כאב גב – על העקשנות וכאב גב שמקשה על הטיית גב לצד – לטרל פלקשן

פרק א'

על העקשנות וזווית ראיה צרה שמכווצת שרירים בשם ה- Iliocostalis lumborum – בכאב מונעים הטיית גב לצד – לטרל פלקשן.

לשאלות

כאבי גב הם תופעה מוכרת, מגבילה ומטרידה ביותר. טווח התנועה מצטמצם. במהרה מופיע כאב שמונע פעילות ומשבש את החיים.

במאמר זה נגלה אפשרויות פשוטות, מדויקות לזיהוי וטיפול טבעי בכאב גב שמופיע במרכז הגב – דרך יעילה להיפטר מכאב, מגבלה תנועתית ולהימנע מניתוחים וסבל מיותר.

יובל ש׳ הגיע אלי עם כאב גב בגב האמצעי שלו. הוא לא יכול להפנות את גופו הצידה. כשהתכופף לצד שמאל – כאב לו. תופעה זו נדירה אבל מוכרת. כששריר ה – Iliocostalis lumborum מתכווץ עקב הצפה רגשית שנבלמת – בכיווץ שמכונה דמימה (ראה/י להלן) הכאב מופיע באמצע הגב והוא בלתי נסבל.
כאב גב מסוג זה מתרחש בגלל כיווץ מהיר במיוחד.

מה גורם לכיווץ גב מיידי?

בהלה, תאונה, מכה חזקה, מתיחה מוגזמת ומאמץ גדול מאימים על שרירי הגב והם מתכווצים. התפרצותו של זעם מכווצת שרירים בגב. ככלל זעם נקשר אצלנו ברגשות ההרחקה. רגשות שמביאים אותנו להתרחק או לסלק מחיינו גורם פולש.
רגשות ההרחקה נובעים ממשפחה כוללת של רגשות שליליים כגון: קינאה, תיאוב ושנאה. כולם רגשות קשים, ובלתי נסבלים עלינו. ברגעים בהם הרגשות המביכים הללו מציפים אותנו אנו חשים אומללים ומוחלשים נוכח עצומתם וחוסר יכולתנו לשאת אותם. הדרך שלנו להתמודד עימם בדרך כלל דמימה: כיווץ שרירים עז ומיידי אוחז בשריר ומעצים את כוחותיו. אשליה של כוח מתפשתת בגוף. אחריה באה חולשה, תוצאה של שינוי במבנה הכימי, בנוזל הבן תאי של הסרקומר (יחידת התפקוד הבסיסית של שרירי השלד) וזה כואב. הכאב חזק ולא נקשר בחוליות הגב רק בשריריו ובהרכב הכימי של תאי השריר.
מי ישנה את ההרכב הכימי בשריר אם הכיווץ שיוצר אותו נשאר. מי יסלקו משם וישחרר אותו טרם יהפך מעצור ודמימה שחוסמת את פעולתה התקינה של מערכת הניקוז וההזנה?
הנפגעים, רובבנו מרגע שאנו נפגעים אנו משוכנעים שמדובר בפריצת דיסק, סדק, קרע או אינפקציה ופונים לחדר מיון.

כדי לשחרר כאב גב מסוג כאב בכפיפת גב לצד יש לשחרר כמו במקרה של יובל ש' את ה Iliocostalis lumborum – וזה לא מסובך. די אם תחזיק/י במשקוף הדלת בעמידת סיקול, תשמור/מרי על אגן שטוח ופול/פלי אל מרכז החדר לאט כך שהאגן יוביל את מהלך הנפילה לצד – ראו צילום למטה.

אם לא נפעל נכון יהפך הכיווץ למעצור ודמימה שחוסמת את פעולתה התקינה של מערכת הניקוז וההזנה.

