תרשים – חתך אורך של כלייה – כל כליה עטופה בקופסית (Capsula fibrosa renis), קליפתה של קופסית הכליה נוקשה, עשויה רקמת חיבור דקיקה, קשוחה ולא-אלסטית. היא עוטפת את הכליה ונמשכת אל אגן הכליה. מאגן הכליה יוצאת תעלת השתן. המעטה החיצוני נמשך וחובר אל השופכן. קופסית הכליה עטופה במעטפת של סיבים ורקמות שומן, ("השומן שמסביב לכליה", Capsula adiposa perirenalis)- שכבת שומן זו ממלאה גם את הסינוסים של הכליה ומשמשת גם כמילוי בין כלי הדם. במהלך רעב, שומן מנוצל בגוף – נושא שעולה בתזונה קטוגנית, אלא שהשומן הזה הוא רקמת השומן האחרונה בגוף שעוברת חילוף חומרים. מידע זה רומז על דרכי הריפוי, כי תפקיד השומן בהגנה על הגוף מפני חומציות וירידת מדד הPh. ירון מרגולין
המצב של אי ספיקת כליות כרונית מדאיג מאוד
הרפואה הממסדית רואה בו בדרך כלל פגיעה בתפקוד הכליות. שמתחילה באופן הדרגתי (הקריאטינין והאוראה בדם עולים וה- GFR יורד) עד לחוסר תפקוד מוחלט. הפגיעה הנה בלתי הפיכה לדעת הנפרולוגים, אך יש לה פתרון אחר. מניסיוני משך התקדמות אי ספיקת הכליות ( (Chronic Kidney Disease ,CKD) ) ניתן לעצירהבכל שלב ובשלבים הראשונים אפשר לרפא עם מזון כתרופה – ובעזרת סדרת "לחיצות ההחלמה" ללא מאמץ גדול. החלמתך היא נושא שתלוי בגורם לפגיעה הכלייתית, בסיבה שיצרה המחלה (CKD). במצב בו המטופל נענה לטיפול התוצאות כפי שאני נתקל בהן יום יום פשוט מרגשות. אני הצלחתי. בהמשך דיווחתי על הצלחתי להחלים ואנשים החלו להגיע לקליניקה שלי – והדברים שבו והוכיחו את עצמן – אפשר להחלים מאי ספיקת כליות כרונית.
אני מזמין אותך לנסות את התהליך הזה.
כימיה בדם היא בדיקה של המרכיבים השונים בדם בהם הקריאטינין. הרופא יכול להמליץ על בדיקת כימיה בדם במסגרת המעקב השגרתי, בעקבות חשד לבעיה רפואית מסוימת או במסגרת מעקב אחר מחלה קיימת (סוכרת, מחלות כבד ומחלות כליתיות). קריאטינין הוא מדד מרכזי לאבחון אי ספיקת כליות, תוצר לוואי של חילוף החומרים ברקמת השריר. נוצר מקראטין – מולקולה שיש לה תפקיד חשוב בתהליך הייצור של האנרגיה בשריר. בשביל הגוף הקריאטינין הוא פסולת שמופרשת דרך הכליות. וכאשר הכליות מפסיקות לתפקד היטב – לסנן את הדם, ריכוז הקריאטינין בדם עולה. טווח הנורמה של הקריאטינין- בגברים: 0.67 עד 1.3 מיליגרם לדציליטר. בנשים: 0.51 עד 1.1 מיליגרם לדציליטר. המידע שמובא למעלה על הבדיקה שעבר הכותב מלמדת על החלמה היכולת של הכליות לסנן את הקריאטינין חזרה. הכליות יכולות להחלים – כליות יכולות להחלים רק ללא תרופות.
מגוון גורמים לאי ספיקת כליות
גורמים לאי ספיקת כליות כרונית מגוונים וכוללים: שימוש שגוי בתרופות כגון תרופות להפחתת כאבים, יתר לחץ דם, תרופות נגד צרבת, כולסטרול, קריאטינין גבוה ובצקות – יתר לחץ דם משני, לחץ דופק, יתר קורטיזול, דלקות כליה, סוכרת, יתר לחץ דם, דימומים מדופן המעי, כליות פוליציסטיות (כליות עם ציסטות רבות במקום רקמת כליה בריאה) וכן אלרגיה למזון, יתר הומוציאסטין, עליה לא ברורה במדד האוראה(טווח הנורמה של האוראה 17- 43), ומחלות שנקשרות באבדן גמישות העורקים כגון מחלות קרדיו-וסקולאריות טרשת עורקים או אבדן הגמישות של מערכת התאים פיברובלסטים שגם עוטפים את צינורות הכליה, ויתר לחץ דם משני, שהוזכר בהתחלה לצד מחלות אוטו-אימוניות כגון לופוס, פגם במבנה הכליה הפוגע בשתי הכליות, אבני כליה הגורמות לזיהומים קשים עד לפגיעה בתפקוד בשתי הכליות, שימוש בתזונה רעלנית שמובילה לטרשת עורקים הפוגעת בכלי הדם בכליות, ירידה בתפקוד הפקת הורמון מסוג אריתרופויטין (EPO), תופעה שסופה מוות ותחילתה ביתר חלבונים במזון.
