פאשיהוכאב: איך עומס ברקמת החיבור יוצר כאב — ואיך משחררים 1. מוח – מפרש את אותות הכאב 2. חוט השדרה – מעביר את האותות 3. רשת הפאשיה – רקמת החיבור שעוטפת את הגוף 4. אזור צוואר – אזור עומס שכיח 5. כיוון מעבר המתח בגוף 6. נקודות נקודות "דמימה'' (הפעלה רגשית, סטרס, יתר קורטיזול…) – מוקדי כאב מקומיים 7. עצבים וכלי דם בפאשיה 8. שחרור פאשיאלי – טיפול בלחץ איטי 9. כאב משוקף – כאב שמקורו מרוחק. Grok איור ירון מרגולין בעזרת
פסיה, סטרס וכאב: מה מגלה המחקר החדש על רקמת החיבור
כשהכאב “לא מוסבר” — ייתכן שהפסיה מדברת: מה מגלה המחקר החדש על סטרס, רקמת חיבור וכאב
זה מתחיל לעיתים בלי צילום חריג ובלי בדיקת דם דרמטית: כאבמפושט, נוקשות, תחושת “משיכה” פנימית בתנועה. שנים נהגו לייחס זאת לשריר עייף או למתח נפשי כללי. אבל בשנים האחרונות הולכת ומתבהרת מועמדת נוספת — רשת רקמת החיבור של הגוף: הפסיה.
המחקר העדכני מציע הסתכלות חדשה: הפסיה איננה רק “אריזת פלסטיק ביולוגית” סביב השרירים — אלא מערכת חיה, מעוצבבת ורגישה, המעורבת ישירות בחוויית כאב.
וכשסטרס מתמשך נכנס לתמונה — הסיפור נעשה עמוק יותר.
מאמר על הפחתת כאב, מאת ירון מרגולין מאסטר בהחלמת הכליות והפחתת כאב.
לא רק שריר: הרקמה שמחברת את הכול
הפסיה היא רשת תלת־ממדית של רקמת חיבור העוטפת שרירים, גידים, עצמות, עצבים וכלי דם [מקור1, מקור2]. במשך עשרות שנים היא נחשבה לרכיב מבני פסיבי. אלא שמחקרים אנטומיים והיסטולוגיים מהעשור האחרון מראים תמונה אחרת:
הפסיה עשירה בקולטנים תחושתיים
קיימים בה קולטני כאב ייעודיים
היא מגיבה לעומס, מתיחה ולחץ
היא משתתפת בהעברת כוחות בין אזורי גוף
כלומר — זו לא רק מעטפת. זו רקמהחשה. סקירות מחקריות מצביעות על כך שהפסיה יכולה להיות מקורעצמאילכאב — במיוחד במצבי עומס כרוני, סטרס, יתר קורטיזול, דלקת מקומית והפרעה בהחלקת שכבות רקמה.
מה עושה הסטרס לרקמת החיבור
כאשר אדם מצוי בסטרס מתמשך — רגשי או ביולוגי ← מופעל צירהסטרס ההורמונלי (HPA), ורמות הקורטיזול בדם עולות↑ לאורך זמן.
לחשיפה כרונית לקורטיזול יש השפעות מתועדות על רקמות חיבור:
ירידה בייצור קולגן
שינוי בפעילות תאי פיברובלסט
האטת תיקון רקמה
שינוי בארגון הסיבים
השפעה על המטריצה הבין־תאית
במקביל, סטרס מגביר טונוס שרירי לא מודע [מקור1, מקור2, מקור3]. המתח השרירי הזה אינו “נשאר בשריר” — הוא מועבר לרשת הפסיה כולה. התוצאה האפשרית: עומס מתמשך, ירידה באלסטיות, וגירוי קולטניכאב.
כאב מוגבר — גם בלי נזק גדול
סטרס לא רק משפיע על הרקמה — הוא משנה גם את מערכת עיבוד הכאב:
מגביר רגישות עצבית היקפית
מפחית עיכוב כאב מרכזי
תורם לתהליך של רגישות־יתר (central sensitization)
כך נוצר מצב שבו שינוי רקמתי לא גדול יחסית — נחווה ככאב משמעותי.
קיימות כיום גישות להקלת כאב הוליסטיות וחלקן פופולריות שטוענות שהפסיה: רוויה במים, “זוכרת חוויות/טראומות”, וניתן לשחרר אותה על-ידי עיסוי/טכניקות ידניות. המושגים האלה לא שוללים הקלה בכאב בפועל, אבל הם מטאפורות שימושיות לתיאור תחושות או תוצאות טובות לכאורה בעבודה טיפולית, אבל הם לא מבוססים על: 🔹 מחקר שמראה שלנוזלי הרקמה “זיכרון” ביולוגי במובן מדעי של שימור חוויות [מקור]. 🔹 מכניזם ביולוגי מוכח של “מים שמאחסנים מידע שלילי שניתן לשנותו בעזרת מגע, תפילה ושירים מספר תהילים או מן התפילה.
