצור נוסף של גלוקוז בכבד (HGP) וליפוליזה (פירוק שומן ברקמת השומן) של רקמת השומן. שומן גורם לתנגודת אינסולין בתנגודת לאינסולין הליפוליזה (פירוק שומן ברקמת השומן) יוצאת משליטה ומחריפה את הפראות ועד לידי כך שהאינסולין לא מועיל והגוף מגייס עוד ועוד אינסולין (היפראינסוליניזם HI- hyperinsulinism) בתקווה שמי מחיליו יסייע לו, אבל מצוקתו לא נענית והמצב מתגלגל ככדור שלג לרעה [מקור]. בנוסף מרגע זה אנו מקבלים בעיות מטבוליות והעצמה של יצירת אינסולין וזו עלולה כבר להשתקף גם במחלה בה תעלות האשלגן נסגרות ללא כניסה של גלוקוז לתא, דבר שגורם להפרשה בלתי מווסתת של אינסולין (ברגיל, תעלות אשלגן הנסגרות כאשר גלוקוז נכנס ללבלב). אם לא די בכך האינסולין פועל כהורמון גדילה המזרז את התאים בגוף לייצר רקמות, ולכן גורם לעיבוי יתר של האיברים בגוף, לפעמים במידה שמסוכנת ללב, לכבד ולכליות. בשנים האחרונות, עקב חשיפה למידע חדש החלה התעניינות עצומה בתפקיד שמתח חמצוני ברקמות ההיקפיות ממלא בהשפעה והשראתו של ההורמון הזה. כאשר הגוף מייצר אינסולין בחוסר שליטה גובר גם המתח החמצוני ההרסני או להפך – על כך תוכלו לקרוא עוד כאן, כאן וכאן. עודף מינים חמצוניים אנדוגניים, במיוחד מיני חמצן תגובתיים (ROS) כמו סופראוקסיד, מי חמצן ויוני רדיקלי הידרוקסיל אשר נשלטים על-ידי תזונה אנטי רדיקלים חופשיים שמכונה מזון נוגד חמצון [מקור], כמו ויטמינים מסוג A, C, E, סלניום, מנגן, בטא-קרוטן, קו-אנזים 10Q, פלבנואידים, פוליפנולים, פיטואסטרוגנים הם שמאלפים ומכניעים את הגורמים ללחץ חמצוני שמיוצרים ברמות פיזיולוגיות נמוכות בעיקר במיטוכונדריה ובפרוקסיזומים נזקים שמובילים לאי ספיקת כליות כרונית שעלולה להביא למוות [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5, מקור6].

תנגודת לאינסולין שכיחה בחולים עם מחלת כליות סופנית אך מתרחשת גם בחולים עם מחלת כליות כרונית (CKD), גם וכאשר הקריאטינין בסרום תקין ומדד ה- GFR יציב.

[מקור]. עמידות לאינסולין גורמת ל"פגמים לקולטן" המפריעים לתהליכי איתות תוך תאיים [מקור1, מקור2].

היפראינסולינמיה (HI) פוגעת בפעילות האינסולין ובמסלולי האיתות המטבוליים כנזכר לעיל אבל גם משפיעה על המבנה והתפקוד של הרקמות והאיברים כולל הכליה. יוצא מכך שבעיית תפקודו של האינסולין מסומנת גם  IR/hyperinsulinemia בקרב חולי כליה עלולה ע"פ ממצאי המחקרים לסכן ואף לדרדר את הכליות למחלות כליה כרוניות, [מקור1, מקור2, מקור3] והיא כידוע עד כה לא זכתה למענה פרט לקליניקה של לחיצות ההחלמה. 

במצב רגיל כשמדד הגלוקוז עולה בזרם הדם, כמו לאחר ארוחה, האינסולין מדכא גם ליפוליזה ברקמת השומן. בהערת אגב אוסיף כי אצל סוכרתיים היכולת של אינסולין לדכא את הליפוליזה נמוכה יותר מאשר בקרבם של אנשים בריאים. כך, הרמות הגבוהות יותר של חומצות שומן חופשיות (FFA) עולה בדמם וגם כאן נוצר מעגל הרסני של יצירת יתר אינסולין [מקור].