יתר אשלגן, זרחן וחלבון פוגעים בכליות אבל גם פחדים פוגעים, פעמים רבות, בתפקוד הכליות ויתר קורטיזול שמייוצר בגוף כדי להפחיתם – וכשהברכיים כואבות משתקפת פגיעת המינרלים והחלבונים האלו בהן, נושא שקל בשיטת "לחיצות ההחלמה" לאבחן וגם למנוע. הפחדים ויותר מכך החרדות הם בעיה נוספת שנקשרת בפגיעה בכליות – מדובר כאן בהורמוני הסטרס – הקורטיזול שנוצר מעל לכליה באדרנל שבציור למעלה, והוא לא לבד בממלכת הלחץ – נוראדרנלין, קרוי גם נוראפינפרין מופרש בעיקר בעת מצבי דחק או מאמץ (זו גם הסיבה שבגללה אני מבקש ממך לצעוד בנינוחות, כאשר המאמץ שלך עדין וגם לא מתמשך (פחות משעה) – אחד התסמינים הקשים בקרב הסובלים מאי ספיקת כליות נקשר בתסמיני יתר קורטיזול, עייפות, צרבת, הזעת יתר בלילה (בשינה) ופגיעה בדופן המעי, שמובילה לאנמיה – היא אחת הבעיות היותר קשות שממתינות לנו בדרכנו להחלמה ממצב בו ה- GFR קורס ויורד אל מתחת למדד ה-30. תסמין נוסף נקשר בדלדול שרירים – בקיצור הרבה עבודה לפנינו בעזרת לחיצות ההחלמה שמפחיתות באופן משמעותי את רמות הקורטיזול בגוף – ירון מרגולין
בכל המקרים של כשל כלייתי,ישנה הצטברות של פסולת רעילה בגוף.
הכליות בגופנו ממלאות תפקידים חיוניים רבים: הן מסננות חומרי פסולת ממחזור הדם, מווסתות את חומציות הגוף ואת לחץ הדם, מפרישות הורמונים למחזור הדם וסופגות מחדש חומרים מזינים כמו גלוקוז. כשל בתפקודן פוגע בכל אלו. עיקר התסמינים מצביעים על הצטברות של רעלים, שמערערת על יכולת תפקודם של השרירים: הן השרירים החלקים שעוטפים את העורקים והן שרירי מערכת השלד שמתכווצים ונכנסים למצב של כיווץ שרירים כרוניים והן של מערכת התאים פיברובלסטים (האינטרסטיטיום – האבר החדש שנחשף ועליו אני מפרט להלן, וברשומה שמתחת לתצלום שלמטה) גם אלו עוטפים אבל את צינורות הכליה (והוזכרו למעלה). הראשונים מחבלים בזרימת נוזלי הגוף כולל נוזלי הדם, הלימפה והמזון במערכת העיכול והשניים מחבלים בלחצם על מערכת הניקוז, והעצבים מה שמביא מצד אחד לבצקות והרחבת זיהומים ודלקות ומצד שני משבש את העברת הפולסים החשמליים במערכת העצבים,בתשדורות מהמוח לפעולה מחלימה. האחרונים חונקים בשל העדר חמצן ומובילים את החולה למוות (על נושא זה פרסמתי במאמרי – כאן). תתכן עליה בלחץ הדם, הצטברות עודפי נוזלים בגוף ויצור לא מספיק של תאי דם אדומים, תתכן פגיעה במעי הדק, במערכת החיידקים הטובים שבמעי הגס מה שיחסל את מאגרי ויטמין B12 ויהרוס את ייצור הגלוטתיון. במצב זה יזדקק החולה לטיפול רציף של לחיצות ההחלמה, בכדי לסייע למערכת הניקוז לפנות מהגוף את הרעלים שמצטברים לצד שימוש נכון בתזונה שתאפשר ייצור תאי דם אדומים, הרחבת המערכת הפרוביוטית ופינוי דרך להעברה של אספקת אבני בניין ליצירת כדוריות דם חדשות במוח העצם.
ירון מרגולין – ייצור האריתרופויאטין מחייב תנאי ייצור תקינים. המרחב בין צינורות, גלומרוליות ונימים כבכל איברי ההולכה בגוף, כולל אלו שבתוך הכליה חייב להיות גמיש, נוזליו מאוזנים ובהחלט לא חומציים מכונה גם האינטרסטיטיום (Interstitium). האינטרסטיטיום נחשב אבר חדש שזה עתה נחשף. כאן נמצא תת-מרחב בין הדופן הקרומי והמרתף של תאי האפיתל (סוג של אנדותל) ושל נימי התזונה שמצופים באנדותל. מרחב זה חייב להיות נקי ממחמצנים (ומהומוציאסטין). נושא זה הוא יסודה של הרפואה החדשה שמחלימה את ייצור האריתתרופויטין ללא תרופות, מונעת אנמיה וקשיות עורקים. בנוסף ללחיצות ההחלמה אשר בלעדיהן אין אפשרות להצליח במשימה זו – החומצה הפולית היא אחד המסייעים הטובים להצלחת התהליך – ערכת ההתנגדות להומוציסטאין – שמחבל בתפקוד צנרת הניקוז וההזנה של הגוף של ירון מרגולין באה לסייע לתהליכים כאלו ולשמירה על צנרת גמישה ומתפקדת. ערכת הגמישות כוללת "לחיצות החלמה" ו- 340 מק"ג של חומצה פולית היא למעשה התצרוכת היומית הנדרשת למי שנוטל מיץ ירוק כל בקר על מנת לשמור על ניקיון הצנרת מנזקי ההומוציסטאין. (המטרה להגיע ל-1 מ"ג ליום של חומצה פולית, אך לא לעבור אותו). נוטלים על קיבה ריקה עם ויטמינים- B3 מכונה גם ניאצין במינון זעיר של 2-5 מ"ג לצד ויטמין B12 ומינון גבוה של ויטמין C.
