אנשים רבים סובלים מהפרעות במערכת העיכול. חלקם נאלצים לעבור בדיקות פולשניות ולא נעימות רבים סובלים מהפרעות עיכול במשך שנים ולעתים גם נפגעים במהלך הזמן מתופעות הלוואי של התרופות שאותן הם נוטלים.  מעטים יודעים שתופעות כגון מחלות עור, פגיעה ברירית דרכי הנשימה, רירית מערכת הרבייה, רירית מערכת העיכול, ורירית עיניים שמובילה לעיוורון מקורה בהפרעות עיכול – פגיעה בדופן המעי. נזק ברירית המעיים שמקורם בתזונה שגויה: יתר חלבונים היא הבעיה –  חולי שמשתקף בירידה באוכלוסיית החיידקים הטובים (המיקרוביוטה) ובחיזוק החיידקים הרעים שגורר אותנו, עקב כך למצבי אנמיה וחוסר ברזל גם מדדי BUN מעל 70 ואוראה מעל 145 כשה-GFR מגיע למדד מפחיד של 60, ובנוסף ניכרת עליה של מדד הקריאטינין וגם ההיסטמין עולה בדם בנוסף לכל אלו הדם מעט חמוץ – כל אלו מהווים סמני אזהרה לבעיות במעיים, אם יש בידך בדיקות דם שמקיפות את התמונה, אין צורך בבדיקות מפחידות, הגם שהן מסייעות להבין ולדייק את הבעיה ואם לדייק רצוננו יש לדעת שכל אלו הם סימנים לכך שרירית המעיים נפגעה. רירית המעיים שנמצאת על השכבה החיצונית של דופן מערכת העיכול יכולה להיפגע ועל-פי התסמינים הנזכרים למעלה היא גם נפגעה. גם ללא ועם בדיקות פולשניות מפחידות עבור רבים אנטיביוטיקה מקובלת במקרים כאלו כתרופה – הבעיה שהיא הורגת את אוכלוסיית החיידקים (המיקרוביוטה) ומחריפה את המצב – ההיסטמין (2-4-אימידזוליל-אתילאמין ) שנוצר בתאי מאסט (יש שקוראים להם פיטום) עולה – וההיסטמין שולט גם על ייצור חומצת המעי (H2 ) ויכול לשמש כמוליך עצבי במערכת העצבים המרכזית (H3). כמו כן, להיסטמין תפקיד מרכזי בשינה – עם ירידתו בדם, ניכרת תשישות גופנית ועייפות גוברת. אגב מדד ההיסטמין מופיע בכלל בבדיקות הדם שלך? נפיחות בגרון, בפנים, בלשון, ו/או בעיניים. כמו כן מצבי לחץ-דם נמוך, בחילה, הקאות, שלשולים, כאבי בטן, או/וגם הפרעות קצב-לב, סחרחורת או טשטוש, קשיי נשימה, נשימה שורקנית, תחושת בלבול דורשים בחינת מצב ההיסטמין בדם. רוצה לדעת מה אפשר כן לעשות כדי להחלים מרירית מעי פגועה? נא לקרוא את המאמר שלפניך –  רירית המעיים – אבדן גמישות צנרת העיכול קשורה תמיד בתרבות תזונה, כשל מערכת ההובלה שבגוף שלנו אבל גם באלרגיה קשה למזון – רוצה להחלים מפגיעה ברירית המעיים, צרבת, גרדת בעור, ירידה במדד הסינון ה-GFR של הכליות שלך, אי ספיגת ברזל, אנמיה ומתחושה של אבדן הראייה ללא תרופות גם ממחלות המעי הדלקתיות: קרוהן וקוליטיס – מאמרי זה על אבדן גמישות צנרת העיכול יכול לשמש לך שער לדרך ההחלמה שלך. המזון שלנו הוא אחד ממרכיבי התרבות העמוקים ביותר. הכנתו כוללת תפיסה חדשנית בה האכילה גם מרפאה אבל בהחלט היא לא מתחילה בצייד או באסיף בשטחי הגידול גם לא במטבח ולא מסתיימת בפה. מרגע שהמזון נכנס אל חלל הפה ועד לסיום ספיגתו במעי הדק הוא עובר תהליכי איבוד, קיצוץ וריסוק בצינורות שהן כתעשיית העיכול והרפואה החדשה ואחד מסודות ההחלמה המרכזיים שברפואה שלנו ונושא מאמרי: "להחלים מפגיעה ברירית המעיים ללא תרופות".

קריאה מהנה

אם אתם חשים בנפיחות אחרי האוכל, יש לכם גזים ואפילו כאבי בטן, כאבי ראש או צרבות, הצואה שלכם רירית ואתם הולכים ומאבדים את התשוקה המינית וגם העיניים שלכם מתיבשות – המזון שלכם לא מתאים לגופכם – תרבות התזונה שלכם משובשת. גמישות הצנרת עומדת במרכזה, ופועלת לרעתכם. הגיע הזמן לבחון את גישתכם למזון ואת איכותה של  תזונתכם. כי, כשהמזון משובש או אלרגני הדבר גורם לאובדן הגמישות. התהליך הזה מתחיל בחלל הפה וממשיך אל הלוע ומשם לוושט. בהתקדמותו במורד הוושט (צינור שרירי, שתפקידו לדחוף את המזון, למעשה הוא רק תחנת מעבר) המזון נדחס הלאה בתנועה גלית של השרירים שנקראת פריסטלסיס. כיווצם בכיווץ שרירי כרוני מקשה את הצנרת. מעטים יודעים ששיבוש תפקוד השרירים גורם לכיווצים מהירים מדי (וחזקים מדי) במסלול הובלת המזון כך חוטפים שילשול. וכשהם איטיים מדי, חוטפים עצירות. עוד פחות יודעים שאחת הסיבות לכיווצי השרירים האלו הינה תזונה לא נכונה. פרופסור אריה לוין העומד בראש היחידה לגסטרואנטרולוגיה בילדים בית החולים וולפסון טוען שפיתח דיאטה חדשנית להשהיית מחלת דופן המעי לתקופת זמן קצרה, תזונה כתרופה – רעש גדול ותוצאה בהחלט מרשימה 14 שבועות ללא מחלה – מר לוין מודה שהרופאים שאסרו על חולי מחלת הקרוהן למשל, צריכת פירות וירקות, בשל תכולת הסיבים הגבוהה בהם פשוט טעו ויתכן אף שגרמו בכך להחרפת המחלה. עמדתם זו לדעתו לא הייתה מבוססות באופן מחקרי – כאן. שמעתם על רופא שהתנצל כי טעה? כל יום אני פוגש בקליניקה את "עמדות" הממסד שנראות כמו דיאטה לעידוד צריכת תרופות – בעיקר בבואי לטפל באי ספיקת כליות נוכח המלצות הדיאטניות של הנפרולוגים – מחצית מתפריט המלצתן נמצא ברשימת המזונות האסורים שלי -גם  כאן. כאן  וכאן– על נושא התרופות הטובות והרע פרסמתי סדרת כתבות והראשונה בהן – כאן – אם רצונך להחלים ללא תרופות ממש כדאי לך לעיין ולטעום מעוצמתו של הרע – מאמרי זה יתמקד בבעיה ובדרכי החלמתה – לא השהייה –

החלמה!!!

תרבות האכילה כוללת שמירה שמוטלת עלינו על גמישות הצנרת – גמישותם של השרירים לאורך צנרת העיכול וגמישות כלל צנרת העיכול עומדת במרכז מאמר זה – גם הדרך לעשות זאת כדי להחלים. מסע המזון בגוף מרתק. הוא עובר תהליכי פירוק ושינוי צורה ומהות. 

עיכול משמעו פרוק המזון למרכיביו. מכונה קטבוליזם (Catabolism) הוא תהליך פרוק לאבני הבניין, הם יחידותיהם הבסיסיות של המזון.

• החלבונים מתפרקים לחומצות אמיניות;
• שומנים – לחומצות שומניות;
• פחמימות – לחד-סוכרים;
• חומצות גרעין – לנוקלאוטידים.

פרוק כזה הוא שמאפשר ליסודות הבניין לעבור את דופן תאי המעי, לחדור דרך דופן תאי הגוף ולהזינם. הגוף מפרק בצנרת העיכול את המזון לאבני הבניין שלו, ולאחר מכן מאחד אותן שוב (הַבְנָיָה, ביוסינתזה או Anabolism) למולקולות מורכבות הנדרשות לבניין הגוף. בהן אנו משתמשים גם כתרופה להחלמה כשצריך. לדוגמה, רוב הסוכר שאנו צורכים במזון מגיע בצורת סוכרוז, (סוכר לבן). הגוף אינו משתמש בסוכרוז, ולכן הוא מפרק אותו לאבני הבניין שלו (קטבוליזם) – לגלוקוז ופרוקטוז – ולאחר מכן מאחד אותם (אנאבוליזם) לבניית סוכרים אחרים החיוניים לבניין הגוף. כך למשל גלוקוז שנשאר בזרם הדם. בכבד ובשרירים מתרכב מחדש (הַבְנָיָה) לגליקוגן – רב סוכר המהווה מקור לסוכר ונאגר בעיקר בכבד ובשרירים, כמויות קטנות שלו נמצאות באיברים נוספים בגוף דוגמת הכליות. שער הקיבה בקצה הוושט מצוי שריר טבעתי, שער הקיבה [הפתח הלבבי (קרדיה)] שנפתח בזמן בליעה כדי לאפשר למזון לעבור מהוושט לקיבה ולאחר מכן הוא נסגר כדי לאפשר למזון להישמר בקיבה. (תפקוד לקוי גורם למזון ולמיצי הקיבה לעלות מהקיבה לוושט – האדם חש צריבה – צרבת. הרוצה להעמיק בנושא זה במאמרי על הנקמה ודמימותיה שנמצא כאן ימצא לך מידע חדש ומסקרן גם על מקורותיה הנפשיים של הצרבת). מומלץ לאכול מזון פשוט המזון עובר את שער הקיבה ונכנס לחלל של שק שרירי דמוי אגס (נמצא בחלל הבטן מתחת לסרעפת). השק השרירי מכיל מיצי קיבה (חומצה הידרוכלורית – חומצת מימן-כלורית) ואנזימים (פפסין) מפרקים מגוונים (פרוטאזות). החומצה שבקיבה חזקה (HCl) בערך ברמת של pH-2, מיועדת לטיפול בחלבונים שבמזון. מחקרו של בומונט (ויליאם בומונט 1833) ושל חוקרים רבים אחריו, העלו שהקיבה מעכלת כל מזון שמגיע אליה באופן שונה בהתאם להרכבו. בשר למשל מאריך ונמצא בקיבה שש שעות ומעלה, ואילו לחם משתהה בה פחות זמן, ופירות פחות מלחם. המסקנה הבסיסית מממצאים אלו היא שצריך לאכול מזון פשוט (בשונה מתבשיל או מזון מעובד, המורכב ממזונות רבים ושונים) ולהפריד כמה שיותר את המזונות שלנו. [1833,וויליאם בומונט (William Beaumont) בספר את רשמיו מאותם ניסיונות (Experiments and Observations on the Gastric Juice, and the Physiology of Digestion)]. גילויו המרכזי היה, שכל מזון הנכנס לקיבה, מתעכל בדרך שונה ובמשך זמן שונה.

 יתר חלבונים מהצומח אסור למחלימי מערכת העיכול: סויה, אפונה, ושעועית. בכמויות מוגזמות החלבון מהצומח מתקיף את דופן הקיבה עם לקטינים שנמצאים בו – הגזמה וחוסר איזון (בהחלט גם יתר פחמימות או עודף קטניות למשל חומוס פוגע בבריאותך) היתר כאן פשוט משנה את מאזן הקיבה ומפחית את חומציותה – כך מתחילים לזהות בנוכחות של חיידקי ההליקובקטר פילורי. הם  שמייצרים יתר אמוניה וגם מעודדים התפתחות של יתר חיידקים שמיצרים אותה (הליקובקטר פילורי) בפעולתם, הם, לעתים קרובות פשוט מקלקלים את התהליך הטבעי הדורש חומציות בקיבה ולא בסיסיות (אמוניה) שהם מייצרים.

הדופן של הקיבה מצופה ריר מיוחד צמיג ודביק היוצר שכבה מגינה מפני מיצי הקיבה, כדי שהקיבה לא תעכל את עצמה מפני החומצות החזקות, התאים האלו מתחדשים ללא הרף. הגם שהדופן גם כאן שרירית והפעולה שמתרחשת במורד הוושט "התנועה הפריסטלטית" ממשיכה בתוך הקיבה. איכות המזון ולעתים גם חיידקים [הליקובקטר פילורי חיידק מעניין בשל יכולתו לפרק שתנן (Urea) וליצור Ammonia, שהוא חומר בסיסי הסותר את חומציות הקיבה. (Helicobacter Pylori)] מקלקלים לעתים את התהליך הטבעי. זו הסיבה הראשונה לדרישה: תרבות תזונה. הגזמה וחוסר איזון (יתר פחמימות למשל, או עודף חומוס וקטניות) משנה את מאזן הקיבה ומתחילים לזהות יתר אמוניה ויתר חיידקים שמיצרים אותה. האמוניה היא רעל מסוכן. יתר חלבונים מהצומח: סויה, אפונה, שעועית מתקיף את דופן הקיבה עם לקטינים – על כך אני כותב מתחת לצילום שלי בפרוזדור רווי קריסטלים בעמק הלואר שבצרפת.

