המחמצן הגדול – Ros ודרכי ההתגוננות מפניו ללא תרופות

Reactive oxygen species (ROS) מקור האיור בצילום מסך מ- כאן.

בריכוזים נמוכים או מתונים, ROS נחוצות לתהליך ההתבגרות של מבנים תאיים ויכולים לשמש ככלי נשק למערכת ההגנה של גוף האדם.

ROS הן מולקולות טובות, הן נחוצות לגוף האדם ככלי נשק להגנה, והישרדות. פגוציטים (נויטרופילים, מקרופאגים, מונוציטים) משחררים את המולקולות ROS  כדי להגן, להשמיד חיידקים פוגעניים, פתוגניים ופולשניים. המאמר הזה יציג לך את המחמצן הגדול כמזיק אבל גם כאמור לעיל, כחלק ממנגנון ההגנה של הגוף מפני מחלות 

[מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. 

כאשר נוצרת הפרה בגופנו של האיזון העדין בין ייצור ROS על ידי תאי הגוף ליכולת של המערכת הביולוגית לנקות את חומרי הביניים התגובתיים של מולקולות אלו או כשהן יוצאות מטווח הנורמה, אז נוצרת עקה חמצונית – היא בסיס להתפתחותן של מחלות ניווניות. מגמה זו חייבת להיעצר.

[מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5, [מקור6].

בהמשך המאמר אציג לפניך דרכים חדשות, מוכחות מחקרית, כיצד למנוע מצבי טרגדיה ודראמה שעודף ROS מייצר בגופנו, וכיצד לבלום אותן ולמנוע מהיווצרותן של מחלות כרוניות מאוד קשות

קריאה נעימה

למחלה ישנם בדרך כלל מספר מקורות אבל הבולט בהם נמצא בתוך תאי הגוף עצמם, עוד טרם נפגע הגוף, המוח, הלב, הכליה או דופן העורקים והלב הוא פועל. בתוך-תאים של גופנו הוא פועל – אלו הן מולקולות שמשתתפות בהעברת הוראות סלולריות לפעולה (מה שמכונה איתות תוך תאי כמו למשל איתות ROS שמשפיע על האנרגטיקה התאית [מקור] או השליח הנודע הבין תאי לוויסות זרימת דם – תחמוצת חנקן, שמסתייע ב – ROS לויסות פקקת ופעילות עצבית [מקור]). מולקולות אלו התפרסמו כמחמצן הגדול-ROS. בעברית הם רדיקלים חופשיים (Free radicals) [מקור].  בכימיה, רדיקל חופשי (FR) הוא מין יציב יחסית המכיל אלקטרונים אחד או יותר לא מזווגים ומסיבה זו הוא יכול להגיב עם מולקולות אחרות, בין אם על ידי תרומת האלקטרון הלא מזווג שלו למולקולה אחרת או על ידי הוצאתו ממולקולה אחרת כדי להגביר את היציבות שלו עצמו. בדרך זו הוא הופך את המולקולה שאיתה הוא מגיב ל-FR אחר או נוסף, ולכן מאפיין נפוץ של תגובות FR הוא תהליך השרשרת: רדיקל אחד מוליד רדיקל אחר. תהליך זה נפסק רק כאשר שני FRs מגיבים אחד עם השני [מקור].

המחקר החדש עומד על כך של –Reactive oxygen species (ROS) יש השפעה כפולה, תחילה הוא משמש כמפעיל של תגובה מפצה הומאוסטטית המתגברת עם הגיל כדי לשמור על הישרדות התאים, ולאחר מכן, ומעבר לנקודה מסוימת, הוא חדל לשרת את ההישרדות כגורם מגונן, ומתהפך [מקור] כואנג ג'ינג-ויי הסיני או יוספוס פלביוס, ואורלי לוי אבקסיס שלנו ומעצים את הנזקים הנלווים לתאים, מקדם מחלה, הזדקנות ומוות [מקור1, מקור2]. לדוגמה, אוטואוקסידציה – חימצון של כמה חומרים בעלי חשיבות ביולוגית כגון FADH2 וטטרה-הידרוביופטריןtetrahydropteridines יכולה להניב O2·– בנוכחות חמצן [מקור]. חוסר האיזון בין ייצור וריבוי חומרים תגובתיים אלה באמצעות מנגנונים נוגדי חמצון גורם ללחץ חמצוני העומד במרכז מאמר זה [מקור].

הערה כשאני מתייחס אל ROS כיחיד או כחומר הוא יופיע במאמר בצורת הזכר וכמולקולות בנקבה.

תהליכי ההחלמה המתקדמים בהם החלמה מאי-ספיקת כליות, סוכרת, גאוט, אנמיה, ירידה בתפקודה של בלוטת התריס, ומחלות מוחיות ואפילו בצקת אלרגית בהן רפואת הממסד כושלת מתרכזות בדרמה שמתרחשת בגופנו ונושאה ההפרה של האיזון העדין בין ייצור ROS לייצור של מתנגדיו. החוויה הזו – היא נושא מאמרי – 

עודף של המולקולה הדלקתית ברדיקינין שבאיור למעלה עשוי להסביר, כשהיא עולה אל מעבר למידה המתפקדת של טווח הנורמה, את התרחבות הבלתי פוסקת של הצנרת – מה שמעולל באופן דרסטי הרס של צנרת הדם, השתן והמעי בגוף הוא הנושא שקשור בקידום מחלות כרוניות קשות, אבדן גמישות העורקים, שלחץ הדם הוא רק צעד ראשון ותחילה של שרשרת ארוכה של תחלואה בהשפעתו – מקור האיור בצילום מסך מכאן.

בעיית ה ROS מזכירה במהותה את שחרורו של הברדיקינין (Bradykinin), איור למעלה, הגורם ל"סערת ברדיקינין" כהגדרת ה eLifeכאן. זה מה שהביא מוות לאלפי בני אדם במגיפות האחרונות אם אצטט את החוקר האמריקאי ד"ר ג'ייקובסון מאוניברסיטת טנסי בארה"ב או את פרופ' Michael R Garvin העומד בראש המחקר על "סערת ברדיקינין"

ככלל הברדיקינין נחוץ לבריאות הגוף והכרחי לגמישות העורקים

[מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5] ברדיקינין הוא הורמון ופפטיד בעל 9 חומצות אמינו וחלק משמעותי ורב השפעה במערכת כלי הדם ומי שגורם לאיזון לחץ הדם כשהוא נמצא בטווח הנורמה ועולה מעט בהנחית הגוף ובהמשך הוא מרחיב את כלי הדם [מקור1, מקור2]. ראוי לציין כי גם ההיסטמינים (הורמונים) גורמים לכלי הדם הקטנים ברקמה להתרחב ולאפשר באמצעותה ליותר דם להגיע לרקמה פגועה כדי לסייע בעזרת חומרי בניה והזנה לבנותה מחדש [מקור].

הברדיקינין יכול ע"פ הצורך (ובהפחתת ההשפעה של האנזימים נגד תפעולו) להעלות לחץ דם. כדי להעלות לחץ דם למשל, כמו בעת מצוקה והפעלת מעגל ההישרדות, הגוף מפורר אותו (על ידי ACE) ומוריד את מדדי הברדיקינין בזרם הדם. ACE הוא אנזים מוכר מאוד לקהל הרחב. ACE מופיע בתרופות שמעטים יודעים כי הן גם הורסות לכאורה את הכליות (מעכבי ACE). הברנדיקינין כאמור לעיל, מתפרק על ידי ACE, אנזים ההופך אנגיוטנסין. בלימת האנזים מוכרת כבלימה של כיווץ כלי הדם, אני מדגיש שמדובר גם על כך שהיא בולמת את הפרור הזה של הברנדיקינין והמדדים של הברדיקינין עולים ולחץ הדם יורד, כך שבלימת ACE, היא גם עידוד שגשוג של ברנדיקינין ולחץ הדם יורד גם מסיבה זו. כאשר מדדי הברנדקין יורדים קורה דבר הפוך האדם מגביר את פעילותו ויוצא לקרב ההישרדות. אבל כאשר הברדיקינין מוגבר על ידי האנגיוטנסין 1-9 (ובלימה של ה ACE) מתחילה הרחבה של הצינור מה שמעודד הורדה משמעותית של הלחץ של הדם הזורם בו. האנגוסטינים הנזכרים מיוצרים בגוף על ידי האנזים ACE2 שהתפרסם בתקופה האחרונה כשותף פעיל בהרג האדם בעקבות וירוס שחדר לחיי האדם [מקור1, מקור2, מקור3]. ללא ספק הרחבת הצינור טובה, מגמישה ובהחלט מדובר במגן חשוב על ושל בריאות האדם. לא כאשר הברדיקינין עולה, מצטבר בגוף אל מעבר למידה המתפקדת של טווח הנורמה, אז הוא ממשיך להרחיב את הצנרת… הוא לא עוצר ומגביר את התרחבות הצנרת עוד ועוד – ובאופן דרסטי. הוא דוחף הכל החוצה להרחבה והדופן נעשית דקיקה ונקרעת ובהמשך גם חדירה. בדומה לצנרת מים דולפת – כלי הדם מתחילים לדלוף והופכים חדירים מאוד, במקום שיישמרו אטומים והדם יזרום ויעביר דרכו את חומרי ההגנה וההזנה [מקור]. אותה דליפה בכלי הדם, גורמת בין היתר להצטברות נוזלים בריאות, לחדירת תאי דלקת לאיברי הגוף ותקיפתם, וגם לדימומים פנימיים, לבצקות, מתחילה גם פגיעה במנגנוני קרישת הדם, ומוות [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. בהמשך חומר נוסף בשם חומצה היאלורונית, שמוכר דווקא כחומר מילוי קמטים בשל יכולתו לספוג עד פי 1,000 יותר נוזלים ממשקלו, מצטרף לברדיקינין העודף, שפלש, וגורם לקטסטרופה של ממש בגוף: לאחר שהברדיקינין גרם לכלי הדם לדלוף, החומצה ההיאלורונית חודרת לאיברים שונים ובהם לריאות, כליות, לב ויוצרת הידרוג'ל שממלא את האבר למשל את הריאות בחומר ג'לטיני, מה שמוביל לאי ספיקה נשימתית ומכונות ההנשמה לא מסוגלות לעזור כאן. האדם מת מחנק [מקור]. האפקט הנוירולוגי הנרחב  של "סערת ברדיקינין" עלול להגיע אל המוח מסביר תומאס סמית' (Thomas Smith) [מקור], ומוסיף כי החולים סובלים במצב כזה מכלי דם דולפים במוח, להם כפי שאתם כבר מבינים – אחראי הברדיקינין. כך, הוא מאפשר לחומרים רבים שלא היו אמורים לחדור למוח, כמו רעלנים – לחדור למערכת העצבים ולגרום למגוון פגיעות, חלקן זמניות וחלקן כרוניות [מקור]. חלק מהסימפטומים של נושא זה סחרחרות, שכחה ובצקות בעיניים גם מתחילות בעיות בבלוטת התריס, פריחות בעור, פגיעה במערכת הקרישה ודלקות מופיעות לעתים גם בעיות בכליות, פריחות בעור, ירידה בכושר הראיה והזיכרון – וכל זה מגיע בעקבות עליה מעל לטווח הנורמה העליון של הברנדקין והוא יסוד מאוד טוב במהותו [מקור]. עוד בנושא זה במאמרי – כיווץ תאי האנדותל, ברנדיקינין, ברומליין, תחמוצת החנקן  (NO), ומחלות כרוניות קשות – ודרכי ריפוי חדשות.

היווצרות ROS יכולה להתרחש בגופנו בשתי דרכים: תגובות אנזימטיות ולא אנזימטיות.

[מקור]

למשל על ידי אנזימים כגון NADPH אוקסידאזים (NOXs) [מקור], קסנטין אוקסידאז, סינתאז תחמוצת החנקן ומרכיבים פרוקסיזומליים [מקור].

כאשר נוצרת הפרה של האיזון העדין בגופנו, בין ייצור ROS [על ידי תאי הגוף בעזרת למשל האנזימים NADPH או אוקסידאז (Oxidase) והאנזימים של NOX [מקור]] ליכולת של המערכת הביולוגית לנקות את חומרי הביניים התגובתיים של מולקולות אלה מתחילה דרמה חסרת מעצורים של הרס גדול.

המחקר העדכני מחפש פתרון לבעיית חוסר האיזון הזה שנוצר בין ייצור ROS לטווח הנורמה הנדרש. הוא כאמור לעיל, נושא מאמרי זה.

הטיפול

ההכרה כי מולקולות שאינן תזונתיות שמקורן במזון יכולות לווסת את ביטוי הגנים כדי להשפיע על מנגנונים מולקולריים תוך-תאיים, ראתה את הופעתם של תחומי הנוטריגנומיקה (nutrigenomics) והנוטריגנטיקה (nutrigenetics) [מקור1, מקור2, מקור3 מקור4].

ההבנה כי מולקולות שמקורן במזון נמצאות בשיחה מתמדת עם מערכות בקרה תוך-תאיות מורכבות באמצעות מסלולי איתות חשפה את תפקידו של מזון כהרבה יותר ממקור למיקרו- ומקרו-נוטריינטים ומשמשת את ההגדרה מזון כתרופה

[מקור]. החוקרים שבים ומוכיחים כי מאפיינים של מפעילים נוטריגנומיים של גורם שעתוק Nrf2 (גורם גרעיני אריתרואיד 2 הקשור לגורם 2), המצוי בגופנו על ידי חומרי הזנה כגון sulforaphane ופיטוכימיקלים אחרים או ויטמינים שיוזכרו לא רק שיכולים להדגים יעילות קלינית כתרופות או טובות מהתרופות כשבהם אין עדויות לנזקים בטווחים הארוכים [מקור1, מקור2].

ירקות עלים ירוקים הם כל עלי הצמחים שנתנים לאכילה. עלים ירוקים – הם מכילים ויטמין קיי , ויטמין K1 מתייחס לחומר ה-פילוקינון צילום מסך מהמאמר: LAS HOJAS VERDES Y SUS BENEFICIOS [מקור]

ויטמין K2-7, הידוע גם בשם menaquinone-7 (MK-7) הוא סוג של ויטמין K בעל השפעות מועילות לבריאות באוסטיאופורוזיס, מחלות לב וכלי דם, דלקות, סרטן, מחלת אלצהיימר, סוכרת ונוירופתיה היקפית גם בשל יכולתו לאזן את הברנדיקינין בזרם הדם.

למאמרי

טיפול נפוץ לבעיית חוסר איזון זה שנוצר בין ייצור ROS לטווח הנורמה הנדרש במעלה הזרם ומורד הזרם הוכח ככלי יעיל לשינוי הנזק הנוירוני, כמו גם תרכובת מתכת-חלבון (MPAC תרכובות מחלישות חלבון מתכת) היא תרכובת שנמצאת בשימוש הרפואה הממסדית שמפחיתה את יכולת הקשירה של חלבונים למתכות בעזרתן, הפחתת רעלים ויצירת מרחבי החלמה חדשים משמשים האסטרטגיה טיפולית באלהיימר המחקר מלמד – ציטוט ש"אין ראיות לכך ש-MPACs (PBT1 או PBT2) מועילים בדמנציה של אלצהיימר" [מקור1, מקור2], המידע מהמדע לא הגיע אל הקליניקה הרפואית אחרת אין להבין מדוע הן, הגישות הטיפוליות המבוקשות על-ידי רפואת הממסד והרופא שלא תמיד בודק את הנזקים שלהן לטווח ארוך – לכאורה [מקור1, מקור2].