הטיפול הנפרולוגי שכיח אבל הוא מדאיג כי לו רואים בו תוצאות
התחום הרפואי שעוסק בכשל תפקוד הכליות ובדרכי הטיפול בהם נקרא נפרולוגיה. אבחון של אי-ספיקת כליות כרונית נעשה על ידי בדיקה של רמות הקראטינין בדם. קראטינין הוא תוצר של פעילות השרירים שמיוצר בגוף ברמה קבועה. הטיפולים המוצעים כיום לאי ספיקת כליות כרונית במערכת הממוסדת מסתמכים רק על תרופות ותחליפי כליות: השתלת כליה או דיאליזה. תחליפי כליות מלמדים על כישון, חוסר אמון בתרופות והבנה שאין מה לעשות כדי להחלים את הנפגע מהמחלה. אבל, אפשר להפחית את הקריאטינין ללא תרופות. יתכן שזו אחת הסיבות לכך שאי-ספיקת הכליות בשיטה הממסדית הפכה למחלה קשה, סופנית שמסתיימת לרוב במוות טרם עת. אפשר להוריד את האוראה, את הקריאטינין וגם את האלבומין וה A1C ללא תרופות ואפשר להעלות את מדד הסינון, כפי שהוכחתי פעמים רבות – וללא תרופות.
על מנת לטפל היטב בבעיה שלך יש לאבחן את מקורה – ברוב המקרים התדרדרות הכליות נובעת כפי שאני מסביר כאן מיתר לחץ דם משני, ונושא זה מחייב טיפול אחר לגמרי מטיפול שה סוכרת היא שנמצאת ביסוד אי ספיקת הכליות.
… וכשהרופאים לא נתנו תקווה להשתקמות הכליות ולהורדת הקריאטינין, הגעתי אליך… ירון היקר, אני רוצה להודות לך תודה גדולה על הטיפולים וההנחיה שלך. תוך חודש מתחילת הטיפולים אצלך, הקריאטינין החל לרדת, האוראה ירדה לנורמה, והeGFR החל לעלות. מדהים! זה באמת אפשרי ולגמרי יש מה לעשות ואיך לשפר את המצב. כשהגעתי אליך, עם eGFR 27 ,קריאטינין 2.94 ואוראה 90, הייתה לי צריבה בשתן שלאף רופא שפניתי לא היה מענה על כך, והשינה שלי הייתה לא סדירה. הייתי קם הרבה לשירותים באמצע הלילה ולקח זמן עד שהייתי נרדם חזרה. וכשהרופאים לא נתנו תקווה להשתקמות הכליות ולהורדת הקריאטינין, הגעתי אליך. הייתי מודאג, עם הרבה ספקות אך עם הרבה תקווה ורצון אמיתי שזה יצליח. הצום חלבונים שנתת לא היה פשוט בהתחלה, אך בזכות אשתי שתמכה בי והצטרפה אלי לחוות את צום החלבונים שנתת, הצלחתי להיכנס לדיאטה הזו. בהדרגה התרגלתי , גיליתי שזה לא כזה נורא, שזה לגמרי אפשרי והתחלתי להרגיש יותר טוב עם כל שבוע של הצום. לאחר הטיפול הראשון אצלך, אמרתי לאשתי, אני מרגיש כאילו נולדתי מחדש. יום למחרת הטיפול הראשון אצלך, הופתעתי לגלות שהצריבה בשתן איננה, מה שלא קרה שנים. ישנתי רצוף, וכבר חודש מאז תחילת הטיפולים אצלך, אני ישן ברוב הימים שינה רציפה וככשקם נרדם יחסית מהר למה שהיה לפני הטיפולים אצלך. התחלתי לעשות גם הליכות כמעט כל ערב כ40 דקות. כיום, חודש אחרי שהתחלתי את הטיפולים אצלך וחודש וחצי מאז בדיקות הדם הקודמות, הeGFR עלה ל29, קריאטינין ירד ל2.75 ואוראה ירדה ל 42 ? אין מילים לתאר את גודל השמחה והתקווה שלנו כיום, לאחר קבלת תוצאות בדיקות הדם, חודש לאחר תחילת הצום חלבונים. אני מאמין שתוך חודש אני אוכל להוריד את רמות הקריאטינין ל2 ואולי אף להגיע לנורמה.? כוחה של טיפה החוצבת בסלע:)אי ספיקת כליות – אילוף הכליות הסוררות – מאמר היסוד והדרך החדשה להחלמה ממחלת הכליה – מאת ירון מרגולין
ייצור אוּרֵאַה ועיבוד כלייתי של אוריאה גם מדידת ריכוז אוריאה בגוף
ככל שהריכוזשל האוריאה (Urea ) בדם גבוה מ- 10 מ"מ / ל"ל, כך גדל הסיכוי שהוא נובע ממחלת כליות, אך לא ניתן להניח שעליה קלה כשלעצמה (במדד האוראה) נובעת מסיבה זו בלבד. במקרים מסוימים, בהם אדון מיד, העלייה במדד האוראה נובעת מסיבה שאינה כלייתית.
