לוקרטיה נאנסת על ידי הנסיך חברו של בעלה – הציור של רובנס הוא מהשנה 1610.
לנעמי אלון – Neomi Alon – חברתי מהפייסבוק שרשמה בהערה למאמרון שלי שם:
״מה שעשה נתניהו ערב הבחירות 2015 הייתה הסתה לשמה נגד ציבור אזרחים בעלי זכויות שמוצאם הלאומי-אתני ערבי בשונה מהרוב היהודי. אם זו לא הסתה והתרת דם, אז מה כן?״
William-Adolphe Bouguereau "Orestes Pursued by the Furies" (1862)
האונס ההירואי
האונס ההירואי הוא מונח של הפיכת דבר עברה ליצירת אמנות גדולה, מונח אקדמי שמתהדר בחשיבותו ההיסטורית של הארוע, בפיוט של המספר, ביכולת הדרמטית של היוצר ובחשיבות הנפשות הפועלות במזנסצנה: קיסר, לוחם עז רוח, מצביא או מלך וראש ממשלה.
מצעד הניצחון של בכחוס ארמון פארנזה אניבלה קראצ'י
בא לתאר באמצעים רבי עוצמה מצב מביך על מנת שאפשר יהיה לדון בו, לחוות אותו ולהכיר אותו כשלעצמו. הדיון יכול לעורר למידה וחינוך לצניעות נפשית ואיפוק אך יש והוא מעודד ומגרה נפשות לפעול בדומה למתואר.
רובנס (Rubens) צייר את חטיפת הסבינות בשנת 1618 והוא נמצא במינכן.
1. חטיפת הסבינות המשורר הרומי אובידיוס שר את סיפורן של בנות המלך לאוציפידס שנחטפו ונאנסו בידי זוג תאומים, ספור שהסתיים (בדומה למתואר במיתוס הרומי הנודע על חטיפת הסבינות) בחתונה.
רובנס (Rubens) צייר את הספור בשנת 1618 והוא נמצא במינכן. מדובר באחת מיצירות הציור הגדולות, עוצמת הרגש בה כובש, לופת ולא מאפשר לברוח מהנושא בדרכי מילוט (ספינים): שתיים מהדמויות בהירות מאד ושתיים אחרות כהות מאד. המזנסצנה מגישה תנועות וההבעות, שיוצרות שפת גוף מורכבת ביותר. לצד אימה ותוקפנות, היסוס והתערסלות חושנית שכובשת את כולם.
מבנה הציור כולו נפתח כלפי מעלה נותן מקום של כבוד לתנועה החזקה של החייה (הסוס) הוא שמחזיק את כל הקבוצה, תרצו נמלט מהנמצא תרצו דוהר בעליצות הניצחון.
2. האונס של לוקרטיה
הצייר הבלגי רובנס מתאר את האונס ההיסטורי, של לוקרטיה (לוקרציה), אשת אציל רומי. את הציור הזה פגשתי בביקורי במוסקבה בשנה שעברה ואין מתאים ממנו לימנו אלו.
הנסיך סקסטוס, בנו של המלך (לוקיוס טארקוויניוס סופרבוס) היה חבר של בעלה (אציל בשם לוקיוס טרקיניוס קולטינוס. השניים שרתו יחד כמפקדים בצבא רומא, לאחר ששלח את הבעל למשימות צבאיות בא אל ביתו ואנס את לוקרטיה אישתו שהתאבדה לאחר מכן.
המעשה גרם להתקוממות כללית, באותם זמנים, להדחת המלך ולכינון רפובליקה ברומא.
ג'ורגיו לזאריני יעל וסיסרא – אסכולה ונציאנית Jael y Sísara" Gregorio Lazzarini 1657 – 1730) was an Italian painter.
מתוך מזנסצנה של חיבוק או קונכייה שלווה (ממנה כזכור, הוציא בוטיצלי את ונוס שלו) מזנק הפרא – נסיך חסר מעצורים והבעת טרוף אלים נסוכה על פניו. אנס רב תשוקה, להצדיק גחמות, תככים ומזימות שאינם משאירים מקום לטעות. הספור המסובך של הנאנסת, משולב אמנם בהיסטוריה של רומא ואישים חשובים רקומים בו כשהוא מהדהד בתקופתנו כבפואמה של שייקספיר ובאופרה "אונס לוקרציה" מאת בנג'מין בריטן.
האונס של לוקראציה – בהשראת טיטוס ליוויוס, היסטוריון רומאי
Bartholomeus Spranger, Hercules, Deianira and the Centaur Nessus
3. אמנון ותמר
בספר שמואל ב' מתואר הנסיך, יורש העצר של דוד – אמנון, תחת הכותרת: ׳אמנון ותמר׳ .
