Screenshot_20190810_200435

צנרת העיכול בגוף האדם – עיכול משמעו פרוק המזון למרכיביו. פרוק המזון מאפשר ליסודות המזון לעבור את דופן תאי הגוף ולהזינם.
המזון עובר מהווש שבצוואר לקיבה – שק שרירי ומיכל שמכיל מיצי קיבה (חומצה הידרוכלורית – חומצת מימן-כלורית) ואנזימים (פפסין) לצד מפרקים מגוונים (פרוטאזות) של המזון. החומצה כאן חזקה (HCl) בערך ברמת pH של 2, היא מיועדת לטיפול בחלבונים שבמזון.
שרירי הקיבה שפוגשים את המזון המגיע מהפה דרך הוושט, הם שרירים חזקים מאוד. תפקידם למעוך את המזון וללוש אותו עם מיצי החומצה בדומה לפעולתו של מערבל מזון.
בקיבה נמצאות שלוש שכבות של שרירים עצמאיים: שרירי אורך, שרירי רוחב ושרירים אלכסוניים פועלים לשם כך. כיווץ כרוני של מי מהשרירים האלו מחבל בפעולת ריכוך המזון, לישתו ובטיפול בחלבונים. כאן מתחיל נזק תזונתי שהפגיעה בחלבונים ביסודו וניכרות כמה תופעות: צרבת, רעלת חלבונים או דלקות כלי דם (וסקוליטיס) גרנולומטוזיס עם פוליאנגאיטיס" (GPA) וגם כאב מוקרן אל ברך שמאל מדיאלית. תסמין הברך הוא שקורא לטיפול בלחיצות ההחלמה, בתרגילי גמישות לרגליים (פיסוק רחב) למען שיחרור הכיווצים באמצעות מתיחות ודורש טיפול מעמיק בשרירי דופן הקיבה תוך כדי סילוק יסודות פוגעניים – כייתר חלבונים ויותר מכך הרגעת תאי פייר עליהם אני מפרט במאמר כאן למטה –
יש לדעת שתאי פייר הם ניציגי כוחות ההחלמה, הבעיה שהם בעלי יכולת כימית לכווץ את השרירים ולמנוע גם את שחרורם. פעולה כזו מקשיחה את הצנרת ומחבלת בהמשך על המעבר שלו אל הנימים הסמוכים אליהם וספיגתו בדם.
התריסריון – הוא החלק הראשון והעליון של המעי. הוא מותאם לבצע שתי פעולות: פירוק המזון למרכיביו הפשוטים ביותר וספיגה של תוצרי העיכול בדם.
פירוק המזון שבא מהקיבה למרכיביו מתבצע בתריסריון בעזרת מיצי עיכול שונים. חלק ממיצי העיכול נמצאים במעי, ואחרים מגיעים אליו מן הכבד ומן הלבלב.
הפחמימות מתפרקות לחד-סוכרים, החלבונים מתפרקים לחומצות אמיניות והחומרים השומניים מתפרקים לחומצות שומניות ולגליצרול.