מזרקת האריות – מורוסיני Morosini Lions Fountain – Eleftheriou Venizelou Square. פתרון מקסים לבעית מים לתושבי העיר. עדות שמסרבת לגווע ואומרת הכול – על היופי ונבלות האדם גם יחד.
האי כרתים כולל בתוכו יופי עוצר נשימה והיסטוריה עתיקה ומכובדת ביותר, חשוב להקדיש מעט תשומת לב לכך כדי להעשיר את החוויה שלך במהלך השיטוט בין המפרצים ומסעדותיו המופלאות.
מזרקת האריות מורוסי היא נקודת התחלה מצוינת לכך. בתי הקפה שסובבים אותה, כבר ישאבו אותך אליה באופן טבעי.
Eleftheriou Venizelou Square זה השם שהממסד נתן לכיכר בה עומדים האריות האלה. תושבי המקום, כולם קוראים לה כיכר האריות או בקיצור – האריות.
פסלי אריות ומזרקות מעוררים דמיון של אנשים. כשהמזרקות ופסלי האריות מתאחדים בידי אמן נוצר פלא, קסם שמעורר את הסקרנות ומזין את הנשמה. משהו מסתורי טמון במזרקת אריות משובחת – מזרקת מורוסיני של כרתים היא מזרקה משובחת. דומה שהאריה שבה איבד את דרכו מאזור "הקרן של אפריקה" ורק בטעות התמקם באמצע הבריכה במדרחוב של הרקליון כדי לזרוק מפיו מיים ללא הפסקה. והרי לך דווקא הוא שרגיל לחלוף נבנה, נקבע במקום שהיה המרכזי לרגע, כדי להישאר בו לנצח. בכרתים ההולכים ובאים זמניים, לא הוא וזה מדהים אותך.
קסמה של מזרקה טובה מעוררת את נפש האדם מתרדמה בשל תנועת הרוח הזורמת בה, מעשי ידי אמן גדול, מבפנים החוצה היא זורמת ובחופשיות משחררת גם פורצת בספונטנית ומעוררת השראה – שילוב מרהיב של פיסול ברמה גבוהה זה יפה ועם זרימת המים המתפרצת ממנו ועוד בשליטה שמקורה בתכנון הנדסי עתיק ומבריק – בסיוע טכנולוגיה מבוקרת שמשמשת לאילוף כוחות הטבע – מקנה לך כמתבונן עוצמה ותחושה עמוקה של שיכות ליש זורם שמכבד את העתיד ומשמר את העבר.
האמן – כאן מספר אמנים, חצבו את הפסל של האריה בגוש שיש, ולאחר מכן ליטשו והחליקו את פני השטח, ובכך העניקו לפסל מרקם חלק ונקי, בעל אופי מאופק ו"קריר" רחוק כל כך מהאריה של אפריקה וזרימת המים ללא הפסק דרכו משגעת את הרגש. – כמו האריה המכונף בראש העמוד בכיכר סנט מרקו גם הוא עומד לרגע – תמיד – עד שהיה סמלה של ונציה ואחרי הכל, אריה הוא גם סמלה של ירושלים עירי, לא רק של ונציה, אולי זו הסיבה לאריות שבארמון הספרדי בגרנדה.
כמה פעמים כבר יוצא לאדם לחזות בפסל מתנפח מכוח הרוח שנחרטה בליבו על ידי יוצרו – כמו "נרקיס" של בנבנוטו צ'ליני (פירנצה – מוזיאון ברג'לו) או "פרסאוס" שלו (בצילום למעלה) עומד בכיכר של פלורנס מול הכניסה לאופיצ'י – כוח רוחני דומה קיים גם בפייטה של מיכאלאנג'לו העומדת ברומא ובזורק הדיסקוס למירון (בצילום משמאל) הפסל היווני שחי במאה ה-5 לפנה"ס ויצר גם את פסל האצן לאדאס לצד זורק הדיסקוס המפורסם (כיום ברומא).
הפסל – האריות של מזרקת מורוסיני קשורות בכוח הנדיר הזה. ככלל, האריות במזרקה המופלאה של כרתים שואבים אליהם הכול וכל העובר במדרחוב שם, בין החנויות ובתי הקפה סמוך לשוק – עוצר, בין אם עוררו בו האריות את הדמיון או נשאבה נפשו, להתבונן או להצטלם מולם. כולם חשים שיש כאן משהו מופלא. –
אחרי הכל כל אחד מהאריות האלו כמו שייך לתקופה אחרת ולשליט אחר שבנה את העיר והחריב אותה, וחוזר חלילה –
מאות מזרקות של מסכת אריה נמצאות בבתים ובגינות לתפארת בעליהן בעולם, גם ערים רבות מתגאות במזרקת האריות שלהן ויש הרבה מאוד ללמוד מהן על העיר עצמה ויותר על האופי האמיתי של אנשיה. אני אוהב את האריה של ליאון (ספרד) אך הוא לא מזרקה.