בדמימה – הלחץ השרירי ממשיך לפעול בגוף. הוא לוחץ על נימי הדם ועל מערכת העצבים ומעוות את האותות החשמליים העוברים דרכו. תחושות מוזרות כנימול, צרבת, גזים, וכן מחזור קשה, בצקת, נפיחות וכאבי גב מתחילות להופיע.
יובל ש׳ התבקש למנוע זאת ולפעול לשחרור הדמימה.
לחיצות ההחלמה עמדו לרשותו במשימתו.
יובל אחוז במשקוף, שאף הרבה מאוד אויר אל ריאותיו והחל להטות את גבו לצד. מתיחה קלה ועדינה בנשיפה משחררת (מרגולין – שמה של פעולה זו – חשפתי אותה לראשונה ב1976, בתרגילי גמישות לשפגט). יובל התבקש להוביל את האגן שלו אל נקודה דמיונית במרכז החדר ותוך כדי נשיפה, השהייה, ביקשתי ממנו לתת לאגן לפול הצידה. נפילת גוף קלה (לטרל פלקשן), המתנה. ובהטיה זו משחררת. ביקשתי ממנו להמתין (שנייה) ולשאוף שוב אוויר מלא ריאותיו … לנשוף לאט את כול האויר שבראות ולתת לשריר להשתחרר המומשג ״מרגולין״ בא ומיד אחריו גם הפחתת הכאב החלה.

דרך השחרור

השריר משחרר את הדמימה שלפטה אותו במתיחה כזו, נשיפת האוויר החוצה וההמתנה חיוניים לתהליך פריצת הדמימה והשתקתה, אני קורא לרגע המכריע השהיה, סספנשן בו מתרחש ״המרגולין״. ב״דרך המרגולי״ן, ברגע השחרור עצמו מתרחש תהליך עמוק בנפש האדם. יובל ש׳ פגש בו. הוא נחשף לנושא חדש, פרטים קטנים שמען לראות בחייו.
להתעלמות מהפרטים הקטנים יש תפקיד. הם אמורים לעורר אותנו למחשבה מחודשת לגבי התנהלותנו ובנוסף לכך – הם שמעצבים ומקרינים בסופו של תהליך את החותם, מדובר בחותם אישי. החותם האישי חודר לתהליך או למעשה גם לתוצר אחר ומובן שיש לכך משמעות מרחיקת לכת כשמדובר ביצירת האמנות, בסופו של התהליך.

סוד גדול ואחד מסודותיה של האמנות בתהליך הסיום. בסוף ומתוכו בשעת היצירה עצמה (חיבור ריקוד, מוזיקה, שיר) מבצבץ, כבדרך נס, אותו חותם אישי. הוא שהופך את היוצר למלך. גימור יחודי שעולה ומבדילו מהכללי. בכל פרק זמן אחר, בלעדיו, השואף לאמנותי נהיה מגוחך, מגלומן, פאתטי ומשעמם.
להתעלמות מהקול הפנימי יש מחיר כבד והמחיר ממתין במרחב הקול הפנימי – כדמימה. הדמימה משתקפת בהפרעות אישיות, ניכרת בהיעדרות חותם אישי במרחב חיים מסוים. האני עצמו נעדר, קולו שלו מסולק, פרטים קטנים נעלמים מעיניו, חייו משעממים בהעדרם, ומעמדו נרמס גם זכויותיו ומרגע שנתקל בעובדה זו הוא מתכווץ ומכווץ את ה – Iliocostalis lumborum. הדמימה משתקפת בשריר – הוא מתכווץ אבל בעל הבית נעדר, עיוור לנסיבות, לפרטים רק את הכאב הוא חש ומתוכו קם ונזעק.

