תקופת גיל -שנה תשיעית 9 – 8
Giovanni Battista Tiepolo Abraham and the Three Angels – אברהם ושלושת המלאכים מקור הציור בצילום מסך מויקימדיה.
חזרה לעמוד 1
חזרה לעמוד 2
חזרה לעמוד 3
חזרה לעמוד 4
חזרה לעמוד 5
חזרה לעמוד 6
חזרה לעמוד 7
חזרה לעמוד 8
חזרה לעמוד 9
חזרה לעמוד – 10
חזרה לעמוד 11
חזרה לעמוד – 12.
חזרה לעמוד -13
חזרה לעמוד 14
התפתחות ושינויים נורמטיביים
התפתחות מוטורית – גלגלונים, סלטות לבריכת השחייה. אימוני גמישות וריקוד או התעמלות קרקע ואמנויות הלחימה. משתדל לשלוט על גופו, בשחייה ואתלטיקה, בהליכה על חבל. שואף לשלוט על כדור במשחק.
המועדון – הקבוצה.
סוף תקופת ה"אני" השנייה (שנה שמינית. ה"אני" נסגר) ותחילת ה"אנחנו". הגיל החברתי – הקבוצה מזוהה עם ה"אני" וכך עד לגיל 11 שנים. קבלת עול חוקי הקבוצה ומנהגיה. אין אפשרות בגיל זה להחליף קבוצה או לעבור לקבוצה אחרת. אין קבלה סתמית של ילד חדש לקבוצה. הצלחת הקבוצה היא הצלחתו והצלחתה היא מרכיב חשוב בהתפתחותו. בגידה היא הקללה הנוראה ביותר בתקופת גיל זו.
וויכוחים – תאוות הוויכוח וההכנעה – הוויכוח מתקיים בקבוצה אין ויכוח בארבע עיניים.
הוויתור – תפיסה חדשה של המאבק ושל הניצחון. תהליכי בניית כוחות הביצוע והכשרתם של כישורי החיים מקבלת תודעה חדשה שלא כל פוטנציאל, בר מימוש במציאות. ישנו חזון וישנו ביצוע והפער ביניהם יכול להתקיים.
בעלי-חיים – התענינות בבעלי חיים. ביות בעלי חיים, מתעניין באילוף בעלי חיים מתענג על מופעים שבעלי חיים מאולפים משתתפים בהם.
אספנות.
מרחב הנפש – התפתחות כוח הרצון הנקבי (עד להתפתחות המינית) הבדלה בין טוב ורע בין מותר לאסור. ישנם חלקים טובים בעולם וקיימים בו חלקים רעים. לעולם יש דרישות ממנו וכשהוא חש כמי שלא עומד בהן חש אשמה. הבדלה בין גוף לנפש.
מוזר – חווית הפיצול וההבדל בין הגוף לנפש ("בסוד שיח", בובר עמ' 19) הגוף נושא את התחושות, וסביב הגוף נע לו העולם – תודעת האופק וה"אני האופקי" נולד. במורשת יוון – מזרח ומערב כשהמערב אפל, מרוחק ושייך לגיהנום לרגשות המוזרים, הנוקשים והאפלים והמזרח שייך לעולם המואר, עולם הרעיונות והמחשבה הצלולה. על האדם לאזן בן המזרח למערב.
נוצרת תחושה קשה של קרע כשהקרע ניכר בקו האופקי, ומורגש בבטן התחתונה מה שיוצר בקרב הרגישים שבילדים כאבי בטן, תחושות בבטן ופרפרים בבטן תחתונה מתחת לקרקבן, האדם חש כנקרע לרוחבה.
הראיה המרחבית מתחילה להתפתח.
חלומות על ביתור גופו לרוחב. ברית בן הבתרים.
