ויטמין D

ויטמין D למעשה הורמון ומכונה ויטמין בשל הדרך בה נחשף [מקור]  וויטמין D לא באמת ויטמין, כלומר, זה לא גורם תזונתי חיוני, אבל הוא פרוהורמון המיוצר באופן פוטוכימי בעור מ 7-דהידרוכולסטרול ומגע עם קרני השמש. שמו נודע כויטמין בעיקר בגלל תאונה היסטורית שוויטמין D סווג בתחילת שנות ה-20 כוויטמין ולא כהורמון סטרואידי [מקור]. ויטמין D הוא למעשה מונח כללי לקבוצת חומרים, הורמונים מסיסים בשומן, הקלציפרולים אשר מהווה את אחד הוויטמינים החשובים לתקינות מערכות הגוף. הצורות החשובות ביותר שלו כוללות ויטמין D2 (ergocalciferol) וויטמין D3 (cholecalciferol). מחקרים חושפים כי נטילתו בקפסולות לא תורמת להחלמה ויעילותו מקרני השמש מרשימה.
שדה חיטה עם קוצר ושמש, סוף יוני 1889, שמן על בד, מוזיאון קרולר-מולר, אוטרלו, הולנד. Wheat Field with Reaper and Sun, Late June 1889, Oil on canvas, Kröller-Müller Museum, Otterlo, Netherlands מקור הציור ויקיפדיה

 לויטמין D תפקיד חשוב בתהליכי החלמה מאי ספיקת כליות, אירוע לבבי, שפעת, אסטמה, סרטן מחלות נפשיות, האנדוקרינולוג פרופ' לרפואה (אנדוקרינולוגיה, מטבוליזם ותזונה) Sunil J. Wimalawansa מוכיח לאחרונה כי ויטמין D יכול גם לעורר הפרשת אינסולין ולהפחית תנגודת לאינסולין [מקור] ומזה זמן רב ידוע שהוא מסייע לאזן יתר לחץ דם. 

אפולו הוא אל השמש – כאן מנצח על הפיתון מאת פייטרו פרנקווילה (1591) המתאר את ניצחונו של אפולו על הנחש פיתון (מוזיאון וולטרס לאמנות). מקור הצילום ויקיפדיה
Apollo Victorious over the Python by Pietro Francavilla (1591) depicting Apollo's victory over the serpent Python[55] (The Walters Art Museum).

שבו בשמש הבקר חשופים אל קרניה ואפשרו לה להעניק לכם ויטמין D.

מאמר עומק מאת ירון מרגולין מאסטר בהחלמת הכליות והפחתת כאב.

העור מורכב משתי שכבות עיקריות: הדרמיס הפנימי, המורכב ברובו מרקמת חיבור, וה-אפידרמיס דק יותר חיצוני. עובי האפידרמיס החיצוני הוא <25 מ"מ, או בערך בעובי של עמוד אחד בספר, ואילו עובי הדרמיס הוא 1-2 מ"מ [מקור].
מקור האיור בצילום מסך מהמאמר "Sunlight, season, skin pigmentation, vitamin D, and 25-hydroxyvitamin D: integral components of the vitamin D endocrine system" [מקור].

ויטמין D, הידוע גם בשם calciferol, נוצר בגוף האדם כאשר סטרואיד שהוא מבשר של ויטמין D בשם 7-דהידדרוכולסטרול  מתפרק על ידי קרני אור UVB שמכונות קרני "שיזוף" [מקור]. הסטרואיד – מבשר של ויטמין D בשם 7-דהידדרוכולסטרול הוא למעשה צורה של כולסטרול שנמצאת בעור או ליתר דיוק ובכמויות חסרות תקדים באפידרמיס, סופג קרני אור אולטרה סגול ב-282-310 ננומטר אשר גורמות לפוטואיזומריזציה והיווצרותה של לתרכובת פרה ויטמין D [מקור], מבשר הויטמין D זה הוא זואוסטרול zoosterol (סטרול, הוא מולקולה אורגנית ממשפחת הסטרואידים) שמתפקד בסרום כמבשר כולסטרול [מקור]. המפגש בינו ובין אור השמש מתרחש בתוך העור ויוצר תגובה כימית בה ויטמין D נוצר בצורת ה – D3 שלו [מקור]. תחילה הוא מועבר לכבד שם הוא מתחיל סדרה של שינויים שתביא אותו להיות בעל יכולת לתפקד [מקור]. ההמרה של 7-dehydrocholesterol לוויטמין D3 לא כרוכה באנזימים או בגורמי חלבון שכן הקינטיקה והמוצרים כמו גם תוצרי תגובת הלוואי נמצאים בעור באותה מידה כמו בממס אורגני [מקור]. תהליך זה יעיל יחסית ובהחלט די בחשיפה לשמש בת 10 דקות עד 15 דקות של שמש חורף כשהקרניים נופלות הישר על הידיים והפנים ובקיץ גם 10 דקות מספיקות לייצור 10 מיקרוגרם של ויטמין D3 הנחשב לדרישה היומית. לחולי כליה שמדד ה- GFR שלהם מתחת ל- 33 דרושה כמות כפולה מזו. 

הריכוזים הגבוהים ביותר של 7-דהידרוכולסטרול נמצאים בשכבת האפידרמיס של העור – במיוחד בשכבת הבסיס והשכבה שפינוזום (spinosum) [מקור]. 

האפידרמיס מכיל חמש שכבות; מהחוץ לפנים הם בהתאמה: שכבות קרנית, לוסידום, גרנולוסום, spinosum, וbasale. הריכוזים הגבוהים ביותר של 7-דהידרוכולסטרול נמצאים בשכבת הבסיס ובשכבת הספינוסום שהוזכרה. בהתאם, לשתי השכבות הללו יש את היכולת הגדולה ביותר לייצור פרה ויטמין D3 וויטמין D3, לשכבות אחרות יש יכולת פחותה [מקור]. הייצור של פרה ויטמין D3 הוא, אם כן, הגדול ביותר בשתי השכבות הללו.

חנן כהן, מרפא רואה בקרני השמש רופא. בנוסף כהן מצביע על כך שחסרון משמעו סרטן או העדר ויטמין D. הישיבה בשמש, כבר בזריחה חשובה משום שהיא מעניקה לגוף קרניים מרפאות נוספות על אלו שמייצרות ויטמין D. שבו מול הזריחה 20 דקות והחלו לרפא את עצמכם. חולה סרטן, הוא ע"פ תפיסה זו אדם שמדד ויטמין D שלו נמוך מאוד. מי שסובל ממדדי ויטמין D נמוכים נדרש להיחשף לשמש כמה פעמים ביום, אבל לטווחי זמן קצרים, למשל ל 5 דקות. ויטמין D טבעי הוא תרופה.