תרבות מזון ונגע – מזון גרוע וחיידקים יכולים, לצערנו, להתגבר על מערך קו ההגנה הראשון בקיבה. כך מתחילה מחלה – ביסודה נגע שנוצר בדופן הקיבה ובמקרה חמור יותר פצע בדופן (הקיבה או התריסריון) מצב זה מכונה "תסמונת המעי הדליף".

יש לדעת, בכל שלב ניתן להסתייע במערכת תיקון הנזקים, בקו ההגנה הראשון בגלוטתיון שהגוף יוצר בעצמו ובמערכת החיסון המרכזית להחלמת דופן המעי. התנאי המתבקש שמירה על תרבות מזון תקינה ונכונה. לאורך דופן המעי נמצאים ריכוזים של תאים הנמנים עם מערכת החיסון של הגוף, ואלה שולחים תאים, חיילים שתוקפים והורסים גורמים מזהמים. מערכת החיסונית (תאי פייר – עליהם אכתוב בהמשך) נקראת לתקן את המצב וכשהפגיעה הולכת ומחריפה היא יוצאת למאבק הגנה בתקווה להחלמת הדופן. הליקובקטר פילורי שמוגדר כמייצר כיבים במערכת העיכול (על ידי נציגי הממסד הרפואי) הוא לא. יש לזכור כי החיידק, שרבים נשענים עליו באמונה שלמה, כגורם לפצע (כיב קיבה) לא גורם לכיב בעצמו, אלא מחיש, לכאורה, את התהליך שנגרם מחומציות הקיבה ביצרו אמוניה –

אמוניה מפחית את החומציות בקיבה,

אבל מקורה בתזונה שגויה, למשל, ביתר פחמימות ובעודף סוכרים בתפריט היומי. העמילנים (צורת אגירת סוכר זמין בצמח) הם הבעיה ואם זו הבעיה כי

הסוכרים הם אלו שמורידים את חומציות הקיבה בהביאם בנוכחות יתר שלהם במזון לייצור האמוניה לכן אותם, את הסוכרים, יש להפחית.

דבר זה פשוט מחייב אותנו, לכאורה, לטיפול בסוכרים, בפחמימות, אבל הטיפול הנדרש הוא בהחלט טיפול משולב. מהלך שמוביל גם להורדה של רמת החומציות בקיבה/תרסריון וגם טיפול שמרגיע את מערכת ההגנה נוכח יתר חלבונים שמשולבים ביתר פחמימות (צירופי מזון שגויים כפי שכינה זאת שלטון) טיפול כזה, הגם שלא מניב דוכני מכירות של תרופות, נושא את המזון כתרופה, ומונע התדרדרות עקב רעלים אורמיים שמקורם למשל בכדורים נוגדי חומציות. גישה זו בהחלט יכולה להוות אסון למקבלי תמלוגי מכירות כדורים בדוכנים הממסדיים – אבל לפנינו עומדת שאיפה אחרת – להחלים. יש לזכור שהחלבונים בעודף גם הם משבשים את מאזן החומצה בקיבה ולא רק זאת. על נזקי החלבונים פרסמתי מאמר קצר שאפשר לעיין בו כאן . המאמר מצביע על האסון לכליות משום שאין אבר שקשה להחלים מאבר הכליות, אבל הנושא ילמד אותך על נזקיו לכלל האברים ובמיוחד לצנרת שבגופך, והמעיים צינור הם. יש לזכור החלבונים שוהים הרבה זמן בקיבה. הם שמעלים את החומציות שבה (מורידים את ה- pH) ונוכחותן של הפחמימות היא שמורידה אותה לכן, עדיף לתת לסובל במערכת העיכול, מנת חלבונים קטנה יותר וללא פחמימות (צירופי מזון פשוטים) אחרת נפגוש שוב ושוב במרשם לאנטיביוטיקה מהרופא הממסדי. יחסי הציבור לאנטיביוטיקה מעולים והמכירות עולות בהדרגה, אבל במצב זה אין ודעות שסיפורי הגבורה במקומם. למאמרי על נזקי האנטיביוטיקה – כאן. בנוסף לכך אנטיביוטיקה נגד החיידק היא רעיון ממסדי מבריק, אלא שישנה כאן בעיה קטנה. הבעיה שלא הוכח קשר סיבתי בין זיהום פוגעני בדופן המעי, נוכחותו של החיידק (Helicobacter Pylori) לבין הופעת צרבת, ובמקרים רבים אף נמצא כי באנשים, הסובלים מצרבת, הייתה כמות נמוכה ביותר של החיידק המדובר ונושא הצרבת מגיע בכלל ממקור רגשי עליו אני כותב – כאן. החיידק הנ"ל יכול לפרק שתנן (Urea אוראה) וליצור Ammonia, ה-Helicobacter Pylori נושא שמהווה כאן אסון סביבתי, אבל לא בכמות זעירה ובוודאי לא כמו במקרים אחרים בהם ההליקופטר פילורי לא נמצא כלל. (L-Glutamine) חומצה גלוטמית הופכת לגלוטמין כאשר היא מגיבה עם אמוניה. –

כדאי לדעת שחומצת האמינו גלוטמין (כרוב, נבטי ברוקולי, ברוקולי, שעורה ותירס) מסוגלת לנטרל את אותה השפעה מזיקה של יוני האמוניה אשר חיידק Helicobacter Pylori מייצר ובכך למנוע את נזקיה: יצירה של כיבי קיבה. צרכו 4 כפות שעורה מונבטת ליום וצרור נבטי ברוקולי כתוספת לסלט שלכם.

אני לא טוען שאין לקחת תרופות חזקות, או מאוד חזקות לחיסול החיידק. תמיד יש לשמוע לעמדת הרופא, הגם שבנושא תרופות לא היא מומחיותו אלא זו מומחיות של הרוקח, אבל זה פרט שולי, לכאורה. הרופא קובע לכן אני גם לא טוען שהתרופות במקרה כזה הן בזבוז כסף, איכות חיים ואפילו שנות חיים, לא! אבל ידוע שהכדורים מביאים נזקים לכליות, לריאות והם גם נרשמו כעלולים לחסל את מאגרי הגלוטתיון ולא מאפשרות ייצור עצמי של ויטמין B12, מה שמאפשר בהחלט או אפילו מזרז מחלות ניווניות קשות, ודלקות שאין להן גבול אבל תבדקו אם אמונתכם בנותן התרופה מוצדקת ואם הבעיה לא נתנת להחלמה על ידי המזון כתרופה.. כאשר אין שינוי לטובה בתזונה והאדם מתעקש על יתר חלבונים וצרופי מזון שגויים (יוגורט עם דבש, למשל) לוחמי המערכת המתקנת ממשיכים במאבקם, ונופלים חלל זה אחר זה. וככל שהתאים הנאמנים לנו נאבקים, כך הם גם נחשלים, באים חדשים לסייע להם וגם החדשים האלו מתים ונערמים כך שהמצב מחמיר ומתפתחת מה שנקרא דלקת ולמעשה הוא הפעלת יתר של מערכת החיסון בבואה לסייע לקרעים, פצעים ופגיעות בקרומי התאים. דלקת ברירית המקיפה את דופן הקיבה או התריסריון היא נושא מורכב שנקשר בפצע שמתרחש בקרום התא – ממברנה – לקריאה על נושא זה בהרחבה – כאן. כאן רשמתי על נושא זה בהרחבה – כאן – מתחילות מספר מחלות ניווניות קשות שנקשרות באבדן גמישות צנרת הגוף, פגיעה בגמישותם של השרירים וביכולתם להשתחרר מחדש, פגיעה בחלבוני הגוף – בקרומי התאים וכשהגלוטתיון מחוסל ואין מאגרים ואין ייצור של גלוטתיון – מי יתקן את הפצעים? אנשים מדברים על מחלות אוטואימוניות, ואפילו פגיעה בעצבים, ובתפקודי המוח ובמערך הרגשות כשהאדם נופל לדיכאון, אבל כאן מתחילה למעשה – בפועל – הבעיה. פעולת המיצים בצנרת העיכול ממשיכה באופן הטבוע באופיה והיא מפרקת את החלבונים שבמזון ליחידות המבנה המרכיבות את מולקולות החלבון לחומצות אמיניות והשרירים דוחפים הכול הלאה מבעד לשער השני של הקיבה. כשעה, לעתים שעתיים לאחר התחלת תהליך העיכול השוער (השער השני) מתחיל להיפתח לסירוגין וכמויות קטנות של מזון (מרוסק) עוברות לתריסריון (חלקו העליון של המעי הדק).

התחנה הניטרלית – בתריסריון אין חומציות הסביבה בתוכו ניטרלית

נהר האוכל מגיע בזרם הבלילה אל התריסריון. אורכו שווה לרוחב 12 אצבעות ומכאן שמו: תריסר (12). בתריסריון אין חומציות הסביבה בתוכו ניטרלית, הודות ללבלב. הלבלב הנמצא מתחת לקיבה ומפריש לתריסריון חומר בשם נתרן ביקרבונט (סודה לשתייה – חולים רבים נוטלים חומר זה במצבי צרבת, אבל הם לא יודעים שהוא – סודה לשתייה – מעלה את מדד האוראה בדם, וכשזה עולה, הרופא שולח אותך להתחיל לטפל בכליות שלך, וכשמטפלים בכליות כשצריך לטפל בהפחתת פחמימות וחלבונים במזון שלך, הן נהרסות בשל עודף טיפול מה שמכונה רפואת יתר. נושא זה נקשר ברעלים אורמיים. בקיבה תרופות עוברות עיבוד ככל המזונות וחלקן הופך לרעלים אורמיים – מדובר בנושא רחב ובפגיעה קשה בכליות ואפשר לקרוא עליו במאמרים שלי למשל כאן וכאן. הגענו למחלה שמתים ממנה – אי ספיקת כליות, נפרופתיה אימונוגלובולין A או נפרופתיה IgA, הידועה גם כמחלת ברגר (Berger’s disease), מכונה גם גלומרולונפריטיס סינפרינגיטית (synpharyngitic glomerulonephritis), היא מחלה של הכליות (או נפרופתיה) ומערכת החיסון. המחלה הזו מתרחשת כאשר משקעי IgA מצטברים בכליות, וגורמים לדלקת הפוגעת ברקמות הכליות – עוד על כך במאמרי על התפתחותו של ציר מעי-כליה – ומחלת כליות  נפרופתיה אימונוגלובולין A– כאן. אפשר לקרוא במאמר זה שאני ממליץ במקרה זה על  תזונה נטולת גלוטן, כאשר הבעיה לכאורה, בנטילת סודה לשתייה – בשל יתר פחמימות וחלבונים במזון!). נתרן ביקרבונט מנטרל את השפעת החומצה על המזון. בנוסף אנזימים מופרשים מתאי דופן התריסריון הם מפרקי חלבונים שמטפלים בשאריות החלבון ומשנים את צורתם לחומצות אמינו. שומנים בסיוע מיץ המרה;  והמלחים שלו יוצרים תחליב (מהשומנים האלו) ומפרקים אותם בדרך זו למרכיביהם: חומצות שומן וגליצרול. הפחמימות מתפרקות כאן לגלוקוז. תהליך ההשתנות מתרחש בעזרת אנזימים שעוברים לכאן כאמור, מהלבלב ומהכבד. המזון ממשיך יחד עם האנזימים הללו בתהליך פירוקו אל המעי הדק. הסביבה במעי הדק בסיסית, ולכן הפפסין Pepsin, שגם הוא עובר בחלקו עם בלילת שאריות המזון ונועד לפרק חלבונים בסביבה חומצית חדל לתפקד כאן. המזון שלא נספג, במעי הדק ממשיך אל המעי הגס. שאריות המזון שמגיעות לכאן – תוססות ומייצרות ויטמינים כמו ויטמין K וויטמינים מקבוצה ‭,B‬ שמחזקים את מערכת החיסון. במעי הגס נוצרים שני ויטמינים חשובים ה-B12 וה-K. הערה: קיים ויכוח רציני לגבי יכולת המעי הגס לייצר B12 באדם. המחקרים בנושא זה נמשכים. המעי הגס הוא כר לשגשוג החיידקים המועילים והוא למעשה, מרכז הייצור של הגלוטתיון (Glutathione) – תרכובת מרכזית ביותר בגוף, החומר נוגד החימצון היותר פעיל בגוף שלעתים עשוי להיות גורלי לחיים במיוחד בהעדרו הוא הגלוטתיון. רמות גלוטתיון (GSH) גבוהות נהדרות – הגלוטתיון בשפע משפר את פעילות כל מערכות הגוף, דרך נטרול רדיקלים חופשיים ותרכובות חמצן פעילות, הוא בעל יכולת מדהימה לתקן פצעים ולהחיות את חלבון שומר הנעורים – הNrf2. הגלוטתיון פועל בתוך המיטוכונדריה ומגן על ייצור האנרגיה של התא. גלוטתיון משפר את מערכת החיסון וחילוף החומרים, תומך בשיפור הבריאות והביצועים האתלטיים – והוא נוצר כאן בתוך תהליכי התסיסה, שמתרחש במעי הגס. מה שנותר הוא הצואה, המופרשת החוצה. תנועת השרירים הפריסטלטית, בדופן המעי הגס, דוחפת את הצואה לעבר המעי הישר – הקטע האחרון והישר של המעי עד שמוצאת את דרכה החוצה. על התרופות שמחסלות לך את מאגרי הגלוטתיון – כאן.

