כיצד למגר את כאב החידלון בפני נישול ותאוות בצע שיכול להופיע בשריר יד שמאל

לאביגדור אישרצון כאבה היד. הוא לא יכול היה להניע את ידו השמאלית לאחור וכלפי מעלה. אשתו לחצה עליו להיפגש איתי, אבל הוא סרב. אביגדור אישרצון היה בטוח שינצח את הכאב, אבל הכאב שלט בחייו והוביל אותו אלי.
מה שהטריד את אישרצון יותר מכל לא היה מחסור בשינה בגלל הכאב, לא עלבון הגוף או הויתור על מסע סנפלינג ב'דרג׳ה' עם חבריו, אלא, האיום של גלות מעסקיו וחוסר יכולתו להגן על רכושו.
יפויי הכוח שנתן לעורך דינו הביא עליו אסון בלתי נמנע.
אלחנן, עו״ד ממולח, חבר אל כוחות דורסניים וחסרי מצפון. איש אמונו של אביגדור אישרצון מזה שנים רבות, עמד למכור את עסקיו של אישרצון, אימפריה של עסקי מזון, לאחת המשפחות החזקות מעולי רוסיה.
כצעד מקדים ניצל החבר לשעבר את האמון שנתן בו אביגדור אישרצון ושלל ממנו את זכות החתימה בחברה!
כשהגיע אישרצון אלי עמדו לפנינו שבועיים ימים עד לחתימת הסכם העברת הבעלות לרוסים. אביגדור אישרצון הרגיש מושפל, נבגד ומבוזה עד עפר. הוא עמד לאבד, בפעם השנייה בחייו, את כל הונו.
"כל הדרכים מובילות לרומא" (Omnes viae Romam ducunt); מאז שקראתי את "הנסיך" למקיאבלי הבנתי, שלא רק משפינוזה ודוסטוייבסקי אלמד על דרכי נפש האדם ועל מסתוריה, אלא גם מהמדינאים הדגולים ויותר מכך מיועציהם הגאונים.
דרכי האבן שסללו הרומאים אל הפרובינציות והערים האחרות אפשרו להם שליטה יוצאת דופן. אבל, בסביבות שנת 338 לפני הספירה, דרכים נוספות, לא מאבן, הובילו לרומא. הן לא איחדו את הפרובינציות אלא פילגו אותן, אבל אפשרו לרומא שליטה ארוכת שנים בהן.
לאחר שהמדינה הרומית הצליחה לכבוש את העולם הישן, היא פיתחה טכניקה להפצת חרדה. שיטה ייחודית, שמטרתה פיצול הכוחות (סביבה) לכל עבר על-מנת לשמור על כוחה מלוכד, חזק ובלתי מעורער. הרומאים כינו מאוחר יותר את הטכניקה "הפרד ומשול" (Divide et impera, מיוחסת ליוליוס קיסר). הקיסר הרומי החריד את הנכבשים, לא בכוח כפי שנהגו הערבים ולפניהם הרוסים, אלא על ידי כך שלא אפשר להם ללכד את כוחותיהם נגדו.
בעת צרה גם נפש אדם בריא מפעילה מעגל הישרדות על ידי גיוס כל הכוחות (קיפאון, התקף או ברח. ראה המוח הרגשי מאת ג'וזף לדו, בהוצאת עם עובד, סדרת "אופקים מדע").הפרדת כוחות בעת צרה תביא לחוסר אונים, חוסר יכולת למגר את האויב ולהשתחרר מעולו.
כיצד הנפש מתפצלת במצבים חרדתיים קשה עדיין להבין. אולם המטפלים הגדולים לימדו אותנו כיצד ניתן לאחדה מחדש.