הילד מאמץ רעיונות מוזרים. כשהוא נמצא מחוץ לקבוצה, עולות בו תחושות והוא חושד ברגשותיו. הוא נחשף לרגשות חדשים, שאין מחשבתו משיגה אותם. הוא לא יודע את שמם וחושד במתרחש בקרבו כנציג העולם האפל או המערבי שבמורשת יוון – הגיהינום האפל בתוכו – גם מפתח תיאוריות גדולות סביב החידוש הזה ומשתדל לשמור אותן לעצמו, כדי להימנע מביקורת ומהערות על מוזרותו. התנגדות אדירה לאחר, לחריג, לכל זר ומוזר שמתקרב אליו כשהוא נמצא בקבוצה מחשיד בנוכחותו את שחווה בקרביו.
שפת סתרים.
חבורה סודית.
קללות.
מפסיק טרם עת – פורש באמצע משחק עקב תחושה של אבדן הכבוד.
הכבוד החברתי. כבודו נתפס כיכולתו לוותר על ה"אני" הפרטי למען ה"אני הקיבוצי".
סוד האהבה – מסתיר את מי הוא אוהב.
בחיק המשפחה – הנסיך או הנסיכה. שאיפה להיות יוצא דופן, יחיד ומיוחד, נסיך בחוג המשפחתי (כדמימה בסביבתו הקרובה).
הסתגלות – מסתגל למצבים חדשים.
פיצול האני
פיצול ה"אני" לשניים הוא תהליך נורמטיבי שבדמימה נשאר במצבו, נעול, מכווץ, לא משתחרר ומנהל את חיי האדם. "האני החצוי" מתרחש לאורך שנה וחצי – שנתיים, מגיל שמונה וחצי בערך ועד לסוף השנה העשירית. בדמימה נושא זה עולה ומשתקף בחיי האדם כשה״אני החצוי״ מנהל אותו. הבסיס לפיצול האני מתחיל במרחב הרגשות כחלק מהתהליך הנורמטיבי – וכשמרחב הרגשות סגור. שיאו יכול להגיע בסוף השנה העשירית (גיל 11), מסתיים כשהאני הרגשי מתחיל להיפתח מחדש ומתחילה בנייתו של קו הניצב. תהליך הפיצול באני אופקי איטי ומתרחש בהדרגה מאוד לאט (אינו מתרחש במכה אחת). תחילה הוא חש כמי שהעולם (הוריו, מוריו לא מבינים אותו, הוא נקרע בין הקבוצה והמשפחה. חש אשם, טמא ומתייסר – לא מתווכח בקבוצת הלא שווים. את הוויכוחים הילד משאיר לזמן הקבוצה ובה הוא מרבה להתווכח עם קבוצת השווים). [בגיל התבגרות המינית מתרחש עוד פיצול ב"אני" (גם הפיצול הזה נורמטיבי), והוא מתרחש במרחב החושב של האני. פיצול זה ורטיקאלי, מאונך ומתרחש לאורכו של קו הניצב של מרחב ה"אני"].
פיצול השנה התשיעית אופקי (נורמטיבי) ונקשר בתחושה מוזרה שבחלקה מוחשת תוך כדי ביצוע משימה והפסקתה באמצע, טרם הגיע ליעד. הוא לא יודע למה נטש את מסלול המשימה. עדיין מדובר במסלול נורמטיבי, ובדמימה נכיר את האדם הנוטש משימה טרם הגעתו ליעד. הילד קושר את התחושה, שבגללה נטש באמצע, עם מחשבה אינטואיטיבית – [הנקשרת בשיגעון ה"אני" – (מושג חיובי, בא מהפסיכולוגיה האפלטונית)]. האינטואיציה מובילה את הילד/ה להבין שלא תמיד הפוטנציאל חייב להתממש, ישנו חזון וישנו ביצוע והפער ביניהם יכול להתקיים ולהשתלם לו. הוא מגיע אל מקומות חדשים, תובנות חדשות אל ויתור שיש בו מהרווח, כישורי חיים חדשים, שביל מנוחה בנפש-האדם, סובלנות וקבלת עצמו מזווית ראיה חדשה. הוא רוכש ביטחון פנימי שמאפשר צמיחה של עמוד שדרה רגשי שתומך בתחושה שיהיה בסדר וכוחותיו יעמדו לו בכל משימה שיבחר גם בקרב קבוצת הלא שווים. דמימה תביא לאדם חסר בטחון, חסר סובלנות, אדם שרואה את העולם בשני צבעים: שחור או לבן, טיפוס הישגי, בורח ממטלות, ובעל עמוד שדרה רגשי חלש, חלש אופי, מתרפס וחנפן.