עמדתי מאחרי יובל והנחתי בעדינות את ידי על האילהקוסטאליס לומבורום כדי להנחות את ההרפיה, רגע ״המרגולין״ הגיע, השריר נמתח מעט והחל להשתחרר בנשיפה… ויובל ש׳ התכווץ, וצעק: ״אני לא מאמין שהוא עשה לי את זה״.
״המרגולין בא״ אמרתי לעצמי לעצמי וידעתי שהטיפול החל אבל ממש לעומק. המשכנו בשיחה שאחריה שבנו אל המשקוף ההוא.
יובל ש׳ סיפר שהוא בנו של תעשיין עשיר, שמלאו לו 33 שנים, ושבכדי למנוע פשיטת רגל אביו רשם את אחת מהחברות שהקים על-שמו. בית חרושת למשקאות, אבל האב שטיינרמן (שם בדוי) המשיך לנהל את העסק ששגשג וגם פתח לו סניף בטורקיה. הכול היה נהדר. 20 שנים עברו יובל ש׳ קיבל שכר מעולה, רכב, ואפילו דירה מול הים בתל-אביב. תפקידו של יובל ש׳ היה פשוט: אבא ניהל, אבא קבע הוא חתם והופיע כמנהל ובעלים.
יובל ש׳ היה חותמת גומי של אבא שטיינרמן.

ביום ההוא… יובל ש׳ רצה להקים בית משלו, להתחתן ולנהל בעצמו את בית החרושת, כנראה שלחותנת המיועדת היו דעות, אולי בגלל שהיא עצמה הייתה מטפלת, היא למדה פסיכולוגיה בארץ ועבדה בממסד חינוך ממשלתי כיועצת פדגוגית לילדים. הייתה לה הזדמנות להיות משהו מעבר לחותמת גומי – בעצה ליובל ש' ראתה את פורטונה. אבא שטיינרמן סרב ליוזמה: איזה כישורים יש לך פרט ללהשתכר בברים של תל-אביב ולזיין בנות?
באותה פגישה הכל עלה, וכשחותמת הגומי של אבא שטיינרמן הכירה באפסיותה קפץ נחש הבושה מתוך נשמתו והקיש. זה הרגע בו השריר Iliocostalis lumborum נזעק, נתפס והביא את יובל ש׳ אל משקוף הדלת שבקליניקה שלי בתל אביב.
20 שנים של עיוורון לפרט אחד קטן שאומר: אני האפס של האבא המוצלח, צל וחותמת גומי. אין לי כישורים אבל יש לי משכורת נהדרת שעליה כבודי והיא ניתנת לי בשל שתיקתי וכושר התמדתי המזויף לשקר והשקר שהוא גם אמת שעל הנייר הוא שאני הבעלים ומנהל חברת המשקאות, אבל צל מנוצל של אבי ועל ידי אבי.

האיום שאבא שם על השולחן היה אמיתי. אביו של יובל ש׳ אמר לו באופן בלתי משתמע שאם ימשיך בכוון הזה הוא עצמו יצא מניהול החברה, יקים חברה מתחרה, ויעביר אליו את כל הלקוחות משם לכאן. האב הזהיר את יובל ש׳, חותמת הגומי של אבא שיתבונן בו מהצד כיצד הוא פושט את הרגל. ״ואל תייבב לי שכואב לך הגב, אפס״.

יעל עבדה ככתבת בעיתון – מקומון בירושלים, מתפקידה היה לאסוף חומרי רכילות למדור שמיועד לפרסומים כאלו. שמה לא הוזכר, חומרים ששלחה נזרקו לפח, שכרה היה זעום והעלבון שלה הרקיע עד לשמיים. יעל התמידה בעבודה בתקוה שיבוא יום ושמה יתנוסס על איזו כתבה. היום הזה הגיע. נסעתי למסע הופעות ותפקידי ככתב המוזיקה הועבר אליה. היא יצאה לראיין איזו זמרת צעירה שהוציאה דיסק שולי עם שירים ברוח המזרח.
יום השישי הגיע. חזרתי לארץ. הכתבה פורסמה. יעל ישבה בבית הקפה שבמדרחוב ירושלים. מקום שנסגר מאז יעל הייתה נרגשת והעיתון היה לפניה. שמה התנוסס על הכתבה. זו הייתה כתבה מרכזית במדור התרבות, אבל היא לא הכילה אף מלה שלה. קולה לא היה שם. הכתבה שוכתבה, שונתה ומה ששיבחה נרמס והיה לדברי לעג. כדי לקום מהכיסא ולהגיע אלי לטיפול גב יעל נזקקה לעזרתם של שני מלצרים.