לשאלות או קביעת תור ופגישת ייעוץ

כשאנו עוקבים אחר דרכיו המבריקות של הקיסר הרומי, הגם שהן אכזריות, זה נפלא ומלמד.
המדינאים הרומים התייחסו אל הערים והמדינות שכבשו באופן זהה. חלק מהערים הועדפו: מוזגו עם האימפריה הרומית ותושביהן זכו במלוא הזכויות כאזרחים רומיים. ערים אחרות הופלו לרעה ונושלו מזכויות אלה: נשללו מהן חלק מהזכויות על שטחי שלטונם, או שהם קיבלו מעין-עצמאות. אחרות נותרו תחת שליטה מלאה, או חלקית של הכיבוש הרומאי. מרכז הכוח היה ברומא, לשם הובילו כל הדרכים. שם היה גם מקור הנישול, לקיחת הזכויות והעדפה של משתפי פעולה. שום עיר לא הושארה חזקה דייה, כדי להתאחד עם חברותיה או לקרא תגר על רומא. נוצרה קינאה, הפחדה ופעילות שלמה של נישול והכול על מנת להביא את הערים הללו להילחם בינן לבין עצמן על חסדי רומא. כך, כל עיר ומדינה עמדה לבדה מול ממלכת רומי, ולא התאפשר התלכיד היחיד שמאפשר למגר כוח הדומה לכוחה המאיים של רומי. נקודת ההתייחסות של הערים הכבושות אל רומי הייתה כאל כוח חיצוני. החרדה, ההשפלה, האפליה, ההעדפת יתר עוררו בערים קינאה שיצרה מרירות ותסכול, ולכן לא היה להן ולפרובינציות זמן, ומשאבים נפשיים לכרות בריתות עם שותפות הגורל כנגד רומי. זו הסיבה מדוע כל הדרכים מובילות לרומא.
פעמים רבות טכניקת ה"הפרד ומשול" משחקת תפקיד מרכזי בהשתלטות על עסקים, על בן זוג ועל תפקיד במרחב העבודה.
עבור אדם חזק וכוחני כאביגדור אישרצון ההימצאות מול כוח עוצמתי שבא לנשלו מזכויותיו וגרם לו לחוסר אונים היתה טרגדיה שקשה לעמוד בה. הוא לא הצליח ללכד את חוזקותיו סביב רצונותיו ומטרותיו. הנפש שהתרגלה לתחושת המצליחנות נרמסה תחת הבגידה ולא מצאה כוח לראות במפלה אתגר. במקום זאת צעד אישרצון אל פי התהום.
אלחנן, ידידו של אביגדור אישרצון, והרוסים היו לרומא: נקודת ההתייחסות והמרכז. וכידוע, פירוד רק מוביל לעוד פירוד, לחולשה ולעוד חולשה ולאפיסת כוחות ולכן לעוד שליטה ולאותו רצון לקפוץ לתהום, כדי להינצל מהבושה.
רומא לא הייתה יכולה לעמוד מול כל הערים ביחד ולכן ברוב חוכמתה, בחרה בהעדפה, ביצירת אי שוויון מלאכותי ובאפליה כדי לפורר אותן וכך לשלוט בהן לאורך שנים ארוכות.
על אביגדור אישרצון הוטל עתה להפיל את רומא במכה. ליצר כוח שיפזר את האפליה שיצרה ולהעבירו אל תחומה. אבל תחילה היה עלינו ללכד את החלקים הפזורים לשלם אחד.
מה שעלינו לעשות במצבים כאלו, כפי שלימדונו המאסטרים העתיקים, הוא לפנות אל חיזוק התודעה. התודעה היא שתעשה את העבודה עבורנו. התודעה היא החשובה ביותר; לא פחות חשובה מכוח מדיני, תככים, מניפולציות, דריכה על גופות, איומים ובנית חרדות.
כאב היד של אביגדור אישרצון החל מקבל חיים עצמאיים. במקביל לחיזוק התודעה ובהמשך לגיוס חזקותיו, נאלצתי להשתמש בטכניקת הלחיצות שפיתחתי בעזרת הרקדנים של ירושלים, כדי למגרו (ראה בנושא זה את "תורת הדמימות").
מילים מתאימות ופשוטות ברגעים כאלה מביאות אדם לפתחה של תקווה. התקווה מאירה את התודעה. הבעיה היא לדלות אותן מילים פשוטות וכלליות ובמינון הנכון. לכוון את הפזורה וגווניה השונים בגלל האפליה, חוסר ההגינות והחרדה אל השלם. במצב בו כוחות גדולים כל כך מפוזרים ונעשים שונים כל כך זה מזה וזרים כל כך, כמעט שלא ניתן לחצות את הטשטוש שנוצר בין החלקים שהיו עד לפני רגע מתואמים ומלוכדים ולהשמיע להם דברי נחת שאינם מקוממים ומפצלים, אלא להפך להוביל אותם לשוויון נפש. בערפל שנוצר בתוך נפש כאובה רק רעיון אחד, אבל פשוט, יכול לקום ולשמש את כל הפלגים. הוא שיכול לאחד אותם לאלומה אחת וגם לשנות את כיוונם מההתפזרות ליעד מועדף, כחיילים סביב מנהיג אחד, חזק כאביגדור אישרצון עצמו. כי הוא ורק הוא, כשתודעתו תשוב אליו, יוכל לכוון הכול אל החזית ושם בעזרת כוחותיו הטבעיים יכה בהם, כפי שאביגדור אישרצון יודע להכות. ובמכה אחת וחזקה לפורר את הבוגד ואת הרוסי לכל רוחות השמיים.
אך אביגדור אישרצון היה בלתי מלוכד במעמד כאב היד.
שבתי אל מקיאבלי. אל פרשנותו המבריקה לסיבות ולדרכים שהביאו לנפילה של האימפריה הרומית. אצל דוסטויבסקי זה הפך לרעיון המלכד את הנפש סביבה (הרעיון החיובי, בהבדל מכוחו של הפלצור ב"אחים קרמזוב"). הרעיון המלכד עומד במרכז ספרו "עול ימים" (הנער).
מוזר, אמרתי לאביגדור אישרצון (את מה שידע כל חייו): מוזר, שכוחות נפש אדירים כשלך פוזרו לכל עבר והפכו כוח נגדך במכה אחת קטנה כל כך?
אביגדור אישרצון הזדעק, שרירי היד השתחררו והוא עצמו קבע איתי מיד סידרה של פגישות שהסתיימו בהטבה והתחזקות.
חצי שנה לאחר מכן שבתי לשמוע ממנו. גלעד, בנו ביקש להשתלב בעבודתי. אשתו התקשרה לקבוע לגלעד תור, אבל, הדגישה שאביגדור אישרצון הוא שעומד מאחורי ההמלצה לבנו. מאדם חזק וסגור כאביגדור אישרצון אי אפשר היה לקבל מחמאה גדולה מזו.
ירון מרגולין
ערכה: הדרה ספרא
12/2/13