בבואי לטפל במצבי אי ספיקת כליות אני שב ובוחן את מדד האוראה גם משתמש בצום חלבונים כגישת יסוד בתהליך החלמת הכליות הסררות (כשם מאמרי החשוב בנושא זה, למאמר זה, נא להקליק כאן). החלבון קובע – אכן, ובהחלט קצב ייצור האוראה מושפע מתכולת החלבון בתזונה;תזונה דלת חלבון קשורה לייצור מופחת של אוראה ותזונה עשירה בחלבון קשורה לייצור מוגבר של אוּרֵאַה אלא, שישנם מקרים בהם האדם נמצא בצום (מ)חלבונים והאוראה עולה ומסכנת את חייו. נושא זה עומד במרכז מאמרי. אוראה היא התוצר העיקרי של תזונה עשירת חלבונים. היא הפסולת החנקנית של חילוף החומרים שנוצר מפירוק חלבונים שנכנסים אל גופנו ובעיקר, אך לא רק דרך תפריט התזונה שלנו.
להלן, הסבר קצרצר על התחום הפיזיולוגי: ככלל האוראה נקשרת בפסולת. מוצר שנוצר בכבד בתהליך חילוף החלבון וחלוקתו לחלקים המרכיבים אותו (חומצות אמינו) נושא שנמצא תחת הכותרת מעגל האוראה .מוצרים אלו רעילים, והגוף צריך לחסל אותם ולסלק אותם מהגוף ומהר ככל האפשר. הכבד הוא שאחראי לכך ולשם כך הוא ממיר את מוצרי הרעל האלה (שנובעים מפירוק החלבונים) לאוראה שאינה רעילה וגם ממיסה במים (כלומר יכולה להשתלב בזרם הדם). בשלב הבא האוראה מועברת בזרם הדם לכליות ושם היא מסולקת החוצה מהגוף דרך השתן. יצוין שכמעט רק הכליות ודרך השתן, היא מתפנת מהגוף. בהקשר זה אוסיף כי הכליות מפנות (במצב בריא) יותר מ- 90 אחוז מהפסולת=אוראה מהגוף דרך השתן, ולכן רמות האוראה בשתן עשויות להצביע על עד כמה טוב הכליות עובדות.
ייצור אוראה ועיבוד כלייתי שלה לצד הגורמים לריכוז מוגבר של אוראה בפלסמה / סרום (בדם) מדידים: בכל חלקי העולם, פרט לארה"ב, אוריאה באה לידי ביטוי בבדיקות במעבדה כמולקולה שלמהUrea (חומר אורגני בעל משקל מולקולארי של 60 ונוסחתו: NH2)2C=O) ולא רק חלק החנקן של המולקולה, כפי, שכאמור לעיל, מקובל בארה"ב ומכונה BUN). ומכיוון ש- BUN משקף רק את תכולת החנקן של האוראה (MW 28) ומדידת האוראה משקפת את כל המולקולה (MW 60), אנחנו מסיקים מכך שהאוראה היא בערך פעמיים (60/28 = 2.14) מהערך של BUN.
לפיכך, BUN 10 מ"ג / ד"ל שווים לUrea 21.4 מ"ג לד"ל. טווח הנורמה של אוריאה בסרום / פלסמה 2.5-7.8 מ"מ / ל"ל
וטווח הנורמה של – BUN – סרום / פלזמה BUN 7.0-22 מ"ג / ד"ל מדידת ריכוז האוריאה, תחילה בשתן ובהמשך בדם, שכיחה ונעשית כמדד בהערכת תפקוד הכליות כבר מעל ל-150 שנה. (מקור)
אוריאה – נקודת מבט היסטורית קצרה
Statue of Herman Boerhaave פסלו של הרמן בורוהאבה מגלה האוראה, בפתח המוזיאון הנושא את שמו בלידן, הולנד. חוקר ומורה מאוד חשוב שהחל כבנו של כומר פרוטסטנטי, שלמד פילוסופיה בלידן (1689), והיה נשוי לאישה עשירה ונמנה על מתנגדי שפינוזה מייסד תורת הגוף-נפש Famous physician of the 17/18th century. Professor at Leiden University. The statue was designed by J.Th. Stracké and it was cast by L.I. Enthoven of The Hague
גילוי אוראה נזקף לזכות הרופא ההולנדי האגדי, חכם מופלג בשם הרמן בורוהאבה או בורחאבה (Hermann Boerhaave 1668-1738) שבודד אותו לראשונה, משתן בסביבות שנת 1727.