טיפול יעיל לבעיית חוסר איזון זה שנוצר בין ייצור ROS לטווח הנורמה הנדרש במעלה הזרם ומורד הזרם הוכח מחקרית ככלי יעיל לשינוי הנזק הנוירוני ללא תרופות. מדובר בהכוונות למסלול תעתוק של גורם גרעיני אריתרואיד 2 (Nrf2) הקשור לטיפול יעיל בבעיית חוסר איזון זה שנוצר בין ייצור ROS לטווח הנורמה הנדרש במעלה הזרם ומי שהראו הבטחה להחלמה במחקרים קליניים.

גורם 2 הקשור לגורם גרעיני אריתרואיד 2 (Nrf2) שייך למשפחת גורמי השעתוק (CNC) של cap 'n' collar, המפעילים את השעתוק של יותר מ-500 גנים, כולל גנים המקודדים לאנזימים נוגדי חמצון; לפיכך, גורמי שעתוק אלה מגנים על תאים מפני נזקי ROS ומשפרים פעילות נוגדת החמצון [מקור].

מאמרים שבים ומדווחים על, ובפרוט רב, מתח חמצוני והקשר שלו עם מחלות ניווניות כולל על האסטרטגיות הטיפוליות שנועדו לטפל במחלות אלו בעזרת חומרים מאזנים נגישים בהם [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5, מקור6, מקור7, מקור8]- במאמרי מה- 5 במאי 2020  אני מרחיב בנושא יכולותיו המדהימות של צרור נבטי הברוקולי. האנזימים של שלב II נגרמים על ידי רכיב פלאי שנמצא בצרור עלי הברוקולי, וכשהתהליך מתרחש במהירויות הנכונות, נמצא כי החלבון המכונה חלבון הנצח – הוא ה–Nrf2 ולמעלה כונה גורם גרעיני אריתרואיד 2 שמייצר בשלב ה-2, את היסודות היותר חשובים להצלחת תהליך ההחלמה שלך [מקור] בהם מגוון של נוגדי חמצון ואנזימי שלב II, כולל heme oxygenase-1 (HO-1), NADPH dehydrogenase, SOD ו-CAT, מופעלים במצב זה. כך בעזרת הפעלתם הולכים ומוסרים חומרים מזיקים כמו ROS, והתאים מוגנים מפני עקה חמצונית, דלקת ואפופטוזיס [מקור1, מקור2]. ה–Nrf2 , והסולפורפאן שנמצא בנבטי הברוקולי הוא אותו יסוד פלאי ומי שמהווה גורם ממריץ חזק למגן הנעורים הזה ה- Nrf2. ה- Nrf2 הנמצא בגוף שלנו בהשפעת הסולפורפאן (Sulforaphane) משחזר ומחדש את הפעילות של נוגדי החמצון הפועלים באופן ישיר כמו קו-אנזים Q10 [מקור] וויטמין E שמיד יוזכרו [מקור]. פְּעֻלַּת-גּוֹמְלִין מעניינת נוספת של Nrf2 היא עם ויטמין D. גם הוא יוזכר להלן, ויטמין D לא כתוסף, אלא אך ורק מייצור טבעי כשהאדם חשוף לשמש (נושא עליו אני מרחיב את הכתיבה – כאן) יכול להגביר את הביטוי של Nrf2 כך ששתי תרכובות אלה מועילות באופן סינרגטי לבריאותך וזו גם הסיבה שמחלימי כליה, אלצהיימר ופרקינסון שהגיעו לקליניקה שלי כולל במצבי חולי כלייתי קשים, מראים בהתמדה מדדי החלמה בכל בדיקת הדם או השתן שמתבקשות. 

הממצאים הראשונים על סגולות המרפא של הברוקולי פורסמו בשנת 1992, [מקור] ומיד עם פרסומם, הגם שהיו נועזים וחדשניים הם משכו את תשומת הלב העולמית והכל (פרט לרופאים כמובן) ראו בהם פריצת דרך משמעותית בהבנת הקשר האפשרי בין צריכת ירקות מצליבים בכלל ונבטי ברוקולי בפרט במטרה לצמצם את הסיכון לחלות בסרטן [מקור] ומחלות שהברנדיקינין מככב בהם בייצור יתר.
נבטי ברוקולי על אדמה – הם המשובחים ביותר. נבטי צנונית מרים מאוד ומנבטי אלפלפא יש לאכול כמות קטנה בשבוע עקב הימצאות חומר בעייתי בנבטים אלו כשלחולי כליה האחרונים אסורים כמו גם נבטי החמנייה. אם יש לכם בעיה בבלוטת התריס, אתם יכולים לאכול נבטי ברוקולי אבל רק בתוספת כף של אצות (משרות היטב) ואם אין לך בעיה בבלוטת התריס מומלץ לאכול מנבטי הברוקולי כמעט ללא הגבלה.

שימוש נכון בויטמינים כגון ויטמין E, ויטמין C, שנקרא גם חומצה אסקורבית, K, ישיבה נוכח קרני שמש עם גוף חשוף וקו אנזים קיו 10 כולם נקשרים בכותר נוגדי חמצון

אבל, המידע הזה לא מגיע לקליניקה של הרפואה האלופתית או האורתודוכסית [מקור] והמבקש החלמה לא מקבל את משאלת ליבו.

שיעור האנטומיה של פרופ' ניקולאס טולפ, והמומחה טולפ, רופא האנטומיה הרשמי של אמסטרדם, הוגבל חקרית, והורשה רק פעם בשנה לנתח גופה – רמברנדט צייר אותו בשנת-1632 בגיל 26 בלבד. וזו הייתה רק אחת מיצירות המופת המוקדמות שלו. במהלך המאה ה-17, ניתוחים פומביים היו אירוע חברתי. הם אורגנו על ידי גילדת המנתחים ובימיו של רמברנדט הם נערכו בתיאטרון אנטומיה בדה וואאג, בית השקילה של אמסטרדם. מכל מקום זו הסיבה ללבוש החברתי של האנשים בציור. שבעה מהם אנשי מקצוע רפואיים, אבל סביר להניח שהם שילמו כדי להיות שם. הגופה נחשבת כשייכת לאדם בשם אדריאן אדריאנס, הידועה גם בשם אריס קינדט, פושע מורשע שנידון למוות.
ניקולאס טולפ הפרופ' עצמו, עם אלמנט הכתר בצורת קונכייה מאחורי גבו, מובלט כגולית ותופס את כל החצי הימני של הציור, ככל הנראה "אות הערכה" להזמנתו את העבודה: "כשאני מצייר אותם עכשיו, כשם שהם נראים באמת, ולא כשם שהם מדמים להיות", הצהיר רמברנדט בפני חברו הרופא [עמ' 60 בביוגרפיה מאת הנדריק וילם ואן לון] לכאורה מתמקדת יצירת מופת זו, ברצון לדעת. האנשים ששילמו לראות את הניתוח ולא מעונינים בו ע"פ נוכחות מבטיהם שמופנים לכל עבר: חלקם מביטים בספר שבפינה, אחרים מסתכלים למטה בגופה וחלקם בפרופ' טולפ, שהוא עצמו מביט אל הקבוצה, מעבר לקהל שלו, אולי על עצמו בראי שהונח שם.
לכל אדם כאן הבעה ייחודית ואישית של פניו – שהרי זה רמברנדט המצייר: מבטים של בלבול, ביטחון עצמי, אגו, דאגה ואפילו סקרנות ועניין. וגם האיש המתכופף קדימה נמצא כאן ותופס עניין משל היה הוא לבדו החוקר האמיתי, חווית הסקרנות, שהרי "במקרה זה לא ציירתי רופא מלא וגדוש ידיעות בשעת שיעור באנטומיה… ברצוני היה קודם כל לצייר את המדע עצמו" הבהיר רמברנדט [עמ' 61, שם]. אולי זה ידידו שפינוזה שמסתקרן וחוקר את המציאות עצמה, או רופאו האישי וחברו הנדריק וילם ואן לון. שהרי "לצייר, משמע לראות' ואחר כך הוסיף רמברנדט ואמר 'לא חשוב כל כך מה האיש רואה, אלא איך הוא רואה זאת' [מקור עמ' 188 בביוגרפיה מאת הנדריק וילם ואן לון, רופאו האישי של הצייר Hendrik Willem Van Loon]. ידידיו ניסו למכור את הציור לבית הרופא החדש שגם הזמין את העבודה, ללא הצלחה [מקור].
Rembrandt – The Anatomy Lesson of Dr Nicolaes Tulp.

מעטים יודעים שרק פגיעה מעל ל 80%, מורגשת כמחלה, וסימפטומים מופיעים, לכן רק מצב קשה מאוד מגיע לפתח הקליניקה של הממסד, אשר מטפלת כידוע בסימפטומים.

כך ירידה קטנה במדד הבריאות נזנחת ולא זוכה בהכרה ולטיפול. כדי לחוש במחלה קשה מאוד כפרקינסון למשל, 80 אחוז מהתאים המפיקים את ההורמון דופמין, שהוא גם נוירוטרנסמיטר – מוליך עצבי – 80 אחוז מאותם תאים צריכים למות או להפסיק לתפקד, כדי שיופיע הסימפטום הראשון [מקור1, מקור2]. רק לאחר מופע של סימפטומים כרעד, הרופא בדרך כלל ירשום תרופות והערות בלטינית. כך עולה סוגיית הסוסים שברחו מהאורווה [פירוש] וגם אם רוב האנשים נוהגים להתעלם מבעיות עד שהן נעשות חמורות, וגם הם כבר נמצאים בשלב של 85-90% של פגיעה ברקמה החולה. בדרך כלל האנשים גם בשלב הזה משוכנעים שימצאו בהנהגת הרופא, שלא מנע את המחלה בראשיתה, וגם ליכאורה לא זיהה אותה בזמן, את הדרך אל הבריאות. העובדות בשטח הן שהם מאמינים ברופא באמונה שלמה עד שנתקלים בעובדות שונות, ואחרות לגמרי וגם כשהן מאכזבות למשל כשהם מגלים שמדד הכליות שלהם נמצא ב פחות מ80% של תפקוד גם מתחת ל 90% תפקוד, גם אז הם לא עוצרים לחפש פתרון שיכול להציל אותם ממוות, ובדרך כלל הם ממשיכים להאמיו בו.

מתן של לדוגמה של – ויטמין E בזמן – מקטין את הסיכון לחלות בפרקינסון – בין 60-80% ומתן של קו אנזים Q10 Coenzyme בזמן יכול למנוע מחלה כלייתית – שתיהן מחלות שמתים מהן בייסורים ואבדן איכות חיים.

אבל, הרופא שאנחנו מגיעים אליו הוא בדרך כלל רופא שלמד בבית ספר לרפואה, שם הוא למד אנטומיה וגם להתייחס לסימפטומים, לא מודע לאחוזי הפגיעה בתאי האבר כשסימפטומים מופיעים ומצביעים על פגיעה בו, אבל גם אם הוא מבין את משמעות הערכים של בדיקות המעבדה והוא יודע לרשום אותם או לתת להם שמות בעיקר בלטינית, הוא משתמש בזאת בעיקר כדי למצוא כדור, או זריקה וכל אלו בדרך כלל עשויים מחומר סינתטי, כימיקלי שישנה את המדד וידכא את הסימפטומים שרשם את שמם בלטינית אבל הסימפטומים שבים כי המחלה מחריפה אבל משום מה עדיין שני הצדדים מרוצים. כך למשל אדם לוקח סטטינים (תרופות להורדת כולסטרול) בהמלצת המומחה שלו, אבל כל הסטטינים בלי יוצא מהכלל גורמים לאובדן הקואנזים Q10 ממאגריו בגוף ובמצב שיש ליטול אותו כדי, למשל למנוע מהתפתחותה של מחלת הכליות, הוא פועל בלי לדעת זאת לכאורה דווקא למען סילוקו של קו אנזים Q10 מהגוף ואין במצב זה כבר כל אפשרות למנוע מחלות כמו אי-ספיקת כליות שמתים מהן בשיטה שבה הוא משתמש וע"פ מה שקורה בשטח גם לא בשלבי המחלה השונים. 

וכל זאת שעה שאפשר היה למנוע צרה זו על ידי נטילת קו אנזים Q10 בזמן, או על ידי שינוי תזונתי בהתאם לצרכים שנוצרים.

למאמרי

ככלל החומרים הכימיים המשווקים בתוך כדורים ולעתים במזון עצמו הם רעלים, וכשהם נוספים על הרעלים שמצטברים בגוף קל להגיע לאי-ספיקת כליות ולהמלצה להתחיל בדיאליזה [מקור]. כל מחלה ניוונית מתחילה למעשה ככה [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5],

חוסמי בטא, חוסמי תעלות סידן, הורמונים נשיים, תרכובות נוגדות דלקת לא סטרואידליות ותרכובות אנטי סרטניות הכוללות אנתרציקלינים וטיפול ממוקד חדש המעקב את-HER2 או מפריע למסלול הגדילה של האנדותל של כלי הדם הם רק רשימה חלקית של התרופות שמקדמות פגיעה בלב ובמחלות לב וכלי דם (Cardiovascular diseases) ובכליות

[מקור]. המדענים יודעים זאת ומפרסמים והעובדות שבות ומוצגות לעיני כל בירחוני המדע המכובדים ביותר בעולם, מה- "lancet" ועד ה- New England Journal of Medicine, British medicine Journal, Journal of American Medical Association. אני קורא את המאמרים האלה גם ב – NCBI

כל הזמן מחלימנים באמת שבים ומתעדכנים. אני מתרשם מאוד מהדברים שהכימאים והטוקסיקולוגים והאימונולוגים מוכיחים, מבינים וממליצים – כרגע

אבל

נראה שמידע זה פשוט לא מגיע אל פתחם של הרופאים – ויותר מכך ככל הידוע לנו כיום לוקח למידע הזה בדרך כלל כשלושים שנה עד שהוא מגיע מהמדענים, מהמדע ומהמחקר עד למטופל דרכם.

כך למשל רפואת הכליות וההחלמה מאי-ספיקת כליות מתרחשת כל הזמן בקליניקה של אנשים שלא קשורים למעשה ברפואה האלופתית או האורתודוכסית [מקור] בה (ברפואה האלופתית) הידע הוא למעשה משנת 1950-1960 כלומר, הוא בכלל לא רלוונטי. וכשמדובר במחלה שמקורה ברעלים כמו במחלה מוחית או כלייתית או בסוכרת ולב בשלב הבא הרופא ירשום שחלה התדרדרות ויוסיף רעלים מורשים וגם שמות בלטינית. כך הטיפול מתנהל ומאושר על ידי המערכת בכל המדינות המערביות. זו מערכת תעשייתית, שעליה מפקחת תעשיית התרופות שמנהלת ומלמדת רפואה, ומעניקה לרופאים קורסים ומפקחים עליהם גם שם, והם לומדים להעשיר את  פנקס המרשמים, מרשמי התרופות, ורק על סמך זה מותר למכונה רופא לפעול ולרשום כדורים וזריקות,

כל עוד הוא פועל בתחום הסטנדרט הרפואי – אפילו אם מאות אנשים מתים מפועלו, או אפילו אם אלפי אנשים לא מבריאים, או נעשים יותר חולים או יותר מורעלים ומגיעים לדיאליזה וחוסר אונים – זה בסדר כל עוד הכל מתנהל על-פי הסטנדרט הרפואי הנוכחי

[מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5]. 