הפרטים הקטנים

הכול בגלל מסמר קטן – כדבר השיר (עוד בנושא זה, יכתב בהמשך בפרק ב') הפרטים הקטנים, הם שעושים את ההבדל בין חיי משמעות וחיי הרגל, שיעמום או חיים מעשירים ויציבים. ללא תשומת לב לפרטים קטנים החיים מתמלאים בכלליות וביסודות מוזנחים כרישול, גיחוך ושעמום. הפרטים הקטנים שפוגשים בדרך החיים, נמשלים לתמרורי כיוון. הם מכוונים את הנפש, את הראייה הפנימית אל המציאות. וכשאנחנו מסבים ראשינו מהפרטים הקטנים – אל לנו להתפלא אם הגב האמצעי ייתפס ויכאב באזור המותן. הצד האישי, במרחב שמחבר בין מה שאנו עושים ובין ראיית המעמקים שלנו, מקנה את המשמעות לחיים. לא תוכלו להטות שמאלה את הגב אם תתעלמו ממנו.

יעל וגם יובל ש׳ נחבלו. במקרה שלהם לא התאפשר להם לגעת בפרטים הקטנים, כדי להביא עצמם לידי ביטוי. השמש הורחקה מחייהם והם אולצו לחיות בצל. למעט באסכולת הציור הוונציאני (ראה ערך בויקיפדיה על האסכולה הוונציאנית בציור שפרסמתי שם) לצל אין צבעים רבים ולא פרטים, הוא בעל צבע כללי, שחור, אפור או חום והפרטים בו נמחקים.
שניהם (יובל ש' ויעל) התעקשו להמשיך בדרכם במחיר שכיח של וויתור על קולם הפנימי, לחיות בצל הבוס ובתרדמת הנוחות כפי שקוראים לזאת היום על-חשבון פיתוחם של כישורי חיים או התגמשות.
נושא מחיקת חותם אישי ״בהתנדבות״ או בכפייה כנ"ל מורכב ופוגע בכבוד האדם – נקשר ומוקרן להתנהלות חיים בה האדם מתעלם מהפרטים הקטנים. היבט נוסף לכך בחיים חסרי משמעות ושעמום, היבט חדש לו בחיי ראווה עכשוויים, כולל התמכרות לשעשועים ולריגושים.
יש שנוטים לקוטב השלילי של דמימה זו: אל קפדנות אובססיבית וביקורתית סביב פרטים מיותרים. כופים על עצמם חוקים מוזרים, מסתובבים סביב פרט שולי כסביבון באובססיביות ומדירים שינה מעיניהם.
אחרים בוחרים להתעלם מהפרטים המכאיבים להתנהלות אושרם, מבקשים את האושר בססמאות שנשמעות מתוך צל החיים, מתענגים על אשליה שיש כבוד לשמש חותמת גומי לאבא מוצלח או של מערכת האליטות לתפיסתם או של דמות דמיונית, לא קיימת ואזוטרית (ושמה לעתים השם). ההיבט הדמימתי מופיע בשרירי הגוף בגב ובכתף. בגב בשריר ה – Iliocostalis lumborum על שריר הכתף
ראה/י להלן.

כמו כן הדמימה מסתתרת מאחרי הפרעות אישיות כפייתיות, בהעדר שינה ומחשבות טורדניות. מקרים נדירים לה ועליהם כתבתי בהמשך בהטרדות רצופות של פרטים זניחים שבהם התוצאה עולה עשרות מונים, בהיקפה על חומרת הגורם לה.
שינוי בהרכב הכימי של יחידת השריר – איבחון נכון מביא לטיפול לא מסובך