פאשיה (רקמת חיבור), טיפול בכאב מיופאשיאלי ומניעה:1 . **מוח** – מרכז עיבוד ותיווך הכאב והתפיסה הסנסורית (מערכת העצבים המרכזית משפיעה על תחושת הכאב הפאשיאלי). 2. **חוט השדרה** – מעבר אותות כאב ועצבוב ראשוני מהגוף אל המוח. 3. **רשת פאשיה עמוקה (deep fascia / myofascial network)** – רקמת החיבור המקיפה ומחברת בין השרירים, העצבים והאיברים; אזור מרכזי להתהוות הגבלות תנועה וכאב. 4. **מבנים מיופאשיאליים בצוואר** – אזור נפוץ להיווצרות נקודות "דמימה'' (השפעה רגשית, כימית – מזון שגוי, רפואת יתר) והגבלות פאשיאליות הגורמות לכאבי ראש/צוואר/כתפיים. 5. **כיוון העברת מתח פאשיאלי** – חץ המדגיםכיצדמתח/הגבלהבאזוראחדמשפיעעלאזוריםמרוחקיםבגוף (רצף myofascial). 6. **נקודות "דמימה'' (קיבעון רגשי, סטרס )** – אזורים מקומיים מכווצים. נקודות "דמימה'' ( ברקמת השריר-פאשיה מסיבות רגשיות, מחשבתיות או תזונה שגויה כולל תרופות, רפואת יתר, הגורמים לכאב מקומי ומשוקף (referred pain). 7. **עצבוב וכלי דם בתוך הפאשיה** – הפאשיה עשירה בקולטני כאב (nociceptors), כלי דם ועצבים – שחרור מתח משפר זרימה ומפחית כאב. 8. **טיפול ידני בשחרור פאשיה** – ייצוג טכניקת myofascialrelease: לחץ מתמשך ואיטי לשחרור הגבלות להחזרת תנועתיות ולמניעת הצטברות עומס חוזר. 9. **אזור כאב משוקף / compensation** – דוגמה לכאב בגב/כתף הנובע מהגבלה פאשיאלית מרוחקת (למשל שרשרת אחורית או קדמית). איור ירון מרגולין בעזרת Grok
שינוי תפיסה מדעי בתחום הפסיה
אחד החוקרים שתרמו במיוחד למהפך בתפיסת הפסיה הוא RobertSchleip — ביולוג וחוקר תנועה שעמד בחזית המחקר שהראה כי הפסיה היא רקמה עצבית פעילה, בהחלט לא רקמה פסיבית.
עבודותיו הדגימו:
עצבוב צפוף של הפסיה
נוכחות קולטני כאב
יכולת תגובתית לתיווך עצבי אוטונומי
תפקיד תאי כיווץ פסיאליים (myofibroblasts).
תרומתו של Robert Schleip לחקר הפסיה
RobertSchleip הוא מהחוקרים המרכזיים בעולם בתחום חקר הפסיה. עבודתו סייעה לשנות את התפיסה מפסיה כרקמת תמיכה פסיבית — למערכת חיה, מעוצבבת ודינמית. תרומות מרכזיות רלוונטיות לנושא הכאב והסטרס:
הדגמה של עצבוב עשיר בפסיה, כולל קולטני כאב
מחקרים על תכונות כיווץ אקטיביות של תאי פסיה (myofibroblasts) הדגשת הקשר בין המערכת האוטונומית לבין מתח פסיאלי קידום מודל שבו מצב רגשי-עיצבי משפיע על טונוס רקמת החיבור הוא גם ממובילי כנסי Fascia Research העולמיים, שסייעו לבסס את התחום כענף מחקרי לגיטימי.
נקודות מבוססות מחקר: לפסיה יש עצבוב צפוף ומשמעותי — כולל קולטני כאב ומתיחה.
שינוי בצמיגות ובהחלקת שכבות פסיה קשור בכאב ובהגבלת תנועה. התערבויות כמו שחרור מיופסיאלי,
מניפולציות ידניות ותרגול תנועתי איטי, מלווה נשימה נכונה, הראו שיפור במדדי כאב ותפקוד במספר מחקרים קליניים.
מנגנון ההשפעה כנראה משולב: נוירולוגי (וויסות כאב), מכאני (שיפור החלקה), וכלי־דם/בין־תאי — ולא “שבירת הידבקויות” בלבד.
✋ טיפול ידני ממוקד פסיה
אחד הכלים החזקים ביותר להפחתת כאב פסיאלי מעלים מחדש את גישתו של משהפלדנקרייז כפי שתירצהשפנאוף – כיום מאני, בצילום למעלה, הביאה בזמנו ללהקת בת-שבע:
תנועות איטיות בטווח גדול
תנועה ספירלית ורב־כיוונית
עומס אלסטי מתון
רצפים תנועתיים זורמים
שימוש נכון בנשימה
הפסיה מגיבה טוב לעומס נמוך־בינוני לאורך זמן — פחות לעומס חד וחזק.
גלגול איטי מאוד עוצמה בינונית נשימה רגועה תוך כדי, דגש על שלב הנשיפה (Exhalation of air). הענקת זמן – עד 2 דקות לאזור המטרה: הורדת רגישות עצבית ושיפור תחושת תנועה.
🫁 נשימהוהורדתסטרס מאחר שסטרס מעלה טונוס ומגביר רגישות כאב — עבודה פסיאלית יעילה יותר כשמשלבים: נשימה סרעפתית הארכת נשיפה תרגול הרפיה עצבית
האם טיפול פסיאלי באמת מפחית כאב?
סקירות ומחקרים קליניים מצאו כי התערבויות ממוקדות פסיה עשויות להפחית כאב ולשפר תפקוד, ובהן:
שחרור מיופסיאלי ידני
מניפולציות פסיאליות
תרגול תנועה איטית ורב־כיוונית
עבודה אלסטית בעומס מתון
גלילי עיסוי ולחץ מבוקר
המנגנון המשוער איננו “שבירת הידבקויות” בלבד — אלא שילוב של:
וויסות עצבי
שינוי טונוס
שיפור החלקת שכבות
השפעה על המערכת האוטונומית
חשוב להגיד (כדי להישאר מדויקים), הטיפול מסייע להפחתת כאב, הגם שההסבר להפחתת הכאב דתי, מיתולוגי ודמיוני.
למרות השיח הפופולרי, אין כיום הוכחה מדעית לכך ש:
רגשות “נשמרים” במים, או בנוזל התאי של הפסיה
טראומה מאוחסנת במים של הרקמה
קיים זיכרון רגשי ביולוגי בפסיה
הקשר בין רגשות לכאב פסיאלי הוא אמיתי — אך מתווך פיזיולוגית דרך הורמונים, עצבים וטונוסשרירי — לא דרך אחסון רגשי בנוזלי הרקמה.
השורה התחתונה
הפסיה נכנסת בהדרגה מהשוליים אל מרכז מפת הכאב. המחקר עדיין מתפתח, אך כבר ברור: זו רקמה חיה, חשה ומגיבה — למאמץ, לתנועה וגם לסטרס.
המשמעות הקלינית החדשה איננה מיסטית — היא מעשית: תנועה חכמה, מגע מדויק, והפחתת סטרס אינם רק “תחושה טובה” — אלא התערבות ביולוגית סבירה במערכת רקמת החיבור של הגוף.
בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם
למעןהסרספק, חובתהתייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.
physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or YARONMARGOLIN.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such
אנמיה מחסר ברזל — המדריך השלם לשיקום הדם והאנרגיה בגוף. ציור ירון מרגולין בעזרת ChatGPT.
🩸 אנמיה — לא כל אנמיה היא אותו דבר
לא כל אנמיה צריכה ברזל. לפעמים צריך לפתוח את שערי הברזל — לא להעמיס אותו.
אנמיה אינה מחלה אחת אלא קבוצה של מצבים שבהם רמת ההמוגלובין בדם יורדת — ולכן נפגעת אספקת החמצן לרקמות. הגורמים לירידת ההמוגלובין בגוף שונים — ולכן גם דרכי הטיפול שונות וחלקם אף מסוכנות ואסור ❌ ליטול בהם תוסף ברזל.
ישנם כמה מנגנונים מרכזיים לאנמיה.
בין הבולטים בגורמים לאנמיה:
🔹 אנמיה עם מחסני ברזל מלאים אך זמינות נמוכה — במצב זה רמת הפריטין (מחסני הברזל) יכולה להיות תקינה או גבוהה, אך הברזל “כלוא” ואינו זמין לייצור כדוריות דם. לעיתים זה קשור לעלייה בהפסידין (Hepcidin) — הורמון המגביל שחרור וספיגת ברזל — ומופיע במצבי דלקת כרונית [מקור], מחלה מערכתית או עומס מטבולי [מקור]. מצב כזה קלאסי באיסור מתן תוסף ברזל ❌.
לעיתים ברזל לא מועיל לעיתים יש לטפל בגורם הדלקתי ולעיתים להיעזר באסטרטגיות נוספות (תזונה / שיפור ספיגה)
תוסף ברזל כאשר רמות הפריטין ורוויית הטרנספרין תקינות — אינו טיפול מתאים — ועלול להזיק.
כאשר מחסני הברזל מלאים, תסבירו לרופא המטפל, ותראו לו מחקרים בנושא: תוספתברזל. במצב כזה מדברים על
🟧 אנמיהשלדלקת / מחלהכרונית שיש לטפל בה והאנמיה מסיבתה פריטין תקין/גבוה רוויית טרנספרין נמוכה ↓ הפסידין גבוה↑ ← תוסף ברזל אסור❌ לעיתים לא יעזור תוסף ברזל, ואף יזיק. תוספת ברזל במצב זה שגויה❌ [מקור1, מקור2]. היא איננה תורמת לייצור דם, ועלולה להעלות ברזל חופשי (Non-transferrin bound iron) להגבירסטרסחמצוני, להזין תהליכי דלקת, ולהכביד על הכבד והמעי גם לחסל את אבר הכליות ולהרוס תהליכי החלמה ושיקום. במצבים של: פריטיןתקין או גבוה רוויית טרנספרין תקינה/גבוהה דלקת כרונית (הפצידין גבוה↑) הבעיה לרוב אינהחסרברזל — אלא חסימת ניצול ברזל. במצב כזה
❌ הטיפול אינו “עוד ברזל” — אלא טיפולבגורםשחוסם את הברזל:
דלקת↑, עומס חמצוני↑, הפרעת ספיגה, או רגולציית הפצידין – נושא שבדרך כלל הרופא שלך לא שמע גם עליו (ACD/AI) [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5] – עוד בנושא זה, ומה אפשר לעשות – כאן, וכאן.
🔹 אנמיה מחסר ברזל — הצורה השכיחה והפשוטה יותר — כאן מחסניהברזלעצמם מדולדלים: הפריטיןנמוך, רווית הטרנספרין נמוכה, וההמוגלוביןיורד. הגורם יכול להיות פגיעה במעי הדק העליון, בדופן של התריסריון, פגיעה בצנרת הכליה, תזונה דלה בברזל, ספיגה לקויה, אובדן דם, יתרהפסידין או שילוב ביניהם [מקור1, מקור2, מקור3]
במאמר זה נתמקד בסוג השני — 🩸אנמיה בשל מחסר ברזל אמיתי במאגרים — מצב שכיח, ניתן לזיהוי בבדיקות דם, וברוב המקרים גם ניתן לשיקום הדרגתי ובטוח.
🟥 חסר ברזל אמיתי פריטין נמוך רוויית טרנספרין נמוכה הפסידין נמוך ← תוסףברזלעוזר
🔬 איך מזהים אנמיה מחסר ברזל בבדיקות דם
האבחנה של אנמיה מחסר ברזל אינה נשענת רק על מדד אחד, אלא על תמונה מעבדתית שלמה.
חשוב להסתכל על מכלול המדדים — ולא רק על ההמוגלובין. אלה המדדים המרכזיים: 🩸 המוגלובין (Hb) זהו המדד הבסיסי לאנמיה. ערך נמוך ↓מעיד על ירידה ביכולת נשיאת החמצן של הדם — אך אינו מסביר לבדו את הסיבה למחלה. 🧱 פריטין (Ferritin) — מחסני הברזל זהו המדד החשוב ביותר לזיהוי חסר ברזל. פריטיןנמוך↓= מחסני ברזל ריקים גם אם שאר המדדים עדיין גבוליים — פריטין נמוך ↓מעיד על חסר ברזל במחסנים שבגוף. ערכים נמוכים מאוד של פריטין ↓שכיחים באנמיה כרונית הנובעת ממחסר בברזל
חשוב לדעת: פריטין הוא גם חלבוןדלקתי —
ובמצבי דלקת הוא עלול להיות “תקין מדומה”, מכיוון שהגוףאוגרברזלבתגובהלדלקת [מקור1, מקור2].
פריטין גבוה יכול גם לשקף דלקת המחביאה ברזל במחסנים [מקור].
🚚 טרנספרין ורווית טרנספרין
טרנספרין הוא חלבון ההובלה של הברזל בדם. בתמונת חסר ברזל אופיינית נראה: טרנספריןגבוה (הגוף “מחפש” ברזל) רוויתטרנספריןנמוכה (מעט ברזל זמין) רוויתטרנספרין נמוכה היא סימןחשוב לחסרתפקודיבברזל.
