שבריריות גופנית מחדל רפואי – או אובדן רזרבה

הסימנים המוקדמים שהרפואה מפספסת: הדרך לעצור שבריריות בזמן


מירידה תפקודית לשבריריות: מה הספרות חזתה — ומה הרפואה עדיין מפספסת

רפואה מרפאה, לא רק מתחזקת מחלות

ברומן הקצר והחד כתער מותו של איוון איליץ' מאת לב טולסטוי, אין דרמה רפואית גדולה בתחילה — אין התקף, אין קריסה, אין אבחנה מפחידה. יש רגע יומיומי, כמעט בנאלי: אדם מצליח, שופט בכיר, מסדר את ביתו החדש. הוא מטפס כדי לתלות וילונות, מחליק — ונחבט בצידו.

בהתחלה זה נראה חסר משמעות. כאב קטן. אי־נוחות מקומית. הוא ממשיך כרגיל.

אבל משהו מתחיל להשתנות.

בהדרגה מופיעים סימנים דקים:
ההליכה נעשית איטית יותר.
המדרגות קשות.
חפצים שבעבר נשא בקלות נעשים כבדים.
כאב עמום בצד הגוף אינו מרפה.
הוא מצמצם תנועה.
מצב הרוח מחשיך.
החיים נסוגים פנימה [מקור1, מקור2].

לא אירוע — אלא תהליך.
לא מחלה אחת — אלא דעיכה של יכולת, מחסור בצרכים גופניים [מקור].

התיאור הספרותי הזה, משנת 1886, מדויק להפליא למה שהרפואה המודרנית מכנה כיום: שבריריות גופנית (Frailty)אובדן הדרגתי של רזרבה פיזיולוגית ויכולת התאוששות [מקור1, מקור2].

והשאלה המטרידה: כמה פעמים התהליך הזה מתרחש מול עינינו — ואנו עסוקים מדי במדדים כדי לראות אותו?


שבריריות איננה גיל — אלא אובדן רזרבה

שבריריות איננה “זקנה”.
היא מצב ביולוגי ומחסור בצרכים גופניים [מקור].

זהו שלב שבו מספר מערכות מאבדות גמישות ותפקוד בו־זמנית:

  • מסת וכוח שריר
  • תפקוד כלי דם
  • אנדותל
  • מיטוכונדריה
  • ויסות דלקתי
  • בקרה מטבולית
  • הסתגלות עצבית

המאפיין המרכזי:
היכולת להתאושש מעומס יורדת.

אירוע קטן — יוצר פגיעה גדולה.
מאמץ קטן — יוצר תשישות.
מחלה קלה — מדרדרת תפקוד.

הנפילה של איוון איליץלא הייתה הסיבה — היא הייתה החשיפה.
המערכת כבר איבדה רזרבה.
לעיתים זהו שלב שבו חסר בצרכים הביולוגיים הבסיסיים — תנועה, שיקום, הזנה תאית, התאוששות — כבר זועק.
הגוף מאותת בעייפות, בכאב עמום, בהאטה תפקודית — אך השפה הזו אינה תמיד נשמעת במערכת הממוקדת במדדים ובאבחנות. ולעתים גם לא מבינה את המשמעות שבתמונת המדדים (בדיקות המעבדה) הכוללת.


מה הקליניקה המודרנית נוטה לפספס

בפרקטיקה הקרדיווסקולרית — ולעיתים גם הפנימית — המיקוד הוא במדדים:

  • לחץ דם
  • פרופיל שומנים
  • הדמיה
  • חסימות
  • הפרעות קצב
  • מספרים

אך ירידה תפקודית מוקדמת נוטה להיחשב “רכה”, “לא ספציפית”, או “לא קרדיולוגית”.

