שיבולת-שועל

האם כדאי ליטול סטטינים או להעדיף 4 כפות שיבולת שועל? המחקר מראה כי טיפול בסטטינים אינו מעניק הגנה כלשהי מפני התקדמות מחלת הכליות [מקור]. מקור הצילום בצילום מסך מהמאמר כאן

על כן, ההמלצה היא דו-צדדית:
מצד אחד – להפחית מוצרים שמייצרים בגוף TMAO, בעיקר בשר אדום, ביצים ומזונות עשירים בחולין וקרניטין, שמעלים את הסיכון לטרשת עורקים, קשיחות כלי דם ואירועי לב ושבץ.
מצד שני – להרחיב את מפלס הארגינין באמצעות תזונה עשירה במקורות טבעיים (כגון קטניות, אגוזים, זרעים, דגנים מלאים) ופעילות גופנית מתונה, שמשפרים את ייצור NO ומגמישים את כלי הדם.
במיוחד רצוי לכלול שיבולת שועל בתזונה היומית:
שיבולת שועל עשירה בסיבים מסיסים (בטא-גלוקן) שמפחיתים ספיגת שומן וכולסטרול, משפרים את רגישות לאינסולין, ומפחיתים לחץ חמצוני ודלקת כרונית. היא גם תומכת בפעילות תקינה של חיידקי המעי, מה שיכול להפחית את ייצור TMAO, ומכילה מגנזיום, אבץ ונוגדי חמצון שתומכים בייצור NO וגמישות כלי הדם.
שילוב של שני הצדדים האלה – הפחתת TMAO, הגדלת הארגינין וייצור NO, וצריכת שיבולת שועל – תומך ישירות במטרה המרכזית: החזרת גמישות לצינורות הגוף, שיפור סינון כלייתי, ירידה בלחץ הדם, והפחתת דלקת כרונית שמקדמת מחלות כרוניות.
ירון מרגולין