המבנה המולקולרי של ויטמין D קשור קשר הדוק לזה של הורמונים סטרואידים קלאסיים (למשל, אסטרדיול, קורטיזול ואלדוסטרון) מנקודת המבט הכימית, ניתן לחלק הורמונים בדרך כלל לשלושה סוגים: חלבונים (למשל, FSH ו-LH), פפטידים (למשל, GnRH ו-ACTH), וסטרואידים (למשל, פרוגסטרון ואסטרדיול). היחידות הבסיסיות של חלבונים ופפטידים הן חומצות אמינו, בעוד שסטרואידים מכילים את מבנה הגונאן (the gonane structure) [מקור]. חלבונים הם מולקולות גדולות יחסית ומסיסים במים, בעוד שסטרואידים הם מולקולות קטנות ובדרך כלל מסיסים בממיסים אורגניים, כך למשל ויטמין D מסיס בשומן. פפטידים נמצאים איפשהו בין שני קבוצות ההורמונים הללו ביחס למשקל מולקולרי ולמסיסות.

מכיוון שלכולם יש את אותו מבנה – מבנה של טבעת ציקלופנטנופר-הידרופנתרן או ציקלופנטאן-פננטרן (cyclopentanoperhydrophenanthrene ring structure) [מקור]. טבעת זו cyclopentanoperhydrophenanthrene עברה שבירה של קשר פחמן; בדרכה לייצור ויטמין D. כאשר העור נחשף לאור השמש (לקרינה אולטרה-ווילית B היא אורך גל, 290 עד 315 ננומטר [מקור1, מקור2]) מכונה גם קרינת אולטרה סגול B (UVB) קרני שמש האלו חודרות לעור, ושוברת את טבעת B [מקור], בהמשך הן ממירות חומר שומני שהוזכר לעיל בשם  7-dehy-drocholesterol לפרה-ויטמין D3, אשר הופך במהירות לוויטמין D3 [מקור] מכיוון שכל עודף פרה-ויטמין D3 או ויטמין D3 נהרס על ידי אור השמש מומלץ להיחשף לקרני הזריחה. בגוף הוא מתגונן מהחום ועובר לאחר היווצרות האיזומר, הלא יציב מבחינה תרמודינמית, במהירות בדרך כלל אל הכבד [מקור1, מקור2, מקור3]. התחנה הראשונה שלו אם כן היא בדרך כלל הכבד, שם וויטמין D3 עובר חילוף חומרים ל-25-hydroxyvitamin D3. הוא המטבוליט העיקרי במחזור הדם של ויטמין D3 [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4] (מטבוליט כלומר התרכובת שנוצרה בתהליך של חילוף חומרים, במקרה הזה בכבד). 25-Hydroxyvitamin D3 מועבר על ידי חלבון קושר ויטמין  – D ה – DBP  לכליה.

יחסי גומלין של PTH, FGF23 וויטמין D פעיל: PTH מגביר את ביטוי הגנים FGF23 של העצם [מקור]. גורם גדילה פיברובלסטים-23 / Klotho, קולטן חישת סידן ומוצר Ca2+-פוספט. (מצויינים על ידי החץ הירוק באיור למעלה) ו-Proximal Tubule 1α-Hydroxilation of 25(OH)D [מקור] (חץ ירוק באיור למעלה בין בלוטת התריס והכִּליָה).  1,25(OH)D2 (ויטמין D פעיל) נקשר לקולטן ויטמין D פרתירואיד (VDR), מעכב את שעתוק גן PTH [מקור] (חץ אדום, באיור למעלה מאוייר בין הכליות → בלוטת הפרתירואיד) וממריץ ייצור FGF23 [מקור] (ירוק,  בין הכליה → לעצם).
גורם גדילה פיברובלסט 23 (FGF23) FGF-23 הוא מווסת חזק של חילוף החומרים של ויטמין D ופוספט (זרחן), משמש סמן מוקדם ביותר להרס צפוי או לפגיעה במטבוליזם של המינרלים ומי שמנבא ירידה בתפקוד הכליות. הופעותיו בסרום קשורות לתמותה בקרב חולי דיאליזה, מחלות לב וכלי דם נפוצות (CVD), וגם לטרשת עורקים, הפרעות בתפקוד האנדותל, רככת של העצם “renal rickets” [מקור1, מקור2] והיפרטרופיה של החדר השמאלי באוכלוסייה הכללית.
 FGF23 מצידו מגביר CSR וביטוי VDR של הפרתירואיד, ומעכב ייצור PTH [מקור] (כפי שנראה באיור למעלה בחץ האדום, עצם → בלוטת התריס). FGF23 גם מקטין את ההידרוקסילציה של אבובת פרוקסימלית 1α של הכליה, מפחית את הפעלת ויטמין D, ומגביר את 24-הידרוקסילציה של הכליות (והכבד) של 25 (OH)D, מה שמגביר את השבתת ויטמין D [מקור] (אדום, עצם → כליות). . מקור האיור בצילום מסך מכאן.

הכליה היא הבלוטה האנדוקרינית שמייצרת את שני ההורמונים הסטרואידים 1a,25-dihydroxyvitamin D3 (קלציטריול) ואת המועמד התורן – ההורמון 24R,25-dihydroxyvitamin D3 – הצורה הפעילה של ויטמין D3. צורה זו שזוהתה לראשונה על ידי האנדוקרינולוג חוקר ה – D  [מקור] פרופ' הוליק Michael F. Holick (העורך הראשי של כתב העת הרפואי Clinical Laboratory. ומי שהעלה את ההשערה: "אם הדינוזאורים מתו מרככת ואוסטאומלציה" בעקבות מחסור בשמש שנגרם על ידי הצללה, לכאורה, של אסטרואיד שעבר מעליהם לפני 65 מיליון שנה [מקור]). לאחר מכן DBP מעביר את שני הסטרואידים לרקמות היעד שלהם כאשר תגובות ביולוגיות מתאימות מתווכות [מקור]. למען הדיוק חלק קטן יותר (10-15%) מועבר כאשר הוא  קשורה לאלבומין [מקור].

קון-טיקי היא רפסודה שנשאה בשנת 1947 את תור היירדאל ומשלחת קון-טיקי שלו על גלי האוקיינוס השקט מפרו לפולינזיה, בניסיון להוכיח כי בתקופה הפרה-היסטורית, אפשר היה לעבור כך מאמריקה לאיי פולינזיה. מקור הצילום ויקיפדיה.

חלבון מחייב/קושר ויטמין D, DBP.

DBP הוא חלבון ממשפחת האלבומינואידים (כולל אלבומין, α-פטופרוטאין ואפאמין), כולם מעורבים בהובלת חומצות שומן או הורמונים. ל-DBP אתר קישור יחיד לכל מטבוליטי ויטמין D ויש לו זיקה גבוהה ל-25OHD ו-1,25(OH)2D, והיא מאפשרת לו ליצור מאגר גדול של 25OHD במחזור, ולמנוע מחסור בוויטמין D. ה-DBP נמצא עדייןבמרחב המחקר. הוא מעורר שאלות רבות אך בכל הקשור לעניינו רב הנסתר מהגלוי [מקור].