Ilya Repin (Ukraine, 1844-1930). "Cossacks writing a letter to the Sultan of Turkey".
ילד בשנה תשיעית לומד לקבל הנחיות לפעולה ממקור חיצוני. הוא בודק את יחס הקבוצה למטלה כזו וקולט באינטואיציה את המותר או האסור ורק את שמותר הוא מקבל עליו. הרצון שבא אליו בהצעה מבחוץ יתקבל רק באישור הקבוצה אז הוא מתלכד אתו. אם הרצון שלילי והקבוצה בעדו יבצע אותו. אם הוא רוצה מאוד לקבל את הרצון והקבוצה (באינטואיציה שלו) מתנגדת ותראה במעשיו בגידה, יוותר ולא יבצע. בגיל זה לא מומלץ ללחוץ על הילד לבצע מה שנוגד לתחושותיו את רצון הקבוצה – טרם שכנענו את הקבוצה בדבר, מכאן צומחת יכולת לפעול (בהמשך התפתחותו והרחבת כישורי החיים) מחזון, בהשראת ספרים, מורים רבי השפעה ורעיונות גדולים, להתאמץ ולהתמיד ולא לנטוש עקב תאוות ופיתויים שונים גם נוכח קשיים ואתגרים גדולים.
בשנה התשיעית הילד מזהה רעיונות חדשים אך לא יורד לעמקם. הוא מעיד על הרעיונות הללו ונהנה לשוחח ולברור עדויות ווידויים שונים שחושפים אותם בפניו מזווית שונות בקרב חבריו (דיאלקטיקה) – היה ועדותם שונה, לא מזוהה עם עדותו (לגביהם) הוא חש באי סדרים בתוכו (מזרח ומערב קמים עליו בערוב שיוצר בו תוהו ובוהו) הוא חווה אי-סדרים אלו והעדר זהות רעיונית כמוזרים ומסתיר כל זאת מכולם. במקביל פוגש הילד באלו (עמדות, רעיונות, רצונות) שמעוררים בו פחד וזה צף ועולה ממנו בקללות, האחיזה בקבוצה איתנה ומגוננת עליו. הקללה משכיחה את הפחד אבל תחושת הבטן שלו כבדה. בדמימה נקבל שפה רדודה רווית נבולי פה וגסויות.
בשנה העשירית מגיע הפיצול בחלקו האופקי של מרחב ה"אני" לשיא. קו האופק – המאוזן מתרחב ומסקרן הקו הניצב שבו (סגור) ונותר בתקופה זו שלם תפקידו ללכד את ה"אני" ולתת ל״אני האופקי״ תחושת בטחון להימצא במרכז העניינים הגם שהוא מתפרס לרוחב – ישנם חלקים טובים באופק אבל קיימים בו גם חלקים רעים ממש. לעולם יש דרישות ממנו וכשהוא חש כמי שלא עומד בהן עולה בו תחושת אשמה אבל גם כמי שמותר והופך דבר-מה רצוי ללא נחוץ. הוא מבדיל בין הצורך של הגוף לדרישה של הנפש. תהליכים אלו מביאים את הילד אל חווית האמצע והעושר הרוחני.