גרנדה – שונה מליאון בהצליחה להרשים את כולם עם מזרקה כזו. בארמון אלהמברה היא זורמת – 7 אריות נוכחים בה – יפה להשתגע בשל הצלחתו האדירה של האמן בלכידת תנועה בפסל נוכח פרצי המים שבמזרקה והדברים באו לידי כך ששם הארמון נקשר בה – ארמון האריות Palacio de los Leones. יש הטוענים שהגיע מביתו של יהודי עשיר (יוסף הנגיד), לשם.
בכיכר העם שברומא תמצאו אותם אריות יורקי מיים "Flaminio Fountain Lions" – (Lions, fountain, Piazza del Popolo, Rome כשאובליסק מצרי עתיק ניצב מעליהם וגונב את ההצגה, להזכירך שצורת אריה לבדה אינה עמדה משכנעת.
Cibeles Fountain מזרקת אריות מדהימה נמצאת במדריד ועומדת בכיכר סיבלס, The Plaza de Cibeles. במקור נקראה כיכר מדריד. שם מזרקת האריות מזוהה עם אלת האם הקדומה והייתה סמל העיר מדריד.
בקובה – בחזית הבזיליקה על שם הקדוש של אסיסי פרנסיסקו בהבנה משנת 1836 עומדת מזרקת אריות נפלאה. אריות משיש איטלקי של ג'וזפה גאגיני (Giuseppe Gaggini) Fuente de los Leones
Basilica de San Francisco in Havana.
תפארת הכוח האנושי זכתה להלל זורק מים בצורת מזרקה מזהב ברוסיה. האמן נתן לה את דמות שמשון הגיבור שלנו שעה שהוא קורע את הלסתות של החיה הפראית. שמשון נמצא כאן בתנוחה אצילית של רקדן יפה תואר מעורר התפעמות. מזרקת האריה ושמשון הוצבה בסנקט. פטרסבורג כבר בשנת 1734. הפסל הרוסי הגדול קוזלובסקי עיצב אותה מחדש בשנת 1802 ובשנת 1947 שב הפסל הסוביטי סימונוב V. Simonov והעמידה מחדש מתצלומים.
"נמל האריה" כונה הנמל הנודע של פיראוס – בשל מזרקת אריה אחד. מים זרמו מפיו בגובה 3 מטרים לבריכה ששקקה למרגלותיו. 360 שנים לפני הספירה הוקמה המזרקה שנעלמה. האריה קיים ונמצא כיום בונציה, בשנת 1687 פלשו כוחותיו של פרנצ'סקו מורוסיני לאתונה, הפגיזו את האקרופוליס (נבלים) ושדדו את האריה הזה כיום הוא כאמור לעיל, נמצא ועומד בכניסה לארסנל של ונציה, להזכיר לכול שנבלות לא החלה אתמול.
המעצב הגרמני גרנות ראמפף, עיצב מזרקת אריות מגושמת להחריד לירושלים. תפארת להזנחה בעיר בה שולטים הליכודניקים להזכיר שנבלים לא נכחדים גם אחרי 40 שנה במדבר סיני.
פלטיאה וניזלוס (Plateia Venizelos) או הכיכר וונזלוס מכירה את הזעקה. היא נשמעה בה טרם נעמדו האריות. על אדמתה נמכרו עבדים, שבויי אדם בזמן שהערבים שלטו בה (במאות 9-10 לספירה), שוק העבדים הגדול במזרח התיכון פעל כאן. היום היא כיכר מרכזית בהרקליון, החמישית בגודלה בין ערי יוון כן, היא שמארחת במרכזה את מזרקת מורוסיני ( Krini Morosini) ו"מורסיני" זה על שום מה – לכבוד בחור גאה, מושל כובש שהפגיז את האקרופוליס, גנב את האריה של פיראוס, כן – המזרקה הוקמה ע"י המושל הונציאני הזה – פרנצ'סקו מורוסיני בשנת 1628, לאחר כיבוש ונציה את כרתים וכיום שמו נותר בזכות המזרקה שבנה. נראה שגם כאן צדק נִיקוֹלוֹ מַקְיַאוֶולִי (הנסיך) שדי כדי לזכות בכבוד והערצה במעשה קטן שמסמל כבוד, כהבאת המיים ממרחקים, כפי שהכובש הזה יזם והתושבים בעיר חסרת המים, משל עצמה, יזכרו אותו לטובה ועוד עד היום.
מזרקת מורוסיני – Πλατεία Λεόντων היא ללא ספק מזרקה של אריות. לכן, היא נקראת גם מזרקת 4 האריות (Four Lions Square)
יצירה משותפת של הגנרל פרובידורטו (מפקח) פרנצ'סקו מורוסיני (הנזכר לעיל) והמהנדסים זורזי קורנר, רפאלו מונני ופרנצ'סקו בסיליקטה. Provveditorato General (Superintendent) Francesco Morosini and the engineers Zorzi Corner, Raffaello Monnani and Francesco Basilicata.
