‹ חזרה ל 🔷 המסלולים הביולוגיים שמשקמים את הגוף: p53 — שומר הגנום – חלק ד’ — ירון מרגולין
הp53 גן מקודד לחלבון שתפקידו העיקרי הוא פקטור שעתוק, כלומר מעלה ביטוים של גנים אחרים. במצב נורמלי, רמתו בתאים נמוכה מאד, ורק לאחר שנגרם נזק כלשהו לדנ"א התאי (קרינה, מחסור בחמצן, מחסור בנוקלאוטידים ונזקי יתר של תזונה שגויה) רמות הביטוי שלו עולות. במצב תקין, החלבון נמצא ברמות נמוכות ומעוכב על ידי חלבון בשם , ומופעל רק בעת צורך. במקביל פועלים בגוף האדם מסלולים משלימים של החלמה:- **AMPK** – חיישן האנרגיה, שמעודד תיקון והפחתת צריכה.- **SIRT1**, **PGC-1α**, **FOXO**, **Nrf2** ו-**TFEB** – שתומכים בניקוי תאי, שריפת שומנים, יצירת מיטוכונדריות חדשות והגנה מפני מתח חמצוני.- לעומתם, ציר **PI3K-Akt-mTOR** מקדם בנייה רציפה, אך כשהוא פעיל מדי (בגלל תזונה שגויה) הוא מפריע ל-p53 ומקשה על ההשתהות והתיקון. כמו **העוף החול** במיתוס – התא נותן ל"אש" (המתח) לעשות את שלה, נשרף באופן מבוקר, ומתחדש חזק יותר. ההשתהות אינה חולשה, אלא **חוכמה ביולוגית** ששומרת על יציבות הגנום ועל בריאות ארוכת טווח.

כתיבת תגובה