למאמרי – מבנה (אנטומיה) של מערכת הסינון של הדם בכליות ויצירת השתן, ודרכים חדשות להחלמת מפגעיה. 

אי ספיקת כליות – אילוף הכליות הסוררות – כל מה שחשוב לדעת – חלק 1

נמצא כי ציר המעי-כליה (The Gut-Kidney Axis) שמווסת על ידי מיקרוביוטה ותזונה רבת סיבים מדוייקת לצד מזון נטול גלוטן נמצאו כיעד מבטיח לטיפול ממוקד בנפרופתיה אימונוגלובולין A -IgAN כולל בחולים בעלי נטייה גנטית למחלה זו, ומי שנמצאו בסיכון גבוהה .לתמותה ממחלה שתחילתה פגיעה במעי [מקור]

הספוג של שאריות המזון  

פעולתו העיקרית של המעי הגס היא לספוג מים מן העיסה של שאריות המזון שלא התפרקו ולא נספגו במעי הדק. לשם כך הוא והמעי הדק בנויים מרקמה דמויית ספוג המאפשרת קליטה של חומרים מתוך המעי אל פנים הגוף ומחזור הדם – הרקמה הזו פתלתלה, שולחת אצבעות [הווילי (Villi) והקריפטות של ליברקין (Crypts of Lieberkuhn).

מרכז הבעיה – מקורן של רוב המחלות הכרוניות מתחיל כאן באצבעות (הווילי) שנשלחות אל מרכז צנרת נהר המזון

הווילי הם בליטות דמויות אצבעות הבולטות לתוך נהור (חלל) המעי (המעי הדק וגם הגס). הווילי מכוסות באפיתל עמודי, ועמוד של למינה פרופריה החודרת לתוכו ומכילה שריר חלק, כלי דם, עצבים ולימפה. סיבי שריר חלק בווילי מאפשרים התכווצות עצמאיות של כל הווילי. כאן מתרחשת עיקר הבעיה מיתר חלבונים בתזונה- רוב הנזק מתחיל במרחב הקטן הזה, בכיווץ לא רצוני של השרירים שנמצאים בווילי והגורם המרכזי שמייצר את הבעיה בשלב זה (תזונה שגויה) ידוע כמעורב באלרגיות קוראים לו: ההיסטמין (Histamine) בו ידובר מיד, במצבי יתר חלבונים ההיסטמין יודע (לצערנו) לכווץ את השריר הקטן הזה (בווילי/סיסי) בכיווץ שרירי כרוני, מה שמנטרל אותו.

לקטינים

הלקיטינים – חלבונים צמחיים וסכנה בם. הלקיטינים שנמצאים בקטניות קושרים סוכרים, המחוברים לדופן (ממברנות) התאים – עלולים להיות, המקור החבוי לאנמיה, ירידה בB12. וגם לפגיעה בבריאות. ומאחר ולקטינים, נוכחים ברוב המזונות הצמחיים, שגם אני מבקש, למען החלמתך, ליטול למשל בצום חי, בצום חלבונים ואפילו בצום גליקימי. ואם תזונתך מבוססת כבר כמה שנים על מזון אמתי וחי, רו פוד כגון אפונה חייה וכוסמת מונבטת ואפילו אם לכאורה המזון שלך בריא באופן קיצוני יכול להיות שהאויב שלך נסתר והינו עודף לקטינים. ראשית כול יש לחדול מנטילת נבט חיטה, דלעת, עגבניות, ותירס על כל מוצריו – ולעבור לצום לקיטים כלומר לצמחים הבטוחים מבחינת תכולת הלקטינים

למאמרי – צום חי – הוא תרופה טבעית. אזהרה לקיטינים או לקטונים (Lactones)

מעטים יודעים שהצרבת שהוזכרה לעיל מוסברת פעמים רבות בניסיון נואש של הגוף לתקוף את הלקטינים שפוגעים בדופן התריסריון והמעי הדק –

למאמרי – צרבת כרונית – רוצה להחלים ללא תרופות?

מה לאכול בצום לקיטינים

צום לקיטינים: אספרגוס, שום, בצל, סלרי, פטריות, בנוסף, ניתן לצרוך ללא הגבלה ירקות שורש מבושלים (לא כולל תפ"א) ירקות עליים ירוקים, מצליבים – ברוקולי, כרוב ,כרובית, אבוקדו – הגם שהאבוקדו מכיל הרבה לקטינים, הם בטוחים למאכל – כדאי לך להמשיך ולקרוא את המאמר כדי לדעת עוד על כך – כאן ירון מרגולין

תאי פייר מאתרים חלבונים וכשהם קוראים להם זרים – הם תוקפים אותם

תאי פייר – המערכת החיסונית של המעי מכונה תאים על שם פייר מדובר בבלוטות לימפה זעירות, המהוות כ80% מכלל המערכת החיסונית שלנו. מספרם גדל אצל התינוקות ויורד ברבות השנים. תאי פייר מאתרים חלבונים. פייר הוא האנטומיסט השווייצרי בן המאה ה-17 יוהאן קונראד פייר, שהיה ראשון להבחין בקיומם. תאי פייר או הלוחיות שנמצאות לאורך כל רירית המעי הדק נמצאות כאן, כנראה מאחר שהמעי הדק חשוף לרמה גבוהה של מזהמים וחיידקים, שמקורם בין היתר במזון, נוצר צורך במערכת חיסון שתדע לזהות את הפתוגנים השונים האלו ולחסלם – להביא לתגובה חיסונית מהירה ויעילה. לוחיות אלו (תאי פייר) ממלאות תפקיד חיסוני זה, בין היתר על ידי דגימה עיקרית של מולקולות שונות במעי (על ידי תאי M מיוחדים), יצירת IgA ויצירת תגובה חיסונית ראשונית של תאי-T או סבילות של תאי T, במקרה שלא נדרשת תגובה חיסונית. למאמרי אוכלוסיית המעי הגס חיידקים טובים, דיסביוזיס ו "שומר הגנום" גן p53

• אוכלוסיית המעי הגס חיידקים טובים, דיסביוזיס ו "שומר הגנום" גן p53

• גאוט הוא לא רק יתר פורין – החיים עם גאוט תלוי גיל ומין – האם אפשר לנצח גאוט בלי לבלוע הורמוני מין?

• אומגה 3 צמחית (שמן חרדל, שמן מרווה מרושתת) עולה על צורות אחרות של אומגה 3 ויש והן לבדן תורמות לבריאות בעוד האחרות עלולות להזיק יותר משלהועיל לך

• סיבו Sibo צמיחת יתר של חיידקי המעי הדק

• חומצה אלפא לינולנית משפרת את תוחלת החיים – צריכה גבוהה של חומצות שומן מצמחים נחשפה כגורם שמאריך את החיים.

• מזון למוח – המזון הבריא למוח תומך בגמישות מערכת העצבים שלו וביכולת הלמידה, שומר על הזכרון, ומונע מחלות כגון אלצהיימר.
• בני-על – האם יש גבול ביולוגי למספר השנים שאדם יכול לחיות?

• התכנית לשיקום הכליות פרק ז' – עקרונות הטיפול

• אנטיביוטיקה ונזקיה

המערכת החיסונית הזו (פייר) מייצרת נוגדנים רבי-עוצמה. נוגדנים אלו מהווים את קו האש המרכזי – קו גבול קפדני, שפועל נגד חלבונים שעשו להם צרות בעבר הרחוק (בגיל הינקות) בגיל ההתבגרות או לאחרונה ואפילו מבחינה גנטית – כולם נכנסים לקטגוריית האלרגיה – תאי פייר (הלוחיות ע"ש פייר) תוקפים אותם. אחת הסברות שתגובה זו נוצרה על נזקי היתר שגרמו החלבונים לגוף. עוד על כך להלן תחת הכותר "כל גרם חלבון מיותר רק מזיק." התוצאה חד משמעית: דלקת חריפה של רירית המעיים, פגיעה בדופן התריסריון, המעי הדק העליון וגם בחיידקי המעיים הטובים שבמעי הגס והרס גמישות השרירים החלקים שמצפים את הצנרת! בעת תגובה אלרגית, היסטמין מופרש מתאי פייר (פיטום) הוא שמוגדר אז כגורם לסימפטומים השונים, על-ידי רפואת הממסד, הגם שהבעיה בהפעלה של הלוחיות, לעתים אפילו בפגיעה בתאי פייר, מכל מקום כאשר ההיסטמין נקשר לקולטנים הנמצאים על התאים ברקמות השונות (קולטני היסטמין מסוג H2) הקטסטרופה מתחילה ומכונה אלרגיה.

תרופות מסוג אנטי היסטמין חוסמות את הקולטנים השונים להיסטמין שנמצאים על תאי הגוף. ברגע שקולטנים אלה נחסמים, ההיסטמין המופרש מתאי הפיטום במהלך התגובה האלרגית לא מצליח לגרום להשפעותיו השונות (שמוגדרות שליליות), ובכך הסימפטומים של התגובה האלרגית נחלשים, אבל הבעיה המרכזית: פגיעה בדופן המעי נשארת.

יש לדעת שחוסמים של קולטני היסטמין מסוג H2: משמשים כתרופות מקובלות גם לעיכוב הפרשת החומצה בקיבה – לכאורה טיפול בצרבת – הבעיה שתרופות אלו מחלישות את השרירים ומעלות את מדד האוראה בדם – מה שנראה לכאורה כירידה בתפקוד הכליות, כשהן למעשה תקינות. בנושא הכליות – הוא תחום התמחותי המרכזי אפשר לקרוא עוד כאן. כמו כן בנוסף להיסטמין המשתחרר ממאגריו בתאי-פיטום, מקור אחר שלו הם תאים בזופילים שהם תאי מערכת החיסון, אשר תפקידם העיקרי הרחבת כלי הדם בזמן זיהום, כאשר הם עוברים דה-גרנולציה בתגובה לגירוי אימונולוגי (ענף בביולוגיה, העוסק בחקר מערכת החיסון על היבטיה השונים). התאים הדנדריטים (שייכים למערכת החיסון) תפקידם העיקרי הוא בליעה של אנטיגנים שמקורם בפתוגנים (מיקרואורגניזמים מעוררי מחלות).

מזהים פגיעה בתפקוד הצנרת במדד ה-BUN בדם –

כאשר ה-BUN עולה על 28 (אוראה ניטרוגן בדם, ערכים נורמליים של רמות אוראה ניטרוגן הם בין 7 ל-21 מ"ג ל-100 מ"ל דם.

כאשר ה BUN עובר את ה-28, יש לשקול צום לקטינים וצום חלבונים מותססים). במדד מעל 28 (BUN)  משתקפת סכנה נוספת: גם מדד ההומוציסטאין עובר את רף ה-. מדד 7 שאסור לו לעבור אותו, זה השלב בו גם הקריאטינין בדם עובר את ה – 1.5. הווה אומר פצעים – פצעים שנוצרים בדופן המעי = דלקת. 

לא תמיד תמצאו מדד בשם BUN, בבדיקות הדם שלכם – חפשו את האוראה. האוראה הוזכרה למעלה. היא לדעתי אחד המדדים הכי חשובים, וחבל שהיא מוזנחת – כתבתי על האוראה בהרחבה – כאן – אני מזמין אותך לקרוא ולהעמיק בנושא זה. – כאן . נחזור לנושא שעלה: יתר BUN אוראה שנמצאת מעל – 75 – 70 זהה ליתר בון שנזכר. מדד זה הוא שקורא לך להתחיל בצום לקטינים – אבל,

אם התנגודת לאינסולין תקינה

(טריגליצרידים לחלק ב HDL הכולסטרול הטוב. מודדים תנגודת אינסולין בכמה דרכים, אבל הפשוטה ביותר חישוב בין נתונים שנמצאים בדרך כלל בעמודי בדיקות הדם: HDL וטריגליצרידים) משמעה של תנגודת לאינסולין בטווח הנורמה עוצמה של מערכת ההגנה שלך או מבחינתנו שאין לך סוכרת אבל הבעיה מורכבת יותר מכך: במדדי אוראה/בון גבוהים כנזכר לעיל, ותנגודת לאינסולין בטווח הנורמה:

תאי פייר (הלוחיות ע"ש פייר) מוזעקים לתקיפה. הם קמים ותוקפים את הלקטינים (קיטניות) ללא הבחנה והתוצאה חד משמעית: דלקת חריפה של רירית המעיים, פגיעה בדופן התריסריון, המעי הדק העליון והפגיעה בשלב זה היא גם במערך החיידקים ובמיוחד פגיעה בחיידקי המעיים הטובים שבמעי הגס. 