🔴 מדדי כדוריות הדם האדומות
MCV — נפח כדורית ממוצע נוטה להיות נמוך באנמיה שנובעת ממחסור בברזל (כדוריות קטנות יותר) MCH — כמות המוגלובין בכדורית נוטה להיות נמוכה RDW — שונות בגודל הכדוריות לעיתים עולה — סימן לייצור לא אחיד בזמן חסר.
🧠 העיקרון החשוב
אין להסתמך על מדד בודד. האבחנה נשענת על דפוס: פריטין נמוך↓ + רווית טרנספרין נמוכה ↓+ טרנספרין גבוה ↑± מדדי כדורית אופייניים זו כבר תמונה ברורה של חסר ברזל↓.
כאשר מחסניהברזלמתרוקנים, תמיד יש לכך גורם שיוצר מחסור בברזל בגוף.
זיהוי הגורם הוא תנאי להחלמה אמיתית — ולא רק לעלייה זמנית בהמוגלובין.
ניתן לחלק את הסיבות לארבע קבוצות עיקריות:
🍽️ 1. צריכה תזונתית לא מספקת זהו הגורם הפשוט ביותר — אך לא תמיד השכיח ביותר.
מחסור בברזל נפוץ ב: תזונה דלהבחלבון, תפריט חד-גוני תזונה טבעונית/צמחונית לא מתוכננת נכון תת־אכילה כרונית דיאטות קיצוניות קשישים עם צריכת מזון נמוכה ברזל מן החי (heme iron) נספג טוב יותר משמעותית מברזל מן הצומח לכן, יש ליטול על בטן ריקה עם ויטמין C תזונה על בסיס צמחי.
🧬 2. ספיגה לקויה במעי
לעיתים הברזל קיים בתזונה — אך אינו נספג. גורמים נוספים למחסור בברזל – גורמים שכיחים: דלקת במעי צליאק שימוש ממושך בנוגדי חומצה / PPI חומציות קיבה נמוכה פגיעה ברירית המעי שלשולים כרוניים לאחר ניתוחי קיבה או מעי נקודה חשובה: ספיגת ברזל תלויה בסביבה חומצית — ירידה בחומציות הקיבה פוגעתבספיגה
איך חומציות הקיבה משפיעה על ספיגת ברזל — הסבר קצר
🔹 שלב 1 — הקיבה היא “אמבט חומצה” בקיבה יש חומצה חזקה מאוד (HCl). ה-pH שם ≈ 1–2 — חומצי מאוד. החומצה הזו לא משמשת אותנו רק לעיכול — אלא היא גם: משחררת מינרלים מהמזון ממיסה ברזל ממירה אותו לצורתו הנספגת.
🔹 שלב 2 — הצורה שבה הברזל מגיע מהמזון
ברזל מהתזונה מגיע לקיבה בשתיצורותעיקריות המשתחררות מהמזון במהלך העיכול: ברזלהם (Heme) שמקורו מהחי (צדפות, כבד עוף, כבד בשר, דגים) הנספג בקלות, וברזללא–הם (Non-heme) שמקורו מהצומח [קטניות כמו עדשים וסויה, זרעים (כמו גרעיני דלעת), וכן ירקות עליים ירוקים כהים.], ודורש סביבה חומציתוויטמיןC לפירוק מיטבי. הקיבה מפרקת את המזון ומשחררת את הברזל, הממשיך לספיגה במעי. רוב הברזל במזון הצמחי (non-heme iron) מגיע כ: Fe³⁺ (ברזל תלת־ערכי) זו הצורה שנספגת פחות טוב, ודורשת סיוע: כדילהיספג — הברזל צריך להפוך ל: Fe²⁺ (ברזל דו־ערכי) זו הצורה ה"ברזלית" שנספגת טוב בדופן המעי ועוברת לדם. 👉 מי עושה את ההמרה? חומצת הקיבה + ויטמיןC
🔹 שלב 3 —ירידה בחומציות הקיבה פוגעת בספיגה. מה קורה כשחומציות הקיבה יורדת המילים הללו יכולות ליצור אי הבנה – ❗ “ירידהבחומציות” = פחותחומצה = pH↑עולה כלומר: הקיבהפחותחומצית – ויותר בסיסית פחות HCl פחות המרה ל-Fe²⁺ פחות שחרור ברזל מהמזון והספיגה יורדת.
🔹 שלב 4 — מה הם הגורמים שמורידים את חומציותהקיבה: תרופות סותרות חומצה (PPI) אומפרדקס / נקסיום / לוסק סותריחומצה OTC תפריט תזונה שגוי כרוני דלקת קיבה כרונית סטרס כרוני, לחץ נפשי לעיסה גרועה / אכילה מהירה
ורפואת היתר שמספקת תרופות כאילו מדובר בביקור בלובר, באופיצי, או באקדמיה בפירנצה ובגלריה הלאומית בלונדון.
🔹 שלב 5 — למה ויטמיןC עוזר לספיגת ברזל ויטמין C: מחזר Fe³⁺ → Fe²⁺ מחקה חלק מפעולת החומצה שומר את הברזל מסיס משפר ספיגה משמעותית לכן: תוסף ברזל + ויטמין C = שילוב טוב.
לסיכום
כדי שברזל ייספג — הקיבה צריכה להיות חומצית. כשיש מעט חומצה — הספיגה נפגעת. נושא זה לא קשור אם המזון “בסיסי” או “חומצי”. הקיבה מווסתת את החומצה שלה בעצמה.
סלט ירוק 🥗לא “מנטרל” את חומצת הקיבה. הוא בריא מהרבה סיבות, ואני מעודד מזון בסיסי להחלמה, הסלט הוא מזון בסיסי – אלקלעי, אבל לא מסיבת שינוי מדד חומציות הקיבה לטובה או לטובת ספיגתהברזל. אסביר זאת בהמשך,
קפה "חומצי" אבל הוא לא “מחמיץ” את הקיבה.
הגוף שולט בנושא הזה.
אז למה ❌ אסור לחולי אנמיה קפה?
הפגיעה של קפה ☕ בספיגת ברזל לא קשורה ל-pH של הקיבה — אלא לחומרים קושרי-ברזל שנמצאים בקפה 🥃 עצמו.בקפה גם בתה נמצאים פוליפנולים וטאנינים החומרים האלה: נקשרים לברזל במעי יוצרים קומפלקס בלתי מסיס מונעים מעבר דרך דופן המעי מקטיניםספיגה — גם אם חומציות הקיבה טובה.