חלבון מחייב/קושר ויטמין D מסוגל לקשור את הצורות השונות של ויטמין D כולל ארגוקלציפרול (ויטמין D2) וכולקלציפרול (ויטמין D3), וכן את צורות 25 הידרוקסילתיות (קלציפדיול), ואת המוצר ההורמונלי הפעיל, 1,25-דיהידרוקסי ויטמין D (קלציטריול). החלק העיקרי של ויטמין D בדם קשור לחלבון זה. הוא מעביר מטבוליטים של ויטמין D בין העור, הכבד והכליות, ולאחר מכן הלאה לרקמות המטרה השונות

[מקור1, מקור2]. 

ה-DBP  מכונה גם בשם Gc-globulin, בתור גורם מפעיל מקרופאגים שמקורו בחלבון Gc, הוא גורם מפעיל מקרופאג (MAF) שנבדק כתרופה ומשמש  כטיפול בסרטן על-ידי כך שהוא מפעיל מקרופאגים כנגד תאים סרטניים [מקור].

האנזים 24-hydroxylase – הגן CYP24A1 מחלק הוראות לייצור אנזים הנקרא 24-hydroxylase. אנזים זה מפרק את הצורה הפעילה של ויטמין D, 1,25-dihydroxyvitamin D3 הקלציטריול, לצורה הלא פעילה שלו, כאשר הוויטמין אינו נחוץ עוד. האנזים גם מפרק 25hydroxyvitamin D (הידוע גם בשם calcidiol), שהוא הצורה בה ויטמין D נאגר בגוף [מקור1, מקור2, מקור3]. גן נוסף CYP27B1 מספק הוראות לייצור אנזים אחר שנקרא 1alpha-hydroxylase (1α-hydroxylase, נזכר בכיתוב למעלה מתחת לאיור). אנזים זה פועל בכליות ומבצע את התגובה השנייה, מבין שתיים, להמרת ויטמין D לצורתו הפעילה, 1,25-דיהידרוקסיויטמין D3, היא הקלציטריול [מקור]. לפיכך שני גנים אלו: ה CYP24A1 ו-CYP27B1, יחד, מספקים מעמדות חלופיים ומווסתים של 25(OH)D ובפועל הם ששולטים בזמינות המטבוליט הפעיל, 1,25(OH)2D, ומכוונים את מצביו פעיל/לא פעיל בהתאם לצרכים הפיזיולוגיים שהגוף נתון בהם.

שני האנזימים הללו הם למעשה מרכזיים במערך השליטה ההומאוסטטית על חילוף החומרים של ויטמין D, וכתוצאה מכך משפיעים על חילוף החומרים של סידן וזרחן [מקור] גם כמובן של ויטמין די עצמו. רוצה לומר ש

ישנם מצבים בהם גנים, לא קרני השמש נושא הטיפול. במקרים בהם לא עוזרות קרני שמש, ומחלה כרונית ממשיכה להתקדם, כמו במקרים בהם חומצה אורית רק עולה בדם ויש לפנות לצרכי איזון סידן זרחן או בלוטת התריס דווקא לטיפול שמשתיק את הגנים יש מקום.

על נושא זה של השתקת גנים על ידי מזון כתרופה, אני מרחיב בסדרת מאמרי עשרת המזונות הטובים ביותר לחולי הכליות – שתחילתם כאן.

ויטמין D בנטילה מקפסולות לא כל כך מועיל.

ה-USPSTF בחן 11 ניסויים קליניים אקראיים של תוספי ויטמין D ו/או סידן בסך הכל נבחנו 51,419 מבוגרים בריאים, בני 50 שנים ומעלה, שלא סבלו מאוסטאופורוזיס, מחסור בוויטמין D או שברים קודמים [מקור1, מקור2, מקור3] ו

לאחר בדיקה מדוקדקת הוא הגיע למסקנה שהראיות הנוכחיות לתרומת תוספי מזון של ויטמין D פשוט אינן מספיקות כדי להעריך את היתרונות והנזקים של תוספת זו למשל למניעת שברים.

בחינה אחרת לא הראתה הבדלים משמעותיים במדדים של כוח שרירים או ביצועיהם

[מקור].

ללא ספק לויטמין D, השפעה עצומה כתרופה במחלות כרוניות רבות כולל סרטן, אבל בבניתו בעור חשוף תוך כדי חשיפתו לקרני השמש היא התרופה. ההניסוי הקליני הגדול ביותר, של ההשפעות של תוספי ויטמין D על המניעה העיקרית של סרטן באוכלוסייה הכללית אכזב אף הוא. נתן 50 מק"ג (2,000 IU) ליום תוספי ויטמין D3 עם או בלי 1,000 מ"ג ליום חומצות שומן אומגה 3 ימיות או פלצבו לחציון של 5.3 שנים [מקור]. המחקר כלל 25,871 גברים בני 50 ומעלה ונשים בנות 55 שנים ומעלה ללא היסטוריה של סרטן, ולרובם היו רמות נאותות של 25(OH)D בסרום בתחילת המחקר.

שיעורי סרטן השד, הערמונית וסרטן המעי הגס לא היו שונים, באופן משמעותי, בין קבוצות הוויטמין D שנחקרה וקבוצת הפלצבו

[מקור]. טרשת נפוצה מזוהה עם רמות נמוכות של 25(OH)D בסך הכל האכזבה חוזרת על עצמה גם לגבי מרחב מחלה זו כשמדובר בנטילה פומית של תוספי ויטמין D, בהשוואה למתן פלצבו, לא הייתה השפעה על התוצאות הקליניות הרלוונטיות, כגון הישנות חוזרת או החמרת נכות בקרב חולים [מקור1, מקור2, מקור3].

השפעת תוספי ויטמין D על תפקוד הכליות במבוגרים עם סוכרת נבדקו אף הם – התוצאה מאכזבת.

במחקר בקרב חולים שלקו בסוכרת ונוטלים ויטמין די בכדור ג'ל יומי המכיל 4000 IU ויטמין D3 (cholecalciferol) מול אלו שנטלו פלסבו הראה בפשטות שהתוסף לא עובד. התוצאות בהתדרדרות הכליות זהה, או אין הבדל בן הקבוצות מצב הכליות שנמדד למשל בירידה של ה-GFR בקרב חולי הסוכרת היה דומה. לבלימת מחלת הכליות תוסף רפואי של ויטמין D – לא עוזר! [מקור]. 

גם במרחב הנפשי אכזבה מתוספי ויטמין D. שלושה ניסויים שנערכו לאחר מטה-אנליזה שמצאה שאין בתוספי ויטמין D כל תועלת

[מקור]

לא מצאו גם השפעה של תוספת ויטמין D על תסמיני דיכאון

[מקור].

