אב נוכח

 

אב נוכח מקנה תחושה לנערים ולנערות שהם בסדר

להיות בסדר בעיני אבא היא משאלת לב נערית, אבל גם יש שמקנה לך כוח ותחושת בטחון – האב מסמל בנוכחותו מספר יסודות: סדר גברי חזק, דמות קוסמית וכוח על טבעי שרואה כל שנקשר בהתנהגות ובהתנהלות. נערים רבים חווים חוויה קשה שמשהו לא בסדר, שאין סדר בחייהם או שהם לא מצליחים להתארגן על עצמם – פעמים רבות מקור הבעיה פשוט – אבא עסוק בקרירה שלו ונעדר מהבית.

אבא הוא גם סמל עליון – הוא  אל – הנפש האדם הדמות האבהית נתפסת עם חוקים כשהאב הוא מחוקק חוקים. החוקים הם תמצית ועוצמה שורשית של כל הנמצא ביסוד הקיים – לכן החוק והעוצמה השורשית כולל חקר התופעות בכלל נתפסים עם קרבה וקשר עמוק עם האב. אב נוכח מקנה תחושת סדר, ביטחון ורצון לשמור על החוקים ועל הכללים – אביהם וסקרנותם ליסודות הקיומיים משתלבים זה בזה ונדרשים בקרב כל הנערים.  בגיל 12-13 האב מאוד נדרש לאני. האני הוא מרחב אנושי והמקום בו גרים הנפש, הרוח, הרגשות והגוף תחת קורת גג אחת.
במהלך עבודתי אני שב ורואה כיצד ועד כמה אבא נדרש לנעריו. הוא "יש" שמתגלה ל״אני״ כמשהו הכרחי לקיומו הבריא. כדאי שכל אבא ידע עד כמה נוכחותו חשובה להתפתחותו הבריאה של הילד שלו בבואו לתחילת שנות העשרה.

מגיל 16 התחלתי לטפל. הרבה שנים שאני פוגש, נוגע, ומסייע כמטפל וכאמן לאנשים. תחילה טיפלתי בבעיות גב, אחר-כך עבדתי כמורה בבית הספר הפתוח בחיפה – (בטכניון לצד פרופ׳ אלכסנברג ובירושלים לצד פרופ׳ פוירשטיין) כך ואז המשכתי לעבוד בריקוד כמטפל בשיטת המחול המחלים שייסדה ירדנה כהן (מורתי, כלת פרס ישראל) עם נערים ונערות מוכשרים ביותר אבל גם עם ילדים אוטיסטים, מאובחנים כבעלי תסמונת דאון, אספרגר גם עם נערי רחוב ופרחחים ברחבי ירושלים ומחנות הפליטים שסובבים אותה. התבוננתי וראיתי – אב נעדר מקשה על התפתחות הנפש והמוח הקוגניטיבי – קשה לנערים להתרכז, לשמור על הכללים ונוצרות עקב העדר אב עוד בעיות. במקביל לעבודתי הטיפולית הייתי רקדן. רקדתי בלהקת בת-שבע, ובהמשך בלהקתה של פלורה קושמן (״סדנת המחול הירושלמית) וגם הייתי מורה לריקוד – פגשתי בהרבה מאוד הזדמנויות את הצורך בקרבה לאבא  …עד היום אני ממשיך לפגוש בצורך הזה – לפעמים זו זעקה – בבואי לטפל בדרך של הריפוי וההחלמה ובמיוחד ב"לחיצות ההחלמה" שבה ועולה הסוגיה שנקשרת ומשתלבת עם העדר אב ותחושה שמשהו בי לא בסדר. לאורך שנות עבודתי במרחב החינוכי והטיפולי שבתי ונוכחתי בתופעת הכוח הגברי הכאוטי שמתפרץ בתוך ומתוך המבנה הנפשי החל מגיל 12-13 שנים. כוחו של הנבל – נמצא גם בנפש שלך – הכוח רדום כשהאב נוכח בחייך, אבל יש והוא נעדר – אבות רבים באמת עסוקים בהישרדות בקרירה שלהם – אבל לנערים הם פשוט אינם חלק מחיי היומיום שלהם – בהעדר אב ויותר מכך בגעגוע עמוק לאבא – מתפרץ הרגש שנבלם ומכווץ את הנפש ככאב גב בין השכמות. במקרי קיצון נפגוש בו ככאבי בטן. הכוח הכאוטי יכול להתגלות לפתע. הוא ״יודע״ למצוא את נקודת תורפה הכי חזקה בך ולסובב אותך באמצעותה ולנצל אותה לרעה. כוחו של הנבל נקשר בהתקרבות, חנופה והרחקה ממרכז מקבלי ההחלטות. בתחושה של הרחקה מקבוצת האליט של מקבלי ההחלטות הנפש חווה תחושה קשה של נידוי. הכוח המנובל שכיח בפוליטיקה, במשפחה ומאפשר לנצל אדם הגון וישר גם אותך ולסחוט אותך, לשחד אותך ולשעבד אותך למטרות אפלות גם להביא אותך לידי אבדן כל. הכוח הזה משתקף כדמימה וכאבים עזים באזור הלינה אלבה (Linea alba) בבטן, במרחב שבין השכמות ובשרירי הגב הזוקפים אות על הכוח הזה הרחבתי במאמר כוחו של הנבל – ואני ממליץ להעמיק בקריאה על הנושא הזה – כאן

