אלקמאון (המאה ה־5 לפנה"ס) היה מהרופאים וההוגים הראשונים שראו במוח את מרכז החשיבה וההכרה. הוא טען שהבריאות תלויה באיזון בין כוחות מנוגדים בגוף, נושא זה ככל הנראה בהשראת פיתגורס כפי שמוצג למשל בטבלת הניגודים הפיתגורסית (קבוצה של 10 זוגות של תכונות מנוגדות). נושא הניגודים בהחלט הקדים בתפיסתו את היפוקרטס. רעיונותיו שילבו תצפית אמפירית עם מחשבה פילוסופית, והשפיעו על תפיסות עתידיות – כולל על אפלטון. הוא נחשב לחלוץ במדעי המוח, הרפואה והפילוסופיה הרפואית.

תקופה: המאה ה-5 לפנה"ס (חי ופעל כנראה סביב 500 לפנה"ס) ככל הנראה היה בן דורו של הפילוסוף פרמנידס. מקום: קרוטון, עיר יוונית בדרום איטליה (מושבת יוון הגדולה)

רקע אישי וסביבתי

אלקמאון נולד בעיר קרוטון – מרכז חשוב לרפואה, פילוסופיה וספורט בעת ההיא. קרוטון הייתה מקום מושבה של אסכולת פיתגורס, ואלקמאון היה ככל הנראה תלמידה או מושפע ממנה, אם כי נטה לכיוון מדעי־ניסויי יותר.

אביו של אלקמאון היה ככל הנראה אדם בשם פיריתוס (Pirithous) – אם כי קיימות גירסאות נוספות ולא ודאיות. לא ידוע אם היה נשוי או היו לו ילדים, ואין עדות לחיים משפחתיים ברורים. ייתכן והקדיש את חייו ללימוד, הוראה ורפואה.

לא ידוע הרבה על משפחתו או על פרטי חייו האישיים, אך יש להניח כי השתייך לאליטה האינטלקטואלית המקומית, או פעל תחת חסותם של פטרונים עשירים – דרך מקובלת לפרנסת פילוסופים ורופאים באותה תקופה. קיימת סבירות גבוהה שהיה גם רופא פעיל.

תרומות מדעיות ורפואיות

חקר המוח ומערכת העצבים:

אלקמאון נחשב לאחד מראשוני החוקרים שתיארו את המוח כמוקד התודעה, ולא רק כמשכן פיזי. הוא ערך ניתוחים בבעלי חיים והבחין בקשרים בין איברי החישה (כמו העיניים והאוזניים) למוח – תצפיות אשר ככל הנראה הובילו אותו להבין שמרכז העיבוד התחושתי נמצא בראש ולא בלב, כפי שסברו רבים בתקופתו.

הוא אף הציע שהעצבים מחברים בין החושים למוח – רעיון שקדמו לו רק רמזים בתרבויות אחרות. אף שטרם הייתה לו הבנה אנטומית מלאה של מערכת העצבים, הוא קבע שהמוח הוא מרכז החשיבה, הראייה והשמיעה, ובכך הניח יסוד לנוירולוגיה העתידית [מקור].

עבודתו על מערכת העצבים והחושים הדגישה את עקרון הניגוד כבסיס לתפיסה חושית – הוא האמין שהחושים פועלים כשיש ניגוד (כמו חם מול קר), ואינם מזהים שוויון.

1. המוח כמרכז החשיבה – אלקמאון היה הראשון (ככל הידוע) שהצביע על כך שהמוח, ולא הלב, הוא מרכז התודעה, החשיבה והתחושה.
2. מערכת העצבים והחושים – ביצע ניתוחים בבעלי חיים ותיאר תעלות (עצבים) המקשרות בין איברי החישה לבין המוח. גילה קשרים אנטומיים בסיסיים בין עין, אוזן ומוח.
3. תאוריית איזון בריאותי – פיתח את רעיון ה"איזונומיה" (ἰσονομα): בריאות נובעת מאיזון בין כוחות מנוגדים בגוף (חם–קר, יבש–לח וכדומה). חולי, מבחינתו, הוא תוצאה של שליטה של אחד הכוחות.
4. שיטת חקירה ניסויית – נחשב מראשוני הפילוסופים־רופאים שהשתמשו באנטומיה, תצפית וביקורת רציונלית ככלים מדעיים.