כמויות עודפות של ויטמין D מגיעות מתוספי מזון, מקפסולות, לא מישיבה קצרה, חשופה לקרני השמש [מקור] הן רעילות כשהן מגיעות ממרשמי הרפואה הממסדית [מקור]. וויטמין D מגביר את ספיגת הסידן במערכת העיכול, רעילות ויטמין D גורמת להיפרקלצמיה (סה"כ סידן גדול מ-11.1 מ"ג/ד"ל, מעבר לטווח הנורמלי של 8.4 עד 10.2 מ"ג/ד"ל), היפרקלציוריה: מדדי סידן גבוהים בסרום 25(OH) Calcifediol ורמות D (בדרך כלל גבוהות מ-375 ננומול/ליטר ng/mL) [מקור]. היפרקלצמיה, יכולה כאמור להגיע מנטילת תוספי ויטמין D. והיא בתורה, עלולה להוביל לבחילות, הקאות, חולשת שרירים, הפרעות נוירופסיכיאטריות, כאב, אובדן תיאבון, התייבשות, פוליאוריה, צמא מוגזם ואבנים בכליות [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]

מזון כתרופה – שמן כבד בקלה מכיל תרופה שבתחילת הדרך לא היה ברור מה היא. מחקר שנערך על ידי סר אדוארד מלאנבי הוביל לגילוי שרככת היא מחלה של תת תזונה, הניתנת לריפוי במינונים קבועים של שמן כבד בקלה. מאוחר יותר קבעו מדענים שהריפוי הוא תוצאה של מחסור בוויטמין D. [מקור הצילום בצילום מסך מהמאמר: Mellanby Edward, British physician 1884-19552 כאן.]

ויטמין D נחקר רבות, מאז תוארה במלואה בשנת 1650 על ידי פרנסיס גליסון (Francis Glisson) העדרו כרככת, מחלה של עצמות. המחלה הזו הייתה ידועה במשך מאות שנים כ'מחלה האנגלית', תגליותיו הראשונות של סר אדוארד מלאנבי בשנת ב-1919 בבריטניה (Sir Edward Mellanby in Great Britain) שינו את מה שנחשב עד אז כ'המחלה האנגלית' [מקור]. מלאנבי מצא כי ניתן היה למנוע או לרפא את המחלה הזאת על ידי מזון כתרופה. לאחר כמה נסיונות פסק החוקר כי ניתן למגר או למנוע את הרככת באמצעות שמן כבד בקלה או חלמון ביצה. מלאנבי הגיע למסקנה שחומר קורט, ויטמין המונע רככת קיים בשומנים אלו [מקור]. ומאז הוא מכונה ויטמין, הגם שהוא הורמון בעיקרו וכיום קוראים לו ויטמין D מאוחר יותר נחקרה לעומק גם מחלת הרככת כולל התרופה לה שהוגשה חינם על-ידי קרני שמש (Huldshinsky – חולדשינסקי, רופא ווינאי) גם צורת ה- D3 שלו וגם צורת ה – D2  נחקרו לעומק (צורת ה D2 נחשפה רק בשנת 1932 [מקור]. היא מגיעה מהמזון דרך דופן המעי הדק ובנוכחותם של מיצי מרה. בשנת 1935, 7-dehydrocholesterol בודד על ידי Windaus et al  אדולף ווינדאוס זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 1928 [מקור]  וויטמין D3 זוהה בשנת 1937 (גם כן על ידי ווינדאוס) אלו הצורות של ויטמין D אשר מוכרות כפרוהורמון (prohormone). פרו-הורמונים יכולים לנוע בזרם הדם כהורמון בצורה לא פעילה, למשל צורתו של ויטמין D בזרם הדם שלנו, כאשר הוא מוכן ונכון להפעלה אבל רק מאוחר יותר לאחר שנכנס לתא ולאחר שעבר בו שינוי [מקור1, מקור2, מקור3]. הגוף מייצר פרו-הורמונים באופן טבעי, כדרך לווסת את ביטוי ההורמונים, מה שהופך אותם ליחידת אחסון והובלה אופטימלית עבור הורמונים לא פעילים. ברגע שיש צורך בביטוי של פרה-הורמונים בפועל, פרוהורמון קונברטאז (prohormone convertase), חלבון, מבקע את הפרו-הורמונים הנדרש ומשנה את מהותו להורמון פעיל אחד או יותר.[מקור1, מקור2].

פטריות שיטאקי הן מקור מצויין לויטמין די. Jono Droege עורך סדנאות ומלמד איך תוכלו לגדל אותם בכוחות עצמכם, גם מקור הצילום מצילום מסך של האתר שלו – כאן

ויטמין D [מקור], בצורת D2. מכונה ארגוקלציפרול (ergocalciferol) – מקורו של D2 מהצומח כגון מפטריות שיטאקי או פורטבלה או מעדשים, זרעי חמניות, מיץ תפוזים ופולי סויה כמו אדמאמה [מקור]. מינהל המזון והתרופות (FDA) אישר נטילת אבקת פטריות שטופלו בקרני שיזוף – ה-UV כתוסף מזון לשימוש כמקור לויטמין D2 במוצרי מזון [מקור].) או D3, שמקורו מהחי, למשל משמן כבד בקלה [מקור]. מקורותיו אלו הם צורה לא פעילה מבחינה ביולוגית. במצב זה (כמו אחרי הייצור הטבעי שלו בעור או הספיגה במעי הדק) מגיע ויטמין D לזרם הדם כשהוא מגיע מהמזון שבו הוא נישא לכבד. מכאן הוא עובר תהליכי שינוי. אלו שתי תגובות של הידרוקסילציה אנזימטיות שמשנות את מהותו מסביל לפעיל. בכבד הוא נפגש עם האנזים CYP2R1 הוא שאחראי להמרה של ויטמין D3 ל-25-OH-D3 בכבד [מקור]. בכבד, התחנה הראשונה או התגובה הראשונה (יצירת ה- קלצידיול – Calcidiol‏), בתיווך (ככל הנראה ציטוכרום (קו-פקטור) P450 2R1 [CYP2R1]) מייצרת את ה – 25hydroxyvitamin D (הוא שמכונה 25 OHD). התגובה השנייה מתרחשת במיטוכונדריות שבתאי הכליה, בתיווך האנזים המיטוכונדריאלי  1α-hydroxylase (CYP27B1), אשר הופך את 25OHD להורמון הפעיל ביולוגית, קלציטריול (1,25-dihydroxyvitamin D [מקור] – הוא הנגזרת הפעילה של ויטמין D ומשמש כהורמון הסטרואידי העיקרי אשר מעורב בוויסות משק המינרלים בגוף – אחראי לספיגת סידן במעי, מגביר את ביטויו של הקולטן לסידן בכליה ומעצים את פעילותו של PTH להגברת ספיגה של סידן בכליה. בעל תפקידים נוספים הקשורים בתהליכי בנייה ופירוק של העצם [מקור]). הגן 1α-hydroxylase מתבטא גם במספר רקמות חוץ-כליתיות, אך תרומתו ליצירת קלציטריול ברקמות טרם נחקרה במלואה. בנוסף

רמות נמוכות של זרחן בדם (Hypophosphatemia) הכרחיות לתעשיית ויטמין D בכליות.