הפגיעה הזו רעה במיוחד משום שהיא כוללת את הייצור של הגלוטתיון וזה נושא חמור ביותר כי ללא גלוטתיון יקשה מאוב להביא להחלמתך. פגיעה נוספת עלולה להתרחש והיא בספיגת הברזל מהמזון. על תנגודת לאינסולין אפשר לקרוא עוד – כאן בהמשך נוצרים פצעים, בדופן הצנרת. הציפוי הדק והעדין של המעיים נקרע. ויתר חלבון מהצומח (חומוס, נזיד עדשים, טופו) – דולף דרך הדופן הפצועה ונרקב, הרקב רעלני ומשמש קרקע להמרה של היסטידין להיסטמין – תרכובת שמעורבת בתגובות מקומיות של מערכת החיסון, וגורמת להרחבת כלי דם ולכיווץ שריר חלק (בצנרת המעי אבל גם בריאות) ולאבדן גמישות צנרת המעי גם לבצקות ולמדד קריאטינין גבוה – אשר מתורגם ברפואת הממסד לכשל בתפקוד הכליות, כשהוא לא!!! נושא רפואת היתר שב ועולה מטפלים באבר בריא על-ידי תרופות, ממלאים אותו ברעלים אורמיים, מביאים לירידה בתפקודו ואת הבעיה הראשונה – מזניחים. הערה: אני אוהב את מדד האוראה, בארה"ב עובדים עם ה-BUN, ומאחר שאני עובד הרבה עם ארה"ב באמצעות תוכנות וידאו אני מעריך את הבון לאוראה כך:

טלו את מדד הבון (BUN) תכפילו אותו ב –  2.14

כדי לקבל כמה בון הם באוראה למשל, יש לכם BUN 33 – להתחיל או לא להתחיל בצום לקטינים (אם מדד תנגודת האינסולין בסדר, הקריאטינין גבוה מהנורמה וההומוציאסטין מעל 7) 33 כפול 2.14 = 70.62 מומלץ להתחיל בצום לקטינים למשך 21 יום, לגשת לבדיקת דם כדי לברר אם אפשר לצאת מהצום או להמשיכו, או לקבוע תור בקישור למטה…

מדדים נוספים מבדיקות המעבדה שלך שמלמדים אותי כיצד להתמקד בבואי להחלים את צנרת העיכול ללא תרופות

הביטוי לפציעת דופן המעי בא לידי ביטוי במדד האוראה או ה-  BUN 28+ ואוראה מעל ל- 70 בהמוגלובין נמוך (רמת המוגלובין הנמוכה מ-12 מיליגרם לדציליטר) ובמדד פריטין גבוה. פריטין הוא חלבון תוך-תאי נפוץ שנמצא בסוגי תאים רבים ותפקידו לאחסן ברזל, ולשחררו בצורה מבוקרת בשעת הצורך. (טווח הנורמה גברים: 25-274 ננוגרם למיליליטר; נשים מתחת גיל חידלון הווסת: 11-122 ננוגרם למיליליטר, ומעל גיל חידלון הווסת: 14-18) באדם הוא משמש מעין בופר למניעת מצבי חסר או עודף ברזל.

MCV –  נפח ממוצע של כדורית דם אדומה

מדד נוסף שמעטים מבחינים בו; MCV גבוה. MCV גבוה ומדד של הטרנפסירין מוגבר, הם מדדים חשובים להבנת נזקי דופן המעיים – הדבר מצביע ברגיל על אנמיה מאקרוציטית – במילים פשוטות מדדים שמצביעים על מחסור בויטמין B12, חומצה פולית– (ויטמין M) הווה אומר בעיה בבלוטת התריס, על בלוטת התריס אפשר לקרוא עוד במאמרי – כאן וכאן. אבל וזה נושא דיוננו כמעט המרכזי – גם על פגיעה בדופן המעי ולא סתם אלא באזור בו הברזל אמור לעבור מצנרת המזון (המעי הדק העליון) אל צנרת הדם. (וכשהערכים של ה-MCV נמוכים מדובר באנמיה מיקרוציטית. כדוריות הדם קטנות מאוד). MCV גבוה מכונה אנמיה מאקרוציטית (Megaloblastic anemia). האנמיה המאקרוציטית מאופינית בתאי דם אדומים גדולים מהרגיל, וכן כנזכר הרגע, בפגיעות במערכת העיכול. בשני המקרים היא מכונה אמיה מגלובלסטית. מקרי השמנה שלא מזהים ירידה בתפקוד בלוטת התריס – נכנסים לכאן!!! רפואת הממסד לא יודעת למעשה מה לעשות במצבים אלו, היא חסרת אונים – וזה מצער מאוד, כי מדובר בבעיה פשוטה שנוצרת עקב חוסר בסיבים תזונתיים (פסיליום או צ'יאה, הם ההמלצה שלי, אבל יש עוד סיבים טובים, למשל משיבולת שועל או תפוח אדמה, רק אל תשתמשו כאן בנבט חיטה). מחסור בסיבים תזונתיים (אי נטילת פסיליום) הוא שמביא למחסור בויטמין B₁₂, ולחוסר חומצה פולית ולעתים בשל העדרם ברכיבי המזון – טלו כף פסיליום לכל הפחות בכל בוקר. בנוסף לכך ירידה בתפקוד הלבלב, תרופות שהורסות ומעלות את ה-pH=החומצה בקיבה ורעב מביאים להיווצרותה – אבל זאת רפואת הממסד – אין לגעת בה, אבל מותר להרהר בהישגיה הדלים. מכל מקום מדד MCV גבוה (בבדיקות דם)  בהחלט מצביע על פציעה, חבלה בתאי האפיתל של מערכת העיכול! תחילה הפצעים בדופן הצנרת זעירים. בהמשך הציפוי הדק והעדין של המעיים נקרע. הוא שאנו מכנים "תסמונת המעי הדליף". ומדד ה- H2 עולה ורומז על יתר היסטמין. ולחלופין כאשר ההיסטמין משתחרר בעודף הדבר משתקף בתגובה אלרגית. והרס של ויטמינים חשובים – מצב זה שהוגדר מעי דליף, זורע הרס במערכת החיסון של המעיים, מפעיל יתר על המידה את תאי פייר, ופוגע ביצירת הויטמינים B12 ו K. פוגע בספיגת הברזל, שרוב הספיגה שלו מתבצעת בחלקו העליון של המעי הדק (דואודנום) ובהזנה שמתרחשת בעיקר בחלקו השני של המעי הדק (ג'רונום). ולא פחות חמור מולקולות שבמצב הבריא לא היו יוצאות מצנרת העיכול בשל גודלן, יוצאות מהחורים שבקעו בדופן המעי הדק העליון והתחתון. – כך מתחילה פרשה מורכבת היא סוגיית ההיסטמין. ההיסטמין – אחת מ-20 חומצות האמינו הסטנדרטיות בטבע – הנו חומר שנמצא כמעט בכל רקמות הגוף. הוא נקשר בתגובה אלרגית שמקורה בדלקת; ומשתחרר במצבי עודף חלבונים במערכת ההובלה או וכאשר קיימת תגובה של אובדן גמישות צנרת האוויר המובילה לריאות – במצב זה אני ממליץ על צום היסטמין (נושא שנקשר במחלות ריאה קשות, אם נושא צנרת הובלת האוויר מעניין אותך אפשר לקרוא עליו עוד במאמרי שהקישור אליו נמצא כאן), אלרגיה למזון ורקב חלבונים שנדחס למערכת דרך פצעי דופן המעיים. ההיסטמין גורם לתסמינים כגון: תגובה בעור הכוללת גרוד, פריחה, התלקחות ותפיחה אסטמה של העור. הרעלת מזון וכיווצי השרירים של צנרת העיכול נובעת לעתים גם מהיסטמין שמקורו בדגי ים. חשוב לציין כי הרעלות בבני-אדם מדגים המכילים ריכוז גבוה של היסטמין מהוות סכנת חיים אמתית. ההיסטמין מרחיב את החדירות של דפנות עורקים, בכך שהוא מרחיב את דפנותיהם מה שגורר בצקות בגוף.

בצקות בגב הן אות אזהרה ליתר היסטמין עקב יתר חלבונים. בכלל זה הרעלות מדגים המכילים ריכוז גבוה של היסטמין ומהוות סכנת חיים אמתית. 

צום היסטמין – הוא הימנעות ממזונות שמעוררים, במצבי אלרגיה ממזון, יצירת היסטמין בגוף: כל מוצרי החלב, ובמיוחד: גבינות, יוגורטים, חמאות, גבינה צהובה, גבינות מיושנות מותססות כמו פרמז'ן, גבינות כחולות, קממבר, ברי, צ'דר, רוקפור – כולן מכילות כמות גבוהה במיוחד של מיצרי היסטמין.

דגים: חלק מהדגים אסורים במיוחד טונה, סרדינים ומקרל; וכל הדגים המעושנים גם כל הבשרים המעובדים: למשל נקניקיות, נקניקים, סלמי, בשרים מיושנים. החלק המדהים קשור בחלבון מותסס – הוא

אסור לחלוטין מוצרי סויה: מיסו, טופו, נאטו, טמפה, רוטב סויה וכן כל הירקות המותססים (מוחמצים במלח כף מלח על ליטר מים): כרוב כבוש, סלק כבוש, זיתים גם שום, זנגויל וצנון כבוש. אסור בירה מכל הסוגים, יינות ואפילו סאקי, אוזו ויסקי או קוניאק כולם מעודדים יצור של היסטמין בגוף.

אסור קרואסון ועוגה ישראלית מסוג עוגת שמרים לקפה ומאפה וכל מאפי השמרים, בכלל זה תוסף שמרי הבירה לסלט. בצום היסטמין אסור לחם מחמצת! בנוסף לכך אסור חומץ ומזונות המכילים חומץ כמו רטבים לסלט ואפילו סיידר תפוחים. עגבניות מבושלות מעודדות יצור היסטמין בגוף הן אסורות ובכלל זה כל המוצרים מעגבניות: קטשופ, רוטב צ'ילי, עגבניות משומרות, עגבניות מיובשות ורוטב לפיצה. ירקות ופירות המכילים מעודדי יצור ההיסטמין באופן טבעי אסורים: כל פירות ההדר, בננות, תותים, משמשים, דובדבנים, חמוציות, דומדמניות, תמרים, נקטרינות, פפאיות, אפרסקים, אננס, שזיפים מיובשים, שזיפים, צימוקים, פטל, תותים. ריבות, ג'לי. ירקות אסורים בצום היסטמין: עגבניות, חצילים, דלעת, פטריות ותרד. אסורים משחררים היסטמין: שוקולד; ביצים; דגים; חלב; ורכיכות: חלזונות, צדפות, קלמרי, דיונון.

ראו גם מאמרי –

ציר מעי-כליה – ומחלת כליות  נפרופתיה אימונוגלובולין A ששמו רוצה להחלים ללא תרופות ממחלת מחלת כליות נפרופתיה אימונוגלובולין איי?

ציר המעיים-מוח פסיכוביוטיקה psychobiotics

ויטמין C – בפועל הוא גם אנטי היסטמין

אנטי-היסטמין – antihistamine – ויטמין C הוא אחד מפלאי התזונה הגדולים ביותר. וכשאנו נוטלים אותו ממקורות טריים הוא אנטי היסטמין טבעי הפועל נגד קולטני H2 – הם צורת "ההיסטמין" שנמצאת בעיקר בקיבה, וגירוי של הקולטנים H2 על-ידי היסטמין גורם להפרשת חומצה. חוסמי H2 (כמו תוסף ויטמין- C סי 1000מ"ג) בדרך כלל חוסמים את הקולטנים האלה ומפחיתים את הפרשת החומצה ותגובות אלרגיות נעלמות.

משתמשים באנטי-היסטמינים לטיפול בצרבות ואלרגיה לצד צום מהיסטמין מלווה בתוסף ויטמין C במינון גבוה, תזונה נוגדת היסטמינים בה בולטים ברוקולי, בצל, פלפלים וכרוב – תזונה זו (צום היסטמין) משמשת כטיפול בכיב עיכולי. בנוסף לטיפול בצרבת. ויטמין C הוא נוגד חמצון רב עוצמה הנלחם ברדיקלים החופשיים ומסייע במיצוק העור ודילול הדם.

מזונות עשירים בוויטמין C שמותרים במצבי אלרגיה ומלחמה בהיסטמין הם

גויאבה, פלפלים אדומים, כרוב, פטרוזיליה, ג'ינג'ר, כל סוגי הבצלים, פלפלים ירוקים, ברוקולי, מנגו, וכרוב אדום כולם נצרכים טריים., הם חלק מצום היסטמין.