לכוחו של הנבל גם היבטים חיוביים  מן הראוי להרחיב עליהם במאמר נפרד – יחד עם זאת אין לברוח מהנושא שהרי הכוח הזה משמש באמנות אמצעי רב עוצמה של קרבה בין הרעיון הנשגב ומלאכת הרכבת היצירה ובמקרי קיצון של העדר אב אפשר כוח ההתקרבות הזה לאמנים להציל נפשם מגעגוע קורע לב באמצעות היצירה האמנותית הגדולה.

אהבת האב, נוכחותו בחיי הנערים, חיבת האב, מעורבותו, אכפתיות כנה ותקינה מאפשרת לכוח הזכרי הכאוטי (והמפלצתי) שמתהווה בתוך הנפש להתעצב בשנה השתיים עשרה, בממדים מאוזנים שמגשרים בינו ובין העולם ומאפשרים לו ליזום ולפתח דרכי קרבה שרק הולכים ומשתכללים בתקופת החיזור שעומדת לפרוץ אל חיי הנערים בכל רגע בגיל זה.
הכוח הכאוטי צומח בנפש כחלק טבעי ונורמטיבי – שלב בהתפתחותה. אבל בתנאי שאבא נמצא בחייך. מדובר בתקופת השנה השלוש עשרה להתפתחות האני. הכוח הכאוטי מקבל בגיל 12-13 דמות יותר ויותר ברורה של שטן (לוציפר) או דמות של שטניות (שטן – איוב).

התחושה שהנערים מקבלים בתהליך זה היא שה״אני לא בסדר״, או ״משהו בי לא בסדר״. דמות זו (השטניות) למעשה מתחילה להתהוות ב״אני״ כבר בהיותו בן 8 שנים – שם הכוח הכאוטי רובץ על יסוד מרחב רגשי טורף: ה"חרדה". בגיל 8 (לערך) עולה ומאימת חרדה גדולה עליו (שם האנרגיה שלו נקבית) ובגיל 9 היא משתנה ומתפתחת למוזר – ממנה עולה כל נושא מעגל המוזר – אחד הגילויים היותר מעניינם של הפסיכולוגיה- על נושא זה אם הסקרנות שלך מושכת אותך לקרא – יש להקליק כאן.

אבל כאן, בגיל 12-13 מתעוררת חרדה חדשה. חרדה קיומית שנקשרת בחשש מהרס העולם החושב (הרס של העולם השמימי, קו הניצב, שצומח בו מתקופת גיל זו וידובר בו בהרחבה בהמשך, במאמרי על תקופת גיל זו (12-13) במסגרת המאמרים שאני מפרסם לאחרונה על ״מסלול ההתפתחות הנורמטיבי בחיי אדם ודמימותיו בטבלה. המאמר הבא נושאו השנה השלוש עשרה ויצויין כעמוד – 8) יפורסם ממש בימים אלו.