השער למזון כתרופה ותיקון מטבוליזם של חומצות השומן החופשיות FFA נפתח לאחר שנחשפו הגילויים המופלאים של החוקרים המוכשרים כי  העמידות לאינסולין בעקבות הזרקת FFA מתפתחת תוך 2-4 שעות לאחר עליית רמות FFA בפלזמה אבל היא הולכת ונעלמת תוך 4 שעות לאחר נורמליזציה של רמות FFA [מקור].

הורדת FFA היא תרופה שמפחיתה את התנגודת לסילוק הגלוקוז מהדם בתיווך אינסולין

רמות גבוהות כרוניות של FFA שעוברות תהליך של נורמליזציה ואיזון רמות FFA מוגברות בפלזמה למשך 12 שעות בלבד, חשף ממצא מדהים שהגוף הביא לנורמליזציה של ספיגת גלוקוז בתיווך אינסולין אצל אנשים שמנים שאינם חולי סוכרת תוך שיפור הרגישות לאינסולין מ-~¼ ל~½ מהנורמה בחולים שמנים עם T2DM [מקור]. מחקר זה שב ומצביע על כך שרמות גבוהות של FFA בפלזמה היו אולי הגורם היחיד לתנגודת לאינסולין בנבדקים שמנים שאינם חולי סוכרת, אך היו אחראים רק ל-1/2 מתנגודת לאינסולין בחולים שמנים עם T2DM [מקור]. תוצאות דומות דווחו בנבדקים שאינם חולי סוכרת בעלי נטייה גנטית ל-T2DM [מקור].

סטפנוס הקדוש (ביווניתΆγιος Στέφανος)[1] היה יהודי, מירושלמי מתלמידי רבן גמליאל הזקן נשיא הסנהדרין ומי שעמד בראש הקהילה היהודית-נוצרית בירושלים. סטפנוס התפרסם כמטיף הגון שעורר התנגדות בקרב הקהילה היהודית בירושלים בעקבות אמירות רבות עוצמה שהופנו כנגד מנהגי היהודים באותם זמנים. בשל הטפות אלו הועמד סטפנוס לדין בפני הסנהדרין בהאשמת ביזיון בית המקדש ופגיעה בחוקי התורה. במשפטו, נשא סטפנוס נאום הגנה ביקורתי המופיע במלואו בספר מעשי השליחים פרק ז', בו סקר הקדוש את תולדות עם ישראל, תוך שימת דגש על הכפירה של העם היהודי לדורותיו בנביאיו ובתורת ישראל, ששיאה של הכפירה כדבריו הבגידה במורה מנצרת ובבשורתו. דבריו נתקבלו בזעם בידי ההמון שראו בהם זלזול בפולחן בית המקדש, אולם הדבר שעורר את פרץ השנאה בדרישה להמיתו הייתה קריאתו "הנני ראה את השמים נפתחים ואת בן האדם נצב לימין האלהים".
בסופו הוציאו את הנואם אל מחוץ לעיר ורגמו אותו באבנים, כנראה בציור למעלה. בהתלהבות הסקילה מול שער שכם, בו עומדת כנסיית סטפנוס הקדוש, היה נוכח פאולוס שהפך לאחד מראשי הכנסייה. סטפנוס
הוצא להורג, על ידי הסנהדרין, בשנת 35 לסה"נ לערך ונחשב למרטיר הנוצרי הראשון. הטריפטיכון של סטיבן הקדוש (The Martyrdom of St Stephen ) הוא ציור שמן על לוח מ-1616-1617 מאת פיטר פול רובנס, שהופק עבור המזבח של מנזר סן-אמנד, בית בנדיקטיני ליד ולנסיאן. הוא נשדד במהלך המהפכה הצרפתית ונמצא כיום במוזיאון לאמנויות היפות של ולנסיאן. מקור הצילום בצילום מסך מויקיפדיה – כאן

כאשר אנשים אוכלים האינסולין עולה!  ככה הגוף שלנו עובד לאיזון הסוכר בדם. ישנם מאכלים שמעלים את האינסולין יותר מאחרים וישנם שמעלים אותו פחות, כך למשל פחמימות מעלות אות האינסולין הרבה מאוד, חלבונים מעלים אותו קצת פחות ושומנים כמעט ולא מעלים את האינסולין. תפקידו של האינסולין – להכניס את הסוכר שהתפרק מהמזון לתאים על מנת שהתא יוכל לנצל אותו לאנרגיה ושהוא לא יסתובב בדם באופן חופשי. כאשר האינסולין לא מסוגל יותר להכניס את הגלוקוז (סוכר) לתאים – זה מצב לא טוב הוא שנקרא תנגודת אינסולין [מקור]!