הערה: המאמר מאפשר חומר למחשבה בלבד ואין בו שום המלצה או הכוונה לאדם לפעול או לעשות. היה ופעל יהיה זה על אחריותו בלבד.
מי שיבקש להרחיב את הנושא או לעבוד עם ירון מרגולין יפנה בכתב אל:
Yaron.margolin@gmail.com
במסרון SMS

נשארו לך שאלות 

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

37727

למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

זעקות השבר על שעמום אינן נדירות והן רוויות כאב. יש ומקור השבר בחיים שלך נובע מסיום פרויקט מרגש או מסיום קרירה מוצלחת. בהמשך אני מספר לך על חבייר בנסואו ועל הדרך המיוחדת שלו לפתור את הבעייה המכאיבה – מאמר זה יכול להאיר את דרכך ולתת לך הזדמנות לפתור את הבעיה שלך. 

שבר ברגעי ההתרוקנות הוא תופעה שחיכה: סיום קריירה, עזיבת אחרון הילדים את הבית, גירושין או פרידה מבן הזוג. תופעות מכבידות שלעתים מקשות על חלקינו להמשיך בחייהם.

 ההתרוקנות העסיקה לא רק את העוסקים בתחום הטיפולי, אלא גם את העוסקים באמנות. אביא כדוגמא את שירו של המשורר חיים נחמן ביאליק "הַקַיִץ גווֵעַ":

 וּמִתְרוֹקֵן הַפַרְדֵס. רַק טַיָלִים יְחִידִים

וְטַיָלוֹת יְחִידוֹת

יִשְאוּ עֵינָם הַנּוֹהָה אַחֲרֵי מְעוּף הָאַחֲרוֹנָה                  נוהה – מתגעגעת

בְשַיָרוֹת הַחֲסִידוֹת.

 הבית מתאר את ההתרוקנות ותחושת המות בסופה.

 הבית השני בשיר המובא לעיל, בנוי משני משפטים: אחד קצר מאוד המסתיים עוד לפני השורה הראשונה: "וּמִתְרוֹקֵן הַפַרְדֵס" והשני מתאר את סיבת ההתרוקנות: "מעוף האחרונה בשירות החסידות" מהווה את הסימן האחרון לגוויעת הקיץ. ומעטים המטיילים המסתכלים בעין מתגעגעת אל "מעוף האחרונה בְשַיָרוֹת הַחֲסִידוֹת״.

 עזיבת החסידות, הממלאת אותנו מועקה, מסמלת את המעבר ממקום בו אין חיים למקום בו יש חיים. נטישת המקום בו אני נמצא להתמלאות במקום אליו אני לא בא.