למאמרי –

מי שמחפש החלמה יתאכזב. מי שנפגע אומר פעמים רבות, שיש כאן ניהול מחלה אבל אין מה לחפש כאן בריאות – "אסור אפילו להתחיל לחפש" אותה אומר ד״ר עדיאל תל-אורן ומוסיף … "זה לא מקום שמתחיל את הלימוד מההבנה של מהי בריאות ואיך מייצרים בריאות או איך שומרים עליה" [מקור].

מחלות של בני אדם אפשר למנוע וחייבים לטפל בהן עוד בשלבי ההתחלה, בעיקר כשאין סימפטומים, אבל יש תוצאות מעבדה. כך למשל אם מדד ה-GFR שלך יורד מ 90 (טווח הנורמה 90-120) יש לפנות מיד לטיפול החלמה כמו בשיטת "אילוף הכליות הסוררות" או לכל הפחות

להתחיל ליטול קו אנזים Q10.

שמן זרעי ברוקולי, הוא, ככל הנראה הדבר הבא – השמן עצמו מיוצר על ידי כבישה קרה (כלומר בהפעלת לחץ על על הזרעים הזעירים) התוצאה תרכיז רב עוצמה המכיל פי 180-100 יותר מנוגד החמצון האגדי סולפוראפן והאנזים הנדרש מירוזינז שממריצים את מגן הנעורים האגדי – החלבון Nrf2 מאשר בנבטי הברוקולי. צבעו של שמן זרעי-הברוקולי ירוק-צהוב בהיר. ויש לו ריח ניחוח של ברוקולי טרי. שמן זרעי ברוקולי מכיל גם כמות יפה של ויטמין A, C ו- K וכן ויטמינים מקבוצת B לצד 9% של חומצה אלפא-לינולנית (אומגה 3), חומצה אירוקית (אומגה 9): 49 אחוז ואם אתם נאבקים בשיער יבש, עור יבש או שניהם, הרי שהוספת שמן זרעי ברוקולי למתכון מיונז ביתי על בסיס חלב סויה ושמנים ממקור צמחי – שתמצאו אותו – כאן כממרח יומי או אפילו תוספת של 3-4 טיפות יכולים להביא לשיפור משמעותי של מצבכם. נוטלים בכפית (חצי כפית ליום זו כמות טובה למניעה), אפשר בבליעה ישירה, להוסיף למיץ הירוק או מעל לסלט.

למאמרי

רמות גבוהות של ROS מובילות לנזק מוגבר ל-DNA המיטוכונדריאלי (mtDNA).

נושא שכמעט אין אדם שלא שמע עליו ובכל זאת הרדיקלים החופשיים (FR) הם אלמנטים שהורסים את ה-DNA שבגרעין התא, ואת המבנה של התאים [מקור] יש ורמות גבוהות של ROS הורסות את ה RNA [מקור]; במקרים אחרים הן עלולות לחמצן שומנים של חומצות שומן רב בלתי רוויות (כגון פוספוליפידים קרומיים) [מקור]; להעביר את החלבונים חימצון [מקור], איור למטה מקור האיור כאן. מדובר במולקולות שגורמות לנזק חמור עד כדי היותו בלתי הפיך ל-DNA, ליפידים ולאנזימים הנמצאים בציטוזול התא, מכיוון שהן מחמצנות ומשנות רכיבים תאיים: חלבונים, שומנים ומונעים מהם לבצע את תפקידיהם המקוריים. התהליך בכללו כולל העברת אלקטרונים מאטום לאטום או ממולקולה אחת לאחרת, כפי שנרשם בפתיח למעלה. המבנה עצמו של המולקולה משתנה ומעלה את הסיכון לתחלואה כרונית קשה ובהמשך הוא יוצר תופעה הנקראת מתח חמצוני (oxidative stress) [מקור1, מקור2, מקור3]. 

הנושא הזה בהמשך לנרשם במאמר זה הוא שאנחנו מבקשים למנוע. יצויין שבשלבים בהם חל כבר שינוי משמעותי במבנה של ה – DNA אנו פועלים לתיקון המצב בצורה אחרת, אבל תמיד ללא הוספת רעלים וחומרים כימיים שמצטברים בגוף מסיבה פשוטה. הגוף לא יודע לטפל בהם. הכליות נוצרו לסלק רעלים טבעיים והם לא. יש לזכור כי

מתח חמצוני (Oxidative stress) הוכר לאחרונה על ידי המדענים, כמנגנון מפתח בתנגודת לאינסולין

מדובר בהפרעות במצב החיזור התקין של התאים שעלול לגרור את הגוף להצפה רעלנית עקב השפעות רעילות באמצעות ייצור של פרוקסידים ורדיקלים חופשיים הפוגעים בכל מרכיבי התא, כולל חלבוניםשומנים ואפילו ב – DNA. כך למשל, במצבי אנמיה.

ברזל שניתן כתוסף מזון יכול להיות הרסני (טוקסי) עד כדי כך שהברזל עלול לפגוע ברקמות על ידי זרז ההמרה של מי חמצן ליונים רדיקליים חופשיים שתוקפים ממברנות תא, חלבונים ו-DNA 

[מקור]. אבל

הוספת ברזל נמצאת בתחום הסטנדרט הרפואי וכל עוד הרופא פועל בתחום הסטנדרט הרפואי – אפילו אם מאות אנשים מתים מפועלו, או אפילו אם אלפי אנשים לא מבריאים, או נעשים יותר חולים או מתים מחנק בגלל לכאורה אנמיה או שהם יותר מורעלים ומגיעים לדיאליזה וחוסר אונים – זה בסדר כל עוד הכל מתנהל על-פי הסטנדרט הרפואי הנוכחי.

 השינוי הכימי הישיר שעובר ה-DNA הוא מקור למחלות כרוניות וניווניות קשות. במצבי אנמיה, ספיקת כליות, סרטן, אלצהיימר, ירידה בתפקודה של בלוטת התריס יש לפעול למען ה-DNA כנזכר לעיל. במצב זה אחרת

כאשר החומר הגנטי כבר פגוע אנחנו צועדים לקראת תהליך הנקרא מתילציה בעזרת שינוי תזונה ותוספי מזון שכוללים מתיל כמו מרק אפונה ומיץ ירוק בהחלט גם ויטמין B12 אבל רק בצורת מתילקובלמין. תשימו לב שהרופא ממליץ לכם על ויטמין B12 אחר ושמכיל ציאניד – ציאנו-קובלמין (Cyano-cobalamin). מותר לו זה חלק מהסטנדרט הרפואי הנוכחי.

[מקור1מקור2]. במאמר: "אנמיה – רוצה להחלים ממחלה כרונית קשה. זרקור אל הטרנספרין הנמוך" בפרק מזון כתרופה – תזונה מותאמת אישית היא דרך טובה לייעל את בריאותנו שהוכחה אני (ירון מרגולין, הכותב מאמר זה) מסביר מה אפשר לעשות לתקן את המצב – כאן [מקור]. 

עוד בנושא זה במאמרי –

באמצעות קבוצת מתיל או אם תירצו זיהוי תזונה נכונה ומדוייקת – מזון כתרופה, למשל

לטיצין (חומוס, כרוב, תירס עדשים ונאטו גם טופו), נספג החומר הנדרש ועובר לזרם הדם.

"מטבוליזם של פחמן אחד"

באמצעותם חומרים מזינים עשויים לשנות מתילציה של DNA לטובה. מדובר באחד המנגנונים המוכרים לחוקרים, למדע ולמחלימנים שהגיעו לשלב הקשה של המחלה. על ידי ייצירת תהליך תאי המכונה "מטבוליזם של פחמן אחד" (“one-carbon metabolism”) [מקור] המספק קבוצות מתיל למתילציה של DNA [מקור], חלבון (סוג נכון של חלבון) או פוספוליפידים (בעלי משיכה למים שמהווים חלק משמעותי במבנה ממברנות) [מקור1, מקור2, מקור3], מתחילים לשפיע על מדד ה-pH, ורכיבי מזון נוספים נוטריאנטים שמצטרפים לפעולה – הם תרכובות כימיות המצויות בתזונה, החיוניות לבניית הגוף ולאספקת אנרגיה [מקור]. מצרפים למהלך חומצה פולית, ויטמין B12, ויטמין B6, בטאין, כולין ומתיונין שממלאים תפקיד משמעותי כקו-פקטורים או תורמים של מתיל .[מקור] מוסיפים ע"פ הצורך או מפחיתים כתוצאה מהמצב המצטייר גם בעמוד בדיקות המעבדה ויטמיני C, E, B12, גם וויטמיןK2 בצורה של MK-7 אשר לבדו הוכח כתרכובת ביו-אקטיבית בוויסות אוסטאופורוזיסטרשת עורקיםסרטן ומחלות דלקתיות בהן אי ספיקת כליות ללא סיכון לתופעות לוואי שליליות או מינון יתר [מקור], לטיצין שהוזכר למעלה ופרסמתי עליו מאמר עומק – כאן. קו אנזים Q10, סידן, ויטמין A, אבל רק כמנת מזון (לא כתוסף) אשלגן ומגנזיום במידה נכונה ישולבו במהלך, גם סלניום ואנזימים שנמצאים בתזונה, למשל הנאטוקינאז שגם יכול לשמש נוגדת טסיות/נוגד קרישה ומדלל דם טבעי [מקור]. בכלל זה סיבי תזונה כמו אלו שנמצאים בשורש העולש, שורש אגבה, ופסיליוםבוטיראט מחלב תפוח אדמה חי, βגלוקנים אשר מככבים בשיבולת שועל וסולפורפאן אשר ביחד עם חשיפה לקרני השמש (ויטמין D טבעי בלבד) מאפשרים לנו לעצב מהלך שמחדש את ההרמוניה בגוף ומאפשר תיקון ROS ובהמשך או בו בזמן מתילציה.

לחוקרים ברור לגמרי כיום כי מנגנונים מיקרוביוטיים במעיים מקשרים בין הסיבים התזונתיים להפחתה של הסיכון למחלות כרוניות במעי – כאן, במוח, בלב, בצנרת הגוף כולה  ובכליות [מקור1מקור2מקור3מקור4] משמשים בזמן האחרון גם בתהליכי תיקון אנמיים אשר בחלקם עוסק מאמרי על האנמיה – כאן ועוד לא הזכרנו את קלוטו, הגם שהזכרנו את ידידו הקרוב ויטמין מקרני השמש הידוע כויטמין D. על השינוי הכימי הישיר ל-DNA המתילציה [מקור1מקור2, מקור3] הרחבתי מעל לתכנית זיכרו שאליה אנו פונים לאחר שהחומר הגנטי הותקף בוודאות. האיור שמתאר זאת היטב נמצא – כאן .

הערה – "מטבוליזם של פחמן אחד" (“one-carbon metabolism”) תהליך זה מתחיל בהעברה של פחמן אחד מחומצת האמינו סרין ל-tetrahydrofolate; האחרון הוא סוג של ויטמין B-9 הקיים באופן טבעי במקורות מזון רבים והוא חיוני לסינתזה של חומצות גרעין ולתהליכים ביולוגיים חיוניים אחרים בגוף. תגובה זו מזורזת על ידי האנזים serine hydroxymethyltransferase, אנזים המכיל ויטמין B6. התוצאה של תגובה זו היא 5,10 methylene tetrahydrofolate, אשר, בתורו, הופך ל-5-methyl tetrahydrofolate באמצעות האנזים tetrahydrofolate reductase, אנזים המכיל ויטמין B2. המוצר 5-methyl tetrahydrofolate הוא תורם המתיל העיקרי עבור התגובה שמרטיטת מחדש, הומוציסטאין למתיונין. התגובה האחרונה מזורזת על ידי האנזים מתיונין סינתאז, המכיל ויטמין B12 כקו-פקטור. לאחר מכן מתיונין מומר ל-s-adenosylmethionine, קו-פקטור ה-DNMT ותורם המתיל האוניברסלי עבור כל תהליך המתילציה הביולוגית בתוך תאי יונקים כולל מתילציה של DNA [מקור1, מקור2, מקור3].

1. חילוף החומרים של פחמן אחד (1C, או מחזור הפחמן) מתרכז סביב שלושה ויטמינים ידועיםחומצה פולית (B9פולאט) וויטמין קובלמין (B12) וויטמין B6 (פירידוקסין) [מקור].  תפקידו של מטבוליזם 1C הוא להעביר יחידת פחמן אחד, כגון קבוצת מתיל או פורמיל (קבוצת האלדהיד –  קיצור של אלכוהול דהידרוֹגֵנָטוּם, "כוהל נטול מימן". בעיקר מתיחסים לגלוקוז וכן לחומרים רבים הנותנים לפירות את טעמם וריחם. מבנה המולקולות של האלדהיד מורכב מאטום פחמן מרכזי המחובר בקשר כפול לחמצן, קשר יחיד למימן וקשר יחיד נוסף לתחליף שלישי, שהוא פחמן או, במקרה של פורמלדהיד, שנזכר לעיל, מימן. נמצא בכוסברה ווניל וכן ברוב הסוכרים כמו כן אלדהידים נוצרים בדרך כלל על ידי חמצון אלכוהול [מקור]. האלדהידים מרכיבים בטעמים שונים נמצאים גם בבשמים כמו שאנל מס' 5. פעמים רבות האלדהידים נקשרים בהרעלה סיגריות טבק, סיגריות אלקטרוניות ואלכוהול גם זיהום אוויר [מקור] תנורי גז [מקור] הן מקור רע לאלדהידים אשר יכולים לשנות את ה-DNA וחלבונים בגוף האדם בניגוד לנדרש [מקור1מקור2]. יש לזכור כי האנזים אלדהיד דהידרוגנאז 2 (ALDH2) אשר נמצאים בגוף האדם וממוקמים בעיקר בעברונים תת-תאיים בציטופלזמה כגון: המיטוכונדרייון, הרשת האנדופלזמית (ER) וגרעיני התאים מבצעים חילוף חומרים אלדהידים תגובתיים לצורה פחות רעילה [מקור1מקור2]), מצלחת המזון (מתורם – למשל חלבון בשם סרין – שמיוצרת בגוף מגלוקוז ומחומצות האמינו גליצין או תריאונין, שנמצאת בפולי תורמוס, פולי סויה, עדשה תרבותית, שעועית, חומוס, פול ואפונהסרין משמשת בין היתר לחיזוק מערכת החיסון וליצירת נוגדנים, כמו כן סרין חשובה לחילוף החומרים של בסיסים בחומר התורשתי.) למקבליו (למשל, תוצרי ביניים נוקלאוטידים (קבוצה של תרכובות אורגניות כמו החומר התורשתי, נושא ומטרה שעומדים לפנינו) או

שלושה ויטמינים מקבוצת מעורבים במה שמכונה חילוף חומרים פחמן אחד. זוהי תנועה של 1 יחידות פחמן, בדרך כלל קבוצות מתיל (CH3). זה דומה לתנועה של קבוצת האמינו המתרחשת בטרנסאמינציה. כפי שמוצג באיור שלהלן, חומצה פולית, ויטמין B12 וויטמין B6 הם ויטמיני B המעורבים במטבוליזם של פחמן אחד.