כלומר תאים בשרירים, בשומן ובכבד שלך לא מגיבים כבר כמו שצריך לאינסולין ואינם יכולים להשתמש בגלוקוז מהדם להפקת אנרגיה. כדי לפצות על מצב זה, הלבלב שלך מייצר עבורך יותר אינסולין. עם הזמן, רמות הסוכר בדם עולות ועולות  [מקור].

בנוסף לרקמות היעד המטבוליות הקלאסיות (שרירי השלד, הכבד ורקמת השומן), יש לאינסולין מטרות פיזיולוגיות חשובות נוספות. אלה כולות את המוח, תאי β של הלבלב, גם את הלב ואת תאי האנדותל כך שגם את כלי הדם המסייעים לתאם ולאזן הומאוסטזיס מטבולי וקרדיווסקולרי בתנאים בריאים מושפעים ממנו לטובה כשהוא נמצא בטווח הנורמה וכן תזונת האדם [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. לאינסולין פעולות תלויות ריכוזו להגברת סילוק הגלוקוז בכל הגוף. ההשפעה המקסימלית של אינסולין מכונות: "היענות לאינסולין" (“insulin responsiveness”) בעוד שריכוז האינסולין הנדרש לתגובה חצי מקסימלית מגדיר "רגישות לאינסולין" (“insulin sensitivity”) או תנגודת לאינסולין (Insulin resistance). פעולות האינסולין על חילוף החומרים של שומן וחומצות אמינו, נקשרות בתפקוד הלב וכלי הדם, הכליות והמוח כולן נכנעות או תלוית בריכוזו התקין של האינסולין, המונח "רגישות לאינסולין" מתייחס בדרך כלל לפעולות המטבוליות של אינסולין בהקשר לזרוז סילוק הגלוקוז העודף [מקור]. במילים אחרות תנגודת לאינסולין – נושא פרק ה' של "התכנית לשיקום הכליות" מצביע על כך ש

בשל תזונה שגויה פחמימות, שומנים וחלבונים, מהם מפיק הגוף אנרגיה ובונה את הרקמות מופרעות בשל הפחתה בהשפעות האינסולין עליהן. 

הכבד הוא האיבר הראשון אליו מגיעים תוצרי הפירוק של המזון ממערכת העיכול ולכן הוא ממלא תפקיד חשוב במנגנון זה. הכבד אחראי על מגוון פעילויות מטבוליות, כמו שמירה על רמת הגלוקוז בדם, פירוק הורמונים כמו אינסולין, ייצור גליקוגן, שינן (אוראה) וחומצות שומן, אגירת ויטמין A ומינרלים כמו נחושת וברזל, פירוק רעלים ואפילו פירוק של תרופות. מסיבה זו, גם כל שיבוש בכבד עלולה ליצור בעיה מטבולית, כמו למשל במחלת הסוכרת, שמאופיינת בכך שהאינסולין נכשל שוב ושוב בפינוי וסילוק רמות גבוהות של סוכר בדם והן גבוהות מהרגיל. בדומה לכך כל שיבוש באיבר אחר המעורב במסלול עיבוד החומרים או בתהליך המטבולי (תאי שרירי השלד,ו רקמת השומן) עלול לגרום לבעיה ושיבוש במערכות החיים השונות של הגוף כמו הגדלת כבד וטחול,או הפרעות שינה, חולשה, ובעיות ראייה [מקור] כל המחלות האלו נתפסות כמחלות מטבוליות אשר לרוב אינן ניתנות לריפוי. תמוה הדבר שהרי ביסודן תזונה שגויה: יתר פחמימות ושומנים או יתר חלבונים. הגיע הזמן שרפואת הממסד תרענן את מקורותיה המיושנים.