סקוטלריה מקובל שימוש בסקוטלריה – צמח אנטי אלרגי שמייצב את תאי הפיטום – נטילה בקפסולות, תה סירפד (5 כוסות לאורך היום), ובאכינציאה שנמצאה כתורמת לייצוב מערכת החיסון של צנרת העיכול. ולחובבי הכדורים – (25 מ"ג בלילה) Wal-Dryl Allergy – Allergy, ליטול לפני השינה הכדור יעיל אך מרדים. בארה"ב אין צורך במרשם כדי לרכוש אותו. יש מקרים שכדאי ליטול גם בבקר. יחד עם זאת הימנעות מנטילת כדורים היא מטרת המזון כתרופה!!!

היסטמין (Histamine) הוא תרכובת אורגנית חד-אמינית שנוצרת במצבים אלרגניים שמקורם בתאי פייר שהוזכרו לעיל, על ידי האנזים L–היסטידין דקרבוקסילאז בהרעלות מזון, בעיקר נוכח יתר חלבונים וחלבונים שמקורם בחלב פרה. המזון הדולף מהמעיים, עקב מלחמת המערכת בגלל יתר חלבונים, נרקב (במצבי יתר חלבונים, יתר הומוציאסטין, או אלרגיה ובעיה של יתר לקטינים, כלומר יתר חלבון מהצומח – ראו להלן). הרקב החלבוני רעלני. דרגת חומציותו נעה סביב pH 5.1 ו

מעודדת היווצרות היסטמין או משמשת קרקע להמרה של היסטידין להיסטמין – תרכובת שמעורבת בתגובות מקומיות של מערכת החיסון, וגורמת להרחבת כלי דם ולכיווץ שריר חלק (דופן המרה, כלי הדם, והלימפה גם לכיווץ שרירים חלקים בריאות ובמערכת העיכול)  לאבדן הגמישות ובהמשך ההיסטמין עלול להוביל להופעתן של מחלות קשות בהן אנמיה, קוצר נשימה, התנפחות שוקיים  תחתונות גם סרפדת ולהפעלת ציר מעי-כליה – ומחלת כליות נפרופתיה

אימונוגלובולין A

קיימים שלושה סוגים של שרירים: שריר שלד, שריר חלק ושריר הלב. תאי השריר החלק מתכווצים לאט יותר, ומופעלים על ידי מערכת העצבים האוטונומית הבלתי מודעת. השתלטות עליהם כפי שקורה ברעלת חלבונים, היא בחזקת אסון. השרירים החלקים מהווים את המרכיב העיקרי בדפנות איברים פנימיים כגון הקיבה, צנרת המעי והתריסריון בכיס המרה, כלי הדם, והלימפה גם בריאות. פגיעה בשרירים החלקים האלו מעוררת בחילה, כאבי ראש קשים, קשיות עורף, נפיחות בגרון, קשיים בבליעה בשעת הארוחה (בעיקר של חלבונים, אבל גם של פמימות כמו אורז) תסמינים שמזהירים מפני הפרשת ההיסטמין על ידי תאי פיטום. התגובות מדווחות על מצבים של יתר המוציאסטין ורעלת חלבונים. אני שב ומדגיש יתר חלבונים, הוא נושא חדש, כנראה בהסטוריה התרבותית לא היה קיים עד למאה ה 19 בקרב רוב הציבור. אנשים בודדים אכלו צרכו הרבה חלבונים. יתר חלבונים משמש קרקע המרה של היסטידין להיסטמין. תמוה הדבר שמכל האפשרויות לא בוחרת רפואת הממסד להקטין את מנת החלבון כדי להעלים תסמינים אלו. 

כל גרם חלבון מיותר רק מזיק

כל גרם חלבון מיותר רק מזיק – מעטים יודעים שגם אם תאכלו כמות מזערית של חלבונים, 15 גרם ממגוון צמחים בכל יום רק לאיכות החלבונים יש תפקיד. כל גרם חלבון מיותר רק מזיק. כמות היתר מציפה את הגוף באמוניה. במצב רגיל הכבד הופך את האמוניה לחומצת שתן ומעביר אותה לכליות, והן מפנות אותה דרך השתן.

כמות גדולה של חלבונים יוצרת עומסים אדירים על הכליות. הן ממריצות את זרם הדם בתוך הכליה ומשבשות את .מלאכת פינוי הרעלים בצנרת העדינה שלה 

על מערכת זרימת הדם הכלייתית אפשר לקרוא עוד – כאן.

עבור כל 50 גרם חלבונים שאנו אוכלים, הגוף שלנו זקוק ל – 3 כוסות מים על מנת לדלל את חומצת השתן, הנוצרת ומופרשת החוצה כתוצאה מתהליך העיכול של עודפי חלבונים וזו גם הסיבה שטורפי בשר חייבים להשתין לעתים קרובות לאחר אכילת בשר.

אנשים שמרבים באכילת חלבונים ולא מקפידים על שתיית מים (מי ברז) מסכנים את עצמם ויכולים להגיע להתייבשות, זיהומים בדרכי השתן, וההמשך אבנים בכליות! (כולם תסמיני התיבשות). חלק מהעומס החלבוני מתפרק בגוף – דפנות תאיהם נפרצות ושאר החלבון נערם בגוף והופך מטרד, כערמות של אשפה שחומריהם נטחנו ונשארו בדופן המעי. אלו חומרי פסולת וחלקם נשטפים החוצה דרך הכליות והכבד, אך חלק מהמולקולות והחיוניות לצרכי הגוף שבות לשמש את הגוף. הן מוחזרות אל זרם הדם על-ידי הכליות (ספיגה חוזרת) הן מתקבצות ויוצרות את החומצות האמיניות שמשמשות את הכבד ובאמצעותו את הגוף לצרכי שיקום ובנייה מחודשת.  הכבד חייב לקבל חומצות אמיניות ברצף לשימושיו – אבל במידה הנכונה. הכבד מוגבל בשטחי איחסון ולכן הוא לא יכול להשתמש בכל הרכיבים שמועברים אליו, כך חומצות האמיניות מציפות אותו בנוכחותן. ומה יעשה הגוף כשנוצר בכבד עודף רכיבי חלבונים– נדרש אחסון. העודפים עוברים לדם, לזרם הלימפה, גם לנוזלי המעיים. עודף חלבונים מתרוצץ בצנרת הגוף ויוצר עומס (פקק). הגוף ממשיך לחפש מקום לאחסן את יתר החלבון. וכך עד שידחס החלבון לאיזה מקום נוצרת בעיה של חומציות – נוכחות חלבונים, כזו שמשנה את ה-Ph וזה אחד היסודות לאבדן גמישות העורקים וצנרת האוויר ובסיס איתן להתפתחות מחלה כרונית. גם הוא אירוע תלוי תזונה. העודף נדחס לדפנות הצנורות והנזק לגמישותם מתחיל ואחריו מה שמכונה מחלות ניווניות (שבץ מוחי, טרשת עורקים, כבד שומני, קריסת הכליות, הריאות והלב). חלבונים (מפורקים) אחרים מתאחסנים בצורת רדיקלים חופשיים. נגדם קם קו ההגנה הראשון בו עיקר המגוננים והמסייעים לאיזון הגוף כדי לשמור על בריאותו הם מינרלים וויטמינים כגון ויטמין C וחומצא אלפא ליפואית (ALA) גם ויטמין E – הרדיקלים החופשיים כילד היפראקטיבי שובב מסוכנים, בלתי צפויים וחייבים להרגיע אותם – יש להם קשרים פתוחים והם יכולים ליצור כימיקלים אחרים, זרים ורעים בחלקם (כשחודרים לתא ומשתלטים על החומר הגנטי הם פוגעים במיטוכונדריה – נושא רחב עליו פרסמתי מאמר – כאן) מסרטנים – מחלת המשקעים נקשרות מהר מאוד עם מחלות ניווניות והסרטן אחת מהן גם אי ספיקת כליות. יתר לחץ דם, השמנה בטנית, כבד שומני, סוכרת ואי ספיקת כליות נושא התמחותי. מאחרי הנזק הרחב הזה, שמוביל לרפואת היתר עומד נושא הפסקות האחרונות במאמרי יתר היסטמין. ויתר היסטמין הוא הגורם שמכווץ את שרירי דופן המעי (הווילי) ומוביל לאבדן גמישותה של צנרת העיכול והדבר הזה פשוט משתקף בתגובות אלרגיה שונות למזון. דמימת ההיסטמין – יתר היסטמין משתקף כדמימה בשני מקומות בגוף: ברך שמאל מדיאלית, תחושת הכאב בכיפוף הברך ובצוואר – בקושי לסובב את הראש ימינה ושמאלה. הדמימה משקפת נדיבות, ונתינת יתר. בורדר לין.

לסיכום – הגוף יכול לאבד רק 40 גרם חלבונים ליום, עודף יוצר "פקק" בצנרת ההובלה ואלרגיה למזון שמדד ה –H2,תאי ה-T, הסיירת הלוחמנית שמגנה על גופנו, משקף אותה גם מדדי ה-אוראה והקריאטינין.

תאי T היוצאים משליטה הם עלולים לפגוע בדופן המעי לגרום למחלות כרוניות כמו מחלת קרוהן, שבה תוקפנותם מעודדת את יצורם של חיידקי המעיים וגורמים לדלקת חריפה.

צום חלבונים חי – נועד לתקן את המצב שנוצר בעקבות שנות עודף חלבונים שנדחסו ושקעו בצנרת הגוף.

צום חלבונים – הוא תרופה מדהימה שאני נוהג להשתמש בה בקליניקה שלי מסיבות, שאני חושב שהצלחתי כאן למעלה להסבירן, בבואי להוביל תהליכי ריפוי עמוקים במצבים של אי ספיקת כליות, סוכרת, ומחלות ניווניות אחרות שאבדן גמישות העורקים, צנרת הנשימה והובלת האויר גם צנרת הובלת המזון עומדת מאחריהן. 

תאי פִּיטוּם – מאסט והיסטמין (מכונים גם מאסטוציט, Mastocyt; Mast cell, תא מאסט) – הוא תא דם לבן – תאים שנמצאים בדופן המעי בשכבת הרירית המיוחדת (lamina propria mucosae) – חלק ממערכת ההגנה. מבחינה אנטומית הם חלק מהדופן שנמצא מתחת לרקמת האפיתל ומרכיבים יחד אתה את הרירית, חלק מרקמת ציפוי שנמצאת בדופן המעי, ולמעשה נוכחת בכל הצנרת בגוף שיש לה קשר עם הסביבה החיצונית – מערכת העיכול, מערכת הנשימה, מערכת השתן ומערכת הרבייה. שמה של הרקמה "מיוחדת" מעיד על כך שהיא מאפיינת את הרירית. שכבת הרירית המיוחדת כוללת נימים ותאים לימפואידיים, והיא מזינה את האפיתל, אשר אין בו כלי דם. בשכבה זו ישנן גם בלוטות וצינורות המובילים את החומרים המופרשים אל החלל החיצוני. עצבים, כלי לימפה, סיבי שריר חלק, פיברובלסטים, מקרופגים, לימפוציטים, תאי פלסמה, אאוזינופילים, ותאי מאסט או פיטום, נושא עניננו.  תאי פיטום ממלאים תפקיד חשוב בהגנה על הגוף, כיוון שהם מעורבים באופן מעמיק בריפוי פצעים ובהגנה מפני פתוגנים ופולשים זרים. ידועים שני סוגים של תאי פיטום – אלה הנמצאים ברקמת חיבור, וסוג נפרד הנמצא ברקמות המצפות את דרכי הכניסה לגוף (כגון אפיתל דרכי הנשימה וצנרת העיכול נושא חיבורי זה). פעילותם תלויה בתאי-T. תאי ה-T הם, כאמור לעיל, תאי דם לבנים שמתעוררים נוכחות מי שמוגדר "זר" להתקפה ובה בעת מחמיר העומס החלבוני בגוף, ומוביל לחומציות הדם. במילים אחרות כשיתר חלבונים פוקק את צנרת ההזנה תאי ה-T נמצאים ככל הנראה בהתקפה. באלרגיה חריפה (תגובה מערכתית חזקה לאלרגנים, כגון יתר חלבון, סוגי חלבון (מוזרים) למשל לקטינים, שנמצאים בקטניות, גבינה צהובה מחלב פרה, הומוציסטאין, אגוזים, עקיצות דבורים, יתר אלכוהול וסמים), מתרחש שחרור מסיבי ברחבי הגוף מתאי הפיטום של היסטמין המוביל להרחבת כלי דם רבים, ולסימפטומים של הלם אנפילקטי המסכן את החיים. אנפילקסיס (Anaphylaxis) היא תגובה אלרגית לא תקינה ומהירה של מערכת החיסון לחומר המזוה או מתפקד כאלרגן, במהלכה משתחרר היסטמין מן הרקמות וגורם לתסמינים מקומיים או מפושטים, בחלקם מסכני חיים. תאי פיטון מעורבים באופן מעמיק בריפוי פצעים ובהגנה מפני פתוגנים. הם נמצאים בכמות מרשימה במיוחד בעור, בשכבת החיפוי של המעי ודרכי האוויר, אך גם במח העצם ומכווצים בכיווץ שרירים כרוני שרירים עצמאיים (חלקים). זו גם אחת הסיבות לכך שבדיקת אלרגיה למזון מדגמת עור. מעטים יודעים שתופעות כגון מחלות עור, פגיעה ברירית דרכי הנשימה, רירית מערכת הרבייה, רירית מערכת העיכול, ורירית עיניים שמובילה לעיוורון מקורה בפגיעה בדופן המעי, בתאי פיטון או מאסט  ברירית המעיים שמקורה ביתר חלבונים המשתקף בבדיקת דם ביתר הומוציאסטין והיסטמן.  הלקיטינים  ויתר MCV  או/וגם אוראה – "לקטינים", הוא שמה הכולל של קבוצה גדולה של חלבונים. לקטינים נמצאים בשפע בחלבונים מהצומח. הם יכולים להיקשר לפחמימות ובכך הם גורמים להן להיות פחות זמינות לגוף. הצורך בהזעקת האינסולין, לסלקן מהדם, פוחת וזה טוב. לא כל הלקטינים זהים באופן פעולתם. אלה מהם שעלולים להיות בעייתיים יותר נקראים פרולאמינים (גליאדין שבגלוטן) ואגגלוטינינים (לציטין סויה, שעועית אדומה ובשעועית ירוקה – באחרון הם נמצאים בכמויות קטנות, באזוקי הכמויות עצומות). אגגלוטינין – הלקטין שנמצא בשעועית אדומה, בכמות גדולה גם לא נהרס בחימום – זו אחת הסיבות שאני לא ממליץ להשתמש בה כתרופה. יתר BUN  אוראה ויתר MCV הם מדדים נוספים הנשקפים מבדיקות הדם שמצביעים על כשל בתפקוד דופן המעי – הMCV נקשר גם בחוסר ברזל ועל כך אני כותב בהרחבה כאן. מאמר מעמיק על אנמיה ולמה חסר לך ברזל – ממליץ לעיין בו כדי להבין את מדד ה-MCV יותר לעומק. הצד האפל של תאי פייר – כאשר המערכת החיסונית הזו (פייר) מייצרת נוגדנים רבי-עוצמה נגד הלקטינים זה רע. הנוגדנים האלו פשוט תוקפים אותם בין אם הם טובים או רעים ללא הבחנה והתוצאה חד משמעית: דלקת חריפה של רירית המעיים, פגיעה בדופן התריסריון, המעי הדק העליון וגם בחיידקי המעיים הטובים שבמעי הגס, נפגעת גם ספיגת הברזל. בהמשך נוצרים פצעים, בדופן הצנרת. הציפוי הדק והעדין של המעיים נקרע. ויתר חלבון מהצומח – דולף דרך הדופן הפצועה ונרקב מחוץ לצנרת, הרקב רעלני ומשמש קרקע להמרה של היסטידין להיסטמין. ההיסטמין הזה תוקפני ומתנהג כתרכובת שמעורבת בתגובות מקומיות של מערכת החיסון.