תה (שחור, ירוק, אולונג — וגם חליטות רבות) מכיל: פוליפנולים טאנינים קטכינים (במיוחד בתה ירוק) החומרים הללו: נקשרים לברזל לא-המי (מהצומח ומתוספים) יוצרים קומפלקס לאמסיס מונעים מעברשל ברזל לדם דרך דופן המעי מקטינים זמינות ביולוגית של ברזל. ובמחלת האנמיה זה הרסני.
קפה ותה — חוסמי ספיגת ברזל שקטים.
הערה למבינים בהחלמה
מזונות עם עומס חומצי גבוה (PRAL חיובי) מה שנקרא מזונות עם עומסחומצי גבוה (בשר, גבינות קשות, דגים, ביצים, דגנים מעובדים), או מזון “אלקלי” – המזונות עם עומס בסיסי (PRAL שלילי) לא משנים את ה-pH בדם.
מה כן קורה מזונות אלו – אלקלעי או בסיסי: מפחיתיםעומסחומציעלהכליה מעלים הפרשת ציטראט בשתן (הכוונה היא לגרום לכך שבסינון הדם בכליות, יותר ציטראט "ייזרק" ויעבור מהדם בתהליך הטיהור שלו בכליות לתוך השתן במקום להיספג חזרה לגוף.
ככל שיש יותר ציטראט בשתן, כלומר הפרשתו ע"י הכליה, כך הכליה יותר מוגנת. הציטראט הוא "המנקה" של השתן. הציטראט גם פועל כמעכב טבעי של יצירת אבני כליה. הוא עושה שני דברים עיקריים: הוא "תופס" את הסידן: הציטראט נקשר לסידן בשתן [השתן המדובר נוצר בתוך הכליה: הכליה היא לא רק "מסננת" לטיהור הדם, אלא גם בית חרושת שבו הדם הופך לשתן. התהליך הכימי שבו מינרלים הופכים לקריסטלים (אבנים) מתרחש בתוך צינורות האיסוף הקטנים שנמצאים בתוך הכליה] מרגע שהציטראט נקשר בשתן, שבכליה, לסידן הוא מונע ממנו להיקשרלאוקסלט (החומר שיוצר את האבנים). הוא גם מונע התגבשות: גם אם כבר נוצרו קריסטלים קטנים, הציטראט מונע מהם להיצמד אחד לשני ולהפוך לאבן גדולה. לכן ישנה מגמה לעודד מצב זה, להעלות את רמות הציטראט בשתן. ניתן לעשות זאת בעזרת "מזון כתרופה" למשל, באמצעות צריכת משקאות המכילים חומצת לימון (כמו מיץ לימון) הלימון יעיל וחשוב במיוחד למניעת אבני סידן-אוקסלט. ומשום שהפרשת ציטראט מוגברת היא למעשה תרופה למניעת אבני כליה. הלימון 🍋 במקרה זה, או שתייה יומית של מיץלימון הם "מזוןכתרופה'' ועשויים להשפיע על מאזן מינרלים, להשפיע על בריאות עצם ועל בריאות כליה, בהמשך הם יכולים להשפיע על הצטברות רעלים בגוף ומניעת אבנים בכליות.
מבחינהכימית הגוף מווסת את הפרשת הציטראט לפי רמת החומציות (pH) של התאים:
אם הגוף חומצי מדי (למשל בגלל אכילת של מזון חומצי כמו בשר, קפה, קולה, גבינות קשות… או מאמץ גופני מוגזם), הכליות בהכרח פועלות בכיוון האבנים. והן נדחפות לשם בכוח בשל המזון החומצי, כמו יתר בשר למשל הן אז מחלה עתיקה ומוכרת ופועלות נגד הבריא ו"מצילות" את הציטראט מזרימתו בשתן ומחזירות אותו לדם כדי לאזן את החומציות. התוצאה כמובן גרועה מאוד, אבל אם תשאלו את האדם "הבשר טעים" הוא מעדן אבל גם: פחות ציטראט בשתן = סיכון לאבנים.
אם הגוף בסיסי יותר (למשל בגלל צריכת לימון 🍋 – אלוף הבסיסיות, או מזון בסיסי אחר, כמו כרוב, כרוב כבוש, ברוקולי 🥦 וכרובית לעתים הרופא ימליץ על חומר כמו אשלגן-ציטראט – הוא מלח אשלגן של חומצה לימונית המשמש כתוסף תזונה וכתרופה, בעיקר בזכות יכולתו להפחית את חומציות השתן.), הכליות מרשות אז לעצמן להפריש את הציטראט החוצה לשתן. התוצאה: יותר ציטראט בשתן = הגנה מאבנים ← שמירה על הבריאות.
נחזור לנושא המרכזי מזונות אלקלים מהמילה האנגלית) Alkaline או הערבית Al-qali), הם מגינים על הכליות, אבל הם לא “מבססים" (אלקלעי) או מחמצנים את הדם”.
🍋 אז מה כן משתנה מהמזון? לא pH הדם — הוא לא משתנה – אלא: ✅ עומסחומציכלייתי (Renal Acid Load) כלומר: כמה חומצה או בסיס הכליות צריכות לסלק, להפריש לאחר פירוק המזון. זה מה שנקרא במחקר: PRAL — Potential Renal Acid Load, זה כן משתנה. בתהליכי החלמת הכליות נושא זה קריטי [מקור].
פירוק חלבון וגופרית ← יוצר חומצות.
מזונות עם עומס חומצי גבוה (PRAL חיובי) לא “חומציים בטעם” — אלא מייצריחומצהמטבולית: בשר, גבינות קשות, דגים, ביצים, דגנים מעובדים.
מזונות עם עומס בסיסי (PRAL שלילי) גם אם הם חמוצים בטעמם כמו לימון 🍋: ירקות עלים ירוקים🥬, פירות, תפוח אדמה🥔, בננה🍌. הם עשירים באשלגן, מגנזיום, ציטראטים ← יוצרים בופרבסיסי.