ה"אמצע" נקשר בזמן הווה, בשנה התשיעית והעשירית, ברגש המוזר [ראה להלן – מעגל המוזר הגדול – שבשנה העשירית (גיל 9-10 להתפתחות האני)] ובתחושה שפוטנציאל העשייה יכול גם שלא להתממש והוא יכול לוותר על הגעה ליעד או לשנותו ליעד חשוב יותר שנגלה בדרכו – ה"אני" עובר סוג של מבחן הישרדות שנחווה בתקופת גיל זו כרגשי אשמה – מוזר, בושה – התפשרות. גם בגילוי מטרה חדשה ומוצלחת יותר. הסוף עדיין גמיש, מדובר בתפיסת הסופיות כדבר שיש ממנו חזרה, מוגדר כמוות ינקותי – (יורד לי דם, סליחה, אני מצטער/ת) הכרה בהפסד שאין צורך לשלם עליו מחיר אמתי. הפסקת ההתנסות החברית בקרב קבוצת השווים (בני גילו) – תופעה שנקשרת עם דמותה של מטיס – עוד על כך ראה מטיס והתפתחות האני בשנה החמישית (8-9). מדובר בתחושה שפוטנציאל העשייה יכול גם שלא להתממש והילד יכול לוותר עליה. חוויה שתחילתה פיצול ה"אני" לרוחב, אבל המשכה תהליך מופלא של גמישות האני ויצירת מהלך (בגיל 11 בערך) שמתחסן את נפשו ודואג להשאירו שלם כאני גופני ונפשי – בהחלט לא אני חצוי.
תחושת הפיצול האופקי מורגשת בבטן באזור בו תופיע הדמימה בסמיכות ללינה אלבה: הקו הלבן שחוצה את הבטן מלמעלה למטה מתחת לעצם בית החזה ואפילו באברי המין. תחום זה נקשר גם בדמימה של המוח הרגשי (הלב ומעטפת הלב – ראה/י למטה או כאן.) דמימת המעברים, תחושת של עמידה בצומת, דו מיניות, שאיפה לאילוף ה"אני", תחושה שיש לי מקום משלי, זמן משלי ויכולת לנוח, לחלום בתוך מהלך התפתחותי רב עצמה, ומימוש חזון.
התגובה של הילד על הפיצול מוזרה, יש ותלווה בכאב לא ברור: "כואב לי בבטן" ישמע כתלונה מקובלת בגיל זה אבל, יחד עם תחושות המכאוב הכללי הוא לא יכול להצביע על מקום מדויק בו הכאב נמצא שהרי "הכול לא מבינים אותי". כשנוגעים בבטן הכאב מתגלה במרכז הבטן בלינה אלבה – יש והדמימה בצד שמאל של הבטן התחתונה או מתחת לצלעות של הבטן השמאלית. התחושה של כאב הבטן הזה מזכירה כאב בדמימה שנוצרת כתגובה לחוויה פולשניות, הטרדה מתמשכת, התנהגות מניפולטיבית שיוצרת רגשי אשמה או חשיבות עצמית מופרזת – נסיך וגם עם דמימת הטונאל (מתחת לצלעות).
בטיפול מומלץ להשכיב על הגב, לאחר תשאול וזרימת מחשבות סביב הסיבה האפשרית לפריצת הדמימה. הלחיצות מתבצעות ביד אחת על הבטן ובעזרת היד השנייה בכף היד השמאלית כשהיא מונעת בתנועה מתמדת. הלחיצות מתרחשות בו זמנית בכף היד ובבטן העליונה, באזורים שמתחת לצלעות. היד שלוחצת על כף היד מניעה אותה במשך כול זמן הטיפול. רק בפגישה השנייה ואילך יורדים אל הבטן התחתונה – בלחיצות, מרפים מטיפול ביד והיד השנייה (של המטפל) לוחצת על הירך – באזור החיצוני העליון של הירך (אזור מרידיאן הבטן, ברפואה הסינית).
טיפול לאיזון המוח הרגשי הכרחי ויסודותיו דומים לפריצת הדמימה שבשריר הגב הרחבי – ראה בסרטון שמדגים טיפול שלי לאיזון המוח הרגשי – כאן.
"מה" – (יפנית) הרווח שבין – היעדר, ואקום – בתרבות יפן פוגשים במרחב פראי שנמצא בין שני מרחבים ומרחיב את קו האופק. בפילוסופיה הריקות האפלה שבלעדיה לא ניתנת נוכחותו של המופלא. במסטיקה היהודית שעת בין הערביים – במיסטיקה של צפת שעת הערביים אדמונית ומוגדרת כשעה אפלה והדלקת הנרות חייבת להתבצע בה, כדי למנוע מהאפלה לחדור לשבת. בעין דור העלתה המכשפה באוב את דמות הנביא למלך שאול.