הרמן בורוהאבה היה בן של כומר פרוטסטנטי, בן זמנו של ברוך שפינוזה ("אבן הראשה של הפילוסופיה המודרנית, מבלעדי השפינוזאיזם אין פילוסופיה כלל" – הגל) ורמברנדט. פילוסופיה הוא למד בלידן (1689), נשוי לאישה עשירה וממתנגדי שפינוזה מייסד תורת הגוף-נפש והרנסנס שבחשיבה. בורוהאבה היה חסיד של רנה דקארט ( העולם החומרי) וראה כדקרט בגוף האדם מכונה חסרת רגשות, אבל במקרה שלפנינו מחקריו קידמו את מצב הבנתנו את האוראה. בעבודתו הוא רמז להיות גוף האדם סוג של מכונה.בורוהאבה דיבר על מורכבות של מספר מכונות פשוטות: כמו מנופים וגלגלות, לצד מנגנונים שונים. אלו הדגימו הפעולה של חלקי גוף שונים. בהקשר זה הוא הרחיב ודיווח על לחץ הנוזל שבגוף. על הנוזלים בגוף לנוע בחופשיות, טען והוסיף שללא מכשולים נעים הנוזלים במצב הבריא. בורוהאבה השווה ולמד נושא זה מהצמחים שם נעים הנוזלים בחופשיות. ללא ספק היה חוקר מחונן של תורת הצמחים (Botany 1709),ייסד את הקמת המערכת המודרנית של הוראת סטודנטים לרפואה ליד מיטתו של המטופל. כימאי מבריק, ורופא בעל שם בינלאומי, לעתים הוא מכונה "אבי הפיזיולוגיה". בורוהאבה התפרסם גם בזכות הוכחת הקשר שבין הסימפטומים למחלות. המוטו שלו היה “הפשטות מצביעה/משקפת את/על האמת” (Simplex sigillum veri: 'Simplicity is the sign of the truth') בורוהאבה כאמור לעיל, היה הראשון לבודד את האוראה (שתנן) משתן. בנוסף לכך הוא היה הרופא הראשון שביצע מדידות מדחום למטופליו, לעתים קרובות בורוהאבה מוערך כ’היפוקרטס ההולנדי’. ההערכה הרבה לה זכה הייתה בלתי רגילה. כל נסיכי אירופה שלחו אליו תלמידים, שמצאו בפרופסור המיומן הזה לא רק מורה, אלא גם אב רוחני. כאשר שליט רוסיהפטר הגדול למשל, נסע בשנית להולנד (בשנת 1716), הוא הצטרף כסטודנט חופשי אל כמה מהשיעורים של בורוהאבה. וולטייר נסע לשם במיוחד כדי לראות אותו, וכך גם קרל קארל פון לינה, מייסד שיטת המיון המדעית המודרנית לעולם החי ואחד מאבות חקר האקולוגיה, שהפך בהמשך גם לחברו הקרוב. ובכל זאת המוניטין שלו כאחד מגדולי הרופאים במאה ה -18 לא הועיל לו כלל וכלל בבואו לרפא את עצמו והרמן בורוהאבה מת בייסורים ממחלת לב קשה בשנת 1738.
The Nightwatch by Rembrandt משמר הלילה – רמברנדט – יצירת מופת בודדים הצליחו כרמברנדט לתאר את הממד ההרואי שבהתגייסותו של ציבור אזרחי, פשוט, לאחוז בנשק להגנתו.
באמצע המאה ה 19 החלו ליישם את מה שנקרא תחום הפתולוגיה הכימית (כימיה קלינית) כאשר לראשונה מדד האוראה, כנוזל הזמין ביותר שמשקף את מצבם של נוזלי גוף, זכה להכרה, הבנה וניתוח כימי. וויליאם פרוטWilliam Prout 1785-1850) כימאי, ורופא אנגלי שזכור היום בעיקר בגלל מה שמכונה השערת פרוט עשה זאת.
פרוט פעל במרחב הכימיה הביולוגית וביצעה ניתוחים רבים בחוקרו את ההפרשות של אורגניזמים חיים, שנוצרו, לדעתו עקב פירוק רקמות הגוף שלהם.
וויליאם פרוט (1785-1850) הפיק לראשונה אוראה משתן ובשנת 1823. רופא אנגלי רב פנים, ערך מחקר חשוב בתחומי הפיזיולוגיה, המטאורולוגיה והכימיה; הוא בחן את תהליכי העיכול, הנשימה, היווצרות הדם, מערכת השתן, שתן וחישובי שתן, זיהה את האוראה בנוזל השתן ואת נוכחותה של (Hydrochloric חומצת מלח) HCl בנוזל הקיבה, והציע את התיאוריה כי המשקל האטומי של יסוד הוא מכפל שלם של המשקל האטומי של מימן (השערת פרוט).
בשנת 1817 הצליח וויליאם פרוט להפיק לראשונה אוראה משתן ובשנת 1823 הוא גילה שמיצי קיבה מכילים חומצה הידרוכלורית (חומצת מלח), אותה ניתן להפריד ממיץ קיבה על ידי זיקוק. בשנת 1827 הוא הציע לסווג חומרים במזון לסוכרים ועמילנים, גופים שומניים ואלבומנים, שלימים שהתפרסמו מאוחר יותר כפחמימות, שומנים וחלבונים, גם מינים שונים של חישובי אוראה שהפיק משתן נרשמו על ידי ויליאם פרוט. המונח הנודע "פרוטונים" נושא את שמו פרוט כאות הוכרה למחקריו בתחום זה. בכימיה, לפי חוק ההרכב המוגדר, הקרוי לעיתים חוק פרוסטקרוי על שמו.