בפועלאלו מדדי סיכון עמוקים:
ירידה במהירות הליכה
קושי בעלייה במדרגות
הימנעות מנשיאת משקל
ירידה בכוח אחיזה
עייפות לאחר מאמץ קל
האטה קוגניטיבית קלה
צמצום פעילות חברתית
שינוי בדפוסי תשוקה למזון — חזרה עזה למזונות עתירי שומן, טיגון ועמילנים פשוטים
דחף מוגבר לאלכוהול או “מזונות נחמה” מהירים, והימנעות מישיבה חשופה לשמש.

לעיתים אין זו “חולשת אופי” אלא אות ביולוגי [מקור]— בנושא זה מאמרי – תאוותיו של איש זקן אבל לכאורה רק בריא
ירידה ברזרבה מטבולית, בעומס עצבי, או בתפקוד מיטוכונדריאלי — המובילה לחיפוש אנרגיה מיידית וגירוי עצבי מהיר.
זהו סימן שדורש שיקום — לא נזיפה, לא כדורים, טיפול והפעלת מסלולי החלמה [מקור].

אלו אינם רק סימפטומים —
אלו אותות אזהרה מערכתיים.

כאשר רפואה מתמקדת רק בפתולוגיה ממוקדת איבר — היא עלולה להחמיץ את קריסת המערכת.


גמישות עורקים — סמן לרזרבה ביולוגית

גמישות עורקים אינה רק פרמטר המודינמי.
היא מדד לרמת החיוניות של המערכת כולה [מקור].

עורק גמיש משקף:

  • תפקוד אנדותל תקין
  • עומס דלקתי נמוך
  • סטרס חמצוני מבוקר
  • פעילות מיטוכונדריאלית טובה
  • איזון גליקמי
  • איכות רקמת חיבור

נוקשות עורקית קשורה ל:

  • ירידה בסבולת
  • ירידה קוגניטיבית
  • התאוששות איטית ממאמץ
  • סיכון מוגבר לשבריריות
  • תמותה מוגברת

אפשר לראות זאת כך:

גמישות עורקית = יכולת הסתגלות ביולוגית.
אובדן גמישות = תחילת דעיכה מערכתית [מקור].


שבריריות היא תהליך — ולכן ניתנת לעצירה

הבשורה החשובה:
שבריריות אינה אירוע חד.
היא תהליך מתמשך [מקור1, מקור2].

ותהליך — ניתן לזהות מוקדם ולהתערב.

כאן נכנסת רפואה מחלימה ומונעת — רפואה שאינה מסתפקת באיזון מדדים ובתחזוקת מחלה, אלא פועלת לבניית רזרבה פיזיולוגית: תפקוד, גמישות, יכולת התאוששות ואנרגיה תאית.
זוהי רפואה המשלבת טיפול קליני עם תנועה תפקודית, תזונה מדויקת, שיקום מטבולי ותמיכה בכלי הדם ובמיטוכונדריה.

לצד הרפואה הטיפולית התפתחה לאורך השנים גם רפואה מונעת ושיקומית — תחומים שכיום חוזרים למרכז הבמה דרך חקר השבריריות, הזדקנות בריאה ורזרבה תפקודית.


עמודי התערבות מרכזיים לרפואה מרפאה

תנועה מוכוונת תפקוד

לא “כושר כללי” — אלא תפקוד:

  • כוח שריר
  • קימה מכיסא
  • שיווי משקל
  • נשיאת משקל
  • מהירות הליכה
  • מדרגות

אלו מדדי הישרדות — לא רק מדדי כושר.


תמיכה מיטוכונדריאלית

רזרבה תאית קובעת רזרבה מערכתית:

  • תמיכה בקואנזים Q10
  • פוליפנולים
  • שינה עמוקה
  • פעילות אירובית מותאמת
  • הפחתת עומס חמצוני

הפחתת דלקת כרונית שקטה

דלקת נמוכה־כרונית פוגעת בגמישות כלי דם וברקמות:

  • תזונה מדויקת
  • שליטה בשומן ויסצרלי
  • איזון גלוקוז
  • הפחתת עומס רעיל
  • שיקום מטבולי

תמיכה באנדותל

האנדותל הוא איבר חישה והסתגלות:

  • תנועה יומיומית
  • פעילות אירובית מתונה
  • מזונות עשירים בניטרטים טבעיים
  • הימנעות מישיבה ממושכת

מדדי תפקוד — כמו סימנים חיוניים

יש למדוד תפקוד כפי שמודדים לחץ דם:

  • זמן קימה מכיסא
  • כוח אחיזה
  • מהירות הליכה
  • התאוששות מדופק
  • סבולת מדרגות

תפקוד הוא מדד ביולוגי.