העשייה המוקדמת ביותר שניתן לכנותה כ"אדריכלות נוף" קשורה בטקסי שינטו שהתקיימו ביערות יפן. לצורך טקסים עונתיים שונים ביקשו המאמינים להיוועד עם רוחות האלים השוכנים בגורמי היער, לשם כך הם פינו רווח ויצרו קרחת יער, וגם סימנו אותה בחבלים של קש אורז וכיסו אותה בחצץ לבן כשטיח טקסי. לימים, במקומות בהם נערכו טקסים קבועים כאלה הוקמו גם מבנים הידועים לנו כיום כמקדשי השינטו העתיקים. מקומות אלה, כמו מקדש השינטו המרכזי באיסה (Ise Jingū), משמרים עד היום את רחבות החצץ האלו.
השינדן היה ארמון (יפן) עשוי עץ, פרוש על פני מרחב הגן של הבית העירוני, ופתוח אליו, מגדיר אותו ומוגדר על ידו, מחבק אותו ומחובק על ידו, בהעשרה הדדית של אלמנטים בנויים ואלמנטים של נוף טבעי – מים סלעים וצמחיה. נושא שמאזכר את התפתחות ה"אני" בשנה התשיעית. יותר מכך משתקפת ההתפתחות הנפשית של תקופת גיל זו ב"דרך התה"
במהלך המאה ה- 16 התפתחה תרבות דרך התה ביפן. זה אירוע חברתי-תרבותי בו מארח מזמין שניים – שלושה אורחים לשתות בצוותא ספל תה שהמארח מכין, באווירה תרבותית מיוחדת המוקדשת לאמנות, אסתטיקה וערכי תרבות. על מנת ליצור את הסביבה ההולמת והתומכת טקס תה, התפתחה אדריכלות מיוחדת – בית התה – ואיתה אדריכלות נוף ייחודית – גן התה. גן התה מתפקד כאזור חיץ בין הרעש החיצוני לשקט הפנימי, כתחום הנועד להכנה הנפשית-רוחנית של האורח לקראת חווית המפגש. וכך גם בתוך סביבה מוגבלת ביותר בגודלה – למשל, בחצר של בית מגורים עירוני – נמצא ה"רווח שבין" הוא גן התה שנבנה ונשתל כדי לטפח אשליה של זמן-חלל שתאריך ותעשיר את הדרך מהשער בגדר ועד לכניסה ל"בית התה". גן התה הוא חוויה בתנועה שמוליכה את האדם ברווח שבין חיי היומיום והרעש סביבם בהיותו לוגם תה מאצ'ה במרחב שקט שמיועד להתכנסות זו. בגן התה, הופנם כל הידע שהמצטבר עד אז במסורת היפנית, בנושא של יצירת דרך מעניינת ומזער אותו לסביבה מוגבלת ביותר בגודלה. גן התה הוא חוויה דינמית של תנועה בחלל וחכמה של עיצוב סביבתי למען האדם העובר במרחב. במהלך המאות ה- 16 וה- 17 התפשטה הבשורה האסתטית של דרך התה אל ליבה של התרבות היפנית ויצרה "יש" חדש ומרתק הוא גן הטיול – במהלך תקופה זו [ובמיוחד בתקופת היציבות הפוליטית של עידן אדו (Edo / Tokugawa bakufu)] נבנו ארמונות רחבי ידיים בגנים גדולים במיוחד, שנודעו כ"גן הטיול". גן שמנסה לחקות את הטבע בדייקנות. במאה ה- 17 נוצרה שורה של גנים נפלאים ביפן בהם האדם מטייל ומתוודע הלפינות חבויות ולתמונות נוף משתנות. הרווח שבין ארמון השינדן (בית עשוי עץ, במרחב הגן ופתוח אליו) ו"דרך התה" שהוזכרה לעיל שולבו והיה למסלול צעידה להרגעת הנפש.
(גן זן)
שם הדמימה
- כשל חברתי.
- קונפורמיזם ונאמנות לקבוצה.