הערה: ויטמין B6 מורכב משלוש תרכובות: פירידוקסין, פירידוקסל ופירידוקסאמין. פירידוקסין מכיל קבוצת מתיל-הידרוקסיל (-CH3OH), פירידוקסאל אלדהיד (-CHO), ופירידוקסאמין קבוצת אמינו-מתיל (-CH3NH2), כפי שמוצג כאן. ניתן להפעיל את כל שלוש הצורות על ידי זרחון. ניתן להמיר את הצורות המזרחנות לצורה הפעילה, או לקופקטור של ויטמין B6. במוצרים מן החי, ויטמין B6 נמצא בצורות הקופקטור שלו, PLP ו-Pyridoxamine phosphate (PMP). הקופקטור הראשון –PLP נפוץ ומוכר. בצמחים, ויטמין B6 נמצא בעיקר בתור פירידוקסין, כאשר עד 75% הוא פירידוקסין גלוקוזיד. ויטמין B6 נספג היטב ממזונות (~75%) באמצעות דיפוזיה פסיבית. PLP ו- PMP עוברים דה-פוספורילציה לפני קליטתם לתוך האנטרוציט שבמעי. חלק מהפירידוקסין גלוקוזיד מבוקע ליצירת פירידוקסין חופשי, וחלק אחר מהפירידוקסין גלוקוזיד נספג בשלמותו. ספיגת פירידוקסין גלוקוזיד נמוכה יותר (~50%) מאשר פירידוקסין בלבד. הצורות העיקריות במחזור של ויטמין B6 הן פירידוקסל ו-PLP. ויטמין B6 מופרש בעיקר בשתן, וכמו ויטמיני B רבים אחרים, ויטמין B6 נהרס במהלך בישול או חימום [מקור1מקור2].

פעולת המחמצן הגדול ROS על DNA, שומנים וחלבונים מובילה לחמצון והרס של ה DNA, חמצון שומנים וקרבונילציה של חלבונים. הרדיקלים החופשיים הורסים את הרקמות, הורסים את המולקולות שבמוח, הורסים את המעטפת של כל תא (ממברנה, מקדמים דלקות), והורסים את ה-DNA שבגרעין התא, דבר שמחייב מתילציה וטיפול אפיגנטי [מקור]. תהליך המתילציה של DNA כולל הוספת קבוצות מתיל לשאריות הציטוזין; תהליך ביולוגי התלוי בזמינותן של קבוצות מתיל (ויטמינים B2, B3, B6 ו-B12, לציטין, גם כולין – ויטמין B4 או  שיבולת שועל, פולי סויה, תפוחי תפוחי אדמה, ברוקולי, נבטי ברוקולי, כרוב, שמן זרעי חרדל ובטאין.) ובהתאם לתפקוד התורמים כלומר המזונות שמכילים קבוצת מתיל והמקבלים של המתיל [מקור]. וכן בקבוצת אנזימים הנקראים DNA מתילטרנספראזות (DNMTs), כלומר DNMT1, DNMT2, DNMT3a, DNMT3b ו-DNMTL. DNMT1 שומר על מתילציה של DNA במהלך שכפול התא בעוד ששאר משפחת ה-DNMT, בעיקר DNMT3a ו-DNMT3b, אחראים על מתילציה דה נובו (תהליך שמתבצע בהווה ע"פ דרישת הגוף) של DNA [מקור] חשוב להבין שהתהפכות הטוב והשתנותו לרע ובשמו ROS או אורלי לוי אבקסיס ןגנץ מובילה את הצורך לתהליך ההחלמה – משם ולשם מגיע ושואף המחלימן להוביל את הטיפול להחלמה. למאמרי על האפיגנטיקה והמזון כתרופה כאן
מגוון של מולקולות בעלות תכונות מחמצנות תורם לעקה חמצונית [מקור]. ROS אלה כוללים אניוני סופראוקסיד ({\displaystyle O_{2}^{-}}.), רדיקל הידרוקסיל (HO•), תחמוצת חנקן (•NO) ורדיקלים ליפידים, המציגים אלקטרונים לא מזווגים הנחשבים כרדיקלים חופשיים [מקור]. ROS אחרים בעלי תכונות חמצון אך אינם רדיקלים חופשיים כוללים מי חמצן (H2O2), פרוקסיניטריט (ONOO¯), וחומצה תת-כלורית (HOCl) [מקור]. חשוב לציין שהתייחסות ל-ROS כקבוצה בעלת אותן תכונות עשויה לרמוז על התפיסה השגויה שכל המינים הכימיים הללו ממלאים את אותו תפקיד בסביבה התאית. לפיכך, לאירועים כגון איתות או נזק עשויים להיות סוכנים ספציפיים. יתר על כן, ROS מציג תפקיד כפול בהתאם להיבטים שונים כגון סביבה סלולרית, חשיפה לזמן, ריכוז ומידור.
שלושת המינים הראשוניים, כלומר, {\displaystyle O_{2}^{-}} או O2•−, H2O2, ו-HO•. הם מיוצרים מחמצן מולקולרי במהלך ארבעת השלבים העוקבים של הפחתת 1-אלקטרון (תגובה (1)). יתר על כן, חומרים מחמצנים רבים נגזרים ממקורות ראשוניים אלה של ROS [מקור].

הערה – כשהמיטוכונדריה לא מתפקדות אין מספיק אנרגיה בתא. נושא זה קשור ברדיקלים החופשיים, שפוגעים בעודף באופן ישיר בתפקוד המיטוכונדריה. כשיש רדיקלים חופשיים שפוגעים במעטפת המיטוכונדריה היא לא מתפקדת, ואז חוסר התפקוד גורם למחסור באנרגיה והמחסור באנרגיה גורם לרדיקלים חופשיים נוספים להיווצר, ואותם רדיקלים חופשיים – חוזר חלילה – גורמים לעוד נזק למיטוכונדריה נושא שמקדם תהליך הניוון של הכליות, הכבד, ומוח: התהוות רדיקלים חופשיים, ואובדן האנרגיה הזמינה למוח בגלל פגיעה במיטוכונדריה יכולים  לְהֵיבלֵם- הידע לעצור את הבעיות האלו הוא גם ההבנה כיצד להחלים מבעית הכליות, הכבד, הלב או מוחיות, הניווניות, ההתפתחותיות, ההתנהגותיות, הרגשיות, ושל מצבי הרוח  [מקור].

אפיגנטיקה והדרך לשנות את הכימיה של הנוזל הבן תאי – ובהמשך להשתלט על תשדירי הגן למחלה או לשנות את הפגיעות בו לטובה מה שמכונה אפיגנטיקה ובתהליכי ההחלמה: מזון כתרופה ביולוגית – על כל אלו אפשר לקרוא עוד – כאן.

הַגֵּנוֹם הַמִּיטוֹכוֹנְדְּרִי – לגרעין הַמִּיטוֹכוֹנְדְּרִי (ריכוז של הנחיות והוראות סודיות לביצוע) שזוהה לראשונה בשנת 1963 ול-mtDNA במיטוכונדריה יש מקור מעורר השראה ואגדות עם סובבות אותו, שכן כל ה"צ'יפים" בו שונים ונראים כמו מי שהגיעו מעולם אחר או ככתוב בספרות המדע – הוא לא נגזר מהגנום האנושי ודומה לגנום ממקור אחר (התאוריה האנדוסימביוטית). לענייננו ה- mtDNA הוא גנום המצוי במיטוכונדריה. זו מערכת הנחיות לפעולה והוראות בניה במכלול שמכונה mtDNA (DNA של המיטוכונדיון) והוא רגיש במיוחד למיני חמצן תגובתיים (ROS) שנוצרו על ידי שרשרת הנשימה שבמיטוכונדריה – תהליך ניצול החמצן להפקת אנרגיה, תהליך הקרוי נשימה תאית [מקור], החומר הגנטי הזה ארוז היטב בחלבונים שמגינים עליו כמו אלו של הכרומטין הגרעיני שבכל תאי גוף האדם. אבל החלבונים האלו יכולים לעבור שינוי במהלך הכפלתם – מה שמכונה מוטציות. שינויים שבמהלכם נוצרה פגיעה (חימצון) ושנפגעו מהמולקולות האלה (ROS) שונו עד כדי כך שהן כבר יכולות להוביל עם פגיעתן למגוון מחלות [מקור], כלומר ה"צ'יפ" עצמו נפגע וההנחיות למשל להגנה הפכו להנחיות לפגיעה. כמו גם לתהליכי ההזדקנות טרם עת [מקור] ואלו הפתולוגיות הקשורות בטיפול מקדים שהוזכר כבר בפתיח. זה הוא הנזק ל-DNA הנזק לחומר הגנטי, למאגר נתוני ההנחיות לפעולה בגוף שמתייחס לשינויים פיזיקו-כימיים ב-DNA [מקור]. נזקי ה-DNA האלה שה ROS, מקדם גם אם הם ממקורות אנדוגניים (פנימיים, כלומר מתוך הגוף עצמו) כמו אנזימים או אקסוגניים (שמגיעים מבחוץ) כמו מזון רעלני וזיהום אויר, גם סטרס נפשי, היו פריצת דרך משמעותית בחקר תאים נורמליים שהופכים לפתע לתאים סרטניים. הנושא מכונה קרצינוגנזה וההתענינות העצומה של החוקרים בו במהלך 20 השנים האחרונות הובילה לשינוי התודעה לגבי מקור המחלה הניוונית בכלל [מקור]. פגיעה ב DNA שה-ROS בעודף מוביל יכול להוביל לשינויים בבסיסי DNA או הפסקות סליל כפול, בין שינויים מוטגנים אחרים [מקור] גם לכריתת גדילים, ואם לא די בזאת לנזק חמצוני לבסיסי הפירימידין והפורין [מקור]. 

כל זה יכול להימנע על-ידי נטיל קו אנזים Q10 בזמן

ירון מרגולין – יוני 24 – מרק אפונה ומיץ ירוק עם אבקת תה מאצ'ה וקרם קוקוס מעל עם פלחי אבוקדו – מנות גדושות הפולאט למיגור ההומוציאסטין. צילם יורי מרגולין.

 פולאט (ויטמין B9) Folate

חומצה פולית מופיעה באופן טבעי במגוון רחב של מזונות. היא רכיב תזונתי חיוני מקבוצת הויטמינים B. מקורות עשירים כוללים ירקות ירוקים עליים, ברוקולי, כרוב, שעועית, אפונה, עדשים, פירות כמו לימונים, בננות ומלונים, ומוצרים מועשרים ומועשרים, כגון לחמים ודגנים [מקור]. פולאט חיוני למספר תהליכים ביולוגיים של תאים כמו סינתזת DNA ומתילציה, ייצור ותחזוקה של תאים חדשים ומטבוליזם של חומצות אמינו [מקור].

חומצה פולית מעורבת בתגובות העברת פחמן בודדות ומשמשת מקור ליחידות פחמן בודדות במצבי חמצון שונים. התהליכים המעורבים בספיגה, בהובלה ובחילוף החומרים התוך תאי של קו-פקטור זה מורכבים. חלק גדול מהפולאט קשור בחוזקה לאנזימים, מה שמעיד על כך שאין עודף של cofactor זה ושהזמינות הסלולרית שלו מוגנת וגם מווסתת בקפדנות [מקור]. הכבד שולט באספקת חומצה פולית באמצעות חילוף חומרים במעבר ראשון, הפרשת מרה, מחזור אנטרוהפטי (enterohepatic recirculation), כמו גם באמצעות מיחזור אריתרוציטים מזדקנים [מקור1, מקור2]. במספר מחקרים, תוספת פולאט הוכחה כמגבירה מתילציה של DNA. לדוגמה, בניסוי קליני שנערך על ידי Wallace et al. [מקור], תוספת פולאט הגבירה את המתילציה של ה-DNA של שני פרוטו-אונקוגנים ברירית המעי הגס, קולטן אסטרוגן אלפא (ER-α) והפריש חלבון-1 הקשור לקרסול (SFRP-1). באופן דומה, במודל in vitro של תאי נוירובלסטומה, Li et al. [מקור] הראו שטיפולים עם חומצה פולית (20 ו-40 ממול/ליטר) העלו את היחס בין s-adenosylmethionine ל-s-adenosylhomocysteine ​​ובעקבות כך הורידו את החלבון טאו שזרחן בצורה חריגה על ידי עיכוב הד-מתילציה של הרגולטור שלו, PP2A (פרוטאין phosphatase). בנוסף, מחקרים בבעלי חיים מצביעים על כך שמחסור או תוספת חומצה פולית משנה את מצב המתילציה של מקדם DNA בגנים שהם קריטיים בקרצינוגנזה. תזונה עשירה בפולאט הגבירה מתילציה של DNA של גנים כגון p16 [מקור] במעי הגס של עכבר ופרוטוונקוגנים כגון PDGF-B (גורם גדילה-B של טסיות דם), Ras (סרקומה של חולדות) ו- survivin במודל של גליאוגנזה של עכברים [ מקור]. כמו כן דווח כי צריכת פולאט מתקנת היפו-מתילציה גלובלית של DNA ומטביעה פרוטו-אונקוגנים כגון H-Ras בחולים עם סרטן המעי הגס [מקור].

רמות גבוהות של הומוציסטאין בדם (היפר-הומוציסטינמיה) מטופלות כיום עם תוסף חומצה פולית. נשים בהריון או אלו שעלולים להיכנס להריון נוטלות חומצה פולית כדי למנוע מומים מולדים חמורים כגון ספינה ביפידה [מקור].

מחסור בחומצה פולית עלול לעודד היפרהומוציסטינמיה, אנמיה מגלובלסטית והפרעות במצב הרוח.

 חומצה פולית ליטול רק אל-מתיל-פולאט (L-methylfolate  או L-5-Methyltetrahydrofolate ובקיצור 5-MTHF) 

הערה מחזור אנטרוהפטי – זרימת הדם האנטרו-הפטית מאפשרת מיחזור של תרכובות שעברו חילוף חומרים ולא מטבולים והיא בעלת חשיבות קריטית בתהליכים טוקסיקולוגיים המערבים את מערכת העיכול. מסלול מחזורי זה פעיל כאשר תרכובות שנבלעות ונספגות במערכת העיכול נכנסות למחזור הדם הפורטלי, ועוברות דרכו אל הכבד ואז הן חוזרות למערכת העיכול באמצעות הפרשת המרה. ניתן לקחת את המסלול האנטרוהפטי גם על ידי חומרים הנספגים או בשאיפה המופרשים במרה.