זיכרו כי ככל שה-CKD מתקדם, יכולת הכליה להפעיל ויטמין D יורדת [מקור]. הן שמאפשרות לאנזים המיטוכונדריאלי אלפא-1-הידרוקסילאז הכלייתי לפעול [מקור]. אלפא-1-הידרוקסילאז מתבטא גם במקרופאגים שבהם נוצר ויטמין D פעיל החשוב גם לפעילותה התקינה של מערכת החיסון [מקור].

25OHD, המבשר של קלציטריול, בעקבות הסינתזה שלו בכליות נקשר ל-DBP כדי לעבור בעזרתו לאיברי המטרה. הוא הצורה העיקרית במחזור הדם של ויטמין D; הוא מסתובב שם כשהוא נישא, קשור לחלבון נשא פלזמה ספציפי זה ה –DBP. DBP גם מעביר ויטמין D וקלציטריול

[מקור] שכאמור אינו פעיל [מקור].

APOLO אפולו מלך השמש. אפולו בלוודרה (באיטלקית: Apollo Belvedere) הוא פסל שיש רומי העשוי לפי מקור יווני, ייתכן של הפסל לאוכארס (ביוונית: Λεωχάρης) מן המאה ה-4 לפנה"ס. גובהו של הפסל הוא 2.24 מטרים. הפסל מוצג במוזיאון הוותיקן ברומא. מקור הצילום ויקיפדיה

קרינת UVB אינה חודרת זכוכית, לכן חשיפה לשמש בתוך הבית מבעד חלון סגור אינה מייצרת ויטמין D [מקור].

הפעולות הקלאסיות של ויטמין D – שהוא כשלעצמו אינו פעיל – נובעות מתפקודיו של המטבוליט הפעיל שלו, קלציטריול [מקור]. פעולות אלו לובשות צורה של ויסות של הומאוסטזיס של סידן ופוספט בסרום, ובתמורה, פיתוח ותחזוקה של בריאות העצם [מקור1, מקור2, מקור3]. VDRs הם נקודות ההתחברות שלו [מקור] – קולטנים לויטמין D (VDR שנחשפו לראשונה בשנת 1967 במעבדתו של אנתוני וו. נורמן שבקליפורניה [מקור]), ממוקמים בעיקר בגרעיני תאי המטרה [מקור] ונמצאים בפועל כמעט בכל מקום בכל הגוף, ברקמות שאינן מעורבות בהומאוסטזיס של סידן ופוספט [מקור1, מקור2]. הנוכחות של הקולטנים האלו ה- VDRs ברקמות אלו מרמזת שקלציטריול פעיל בהן ויש מי שמעלה אפשרות שליגנדים אחרים מלבד קלציטריול יכולים להפעיל את ה-VDR [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. 

אשר לייצור ויטמין D של הכליות יש להוסיף כי הסינתזה הכלייתית של קלציטריול (כלומר ההידרוקסילציה השנייה) נמצאת תחת בקרה הדוקה הן של הורמון יותרת התריס והן של הרמות של הזרחן והסידן בדם

[מקור]. אלו מווסתת בחוזקה על ידי שני הורמונים אלו נגד פעולה, עם ויסות עלייה במדדיו באמצעות ההורמון פארתירואיד (PTH) וויסות מטה באמצעות פקטור גדילה דמוי פיברובלסט (FGF23) ]מקור1, מקור2].

FGF23 וציר העצם-נפרונים בכליה. גורם גדילה פיברובלסט 23 (FGF23) זוהה לאחרונה כהורמון המווסת את חילוף החומרים של פוספט וויטמין D, פעיל קלציטריול ושל קלוטו. נושא זה שינה את ההבנה של הומאוסטזיס של פוספט, ויטמין D כלומר ציר העצם כליה, שבאיור למעלה. גורם הגדילה הפיברובלסט 23 (FGF23) מסונתז על ידי העצם (באיור מימין). בתגובה לעלייה בריכוז הזרחן (פוספט) בדם (בסרום). FGF23 שולט בפעילות טרנספורטר פוספט בכליות ובסינתזה של ויטמין די מסוג – קלציטריול על ידי הצינורית הפרוקסימלית – PT ( מכונה גם המקרבת – באיור למעלה מצד שמאל) וספיגת הפוספט במעי דרך רמת הקלציטריול. FGF23 עשוי גם לשנות את תפקודי בלוטת התריס. מקור האיור בצילום מסך מהמאמר Latest findings in phosphate homeostasis –כאן

FGF23 הוא סמן ביולוגי מוקדם של פגיעה בכליות [מקור]. גורם הגדילה Fibroblast23 (FGF23) הוא הורמון אוסטאוציטי (שמקורו בעצם) שמגביר את הפרשת הפוספט מהכליות ומשפיע בכך על סינתזת הקלציטריול [מקור]. פעולות כלייתיות אלה מתווכות באמצעות אלפא-קלוטו כקולטן המשותף לציר הפעולה [מקור]. ללא איזון מצבו של קלוטו האדם חשוף למוות ממחלה קשה, בעיקר אי ספיקת כליות.

קלוטו אוהב קרני שמש – החיבור בין קלוטו וקרני שמש יכולים להשפיע על אורך ועל איכות חיינו. החוקרים מהמעבדה האנדוקרינית-אונקולוגית במרכז לחקר הסרטן שבמרכז הרפואי שיבא בחנו את פעילותו של חלבון בשם קלוטו, המתפקד כהורמון טבעי בגוף המופרש מהמוח והכליות ומוכר כהורמון פעיל בתהליכי עיכוב הזדקנות. שמו של החלבון ניתן על שמה של קלוטו, בתו של זאוס, האחראית לפי המיתולוגיה היוונית לקביעת גורלם של בני האדם. בצילום קלוטו – אלת הגורל. מקור הציור ויקיפדיה – כאן

מחסור קלוטו בגוף הרה אסון, בין שהוא בבלוטות שמפרישות הורמונים אל מחזור הדם (המערכת האנדוקרינית) ו או בכליות. מחסור בקלוטו או מדדי קלוטו נמוכים משמעו דלקת, למשל אותה מחלה שאין לרפואת הממסד תרופה לה – נפרופתיה, אפשר להבין מדוע קלוטו נחשף כיעד מוביל להחלמה ממחלת הכליות ללא תרופות.