- וכחנות.
- שפת סתרים – שיח לא בהיר, מדבר באופן שקשה להבין אותו, בולע מילים, מגמגם, לוחש.
- חש כאדם שאף אחד לא מבין אותו.
- אידאולוגיה אזוטרית.
- מסתיר את אהבתו.
- כאבי בטן תחתונה.
- תחושת ריקנות – ואקום.
- תחושת דחיסות, חוסר יכולת לרווח, לנוח. צפיפות.
- תאורה ייחודית, לפידים, נרות.
- תאוריות על המרחב האפל באדם, במציאות, ביקום, גיהנום, שדים, רוחות רעות.
- כשפים וטקסי קללה גם גרוש שדים.
- הסתגלות לכל מצב.
- ייסורי נפש (ראה מעגל המוזר, גיל 9).
- פורש טרם עת. מפסיק באמצע.
- שעמום.
- האני החצוי.
- המוח הרגשי מוצף וחש טמא או מקולל (הערה: ניתן לאזן את המוח הרגשי בטיפול בלחיצות – ראה/י כאן)
אזור השתקפות הדמימה בגוף
כשל חברתי – T1-T2, בשרירים הסובבים הקצרים Rotators brevis. כאב באמצע הגב.
רגשות אשמה שנקשרים בשנה התשיעית – כאב בצידה הפנימי של הזרוע מתחת לשריר החזה הגדול – הדמימה משתקפת ב״חרתום הזרוע״ Coracobacialis ומקשה לסובב פנימה או לקרב את הזרוע – קרוב אופקי.
ה"רחב הבטני", הוא אחד משרירי הבטן העמוקים שלנו והמבנה שלו הוא כמין "מחוך" העוטף את האזור התחתון של הבטן כאשר הוא מקיף אותה מצד אחד של עמוד השדרה, סביב כל הגוף ועד לצד השני של עמוד השדרה. הדמימה מופיעה פעם בשמאל (כקו השחור שמסומן בתמונה למעלה) ופעם בצד ימין, כשהאדם הפסיק, הופסק טרם עת, בתחושה של עומס יתר ודחיסות. הכיווץ הכרוני יופיע בשני הצדדים כשהאדם חש נקרע לשניים "האני החצוי".
פורש טרם עת – כאבי בטן הדמימה ב"רחב הבטני" – Transversus Abdominis ,הוא אחד משרירי הבטן העמוקים – ראה/י כאן. המבנה שלו הוא כמין "מחוך" העוטף את האזור התחתון של הבטן כאשר הוא מקיף אותה מצד אחד של עמוד השדרה, סביב כל הגוף ועד לצד השני של עמוד השדרה' מגן על האברים הפנימיים. התחל (היכן שהשריר מתחיל) במתחלת מותנית עמוקה בצד החזי של סחוסי 6 הצלעות התחתונות (צלעות 7 – 12), 1/3 חיצוני של הרצועת שבמפשעה, 3/4 קדמי של השפה הפנימית של רכס הכסל. הסיבים הפונים לפנים בצורת מניפה.
האחז של ה"רחב הבטני" במעטפת השריר הישר של הבטן – וכן בקו הסהרוני השריר נהפך למתחלת הממשיכה למרכז ונאחזת בלינה אלבה – כשהדמימה מופיעה באזורה ככיווץ שרירי כרוני כלומר סמוך לקו הלבן.
הרווח שבין – דחיסות, שעמום גם ריקנות – עומס אדיר בעבודה והעדר מנוחה – אין אויר וכו׳ הדמימה משתקפת בשריר המסובב פנימה עגול Pronator teres – משתקפת ככיווץ כרוני קרוב לתחל שב מדיאל אפיקונדיל (גבלית תיכונה של זרוע של עצם הHumerus) הכאב בכיפוף האמה תוך כדי סיבוב פנימה.
בהתרחשות שמאפשרת הצפה ענוגה יקום לפעילות שתחצוץ בין הסיטואציה ורגש העונג. ברגעי הישג, הכרה והכרת תודה מבטל את העונג שלו או של זולתו.