אני כל כך אוהב לקבל הודעות ממחלימים שמתרגשים לראות שהכליות חוזרות לתפקד. אתם יודעים שזה ענק במיוחד נוכח העובדה שהנפרולוגים (רופאים שאמורים להחלים את הכליות) לא רואים דברים כאלה, דיאליזה, השתלה ומוות ובאמת שאין צורך בזה. אפשר להחלים מאי ספיקת כליות – אפשר. אני מזמין אותך להצטרף אל מסע ההחלמה –

ריבופלבין ויטמין B2, פירידוקסין – ויטמין B6  – ויטמין B12 וקובלמין


ויטמינים מקבוצת B הם ויטמינים מסיסים במים המצויים במגוון מזונות כמו קטניות: גרגרי חומוס, פולי סויה, עדשים, פול, אגוזים, ירקות עלים כהים ופירות (פירות הדר, אבוקדו ובננות) [מקור1, מקור2]. ישנם מספר סוגים של ויטמין B כולל תיאמין (ויטמין B1), ריבופלבין (ויטמין B2), ניאצין (ויטמין B3), חומצה פנטותנית -ויטמין B5, ויטמין B6 פירידוקסין, ביוטין (ויטמין B7) וויטמין B12 [מקור]. בעוד שכל סוגי הוויטמינים B חיוניים בוויסות חילוף החומרים, סינתזת המוגלובין ושמירה על שלמות העור ומערכת העצבים,

ויטמינים B2, B3, B6 ו-B12 הם קריטיים וחשובים במיוחד עבור מטבוליזם של פחמן אחד – נושא המתילציה

[מקור]. בהתאם לכך, צריכת ויטמינים אלה עשויה לגרום לשינויים במתילציה של DNA וביטוי של גנים ולשנות בכך לטובה את הרכבו הכימי של ה-DNA שחומצן. נושא זה בעל השפעה עצומה על מחלת הסרטן ואכן, החוקרים הוכיחו כי צריכה מוגברת של ויטמינים B2, B6 ו-B12 על ידי בני אדם נמצאת בקורלציה הפוכה לסוגי סרטן כגון סרטן הוושט [מקור], ניאופלסיה תוך אפיתל צוואר הרחם [מקור], סרטן המעי הגס והחלחולת [מקור], וסרטן הערמונית [מקור]. עם זאת אל תבנו על כך שמידע זה הגיע לרופא שלך. מחקרים בבעלי חיים הראו שחסר ויטמין B12 גרם להיפו-מתילציה גלובלית גם בשילוב עם תזונה עשירה בחומצה פולית, מה שמדגיש את התפקיד המכריע של ויטמין B12 בזירוז חילוף חומרים של פחמן אחד ומתילציה של DNA [מקור]. זה ומחקרים אחרים בבעלי חיים התייחסו לחשיבות השמירה על איזון בין חומצה פולית וויטמין B12 על מנת לשמר דפוסי מתילציה חיוביים של DNA [מקור].

ויטמין B12 נמצא בגוף בצורת שני קו-אנזימים, שתפקידם לסייע לאנזימים בסינטזה של חומרים שונים הדרושים לגוף. הקו-אנזימים האלה הם מתילקובלמין ואדנוסילקובלמין. (Adenosylcobalamin and Methylcobalamin) ויטמין B12 בצורת ציאנוקובלמין (Cyanocobalamin) הוא תוסף B12 הנפוץ ביותר והוא נמצא במזונות מועשרים (הוא פשוט ניתן לבעלי החיים בתעשייה). הוא לא נוצר מעצמו בטבע – הוא מוצר תעשייתי – סינתטי שמכיל ציאניד אבל זאת הצורה הזולה ביותר. וזה  .בסדר כל עוד הכל מתנהל על-פי הסטנדרט הרפואי הנוכחי

למאמרי למה יש לי מחסור בוויטמין B12

כולין (ויטמין B4) ובטאין – תורמי המתיל

כולין התגלה בשנת 1862 אך חשיבותו לבריאות האדם הגיעה לתודעה רק בשנת 1998. כולין אינו מסווג כוויטמין או מינרל, אולם הוא משויך לקבוצה של ויטמין B, בשל בסיס דומה של יתרונות ושימושים בגוף. בדומה לקבוצת ה- B הוא מתפקד כקו-אנזים (מולקולה אשר מסייעת לאנזים בזירוז תהליכים) בחילוף החומרים. בין היתרונות המשותפים לכולין וקבוצת ה- B ניתן למנות תפקוד תקין של הכבד, שמירה על בריאות המוח, דאגה לתנועת שרירים ופעילות של מערכת העצבים. למעשה הכולין מהווה גורם מרכזי להתפתחות תקינה של המוח, מערכת העצבים, כושר החשיבה והיכולת הלימודית, ולא פחות חשוב מכך הכולין מתפקד בהגנה על הכבד ובהורדת רמות כולסטרול גבוהות. הסיבה לכך שאנחנו ממליצים על נטילת לציטין, היא ש– B4 בגוף האדם כלומר הכולין נוצר מחומצת האמינו גליצין. ודרך המזון הכולין נצרך כלציטין [מקור], שמצוי במאכלים רבים כמו מוצרי סויה טופו, נאטו. לציטין סויה הוא הלציטין הנפוץ ביותר [מקור] ללציטין יש את המספר E 322, מה שאומר שהוא נחשב לתוסף מזון למרות מקורו הטבעי. על הלציטין במאמריLecithin לציטין – מזון כתרופה ומולקולה שומנית, שמגינה על המוח, הכבד, הלב, ועל דופן המעי

בנוסף לכך כולין הוא חומר תזונתי חיוני ביותר הפועל כתורם מתיל עקיף ומעורב במספר תהליכים פיזיולוגיים מעודדי החלמה ותגובות מתילציה, הכולין תורם לייצור שומנים שתומכים במבנה של קרום התאים, ומכאן שהכולין גם אחראי על שלמות קרום התא, הובלת הכולסטרול מהכבד נקשרת בו, סינתזת נוירוטרנסמיטר (הכולין נדרש לייצור האצטילכולין הקשור לזיכרון) ומטבוליזם [מקור].

גוף האדם מסוגל לסנתז כולין בכמות מינימלית שאינה מספיקה כדי לענות על צורכי הגוף

[מקור]. לפיכך, לטיצין (עדשים, חומוס, ברוקלי, כרוב, כרובית, תירס, תפוחי אדמה, סויה ונאטו גם שמרי בירה, גרעיני חמניה, לפתית, זרעי חרדל ואפונה ירוקה), שהוא קבוצת מולקולות המסיסות בשומן כוללות אותו. המקור העיקרי של כולין הוא תזונתי כולל קַוויָאר, נבטי ברוקולי, כרוב ניצנים, כרובית וכרוב ושאר ירקות ממשפחת המצליבים. הכולין נמצא גם בתפוחי אדמה אדומים, בבוטנים, שמרי בירה, פולי סויה, שעועית מאש, שְׁעוּעִית לִימָה, קינואה, דלעת, עלי חילבה, פטריות שיטאקי, גרעיני חיטה, ונבט חיטה, גם באגוזי ברזיל, שן הארי, ובפרג [מקור1, מקור2], הצריכה היומית המומלצת של כולין היא 425 ו-550 מ"ג לנשים וגברים, בהתאמה [מקור].

ניתן להשיג בטאין ממקורות תזונתיים (סלק סוכר, חיטה, עלי תרד, פירות ים) או לאפשו לו להיווצר בתוך הגוף באמצעות חמצון בלתי הפיך של כולין [מקור].

כולין או בטאין הן קבוצות תורמות מתיל. כאשר כולין נמצא בשפע הוא גם מחומצן בגוף האדם (בכבד ובכליות) ויוצר את תורם המתיל בטאין (סלק סוכר, חיטה, עלי תרד, פירות ים) שמוביל ליצירת המתיונין. כאשר כולין נמצא בשפע, והבטאין נוצר, קם הבטאין וממיר את ההומוציסטאין (הוא המזיק הגדול לתאי האנדותל וצנרת הגוף, ההומוציסטאין גם מקדם אלצהיימר) למתיונין  ובכך הכולין השופע מסייע לשמור על הגוף מפני ההומציאסטין הנורא ומשפר את רמת התפקוד של המוח ודופן העורקים [מקור1מקור2מקור3מקור4].  

בטאין הוא תורם מתיל ישיר; ומי שתורם קבוצת מתיל להומוציסטאין וכתוצאה מכך מעודד את הפיכתו למתיונין, אחד מיסודות ההחלמה ושיבת דפנות העורקים לגמישות [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5].

תפקידו של בטאין בתהליך המתילציה הופך מכריע יותר בתנאים של מחסור בחומצה פולית

הערה – צריכת אלכוהול מופרזת פוגעת בחילוף החומרים של חומצה פולית ומפריעה למתילציה תלויה פולית [מקור1, מקור2].

לאחר שהבנו מה אפשר לעשות כדי להתגבר על נזקי רפואת הממסד ותזונת החברה הבורגנית העשירה שמובילים לפגיעה חמורה בגרעין התא וב- DNA עצמו – נושא שהרחבתי עליו יותר משתכננתי כשנגשתי לרשום מאמר זה – המתילציה ונושא האפיגנטיקה Epigenetics נמשיך על נושא הבסיס המעניין והמרתק גם החדשני כיצד נוצר המחמצן הגדול בגוף ה- ROS, כיצד לקדם את הגלוטתיון המגן הגדול שהגוף מייצר במלחמה נגדו. על הגלוטתיון פרסמתי במאמרים:

מה עוד חשוב לדעת כדי לא להגיע לידי כך שיתחילו להופיע סימפטומים של מחלות ניווניות כשאנו מבינים שבשלב זה הפגיעה בתאים מאוד רצינית.

המשך קריאה נעימה

ייצוג תרשים של מתח חמצוני המושרה על ידי גירויים תוך תאיים. ROS תוך תאי נוצר בעיקר במיטוכונדריה, כמו גם באברונים אחרים כמו הפרוקסיזום והרשת האנדופלזמית, ובנוסף על ידי כמה אנזימים מטבוליים. ייצור מוגזם של ROS יכול להוביל לאפופטוזיס בתאים, אוטופגיה, חמצון שומנים ונזק ל-DNA. האיור מצילום מסך מכאן.

הרדיקלים החופשיים הם חומרים לא יציבים שנמצאים בגוף. חסר להם אלקטרון. כנערי רחוב עניים ומרדנים הם תזזיטיים, היפראקטיביים ו"חוטפים" אלקטרוניים ממי שיש לו אותם בשפע [יון מחזר (נותן או נאנס לתת)] – אותם נערים שובבים וגנבים עוברים מה שנקרא חיזור [רֵדוּקְציה (Reduction)] והם האנסים שקיבלו אלקטרון שחסר להם ומעתה הם נראים כמי ששיכים לרקמה בריאה. מרגע שנחטף האלקטרון על ידם מריקמה אחרת בריאה שחוזרה – התאים הבריאים חסרים-חולים, ועכשיו הם המתעצבנים, נאנסים, והופכים, בעל כורחם, לרדיקל חופשיים. כך ומרגע שמייצרים עודף ROS, מתקבלים רדיקלים מאוד עצבניים וסוררים, הם חסרי מנוח ותגובתיים שיכולים להתחיל תגובת שרשרת פתולוגית, ומצב חולני של מחסור שמתפתח כמו קוביות דומינו [מקור], וכל מרכיבי התאים קמים ומשתתפים בקרבות הרחוב האלו כמו צופי ערוץ 14 והדברים מגיעים לידי כך שהחלום הציוני נרמס והערבות ההדדית נשכחת. חומר שנגנב לו אלקטרון נאנס להיות חסר אלקטרון עובר מה שמכונה חמצון. – אוֹקְסִידַצְיָה (Oxidation)] וזה (החמצון) היון המחמצן (מקבל, חוטף, אונס) ככלל יש שינוי במספר האלקטרונים לפני ואחרי תהליך החמצון]. הוא מה שמוביל לשוד האלקטרונים הגדול ולירידה שמדרדרת במהירות את התפקוד הפיזיולוגי [מקור1, מקור2]. הרדיקלים החופשיים הם מולקולות שחסר להן בדרך כלל אלקטרון. ישנם מצבים שדווקא יש להם עודף אלקטרון, ובכל זאת הם קמים והורסים את הרקמות, הורסים את המולקולות שבמוח, שבאבר הכליות, במוח העצמות, בתאי האפיתל שבדופן הצנרת שבגוף וזה כולל את מערכת העיכול, הדם והשתן הם הורסים את המעטפת שתוחמת כל תא, ותהליכי ההרס מעודדים ייצור מוגבר של רדיקלים חופשיים. פגיעה בדופן התא הווה אומר דלקת, התפשטות ומוות תאי [מקור].

המקורות המרכזיים לROS בגוף האדם

כל היצורים החיים מייצרים מיני חמצן תגובתיים (ROS) כתוצאה ממטבוליזם תאי [מקור]. ROS זו קבוצה של מולקולות שונות שממלאות תפקידים שונים ואחרים בסביבה התאית. שלושת המינים העיקריים הם, O2•−, H2O2 ו-HO•. שמיוצרים מחמצן מולקולרי ומוגדרים כ-ROS, אבל קיימים סוגים רבים נוספים ואלו מייצרים תועלת-נזק שונים בהתאים למינון וגורמים נוספים.

המושיעים הגדולים: אנזימים מסוג קטלאז, סופראוקסיד דיסמוטאז (SOD) – וגלוטתיון פרוקסידאז באים לסייע

O2• – מיוצר באופן אנזימטי על ידי הפחתה חד ערכית של חמצן, ונוכחותו קשורה לאיתות פיזיולוגי ולמחלות הקשורות לעקה חמצונית הן המחלות הניווניות והכרוניות הקשות [מקור]. מנגנונים תאיים של ניקוי רעלים מאזנים את רמות ה-O2• – וזאת במעורבות של האנזים סופראוקסיד דיסמוטאז (SOD), אנזים שנמצא במיטוכונדריה וגם בנוזל התוך תאי. סופראוקסיד דיסמוטאז הופך את הסופראוקסיד {\displaystyle O_{2}^{-}}, למי חמצן אשר בתורו מתפורר על ידי קטלאז או על ידי גלוטתיון פרוקסידאז [מקור]. הפעילות שלו מתרחשת בשני שלבים [מקור] ובמהלך השלב השני משתחרר H2O2 מי חמצן (חומר שהוא פחות רעיל) [מקור1, מקור2]. O2• – מגיב גם עם H2O2 ליצירת HO• (תגובה שברזל מעורב בה [מקור]), המחמצן החזק ביותר של ROS, הוא זה שיכול להגיב עם •NO ליצירת ONOO¯הוא זה שהורס ופוגע בחלבונים, שומנים, פחמימות ובחומר הגנטיDNA. כל הביומולקולות התאיות חשופות להתקפה עליהן מפני הרדיקלים החופשיים. לדוגמה, חמצון של חומצת שומן רב בלתי רווי אומגה 6 (כגון חומצה ארכידונית וחומצה לינולאית) מוביל לייצור של 4-hydroxynonenal (HNE), שהוא אחד האלדהידים התגובתיים העיקריים המיוצרים על ידי עקה חמצונית ומי שאחראי במידה רבה להשפעות ציטופתולוגיות הרות אסון [מקור]. למעשה, HO• ו- ONOO¯ [מקור] לא ניתנים להסרה אנזימטית, מה שאומר שהם מזיקי על שפוגעים מאוד באורגניזם. גם כאן לגוף מענה. הגוף מתארגן לקרב הישרדות נוכחותם ומייצב את המצב שיצרו בנוכחותם בעזרת אנזימים כגון קטלאז (CAT) וגלוטתיון פרוקסידאז (GPx) שמפרקים את H2O2 למים ולחמצן.

גלוטתיון מיוצר על ידי גוף האדם ונחשב לנוגד החמצון היחידי שמסוגל לעבוד עם אנזימים שונים.
גלוטתיון פראוקסידאז (GPx) הוא זרז – והאנזים וליתר דיוק הוא השם הכללי של משפחת אנזימים שעובדת בשיתוף פעולה עם הגלוטתיון כדי למנוע את חימצונן של הממברנות – דפנות התאים. מחסור בגורמים אלה: גלוטתיון והאנזים גלוטתיון פראוקסידאז (מפרקים peroxidase – מימן על-חמצני)-  הוא שם אחר במחקר לחוסר האיזון בין רדיקלים חופשיים לנוגדי חמצון, מצב שחיבור זה מעמיד במרכזו. “גלוטתיון נמוך” הוא שם אחר ליתר חימצון ויתר ROS. בנוסף לכך גלוטתיון גם מסייע בהפעלת נוגדי החימצון נוספים חזקים ומוכרים יותר: ויטמין C וויטמין E.