בשנת 1828 פְרִידְרִיךְ וֵלֶר Friedrich Wöhler ( 1800 –1882 אֶשֵרְסְהַייםEschersheim שליד פרנקפורט, גרמניה) מגדולי הכימאים של המאה ה-19, הביא למעשה לרנסנס שהתבטא בהולדת הכימיה האורגנית על-ידי ייצור אמוניה במעבדה. שנה קודם לכן הקשר בין אוריאה למחלת הכליות נחשף (1827)על ידי Richard Brightריצ'רד ברייט – ברייט תאר מקרים פתולוגים ובהם הוכח באמצעות ניתוח שלאחר המוות, כי החולים שסבלו מבצקת, היפרטרופיה לבבית, פרוטאינוריה סבלו גם מריכוז גבוה של אוראה בדם. רמות מוגברות של אוראה בדם נקראו באותם זמנים אורמיה. (שטראוס 1916). כיום מושג זה משמש למצב בו קצב הסינון הגלומרולרי (ה-GFR) יורד מתחת ל־25 מ״ל לדקה
"סינתזת ולר" – בשנת 1828 חימם פְרִידְרִיךְ וֵלֶר (שהוזכר לעיל,) במעבדתו אמוניום ציאנט, בהנחה שהחימום יגרום לפליטת ציאניד, אך התוצאה התגלתה כשונה מהמצופה, האמוניום ציאנט הפך לאוראה (שתנן). המשמעות של גילוי זה הייתה מדהימה. נושא שנקשר ב"מה הם חיים" ברגע זה חקר האוראה היה למהלך רנסנסי קלסי ששחרר, אמנם בהדרגה, את המחקר המדעי ואחר כך גם את הרפואה מכבלי האלילות המיושנת, כביכול כוחות על טבעיים הם שפועלים כאן (תופעות שנשאו שמות כגון: רוח חיונית, ארכיאוס וכוח חיוני) ייצוגים חדישים של שני כוחות ישנים שנאבקים זה בזה – מצד אחד כוח החיים (הוויטליזם) ומצד שני העולם החומרי. האוטונומיה של החיים הביולוגיים החלה. הכליה נחשפה ככימאי הראשי של הגוף החי. התאוריה האלילית שכונתה כאמור לעיל, "ויטליזם": יש להבין ולהתייחס לחומר חי באופן שונה לחלוטין מאל חומר שאיננו חי (אנרי ברגסון.) נדרש כאן (לכאורה) כוח מיוחד, אולי הכוח האלהי או המניע הראשון של אריסטו הוא שהגיח לכאן , "vis vitalis" (מלטינית "הכוח החיוני"), כוח בלתי מוגדר שמחייב להיות נוכח על מנת שתתרחש סינתזה של כימיקלים המעורבים בתהליך של יצורים חיים או על מנת ליצור חומרים אורגניים (כדוגמת "הפרוטופלזמה") בגופם של בעלי חיים וצמחים מוגרה. פְרִידְרִיךְ וֵלֶר, בהצליחו להפיק אוראה מחומרים אנאורגניים שחרר,כפטררקא, ודנטה אליגיירי או הצייר ג'ונטו פיזאנו (מבשר הרנסנס האיטלקי) את גוף האדם החולה מתלותו במחשבות כפירה. גישה מיושנת שמסרבת, בחלקה גם היום, להתבסס על מדע ועל עובדות חיים ומחקר. או כדברי ד"ר עופר כספי ראש המחלקה לרפואה אינטגרטיבית, מרכז דוידוף, בלינסון: "ויש כאלו שמקשיבים ל… מומחים. אבל מומחים כידוע סובלים מאשליית ידיעה, ובעיקר מעודף חשיבות עצמית. אל תקשיבו להם" (מקור). הסינתזה של האוראה הראתה שניתן להפיק מחומרים דוממים, במעבדה, בתנאים מבוקרים, תרכובת שהיה ידוע עד לרגע זה, כי רק אורגניזמים ביולוגיים יכלו לייצר.
בהפקת השתנן (אוראה) התגלתה תופעה כימית חשובה נוספת. ולר הראה כי ניתן להפוך בחימום אמוניום ציאנט לאוראה, תהליך ששינה את הסדר הפנימי של האטומים בלבד מבלי שבתהליך נגרע או נוסף למשקל החומר. זו הייתה הדוגמה הראשונה ואחת הטובות לתופעת האיזומריה (שם שטבעברצליוס). גם תגלית זו הרסה את ההשקפה הוותיקה כי לא ייתכן שוויון בהרכב של שני חומרים השונים זה מזה בתכונותיהם הפיזיות והכימיות. בשנה שבה הפיק אוראה, בהיותו בן 28, התמנה פְרִידְרִיךְ וֵלֶר לפרופסור. (A History of Uremia Research. J Ren Nutr. 2017 Nov;27(6):449-452. doi: 10.1053/j.jrn.2017.02.009)
פְרִידְרִיךְ וֵלֶר (1850) מגדולי הכימאים של המאה ה-19, הביא לרנסנס בתחום הרפואה, ביטל את נוכחות האל בתהליך הריפוי והביא להולדת הכימיה האורגנית על-ידי ייצור אמוניה במעבדה. צורת חשיבתו הובילה למדידה רצינית של האוריאה ולמדד ה- GFR, להבנת תפקוד הכליות שמקובל בימנו.
"קבוע האמברד" – מספר גדול של חוקרים מדדו את תוצרי הקצה של חילוף החומרים בחנקן בדם ואת הפרשתם בשתן בבריאות ובמחלות, כעזר בהערכת יכולת התפקוד של הכליות. אמברד ווייל היו הראשונים שקשרו את ריכוז האוראה בדם לריכוזו בשתן ונפח השתן כפי שבא לידי ביטוי ב"מקדם של אמברד" נוכחות אוראה בדם ואישור זהותה לזו שנמצאה בשתן ארעה כמה שנים קודם לכן, על ידי ריצ’רד ברייט, אך מתודולוגיה מדעית, אמינה לקביעת ריכוז של אוראה בדם ומדד לתפקוד הכליות נאלצה להמתין עד השנים הראשונות של המאה העשרים. בשנת 1912 הציגו אמברד וווייל (Ambard and Weill ) משוואה מורכבת המתארת את הקשר שבין הפרשת אוראה בשתן, לרמות אוראה בדם וקצב זרימה של מתן שתן – משוואה זו ידועה בשם "קבוע האמברד". "Ambard constant" אמברד ווויל ניסו לאמוד תפקודי כליה במה שנקרא מבחן דינמי. מהירות זרימת השתן בכל CC של פלסמה. הם הגיעו למשוואה אמפירית, נוסחה שעיקר חשיבותה בכך שהחלה את המסע שנמצא כיום במדד קצב סינון הגלומרולרי (ה- GFR) שיקפה תבנית, חוקי אמברד, שאפשרה אבחון למחלות כליות. הם חשפו דבר מדהים: במקרה זה של אוראה, קצב ההפרשה שלה מהכליות וריכוזה בפלזמה תלוי בקצב זרימת השתן ונפח השתן. קצב זרימה של נוזל השתן שיקף למעשה את רמת האוראה בדם ובמקביל את תפקוד הכליות. מאוחר יותר נושא זה התפתח ועבר תהפוכות ודיוק (Thomas Addis – "מאז תקופתו של תומס אדיס והחלוצים, לא אפשרי היה לומר שבדיקה גופנית הושלמה בלי שהרופא יתבונן בשתן של המטופל, בעין ומתחת למיקרוסקופ – Roland Schmitt ) גישה חדשה התפתחה והביאה למדד ה-GFR, שנפוץ כיום. אבל, ההתחלה, הראתה שאם קצב זרימת השתן ,גבוה, הפרשת האוראה בשתן: (U uV) הייתה קשורה ישירות לריכוזה בדם – (Bu). הם הכניסו זאת לנוסחה והיחס שנמדד בין קצב זרימת השתן וכמות האוריאה שבו היה למה UuVjBc; שנקרא קבוע האמברד". (תומס אדיס 1917)
שיטות מפותחות יותר של הערכת אוראה בדם נוצרו כבר בעשורים הראשונים של המאה ה -20 ואפשרו לעמוד את ריכוז האוראה בפלסמה / סרום ביתר דיוק. מה שהיה ברבות הזמן הבדיקה השגרתית הנפוצה ביותר לתפקוד הכלייתי, נושא שנמשך קרוב ל- 60 שנה.