 חוית היתמות עקב הנטישה או התמלאותו של מקום אחר בו אני לא בא, מסיימת את השיר ומפנה אותנו לעתיד:

 וּמִתְיַתֵם הַלֵב. עוֹד מְעַט וְיוֹם סַגְרִיר

עַל-הַחַלּוֹן יִתְדַפֵק בִדְמָמָה:

"בְדַקְתֶּם נַעֲלֵיכֶם? טִלֵאתֶם אַדַרְתְכֶם?         אַדַרְתְ-מעיל

צְאוּ הָכִינוּ תַפּוּחֵי אֲדָמָה."

יום הסגריר הוא שיעביר אותי לעולם של חולין, לעולם בו אנשים חייבים לעמול בהכנות לקראת החורף: לבגד חם ולאוכל -""בְדַקְתֶּם נַעֲלֵיכֶם? טִלֵאתֶם אַדַרְתְכֶם? צְאוּ הָכִינוּ תַפּוּחֵי אֲדָמָה". הדאגה לחיי החומר בימי הסגריר תופסת את מקומה של תמונת הנוף שבבתים הקודמים. האדם ממלא את המרחב שהתרוקן בפעלתנות ודאגה לימות החורף.

כל אדם מפרש את חווית הנטישה באופן שונה:

זה החש בנטישה ובעזיבה פונה אל העבר ונעלב. נטשו אותי!

וזה הרואה את ההתרוקנות המתרחשת ומפנה את תשומת ליבו אל ההווה. עכשיו אני בהעדר. אני ריק מתוכן. משעמם לי. חיי מונוטוניים וחסרי התרחשות.

זה הרואה את התרוקנותו בהקשר להתמלאות האחר פונה לעתיד. לשם יגיעו ברי מזל, כמו החסידות בשיר דלעיל.

כל אחד מהדגשים נקשר בדמימות תחושת הזמן (דמימה, מושג פסיכוטראפי שמתאר את הזמן שעצר וחיי האדם קפאו והחלו סובבים סביב עצמם במערבולת מחזורית. הנקודה בה עצרו משמעותית ונקשרת באיכויות הסחרור, תכניו והטראומה שגרמה להקפאתם באותו זמן. דמימה, ראה תורת הדמימות.) שהתרחשו בתקופת גיל אחרת. ובתהליך טיפולי יקבלו דגש הולם.

המשותף לכל החווים את ההתרוקנות ככאב משתק הוא הנזקקות לרגש שימלא את הריק.

הנפש לא יכולה לאחוז בריק.

הנפש דורשת חלל מלא לקיומה. יש ותדרוש למלאו מידית והיא מתאווה לכך גם במחיר התמכרות לריגושים, מזון רגשי, עיסוק מידי להיתלות בו ואפילו התמכרות לאלכוהול וסמים.

אחרים יכולים להתמלא מחדש במשמעות בתהליך איטי שיאפשר להם בנייה יסודית של חיים שניים.

המזדרזים ממלאים פעמים רבות את החלל הריק בסערת נפש, עצבות, חרדות, ייאוש, השפלה עצמית, תחושת אשם, דאגה לעתיד, תאוות ופעלתנות רבה שרובה מיותרת. הם שיפנו לטיפול.

המתמלאים באיטיות חסונים יותר או שעברו תהליך פסיכותרפי מוצלח. הם אלה שישתמשו בהתרוקנות כהזדמנות מיטיבה ויבנו דרך חיים חדשה ובדרך כלל עשירה יותר ומתאימה יותר לתקופת חייהם המתחדשת.

חבייר בנסואו –

 בשנת 2002 סגרה קרן רבת עוצמה את תקציב התרומות שלה לארגנטינה. מוסדות תרבות קרסו גם זה של חבייר בנסואו (שם בדוי). ביום אחד קפאה הפעילות  ומפעל חיים שלם קרס. חבייר התמוטט. הכאב היה כה גדול שמכר משותף המליץ לו לבוא לישראל כדי לעבוד איתי. קלאודיה התקשרה אלי כדי לברר אם יש לי מקום בשביל חבייר בנסואו. אבל היומן היה עמוס מדי ונראה שהסיוע שלי יהיה בלתי אפשרי. השם שלו היה מוכר לי מהתקופה שלי במכסיקו. אחיו היה אז בשיא פריחתו כשחקן תאטרון וידיד קרוב לקיקה, המשוררת הגדולה, שנמנתה על ידידי הקרובים ולזכותה הספרדית שלי. קיקה האמינה בכישרון הגדול של בנסואו.

