למה שונאים את נתניהו עד תחושת בחילה

בנימין נתניהו יו״ר הליכוד

בנימין נתניהו יו״ר הליכוד וראש הממשלה מטעמו


דמוקרטיה היא משטר בו האזרח, האדם הוא מקור הסמכות. כל אדם במשטר דמוקרטי זוכה וזכאי לשוויון לכל אחד מאזרחי הדמוקרטי ומול החוק. האזרחים הם מקור הסמכות – לא המפלגה, לא הכסף, לא החברים וגם לא התאגידים – כלל האזרחים וכל אחד מהם לחוד!

מנהיג שיוצא נגד עקרון זה מתגלה בהדרגה, אבל יוצר בתהליך ההתגלות בחילה. נתניהו הולך ומתגלה בשש שנות שלטונו כאדם שממגר אזרחים על רקע אידאולוגי, אישי, תרבותי, גזעי, הוא חושף בכך שאינו דמוקרט וכשנתניהו מסית בפומבי וגם בקרב אנשיו נגד קבוצה של אזרחים או חמור מכך נגד אדם אחד מבין האזרחים הוא נהיה לנבל מתועב.

בחירות 2015

בחירות 2015

הדמוקרט לא משחק בחרמות נגד אזרחים ישרים וראשי מדינות ממניעים אנוכיים ואישיים. החרמות הולמים ילדים בתקופת גיל 10-14 ונקשרו גם בתקופת ימי הביניים בה לא היה משטר דמוקרטי.

פרשת פרס ישראל – היא פגיעה חמורה בחברה החופשית. היד החזקה יו״ר מפלגה של הליכוד, ראש ממשלה בנימין נתניהו, מבקש לקבע מי הוא סופר טוב.

שוויון הוא תפיסה יסודית במשטר דמוקרטי. האזרח הוא מקור הסמכות אין הוא מבקש את הקדקוד המצטיין ולא לרדוף את הפועל החלש עובד הקבלן שעלה ממדינות חבר העמים לפני 25 שנים והגיע לשיא בפרשת מני נפתלי ובאמירה: הוא אשם במחדלי ביתי וכל הפרשה של ההשמצות וההסתה נובעת מכך שהאזרח דרש לכבד את
ההבטחה שניתנה לו הפועל החייל המצטיין שעבד בבית ראש הממשלה שלא יועסק בהמשך במעמד של עובד קבלן.
6 או 5 מנדטים אומרים הסקרים שסוקרים את הכוח של האזרחים שייכים לעובדי קבלן שעלו מחבר העמים לפני 25 שנים.
עובדי הקבלן הם החלשים במדינת ישראל, שיטה שנקשרת בהפרטה, בליכוד ובמיוחד בבנימין נתניהו.
עובדי הקבלן מגלים אחרי 25 שנים, שהם חסרי פנסיה, עול זקנתם נופל על ילדיהם ואותם הליכוד יצר וזנח. הם הכוח החזק שמפיל את נתניהו בימים אלו לקרשים.

נתניהו לא משלם את מחיר היוהרה אלא את מחיר הזלזול במקור הסמכות לשלטונו – באדם הפשוט, באחד העם.

מה עושה את נתניהו לבלתי רצוי בקרב מצביעי העבר של הליכוד, בקרב עובדי הקבלן?
התחושה שעולה ומתחזקת שהאדם נתניהו דורש זכויות אבל לא מכבד אותן כנדרש בחוק שהוא אינו דמוקרט. הרגש עולה ומתפרץ ומונכח נוכח סמלי התנהלותו של יו״ר הליכוד, האיש החזק שמחרים אזרח ישר ועיתונאי (רביב דרוקר). אי הסבירות הקשה של התנהלותו מחלחלת לאט אבל יוצרת חוויה קשה שמעלה מחדש את התדהמה נוכח פרשות כגון עוזרת הבית ליליאן פרץ, בקבוקי המחזור של רעיתו ורדיפת הכסף של רעייתו, ההמתנות של ראש ממשלת רוסיה לפן שלה, חתרנותו נגד אובמה, נגד שופטי פרס ישראל, התחושה שנסע ליפן על חשבון אזרחי ישראל כדי לקדם אינטרסים של אדם פרטי ואזרח ארץ זרה, וההסתה שלו בעבר נגד שמעון פרס ורבין והיום נגד האזרחים דרוקר, שרים בממשלתו ציפי לבני, בנט, סילבן שלום, מקורבו של מנחם בגין דן מרידור, חברו משכונת התקוה איש העסקים רוני מאנה וכמובן פועלים שמתארגנים כדי להתחזק מול דמויות שכוחן קטן מכוחו והוא נתניהו אך רומס אותם וקובע בחוצפתו שהם בוגדים ומנהל ביתו מעפולה מני נפתלי.
כל אלו בונים את התחושה החזקה והקשה שראש הממשלה הוא לא ראש ממשלה של כולנו. שהוא אדם שמעורר תחושת בחילה קשה, חוסר אמון ושהוא בן אדם דוחה.

הערה: לאחר פרסום דברים אלו מגיעות עוד עובדות של הדרת אזרחים: כאמור לעיל, חמישה ימים לאחר שערוץ 10 ביטל ראיון עם ראש הממשלה בנימין נתניהו לאחר שזה הציב דרישה שעיתונאי הערוץ, רביב דרוקר, לא ישתתף בראיון, הבוקר יום לפני הבחירות, 16.3.15, בערוץ 10 התראיין נתניהו על אף שהציב תנאי דומה. נתניהו סירב להתראיין לתוכנית הבוקר של אורלי וילנאי וגיא מרוז, אלא אם עיתונאי "מעריב" בן כספית ייצא מהאולפן, וכספית יצא מיוזמתו.

בנוסף ראה/י גם:

הגשש החיוור בסרטון – לליכוד: תתייחסו לעם!

יחסי העתונות וראש ממשלת ישראל לקראת בחירות 2015.

זה לא התחיל היום ולא יסתיים במאבק של נתניהו נגד האזרח ואיש העסקים הפרטי נוני מוזס. נאום ה"הם מפחדים" של נתניהו ב־1999 כבר הפך לקלאסיקה. אך גם הפעם הפשיל נתניהו שרוולים: בעקבות מסע פרסומים עיתונאיים מתוזמן וקבוע נגדו, שארך חודשים רבים, תוך הבלטת מחדלי ממשלתו ללא הרף, נתניהו תקף חזיתית, תוך נקיטת שמות מפורשים.

… האם היה נכון מצד נתניהו לתקוף חזיתית את נוני מוזס וכלֵי התקשורת שברשותו?
"איני סבור שבמדינה דמוקרטית אנשי שלטון ושררה צריכים לתקוף באופן כה אישי וחזיתי כלי תקשורת, מכיוון שאסור לסתום להם את הפה – גם לא לעיתון שתוקף בחריפות רבה את ראש הממשלה".

איש לא הכריח אותך להיות ראש ממשלה. איך אומרים, מי שלא סובל את החום במטבח, שלא ייכנס לשם". …
(שם)
עוד על כך ראה/י

הליכוד הטיל את האחריות על הוצאות מעון רה"מ על אב הבית לשעבר מני נפתלי

הם מפחדים נתניהו 1999

נשלח ב כללי

כתיבת תגובה

Or

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*