בתקופה האחרונה הערכת הקריאטינין בפלסמה התגלתה כמבחן הקו הראשון המועדף להערכה במעבדה של תפקודי הכליה אולם מדידה של ריכוז אוראה בפלסמה / סרום ממשיכה להיות בעלת ערך קליני גם במאה ה -21 – אם כי היחסים בין הקריאטינין לאוראה נכנסו כבר למדד החדש ה-GFR, שהיה למדד החשוב ביותר להבנת תפקוד הכליות. נושא שהוביל אל המכונה "צום חלבונים" שהוכיח עצמו כדרך היעילה ביותר עד כה להחלמה.
הרמות הגבוהות ביותר של אוראה בהקשר של יתר חלבונים ופינוי האוראה מהדם, או העדר פינוי תקין שלה קיבלו בשנים האחרונות מבט חדש שמשתקף במכונה: קצב סינון הגלומרולרי – (GFR), כיום, הוא ללא ספק GFR הפרמטר בעל חשיבות קלינית ראשונה במעלה, מכיוון שהוא מגדיר את יתר החלבונים במזון ואת השפעתו השלילית על תפקוד הכליות יחד עם כמות ההשפעה השלילית עליהן. כל הסובלים מתפקוד כליות ירוד, ולא משנה מה הגורם למחלה, קצב סינון הגלומרולרי מדוד נכון וצום מחלבונים כתרופה תואמת לכמות ירידתו הם התרופה לבעיה. אלו שהפחיתו את תזונת החלבונים שלהם החלימו ונצלו מהחמרה. דרשו את מדד הסינון מהרופא שמפנה אתכם לבדיקה שגרתית. ואם הוא יורד מתחת ל- GFR 70, פנו אלי – כאן. או השתמשו לשם כך בכפתור שנמצא למטה בסוף המאמר.
כצפוי, קצב ייצור האוראה מושפע מתכולת חלבון בתזונה; תזונה דלת חלבון קשורה לייצור מופחת של אוראה ותזונה עשירה בחלבון קשורה לייצור מוגבר של אוראה. נושא ששב ומשתקף במדד החדש ה-GFR.
כאמור, עלייה בחלבון התזונה גורמת לייצור מוגבר של אוראה. יחד עם זאת הולכת ומסתברת עובדה נוספת ייצור מוגבר של אוראה עלול לגרום לעלייה בשתן בפלסמה / סרום יכול להתרחש גם נוכח תזונה דלת חלבון, ואפילו נוכח צום חלבונים מותססים (כלומר מעט חלבונים במזון שכולם מהצומח וגם מותססים דוגמת הנאטו היפני. והסיבה לכך מפתיעה – דימום במערכת העיכול!
נאטו NATTO מזון על להגנה על רירית המעי. מספרים שהנסיך שוטוקו: שחי ביפן בתחילת המאה השביעית, סייר בעמק האומי ונח בכפר וראדו, האזור המפורסם בגידול פולי סויה ביפן. הנסיך נתן לסוסו כמה פולי סויה, עטף את שאר פולי הסויה בקש אורז ותלה אותו מעץ שהונח על גב הסוס. למחרת הפכו פולי הסויה לנאטו האגדי, שהנסיך טעם, טבל במלח, ואהב אותו מאוד. לאחר מכן תושבי העיירה שבו על צעדיו והכינו הרבה מאד נאטו, ואף שינו את שם הכפר ל- Warazuto Mura ("כפר גלישת קש האורז"). נאטו הינו מאכל המופק מפולי סויה שעברו תהליך של התססה. מאכל יפני מסורתי הקיים למעלה מ-1000 שנה. הפופולריות של המאכל עלתה בעקבות תרומתו הרפואית הגדולה למעיים. לדוגמא נהוג לחשוב כי הוא מונע התקפי לב, שבץ מוחי, דלקת בריאות, גרדת, אבדן ראייה וסרטן וכל זאת משום שהוא מחזק את צנרת העיכול. הסיבה העיקרית לתכונות המרפא המיוחסות למעדן הזה, היא העובדה שבשעת התסיסה נוצרים אנזימים, ויטמינים חומצות אמינו ועוד תוצרים בעלי ערך תזונתי חשוב. כל אלה מעניקים לנאטו את היכולות הרפואיות והבריאותיות שלו. נאטו מכיל ויטמין B12, שחסר בתפריט של צמחונים, ולכן מתאים למתנזרים מבשר.
