פעולת המחמצן הגדול ROS על DNA, שומנים וחלבונים

פעולת המחמצן הגדול – Reactive oxygen species (ROS) על DNA, שומנים וחלבונים מובילה לחמצון והרס של ה DNA, חמצון שומנים וקרבונילציה של חלבונים. הרדיקלים החופשיים הורסים את הרקמות, הורסים את המולקולות שבמוח, הורסים את המעטפת של כל תא (ממברנה, מקדמים דלקות), והורסים את ה-DNA שבגרעין התא, דבר שמחייב מתילציה וטיפול אפיגנטי. חשוב להבין שהתהפכות הטוב והשתנותו לרע ובשמו ROS מובילה את תהליך ההחלמה – משם ולשם מגיע ושואף להגיע טיפול ההחלמה. למאמרי על האפיגנטיקה והמזון כתרופה – כאן
מגוון של מולקולות בעלות תכונות מחמצנות תורם לעקה חמצונית [נא להקליק לקריאה במאמר]. ROS אלה כוללים אניוני סופראוקסיד (O2• -), רדיקל הידרוקסיל (HO•), תחמוצת חנקן (•NO) ורדיקלים ליפידים, המציגים אלקטרונים לא מזווגים הנחשבים כרדיקלים חופשיים. ROS אחרים בעלי תכונות חמצון אך אינם רדיקלים חופשיים כוללים מי חמצן (H2O2), פרוקסיניטריט (ONOO¯), וחומצה תת-כלורית (HOCl) [עוד על כך במאמר – נא להקליק]. חשוב לציין שהתייחסות ל-ROS כקבוצה בעלת אותן תכונות עשויה לרמוז על התפיסה השגויה שכל המינים הכימיים הללו ממלאים את אותו תפקיד בסביבה התאית. לפיכך, לאירועים כגון איתות או נזק עשויים להיות סוכנים ספציפיים. יתר על כן, ROS מציג תפקיד כפול בהתאם להיבטים שונים כגון סביבה סלולרית, חשיפה לזמן, ריכוז ומידור.
שלושת המינים הראשוניים, כלומר, O2•−, H2O2, ו-HO•. הם מיוצרים מחמצן מולקולרי במהלך ארבעת השלבים העוקבים של הפחתת 1-אלקטרון (תגובה (1)). יתר על כן, חומרים מחמצנים רבים נגזרים ממקורות ראשוניים אלה של ROS [ירון מרגולין].