פעולת האינסולין מתחילה על ידי אינטראקציה של אינסולין עם קולטן פני התא שלו [מקור1, מקור2][מקור]. הקולטן לאינסולין (IR) הוא הטרוטטרמר המורכב משתי תת-יחידות α ושתי תת-יחידות β המקושרות בקשרי דיסולפיד. אינסולין נקשר לתת-היחידה החוץ-תאית של הקולטן לאינסולין ומפעיל את טירוזין קינאז בתת-יחידת ה-β {איור 1 – כאן). קשירה של אינסולין ל-IR משפיעה על סדרה של תגובות טרנספוספורילציה תוך-מולקולריות, כאשר תת-יחידת β אחת מזרחת את בן זוגה הסמוך על שארית טירוזין ספציפית. ברגע שהטירוזין קינאז של הקולטן לאינסולין מופעל, הוא מקדם זרחון אוטומטי של תת-יחידת ה-β עצמה, כאשר זרחון של שלוש שיירי טירוזין (Tyr-1158, Tyr-1162 ו-Tyr-1163) נדרש להגברה של פעילות האנזים קינאז [מקור]. לאחר מכן הוא מגייס מתאמי מצע שונים כמו משפחת החלבונים של קולטן אינסולין (IRS). למרות ש-IRs נמצאים על פני השטח של כמעט כל התאים, הביטוי שלהם ברקמות היעד הקלאסיות של אינסולין, כלומר שרירים, כבד ושומן, הוא גבוה ביותר [מקור].

תנגודת לאינסולין היא מצב שבו התאים אינם מגיבים עוד כראוי לאינסולין במחזור הדם

[מקור], לכן רבים רואים בבדיקת דם הנקראת – A1C – חלבון מסוכר תמונת מצב על רמות הסוכר בדם בשלושת החודשים האחרונים וממנה ניתן ללמוד האם תנגודת לאינסולין בגופך גבוה. כל זה נכון, אלא שהתנגודת לאינסולין מורכבת הרבה יותר. ומאחר ואיזון האינסולין הוא אחד מיסודות התכנית לשיקום הכליות – בפרק זה ארחיב עליו מדובר בנושא שחשיבותו רבה להחלמת הכליות משרבים שמים אליו לב.

נתחיל מבדיקת המצב – מדידת התנגודת שלך לאינסולין ומשם נתקדם לאט, כי בהחלמת הכליות הלאט הוא המהר ביותר, וככל שנעבוד לאט, כי אין לנו זמן, שהרי המחלה כל הזמן מתקדמת גם בגלל ההשפעות האיומות עליה מהתרופות שלהם וגם בשל תפריט תזונה שגוי שמייצר נזקים איומים וגם בגלל שכל נזק כזה משפיע על מצב שרירי גופך שמתכווצים. וכיווצם כשלעצמו קם ומקלקל לך את מצב הרוח שרק מחריף את הכיווץ, מעלה את הקורטיזון וכאמור לעיל מאיץ את הרס תפקוד הכליות, ומשום האמור אין לנו זמן, אז נעבוד לאט כדי שנגיע לתוצאות מהר. 

בבדיקות הדם שלך נמצא גם את מדד הטריגליצרידים וגם את הכולסטרול הטוב (HDL) – אלו המדדים שיש להתיחס אליהם בבואנו לשקול, להבין ולמדוד את תנגודת הגוף שלך לאינסולין!

היחס בין רמת הטריגליצרידים לכולסטרול הטוב (HDL) מצביע עליה במדויק. וכאשר הוא קטן מ-2, כנראה אין התקפה של אינסולין מחומצן על דפנות הנפרונים ועל יצורו של הגלוטתיון או על המיטוכונדיה ו/ או על תהליך קיצורם של הטלומרים.

מדד תנגודת לאינסולין גבוה מ 2 אומר

1. חוסר איזון של מערך האנרגיה בגוף. יתר או עודף אנרגיה חופשית בגוף – וכן שמקורה של היציאה משליטה על האנרגיה בגוף בתזונה שגויה והפעם בשל יתר שומנים בתזונה עצמה.

2 קיימת התקפה על מיטוכונדריה שבתא – בה הגוף מפיק ומייצר את האנרגיה מהשומנים שבתפריט, הנושא הזה הוזכר בהרחבה למעלה ובפרק הקודם. בהחלט גם נושא זה נכלל בדרישה הטיפולית ובהקשרו להוסיף מיד תוסף בשם Q10, אבקת פיקנוגנול ביתית ומנת סלט כרוב (עדיף אדום) ליום, (רבע כרוב ליום – על הכרוב להיות כרוב אורגני).