מסתבר שדימום במערכת העיכול הוא למעשה ארוחה עשירה בחלבון ולכן גם קשור לעלייה בצריכת חלבון (הדם במעיים נודף מהצנרת כדימום והוא, במצב זה, משמש למעשה בפועל ארוחה עשירה בחלבון) וזאת הסיבה שבמצבים אלו אפשר לראות בברוקולי, נבטי ברוקולי, בתבלין סומק ובתוסף חומצה אלג'ית (Ellagic acid) מקליפת רימונים תרופה להורדת אמוניה כשהאדם סובל מדימום פנימי.
צנרת העיכול בגוף האדם – עיכול משמעו פרוק המזון למרכיביו. פרוק המזון מאפשר ליסודות המזון לעבור את דופן תאי הגוף ולהזינם. המזון עובר מהווש שבצוואר לקיבה – שק שרירי ומיכל שמכיל מיצי קיבה (חומצה הידרוכלורית – חומצת מימן-כלורית) ואנזימים (פפסין) לצד מפרקים מגוונים (פרוטאזות) של המזון. החומצה כאן חזקה (HCl) בערך ברמת pH של 2, היא מיועדת לטיפול בחלבונים שבמזון. שרירי הקיבה שפוגשים את המזון המגיע מהפה דרך הוושט, הם שרירים חזקים מאוד. תפקידם למעוך את המזון וללוש אותו עם מיצי החומצה בדומה לפעולתו של מערבל מזון. בקיבה נמצאות שלוש שכבות של שרירים עצמאיים: שרירי אורך, שרירי רוחב ושרירים אלכסוניים פועלים לשם כך. כיווץ כרוני של מי מהשרירים האלו מחבל בפעולת ריכוך המזון, לישתו ובטיפול בחלבונים. כאן מתחיל נזק תזונתי שהפגיעה בחלבונים ביסודו וניכרות כמה תופעות: צרבת, רעלת חלבונים או דלקות כלי דם (וסקוליטיס) גרנולומטוזיס עם פוליאנגאיטיס" (GPA) וגם כאב מוקרן אל ברך שמאל מדיאלית. תסמין הברך הוא שקורא לטיפול בלחיצות ההחלמה, בתרגילי גמישות לרגליים (פיסוק רחב) למען שחרור הכיווצים באמצעות מתיחות ודורש טיפול מעמיק בשרירי דופן הקיבה תוך כדי סילוק יסודות פוגעניים – כיתר חלבונים ויותר מכך הרגעת תאי פייר עליהם אני מפרט במאמר "רוצה להחלים מפגיעה במערכת העיכול ללא תרופות" כאן – יש לדעת שתאי פייר הם ניציגי כוחות ההחלמה, הבעיה שהם בעלי יכולת כימית לכווץ את השרירים ולמנוע גם את שחרורם. פעולה כזו מקשיחה את הצנרת ומחבלת בהמשך על המעבר שלו אל הנימים הסמוכים אליהם וספיגתו בדם וגם פוגעת בדופן הנימים ומביאה לדימום. התריסריון – הוא החלק הראשון והעליון של המעי. הוא מותאם לבצע שתי פעולות: פירוק המזון למרכיביו הפשוטים ביותר וספיגה של תוצרי העיכול בדם. פירוק המזון שבא מהקיבה למרכיביו מתבצע בתריסריון בעזרת מיצי עיכול שונים. חלק ממיצי העיכול נמצאים במעי, ואחרים מגיעים אליו מן הכבד ומן הלבלב. הפחמימות מתפרקות לחד-סוכרים, החלבונים מתפרקים לחומצות אמיניות והחומרים השומניים מתפרקים לחומצות שומניות ולגליצרול.
בבואי לטפל ביתר אוראה אני מתחיל תמיד מסיבה זו, בתזונה מרפאה הן של דופן העורקים והן של דופןהמעיים – כדי לשפר את המדדים מהר ככל האפשר ועל כך בשלושה מאמרים נפרדים שאני ממליץ לך לקרוא אותם:
גמישותם של העורקים ושמירה על דופן בריאה – למאמר נא להקליק כאן.
גמישותה של דופן המעיים ושמירה על בריאותה – של מערכת העיכול – למאמר נא להקליק כאן.
נשארו לך שאלות
אשמח להשיב על כל שאלה
לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן
לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן
למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך). מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.
אלבומין בשתן העולה על 30 מיליגרם ל-24 שעות = מצביע על דלקת בדופן הנפרון. אוריאה מעל 145 משווה לבון 70 – כאשר מדד הבון (BUN מעל 70) האוריאה נמצאת כבר מעל 145. יש להתחיל מיד בצום לקטינים. בצקות – כאשר חלבון לקטין (מהסוג הרעיל) כמו אלו שנמצאים בחיטה (ויטאגלוטנין), בנבט חיטה, מגיעים למערכת העיכול ותאי פייר שנמצאים בדופן המעי תופסים אותם ומגדירים אותם: "פולשנים זרים" הם תוקפים אותם, מדד ה- בון BUN בדם עולה, גם החומציות והכליות מתדרדרות מה שניכר במדדי הסינון ולא הקריאטינין – דרשו את מדד ה-GFR!