חרדת גיל המעבר (גילאי 11-14 שנים) בהבדל מחרדה של גיל 8 [שם החרדה נקשרת בפעולות וברגשות כולל קונפליקטים ומאבקי כוח – שעיקרם במלחמה מול כוח גדול ממנו – (דמות האב כמחוקק החוקים ובתקופה של ההתפתחות האופקית – ראה/י גיל 8. במאמרי ה״טבלה״)]
בשנה השלוש עשרה החרדה נובעת מההרס שמתפרץ מהכוח הכאוטי (הכאב הפיזי שלו – מאוד חזק. בדמימה הכאב שב ומורגש בבטן התחתונה, במעמקיה).
האני בשנה השלוש עשרה חש בוודאות שהכוח הזכרי הכאוטי מגיח אליו מעולם אפל, שטני-גברי והוא צומח יתר על המידה אם האני כולו מוחלש.
כוחות שמחלישים את האני: ביקורת, ביקורת מבזה, האשמות שווא, האשמות חסרות בסיס, המשגות שקריות: ״אתה אידיוט״, המשגות מכלילות ״אתה תמיד מאחר״… מניעת התפתחותם של כישורי חיים (אין צורך, נתן לך כסף, תקנה… אל תעשה, אל תאבק – נדבר בשבילך עם המורה או גרוע מכך ״נתרום לבית הספר כסף ו… יניחו לך״…) גם משימות מיאשות ומכשילות שגדולות בכמה מידות ממידת יכולותיו, או חסרות אתגר נוכח יכולותיו (תוריד תזבל, תשטוף כלים, ותקפל כביסה) אבל בעיקר הנזק נובע בגלל מפגש לא תקין עם אב אדיש, נעדר, עסוק בקרירה מצליחה או כושלת. ככלל האני מוחלש ומאבד את כשריו להתמודד עם הכוח הכאוטי (הזכרי) שצומח בו.

 

בשנה השלוש עשרה האני חש שמשהו לא בסדר ומאשים את עצמ בכל מני סברות למשל: שהוא לא מקפיד על הכללים (הרי הוא מאונן, בשנה השלוש עשרה, מאשים עצמו אם מדובר בנערה, למשל, בכך שהאב מתרחק ממנה בגלל שצמחו לה שדיים, אולי זה לא בסדר, שהוא צמח מדי לגובה, או לא מספיק וגם אבר מינו לא במידה המתאימה. האכזבה ממנו בגלל השגיו בלימודים, בחברה, במשפחה – הוא בעייתי, הוא לא בסדר ולא מביא כבוד). אב מעורב, אכפתי, נוכח, אוהב, חזק בעמדתו האופטית והקשובה מנמיך חוויה זאת ומציל את האני מדמימת רגשי האשמה – ״אני לא בסדר״ – ראה/י מאמרי על ששת דרגות האשמה – שם דרגה 2. ״אני לא בסדר״  אחת מהן ורגשות אשמה הן אסון להתפתחות כל אדם:
הקישור: ‏https://yaronmargolin.com/?p=249

מבט אל שיטת הלחיצות שפיתחתי – אין דומה לה בפריצת דמימה, הוכחה כמשחררת כאבי גוף, יעילה בתהליכי החלמה ומרגיעה את הנפש.

מעניין אותך לשמוע עוד על כאבי הנפש, להבין את הסיבות להיווצרות תסמיני דיכאון, ייאוש, חרדה או פחד. אולי נשארו לך שאלות לגבי דרכי הטיפול האפשריות –

אשמח לשמוע ממך –

במאמר "נמאס לי מהחיים מה עושים" – נגלה שבעיה נפשית היא לפעמים סימן לבריאות ועוצמה –  הבעיה מתחילה כשהנפש שלך מתכווצת למען הגנתה – כדי להגן ולשמור על חייך. הזמנה לקריאה – להקליק כאן– 

 

אני מזמין אותך לאתר החדש שלי – לחיצות ההחלמה

למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך).
מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

;