את מדד האינסולין שפוגע במיטוכונדריות אני מזהה באמת היד הימנית, הוא גם משקף חבלה במערך הפקת האנרגיה הכללית בגוף. 

הערה לתלמידי לחיצות ההחלמה: הגם ששומנים בדרך כלל מופיעים כדמימה (כשהם לא מאוזנים או מחומצנים) בצד שמאל של הגוף ולא בצד ימין, תנגודת לאינסולין גבוה, בגין אי העדר ניצול מוסדר של שומנים על ידי המיטוכונדריה מזהים בצד ימין. יש לזכור שלגוף היגיון גופני. עלינו להתבונן בו וללמוד איך הוא פועל. 

3. התקפה של אינסולין מחומצן על דפנות הנפרונים ועל יצורו של הגלוטתיון. הנושא הזה דרמטי בחשיבותו ומי שאומר 2 כפות של סיבי פסיליום ליום – יש להתחיל בכף אחת בבקר ואחרי שבוע להוסיף כף שנייה בערב. בדרך כלל יש ליטול עם כוס מים ולימון סחוט אליה. 

את מדד האינסולין שפוגע בדפנות הנפרונים אני מזהה באמת היד השמאלית, בהתאם לנוהג לזהות שומנים בצד שמאל של הגוף כדמימה. מדד זה כדמימה הוא שמוביל אותי לתוספי פסיליום, לכמות הפסיליום הנדרשת, לתוספי אצה חומה, ותפוח אדמה חי (עמילן עמיד).

4. התקפה של אינסולין מחומצן על הטלומרים Telomeres ועל הארכתם או על מניעת התקצרותם וכאשר זו היא המשימה המרכזית או אחת מהן שעומדת בפני מי שמבקש לסייע להחלמת הכליות, חייבים לאזן את ה-pH ולהקפיד על מזון בסיסי – אסור לחלוטין קפה. 

לחיצות ההחלמה – ירון מרגולין מטפל בבנו יורי. טכניקת מתיחות לשחרור כיווצי שרירים כרוניים וסילוק מכאובי גוף. רישום בן טריט.

הולך ונחשף בפניך, עד כמה מדד התנגודת לאינסולין חשוב להבנת המחלה והיקפה וכן לתהליכי הטיפול. דרך ההחלמה והבנת תמונת המצב הכוללת שבה נמצא הגוף בעת ההחלטות האסטרטגיות על הדרך בה יש לצעוד כדי לעודד ולסייע להחלמתו משתקפת במגע בגוף באזורי דמימות האינסולין ותנגודת לאינסולין.

כמה סימנים יכולים להצביע על תנגודת לאינסולין בגופך:

קו מותניים מעל 102 ס"מ אצל גברים ו-89 ס"מ אצל נשים

קריאות לחץ דם של 140/80 ומעלה

רמת גלוקוז בצום מעל 100 מ"ג/ד"ל

רמת טריגליצרידים בצום מעל 150 מ"ג/ד"ל

רמת כולסטרול HDL מתחת ל-40 מ"ג/ד"ל אצל גברים ו-50 מ"ג/ד"ל אצל נשים

תגיות עור

כתמים של עור כהה וקטיפתי הנקראים acanthosis nigricans

נטילת תרופות כמו סטרואידים, תרופות אנטי פסיכוטיות ותרופות ל-HIV – כולן מעודדות תנגודת לאינסולין

מחקרים מראים קשר בין תנגודת אינסולין לריכוז הCeramide בדם [מקור1, מקור2].

גוף האדם פיתח מספר יוצא דופן של מערכות לשמירה על יציבות של גלוקוז בדם, ולמנוע נדנדה רחבה ברמתו שם. מערכות אלה כוללות הורמונים הנמצאים במישרין או בעקיפין מושפעים על ידי תפריט המזון שלנו. הורמונים אלה מזהים חומרים מזינים ומשדרים אותות עצביים מתאימים למוח (במיוחד להיפותלמוס) כדי לתכנן את השימוש בדלק לצורך חמצון למטרת ההפקה של האנרגיה או לאחסון לטווח ארוך. ההורמון המרכזי המעורב במערכת תקשורת מטבולית זו הוא כמובן האינסולין. עם זאת, דלקת מוגברת יכולה להפריע למערכות תקשורת מורכבות אלה, בסופו של דבר כל שיבוש בתפריט התזונה שלך מוביל למומים מטבוליים (השמנה, תסמונת מטבולית, יתר לחץ דם, סוכרת, אלצהיימר ואי ספיקת כליות). אינסולין הוא הרגולטור העיקרי של פחמימות, שומן, חילוף החומרים [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. האם כדאי לך להמשיך ולהכנע לתפריט האופנה שמוכתב על ידי גורמים אינטרסנטיים מסוג "החברים של ביבי" שלא רואים את טובת הבריאות שלך?

