הידקי – בר כוכבא יפני וגורלה האומלל של יפן 東條 英機

״חוששני שאם אשאר בחיים, אמצא בודד וגלמוד בחורבותיה של תחנת רכבת זו״ אמר הקולונל לחבריו בעת פרידתם.

פומימארו קונויי (近衛 文麿 – Fumimaro Konoe) היה נסיך יפני שהגיע לגדולה ולפסגת השלטון שלוש פעמים ביפן. קונויי או קונואה חיי באחת התקופות הדרמטיות של יפן. הוא היה בנם של אחת מחמש המשפחות האצילות בארץ השמש העולה, בן שבט הפוג'יווארה, (הקיסר שוֹמוּ בא משבט הפוג'יווארה) ויורש של משפחת דוכסים. שלוש פעמים הוא היה ראש ממשלת יפן וזכה לתמיכת הקיסר הירוהיטו (35). הנסיך קונויי שאף למערביזציה של יפן ודגל בדרכי שלום דיפלומטיות. קונויי חשב שאם יפן תלך בדרכי המערב: משא ומתן והיגיון, היא תנצל מהריסתה במלחמת העולם השנייה. ראש ממשלת יפן מוריהירו הוסוקווה, נכדו. כדי להתקרב למערב היה עליו לרסן את קציני הממלכה שבאותם ימים שאטו אלי קרב, אבל לשם כך דרושה וירטואוזיות דיפלומטית שלא הייתה לו וגם לא לקיסר שדגל ברעיונותיו שניהם היו מוגדרים כיום שמאלנים. כאן מתחילה הדרמה הגדולה ששירנו שבפתיח מנבא את סופה.

לצד הנסיך קונויי (Konoe Humimaro) פעל קולונל. הקולונל איווקורו או היוואקורו שאמר: ״חוששני שאם אשאר בחיים, אמצא בודד וגלמוד בחורבותיה של תחנת רכבת זו״ גם הוא התנגד למלחמה עם ארה״ב אבל מסיבות אחרות. הקולונל היוקורו השווה בין כוחות יפן וארה״ב ברשימה שהגיעה לראשי השלטון ביפן כולל את ראש הממשלה טוג'ו – היום היו מכנים אותה רשימת  "שוברים שתיקה" ואת מגישה שמאלני אבל גם אז היא לא עברה בשלום. הרשימה של הקולונל הראתה שחור על גבי לבן שיחס הכוחות הגלוי והנסתר בן הצבאות ארה"ב ויפן הוא  10:1 לטובת ארה״ב והמסקנה הייתה ברורה: יציאה נגד ארה״ב למלחמה בתקופת מלחמת העולם השנייה היא התאבדות. אין סיכוי שיפן תצליח במלחמה נגד ארה״ב, אמרו שוברי השתיקה ביפן. אבל השיח הכוחני בעל קול הבס, והדיבור הקצר כולל הפסקות ארוכות בן המשפטים וגם תוקפה של התקיפות בקורטוב של ההתרברבות זכה גם באותם הימים לאהדה על-ידי פשוטי העם ויותר מכך על-ידי בעלי הדרגה הצבאית.

עולם הפנטזיה לעתים מתגבר על כוחה של המציאות. ביפן בראשית המאה העשרים לדמיון ולפנטזיה היה מקום של כבוד. שר הצבא של הנסיך קונויי היה אדם שאפתן והרע בכך, שהיה גם רב יכולות כדיפלומט – קוסם בעל תכונות מקיאבליסטיות בשם  東條 英機 טוג'ו הוא אותו טוג'ו (Hideki Tojo) שהביא בהמשך לתככיו לתבוסה האיומה של יפן, אבל אז הוא היה רק שר צבא – בהחלט טוג'ו זה היה דיפלומט וקוסם בלתי רגיל בתחומים נערצים על האספסוף אפילו היום הוא היה זוכה בכיסא של ראש ממשלה. בנוסף לכך מאז שנת 1900 הייתה לראשי הצבא והצי הקיסריים זכות וטו אל מול החלטות הממשלה, וההתנגשויות בין ראשי הצבא לראשי המערכת הפוליטית האזרחית ששאפה למהלכים בדרכי שלום רק הביאו להפסדים דיפלומטיים שהסתיימו לא פעם באלימות פיזית של ממש ואם היה צורך בכך גם ברציחתם של ראשי ממשלה (למשל ההתנקשות בחייו של ראש הממשלה (המתון) אינוקאי צויושי בשנת 1932).

טוג׳ו היה שר הביטחון של ראש ממשלת יפן (השמאלני) הנסיך פונימארו קונויי . אבל טוג'ו היה שונה בוודאי לא היה שמאלני – להפך הוא היה נועז, ברוטלי, אדם לוחמני, ימני, ומה שנקרא בעל תכונות גבריות מעולות שהביאו לאהדה ועידוד הבחורים הלוחמניים (הימניים) ולהם באותם ימים היה הרבה כוח. גם טוג'ו אהב כוח והוא נתמך באופן טבעי  גם על-ידי קציני צבא יפן אבל גם על-ידי הפיקוד העליון של הצי. יותר מכל תמכה בו אלת הפנטזיה. בצבא הקיסרי כינו אותו סכין גילוח: הידקי.