האמנים רואים את המציאות כפילוסופים הגדולים

הספרות זיהתה מזמן אמת קלינית עמוקה:
הידרדרות אינה מתחילה באבחנה — אלא באובדן גמישות [מקור].

גמישות תנועתית.
גמישות מטבולית.
גמישות עורקית.
גמישות הסתגלותית.

האני הגמיש-לנפתלי עירוני

רפואה מרפאה שואלת לא רק:
“איזו מחלה יש למטופל?”

אלא:
“כמה רזרבה נשארה לו — ואיך בונים אותה מחדש?”

ירון מרגולין

נשארו לך שאלות

🔬אשמח להשיב על כל שאלה

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם 

    שמי Name:


    טלפון phone:


    דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


    איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


    אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:


    למען הסר ספקחובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

     physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or YARONMARGOLIN.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such

    מאמרים אחרונים

    נשלח ב כללי

    פאסיה – חיתולית Fascia, שיטות חדשות להפחתת כאב

    פסיה, סטרס וכאב: מה מגלה המחקר החדש על רקמת החיבור

    כשהכאב “לא מוסבר” — ייתכן שהפסיה מדברת: מה מגלה המחקר החדש על סטרס, רקמת חיבור וכאב

    זה מתחיל לעיתים בלי צילום חריג ובלי בדיקת דם דרמטית: כאב מפושט, נוקשות, תחושת “משיכה” פנימית בתנועה. שנים נהגו לייחס זאת לשריר עייף או למתח נפשי כללי. אבל בשנים האחרונות הולכת ומתבהרת מועמדת נוספת — רשת רקמת החיבור של הגוף: הפסיה.

    המחקר העדכני מציע הסתכלות חדשה: הפסיה איננה רק “אריזת פלסטיק ביולוגית” סביב השרירים — אלא מערכת חיה, מעוצבבת ורגישה, המעורבת ישירות בחוויית כאב.

    וכשסטרס מתמשך נכנס לתמונה — הסיפור נעשה עמוק יותר.

    מאמר על הפחתת כאב, מאת ירון מרגולין מאסטר בהחלמת הכליות והפחתת כאב.


    לא רק שריר: הרקמה שמחברת את הכול

    הפסיה היא רשת תלת־ממדית של רקמת חיבור העוטפת שרירים, גידים, עצמות, עצבים וכלי דם [מקור1, מקור2]. במשך עשרות שנים היא נחשבה לרכיב מבני פסיבי. אלא שמחקרים אנטומיים והיסטולוגיים מהעשור האחרון מראים תמונה אחרת:

    • הפסיה עשירה בקולטנים תחושתיים
    • קיימים בה קולטני כאב ייעודיים
    • היא מגיבה לעומס, מתיחה ולחץ
    • היא משתתפת בהעברת כוחות בין אזורי גוף

    כלומר — זו לא רק מעטפת. זו רקמה חשה. סקירות מחקריות מצביעות על כך שהפסיה יכולה להיות מקור עצמאי לכאב — במיוחד במצבי עומס כרוני, סטרס, יתר קורטיזול, דלקת מקומית והפרעה בהחלקת שכבות רקמה.


    מה עושה הסטרס לרקמת החיבור

    כאשר אדם מצוי בסטרס מתמשך — רגשי או ביולוגי ← מופעל ציר הסטרס ההורמונלי (HPA), ורמות הקורטיזול בדם עולות↑ לאורך זמן.