מדדים גבוהים של אלבומין מרמזים על מחסור בויטמין D

מדדים גבוהים של אלבומין מרמזים על תרחישים קליניים רבים. בדיקת אלבומין מאוד אמינה. היא חלק בלתי נפרד מפאנל בדיקות כבד, כחלק בבדיקות להערכת תפקודי כליה כגון אבחון תסמונת נפרוטית, ובדרך כלל ביחד עם בדיקת prelbumin, להערכת הסטאטוס התזונתי בעיקר במצבים הנחשדים לחוסר תזונה. הופעת נפיחות סביב העיניים, בצקת בעיקר בגפיים התחתונות, פעילות יתר של בלוטת התריס, או מצבי דלקת כולם דורשים התבוננות במצבו של האלבומין גם פגיעה בדופן המעי הדק העליון – (קרוהן, צליאק), או בעיקר בילדים הם חשד לאיבוד ניכר של חלבונים בצואה (protein losing enteropathy). בנוסף לכך מדידת רמת אלבומין בדם מתחייבת כל אימת שנדרשת מדידת רמת סידן בדם. מאחרי כל הבדיקות האלו עומדים מצבי חולי שנקשרים בירידה של ויטמין D, פעיל בתאי הגוף. במצבי דלקת האלבומין בשתן עולה. אם הוא עולה על 30 מיליגרם ל-24 שעות לרוב הדבר משקף דלקת בדופן הנפרון נושא שללא שיפור מדדי ויטמין D בתוך התאים קשה להבין כיום כיצד לצאת ממנו ולקדם תהליכי החלמה – מדדי אלבומין אם כן מעניקים את האפשרות הראשונה במעלה לחשוד בכך שהחולה אינו נחשף לקרני השמש!

מדדים גבוהים של זרחן, אבל גם של כולסטרול בדם מצביעים על הרס נפרונים אבל בעיקר על מחסורו של α-klotho ומשתקפים גם במדדי הויטמין D פעיל שיוצאים מהתקן בעיקר כלפי מטה.

ואם נשוב אל קרני השמש הן תרופה למחסור בקלוטו. קרני השמש בייצור, בעור, ויטמיןD, הן מקור מאוד חשוב לאזן אותו גם אחת הסיבות העיקריות לצורך להיחשף לשמש, אבל במידה הנכונה. 15 דקות בערך ליום, בשמש הבקר כשרוב הגוף, אם לא כולו חשוף אליהן.

עוד על נושא הקלוטו שנקשר בגורל ואורך חיי האדם גם בזרחן ובסינטזת ויטמין D תוכלו לקרוא במאמרי על התובנות החדשות לגבי ציר FGF23-Klotho  כאן

תובנות חדשות אי-ספיקת כליות תלויה במצבו של ציר FGF23-Klotho

התכנית לשיקום הכליות

למאמרי – רככת היפופוספטמית (זרחן נמוך מהנורמה) – מחלת כליות כרונית – או הפרעת עצם מינרלית

מחלת כליות פוליציסטית אוטוזומלית דומיננטית (ADPKD)

מדללי דם טבעיים – חומרים אנטי-תרומבוטיים: נאטוקינאז, ויטמין E, פלפל קאיין, כורכום, קינמון, וספורט מאפשרים טיפול בנוזלי הדם ללא תרופות.

רעלים אורמיים מקדמים דיאליזה – הוכח לאחרונה שרעלנים אורמיים קשורים למיקרוביוטה של המעי הגס – איך להחלים ללא תרופות ולהימנע מדיאליזה

בשנת 1969 נחשף ה-VDR לראשונה [מקור1, מקור2]. הקולטן הזה ה-VDR הפתיע את החוקרים כי הוא נוכח ומופץ באופן נרחב ביותר בגוף האדם, ואינו מוגבל לאותן רקמות הנחשבות לרקמות המטרה הקלאסיות של ויטמין D כמו המעי הדק, העצמות והכליות [מקור]. בנוסף לכך ה-VDR נמצא כוגורם שעתוק. השעתוק הוא תהליך שבו נוצר העתק של גן מסוים, כשלב ראשוני בתהליך יצירת החלבונים (תהליך בביולוגיה של התא. במהלך השעתוק נוצר העתק RNA באמצעות האנזים RNA פולימראז. ההעתק הזה משמש לתהליך ההעתקה של המידע הגנטי לצורך סינתזת החלבון.) באמצעות יכולת זו הקולטן מווסת את הביטוי של גנים המתווכים את הפעילות הביולוגית של ויטמין D.

ויטמין D הוא ויטמין מסיס בשומן התלוי ביכולתו של המעי לספוג שומן בתזונה. לכן אנשים עם מחלת מעי דלקתית (קוליטיס כיבית, מחלת קרוהן, גם אנמיה) או מצבים אחרים המשבשים את העיכול התקין של השומן עלולים לסבול ממחסורו. אנשים אלו נדרשים, יותר מאחרים, לייצר אותו בעצמם בסיוע של קרני שמש.

ספיגת ויטמין D מקפסולות אינה מוצלחת – נוכחות של שומן במעיים שמקורו מתזונה מסייעת ומשפרת את ספיגתו של תוסף ויטמין D, אך חלק מהוויטמין D נספג גם ללא שומן בתזונה.

לא ההזדקנות ולא ההשמנה משנים את ספיגת ויטמין D מהמעי [מקור].

ויטמין D פעיל בבלוטת יותרת התריס. ריכוז גבוה מאוד של קולטן ויטמין D ב-PTH מאפשר זאת [מקור] והוא משמש בה כגורם המונע שיעתוק של גן PTH וכך הוא גם מפחית את ההפרשה של ה – PTH [מקור].

רוצה לומר שקרני השמש עלולות לשמש תרופה גם במקרה של פעילות יתר של בלוטת התריס

[מקור1, מקור2, מקור3]. כאשר רמות הסידן בסרום יורדות, הפרשת PTH על ידי בלוטת התריס עולה [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. בנוסף

להורמון פארתירואיד ה- PTH יש השפעות על הכליות – לפארתירואיד 3 תפקידים בכליות: העלאת רמות הסידן בסרום [מקור], הפחתת זרחן והמרצת הסינטזה של ויטמין D בצורתו הפעילה.

עיקר הספיגה הפיזיולוגית של הסידן בנפרון שבכליה מתרחשת בצינור המפותל הפרוקסימלי (הצינור הפרוקסימלי הוא הקטע של נפרון בכליות שנמצא קרוב לפקעית. מכונה גם הצינורית המקורבת, ומתחיל מקוטב הכליה של הקפסולה של באומן ומסתיים בתחילת לולאה של הנלה. באיור למעלה הוא הצינור שמאויר שמאלי ביותר.) ובנוסף לכך גם בלולאה העולה של הנלה. הורמון הפאראתירואיד מכוון לצינור המפותל המרוחק (הצינורית המרוחקת, הדיסטאלית) ולצינור האיסוף, ומגביר ישירות את ספיגת הסידן מחדש וכתוצאה מכך הוא מביא לעלייה שלו בדם. מקור האיור בצילום מסך מהמאמר:"Kidney Functions – כאן

רוב הספיגה הפיזיולוגית של הסידן בנפרון שבכליה מתרחשת בצינורית המפותלת הפרוקסימלית ובנוסף בלולאה העולה של הנלה.