שלום ירון! אתה הראשון שאני מבשר לו שהרגע קיבלתי את תוצאות בדיקות הדם שלי ולא האמנתי. קריאטנין 1.2 ו מדד ה gfr 69.3. אני כ״כ מאושר ושמח. לפני 7 שבועות כשבאתי אליך הקראטינין שלי היה 1.6 ו ה gfr היה 51. אני מבקש להגיד לך את האמת – בהתחלה הייתי סקפטי לגבי התוצאות וצום החלבונים היה לי מאוד קשה ונראה כדבר ממש קיצוני. לא האמנתי שאוכל לעמוד בו ושנגיע לתוצאות כאלה בתוך פחות מחודשיים זו תדהמה בשבילי, אבל בזכותך ובזכות זה שהתעקשת שאני אתמיד ואשמור על התזונה ונתת בי אימון וכמובן גם בזכות לחיצות ההחלמה הגענו לתוצאות האלה וזה מדהים !! אני מודה לך מכל הלב וכ״כ שמח שנפגשנו! תודה רבה ! אלה תוצאות הכי טובות שהיו לי ב 8 שנים האחרונות !

בפרק הבא של התכנית לשיקום הכליות על מה צריך לעשות כדי להחלים, על תוספי מזון להחלמת הכליות הסוררות, ולאחריו יבוא פרק שיסייע לך להיכנס לתור אם ברצונך לעבוד אישית עם ירון מרגולין.

מרגולין בחופשה (צלמה אורה גורלי) ברגיל הוא נמצא ברצף פגישות – מתחיל בבקר ומסיים מאוחר בלילה. הוא מטפל ללא הפסקה, כמעט, במקרים קשים, ונאבק לבדו, בלי צוות אחיות, להציל חיי אדם. עבודה מאוד קשה, וחלקה דורשת ריכוז עצום. בהפסקות הוא מכין אותן, קורא דפי בדיקות ובוחן שוב ושוב אפשרויות ואסטרטגיות טיפוליות. כאדם ראשון שהביא לשיקום כליות הוא לוחם במערכה קשה מאוד לבדו.

כל מקרה עד כה, ומדובר בעשרות לא חזר על עצמו. החלמת הכליות לא הייתה מעולם אתגר קל ולא בכדי כישלון רושמי הרצפטים כה גדול. הדרך לקבל ממנו מענה מורכבת ולא פשוטה בשל העומס העצום שמונח על כתפיו. כמות הפונים לסיוע עצומה, ולעתים אנחנו, שמסייעים לידו לקבל לתור את האדם הנכון, לא מצליחים לענות לכולם – הטוב ביותר לרשום לירון כיצד אפשר לעזור לך,  או מה רצונך. יש לזכור שמרגולין פועל לבד בקליניקה. מספר המקומות כאן מאוד מוגבל וישנם ימים שכותבים לו מעל ל – 60 אנשים, בהם אמהות לילדים, ילדים להורה חולה שמתחננים להציל אותו ולמנוע הגעה לדיאליזה. לא אפשרי להשיב לכולם או להחליט מי מבין כולם יתקבל לקליניקה. כדאי לך לרשום לו בקצרה, יש לציין מה מדד ה- GFR שלך ואם הוא לא בידך יש להשתמש במחשבון – כאן והכי חשוב אין טעם לשוב ולצלצל, מרגולין פשוט לא יכול לענות לטלפונים, ומסיבה זאת אין לנו שרות שיחות חינמיות וכן תחזוקת הבלוג עם מידע עצום להקל עליך ולהתחיל לפעול לבד. תודה על ההבנה, ועל שתוף הפעולה.

מה התאים צריכים

כדי להבין את חשיבותם הקריטית של הכליות נדרש צעד אחד אחורה כדי שנבין את הצרכים של כל תא בגופנו.