השילוב – רקב חלבוני, נוגדנים רבי-עוצמה, תאי פייר תוקפניים, מדד גבוהה של תאי – T, ויתר היסטמין מביאים להרחבת כלי דם ולכיווץ שריר חלק (בצנרת המעי אבל גם בריאות) ולאבדן  גמישות צנרת המעי גם למדד קריאטינין גבוה

מצער לדעת (שלרפואת הממסד אין הסבר לקיומו, לבד החשש שהכליות נפגעו) – תרופות להפחתת קריאטינין מקובלות, אבל הבעיה כאן כנראה יתר חלבונים. אלרגיה ללקטינים. יתכן שהקריאטינין ירד אבל גם מדד ה-GFR ואז החולה מפונה לטיפולו של נפרולוג כשהבעיה גסטרואנטרולוגית. כדי להמנע מטעות נפוצה של איבחון במצב זה חייבים לבחון את מדד האוראה או ה –BUN, ההומוציאסטין וההיסטמין גם אלרגיה לקטינים ומקרוציטוזיס (אנמיה מקרוציטית או מאקרוציטית) macrocytosis – בבדיקת דם מופיעה כ MCV. נוכחות מקרוציטים בדם; קיימת במצבים מסוימים של מחסור בברזל ומיעוט חמצן בגוף. (אנמיה מקרוציטית) פוגעת בתאי האפיתל, בכושר הספיגה של וויטמין B12 או/ו בחומצה פולית, ניכרת גם בעליה בייצור תאי דם אדומים. MCV היא בדיקת נפח של כדוריות הדם.

יש לדעת שהלקטינים מצויים גם במלפפון, קישוא ודלעת. צרכו קטניות במתינות, מנה בת 5 כפות ממנת החומוס ליום – היא מנה מופרזת של יתר חלבון. הכמות שתרבות המזון דורשת היא של 4 כפות חומוס ליום בלבד!

מה שעוד לא ספרתי לכם זה שגם בכיכר לחם מחיטה מלאה יש ייתר לקטינים והמידה הנכונה 4 פרוסות בלבד ליום (כשאין תוספת לקטינית מקטניות). דמימה או בלימת זרם הדם – כאשר חלבון לקטין (מהסוג הרעיל) כמו אלו שנמצאים בחיטה (ויטאגלוטנין), מגיעים למערכת העיכול ותאי פייר תופסים אותם ומגדירים אותם: "פולשנים זרים" הם נתקפים באכזריות. תאי פייר שבים ותוקפים אותם יום אחר יום. וכשהחלבונים – כל החלבונים: מהחי, בשר ודגים או רכיכות וכן החלבונים שמקורם מהצומח: סויה, עדשים, שעועית נמצאים בארוחת בקר, צהרים ובערב ובין הארוחות ההתקפה הזאת נמשכת כל הזמן והנזק עצום. למרבה הצער תופעת לוואי מרכזית לה היא התאווה ליתר חלבונים וכשהיא מגיעה לשיאה המזון הזה, הרעלני, נורא טעים – מדד האוראה/BUN בדם עולה, וההיסטמין תוקף גם ההומוציסטאין משתולל. זה הזמן שיש להניח שגם הקריאטינין עולה ואפילו האלבומין יוצא מאיזון [היפואלבומינמיה – למשל היא רמות אלבומין נמוכות בדם 3.3 – 3.4 ומטה מצביעה על בעיה בסינתזת החלבון וחסר באבות מזון (תת-תזונה) משתקף בבצקות] וגם האוראה עולה ומגיעה אל מעל ל-145. מכל מקום זה הרגע בו חלבוני לקטין (מהסוג הרעיל) נצמדים לתאי דם אדומים, במנוסתם מהלוחמים (פייר), ועלולים להצמית את הדם באחיזתם זו בכדוריות (לעצור את יציאת הדם והפעלת מערכת הקרישה). מיגרנות קשות, צרבת, גרדת, קריאטינין גבוה,  A1C גבוה ואנמיה הן רק חלק מהתופעות שמוסברת פעמים רבות בניסיון נואש של הלקטינים שנצמדים לתאי דם אדומים,  כדלקת בכליות, או אי ספיקת כליות. רבותי מנוסתם של חלבונים מהלוחמים (תאי פייר שפוגעים עקב כך, בעקיפין בדופן התריסריון והמעי הדק – ועל כך להלן) זו אולי תופעה שאפשר לכנותה אלרגיה למזון, לא כשל הכליות! היא שמתפתחת והנזקים יכולים להיות איומים, אבל למעשה היא ממש קלה לפתרון באמצעות תזונה מחלימה ואפילו אנטי היסטמינים. זה נראה כמו אנמיה, זה נראה כמו קריאטינין גבוה אבל בהחלט יתכן שמה שנדרש זה רק צום חלבונים! פגיעה במעי הדק קשה יותר להחלמה, ובדרך כלל מוזנחת אבל רק בשל איבחון גרוע כדלקת בכליות, בריאות, בעור, אנמיה. פגיעה בדופן המעי שחיכה ויכולה להשפיע על יכולת הספיגה של המעי ולמנוע הספקת ברזל לגוף (אנמיה).

תת תזונה ורמות אלבומין נמוכות בדם – סביר יותר שתת זונה התפתחה במצב בו יכולת הספיגה של המעי ובהמשך יכולת ההזנה שלו נפגעו. כדי למנוע רעב, ותת-תזונה, יש לבדוק בצקות ע"י מגע  ואת מדדי האלבומין – היפואלבומינמיה – רמות אלבומין נמוכות בדם ובצקות הן מדד נוסף לדופן מעי פצועה.

הערה: אנמיה או אנמיה תזונתית היא מחלה הנובעת בדרך כלל ממחסר בברזל בגוף. אם אין מספיק ברזל בגוף לא נוצר המוגלובין תקין, חמצן הנכנס מהריאות לא מוצא אל מה להקשר. והחמצן המגיע אל תוך הגוף לא ממשיך אל מעמקיו ולא מגיע אל התאים, אין ייצור אנרגיה ואדם מרגיש חולשה, אדם כזה קם בבקר ורוצה להמשיך לישון. A1C גבוה – נפוץ במצבים כאלה וכשישנה פגיעה בתנגודת האינסולין – ומדד ההמוגלובין המסוכר A1C עובר את – ה=6, ומדד תנגודת לאינסולין עולה על ה – 3, בכל זאת יש לבחון גם אם תזונה לקויה בה יתר חלבון מהצומח/מהחי מוביל את הבעיה, לפני שמתחילים להרוס את הכליות עם זריקות אינסולין. יתר חלבון מהצמחים/מהחי היא תזונה גרועה שמכילה יתר לקטינים בתזונה צמחית אז, הלקטין הוא שמחליש את פעולת האינסולין – האינסולין הוא המחסנאי הטוב והחרוץ שאוסף את יתר הגלוקוז מזרם הדם. אפסנאי שמוציא אותו מהדם אל מדפי האחסון שבתוך התאים. כשהלקטין מפריע לעבודתו של האינסולין ערכי הגלוקוז וה-A1C עולים – הבעיה ביתר חלבונים ולא בחוסר אינסולין בדם. גם כאן יש לשקול אנטי היסטמין לפני זריקות אינסולין.

תנגודת לאינסולין היא שקובעת

הפן החיובי, אם ישנה נחמה ביתר חלבונים, היא נמצאת בתנגודת לאינסולין (המדד מראה אז על תנגודת לאינסולין שנמצאת מתחת ל- 2) מלמדת על מצב טוב מבחינת הלקטיינים. אם למשל 210 – הואנמדד הטריגליצרידים ומדד הכולסטרול טוב HDL – 30. חלוקתן זו בזו נותנת את היחס ביניהן, שהוא כאן 7. 7 הוא תנגודת הגוף לקולטן של אינסולין וגבוה מאוד מ 2. תמונה זאת דורשת דווקא צום לקטינים.  לקטינים כנזכר למעלה בורחים… בכך שהם נצמדים לפחמימות או לחיידקים ובכך הם גורמים לפעמים גם להשפעות חיוביות ומבורכות. מדד אינסולין – תנגודת לאינסולין תקין, הוא המדד שמרגיע. אז לפני שאתם יוצאים למלחמה נגד לקטינים תנשמו רגע… ותחשבו את התנגודת לאינסולין.

תנגודת לאינסולין או המדד להתנגדות של הגוף לקולטן של האינסולין או חישוב יכולת העמידות לאינסולין הם היחס בין רמת  הטריגליצרידים לכולסטרול הטוב (HDL) אם החלוקה ביניהם נותנת מספר שקטן מ-2, כנראה אין התקפה של אינסולין מחומצן על דפנות הנפרונים ועל יצורו של הגלוטתיון. אבל אם המספר גבוה מתחילה לך סוכרת.

פגיעה בדופן המעי – משקפת תזונת רעב של חיידקי המעי בתקופת הרעב – בזמן שהלקטינים נצמדים לתאי דם אדומים, במנוסתם מהלוחמים (פייר) כמו גם כאשר חתיכות חלבון לא מתפרקות ונרקבות בחלל המעי או מחוצה לו בנוזל הבין תאי – בשל פרצות בדופן המעי. במצב מביך שכזה נוצר במעי עצמו מחסור במזון לחידקים שנמצאים בתוך חלל המעי.

החיידקים המורעבים, בשל העדר זמינות חלבונים, בשל מנוסתם מתאי פייר שתוקפים אותם, עסוקים יותר בתחרות על המזון המוגבל כדי לשרוד ופחות זמן עומד לרשותם למניפולציות על הגוף (זאת גם כאשר בתזונה עצמה נמצא למעשה מצב של יתר חלבונים) כדי לשרוד את הרעב החיידקים שנזונים מחלבון (הם גם מכונים חיידקים רעים) עוברים לטריפת דופן המעי עצמו.