טוג׳ו הידקי אהב את הדמיון ולאלת התעתועים הוא העלה את יפן כולה לקרבן אבל זה קרה קצת יותר מאוחר. טוג'ו דימה בנפשו שיציאה למלחמה בארה״ב גם תלמד את האמריקאים לקח וגם תשיב ליפן את כבודה – יפן תצלח אלא שהמציאות מלמדת שלא כך היה. הדמיון שהיה ידידו הטוב של הידקי שימש אותו כמצפן וכוח הכרעה, לא כן המציאות. השמאלנים וגם הדמוקרטיה הפריעו מאוד לפנטזיה שהובילה את טוג'ו הידקי להקריב את יפן כולה. דיפלומט גדול הוא כן היה ובשנת 1941 סילק שר הצבא טוג'ו הידקי את הנסיך השמאלני קונויי והביא למינויו שלו עצמו לראש ממשלת יפן. זה למעשה על רגל אחת סיפורה של יפן במלחמת העולם השנייה – ערב קריסתה המוחלטת כהמשך למאבק בן שני אנשים: נסיך לשבט הפוג'יווארה ומגלומן שכונה סכין גילוח ביפנית – הידקי. סיעתו של טוג'ו הידקי התארגנה והובילה את הנסיך יקיר הקיסר הירוהיטו לפרישה, וב-18 באוקטובר 1941 טוג'ו הידקי מונה על ידי הקיסר הירוהיטו לראש ממשלת יפן ובהתאם לחוק תפס סכין הגילוח (כפי שכינו אותו בצבא: הידקי) את הפיקוד על הצבא הקיסרי. השליטה הצבאית הבטיחה לפנטזיה שליטה מלאה וטוג'ו ביסס את הדיקטטורה שהאספסוף אוהב על יפן.

הממשלה יצאה מדעתה

הקולונל היוקורו (the Imperial Japanese Army) בעל רשימת ההשוואה שהוזכרה לעיל, הציג את רשימתו המדויקת בתקופה זו לראש הממשלה סכין גילוח טוג'ו הידקי: יחס כוחות של 10:1 לטובת ארה"ב. על-פי הקולונל היוקורו הרשימה מראה שיציאה נגד ארה״ב היא התאבדות: אין סיכוי במלחמה נגד ארה״ב. כתוצאה מכך היגלה ראש הממשלה הידקי הברוטלי את הקולונל היוקורו השמאלני לקמבודיה. ראש ממשלת יפן היה אולי לבר-כוכבא של יפן אבל נגסקי וגם הירושימה היו כירושלים עפר לרגלי רומא ופשוט לא הספיקו להתפעל מיכולותיו לאורך זמן. הקולונל הבודד היוקורו עמד על הרציף של הרכבת בטוקיו – בדרכו לגלות קמבודיה ואמר לידידיו שבאו להיפרד ממנו: ״חושש אני שאם אשאר בחיים, אמצא בודד וגלמוד בחורבותיה של תחנת רכבת זו".
לשאלות וקביעת תור לפגישת ייעוץ

הערה: בין תומכיו של הנסיך "המערבי" קונויי ומתנגדיו של שר הצבא הלוחמני טוג'ו היה גם יממוטו שקודם לדרגת אדמירל ב-15 בנובמבר 1940 על-ידי קונויי. יממוטו הכיר בעליונותה של ארה"ב והתנגד כהיוקורו למלחמה – את התנגדותו הביע בגלוי אף שבעשותו כך העמיד את חייו באותם זמנים בסכנה. לאחר שטוג'ו כבש את המשרה הפוליטית הגבוהה ביותר ביפן והיה לראש הממשלה  – (1941) יממוטו נותר בתפקידו, הגם שהסתמן שהצבא היפני מוביל את הצי למלחמה ממנה חשש יממוטו. באחד ממכתביו למכר לאומני כתב יממוטו: "היה ותפרוצנה פעולות איבה בין יפן לארצות הברית, לא יהיה זה מספיק לכבוש את גואם ואת הפיליפינים, אפילו לא את הוואי ואת סן פרנסיסקו. על מנת להבטיח את הניצחון, יהיה עלינו לצעוד לוושינגטון ולהכתיב את תנאי השלום בבית הלבן. תוהה אני אם הפוליטיקאים שלנו (המדברים כה בקלות על מלחמה יפנית-אמריקאית) חדורי ביטחון בנוגע לתוצאות הסופיות ומכנים להקריב את הקרבן ההכרחי".

"הלך השועל" אמר השדר שהוציאו המטות המשולבים של צבא ארה"ב לאחר מארב מתוכנן שהטמינו לאדמירל יממוטו  שמטוסו יורט על ידי מטוסי P-38 כשערך טיסת סיור במוצבים היפניים הקדמיים באיי שלמה.

 

מבט אל שיטת הלחיצות שפיתחתי – אין דומה לה בפריצת דמימה, הוכחה כמשחררת כאבי גוף, יעילה בתהליכי החלמה ומרגיעה את הנפש.

לשאלות וקביעת תור לפגישת ייעוץ