הורמון פארתירואיד במחזוריות מכוון לצינורית המפותלת הדיסטלית ולצינור האיסוף, ומגביר ישירות את ספיגת הסידן מחדש מה שמביא לעלייתו בסרום. הורמון פארתירואיד מקטין את הספיגה החוזרת של פוספט בצינורית המפותלת הפרוקסימלית. יוני פוספט בסרום יוצרים מלחים עם סידן שאינם מסיסים, וכתוצאה מכך חלה ירידה בסידן בפלזמה.

הפחתת יוני הפוספט גורמת אפוא ליותר סידן מיונן בדם וכן לייצור מוגבר של ויטמין D – קלציטריול.

אם כן ה –  PTH ממריץ את הייצור של 1alpha-hydroxylase בצינורית המפותלת הפרוקסימלית [מקור]. אנזים זה, 1alpha-hydroxylase, נדרש כדי לזרז את הסינתזה של ויטמין D בצורתו הפעילה – 1,25-dihydroxycholecalciferol מהצורה הלא פעילה 25-hydroxycholecalciferol [מקור]. 

תפקוד לקוי של בלוטת התריס יאופיין כתת-פעילות או פעילות יתר של הבלוטה ומחשיד בהעדר חשיפה לקרני השמש גם בערך נמוך של סידן בסרום (תת-סידןהיפוקלצמיה – חוסר של יון הסידן Ca+2 בדם). ככלל בכל פעם שיש חשד לחוסר איזון בסידן, מתבקשים לערוך את הבדיקות הבאות: PTH, סידן, פוספט, אלבומין, ויטמין D ומגנזיום, כדי להבין מה מקור הבעיה [מקור].

סינתזת ויטמין D המושרה מהשמש מושפעת מאוד מעונות השנה, משעת היום, קו רוחב, גובה, זיהום אוויר, פיגמנטציה של העור, שימוש בקרם הגנה, מעבר דרך זכוכית ופלסטיק ומחלות כרוניות[מקור].

מבנה העור. האפידרמיס באיור למעלה מופיע בחלק הורוד, מורכב מחמש שכבות; מהחוץ לפנים הם בהתאמה: שכבות קרנית, לוסידום, גרנולוסום, spinosum, ו
basale. הריכוזים הגבוהים ביותר של 7-דהידרוכולסטרול נמצאים בשכבת ה- basale ובשכבת הספינוסום. צילום מסך מהמאמר: "Understanding the main principles of skin care in older adults" – כאן

העור בנוי מרקמת תאים המתחדשים מהר והוא גם נראה וגלוי לעין – מטפלים שונים רואים בעור איכויות שמשקפות לפעמים את מצב הבריאות הכללי שלנו. למעשה, אדם מיומן יכול לזהות מחלות חסר שונות רק מהצצה במרקם וצבע העור של המטופל כמו למשל אנמיה ומחסור בברזל שניכר בעור חיוור.

עור יבש או עור סדוק מהווים אינדיקציה למחסור בשומנים.

זיכרו כי שומנים מתייחסים לחומרים שמבצעים בגוף, פונקציה אנרגטית. שומנים עדיפים, בתחום הפקת האנרגיה הביולוגית על כל מרכיבי המזון האחרים (פחמימות,סוכרים, וחלבונים), שכן בעת ​​שרפתם משתחררת מהשומנים פי 2 יותר אנרגיה. יחד עם זאת

צריכה דלה או לא מספקת של שומן בגוף עלולה להוביל להפרעה במערכת העצבים המרכזית עקב הפרעה בזרימת האותות העצביים בה.

במקרה זה, עלולה להתרחש היחלשות של מנגנונים הקשורים במערכת החיסון (אימונולוגיים).

הכליות רגישות לחוסר שומנים בגוף. עור יבש או סדוק יכול לשקף מחסור בשומן בכליות ובעור.

שומנים חשובים מאוד לתפקוד הכליות ובמקרה שלפנינו לייצור ויטמין D פעיל, שהרי עליהם שומנים מגנים מפני נזק מכני [מקור].

טלו 4 כפות שמן חרדל ביום וזכו במנה מצוינת של שמן אומגה 3 ָומהמשובחות שיש – (שמן חרדל, צילם ירון מרגולין) על שמן החרדל שאין טוב ממנו לבריאות העור, הגוף ואספקה של אומגה 3 ָָ- כאן.

למאמרי: אומגה 3 צמחית (שמן חרדל, שמן מרווה מרושתת) עולה על צורות אחרות של אומגה 3 ויש והן לבדן תורמות לבריאות בעוד האחרות עלולות להזיק יותר משלהועיל לך – כאן.

גרד בעור הוא סמן נוסף – המזהיר חולי כליה, לב, יתר לחץ דם, סוכרת, טרשת נפוצה ומחלות כרוניות נוספות מפני רמות גבוהות מדי של זרחן בדם. רמות זרחן גבוהות כנזכר לעיל פוגעות בייצור של ויטמין D בכליות. 

קפסולות של ויטמין D – אין בהן כל תועלת

ויטמין D הוא הורמון סטרואידי שנקשר בעור. הורמון תוצרת עור ומי שזוכה לתשומת לב כמולקולה טיפולית, טבעית בייצור עצמי. הצורה העיקרית שלו במחזור הדם היא 25-hydroxyvitamin D (25 (OH) D) – רדומה. כלומר מבחינה רפואית אין לכמות שלה כל משמעות [מקור]; אל תתבלבלו, לא היא אותה מולקולה טיפולית שנזכרת לעיל. כשמדברים על ויטמין D לא 25  OH  D שזורם בדם [מקור]. לאמדברים עליה, לא על זו מולקולת הטיפול הנחוצה, אלא צורתו של ויטמין D שנמצאת בתאים, לפיכך, כלל הרמת של  25 (OH) D בסרום הגם שנחשבת כיום בקרב רפואת הממסד ורושמי הרצפטים לאינדיקטור הטוב ביותר לאספקת ויטמין D לגוף מסינתזה עורית לשם הדגשה, היא איננה משמעותית בפועל [מקור1, מקור2, מקור3]. הבנתי הרופא שלך אומר אחרת וזו לא פעם ראשונה. כתוצאה מכך, ממצא מעבדתי של מולקולת ויטמין D בדם, בסרום יכול להיות נמוך באופן שקרי או גבוה כוזב, בהתאם למבחן בו נעשה שימוש ולמעבדה [מקור1, מקור2]. בנוסף לכך רמות של 1,25(OH)2D בדרך כלל אינן יורדות כלל עד שחסר ויטמין D מגיע למצב ממש חמור [מקור1, מקור2]. יותר מכך תיסוף ויטמין D בעקבות רמה "נמוכה" בדם על ידי כדורים ומרשמי רפואת הממסד אמנם מעלה את הרמה של 25-hydroxyvitamin D בדם (שיש מי שמתגאה בכך) אבל אין בכך בפועל, שום תועלת ושום משמעות בדרך כלל לבריאותך, שום טועלת, ובמקרים רבים נושא זה אפילו מזיק אם ממשיכים בנטילת כדורי ויטמין D לאורך זמן.