 עברו שלושה חודשים וחבייר בנסואו נכנס לפעילות חיים חדשה: קונדיטוריה ובית קפה באחת השכונות הציוריות של בואנוסאיירס.  שם פעל ברציפות במשך שבעה ימים בשבוע, כמנהל, שף קונדיטור, מארח וכך למשך שבע שנים רצופות.

עד שקרס. העייפות החלה להכות בו, אבל הרווחה הכלכלית ניצחה והוא סחב עוד שנתיים ונפל למשכב. בעצת הרופאים החליט להוריד את קצב העבודה, הכניס מנהל חדש למקום והזמן שהתפנה הושקע תחילה במנוחה ואחר כך בריגושים שהלכו ורבו: אלכוהול, יחסי מין מזדמנים, חופשות יוקרה ומסעי קניות.

קלאודיה שבה והתקשרה אלי. סיפרה על הקורה עם חבייר בנסואו. היא דאגה לשלומו, ראתה התרסקות ולא הצלחה, אלא שגם אז הקליניקה הייתה מלאה ובנוסף לא נראה שבנסואו חש נחיצות בטיפול.

לפני שנה וחצי חבייר בנסואו הגיע לירושלים וביקש להיפגש איתי בבית קפה. נפגשנו ב״מזרחי״ שבשוק מחנה יהודה. קסמו הרב כבש אותי מייד. החלפנו רשמים על העולם המשותף לאוהבי ספרדית והתרבות הנקשרת בה.

התרגשתי גם על חזרת קיקה אל חיי הרגש שלי ועל שהכיר את פעילותי האמנותית במכסיקו סיטי.

השיחה לא עזבה לרגע את עולם האמנות. חיי ההווה של בנסואו לא נחוו. לא דוברו. לא היו קיימים. החיים נעצרו ב 2002 וכל שארע מאז היה מסע הישרדות להחזיק את חבייר בחיים. חבייר בנסואו רצה בטיפול. הוא ידע שהוא חי בכלוב זהב ושחיי היצירה שלו כקונדיטור מקפיאים את מפעל חייו כמנהל בית הספר לאמנויות יפות בבואנוס איירס. הוא רצה ללמד. הוא רצה להכשיר ציירים ולצייר בעצמו ובמקום זאת אפה עוגות משובחות!

האיש הזה ריגש אותי. בתובנות שלו צץ הקסם שקיקה דיברה עליו וגם קלאודיה. ידעתי שאעבוד איתו גם אם אצטרך לחזור ולעבוד בשבתות ועד חצות. כן. החלטנו לצאת למסע משותף. מסע טיפולי שהחל מייד ונמשך באמצעות תוכנת הפלאים ״סקייפ״.

חבייר בנסואו חיפש עמל חדש שימלא את הריק שנבע מאובדן עולם האמנות.

הוא רצה לחיות לפי רצונו, אבל מבלי להיזדקק לפטרונים עשירים.

 החוויה המרכזית שהיכתה בידידי החדש הלכה והתבהרה במהרה. חווית ההתרוקנות והצורך למלא את הריק מיד! הוא לא תיכנן. הוא לא בנה חיים חדשים אלא התמלא בפעלתנות יתר.

וכמו שקרה לי פעמים רבות כך קרה גם הפעם: החלו להגיע עוד ועוד אנשים שחווית ההתרוקנות עומדת במרכז חייהם. הם שעזרו לי להבין את החוויה הקשה הזו ולעבור אותה עם חבייר, עם עצמי ואתם בשלום.