אחת הדרכים, שאני משתמש בהן ברפואת דופן המעי – בבואי לתקן את דופן המעי הדולף, כאבים בברך שמאל, מיגרנות, קריאטינין גבוה היא ניצול תכונה זו של הלקטינים. וכשהם לא מאוימים והחידקים במעי מורעבים, נחלשים ומתים הולכת ומתפתחת אוכלוסית החיידקים הטובים, שמייצרת את הגלוטתיון, B12 וויטמין k, בגלל שאני מזין אותם על – ידי תזונה מחלימה שאני מבקש מהמחלים ליטול – פסיליום – כך הם פשוט מאפשרים לתאי פייר, שמומחיותם בתיקון פצעים, להתפנות אל בניית דופן המעי מחדש. הקושי בזיהוי המזון שהמערכת לא מגדירה אותו "גורם זר" אינו אתגר גדול מדי למי שהתמחה בפתרון הבעיה. רשמתי אותו למעלה שוב ושוב: צום חלבונים ופסיליום. יש לדעת שההשפעות של הלקטינים מגוונות מאוד ורק במקרים של מחסור בויטמין B12 [ניתן להסיק כי מחסור ב – B12 הוא תסמין של תת חומציות בקיבה – (היפוכלורידריה)] וסיבה לצרבת ואנמיה. מחסור בברזל – במקרי אנמיה – ובמקרי צרבת ושאר מחלות המעי הדליף כמו אבדן גמישות צנרת הובלת המזון, תמיד חייבים לבדוק את מצב האוראה או מדד ה –BUN  ההומוציסטאין, ההיסטמין ההמוגלובין ואפילו את הכולסטרול הרע (LDL) והטוב (HDL), את הטריגליצרידים את מדד הסינון = ה-GFR ואת מצב הקריאטינין, MCV, ותאי – T גם את יצירת IgA ואם אלו ובמיוחד האוראה – נמצא גבוה  (מעל 70 או 75) – יש להתחיל בצום לקטינים ולשקול ליטול תוספי תזונה שנזכרים למעלה – בכיתוב שמצורף לצילום: "LE CHÂTEAU DE BEAUVOIS – ירון מרגולין, עמק הלואר, צרפת". הערה ותזכורת לנזכר למעלה: במעבדות מסוימות נבדקת תכולת החנקן שבאוראה (BUN) ולא האוראה יש להכפיל פי שניים את התוצאה (BUN) כדי לקבל את ערכי אוראה. לדוגמה, BUN של 10 מיליגרם לדציליטר מייצג בערך 20 מיליגרם לדציליטר של אוראה (שתנן) ולהפך לחלק ב –  2.14. בנוסף לכך ויטמין D שידוע כחיוני לחוזק עצם, ועקמת בעמוד השדרה מצביעה על מחסור בו גם מגן על  שרירי המעים,  ומונע פגיעה בדופן המעי. הויטמין הזה D נמצא בחלמון, כבד, כבד דגים, שמן דגים וחלב מלא. בכל דגי מים קרים כולל סלמון, מקרל, טונה, סרדינים, הליבוט ובקלה. יש לזכור שהגוף מסוגל לייצרו על ידי חשיפה לקרני השמש.

תמיד אפשר לתקן את הבעיה בעזרת החזרת הגמישות לגוף, ארגון מחודש של תרבות ההזנה ומסע מרתק של החלמה.

גלוטמין (Gln), הוא חלבון, ידידה הטוב של הבריאות, פרסמתי עליו בהרחבה – כאן, הוא גם חלק קריטי במערכת העיכול. גלוטמין הוא חומר התזונה העיקרי לתאי רירית המעי. בה הוא מסייע לווסת את הרבייה התאית [מקור].  באמצעות מנגנון ווסת זה, גלוטמין מסייע במניעה ובנייה מחדש של מעיים דולפים, דבר הנפוץ בקרב אנשים הסובלים מבעיות דלקתיות ואוטואימוניות [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. מסיבה זו ההמלצה שלי ליטול אותו בצורת חצי כרוב אדום ליום (בסלט, כמיץ) אבל חי (לא מבושל). הוכח כי תוסף גלוטמין יעיל מאוד בקרב אנשים הסובלים מקוליטיס כיבית, מחלת צליאק, מחלת קרוהן ותסמונת המעי הרגיז [מקור1, מקור2, מקור3].

הגלוטמין מהמזון (כרוב אדום, עדשים, טונה או פולי סויה) גם כתוסף בריא ויעיל למצבי חולי קשים ומוכר כיום כתרופה. הוא תומך בבריאות מערכת העיכול והמערכת החיסונית והיכולת להפחית את התשוקה לסוכר ואלכוהול.

[מקור]. למאמרי –

גלוטמין (Gln) המגן הגדול על בריאות האדם – כל מה שחשוב לדעת – כאן. 

חלבונים זקוקים למיצי עיכול חומציים לפרוקם לחומצות האמינו בשעה שפחמימות מתפרקות לגלוקוז בסביבה בסיסית

שתייה וצירופי מזונות לא נכונים במהלך הארוחה, מדללים ומנטרלים את החומצה הכלורית ומקיימים את תופעת האלרגיה שנזכרה למעלה לדוגמה חלבונים זקוקים למיצי עיכול חומציים בשעה שפחמימות מתפרקות לגלוקוז בסביבה בסיסית. מי שמבקש לשמור על תרבות בריאות וגמישות צנרת העיכול חייב ללמוד להפריד ולא לאכול בארוחה אחת חלבונים עם פחמימות – עוד על כך כאן זכרו פחמימות: פסטה, לחם גרעיני תבואה, מייצרים מיצים בסיסיים ומתעכלים גם הרבה יותר מהר – וזקוקים לאנזימים שונים מאלו שהחלבונים זקוקים להם – הצירוף שלהם בארוחה אחת לא טוב (עוד על כך ועל צירופי המזון הנכונים – במאמרי עקרונות צירופי המזון – כאן) צירופי מזון שגויים, רעים גם בשל נטרולה של החומצה הכלורית בקיבה – הווה אומר שהמזונות (חלבונים) לא מתעכלים כראוי ומתחיל עקב כך תהליך של ריקבון בקיבה עצמה. ריקבון חלבונים מהווה בית גידול מצוין לחיידקים רעים. המיקרוביום – מושבה גדולה יכולה לזרום בהמשך הפוך ולהביא נזקים אדירים מהמעי הגס לקיבה. מגיל 18 חודשים והלאה התזונה של התינוק הופכת להיות הרכיב העיקרי שמשפיע על הרכב החיידקים בגוף. בהדרגה, עד גיל שלוש בערך, הרכב החיידקים הזה מתעצב ומתקבע באופן ייחודי לכל אדם ואדם. עם זאת, גם בהמשך הוא נתון לשינויים, ואחד הגורמים שמשפיעים מאוד על הרכב החיידקים שלנו המיקרוביום שלנו הוא המזון שאנחנו צורכים. (החיידקים והחומר הגנטי שלהם, שמכונים יחד "מיקרוביום") – לסיכום המיקרוביוטה האנושית מתחילה להיווצר מיד לאחר הלידה והמזון שלנו מעצב אותה. הרעבה יכולה לחסל אוכלוסיה שלמה של חיידקים – על ההרעבה מיד. הבעיה מורכבת אף יותר משנחשף לא רק שהתזונה משפיעה על החיידקים אלא גם הם משפיעים עליה. חיידקי המעיים למשל יכולים לפרק פחמימות שהאדם אינו מפרק בעצמו, וכך הם תורמים לניצול יעיל יותר של המזון שלנו. גם הנטייה שלנו להשמנה תלויה בהרכב החיידקים שמתאכסנים בגופנו. נמצא למשל שאנשים שסובלים מהשמנת יתר מתאפיינים במיקרוביום לא מגוון יחסית והסיבה לכך בתזונה נטולת ירקות ופירות. תזונה של חיידקי המעיים – תאי פייר שאמורים היו להתגבר עלינו מפלישתם של החיידקים ה"רעים" מהמזון, מהאויר, מבבלילת המזון שלא עוכל דיו בקיבה לא עשו זאת. מסתבר שיתר חלבונים בצירופים שגויים לא מאפשרים להם לחסל את כמויות החיידקים האלו ויותר מכך – קיימת מערכת יחסים הדוקה של החלפת מסרים בין החיידקים שחיים בגופנו במעי הגס למשל לבין מערכת החיסון של המעי הדק והתריסריון למשל, וכאשר חיידקי המעי הגס שחיים בסביבה מותססת חודרים למעי הדק העליון ולתריסריון ופוגשים בחיידקי פרוק החלבונים מהקיבה (שפועלים בסביבה חומצית – שהשתבשה והיא כאן כבר לא חומצית או לא חומצית דיה)- הדו-שיח הזה משתבש ועלולים להופיע ככשל חיסוני, שפוגע במערכת החיסונית הגדולה ובפעילותם של תאי פייר בפרט משתבש. העומס שנוצר על תאי פייר מגיע לקו האדום העליון. הם עסוקים בהעמסת חלבונים מוגזמת על המעי בו הם מתפקדים וכשהם עסוקים בלמגר יתר חלבונים שמופיעים במערכת שלהם יום אחר יום, שעה אחר שעה, והחיידקים האלה חיים שם והם גם אוכלים את המזונות שנערמים בצנרת של גופנו והמזון של החיידקים הטובים נעדר בשל חסר בפירוקו למרכיבי היסוד שלו – הם מורעבים ומתים מרעב ונערמים בבלילה הכוללת. נוצר מצב איום שדומה לזה שלאחר נטילת אנטיביוטיקה. האדם חייב בראש ובראשונה לשקם קודם כל את אוכלוסיית חיידקי המעיים בעזרת גיוון בתזונה ורק לאחר מכן לנסות דיאטה שיוצרת למעשה רעב במעיים ובכל תאי הגוף. כי כאשר החיידקים הטובים מורעבים והחיידקים הרעים הולכים ומתגברים כי אין מי שימנע זאת מהם והם שולטים על מרקם המזון שבצנרת העיכול שאין בה די להזינם הם עושים את שלא יאמן – הם פונים אל רירית דופן המעי ומצחילים לאכול אותה! כך מתחילה תזונה תאית גרועה. תזונה תאית גרועה הורגת. תזונה תאית גרועה היא למעשה רעב מתרחש. נוצר מצב אבסורדי האדם משמין מרוב אוכל והגוף שלו רעב, תאי גופו רעבים, המערכת החיסונית רעבה. במצבי תזונה חסרת מזון עקב צירופי מזון שגויים וכתוצאה מחילוף החומרים של החיידקים הפולשים (מהמעי הגס), שנתקפים על ידי תאי פייר ונעשים חלק מבלילת המזון וחלקם, שממשיכים לחיות במעי, ואוכלים ממזונותיו נוצרים גזים וחומצה חזקה מתפתחת ושמקורה בצואה שלהם. חומצה זו היא זו שבהם משגשגים חייידקי ההליקובקטר וזה גם מה שגורם לכאבים בקיבה ולריח הרע בפה העולה מהקיבה ולסבל הרב מהצרבת ועוד לא הגענו לקרוהן וקוליטיס שהפכו בימנו ממחלות נדירות למחלות נפוצות מאוד וסמל ליתר חלבונים וטרוף של אכילת בשר, חומוס ומג'אדרה. פרה-ביוטיקה, ופרו-ביוטיקה – שמירה על החיידקים הטובים במעי הגס עוברת דרך תוסף סיבים למזון (כפית פסיליום ליום, בארוחת הערב, וחצי כפית לתחושת שובע בבקר, בהמשך המינון גדל). חיידקים טובים (פרה-ביוטיקה) חייבים תזונה כדי לשרוד, להתרבות ולשגשג והסיבים התזונתיים הנמצאים באוכל שאנו אוכלים הם מזון העל של החיידקים האלו – פרה-ביוטיקה מזון העל של החיידקים, זאת בשונה מפרו-ביוטיקה שהם החיידקים עצמם).  גם אם נכניס חיידקים רבים למערכת העיכול, בעזרת תוספי תזונה, הם לא יועילו ואולי יזיקו כי ללא תזונה (פרה-ביוטיקה) הם ינדדו למעלה ויהוו מצא גידול לחיידקים רעים כגון  ההליקובקטר שהורס את דופן המעי הדק העליון ואת הקיבה כפי שהוזכר למעלה בשל יצור האמוניה. המעי הדק הוא צינור שאורכו מטרים אחדים, בו נעשה תהליך העיכול של סוכרים, חלבונים, שומנים, ויטמינים ומינרלים. חלק מהחומרים נספגים במקומות ספציפיים, כמו למשל ויטמין B12 הנספג רק בקטע הסופי של המעי הדק.  המעי הגס זהו צינור באורך של כמטר וחצי, אליו נכנסים תוצרי העיכול שיוצאים מהמעי הדק, לתהליך העיכול האחרון ויצירת הצואה. המעי הגס המחולק לשישה חלקים: המעי האטום (צקום), המעי הגס העולה, המעי הגס הרוחבי, המעי הגס היורד, הכרכשת, החלחולת (רקטום) ופי הטבעת. המעי העיוור הוא קטע מנוון של מעי ללא מוצא, המצוי בחיבור שבין המעי הדק והמעי הגס. מדובר בבליטה קטנה דמוית צינורית מפותלת, הסגורה בקצה ומחוברת למעי הגס סמוך להתחלתו (בבטן הימנית התחתונה). אורכו מספר סנטימטרים. הוא אינו משתתף בתהליך העיכול, אך גורם מכאובים בבטן התחתונה הימנית למחלימים רבים מאי ספיקת כליות שפגשתי. פי הטבעת הוא חלקו הסופי של מערכת העיכול, משם יוצאת הפסולת של כל מה שבלענו לאחר שהסתיים תהליך עיכולו. במעי הגס מתבצעת תסיסה של חיידקים טובים, שמאפשרת יצירת ויטמינים שונים וספיגת חומרים מזינים נוספים לגוף. התהליך שעוברת הצואה במעי הגס הוא תהליך ארוך ומשמעותי, ושעשוי לקחת יממה ואף יותר. כדאי לדעת שאנשים יכולים להסתובב שנים עם שלשול או עצירות, ולא לטפל במצב זה, בשל אי נעימות לשוחח על צואה – צואה לא סדירה הינה סמן מרכזי של  בעיה עיכולית, ולעתים מקורה של מחלה קשה שמתרחשת במקום אחר בגוף: סוכרת, אי בפיקת כליות, אנמיה, כבד שומני – אחד המדדים המקובלים בעולם לבדיקת איכות הצואה (מבחינה ויזואלית), הוא טבלת הצואה של בריסטול, (Bristol stool chart) טבלה שפותחה באנגליה ושמחלקת את הצואה לשבע קטגוריות, מבחינת המרקם, הצורה והצבע. קטגוריות פשוטות שמאפשרת לבדוק אם הצואה תקינה או לא.