פילוסופיה ואישיות

קשרים והשפעות על אפלטון:

אף שאפלטון אינו מזכיר את אלקמאון מקרוטון בשמו המפורש בכתבים הידועים לנו, ישנה קרבה רעיונית מובהקת בין גישתם:

• המוח כמוקד החשיבה: אלקמאון טען שהמוח הוא מרכז התודעה – רעיון נדיר בתקופתו. אפלטון, בדיאלוג טימאיוס, תומך בגישה זו, ועשוי היה להיות מושפע ישירות או בעקיפין מרעיונותיו.
• תפיסת האיזון וההרמוניה: רעיון הבריאות כאיזון בין כוחות מנוגדים, והמחלה כשליטה של כוח יחיד, מופיע גם באפלטוניזם – כחלק ממבנה אידיאלי והרמוני של הנפש והגוף.
• ידיעה דרך ניגוד: לפי אלקמאון, התחושה מתאפשרת מתוך ניגוד (כמו חם מול קר). רעיון זה מזכיר את עמדות אפלטון בנוגע לחושי האדם ולדרך בה אנו מבינים את המציאות.

לאור הדמיון בין הרעיונות, סביר להניח כי רעיונותיו של אלקמאון, או לפחות של תלמידיו או יורשיו מאסכולת קרוטון, חלחלו אל תוך הפילוסופיה האפלטונית.

אלקמאון היה דמות יוצאת דופן בזמנו – הוא שילב בין חקירה מדעית אמפירית לבין מחשבה פילוסופית מעמיקה. רעיונותיו גישרו בין מסורות קדם-מדעיות לבין התחלה של מתודולוגיה מדעית ממשית.

1. העיקרון הדיאלקטי של איזון וניגוד

אלקמאון טען כי הבריאות נובעת מ"איזונומיה" – שוויון בין כוחות מנוגדים בגוף (חם וקר, יבש ולח, מר ומתוק). כאשר כוח אחד משתלט – נולדת "מונרכיה" – כלומר, מחלה. רעיון זה מקדים במאות שנים את תורת ארבע הליחות של היפוקרטס, ומשקף את השפעת ההרמוניה הפיתגוראית.

2. הסבר רציונלי לחושים ולידיעה

אלקמאון חקר את פעולת החושים וקבע כי הידיעה מתאפשרת רק דרך ניגוד – לדוגמה, הבחנה בחום מתבצעת רק כאשר קיים שינוי או קונטרסט. בכך הקדימו דבריו את תפיסות אפיסטמולוגיות מאוחרות יותר לגבי התפיסה והחוויה הסובייקטיבית של האדם.

3. הנפש והאלמוות

הוא האמין שהנפש דומה לדברים שמימיים – בתנועה מתמדת, ולכן היא בת-אלמוות. רעיון זה מבטא השפעה של מסורות פילוסופיות קדם-סוקרטיות, אך גם גישה כמעט מדעית לעקרון התנועה והחיים.

4. ביקורת על מיתוסים

בניגוד לרוב בני זמנו, אלקמאון ביקש להחליף את ההסברים המיתיים באבחנות טבעיות ותצפיתיות. הוא לא שלל את קיומם של כוחות עליונים, אך חיפש סיבות ותהליכים בגוף עצמו, ולא בכוחות חיצוניים.

5. השפעה פיתגוראית, אך עם הבדל

אלקמאון הושפע מאסכולת פיתגורס – במיוחד ברעיון ההרמוניה והמספרים, אך נבדל ממנה בכך שהתעניין בגוף ולא רק בנפש, והעדיף תצפית אמפירית על פני מיסטיקה.

פילוסופיית הרפואה שלו הקדימה את זמנה, ושילבה בין הבנה גופנית, נפשית וקוסמית – ממש גשר בין הפילוסופיה לרפואה.

אלקמאון היה בעל גישה ספקנית כלפי מיתוסים והסברים דתיים – הוא ביקש להבין את גוף האדם לפי עקרונות טבעיים. ייתכן שהיה מושפע מהפיתגוראים ברעיון ההרמוניה והניגודים, אך לא קיבל את המיסטיקה האזוטרית שלהם.

קשר למצרים העתיקה

למרות שאין עדויות ישירות שאלקמאון ביקר במצרים, קיימת סבירות גבוהה שהושפע מהידע הרפואי והפילוסופי המצרי, במיוחד בתחומים כמו אנטומיה, הרמוניה בגוף, ואיזון.

• מצרים נודעה בתהליכי חניטה מורכבים שהובילו לידע אנטומי רב.
• פיתגורס, שהיה כנראה מקדים לאלקמאון, ביקר לפי המסורת במצרים – וההשפעה המצרית חדרה לאסכולה הפיתגוראית, ממנה אלקמאון הושפע.
• רעיונות כמו איזון בין כוחות בגוף דומים לרעיונות מצריים על "מאעת" – עקרון ההרמוניה והסדר בטבע ובאדם.