המים מגיעים אליה באמה ממעין רחוק 15 ק"מ ממנה, מהכפר ארכנס Archanes. במקור נועדה לספק מי שתיה זורמים תמיד לתושבי העיר. המזרקה ניצבת במרכז הכיכר הנושאת כיום גם את שמה, משלבת אלמנטים מיתולוגיים יווניים – על שמונת האגנים, נימפות, ויצורי מים מיתולוגיים: נאידות, טריטונים ודולפינים לצד בנות ים ומלאכים – ביחד עם סמלים ונציאנים – האגן העליון נתמך ע"י פסלי אריות כחלק ממזרקה מוקדמת יותר מהמאה ה- 14. למעלה הוצב פסל שנהרס בכוונה – פוסידון אל הים – עמד כניצב זקוף בקומפוזיציה דומה לזו המופיעה בפסלו הבארוקי של ברניני בפיאצה נבונה ברומא.
הסמל הונציאני האריה הכעיס את התורכים בתקופת הכיבוש שלהם את האי, לא מובן מדוע דווקא פוסידון שניצב מעליה חורב, ונותרו רק ארבעת האריות. ולמרות ההרס, שכלל גם את השער הגדול – Voltone Gate שעמד סמוך למזרקה, ארבעת האריות מושכים את העין. טענה אחרת שפוסידון הזה היה מעשה אמן מקומי, נעלם ולא ידוע היכן הוא נמצא כיום.
מול האריות עומד דלפק למיצים טבעיים בשם Fresco שכולל בתפריט שלו מיץ אלוורה ב5 יורו (תמונה מצורפת) הוא שביקשתי כל בקרבבקרי את האריות האלו. בשבילי, לשבת על הספסל בכיכר האריות נוכח המזרקה הזו עם כוס מיץ אלוורה אומר חופשה לנפש והתגשמות חלום נוכח התמלאות במשמעות, ביופי, בתרבות כפי שכל בן תרבות המערב, לדעתי, יכול לבקש.
כוס מיץ, או קפה זו הפתיחה המוצלחת והטבעית לביקור ב"אירקליו" העיר ששמה נובע מהרקלס, שעגן בכרתים כדי להשלים אחת מ-12 המשימות שלו – להשתלט על הפר הכרתי, שעשה שמות בממלכת מינוס בהוראתו של אל הים, פוסידון.
חמישה קילומטרים מהספסל, מול המזרקה של האריות גר מינוס זה. הוא היה אחד משלושת בניו של זאוס, אבי האלים היווניים.
מינוס ייסד את התרבות המינואית (2200-1400 לפני הספירה) וחי בארמון קנוסוס. כאן פעלה תרבות שהקדימה את התרבות היוונית והיתה הציוויליזציה הראשונה באירופה. יוון באה רק אחריה ולא בצדק היסטורי, היא נחשבת כתרבות העתיקה ביותר באירופה.
המוזיאון (תמונות מהקומה העליונה – פיסול ברמה גבוהה, מצורפות) נמצא במרחק הליכה מכאן וחושף את עדות התקופה. במרחק של 3-5 דקות הליכה נשמר אוצר שיכול לעצור את נשמתי אולי גם את שלך. פסלים מתנפחים, מעשי ידי אמן, ציורים צבעוניים מהתקופה שקדמה לחשכת הכנסייה והדתות האפלות – גם הארמון עצמו נמצא קרוב לכאן וצבעי אדום שולטים בו להשתגע.
ארמון זה, הגדול בארמונות שנבנו על ידי בני התרבות המינואית. הוא, לא האריות שלי היה המרכז התרבותי של האנשים ההם, שמוצאם, כך מעריכים ולא לפי אגדות, מאסיה הקטנה טורקיה של היום. אנשים שהגיעו לכאן באלף השלישי שלפני הספירה ואולי לזכותם בית הקפה (קיפקופ, או Kirkor תמונה מצורפת) שנושק למזרקה שלי, ומגיש כיום בורקסים מופלאים שמקורם שם.
מנגד ניצב בית הממשל הוונציאני, לוג'יה מן המאה ה-17 בהשראתו של האדריכל הוונציאני המפורסם פאלדיו (Palladio). על ידו ניצבת כנסיית איוס מרקוס הקדוש ששימשה כקתדרלה של קאנדיה הוונציאנית כך הם קראו למקום שכבשו. העות'מאנים הסבו אותה למסגד. ומזרקת האריות נותרה עם פגע – חובקת בנשמתה את כוחות הרע עם שגב האדם. אני אוהב אותה יותר מכל בשל העובדה שאפשר לגעת בה, לשבת עם כוס קפה, או מיץ ירוק עם ג'ל האלוורה ולהתבונן בה במשך שעות בחופשיות, בחינם, ולחלום על העתיד.
אני מזמין אותך ליצור קשר בטופס כאן למטה,
אשמח להשיב לכל שאלה.
כתיבת תגובה