מה לאכול כדי להבריא את דופן המעי

מזונות ההחלמה – ג'ל האלוורה (נקי מהנוזל הצהוב שנמצא מעליו בקילוף שכבת העלה העליונה האלואיל), נבטי ברוקולי, חצי כרוב אדום חי או טרי ליום, מיץ מתפוח אדמה חי, מיץ תפוחים (1/2 ליטר ליום), מיץ פרי הצבר – נאטו, טמפה או טמאל (תירס מותסס בעלי קלח התירס – מתכון) וכוסמת ירוקה מונבטת לצד כפית פסיליום ליום (הערה – פסיליום זה תוסף של סיבים תזונתיים (פסיליום, צ'יאה) יש ליטול בתיקון מערכת העיכול כשעה לפני צריכת "מעדני הברזל" – למניעת מצבי אנמיה), 2 פרוסות לחם שעורה שרוף (בתוסטר, או על האש), מרק מיסו, פלפלים (כולל חריפים), בצלים (כל הסוגים – למשך 21 ימים, אחר-כך להפחית) 3 כפות כרוב כבוש (כבישה ביתית) ליום, שמרי בירה (כפית ליום) וחופן גרגירי שעורה מונבטים שמוגדרים כמזון מחלים דופן המעיים. לצד תה שומר = תה אניס, תה לענה, שיבה, ומשקה כורכום או וקומבוצ'ה (משקה המיוצר מתה מתוק תוסס עם תרביות שמרים ובקטריות) וצום חלבונים חיים ומותססים. בהקשר זה יש להפחית בצל שעלול להביא לאחר 21 ימים לעיבוי של נוזלי הלימפה. במקום בצל יש להעדיף כמויות קטנות של עירית וקרישה (לוף).

השעורה פצצת הבריאות למערכת המעי שלך 

– ברשימת מרכיבי השעורה המלאה ההופכים אותה למאכל-על עתיר בריאות, נמצא המרכיב המרשים שהוא של סיב מסיס הנקרא בטא-גלוקן (beta-glucan) הדומה ביציבותו לסיב אחר הנקרא פקטין (Pectin) המוכר לנו מתפוח העץ. הבטא-גלוקן הינו סיב צמיג (דביק) שגוף האדם אינו מסוגל לעכל במהירות ונמצא גם בשיבולת השועל עליה פרסמתי מאמר – כאן. יחד עם זאת  הריכוז של בטה גלוקן בתוך הגלעין וגם בקליפה של השעורה גבוה יותר ולכן, השעורה יעילה יותר משיבולת השועל במקרה שלפנינו. בשילוב עם מים, הבטא-גלוקן תופח עשרות מונים מנפחו הרגיל ומאט את תנועת המזון בתוך מערכת העיכול ופירוקו, תוך מניעת עליה תלולה של רמות הגלוקוז והאינסולין לאחר ארוחה. הודות לבטא-גלוקן השעורה גם מסייעת להוריד רמות כולסטרול טוב משיבולת השועל, שידועה בנושא זה כתרופה להפחתת כולסטרול. עוד על יתרונותיה של השעורה – כאן.

מתכון להכנת חלב שעורה – כאן

מקורות טובים לנחושת שמסייעים לספיגת הברזל והגמשת דופן המעי ומזרזים את קצב החלמתו: כבד, שקדים, גרעינים שלמים וקשיו (שלושת אלו רק למי שלא סובל מאי ספיקת כליות), עדשים, כוסמת, שעועית, חסה, חיטה מלאה, ואורז מלא. באותו נושא דרושה חומצה פולית (כבד עוף מבושל, בוטנים ללא קליפה, אספרגוס מבושל וחסה) ווויטמין C (שנמצא בפירות הדר, בקיווי, במיץ לימון ובפלפלים). מחסור באחד מהמרכיבים הנ"ל לא יעזור למוח העצם לייצר כדוריות דם אדומות – מצב זה מכונה אנמיה – מִעוּט דָּם – Anemia גם לו השפעה מזיקה על תהליכי החלמת דופן המעי. מעל ל 21 יום של מזון להחלמת דופן המעי אני ממליץ ליטול תוסף וויטמין B12 פעיל (מתילקובלמין), אם נאסר עליך לצרוך כבד, שרימפס או סרדינים שהם מקור משובח לוויטמין B12, בכוס אחת של סרדינים יש כ- 13.5 מיקרוגרם B12 , כאמור לעיל יש ליטול תוסף מתילקולבלמין – בלבד.

זהירות –  אזהרה לכשל בספיגת הברזל ומצבי אנמיה בשל דופן מעי פגועה ותחילה על חומצה פיטית – בנטילת ברזל מהצומח ישנה בעיה שכדאי לשים אליה תשומת לב: חומצה פיטית, למשל, שנמצאת בדגנים מלאים, סובין, שיבולת שועל וקטניות יבשות (לא מונבטות) גורמת לאי ספיגת הברזל. גם פוליפנולים (למשל טאנין, הנמצא בתה) קפאין, המצוי גם בקקאו ולא רק בקפה וסידן מונעים את ספיגת הברזל גם יין אדום ומוצרי חלב. יש להימנע מהם משל היו מזונות אסורים. חומצה אוקסאלית נמצאת בתרד ובפתרוזיליה מתגלה כגורם מפריע לספיגת הברזל, אם כי ישנם בידנו כמה מחקרים המראים שהשפעתה זניחה, בניגוד למה שחשבו בעבר, אני ממליץ להימנע ממזונות אלו, ולהמעיט בצריכתם ככל האפשר. ככלל כל העלים הירוקים-כהים כמו גרגיר הנחלים, עשבי תיבול, מנגולד, עלי בייבי, כרוב ירוק כהה (נדיר בארץ), עלי בטטה ועלי אבוקדו גם חסה עשירים גם בחומצה אוקסאלית, המפריעה לספיגת הברזל. נושא שמאתגר אותי נוכח צום חי, וצום מיצים בטיפולים באי ספיקת כליות, פיברומיאלגיה ומחלות מערכת העיכול (קרוהן וקליטיס כיבית). הערה חשובה – צום חי הוא תרופה מדהימה, אבל יש להשתמש בה ובמזון נא בכלל במידה הנכונה, לאחר 21 יום לפחות מנה אחת ביום צריכה להיות של מזון מבושל, כשיש לשים דגש על חיזוק הטחול. מזון נא מחליש את הטחול. 

הטחול הוא האבר שבו משתקף מה שבאמת קורה בצינור העיכול. והטחול נפגע כאשר אנו אוכלים כמות גדולה מדי של מזון לא מבושל.

ישנן כמה דרכים לזהות זאת ואחת מהן הגב העליון מתקשח.  אסור קפה, ושוקולד בשל היותם חסם בפני קליטת הברזל בדם מומלץ לחכות עם הקפה. ולא לשתות גם תה (גם לא תה ירוק), או שוקו ולחכות עם לא שוקולד, גלידת שוקולד ועוגות שוקולד לפחות חצי שעה עד שעה לפני ואחרי הארוחה, שהרי כל אלו מפריעים משמעותית לספיגת הברזל. (חליטות של צמחים כמו לואיזה או מרווה, מותרת). אסור מוצרי חלב.

אני מזמין אותך לאתר החדש שלי – לחיצות ההחלמה

למאמרי – חזרה לבסיס – עקרונות צירופי המזון – כאן

• • • • עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה.
      • לחלק הראשון הבצל והפלפלים
      • לחלק השני – החסה
      • לחלק השלישי – תפוח אדמה והבוטיראט
      • לחלק הרביעי – הכוסמת המופלאה
      • אי ספיקת כליות – טיפול ללא תרופות
      • להוריד קריאטינין, אוריאה ולהחלים ללא תרופות מאי ספיקת כליות
      • הערכות שונות במדידת אשלגן בפלזמה שוללות לפעמים שלא בצדק יתר אשלגן
      • בה – היפרקלמיה פסאודו היפרקלמיה – Hyperkalemia
      • מדד חדש לבריאותך – ביטול האסרוסקלרוזים
      • הקורטיזול וכאבים בבית החזה וביד שמאל
      • אוראה – למה האוראה מוגברת ומופחת בדם Urea
      • -אי ספיקת כליות להחלים ללא תרופות – על הGFR ונזקי התרופות
      • וירוס הקורונה וגרון יבש
      • אלרגיה קשה למזון – להחלים מפגיעה ברירית המעיים ללא תרופות – מצרבת,
      • השמנת יתר, אנמיה – מאבדן גמישות צנרת העיכול
      • להחלים בפשטות ממחלת ריאות חסימתית כרונית
      • רוצה להחלים בצורה מלאה מסוכרת
      • שחיקת סחוס, למה לסבול? – ללא ניתוח ללא תרופות – טיפול להחלמה
      • עורקים גמישים – הסוד והדרך לזכייה בבריאות מחדש
      • פרנצ'סקו מסינה Francesco Messina אלהים באדם שחיפש אחר היופי
      • התרופות הטובות והרע – חיסול האוצר המגן על משק המיים ולחץ הדם בגוף – האשלגן
      • התרופות הטובות והרע – אבץ
      • תרופות הרגעה שמשאירות אותך רעב וחרד  – ציפּרָלֵקס, פּרוֹזַק, פלואוקסטין 
      • התרופות והרע – ביוטין B7 ויטמין H
      • רוצה להחלים מיתר לחץ דם?
      • התרופות והרע – ומי הורס לך את ה-Q10
      • מחסור בויטמין בי-1 מייצר סיוטי לילה וחלומות זוועה B1
      • גלוטתיון Glutathione ו-N-אצטיל-ציסטאין (NAC)
      • למה יש לי מחסור בוויטמין B12
      • אילוף הכליות הסוררות – איך להחלים מאי ספיקת כליותלהקליק כאן
        • אנמיה למה חסר לי ברזל?
        • קל לשמור על הכבד
        • להחלים בפשטות ממחלת ריאות חסימתית כרונית
        • רוצה להחלים בצורה מלאה מסוכרת
        • שחיקת סחוס, למה לסבול? – ללא ניתוח ללא תרופות – טיפול להחלמה
        • עורקים גמישים – הסוד והדרך לזכייה בבריאות מחדש
        • פרנצ'סקו מסינה Francesco Messina אלהים באדם שחיפש אחר היופי
        • התרופות הטובות והרע – חיסול האוצר המגן על משק המיים ולחץ הדם בגוף – האשלגן
        • התרופות הטובות והרע – אבץ
        • תרופות הרגעה שמשאירות אותך רעב וחרד  – ציפּרָלֵקס, פּרוֹזַק, פלואוקסטין 
        • התרופות והרע – ביוטין B7 ויטמין H
        • רוצה להחלים מיתר לחץ דם?
        • התרופות והרע – ומי הורס לך את ה-Q10
        • מחסור בויטמין בי-1 מייצר סיוטי לילה וחלומות זוועה B1
        • גלוטתיון Glutathione ו-N-אצטיל-ציסטאין (NAC)
        • שלושת המיצים
        • חזרה לבסיס – עקרונות צירופי המזון
        • על ההזנחה –
        • ניתוק רגשי – על הקורוציונה
        • די לכאב
        • ראיית המעמקים – כניסה לטרקלין או על החיים האמתיים.
        • התודעה השלילית
        • ביקורת מבזה
        • על לחם חוקם של העסקים
        • למה אני לא מצליח להתמודד
        • מגיע לי – העדר הכרה במאמץ של השועט קדימה, בהחלט יכול להוביל לכישלונה של קרירה מזהירה.
        • סוכרת כלייתית (נפרופתיה סוכרתית) כן, אפשר להחלים".

נשארו לך שאלות אני מזמין אותך ליצור קשר בטופס כאן למטה, אשמח להשיב לכל שאלה.

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן

שמי Name:

טלפון phone:

דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:

איך אני יכול לעזור לך How can I help you:

אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:

Δ

למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך). מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.