תזונה אלקלית מאוד משמעותית לתהליכי החלמה, במיוחד בהחלמת הכליות כי היא: מפחיתהעומסחומצי על הכליה מעלה הפרשת ציטראט בשתן עשויה להשפיע על מאזן מינרלים יכולה להשפיע על בריאות עצם וכליה, אבל כשמדובר על ספיגת ברזל לויטמיןC, יש השפעה קריטית על הספיגה, גם על כמות וסוג הברזל שמגיעים מהמזון ועוברים לרשות החלמת האנמיה.
לסיכום: עומסחומציתזונתי (PRAL) הוא כמה חומצה הכליות צריכות לפנות אחרי פירוק המזון. והוא כן: ✅ מושג תזונתי אמיתי❌ לא pH הדם❌ לא “חמצון”
🧪 pH — חומצי / בסיסי זה מדד כימי לריכוז יוני מימן. בדם: נשמר בטווח צר מאוד הגוף שולט בו מאוד חזק מזון כמעט לא משנה אותו אם pH הדם זז — זו מחלה, לא תזונה. יחד עם זה "מזון מחלים" יכול להפעיל תהליכי החלמה שמובילים לשינוי המחלה הגורמת לבעיה.
אחרון לנושא זה הסטרס החמצוני (Oxidative Stress). ההמשגה מבלבלת כי האותיות דומות, אבל המצב כאן אחר ומצביע על:
רדיקלים חופשיים ROS נזק חמצוני.
בנושא זה מפעילים נוגדי חמצון = גלוטתיון, ויטמין C, וויטמין E או קרוטנואידים. סלניום נקשר כאן אבל, הוא מלא נוגד חמצון אלא מי שמאפשר לנוגדי החמצון לעבוד הוא: קו-פקטור לאנזימים נוגדי חמצון: גלוטתיון פרוקסידאז, תיוארדוקסין רדוקטאז, הסלניום מאפשר להם לפעול. גם כאן השימוש באותיות מבלבל: חמצון–חיזור (Redox). כאן מתיחסים למה שקורה בתוךהתא: 🔥 חמצון – יצירת רדיקלים חופשיים ו-ROS (Reactive Oxygen Species) 🛠️ חיזור – פעולת התיקון והניטרול ע״י נוגדיחמצון שהוזכרו כמו הגלוטתיון נושא שמתרחש בתוךהתא עצמו, במיוחד במיטוכונדריה.
במחלת האנמיה🩸פועלים גורמים מרכזיים שיש לשלול תמיד, כולל: וסת חזקה דימום ממערכת העיכול טחורים מדממים כיב קיבה פוליפים דלקת מעי תרומות דם תכופות דימום סמוי בצואה במבוגרים — חסר ברזל בלתי מוסבר מחייב בירור יסודי של מקור דימום אפשרי, כמעט תמיד מגיעים ל"אבל הבשר טעים לי".
🔥 4. חסימה תפקודית של ברזל (דלקת והפצידין)
גם כאשר יש ברזל בגוף — הוא עלול להיות “נעול”. סגור במוסן ולא מוצאים את המפתח.
במצבי דלקת כרונית עולה הורמון ↑בשם הפצידין (Hepcidin) הוא חוסם שחרור ברזל מהמחסנים ומקטין ספיגה במעי.
מצבים אופייניים: דלקת כרונית מחלות כליה השמנה דלקתית זיהומים כרוניים מחלות אוטואימוניות במצב כזה: פריטין עשוי להיות תקין או גבוה אך רוויתטרנספרין נמוכה ויש אנמיהתפקודית (זה המצב המורכב יותר — ולא נושא קל להתמודד איתו, לכאורה סיבת הכשל המתמיד ב"טיפול" הממסד משום שזה המקרה הקלאסי בו לכאורה אסור ❌ על-פי רוב לתת תוסף ברזל לחולה. בנושא זה יש לעיין במאמרים שהקישור אליהם מצורף למעלה).
🛠️ בניית תוכנית תיקון — תזונה, תוספים ותנאי ספיגה
תיקון אנמיה מחסר ברזל אינו מסתכם בנטילת תוסף. הוא דורש יצירת תנאיםפיזיולוגייםשיאפשרו: 1️⃣ ספיגה תקינה 2️⃣ הובלה בדם 3️⃣ בניית המוגלובין 4️⃣ ייצור כדוריות דם חדשות במח העצם תוכנית ההחלמה כוללת שלושה צירים: תוסף מתאים + תנאי ספיגה + חומרי בנייה משלימים.
💊 בחירת תוסף הברזל — עדינות מול יעילות
שתי הצורות העדיפות להתחלה: ✔️ ברזלביסגליצינאט (Iron Bisglycinate) קשור לחומצת אמינו גליצין ספיגה גבוהה פחות תופעות לוואי במערכת העיכול פחות עצירות ובחילה מתאים למינון יומי רציף ✔️ ברזלפולימלטוז קומפלקס יציב שחרור הדרגתי נסבל היטב
מתאים לאנשים רגישים מאוד 📏 מינון התחלתי בטוח ויעיל באנמיה קלה–בינונית, חובה להיתייעץ עם הרופא שמכיר היטב את מצבך:
25–30 מ״ג ברזל אלמנטרי ליום באנמיה משמעותית: 30–50 מ״ג ליום (בהדרגה) העדיפות: להתחיל נמוך ← לעלות↑מינון בזהירות
לפי תגובה ובדיקות. לא תמיד מינון גבוה = תוצאה טובה יותר. מינון גבוה מדי עלול: לגרום לעצירות להעלות הפצידין ודווקא להפחית ספיגה בהמשך ⏱️ תזמוןהנטילה הספיגה הטובה ביותר: על קיבהריקה עם ויטמין C עם מים או מיץ לימון להרחיק לפחות שעתיים מ: קפה תה מוצרי חלב סידן מגנזיום אבץ
הטוב ביותר לעבור לציטרון – מים חמים עם פרוסות לימון 🍋 .