גופנו מורכב מיותר מ -10 טריליון תאים הפועלים יחד באחדות יוצאת דופן (אנסמבל מדהים שדורש הרמוניה). לתאים יש צרכים בסיסיים, ראו בהם בעלי חיים שחיים כדגים בים, ובראש הרשימה יהיו ארבעת הדברים הבאים:

מסע האוויר והחמצן (O2) אל מעמקי הגוף וסילוקו של פחמן דו-חמצני (CO2) ממנו בנשיפה. מקור האיור בצילום מסך מכאן.

1) הגישה לחמצן – לגוף האדם יש ביקוש עצום לחמצן. כתוצאה מכך, החמצן שמסוגל להתפזר באופן פסיבי לתוך הגוף ישירות מהאוויר עושה זאת (תאי העור בשכבה העליונה והתאים במשטח הקדמי של העיניים מקבלים כמות משמעותית של חמצן ישירות מהאוויר ולא מהדם [מקור].) אינו מספיק להפעיל את כל צרכי הגוף. כדי להשיג אנרגיה עליו לשחרר את האנרגיה הכלולה בקשרים הכימיים של מולקולות כמו סוכרים, חלבונים ושמנים. בבואנו לדבר על הגישה לחמצן – וסיפוק צרכי התא ובהמשך האבר והגוף כולו כדי לתחזק ולדלק את הפעילויות שלו, עלינו להתבונן גם במשלוח הדם ובמערכת הצנורות שקולטות אותו מהאויר ומעבירות אותו לדם… [מקור1, מקור2, מקור3]

2) מקור למולקולות אנרגיה שהוזכרו כבר בפרק זה

3) סביבת נוזלים מאוזנת עם הכמות הנכונה של מים/אלקטרוליטים (Electrolytes), – ,שהם נשאי מזון ומי שמעביר חומרים מזינים לתוך התאים שלך {מקור]

4) פינוי פסולת (כגון פחמן דו חמצני) – תאים מייצרים מים ופחמן דו חמצני כתוצרי לוואי של פירוק מטבולי של סוכרים, שומנים וחלבונים. יש להסיר קבוצות כימיות כמו חנקן, גופרית וזרחן, מהמולקולות הגדולות אליהן היו מחוברים בעבר, כחלק מהכנתן להמרת אנרגיה. הייצור המתמשך של פסולת מטבולית מייצר שיפוע ריכוז תלול על פני קרום התא, ואף גורם לפסולת להתפזר אל מחוץ לתאים ואל הנוזל החוץ תאי. מערכת איברים מיוחדת חייבת לתפקד היטב, כדי לרכז ולהסיר פסולת כזו מהנוזל הבין-תאי אל נימי הדם ובסופו של דבר להפקיד את החומר הזה בנקודת איסוף להסרה מלאה מהגוף. גם נוזל הדם עצמו חשוב כאן – הוא נהר מורכב ובעל יכולות הובלה מדהימות. הוא מעביר חמצן מהריאות לתאי הגוף, שם הוא נחוץ לחילוף החומרים. הפחמן הדו חמצני המיוצר במהלך חילוף החומרים נישא חזרה לריאות על ידו, בריאות הוא נשאף (מסולק החוצה). הדם גם מספק לתאים חומרים מזינים, מעביר הורמונים ומסיר חומרי פסולת, שאיברים כמו הכבד, הכליות או המעי נפטרים מהם… עוד על כך בפרק ו' של "התכנית לשיקום הכליות" כולל איך לשמור על הנוזל הבין תאי, על הנוזל שבתוך התא ועל נוזל הדם שיעבוד היטב בשבילנו? [מקור1, מקור2, מקור3]

המשך

עד לפרסומה של כל התכנית (זה לוקח זמן עקב עומס בקליניקה) אני מזמין אותך לקרוא את מאמר היסוד

אילוף הכליות הסוררות – כאן

לתחילת המאמר – לפרק א'

לפרק ב' – כאן

לפרק ג' – כאן

לפרק ד' – כאן

לפרק ה' – כאן

לפרק ו' – כאן

נשארו לך שאלות 

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –


שמי Name:

טלפון phone:

דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:

איך אני יכול לעזור לך How can I help you:

אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:



למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

מאמרים אחרונים

נשלח ב כללי

כתיבת תגובה

Or

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*