השלכות הדמימה על חיי האדם
אדם וותרן. היפוכה של ותרנות תחשוף אדם עקשן ונוקשה. דחיסות – תתגלה עקב דמימה ה"מה", אין רווח בחייו לא רווחה, לא שקט ולא מנוחה. אובססיביות – אדם שלא מניח לדברים ונתפס לזוטות בעקביות אובססיבית. הכל מגיע לנסיך שהיפוכו הוותרן שהוזכר לעיל.
האדם הפורש טרם עת – מפסיק דברים באמצע. אדם שלא גומר, לא מסיים משימות כהלכתן וכן המסולק על לא עוול בכפו ממשימה, ממרחב חייו (מגורש), טרם השלימם. התנהגויות מוזרות המוסברות על ידי חוויות פנימיות חריגות (ההזיות, מחשבות שווא, מוזרות וההתמקדות בהן) שכיחותם של משפטי החלשה, העדר כמות סוכר מתאימה למשימה בגוף, קשיים בארגון וחלוקת המשאבים שנדרשים למשימה, קשיים תפקודיים בתחום התעסוקתי והחברתי.
הצפייה מענגת. צפייה גדולה מענגת עד-כדי התמכרות ובשל כך ההתמכרות לציפייה יכולה גם לשבש ולמשתקת מוטיבציה ויציאה לדרך – כשל זה נקשר בדמימת המוזר ותחנתו הראשונה של מעגל המוזר (היציאה לדרך) עוד על ההתמכרות לציפייה ראה מאמרי – כאן.
העדר אורגזמה והעדר סיפוק מיני.
מבט אל שיטת הלחיצות שפיתחתי – אין דומה לה בפריצת דמימה, הוכחה כמשחררת כאבי גוף, יעילה בתהליכי החלמה ומרגיעה את הנפש.
במה אוכל לעזור?
אשמח להשיב לכל שאלה.
המשך יבוא
חזרה לעמוד 1
חזרה לעמוד 2
חזרה לעמוד 3
חזרה לעמוד 4
חזרה לעמוד 5
חזרה לעמוד 6
חזרה לעמוד 7
חזרה לעמוד 8
חזרה לעמוד 9
חזרה לעמוד – 10
חזרה לעמוד 11
חזרה לעמוד – 12.
נשארו לך שאלות
אשמח להשיב על כל שאלה
לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן
בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –
למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.
מאמרים אחרונים
מבוא לפסיכותרפיה מכלולית והוליסטית
- שיחות ההחלמה ושיחות בין ידידים – על ההבדלים ביניהן
- הפסיכולוגיה הטיפולית וההוליסטית – תולדות הפסיכותרפיה
- תרופות הרגעה שמשאירות אותך רעב וחרד – ציפּרָלֵקס, פּרוֹזַק, פלואוקסטין
- מגילת רות האלמנה שיצאה ממרחב הנוחות
-
יש פתרון כולל לבעיות הקשורות לדימוי עצמי, חוסר בטחון וערך עצמי נמוך – דופמין
מעגל המוזר – התפתחות ה"אני" בשנה התשיעית לחייו
איך מורידים לחץ וחרדות באופן טבעי? התמודדות עם סטרס ולחץ נפשי
טיפול נפשי ללא תרופות – חרדות, פחדים וייאוש – תסמינים שיש להם פתרון טבעי, מדויק ומהיר
למה אני לא מצליח להתמיד – והסוכר
גמישות היא מצב נפשי – אתגר בזרימה ושינוי – אני מבקש להתגמש
חזרה לבסיס – עקרונות צירופי המזון
ראיית המעמקים – כניסה לטרקלין או על החיים האמתיים.
איך לצאת ממצבי תקיעות בחיים – שיטת שלוש השאלות בגובה העיניים
על היכולת להשתקם, לקום מאבק הדרך ומכאב הפרידה
ריגוש רעיוני או התקווה והדופמין – יחשפו בפניך כל הסודות שבהתמכרות שבהמתנה – ריגוש, המתנה, תקוה ודופמין – המאמר כאן.