קטלאז (CAT Catalase) – הוא אנזים נוסף אשר מפרק את  מי חמצן (H2O2), העולים מעל לטווח הנורמה, הקטלאז מאוד יעיל וזריז ונחשב לאנזים חשוב מאוד בהגנה על התא מפני נזק חמצוני ("שוד" אלקטרוניים ממי שיש לו אותם בשפע על ידי מי שחסר אותם הROS) שמגיע אליו ממיני חמצן תגובתיים (ROS). הקטלאז הופך מי חמצן למים וחמצן. ישנם שלושה סוגים שונים של קטלאז. האנזים המונו-פונקציונלי מכיל heme הוא הנפוץ ביותר ופועל באדם [מקור]. לאנזים זה קבוצת הם (Heme) ובמרכזה אטום ברזל (כמו בהמוגלובין). קטלאז חשוב גם במצבי מוטגנזה (מוטציה נגרמת באתר מוגדר במולקולת DNA.) ודלקת, כמו גם במהלך דיכוי האפופטוזיס [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4] אשר ידועים כולם כקשורים למצבי עקה חמצונית.

הכבד כמרכז ומעבדה לניקוי כל החומרים שעלולים להיות מסוכנים לגופנו משתמש באנזימים שמותאמים לכך והם מסייעים לכבד לפרק חומרים רעילים ולהפוך אותם ידידותיים ובטוחים יותר עבור הגוף. האנזימים, בדיוק כמו התגובות הכימיות שהם מובילים או מעודדים, זקוקים לתנאי עבודה מסוימים כדי לבצע את עבודתם. לכן, מוטל על המבקש להחלים לייצר סביבות עבודה כאלו בכבד כי רק המטיבות עימו יכולות להפוך אנזימי כבד ליעילים, בעוד שאחרות יכולות למנוע ממנו לפעול בכלל [מקור].

האנזימים (Enzymes) בעברית זרזים – הם חלבונים גדולים שמאיצים את קצב התגובה הכימית בגופנו – פעולתם מכונה זרוז. זרז מספק את הסביבה הדרושה להתרחשות התגובה, ובכך מאפשר אותה. זרזים מסוימים פועלים לסוגים מסוימים של תגובות; במילים אחרות, לכל אנזים יש סוג מסוים של תגובה שהוא יכול להפעיל. אנזימים יכולים להיות מאוד קפדניים ולפעמים צריכים להיות בסביבות או תנאים מסוימים כדי לעבוד היטב – או לפעול. אנזימים מסוימים יכולים אפילו להינזק, כמו למשל כאשר הם נחשפים לחום רב מדי, לעתים הסביבה החומצית או הבסיסית (pH) שהשתנתה היא שפוגעת בפעילותם. האנזים גם יכול להיפגע, ואנזים פגום עלול שלא לפעול ואין זרוז וגם אין תגובה כימית נדרשת. הכבד משתמש באנזימים מיוחדים כדי לעזור לו לפרק חומרים רעילים ולהפוך אותם בטוחים יותר לעיבוד הגוף.

הקטלאז, למשל זקוק ל pH ניטרלי (בערך pH 7), כדי לפעול כראוי בכבד [מקור]. מצב זה לא תמיד ניתן לו. מחסור או תפקוד לקוי של קטלאז בכלל זה שינוי ה- pH בכבד, נחשבים קשורים לפתוגנזה של מחלות ניווניות רבות הקשורות לתזונה שגויה ונטילת תרופות שעלולות להפוך במערכת העיכול לאוסף של רעלים אורמיים כמו סוכרת, יתר לחץ דם, אנמיה, ויטיליגו (מחלת עור שגורמת לאזורים שונים בעור לאבד את הצבע שלהם ולהפוך לבהירים. הופעתם של כתמים לבנים על העור), מחלת אלצהיימר, מחלת פרקינסון, הפרעה דו קוטבית, סרטן, אי-ספיקת כליות וסכיזופרניה

[מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. כך, סביבות מסוימות יכולות לתמוך בתהליך ולהפוך אנזימי כבד ליעילים, בעוד שאחרות יכולות למנוע ממנו לפעול בכלל [מקור1, מקור2, מקור3]. התהליך הזה עומד במרכזם של תהליכי ההחלמה. ודורש מהירות כאשר תגובות כימיות איטיות מטבען ולמעשה בלעדי הזרזים הן לא היו מתרחשות בתנאים המתונים של טמפרטורה, pH, ולחץ התואמים למרחב הגופני ולחיים שמתרחשים בו [מקור].

יש לציין כי למרות שגם ה-RNA מסוגלים לזרז תגובות מסוימות, רוב התגובות הביולוגיות מזורזות בדרך כלל על ידי חלבונים אלו שמכונים קטליזטורים או זרזים.

אנזימים מאופיינים בשתי תכונות בסיסיות: הם מגבירים את קצב התגובות הכימיות מבלי שהם עצמם נצרכים או משתנים לצמיתות על ידי התגובה. שנית, הם מגבירים את קצבי התגובה מבלי לשנות את שיווי המשקל הכימי בין מגיבים למוצרים.

ניסוי פרטי – איך האנזים שמנקה ROS בגוף שלנו עובד

אפשר לראות איך הקטלאז עובד במטבח שלך. ניסוי פרטי – יש להניח כבד עוף (רצוי טרי, חם ומדמם קלות), למעוך אותו לעיסה, ולטפטף מעליו כמה טיפות של מי חמצן. מי החמצן מכילים ריכוז גבוה של רדיקלים חופשיים, והקטלאז שבכבד יפרק אותם במהירות לחמצן ומים רגילים. כאשר תגובה זו מתרחשת, התמיסה כולה תתחיל לתסוס ובועות גז חמצן בורחות ויוצרות קצף [מקור].

הקטלאז נמצא בגופנו בכמות גדולה בכבד, בכליות ובדם אבל הוא נמצא למעשה בכל האורגניזמים החשופים לחמצן [מקור]. קטלאז מפרק את המולקולה למים וחמצן באופן הבא:

ישנם מספר מקורות תוך תאיים של ROS כגון המיטוכונדריה ו-NADPH אוקסידאזות (NOX) [מקור1, מקור2], המקורות העיקריים ל-ROS התוך תאי [מקור]. מעניין שלשני המקורות יש אינטראקציות ביניהם, התורמות להתקדמות הדרגתית של עקה חמצונית [מקור].

מקורות אחרים של ROS כוללים סינתאז NO לא מקושר, ציטוכרום p450, קסנטין אוקסידאז (XO), הרשת האנדופלזמית, פרוקסידאזות וציקלואוקסיגנאזות [מקור1, מקור2, מקור3]

ייצור/חיסול ROS. – NOX, הממוקם בממברנת הפלזמה, מייצר את המחמצן O2• − בחלל החוץ תאי על ידי העברת אלקטרון מ-NADPH ציטופלזמי (בנוזל התוך תאי) ל-O2. משלב שמתקבל O2• – הוא יכול להיות ממוקד על ידי האנזים ECSOD ולהשתנות בעזרתו ל- ל-H2O2, שיכול בעיקר לעודד נזקים. הוא יכול לחדור לממברנת הפלזמה על ידי אקוופורינים או להיות מועבר לחלל התוך תאי על ידי ClC-3. בציטופלזמה ניתן לייצר O2• − גם על ידי XO. בנוסף, O2• – מגיב עם •NO ליצירת רב ההרס ONOO-, שהפירוק שלו גורם להיווצרות של כמה מינים תגובתיים חזקים מאוד, כגון •OH, •NO2 ו-CO3• -. עם זאת, האיזופורם הציטופלזמי Cu/ZnSOD יכול לפעול ב-O2• −, ולייצר H2O2 ממוקד על ידי MPO, יצירת HOCl, או על ידי CAT, GPx ו-Peroxiredoxins (PRX), שיוצרים H2O. בנוסף לכך, ובאמצעות תגובת פנטון (חמצון של מצעים אורגניים על ידי ברזל (II) ומי חמצן ($ \ ce {H2O2} $), H2O2 מופחת ל-OH, רדיקל חופשי זה מאוד רעיל והרסני ביותר בנוכחות ברזל. במיטוכונדריה, מתחמי שרשרת הובלה אלקטרונית (ETC) I ו-III הם האתרים העיקריים של החמצון שמופיע במרכזו של מאמר זה, כאשר ייצור O2• − מתרחש הן בצד המטריצה ​​של המיטוכונדריה והן בחלל הבין-ממברני של המיטוכונדריה [מקור]. מקורות חשובים אחרים של ROS כוללים את הרשת האנדופלזמית (ER), אשר משפיעה ישירות על איתות סידן ועל פרוטאוסטזיס. ראשי תיבות: NADPH oxidase (NOX); ערוץ כלוריד-3 ​​(ClC-3); xanthine oxidase (XO); מיאלופרוקסידאז (MPO); רטיקולום אנדופלזמי oxidoreductin 1 (ERO1); קולטני ריאנודין (RyRs); sarco/endoplasmic reticulum Ca2+-ATPase (SERCA); oxoglutarate dehydrogenase (OGDH); קומפלקס pyruvate dehydrogenase (PDH); גורם נמק גידול α (Tnf-α); גלוטתיון מופחת (GSH); גלוטתיון מחומצן (GSSG); גלוטתיון רדוקטאז (GR); thioredoxin (TRX); ותיורדוקסין רדוקטאז (TRXR) – מקור האיור בצילום מסך מהמאמר "ROS: Basic Concepts, Sources, Cellular Signaling, and its Implications in Aging Pathways" – כאן.

NAD (ראשי תיבות של Nicotinamide adenine dinucleotide, ניקוטינאמיד אדנין דינוקלאוטיד) קואנזים המצוי בכל התאים החיים.
תזונה דלה בניאצין (בוטנים, שומשום, קטניות, גרעינים ואגוזים טריים, פטריות, ושמרי בירה) ובטריפטופן (שומשום, חומוס, גרעיני חמנייה, גרעיני דלעת, סויה, תמרים מיובשים) מביאה לחוסר ב-NAD בגוף ולמחלה הקרויה פלגרה (Pellagra). המחלה הזו קטלנית והייתה בעבר נפוצה בקרב אוכלוסיות שניזונו בעיקר מתירס, הוא צמח דל בניאצין ובטריפטופן זמינים. גם ניקוטין, מפחית את ייצורו בגוף [מקור].
NAD ו-NADP (הצורה המחומצנת, בתוספת קבוצת זרחה.) הם קואנזימים. פעולתם בגוף מאוד חשובה. הם האתר הפעיל באנזימים. מספר תהליכים תאיים גורליים לבריאות הגוף שמעורבים בזרחן חמצוני וייצור ATP, גם תיקון DNA, מהלכי שינוי אפיגנטיים, איתות סידן תוך תאי ותפקודים אימונולוגיים מתבצעים בעזרתם [מקור]. NAD ו-NADP קשורים באופן רופף למדי לשורה ארוכה של אנזימים, ומהווים את האתר הפעיל של האנזים. NAD ו-NADP לעולם לא פועלים באופן עצמאי, במנותק מהאנזים. האנזימים המשתמשים ב-NAD וב-NADP הם בדרך כלל מסוג דהידרוגנאז (Dehydrogenase), שם כולל לאנזימים הנוטלים מולקולה דו-אטומית של מימן ממולקולות אחרות בתא. מולקולת המימן מתפצלת ליון הידריד ולפרוטון; יון ההידריד נקשר ל-NAD או ל-NADP והפרוטון משתחרר אל הסביבה (ומוריד בכך את רמת ה-pH שלה). התקפת רדיקלים חופשיים מפחית את נוכחותם [מקור].

NADPH הצורה המחוזרת של NAD, בתוספת קבוצת זרחה היא צורתו המפוספסת של ניקוטינמיד אדנין דינוקלאוטיד (NAD+) צורה זו של NAD, מתקבלת כאשר קבוצת פוספט מחליפה קבוצת הידרוקסיל בעמדה 2' במולקולת הריבוז הקשור לבסיס אדנין [מקור]. הוא תורם אלקטרונים חיוני בכל האורגניזמים, ומי שמספק את הכוח המפחית לתגובות אנבוליות (רצף של תהליכים מטאבוליים במהלכם מתקיימת סינתזה של מולקולות המורכבות מאבני בניין קטנות יותר.) ואיזון חיזור (הרגע בו המחמצן מקבל אלקטרונים) [מקור].

כאשר מקימים תפריט החלמה לחולי כליה למשל, קשה יותר להגן על הצורה המחוזרת של NAD, כי רוב המזונות שמגוננים על ה-NADPH אסורים לחולי כליה, בעוד שלחולי גאוט ויתר חומצת שתן למשל מומלץ ליטול 5 כפיות כורכום שטוחות ליום. עוד על נושא זה במאמרי "מה לאכול במצבי אי ספיקת כליות – מתכונים לדיאטה מאוזנת – טעימה להשתגע"

הערה – כאשר מאזנים תהליכים בהם קיים מעבר אלקטרונים יש לשים לב בנוסף לאיזון אטומים שמספר האלקטרונים שנמסרו על ידי המחזר, יהיה שווה למספר האלקטרונים שמתקבלים על ידי המחמצן.

ROS בתוך-תאי גוף האדם מתפתחים כמובן במיטוכונדריה נושא שהוצג למעלה, אבל גם בניקוטינאמיד אדנין דינוקלאוטיד פוספטNADPH  oxidases (NOX הוא מסלול בו נוצרים סוכרים בעלי חמישה אטומי פחמן [מקור1, מקור2]), הם למעשה מקור נוסף מאוד משמעותי של ROS בתוך-תאי גוף האדם [מקור].

כל הרעלים שחודרים לגוף שלנו כולל אוויר מזוהם, ניקוטין, ריסוס חקלאי, אלכוהול, וחלק מהתרופות הסינטתיות גורמים לרדיקליים חופשיים [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5, מקור6].

מקורות ה-ROS ומערכת היתר בהיווצרו, מכריעים את גורל התאים [מקור1, מקור2, מקור3] עד שמגיעים עדו נוגדי החמצון הטבעיים דוגמת הגלוטתיון [Glutathione (GSH)] וויטמינים [מקור] או סופראוקסיד דיסמוטאז (SOD) [מקור]. עומד במרכז מאמרי זה.

הערה גלוטתיון (GSH) הוא התיול (Thiols קבוצה של תרכובות אורגניות. זהים לכוהלים, אלא שבמקום אטום חמצן קיים בהם אטום גופרית [מקור]) הלא-חלבון הנפוץ ביותר, והוא ממלא תפקידים מכריעים במערכת ההגנה נוגדת החמצון ובשמירה על הומאוסטזיס חיזור בנוירונים [מקור]. יש המגדירים את הגלוטתיון ככנשא של קבוצת תיול פעילה בצורה של שייר ציסטאין, הוא פועל כנוגד חמצון, בין אם באופן ישיר על ידי אינטראקציה עם מיני חמצן/חנקן תגובתיים (ROS ו-RNS, בהתאמה) ואלקטרופילים או על ידי פעולה כקופקטור לאנזימים שונים [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4] ריכוזים גלוטתיון בתאי כליה GSH נשמרים בקפידה כדי להגן על תפקודן הן על ידי סינתזה תוך תאית של הגלוטתיון  (GSH) למשל על הממברנות הפנימיות של המיטוכונדריה של הצינורית הפרוקסימלית של הכליה והן על ידי הובלה שלו אל תוך התאים מחוץ לתאים [מקור1, מקור2]. 