כיצד לדעת מתי חסר לי ויטמין D ללא בדיקות מעבדה

במצבי דלקת האלבומין בשתן עולה. אם הוא עולה על 30 מיליגרם ל-24 שעות = דלקת בדופן הנפרון הוא שמעניק את האפשרות לחשוד בכך שהחולה אינו נחשף לקרני השמש! מדדים גבוהים של אלבומין הוזכרו למעלה (מדדים גבוהים של אלבומין מרמזים על מחסור בויטמין D) אלו רומזים על מחסור בויטמין D. כולסטרול בדם מצביעים לרוב על יתר מחמצנים בדם, הרס נפרונים בכליות אבל בעיקר על מחסורו של α-klotho ככלל מדדים אלו משתקפים בפועל בדרך כלל במחסור של ויטמין D. יש ליטול בדרך כלל ויטמין D במצבים בהם חומצה אורית רק עולה בדם, במחסור קלוטו, כמו כשהאדם מרזה ללא סיבה נראית לעין – הוא זקוק בדחיפות לויטמין D. במחסור בסידן, כאשר ספיגת סידן במעי יורדת, כאשר מזהים פגיעה בדופן המעי הדק העליון, במצבי אנמיה, כאשר תחזוקת העצם משתבשת והיא נחלשת יש ליטול קרני שיזוף בבקר, מאחר שויטמין D מגביר את ביטויו של הקולטן לסידן בכליה וגם מעצים את פעילותו של PTH להגברת ספיגה של סידן בכליה (כאשר ספיגת הסידן בגוף לא עולה על הפרשתו החוצה דרך השתן, כמו במצבים בהם מאזן הסידן שלילי), ככל שספיגת הסידן בכליה יורדת ביחס להשתנה ישנה נחיצות לקרני שיזוף. ככל שמחלת הכליות או ה-CKD מתקדם וכאשר מדדי ה- GFR יורדים את ה- 70 (GFR 70) יש ליטול ויטמין D בדחיפות – כלומר להיחשף לקרני השמש, אבל לא יותר מרבע שעה בפניה אחרת היא הורסת את מה שנבנה. מחלות כרוניות רבות נזכרו במהלך מאמר זה כולן יכולות לעבור ולהפוך כיוון מהתקדמות המחלה להחלה בעזרת ישיבה קצרה בשמש כהתחלה. כמובן דרושים עוד כמה דברים כדי להחלים למשל מסוכרת – על כך תוכלו לקרוא כאן

להחלים מסוכרת ללא תרופות – כאן

זרחן לכליות תפקיד מרכזי בהומאוסטזיס של פוספט (זרחן) כאשר שלושה הורמונים ממלאים תפקידים חשובים בטיפול בפוספט הכלייתי: הורמון הפאתירואיד (PTH), גורם גדילה של פיברובלסטים 23 (FGF23) ו- 1-25 דיהידרוקסי-ויטמין D) [מקור]. לזרחן יש קשר חזק מאוד לשעון הביולוגי – נושא שפרסמתי עליו מאמר בפני עצמו "השעון הביולוגי של תאי הגוף" כאן. הערכים הנמוכים ביותר שלו הם תמיד בבוקר, יש לקחת בחשבון נושא זה כשאתם מסתכלים בעמוד בדיקות הדם שלכם – הפרשת FGF23 מגורה על ידי פוספט, וזה רע מאוד. זרחן גבוה יכול להיות אסון רפואי. ככלל אם הזרחן עולה מיד יש לבחון את מצבו של FGF23, הורמון הפרתירואיד (PTH) גם משפיע על מצב שלילי של יתר זרחן מזון שגוי שכולל למשל אגוזים, גם ציטוקינים דלקתיים, ולעיקר

הזרחן עולה גם על ידי צורתו הפעילה של ההורמון ויטמין D

[ מקור ]. פעולות הכליה של FGF23 מחייבות נוכחות של הקולטן המשותף a–Klotho בקרום תאי היעד, וקלוטו דורש ויטמין D פעיל. ואילו פעולות ה- FGF23 על קרדיומיוציטים, של העצם, כלי דם ותאי חיסון אינן תלויות בקולטן ולכן עשויות להפוך לפעילות רק במינון גבוה. ומינון גבוה של FGF23 הוא רע. המדידה המאוד חשובה אם כן איננה ויטמין D לא פעיל בדם. היא חסרת תועלת, אלא חשוב מאוד לדעת מה מצבו האמתי של גורם גדילה פיברובלסט 23 – (FGF23) הוא שמחזיק במתג הראשי של הומאוסטזיס של גופך כולל ויסות מטבוליזם של פוספט (זרחן) והוא שמנבא עליה של זרחן (גורם חשוב להבנת מחלת הכליות והטיפול בה באופן כללי).

FGF23 גורם צמיחה פיברובלסט 23 רע כשהוא עולה

 וכשה FGF23  מאוזן הוא מפחית את רמת הפוספט בסרום, מגביר ייצור של ויטמין D פעיל ומחליש מצבי דלקת, ומקל על תהליכי החלמה של מחלות כרוניות: אי ספיקת כליות, אסטמה, דלקת בריאות, שפעת, שבץ לב, יתר לחץ דם, סרטן, רככת, ודיכאון אפילו חרדות. החלבון הזה מדכא ספיגה חוזרת של פוספט באבובית המקורבת proximal tubules או הטובול הפרוקסימלית שבכליות וספיגת פוספט במעי באמצעות הורדת רמת 1,25-דיהידרוקסיוויטמין 1,25-dihydroxyvitamin D) D.
במצבים אלו אסור לתת תוספי ויטמין D הם עלולים להביא למות החולה טרם עת, לזרז עלית זרחן ולרמוס את מדד ה- GFR כך שגם אני לא אצליח להציל אותך מצפרני הדיאליזה וחובביה הרבים שמסוגלים לתת לך בלי חשבון גלולות של ויטמין די ועוד דווקא במצב זה. לגבי הסיבה לפעולתם זו לכאורה, כי הם לא בדקו את מצבו של ה-FGF23, אלא את מדד ויטמין D שאין בו כל תועלת.

איך למדוד בבית את ה- GFR כשהרופא מסרב לתת לך בדיקה ל GFR- כאן

זרחן גבוה – בדיקה מחייבת למצבו של FGF23 – מאמרי בנושא זה – כאן

כשהזרחן עולה אין לתת תוספי ויטמין D אלא להיכנס לצום זרחן מידי וסדרת טיפולים ב"לחיצות ההחלמה" וגם אולי אין לשבת חשוף בשמש כדאי להשיג תפריט אישי שיכול לשנות את מצבך לטובה.

נשארו לך שאלות 

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –


    שמי Name:


    טלפון phone:


    דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


    איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


    אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:



    למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

    מאמרים אחרונים


    נשלח ב כללי

    כתיבת תגובה

    Or

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    *