כיצד למגר את כאב החידלון בפני נישול ותאוות בצע שיכול להופיע בשריר יד שמאל

לשאלות וקביעת תור לפגישת ייעוץ

כיצד למגר את כאב החידלון בפני נישול ותאוות בצע שיכול להופיע בשריר יד שמאל

לאביגדור אישרצון כאבה היד. הוא לא יכול היה להניע את ידו השמאלית לאחור וכלפי מעלה. אשתו לחצה עליו להיפגש איתי, אבל הוא סרב. אביגדור אישרצון היה בטוח שינצח את הכאב, אבל הכאב שלט בחייו והוביל אותו אלי.
מה שהטריד את אישרצון יותר מכל לא היה מחסור בשינה בגלל הכאב, לא עלבון הגוף או הויתור על מסע סנפלינג ב'דרג׳ה' עם חבריו, אלא, האיום של גלות מעסקיו וחוסר יכולתו להגן על רכושו.
יפויי הכוח שנתן לעורך דינו הביא עליו אסון בלתי נמנע.
אלחנן, עו״ד ממולח, חבר אל כוחות דורסניים וחסרי מצפון. איש אמונו של אביגדור אישרצון מזה שנים רבות, עמד למכור את עסקיו של אישרצון, אימפריה של עסקי מזון, לאחת המשפחות החזקות מעולי רוסיה.
כצעד מקדים ניצל החבר לשעבר את האמון שנתן בו אביגדור אישרצון ושלל ממנו את זכות החתימה בחברה!
כשהגיע אישרצון אלי עמדו לפנינו שבועיים ימים עד לחתימת הסכם העברת הבעלות לרוסים. אביגדור אישרצון הרגיש מושפל, נבגד ומבוזה עד עפר. הוא עמד לאבד, בפעם השנייה בחייו, את כל הונו.
"כל הדרכים מובילות לרומא" (Omnes viae Romam ducunt); מאז שקראתי את "הנסיך" למקיאבלי הבנתי, שלא רק משפינוזה ודוסטוייבסקי אלמד על דרכי נפש האדם ועל מסתוריה, אלא גם מהמדינאים הדגולים ויותר מכך מיועציהם הגאונים.
דרכי האבן שסללו הרומאים אל הפרובינציות והערים האחרות אפשרו להם שליטה יוצאת דופן. אבל, בסביבות שנת 338 לפני הספירה, דרכים נוספות, לא מאבן, הובילו לרומא. הן לא איחדו את הפרובינציות אלא פילגו אותן, אבל אפשרו לרומא שליטה ארוכת שנים בהן.
לאחר שהמדינה הרומית הצליחה לכבוש את העולם הישן, היא פיתחה טכניקה להפצת חרדה. שיטה ייחודית, שמטרתה פיצול הכוחות (סביבה) לכל עבר על-מנת לשמור על כוחה מלוכד, חזק ובלתי מעורער. הרומאים כינו מאוחר יותר את הטכניקה "הפרד ומשול" (Divide et impera, מיוחסת ליוליוס קיסר). הקיסר הרומי החריד את הנכבשים, לא בכוח כפי שנהגו הערבים ולפניהם הרוסים, אלא על ידי כך שלא אפשר להם ללכד את כוחותיהם נגדו.
בעת צרה גם נפש אדם בריא מפעילה מעגל הישרדות על ידי גיוס כל הכוחות (קיפאון, התקף או ברח. ראה המוח הרגשי מאת ג'וזף לדו, בהוצאת עם עובד, סדרת "אופקים מדע").הפרדת כוחות בעת צרה תביא לחוסר אונים, חוסר יכולת למגר את האויב ולהשתחרר מעולו.
כיצד הנפש מתפצלת במצבים חרדתיים קשה עדיין להבין. אולם המטפלים הגדולים לימדו אותנו כיצד ניתן לאחדה מחדש.