המרכיב החשוב בכורכום הוא הכורכומינואידים, אלה הם הפיגמנטים שמעניקים לו את צבעו הצהוב הייחודי. מדובר על חומרים בעלי יכולת להקשר לחומרים רעילים בכבד ולשכך כאבים (בעיקר כאבי פרקים). בנוסף, השורש מכיל שמן נדיף, אשלגן, פיגמנטים ממשפחת הקרוטן, ויטמין C וחומרים אחרים הגורמים לחיזוק מערכת החיסון. נמצא כתרופה להגנה על תחזוקה של סופראוקסיד דיסמוטאז (SOD) מגן ה-DNA מפני חימצון. במחקר על מודל עכבר של מחלת אלצהיימר (AD) נמצא שכורכומין מנע AD על ידי הפחתת חלבונים מחומצנים, פירוק עמילואידβ, והוביל למניעת היווצרות אוליגומר פיבריל וכן להפחתת ציטוקינים פרו-דלקתיים כגון interleukin-1β [מקור].

כורכומין הוא תרכובת ביו-אקטיבית פוליפנולית בכורכום ותרופה גם תבלין מוכר שקיים בקנה השורש של הצמח Curcumma longa (כורכום), אשר נמצא בשימוש נרחב במטבח שלנו כיום. הכורכומין כיום נחשב גם תוסף מזון וכתרופה [מקור1, מקור2]. החוקרים שחיפשו דרכים לעודד ייצור ותחזוקה של סופראוקסיד דיסמוטאז (SOD) מצאו כי

הכורכומין מגדיל את תוחלת החיים הממוצעת באמצעות יכולתו לווסות ביטוי גנים של אנזים המפתח SOD ולהפחית את ההצטברות של MDA (תאי סרטן השד) וחמצן שומנים.

[מקור].

תכינו משקה כורכום – הוא טעים ומעדן – מתכון – כאן. וכאן.

כמו כן, הוכח שגלוטתיון -GSH לא יכול להיחשב רק כסורק רדיקלים חופשיים ומחסל, אלא שהגלוטתיון גם לוקח חלק ברשת השולטת בבחירה בין הישרדות, נמק ואפופטוזיס וכן בשינוי תפקוד של מולקולות של המרת אותות ושל גורמי שעתוק

[מקור].

 משערים כי הצורך האדיר של הכליה בגלוטתיון  (GSH) נובע בין השאר, משיעורים גבוהים של חילוף חומרים אירובי, במיוחד באבוביות הפרוקסימליות, המקורבת לפקעית שבנפרון הכליה. ללא ספק הגלוטתיון נדרש לאיזון ריכוזים גבוהים של חומרי חמצון ואלקטרופילים תגובתיים בכליה [מקור1, מקור2]. לרוב התאים של הכליות יש את היכולת לסנתז גלוטתיון GSH דה נובו מחומצות האמינו המרכיבות אותו (כמו ציאסטין); תהליך זה מזורז על ידי שתי תגובות רצופות תלויות ATP בציטופלזמה, דהיינו, γ-גלוטמילציסטאין סינתז (GCS) ו-GSH synthetase. נמצא במחלת כליות כי שיעורי ייצור ה-GSH על-ידי תאי הכליה חסרים ולא מספיקים כדי לשמור על ריכוזים תאיים נדרשים של GSH במהלך מחלה או הצפה של רעילים אורמיים, בעיקר אלו שמקורם בתרופות [מקור]. כשמדובר בתגובות חיזור, התאים חייבים לשמור על רמות נאותות של GSH ביחס לגלוטתיון דיסולפיד (GSSG); זה יכול להתרחש על ידי הגדלת הריכוזים הסלולריים של GSH או על ידי הפחתת GSSG באמצעות הפעולה הקטליטית של GSSG reductase, פלבופרוטאין תלוי NADPH שנמצא הן בציטופלזמה והן במטריקס המיטוכונדריאלי. עם זאת, בהתאם לאופי חוסר האיזון החיזור, ייתכן שהפעילות של GSSG רדוקטאז לא תהיה מספקת או מספיקה כדי לשמור על יחס GSH/GSSG בתוך התא ברמות מתאימות [מקור].

לפני שאנחנו ממשיכים זכרו כי פרצטמול (אקמול) הוא תכשיר מקובל שמומלץ על-ידי רופאי הממסד, אבל, האקמול הורס את הגלוטתיון בכבד.

האקמול מוריד את רמת הגלוטתיון בגוף גם במוח בזמן שהגלוטתיון הוא מטהר הרעלים והאנטיאוקסידנט (הפועל נגד רדיקלים חופשיים) החשוב ביותר שיכול להיכנס אל תוך התא ובמיוחד בכליות [מקור], בכבד [מקור] בלב [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4], ובמוח [מקור], ולכן הוא קריטי לשמירה על תפקוד המיטוכונדריה ומגן האנרגיה הנדרשת לפעילות האברים. סטטינים הם תחליפים גרועים לשיבולת שועל שנתנים על-ידי אנשי ממסד הר' בצורת כדורים להורדת כולסטרול. כל הסטטינים בלי יוצא מהכלל גורמים לאובדן הקואנזים Q10 גם הוא חיוני לשיפור מצב האנרגיה בתאי הגוף בכלל זה הלב, הכליות, הכבד והמוח, וגם בתאי השרירים [מקור1, מקור2, מקור3 מקור]. קו-אנזים Q10 הוא גורם חשוב בנשימה המיטוכונדריאלית [מקור] ומי שהוכח גם כבעל תכונות נוגדות חמצון חשובות [מקור]. לכן נטילת סטטינים גורמת לקרדיומיופתיה – מחלה קשה של שריר הלב, וגם לניוון מוחי ולאובדן הכליות – הסיבה לכך במקרה הסטטינים אין כוח להפעלת האבר או אובדן האנרגיה. יש להוסיף כי גם אלכוהול מפחית את הגלוטתיון בגוף [מקור], כאשר אדם סופג רעלים ממערכת העיכול והם מגיעים בהמשך לזרם הדם, שתיית אלכוהול, מאפשרת לכל הרעלים, שבאותו רגע נמצאים במחזור הדם להיספג לתוך המוח, כי האלכוהול גם הורס ופותח את מחסום הדםמוח (BBB) [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. בהמשך רעלים שנספגים במוח ובכבד פוגעים באופן ישיר בגלוטתיון, אבל צריכה מתונה של קפה מגבירה דווקא ע"פ המחקר את הגלוטתיון בפלזמה (דם) [מקור].

דבר נוסף – גלוטתיון כתוסף מזון – הוא לא!!! התוסף מופיע בשם – L-DOPA או סמים הדומים לו והוא ניתן כמובן על-ידי הממסדיים, למרות שהוכח במחקרים על – L-DOPA שהוא מגביר את רמת הרדיקלים החופשיים בגוף, במוח שהוא מעודד פגיעה במיטוכונדריה. כתוצאה מכך יש לשקול 7 פעמים את הצעת הרופא ליטול גלוטתיון סינטטי בצורת L-DOPA או סמים הדומים לו נמצא במחקר כי הם מעצימים דווקא את תהליך ההרס, כלומר מזרזים את התקדמות המחלה שמככבת בגופך. מעבר לכך הגלוטטיון הוא אחד מהמרכיבים החשובים ביותר בטיהור הרעלים שבגוף על ידי הכבד. תנו לגוף לייצר בכוחות עצמו גלוטתיון – אין לחפש דרכי קיצור וקסמים בנושא זה.

הגלוטתיון בפלזמה עולה למזלנו, נוכח קפה.

רמות ROS מוגברות שנוצרות נוכח יתר גלוקוז לא טופלו במאמרי, אבל משהן מגיעות אל המיטוכונדריה הן נזק ומי שגורמות לביקוע מיטוכונדריאלי וכתוצאה מכך לפעולות הן של מסלול קולטן האינסולין והן של חלבוני הלחץ (stress proteins) ובהמשך להגברה של התנגודת לאינסולין!!!

נושא עליו אפשר לקרוא עוד – כאן

ניתן למנוע עמידות לאינסולין על ידי הגבלת הפעלת יתר של המיטוכונדריה – על נושא זה מאמרי חימצון האינסולין והגברה של חומצת שתן בדם, גאוט, אי ספיקת כליות, שבץ לב, סוכרת ודלקת חריפה "בלתי מוסברת" – כאן

טרנספרין

טרנספרין (Transferrin הם גליקופרוטאינים אשר נקשרים ומתווכים כתוצאה מכך את הובלת הברזל (Fe) דרך פלזמת הדם.), מטאלותיוניאין (metallothionein משפחה של חלבונים עשירים בציסטאין, למטאלותיונינים יש את היכולת לקשור מתכות כבדות, הן כאלה הנדרשות לפעילות הפיזיולוגית התקינה של גוף האדם והן כאלה הרעילות לאדם. ) וקרולופלסמין (caeruloplasmin – הוא החלבון העיקרי נושא הנחושת בדם, ובנוסף ממלא תפקיד בחילוף החומרים של ברזל [מקור].) הם חלק מהחלבונים שיכולים להפחית את הזמינות של מחמצנים פרואוקסידנטים (Pro-oxidants) כגון יוני מתכת למשל יוני ברזל (שמגיעים לדם בהמלצת הרופא ועירוי ברזל הוא הליך רפואי בתחום הסטנדרט הרפואי אשר במסגרתו מחדירים למטופל ברזל (Venofer), ויוני נחושת שיכולים לייצר רדיקל הידרוקסילמי חמצן על ידי תגובת פנטון.

כל עוד הרופא פועל בתחום הסטנדרט הרפואי – אפילו אם מאות אנשים מתים מפועלו, או אפילו אם אלפי אנשים לא מבריאים, או נעשים יותר חולים או יותר מורעלים ומגיעים לדיאליזה וחוסר אונים – זה בסדר כל עוד הכל מתנהל על-פי הסטנדרט הרפואי הנוכחי

[מקור1מקור2מקור3מקור4מקור5]. 

נוגדי החמצון במשקל מולקולרי נמוך כוללים חומצה אסקורבית – ויטמין C, אלפא-טוקופרול ידוע בשמו ויטמין – Vitamin – E , גלוטתיון וחומצת שתן הידועה יותר במדדיה הגבוהים וההרסניים כ  Uric Acid, כולם בעלי יכולת ניטרול ויש המכנים אותם המנטרלים את המחמצנים על ידי ניקוי המולקולה כולה או את תוצרי הלוואי שלה, על ידי הפחתתה או בהשתתפות בכל צורה של תגובה כימית המובילה להרס מוחלט או חלקי שלה או תוצרי הלוואי שלה [מקור1, מקור2] הם יעד חיוני למבקשי ההחלמה.

וריאציות גנטיות בגן הקטלאז, ובאזור המקדם שלו דורשות מתילציה שהוזכרה למעלה, לצד טיפול נוגד חימצון ועידודם של האנזימים שפועלים בנושא זה בגופנו על-מנת לבלום פתוגנזה של מחלות שונות המתוארת באיור כאן.

שלום ירון , מצרף לעיונך את הבדיקות האחרונות שביצעתי לפני יומיים. מה דעתך? כמובן שאני מאוד מרוצה לראות את השינויים לטובה בכל המדדים שתוקנו: קריאטינין, אוראה, גלוקוז GFR. תודה מקרב לב. רופאת המשפחה התקשרה אלי היום ונשארה פעורת פה וזה עודד אותי מאוד. הילדים עוד לא יודעים כי כולם עסוקים , נחכה לסוף שבוע למפגש המשפחתי… הגיע מחלים כליה הוואטסאפ.

אומגה 6 הנמצאת בשמן בוטנים היא מקור לרדיקלים חופשיים. השמן הזה מכיל חומצה ארכידונית (ARA arachidonic acid) היא חומצת שומן רב-בלתי-רוויה מסוג אומגה 6. חומצה ארכידונית ARA הוא מרכיב אינטגרלי של קרום התא בגופנו, ומי שמקנה לו נזילות וגמישות, נושא זה הכרחי לתפקוד תקין של כל התאים, במיוחד במערכת העצבים, בשרירי השלד ובמערכת החיסון [מקור]. שמן בוטנים הוא מזון עשיר בחומצה ארכידונית (arachidonic acid), או בחומרי המוצא של חומצה ארכידונית – והוא חומר שמגביר דלקת בגוף. חומצה ארכידונית מייצרת בגוף שלנו  פרוסטגלנדינים (נגזר מהמילה פרוסטטה) בגוף. הפרוסטגלנדינים הם מולקולות דמויות הורמונים המביאות לייצור של ליוקוטריאינים וציטוקינים (Cytokines). אלה הן מולקולות שמעוררות דלקתיות בגוף או שמונעות דלקתיות בגוף תלוי במבנה. יש חומצות שומניות שמונעות דלקתיות, ויש חומצות שומניות שמעלות את הדלקת.

החומצה הארכידונית היא החזקה ביותר מבין אלו שמעלות את הדלקת

[מקור]. אנחנו מייצרים אותה מחומצות שומניות מסוג אומגה 6. אבל לרוב רובנו יש עודף של חומצות שומניות מהסוג הזה בתפריט התזונה שלנו, כי אנחנו אוכלים שמן סויה ושמן תירס ושמן חריע, שמן קנולה, שמן כותנה, ושמן בוטנים, כל השמנים מהזרעים הנזכרים – אלה שמנים שהם חומרי מוצא לחומצה ארכידונית [מקור]. כולם אסורים בתהליכי החלמה בהם מככב המחמצן הגדול ROS. רגע -הכמות או המינון של החומצה הארכידונית הגבוהים באמת מגיעים ונמצאים בבשר או במוצרי חלב, דגים ופירות ים. טוב גם בביצים [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4] שם היא עד פי מאה עד מאתיים גדולה מכמות החומצה הארכידונית שהגוף שלנו באמת צריך וכשאנחנו מדברים על מצבים שדרושה בהם אנרגיה לתפעול – אנרגיה כימית – הם מחסלים אותה [מקור]. כך אנו למדים כי הדלקת שנגרמת בעקבות הזנה לא מאוזנת ומה שמכונה הזנה טעינה ואפילו דליקטסים היא מקור נוסף לרדיקלים חופשיים, כלומר התזונה עצמה היא יסוד נוסף ואחד המרכיבים החשובים ביותר בעצירה של תהליך דלקתי שמביא לרדיקלים חופשיים, ופוגעניים ב-DNA גם במיטוכונדריה ובייצור האנרגיה בתא ובכל הקשור על הגנה מפני תחלואה.

מעניין ש

לשני המקורות המיטוכונדריה וה- NADPH שהוזכרו למעלה, די בהרחבה, יש אינטראקציות ביניהם, והן תורמות להתקדמות הדרגתית של עקה חמצונית ותחלואה.