המשורר מגולל פרשה מורכבת מהתחזות, מרמה, הפרת אמונים תקיפה ונבלות. אמנון מתחזה לאדם חולה הזקוק לעזרה, ומנצל את נדיבותה של אחותו למחצה תמר. תמר באה לתת לו עזרה והוא תוקף אותה וקם עליה לאנוסה. לאחר היוודע מקרה האונס נקט דוד כמקובל בתרבות פטריארכלית עמדה סבילה. דוד לא גינה את האונס ולא הפעיל את סמכותו כהורה או כמלך בשום צורה שהיא – הוא שותק. דבר לא נעשה על מנת לתקן את העוול של תמר. אין הכרה בכאביה. זו עמדה אלימה שגררה אחריה התנהלות מסובכת במשפחה ובממלכה.
תמר אינה אוספת חרפתה וחיה בבושה ודממה. תמר יצאה אל הרחוב וזעקה, מחתה ביקורת נגד העוול שנעשה לה: וַתִּקַּח תָּמָר אֵפֶר עַל-רֹאשָׁהּ, וּכְתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלֶיהָ קָרָעָה; וַתָּשֶׂם יָדָהּ עַל-רֹאשָׁהּ, וַתֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְזָעָקָה (שמואל ב', י"ג, י"ט). אבשלום (בנו השלישי של דוד) אחי תמר קם ונקם באמנון והרגו.
אֶסְטָאש לה סואר (Le Sueur) צייר צרפתי שאת הערך שלו יצרתי עבור ויקיפדיה, התגורר בפריז והלך לעולמו בהיותו בן 38 בלבד (בשנת 1655) אֶסְטָאש לה סואר העלה נושא זה על הבד: ״אונס תמר״. הצעיר המוכשר שנמנה על מייסדי האקדמיה הצרפתית בפריז (1648) העתיק ממורו סימון וואה (צייר גאון) די בגבורה בהיותו בן 23, בשנת 1640 עם נושא מורכב של תככים, מזימות וכיבוש יעד בכוחו של נבל. (נמצא בניו יורק).
בציור ״האונס של תמר״ מתוארת נסיכה שפוגשת בבת אחת באובדן אמון וחשה על בשרה את כוחו של הנבל. אוסטכיוס לה סר חושף את התדהמה שאחזה בנערה נוכחותו. היא מזנקת כנחש ומנסיגה עצמה מפני אחיה. והוא חסר מעצורים, אחוז תזזית כמי שעומד לאבד את שלטונו או את מטוסו הפרטי על חשבון הציבור, מזנק עליה בכוח מופרז הגם שניכר בפניו שגם הוא עצמו מופתע מעוצמת נבלותו.
הצייר לא חס עלינו ומוסיף לאירוע אווירה דחוסה של חדר מפואר באווירה של ארמון קלסי, עם וילאות בורדו כבדים שמונחים בתזזית נוכח עמודים יווניים שקטים. ונערה נסה משם בבהלה וגבה אלינו – כאומר, לא, אין "עדים" למעשה הנבלה. אבל ענייה נעוצות בבעטה בנעשה.
אונס תמר Rape of Tamar – Eustache Le Sueur
לקראת חגיגות היובל של בית האופרה באומסק שבחבל סיביר הוזמנתי לחבר ליברט לאופרה חדשה שאמורה הייתה לעלות שם, ברוסית למוזיקה של איליה חפץ בחרתי בנושא זה והאופרה נכתבה תחת השם ״אמנון ותמר״.
ברק אובמה אינו בן מצביעי הימין כששמע על האסון הפוקד את בית דוד הזדעזע הנשיא של ארה״ב וקבע שדברי נתניהו ביום הבחירות הם הסתה וגזענות.
אונס תמר Rape of Tamar – Eustache Le Sueur
האונס של לוקראציה – בהשראת טיטוס ליוויוס, היסטוריון רומאי
אני מזמין אותך לאתר החדש שלי – לחיצות ההחלמה
אשמח לשמוע ממך – ירון מרגולין
נשארו לך שאלות
אני מזמין אותך ליצור קשר בטופס כאן למטה,
אשמח להשיב לכל שאלה.
ראה/י גם ״למה שונאים את נתניהו״
אולי יעניין אותך גם המידע על מבצע זיופי הקולות בבחירות ההסתה של ה 17.3.15 – מצלמה נסתרת חושפת את הגנבים – לכתבה נא ללחוץ כאן
.
בנימין נתניהו – הקפיץ את ה"פיוזים" בבית הלבן עם שלושה אירועים שאחד מהם נתפס כהסתה גזענית שהביאה לו ניצחון גורף ב17.3.15 בישראל.
למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.