🍋 ויטמין C — מאיץ ספיגה מוכח ויטמין C:
מחזר ברזל לצורה הדו־ערכית (Fe2+) משפר ספיגה במעי מתגבר על מעכבי ספיגה צמחיים מינון תומך: 250–500 מ״ג יחד עם הברזל אפשר גם ממקור מזון: לימון פלפל אדום קיווי פירות הדר
🧲 לקטופרין — תומך ספיגה וניצול לקטופרין הוא חלבון קושר ברזל המצוי באופן טבעי בגוף.פעולותיו:
מסייע להעברת ברזל מפחית דלקת במעי עשוי להעלותפריטין בעדינות משפר סבילות לתוספי ברזל מינון מקובל: 200 מ״ג ליום או 100 מ״ג פעמיים ביום מתאים במיוחד כאשר: קיימת רגישות לברזל פועלת בגוף דלקתיות הספיגה בעייתית, או דופן המעי הדק העליון פגוע [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5].
🧬 חומרי בנייה הכרחיים לדם בלי אבני בניין — הברזל לא יהפוך להמוגלובין. יש לכלול:
✔️ ויטמין B12 (מתילקובלמין) חיוני לחלוקת תאי דם ✔️ חומצה פולית פעילה (5–MTHF) נדרשת ליצירת כדוריות אדומות ✔️ חלבון תזונתי אין המוגלובין בלי חומצות אמינו. מקורות טובים לחלבון איכותי: עדשים חומוס אפונה כוסמת ירוקה פולי סויה / נאטו ביצים / דגים / כבד עוף/בקר, צדפות — למי שמתאים (מדד קריאטינין, חומצת השתן ו a1c תקין, ) ☀️ חשיפהלשמש וויטמין D – [מקור]
תומך יצירת דם קולטני ויטמין D פעילים במח העצם מקור1, מקור2]. חשיפה מבוקרת לשמש תומכת בתהליכי בנייה תאית.
הגישה הנכונה 🌞: חשיפה יומית קצרה לשמש — ולא תוסף — כאשר הדבר אפשרי ואם הרופא שלך יאשר הוא גם יותר בטוח.
🧪 מעקב — תנאי להצלחה בדיקות חוזרות לאחר: 6–8 שבועות
לבדוק: המוגלובין פריטין רוויית טרנספרין ברזל בדם MCV MCH עלייה הדרגתית = תיקון אנמיה / ספיגה משתפרת / טיפול עובד.
הנחיה למטפלים – לעקוב גם אחרי הטריגליצרידים
טריגליצרידים משקפים: 🔬 מצב מטבולי עומס סוכר עמידות לאינסולין עודף פחמימות עומס כבדי יצירת VLDL נושא כולסטרול מהכבד לתאי הגוף.
🔥 עומס דלקתיותפקודמיטוכונדריאלי במצבים של: סטרס ביולוגי דלקת כרונית כבד שומני עודף פחמימות היפר-אינסולינמיה טריגליצרידיםעולים — וזה משפיע גם על: אריתרופויאזיס דלקת תפקוד תאי חמצון-חיזור
אבל חשוב לדעת — הטריגליצרידים לא מדד להצלחת טיפול בברזל
טריגליצרידים: לא אומרים אם ספיגת ברזל משתפרת. לא אומרים אם מאגרי ברזל מתמלאים. לא מחליפים פריטין / TSAT (ריווי טרנספרין), הם מדד משלים, .לא מדד מטרה
במצבים בהם ניכרת השמנה בטנית אם נוצר חשד לעמידות אינסולין, סטרס כרוני, כבד שומני, תזונה “מאוזנת” אבל עם עומס פחמימות סמוי, עייפות שלא מוסברת רק ע״י אנמיה – מדד זה יסייע להבנת העייפות, תמונת האנמיה מבחינה מרחבית.
לכן יש לבחון
סט מעקב מורחב ויעיל למחסור ברזל:
Hb Ferritin TSAT רווית טרנספרין Iron MCV/MCH מטבולי: Triglycerides HDL גלוקוז בצום אינסולין בצום (אם אפשר).
🧪 תנאי יסוד להחלמה: גלוטתיון ומאזן חמצון־חיזור
תיקוןאנמיה — ובוודאי כאשר היא מופיעה כחלק מעומס כרוני, דלקת או תשישות מערכתית — אינו מתרחש ביעילות ללא מערכת נוגדת־חמצון פעילה. במרכז מערכת זו עומד גלוטתיון (Glutathione) — נוגד החמצון התוך־תאי המרכזי ומנוע התיקון בגוף – למאמרי בנושא זה – כאן. לגלוטתיוןתפקידיםקריטייםבתהליךבנייתהדם: מגן על תאי מח העצם מנזק חמצוני שומר על תקינות ממברנת כדוריות הדם משתתף במחזור ברזל תוך־תאי תומך בתפקוד מיטוכונדריאלי — ,הגלוטתיון הכרחי ליצירת תאים חדשים מפחית דלקת כרונית שמעכבת ניצול ברזל (דרך השפעה על צירי IL-6–hepcidin) במצבי דלקת, סטרס, מחלה כרונית או תת־תזונה — רמות גלוטתיון נוטות לרדת ↓ — ואז גם טיפול תזונתי נכון בברזל עלול להגיב לאט יותר ורואים תהליכי החלמה קטנים מאוד.
🔧 תמיכה טבעית בסינתזת גלוטתיון אבני בניין תזונתיות: חלבון איכותי (ציסטאין, גליצין, גלוטמט) ירקות מצליבים — נבטי ברוקולי, כרוב, קייל שום ובצל ויטמין C סלניום (בכמות מתונה — למשל אגוז ברזיל בודד) פעילות גופנית מתונה- למשל, הליכה, שחיה [מקור]. שינה עמוקה [מקור].
הגישה:
לא “לתת ברזל בלבד” — אלא ליצור סביבה תאית שמסוגלת לבנות דם.
❌ טעויות נפוצות בטיפול באנמיה — שמאטות או מחבלות בהחלמה
אנמיה 🩸מחסרברזל היא מהמצבים הקלים יותר לתיקון — אבל בפועל היא נגררת שנים בגלל טעויות פשוטות שחוזרות על עצמן. להלן הטעויות השכיחות ביותר:
❌ מתן ברזל בלי לבדוק פריטין ורווית טרנספרין
המוגלובין נמוך ≠ בהכרח חסר ברזל.
טיפול עיוור בברזל בלי לראות מחסנים (פריטין) ורוויה — הוא ניחוש, וחבלה.