    לחשיפה כרונית לקורטיזול יש השפעות מתועדות על רקמות חיבור:

    • ירידה בייצור קולגן
    • שינוי בפעילות תאי פיברובלסט
    • האטת תיקון רקמה
    • שינוי בארגון הסיבים
    • השפעה על המטריצה הבין־תאית

    במקביל, סטרס מגביר טונוס שרירי לא מודע [מקור1, מקור2, מקור3]. המתח השרירי הזה אינו “נשאר בשריר” — הוא מועבר לרשת הפסיה כולה. התוצאה האפשרית: עומס מתמשך, ירידה באלסטיות, וגירוי קולטני כאב.


    כאב מוגבר — גם בלי נזק גדול

    סטרס לא רק משפיע על הרקמה — הוא משנה גם את מערכת עיבוד הכאב:

    • מגביר רגישות עצבית היקפית
    • מפחית עיכוב כאב מרכזי
    • תורם לתהליך של רגישות־יתר (central sensitization)

    כך נוצר מצב שבו שינוי רקמתי לא גדול יחסית — נחווה ככאב משמעותי.


    קיימות כיום גישות להקלת כאב הוליסטיות וחלקן פופולריות שטוענות שהפסיה:
    רוויה במים,
    “זוכרת חוויות/טראומות”,
    וניתן לשחרר אותה על-ידי עיסוי/טכניקות ידניות.
    המושגים האלה לא שוללים הקלה בכאב בפועל, אבל הם מטאפורות שימושיות לתיאור תחושות או תוצאות טובות לכאורה בעבודה טיפולית, אבל הם לא מבוססים על: 🔹 מחקר שמראה שלנוזלי הרקמה “זיכרון” ביולוגי במובן מדעי של שימור חוויות [מקור].
    🔹 מכניזם ביולוגי מוכח של “מים שמאחסנים מידע שלילי שניתן לשנותו בעזרת מגע, תפילה ושירים מספר תהילים או מן התפילה.


    שינוי תפיסה מדעי בתחום הפסיה

    אחד החוקרים שתרמו במיוחד למהפך בתפיסת הפסיה הוא
    Robert Schleip — ביולוג וחוקר תנועה שעמד בחזית המחקר שהראה כי הפסיה היא רקמה עצבית פעילה, בהחלט לא רקמה פסיבית.

    עבודותיו הדגימו:

    • עצבוב צפוף של הפסיה
    • נוכחות קולטני כאב
    • יכולת תגובתית לתיווך עצבי אוטונומי
    • תפקיד תאי כיווץ פסיאליים (myofibroblasts).

    תרומתו של Robert Schleip לחקר הפסיה


    Robert Schleip הוא מהחוקרים המרכזיים בעולם בתחום חקר הפסיה. עבודתו סייעה לשנות את התפיסה מפסיה כרקמת תמיכה פסיבית — למערכת חיה, מעוצבבת ודינמית.
    תרומות מרכזיות רלוונטיות לנושא הכאב והסטרס:


    הדגמה של עצבוב עשיר בפסיה, כולל קולטני כאב


    מחקרים על תכונות כיווץ אקטיביות של תאי פסיה (myofibroblasts)
    הדגשת הקשר בין המערכת האוטונומית לבין מתח פסיאלי
    קידום מודל שבו מצב רגשי-עיצבי משפיע על טונוס רקמת החיבור
    הוא גם ממובילי כנסי Fascia Research העולמיים, שסייעו לבסס את התחום כענף מחקרי לגיטימי.


    נקודות מבוססות מחקר:
    לפסיה יש עצבוב צפוף ומשמעותי — כולל קולטני כאב ומתיחה.


    שינוי בצמיגות ובהחלקת שכבות פסיה קשור בכאב ובהגבלת תנועה.
    התערבויות כמו שחרור מיופסיאלי,

    מניפולציות ידניות ותרגול תנועתי איטי, מלווה נשימה נכונה, הראו שיפור במדדי כאב ותפקוד במספר מחקרים קליניים.


    מנגנון ההשפעה כנראה משולב: נוירולוגי (וויסות כאב), מכאני (שיפור החלקה), וכלי־דם/בין־תאי — ולא “שבירת הידבקויות” בלבד.