הדמימה משפיעה על הרכב הכימי של השריר. נוזל בן תאי לא נראה בצילום רנטגן. גם לא שינויים כימיים בהרכבו. את מי הסובל מכאב גב יפגוש לאחר שפונה לחדר מיון, הוא יפגוש ברופא. והרופא ישלח אותו לצילום רנטגן, שייתן דיאגנוזה למצב השלד ומה עם מצב הסידן (במצב יוני, בנוזל הבן תאי של השריר, ראה להלן, בסוף פרק ב') אבל ומה יראה צילום רנטגן לגו – הוא יראה בכמעט מחצית מהמקרים פריצת דיסק, או התפתחות של פריצת דיסק – או לפחות בלט.
מבחן, סקר או מחקר (שנעשה) מורה על כך, שאם נבקש מכל הנוכחים בחדר המיון, למשל, בזמן שאדם כיובל ש׳ מגיע אליו, לעבור צילום גב דומה במכשיר רנטגן – ללא תשאול מוקדם, צילום הרנטגן יצביע על כך שקרוב למחצית מהנוכחים באותו זמן בחדר המיון, למרות שאינם סובלים כלל מכאב גב, נושאים בלט בחוליית עמוד שדרה, פריצת דיסק או תחילתו של סדק.
הטיפול יתמקד במצב כזה, בעמוד השדרה ולא בהרכב הכימי של הסרקומר – וזו למעשה הזנחה ואחת הסיבות לדמימה זו. מדובר בטעות חמורה של אבחון ולכשרופא יעמוד נוכחותה, סביר להניח שגבו ידומם באותה דמימה ובמכה אחת כפי שארע ליובל ש'.
אבחון שגוי מוליד הזנחה. התעלמות מפרטים חיוניים על-ידי רופא או מטפל מוזנחת. זו דרך בטוחה לטיפול שגוי ובלתי נחוץ. כאב הגב מקבל אמנם יחס רגשי אבל של הזנחה.
וההחלמה מכאב הגב בדמימה?
הרי זו מהות המקרה של יובל ש' וסיבת הדמימה בשריר ה Iliocostalis lumborum – למעשה הטיפול נדחה.
יובל ש' היה בר מזל וחכם. הוא זכה לאבחון מדייק. נעמד כנזכר לעיל, לצד משקוף ובעזרת כמה הנחיות לנשימת עומק – ביצוע לטרל פלקשן שמאלי, עדין ומדורג – השריר השתחרר ואילץ את יוני הסידן לחזור למקומם ואל מחוץ לנוזל התאי של הסרקומר.

טיפול בכאב גב אמצעי פשוט וקל. הטיפול בגב ממש לא מסובך.
ובמה יבחר גבך?
שלב השיקום, כפי שאתם רואים, בסרטון למטה מתחיל כבר בפגישה הראשונה.

אם נשארו לך במקרה שאלות על כאב גב אמצעי,
אשמח להשיב לכל שאלה.

המשך לפרק ב' – לחץ

על העקשנות – כאב בזרוע המונע תנועת יד לפנים

פרק ג' ובו אספר על ברך שמאל פנימית (מדיאלית) של בחור צעיר ומצליח: "על הברכיים מאמר על ההזנחה וכאבים בברך שמאל מדיאלית"

מבט אל שיטת הלחיצות שפיתחתי – אין דומה לה בפריצת דמימה, הוכחה כמשחררת כאבי גוף, יעילה בתהליכי החלמה ומרגיעה את הנפש.

אם נותרו לך שאלות בנושא הכיווץ הכרוני, על כאבי הגב שלך – אני כאן – אשמח להשיב לכל שאלה.

מעניין אותך לשמוע עוד? כדי להבין לעומק את הסיבות להיווצרות תסמיני כאב וסטרס בגלל הכיווץ הכרוני – יש להקליק על המאמר – כאן. 

לפרק ד' על ההזנחה וכאב בברך לחץ/י

הערה: כל הנאמר, נכתב בדף זה ובבלוג כולו הוא חומר למחשבה בלבד ואין לראות בו הנחיות לתפעול או לעשייה.

נשארו לך שאלות 

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.