כשהמיטוכונדריה לא מתפקדות אין מספיק אנרגיה בתא. נושא זה קשור ברדיקלים החופשיים, שפוגעים בעודף באופן ישיר בתפקוד המיטוכונדריה. כשיש רדיקלים חופשיים שפוגעים במעטפת המיטוכונדריה היא לא מתפקדת, ואז חוסר התפקוד גורם למחסור באנרגיה (אנרגיה כימית) והמחסור באנרגיה גורם לרדיקלים חופשיים נוספים להיווצר, ואותם רדיקלים חופשיים ממשיכים להרע וחוזר חלילה תוך שהם גורמים לעוד נזק למיטוכונדריה נושא שמקדם תהליך ניוון של הכליות, כבד, ומוח: התהוות רדיקלים חופשיים, ואובדן האנרגיה הזמינה למוח בגלל פגיעה במיטוכונדריה יכולים להיבלם – הידע לעצור את הבעיות האלו הוא גם ההבנה כיצד להחלים מבעית הכליות, הכבד, הלב או מוחיות, הניווניות, ההתפתחותיות, ההתנהגותיות, הרגשיות, ושל מצבי הרוח  אשר מושפעים מירידה בתפקוד של תאי המוח [מקור]. זה גם הרגע לשקול ללגום בנחת משקה כורכום.

NO/ONOO והפגיעה במוח

מחזור ה-NO/ONOO הוא מנגנון מעגל קסמים ביוכימי תוך גופני בעיקרו, שבמרכזו לחץ חמצוני, שכולל יותר מ 10 אלמנטים : NF-κB, ציטוקינים דלקתיים, iNOS, תחמוצת חנקן (NO), סופראוקסיד, תפקוד לקוי של המיטוכונדריה. (מטען אנרגיה מופחת, ATP), פעילות NMDA, Ca2+ תוך תאי, קולטני TRP ודלדול טטרהידרוביופטרין. לכל 12 המרכיבים הללו אשר כוללים גם את הפרוקסיניטריט המוגבר (שנמנה על הרדיקלים חופשיים החזקים ביותר והוא תוצר של תחמוצת החנקן, שמגיבה עם הרדיקל סופראוקסיד ויוצרת את הרדיקל החופשי החזק peroxynitrite) ולחץ חמצוני [מקור],

הערה פרוקסיניטריט (המכונה לפעמים פרוקסוניטריט) הוא יון בעל הנוסחה ONOO−. זהו איזומר מבני של חנקה, NO− שביסודו טוב ונוצר להגנה אבל בייתר הוא הרסני ומי שמגיב כלפי DNA וחלבונים ובמיוחד אזורים של מערכת העצבים המרכזית. [מקור].

אף אחד מהמרכיבים של המחזור או המנגנונים המקשרים ביניהם אינם מקוריים, אך הם מייצרים ביחד את האופי החזק של מחזור ה-NO/ONOO אשר יוצר אתגר מרכזי לטיפול במחלות ניווניות של מחזור NO/ONOO [מקור]. יחס מוגבר של פרוקסיניטריט/NO ולחץ חמצוני מובילים הן לאי ספיקת לב (heart failure – HF) והן למחזור ה-NO/ONOO ההרסני [מקור].

התרכובת חנקן חמצני (או חנקן חד-חמצני) היא מולקולה המורכבת מאטום אחד של חמצן ואטום אחד של חנקן שסימולו NO. מקובל לכנותו – Nitric Oxide הוא שגורם גם לייצור של Peroxynitrite, שהוא רדיקל חופשי מאד חזק והרסני, מאד חזק ומכוון לפגיעה במוח [מקור]. רוב מחלות מחזור ה-NO/ONOO האפשריות הללו ממוקמות כנראה בעיקר באזורים של מערכת העצבים המרכזית [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. הנוסחה הכימית של Peroxynitrite היא ONOO. הנוסחה של Nitric Oxide היא NO, לכן שניהם ביחד נקראים NO/ONOO, מדובר בשילוב של החנקן חמצניNitric Oxide וה- Peroxynitrite. אין לבלבל בין מולקולה זו לחמצן דו-חנקני שהוא חומר הרדמה וגז חממה או לחנקן דו-חמצני שהוא גז רעיל מאוד בצבע חום ואחד ממזהמי האוויר העיקריים (נפלט ממנוע בעירה פנימית). אולם, חנקן חמצני מתחמצן מהר מאוד באוויר והופך לחנקן דו-חמצני יתכן שזה שורש הבילבול ביניהם. מכל מקום NO/ONOO (המכונה לפעמים פרוקסוניטריט הוא יון בעל הנוסחה ONOO−.). שניהם יחד גורמים למעגל קסמים חדש של רדיקלים חופשיים הרסניים נוספים כגון רדיקל הסופראוקסיד–  O−2, Super Oxide (ממעודדי הנזק למרכיבי התא ואף למוטציות גרועות בחומר התורשתי – DNA. – Peroxynitrite הורס חלבונים, הורס את גרעיני התאים ואת ה –DNA, אחד הנזקים הגדולים ביותר שלו הרס הרקמות של המוח, הוא הורס את המעטפות של התאים וגם הורס את המיטוכונדריה וכך הוא גם מקדם נזק למאגר האנרגיה הכימית וליוצרה המיטוכונדריה. כשהרמות של המחמצנים האלה גבוהות מתחילה אפפטוזה (מות תא העצב ואחד הנושאים היותר נחקרים במדע כיום), תסמונת העייפות הכרונית, פיברומיאלגיה, תסמונת פוסט טראומטית, אסתמה, מיגרנות, צפצופים באוזניים, ומחלות אוטואימוניות כמו לופוס ודלקת פרקים אוטואימונית גם אי ספיקת כליות, אי ספיקת לב ואובדן גמישות העורקים כולם נקשרים בנושא זה. 

להזכירך בפתיח, כבר בתחילת המאמר רשמתי לך

מתן של לדוגמה של – ויטמין E בזמן – מקטין את הסיכון לחלות בפרקינסון – בין 60-80% ומתן של קו אנזים Q10 Coenzyme בזמן יכול למנוע מחלה כלייתית, אי ספיקת כליות, אי ספיקת לב, אלצהיימר ואובדן גמישות העורקים – כולן מחלות שמתים מהן בייסורים ואבדן איכות חיים.

והוספתי שם

שימוש נכון בויטמינים כגון ויטמין E, ויטמין C, שנקרא גם חומצה אסקורבית, K, ישיבה נוכח קרני שמש עם גוף חשוף וקו אנזים קיו 10 – למדו – הכירו אותם הם יכולים לסייע לאיכות ואריכות חייכם. כולם נקשרים בכותר נוגדי חמצון.

קואנזים Q10 Coenzyme Q10

קואנזים Q10 המוכר גם בשם Ubiqinone מסיס בשומן ומפורסם בתמיכתו בלב, במוח (לאחר שבץ מוחי), בכליות ובכבד, הוא ייצור מוזר וחלקלק בעל 'זנב' של 10 פחמנים (מכאן שמו), אבל הוא יודע גם להוריד לחץ דם גבוה ויחד עם תה עלי זית הוא יכול אפילו להחליף את הרב נזק ההוא – לכאורהקואנזים Q10 נמצא בשמן קנולה, פולי סויה, ובאגוזים, הוא נמצא בשמן זית, בתותים, בפיסטורים גם בכבד עוף או בקר [מקור] – והוא כאמור עוזר מאוד להוריד לחץ דם גבוה. הוא גם מגן על הגוף מפני הכולסטרול ומפני נזק חימצוני. לקואנזים Q10 יכולת מופלאה לגבור במלחמה המתמדת נגד מולקולות החימצון ההרסני ROS, שעלולות להביא למחלות ניווניות ומוות. הנביטו פיסטוקים וצרכו מעט בוטנים טריים מושרים ללילה במיםשתו מיץ תפוזים סחוט, ואיכלו תותים בכולם תמצאו את האנטי-אוקסידנט הזה Coenzyme Q10למזלנו ואם לא מפריעים לנוכחותו של ה-Q10 בגוף, וניזונים פעמיים או ארבע פעמים בשבוע בחצי אבוקדו או במנת ברוקולי, ואפילו בכף שמן זית, ונמנעים משתיית אלכוהול, עישון, הצפת חלבונים מהחי או מהצומח, גם ממזון תעשייתי, אפשר לייצר Coenzyme Q10 בכמות מספקת בייצור עצמי  בגוף האדם, יחד עם זאת הכבד, (זקוק לייצירתו לסיוע של ויטמינים מקבוצת B: ‏B2‎‏, ‏B6‎‏, ‏B12‎‏ ויטמין C וחומצה פולית (פולאט) וגם למעט חלבונים מסוג כוסמת ירוקה מונבטת או גרגרי חומוס, עדשים וסויה כדי לייצר אותו).

תהליך ספיגתו של ה Q10 מתבצע בנוכחות שומנים במעי הדק. הוא חומר מאוד חשוב שמסייע לאנזים שקשורים בו לעשות את עבודתם שהיא תגובות כימיות שונות. מחסור חמור של הקואנזים Q10 מחבל בתגובות כימיות חיוניות ועלול לקדם מוות תוך כמה דקות. זאת גם הסיבה שחשוב לדעת שתרופות רבות להקלת תסמינים של כבד, מחלת לב, לחץ דם גבוה וכולסטרול רע – מחסלות את מאגריו ומרוקנות אותו מהגוף – נושא הגובל בקטסטרופה, אבל זה בסדר כל עוד הכל מתנהל על-פי הסטנדרט הרפואי הנוכחי. מי שקיבל הנחיה מהרופא ליטול תרופות שמחסלות את מאגריו בגוף, יכול להגיע למידע נכון ולקחת בסופו של דבר תוסף של קואנזים Q10 (תוצרת יפן) במינון גבוהה (בארץ נמכר רק במינון נמוך ומגוחך) – עלול להציל עצמו מהרבה סיבוכים! ואולי גם מהסטנדרט הרפואי הנוכחי.

נשאר להוסיף ולהזכיר את נושא קבוצת המתיל (H3C) בעזרת מזונות וויטמינים שמכילים אותו, כדאי גם ליטול כורכום בזמן ולהימנע מחומרים שמעודדים את המחלות האלו על ידי הצורך של הגוף להתגונן ולייצר עוד ועוד ROS, או פרוקסיניטריט, תחמוצת חנקן (NO), וסופראוקסיד.

לחיצות ההחלמה מפחיתות לחץ נפשיתחמוצת החנקן (Nitric Oxide) המיוצרת ברקמות ואיברים ספציפיים בגוף מסמנים אותה בקיצור NO,

תחמוצת החנקן (Nitric Oxide) הוא חומר נזק מחמצן שמופק בגוף בכל פעם שהאדם חווה עליה במטח הנפשי. הוא אחד היסודות לקשר בין הגוף לנפש, בין רגשות לכימיה הגופנית, בין לחיצות והחלמה.

סטרסורים [גורמי מתח ועקה (SLS), טראומות, אירועים מְשָנֵי חיים כגון שכול וגירושים, ומצב כרוני של קושי [מקור] כמו תהליכי שנאה שנתניהו מבסס בישראל] שהאדם נחשף להם גורמים להתהוות של תחמוצת החנקן Nitric Oxide אחד היסודות לקשר בין הגוף לנפש בין רגשות לכימיה הגופנית, בין לחץ וחולי [מקור]. דברים פשוטים, כמו האזנה לשקרים של בנימין נתניהו, נסיעה מתמדת בפקקים, העדר חניה, טראומה לאומית כטבח נתניהו ב 07 באוקטובר 23, חוויות רגשיות מציפות בעבודה כמו נוכח מנכ"ל שמונה על-ידי אנשי נתניהו ואין לו שום כישורי ניהול או תאונת דרכים גם ריב משפחתי, אלימות ואובדן כספי בבורסה כל אלו ואחרים מעוררים תחלואה מחלות נוירולוגיות ונפשיות [מקור]. זיכרון טראומתי שמשמש טריגר לחוויות קשות מאוד [מקור]. חוויה טראומתית מהעבר שעודדה כיווץ שרירים כרוני – דמימה – מתעוררת ודי בה כדי לייצר Nitric Oxide חנקן חמצני (או חנקן חד-חמצני) שסימולו NO. ה – Nitric Oxide היא מולקולה שהוזכרה למעלה – הרת אסון. ברגע שרמת ה – Nitric Oxide עולה היא גורמת להתרחבות של כלי הדם ולחרירות שלהם, דליפות שלהם. נוזלים מתחילים לצאת מכלי הדם כמו ב"סערת ברדיקינין" שהוזכרה בפתיח, לרקמות וגורמים למצבים תת-דלקתיים. אפילו אם מדובר על כמות זעירה, ההשפעה לרעה עצומה על האברים למשל על המוח, כי במוח אין מקום להתרחבות, הגולגולת הקשה מסביב והיא לוחצת נגד ועל כל ניסיון להרחבת הריקמה, עולה התנגדות גם בכליה יש מקום מצומצם לנזילות כאלו וכשהן מתרחשות מתחילים לראות עליה במדדי המלחים והחלבונים בשתן והזעקה לקריאטינין שעולה רק מחריפה את המטח שהחל את המעגל הזה. חומרי צבע, ריח, ומשמרי מזון, לצד תרופות מלאכותיות, בין הן במרשם ושלא במרשם – גם אם הן בתחום הסטנדרט הרפואי – עליה של דליפה מהצנרת משום יתר תחמוצת החנקן Nitric Oxide היא בהחלט עלולה להיות סיבה למות של מאות אנשים מפועלו של רופא, או גם לאי הבראה של אלפי אנשים, או שחלקם נעשים יותר חולים או יותר מורעלים ומגיעים לדיאליזה וחוסר אונים – וגם אם כל זה בסדר כל עוד הכל מתנהל על-פי הסטנדרט הרפואי הנוכחי בכל זאת כדאי לבחור ב"לחיצות ההחלמה" להרגעת הרוחות.

כדור ליתר לחץ דם, או צעקה וביקורת נבזית או האשמת שווא ושיפוט נבזי יכולים במקרים אלה למחוץ את האבר כקש האחרון ששבר את גב הגמל. המולקולות האלה נוצרות בגוף שלנו במצבי לחץ על ידי אנזים שנקרא Nitric Oxide Synthase, NOS. האנזים הזה מופעל על ידי כל החוויות הטראומתיות האלה וגם על ידי הרעלים מהסביבה, ומתזונה שגויה, ניקוטין וזיהום אוויר.

ה – NO/ONOO הוא תהליך שרק בשנים האחרונות התגלה כתהליך מהותי ובודאי יגיע לתודעת רופאי הממסד בעוד כ 30 שנים. תהליכי ההחלמה לא יכולים להמתין זמן כה רב הם מבקשים להיפטר מעודף ה – NO/ONOO – ולטפל בגורמים שמביאים להתפתחותו של ה – NO/ONOO, ובטיפול בגורמים אחרים שמשפיעים על רמת הרדיקלים החופשיים ותפקוד המיטוכונדרה יאלצו לפנות אל מי שקורא מאמרי מחקר ומתעדכן כל הזמן גם אם הוא רק רקדן באלט.

למאמרי

ירון מרגולין – מאסטר בהחלמת הכליות והפחתת כאב. צילם יורי מרגולין פסח 2023 – ירושלים. השתמשו בתפריט מזון כתרופה והחלימו.

נשארו לך שאלות 

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

    שמי Name:


    טלפון phone:


    דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


    איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


    אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:


    למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

    For the avoidance of doubt, consult a physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or MARGOLINMETHOD.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such

    מאמרים אחרונים

    נשלח ב כליות, כללי, מזון מחלים

    כתיבת תגובה

    Or

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    *