    ✋ טיפול ידני ממוקד פסיה

    אחד הכלים החזקים ביותר להפחתת כאב פסיאלי מעלים מחדש את גישתו של משה פלדנקרייז כפי שתירצה שפנאוף – כיום מאני, בצילום למעלה, הביאה בזמנו ללהקת בת-שבע:

    תנועות איטיות בטווח גדול

    תנועה ספירלית ורב־כיוונית

    עומס אלסטי מתון

    רצפים תנועתיים זורמים

    שימוש נכון בנשימה

    הפסיה מגיבה טוב לעומס נמוך־בינוני לאורך זמן — פחות לעומס חד וחזק.

    גלגול איטי מאוד
    עוצמה בינונית
    נשימה רגועה תוך כדי, דגש על שלב הנשיפה (Exhalation of air). הענקת זמן – עד 2 דקות לאזור
    המטרה: הורדת רגישות עצבית ושיפור תחושת תנועה.

    🫁 נשימה והורדת סטרס
    מאחר שסטרס מעלה טונוס ומגביר רגישות כאב — עבודה פסיאלית יעילה יותר כשמשלבים:
    נשימה סרעפתית
    הארכת נשיפה
    תרגול הרפיה עצבית


    האם טיפול פסיאלי באמת מפחית כאב?

    סקירות ומחקרים קליניים מצאו כי התערבויות ממוקדות פסיה עשויות להפחית כאב ולשפר תפקוד, ובהן:

    • שחרור מיופסיאלי ידני
    • מניפולציות פסיאליות
    • תרגול תנועה איטית ורב־כיוונית
    • עבודה אלסטית בעומס מתון
    • גלילי עיסוי ולחץ מבוקר

    המנגנון המשוער איננו “שבירת הידבקויות” בלבד — אלא שילוב של:

    • וויסות עצבי
    • שינוי טונוס
    • שיפור החלקת שכבות
    • השפעה על המערכת האוטונומית

    חשוב להגיד (כדי להישאר מדויקים), הטיפול מסייע להפחתת כאב, הגם שההסבר להפחתת הכאב דתי, מיתולוגי ודמיוני.

    למרות השיח הפופולרי, אין כיום הוכחה מדעית לכך ש:

    • רגשות “נשמרים” במים, או בנוזל התאי של הפסיה
    • טראומה מאוחסנת במים של הרקמה
    • קיים זיכרון רגשי ביולוגי בפסיה

    הקשר בין רגשות לכאב פסיאלי הוא אמיתי — אך מתווך פיזיולוגית דרך הורמונים, עצבים וטונוס שרירי — לא דרך אחסון רגשי בנוזלי הרקמה.


    השורה התחתונה

    הפסיה נכנסת בהדרגה מהשוליים אל מרכז מפת הכאב. המחקר עדיין מתפתח, אך כבר ברור: זו רקמה חיה, חשה ומגיבה — למאמץ, לתנועה וגם לסטרס.

    המשמעות הקלינית החדשה איננה מיסטית — היא מעשית:
    תנועה חכמה, מגע מדויק, והפחתת סטרס אינם רק “תחושה טובה” — אלא התערבות ביולוגית סבירה במערכת רקמת החיבור של הגוף.

    מקורות מחקר

    שחרור מיופסיאלי – מחקר מבוקר נתור:

    פסיה כמקור כאב:

    עצבוב הפסיה – סקירה שיטתית

    מניפולציות פסיאליות – סקירה:

    קורטיזול וקולגן:

    סטרס כרוני ורקמת חיבור

    רגישות מרכזית וכאב כרוני:

    נשארו לך שאלות

    🔬אשמח להשיב על כל שאלה

    בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם 

      שמי Name:


      טלפון phone:


      דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


      איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


      אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:


      למען הסר ספקחובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

       physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or YARONMARGOLIN.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such

      מאמרים אחרונים

      נשלח ב כללי