לשאלות או קביעת תור ופגישת ייעוץ

כשאנו עוקבים אחר דרכיו המבריקות של הקיסר הרומי, הגם שהן אכזריות, זה נפלא ומלמד.
המדינאים הרומים התייחסו אל הערים והמדינות שכבשו באופן זהה. חלק מהערים הועדפו: מוזגו עם האימפריה הרומית ותושביהן זכו במלוא הזכויות כאזרחים רומיים. ערים אחרות הופלו לרעה ונושלו מזכויות אלה: נשללו מהן חלק מהזכויות על שטחי שלטונם, או שהם קיבלו מעין-עצמאות. אחרות נותרו תחת שליטה מלאה, או חלקית של הכיבוש הרומאי. מרכז הכוח היה ברומא, לשם הובילו כל הדרכים. שם היה גם מקור הנישול, לקיחת הזכויות והעדפה של משתפי פעולה. שום עיר לא הושארה חזקה דייה, כדי להתאחד עם חברותיה או לקרא תגר על רומא. נוצרה קינאה, הפחדה ופעילות שלמה של נישול והכול על מנת להביא את הערים הללו להילחם בינן לבין עצמן על חסדי רומא. כך, כל עיר ומדינה עמדה לבדה מול ממלכת רומי, ולא התאפשר התלכיד היחיד שמאפשר למגר כוח הדומה לכוחה המאיים של רומי. נקודת ההתייחסות של הערים הכבושות אל רומי הייתה כאל כוח חיצוני. החרדה, ההשפלה, האפליה, ההעדפת יתר עוררו בערים קינאה שיצרה מרירות ותסכול, ולכן לא היה להן ולפרובינציות זמן, ומשאבים נפשיים לכרות בריתות עם שותפות הגורל כנגד רומי. זו הסיבה מדוע כל הדרכים מובילות לרומא.
פעמים רבות טכניקת ה"הפרד ומשול" משחקת תפקיד מרכזי בהשתלטות על עסקים, על בן זוג ועל תפקיד במרחב העבודה.
עבור אדם חזק וכוחני כאביגדור אישרצון ההימצאות מול כוח עוצמתי שבא לנשלו מזכויותיו וגרם לו לחוסר אונים היתה טרגדיה שקשה לעמוד בה. הוא לא הצליח ללכד את חוזקותיו סביב רצונותיו ומטרותיו. הנפש שהתרגלה לתחושת המצליחנות נרמסה תחת הבגידה ולא מצאה כוח לראות במפלה אתגר. במקום זאת צעד אישרצון אל פי התהום.
אלחנן, ידידו של אביגדור אישרצון, והרוסים היו לרומא: נקודת ההתייחסות והמרכז. וכידוע, פירוד רק מוביל לעוד פירוד, לחולשה ולעוד חולשה ולאפיסת כוחות ולכן לעוד שליטה ולאותו רצון לקפוץ לתהום, כדי להינצל מהבושה.
רומא לא הייתה יכולה לעמוד מול כל הערים ביחד ולכן ברוב חוכמתה, בחרה בהעדפה, ביצירת אי שוויון מלאכותי ובאפליה כדי לפורר אותן וכך לשלוט בהן לאורך שנים ארוכות.
על אביגדור אישרצון הוטל עתה להפיל את רומא במכה. ליצר כוח שיפזר את האפליה שיצרה ולהעבירו אל תחומה. אבל תחילה היה עלינו ללכד את החלקים הפזורים לשלם אחד.
מה שעלינו לעשות במצבים כאלו, כפי שלימדונו המאסטרים העתיקים, הוא לפנות אל חיזוק התודעה. התודעה היא שתעשה את העבודה עבורנו. התודעה היא החשובה ביותר; לא פחות חשובה מכוח מדיני, תככים, מניפולציות, דריכה על גופות, איומים ובנית חרדות.
כאב היד של אביגדור אישרצון החל מקבל חיים עצמאיים. במקביל לחיזוק התודעה ובהמשך לגיוס חזקותיו, נאלצתי להשתמש בטכניקת הלחיצות שפיתחתי בעזרת הרקדנים של ירושלים, כדי למגרו (ראה בנושא זה את "תורת הדמימות").
מילים מתאימות ופשוטות ברגעים כאלה מביאות אדם לפתחה של תקווה. התקווה מאירה את התודעה. הבעיה היא לדלות אותן מילים פשוטות וכלליות ובמינון הנכון. לכוון את הפזורה וגווניה השונים בגלל האפליה, חוסר ההגינות והחרדה אל השלם. במצב בו כוחות גדולים כל כך מפוזרים ונעשים שונים כל כך זה מזה וזרים כל כך, כמעט שלא ניתן לחצות את הטשטוש שנוצר בין החלקים שהיו עד לפני רגע מתואמים ומלוכדים ולהשמיע להם דברי נחת שאינם מקוממים ומפצלים, אלא להפך להוביל אותם לשוויון נפש. בערפל שנוצר בתוך נפש כאובה רק רעיון אחד, אבל פשוט, יכול לקום ולשמש את כל הפלגים. הוא שיכול לאחד אותם לאלומה אחת וגם לשנות את כיוונם מההתפזרות ליעד מועדף, כחיילים סביב מנהיג אחד, חזק כאביגדור אישרצון עצמו. כי הוא ורק הוא, כשתודעתו תשוב אליו, יוכל לכוון הכול אל החזית ושם בעזרת כוחותיו הטבעיים יכה בהם, כפי שאביגדור אישרצון יודע להכות. ובמכה אחת וחזקה לפורר את הבוגד ואת הרוסי לכל רוחות השמיים.
אך אביגדור אישרצון היה בלתי מלוכד במעמד כאב היד.
שבתי אל מקיאבלי. אל פרשנותו המבריקה לסיבות ולדרכים שהביאו לנפילה של האימפריה הרומית. אצל דוסטויבסקי זה הפך לרעיון המלכד את הנפש סביבה (הרעיון החיובי, בהבדל מכוחו של הפלצור ב"אחים קרמזוב"). הרעיון המלכד עומד במרכז ספרו "עול ימים" (הנער).
מוזר, אמרתי לאביגדור אישרצון (את מה שידע כל חייו): מוזר, שכוחות נפש אדירים כשלך פוזרו לכל עבר והפכו כוח נגדך במכה אחת קטנה כל כך?
אביגדור אישרצון הזדעק, שרירי היד השתחררו והוא עצמו קבע איתי מיד סידרה של פגישות שהסתיימו בהטבה והתחזקות.
חצי שנה לאחר מכן שבתי לשמוע ממנו. גלעד, בנו ביקש להשתלב בעבודתי. אשתו התקשרה לקבוע לגלעד תור, אבל, הדגישה שאביגדור אישרצון הוא שעומד מאחורי ההמלצה לבנו. מאדם חזק וסגור כאביגדור אישרצון אי אפשר היה לקבל מחמאה גדולה מזו.
ירון מרגולין
ערכה: הדרה ספרא
12/2/13
לשאלות וקביעת תור לפגישת ייעוץ

הערה: המאמר מאפשר חומר למחשבה בלבד ואין בו שום המלצה או הכוונה לאדם לפעול או לעשות. היה ופעל יהיה זה על אחריותו בלבד.
מי שיבקש להרחיב את הנושא או לעבוד עם ירון מרגולין יפנה בכתב אל:
Yaron.margolin@gmail.com
במסרון SMS לטלפון נייד 0544737727

לשאלות וקביעת תור לפגישת ייעוץ

נשלח ב כללי, תורת הדמימות

כתיבת תגובה

Or

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*