עומרי עזב את הלימודים בכיתה י״א, יריב  נפל בשבוע האחרון מקורס יוקרתי בצה״ל, אבא של חיימה נטש אותו כשהיה בן שש ויותם פוטר מתפקיד בכיר.  גם אלי שמאס במקום עבודתו ונשאר בו מרוקן ומשועמם בגלל השכר הגבוה ביקש מוצא להעדר חיי הווה בחייו. והנשים, דינה שביתה נחטפה ממנה בידי אביה שהבריח אותה מהארץ. חלי שננטשה מאימא בגיל שנתיים לאחר שמחלה קשה לקחה לה אותה, רעות התגרשה ואיבדה את ביתה וחנות המשקאות שהקימה טרם הכירה את בעלה. דוגמנית אחת שהשמינה וחרב עליה עולמה, עיתונאית ידועה שפוטרה ולא מצאה מקום חדש ומספר צעירים מכורים לעבודה וריגושים שלא הצליחו להחזיר מערכת יחסים יציבה לחייהם. מרחב עבודה מגוון שאיפשר לי להבין אותם ולהבין גם את תופעת ההתרוקנות שמתמלאת בפעלתנות עצומה, ריגושים ואלכוהול או בכאב, בדידות, פחדים מהעתיד, רגשי אשמה ורגשי נחיתות. חלל הרגש מתמלא, אבל לא בתוכן משמעותי. הוא מתמלא בתחושת התמלאות שמכסה על ריק גדול, קר משעמם, מונוטוני וכואב. ריק שמנהל את החיים במקום התבונה או הרצון.

 לאחר רצף פגישות מרתקות עם חבייר בנסואו עצרתי ושאלתי אותו:

ש: למה באת אלי?

חבייר: הרגשתי שאני כישלון

ש: מה זה כישלון?

חבייר: תחושת החמצה.

ש: בית הקפה שלך פועל ומצליח, היכן הכישלון?

חבייר: חיים שמתמלאים בכסף אינם חיי משמעות. חיים שמתמלאים בריגוש חברתי, אינם תחליף למשמעות אמנותית.

גם בתקופת שיאו כאמן מצליח ובעל בית-ספר לאמנות, שהפעיל גלריה יוקרתית, התגלה כי חבייר בנסואו מצא עצמו פעמים רבות בודד, מבוהל, נטוש, מאוכזב, מריר ועם רצון עז לברוח.

בפעם הראשונה שחבייר בנסואו רצה לברוח זה היה בסביבות גיל חמש. הוא ארז שקית עם משחקים והחביא במרתף הבית. הכניס אליה חבילת שוקולד, שקית סוכריות שלקח מהמטבח ואת ספר האמנות שקיבל מסבתו ובו תמונות של ליאונרדו דה וינצ׳י.

תוכנית הבריחה תוכננה לשעות הלילה כשכולם ישנו, אבל הוא לא ברח מהבית מפני שלא התעורר. חבייר בנסואו לא סלח לעצמו על כך לעולם.

הכישלון בעבורו היה יצוג של אויב ניסתר שקיבל משמעות מיתולוגית חסרת פשרות והרסנית וניקשר תמיד עם ריקנות.

חבייר בנסואו ראה בכל סיום של חויה גדולה העדר. הוא היה מכור להצלחה, מכור לשגשוג, תחרותי מאוד, והתחרה בעיקר עם עצמו. בבוקר יצא למרוץ היומי וכשעייף, בחצות, היה בעיני עצמו מאוס, עצלן, עלוב וחסר תוחלת. אדם ריק ובזוי.

חבייר בנסואו היה מכור לעשייה אינטנסיבית ופחד מחופשות, סופי שבוע, מנוחה, שינה. הוא היה מכור לפנטזיית ההתמלאות על-ידי עצמו.

דרכו של ביאליק: …" צְאוּ הָכִינוּ תַפּוּחֵי אֲדָמָה." הייתה זרה לו.

ירון מרגולין

ערכה: הדרה ספרא

1/2/13

מעניין אותך לשמוע עוד על הרגעי ההתרוקנות ודרכי הטיפול בבעיה –

אשמח לשמוע ממך –.

במאמר "טיפול נפשי ללא תרופות – חרדות, פחדים וייאוש – תסמינים שיש להם פתרון טבעי, מדויק ומהיר" – נגלה שבעיה נפשית היא לפעמים סימן לבריאות ועוצמה –  הבעיה מתחילה כשהנפש שלך מתכווצת למען הגנתה – כדי להגן ולשמור על חייך. הזמנה לקריאה – להקליק כאן – 

במאמר "נמאס לי מהחיים מה עושים" – נגלה שבעיה נפשית היא לפעמים סימן לבריאות ועוצמה –  הבעיה מתחילה כשהנפש שלך מתכווצת למען הגנתה – כדי להגן ולשמור על חייך. הזמנה לקריאה – להקליק כאן– 

הערה – המאמר וכן כל המאמרים בבלוג של ירון מרגולין הם חומר למחשבה בלבד ואין בהם המלצה לעשייה או לפעולה ובוודאי שהם לא המלצה לקחת או להימנע מתרופות.

נשארו לך שאלות 

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.