יש מצבים שבהם:
הפריטין מלא
הבעיה היא דלקת / הפצידין
ותוסף ברזל ❌ רק יכביד וכשמדובר במחלה כרונית כמו אי-ספיקת כליות תוסף ברזל יאיץ את המחלה, ממחלת כליות מתים. ואשר לדיאליזה – כאן. אפשר ללמוד ממאמרי – למה כדאי לעשות הכל כדי לא להגיע אליה – כאן.
❌מחסור בגלוטתיון פוגע בהחלמה מאנמיה גם אם הטיפול נכון.
בדיקה לפני טיפול — חובה.
❌ מינון גבוה מדי של ברזל מהיום הראשון
יותר ברזל ≠ החלמה מהירה יותר. מינונים גבוהים הרסניים: מגבירים סטרס חמצוני מעוררים עצירות ודלקת במעי מעלים הפצידין ← חוסמים ספיגה .בהמשך גורמים למטופל להפסיק טיפול הדרך הנכונה: מינון מתון, עקבי, נסבל ומקדם החלמה.
❌ נטילת ברזל עם קפה / תה / חלב זה מבטל חלק גדול מהספיגה.
יש להרחיק שעתיים לפחות מ: קפה תה מוצרי חלב סידן תוספי מגנזיום ואבץ כן לשלב עם ויטמין C.
❌ התעלמות ממחסור ב-B12 ו-פולאט פעיל
בלי B12 ו-5-MTHF — מח העצם לא בונה תאים תקינים. אפשר לתת ברזל — והתגובה תהיה חלקית בלבד.
בניית דם היא תהליך משולב — לא מינרל בודד.
❌ תזונה “בריאה” אבל דלה בחלבון
בלי חלבון — איןהמוגלובין. נקודה. דפוס נפוץ: “האוכל שלי רק בריא” אבל: מעט חלבון מעט חומצות אמינו מעט גופרית .מעט אבני בניין לגלוטתיון, מעכב החלמה ואי אפשר לקרוא במצב זה למזון בריא❗
הרבה בשר שמקדם TMAO, אחד הרעלנים המסוכנים להחלמה זה מעכב ואף מונע החלמה.
ואחרון, ספיגת ברזל תלויה בסביבה חומצית – וה-pH של המזון לא משנה את חומציות הקיבה באופן משמעותי.
🥬 עלים ירוקים — בעלי יתרונות מבחינת ספיגת הברזל:
רוב העלים הירוקים תומכים בספיגת הברזל: מכילים מעט ברזל מכילים פולאט מכילים ויטמין C (בחלקם) תומכים בגלוטתיון תומכים בבניית דם דוגמאות טובות לעלים מיטיבים: חסה קייל עלי חרדל פטרוזיליה (אסורה לחולי כליה) כוסברה מנגולד (במידה)
אבל
❌החריג בעלים ירוקים: עלים עתירי אוקסלט
עלים עם אוקסלט גבוה שקושר ברזל ומקטין ספיגה: תרד סלק עלים מנגולד (גבוה יחסית) שם הספיגה של הברזל שבהם נמוכה↓ — לא בגלל “בסיסיות” ושינוי החומציות בקיבה — אלא בגלל אוקסלטים קושרי מינרלים.
גם במקרה זה שילוב ויטמיןC משפר ספיגה↑.
❌ הזנחת מערכת נוגדת החמצון סטרס חמצוני גבוה:
פוגע בכדוריות דם פוגע במח העצם פוגע במיטוכונדריה בלי תמיכה אנטי־חמצונית (גלוטתיון, ויטמין C, סלניום תזונתי, ירקות מצליבים) — ההחלמה איטית יותר.
❌ לא מבצעים בדיקת מעקב
בלי בדיקה חוזרת אחרי 6–8 שבועות — אין לדעת אם הטיפול עובד. צריך לראות: עליית פריטין עליית רווית טרנספרין שיפור המוגלובין שיפור מדדי כדוריות, מדדי ברזל… טיפול בלי מדידה — מקובל, וגם הרופאים לעתים, לכאורה מתנגדים לעוד מדידה, אבל טיפול כזה הוא אמונה, דת, לא נקשר בבניית מסלולי החלמה. ובנוסף לכל הנאמר אי אפשר לרפא רק עם תוספים, ותזונה נכונה, ופעילות גופנית (PGC-1α – Peroxisome proliferat [מקור]) — צריך לגם להעביר את הגוף למצב פאראסימפתטי (המערכת שאחראית על פעולות מנוחה, עיכול, הרפיה וחיסכון באנרגיה ).
ריפוי אינו תהליך כימי בלבד. הוא תהליך נוירו-מטבולי
— כלומר תלוי במצב מערכת העצבים. מערכת העצבים האוטונומית קובעת בכל רגע: האם הגוף במצב פירוק — או במצב של בנייה.
מצבסטרס (סימפתטי) — הגוף לא בונה כאשר הגוף במתח מתמשך:
חומציות הקיבה יורדת הפרשת אנזימי עיכול נפגעת ספיגת מינרלים וברזל יורדת תנועתיות המעי נפגעת דלקת עולה הפסידין עולה — וברזל נחסם במחסנים ייצור גלוטתיון יורד תיקון רקמות מואט אפשר לקחת תוספים — והם לא יעבדו היטב.
מצב רגיעה פעילה (פאראסימפתטי) — הגוף בונה
כאשר הואגוס פעיל והמערכת רגועה: חומצת קיבה מופרשת כראוי ספיגה משתפרת ברזל נכנס למחזור ייצור דם משתפר מיטוכונדריה פועלות טוב יותר גלוטתיון נבנה דלקת יורדת תהליכי תיקון מתאפשרים זה מצב ריפוי🌞. וכאן נכנסות לתמונה "לחיצותה החלמה''.
טיפול באנמיה אינו רק נתינת ברזל — אלא הבנת המנגנונים הפיזיולוגיים שמכתיבים אם הגוף יכול לנצל אותו [מקור].
נשארו לך שאלות
🔬אשמח להשיב על כל שאלה
בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם
למעןהסרספק, חובתהתייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.
physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or YARONMARGOLIN.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such