Screenshot_20200218_090443

זכיתי בסגולה מיוחדת – להחלים כליות. מדובר במסע שלפעמים אני רואה בו קללה ולפעמים ברכה. הבקר זו ברכה.
ה-GFR, הוא מדד מוסתר בדרך כלל מהחולה, אך לא מהמחקרים. הוא, איך שלא תסתכלו על זה, מדד המוות או החיים.
כשה-GFR יורד מ10 המוות דופק בדלת.
כאשר ה-GFR יורד מה-90 מלאך המוות מתחיל במסעו אליך.
המפגש עם אדם שה-GFR שלו ירד את ה-33 קשה. בדרך כלל החולים האלו מגיעים מבוהלים מלווים בבני משפחתם המפגש עם המצב, איתם אינו פשוט וכשהוא שב וחוזר על עצמו כמה פעמים ביום זה ממש קשה. לי זה קשה, בגלל הלב. אני לוקח ללב.
אבל, כל שבוע אני שב ורואה התקדמות. באחד נעלם לחץ הדם, בשתיים סוכרת, במקרה זה (צילום מהמידע, למטה) נעלם תחילה הקצף בשתן, אבל כל זה רגיל ומעודד אותי מאוד להמשיך, עייף, מולחץ, נוכח עשרות טלפונים ואסמסים שמתחננים או זועקים למענה, ואני לבד במרחב הזה.
הצד הקשה להשגה זו עליית ה-GFR. תחום בו רפואת הממסד על הנפרולוגיה כשלה כשלון מוחץ וכמענה עלוב לכשלונה מצאה תרופת אימה הדיאליזה. כשה-GFR עומד על 90, בעזרת "לחיצות ההחלמה" ומזון כתרופה (ללא תרופות) נצחנו את המחלה, כשה-GFR, עומד על 50, כבמקרה זה בו התבשרתי הבקר באסמס המצורף, מיגרנו את מלאך המוות ונכנסנו אל מסלול ההחלמה.
תדמינו את ההרגשה הזו.
אלו הרגעים בהם אני אומר ליורי, הבן שלי: "אני מאושר".