ציטוטים מכתבי אלקמאון

החיבור המקורי של אלקמאון אבד, אך מספר ציטוטים מכתביו שרדו דרך מקורות מאוחרים כמו דיוגנס לארטיוס, גלנוס ואחרים. הנה כמה מהציטוטים המיוחסים לו:

1. על הנשמה והתודעה: "הנפש בת-אלמוות, כיוון שהיא דומה לדברים האלוהיים – היא בתנועה מתמדת, כפי שהשמש, הירח והכוכבים נעים תמיד."
2. על האיזון בגוף: "בריאות היא איזון (איזונומיה) של כוחות: חם וקר, לח ויבש, מתוק ומר, וכדומה. המחלה היא שלטון (מונרכיה) של כוח אחד [בלבד." [מקור.
3. על החושים: "החושים נובעים מהבדל – אנו מרגישים כאשר יש ניגוד. החוש תלוי באי־שוויון, לא בשוויון."

ציטוטים אלו מדגישים את עיסוקו בפילוסופיה של הרפואה והטבע, ואת ניסיונו להבין את גוף האדם והתודעה באמצעות עקרונות רציונליים ואמפיריים.

"על הטבע" – השקפת עולם רפואית-פילוסופית

בדומה לפילוסופים יווניים מוקדמים אחרים – כמו אנקסימנדר, הרקליטוס ואמפתוקלס – גם אלקמאון מקרוטון חיבר חיבור שכונה "על הטבע" (Περὶ φύσεως On Nature). אף כי הטקסט עצמו לא שרד, ציטוטים מאוחרים יותר מאפשרים לשחזר את עיקרי רעיונותיו. למרות שמסמך חשוב זה לא שרד, ניתן להבין ולחבר חלק מתוכנו מציטוטים של סופרים מאוחרים יותר, ומה שיוצא הוא השקפה שיטתית על בריאות וחולי.

ב'-על הטבע', אלקמאון פרש גישה שיטתית לחיים, חולי ובריאות, שבה הדגיש את הטבע כהרמוניה דינמית בין ניגודים – חום וקור, לחות ויובש, תנועה ומנוחה. הוא טען שמחלה נוצרת כאשר אחד מהכוחות משתלט, וכי הבריאות מושגת כאשר מתקיים איזון ביניהם.

בניגוד להסברים מיתיים, אלקמאון בחר להתבסס על תצפיות אמפיריות, במיוחד בחקר החושים והמוח, מתוך רצון להבין את מנגנוני הגוף והנפש כחלק מהטבע ולא כתוצאה מהתערבות אלוהית.

"על הטבע" היה אם כן לא רק ניסיון מדעי להבין את גוף האדם, אלא גם הצהרה פילוסופית על הדרך בה עלינו להבין את העולם: באמצעות חקירה, איזון והכרה בכך שהמציאות פועלת לפי עקרונות סדורים – לא כאוס.

מורשת והשפעה

חיבוריו לא נשמרו, אך קטעים מהם מצוטטים בכתבי אריסטו, הרודוטוס, דיוגנס לארטיוס ואחרים. הוא השפיע על הרפואה היוונית, בעיקר על היפוקרטס, וגם על תפיסות נוירולוגיות ופיזיולוגיות מודרניות.

סיכום

אלקמאון מקרוטון הוא מהחלוצים של המחשבה המדעית-רפואית. תעוזתו לטעון שהמוח הוא מקור התודעה, ולבחון את גוף האדם בדרך אמפירית – מעמידים אותו כאחת מהדמויות הבולטות והמרתקות בתולדות הרפואה.

נשארו לך שאלות?

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

For the avoidance of doubt, consult a physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or MARGOLINMETHOD.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that

מאמרים אחרונים

• אלקמאון מקרוטון (Alcmaeon of Croton) – חוקר המוח ומערכת העצבים הראשון בהיסטוריה
• הרופאים הגדולים בהיסטוריה
• רעילות שומנית. עליה במשקל ומחלת הכליות השומניות – על דרכו של השומן מתאי השומן (אדיפוציטים) רוויים אל תוך איבר הכליות
• התהליכים הביוכימיים של יצירת תאי השומן בגוף, ויסות ההורמונלי והשפעות של שינוי תזונה, תוספי מזון והתעמלות על צמצומם כמות השומן באדיפוציטים על-מנת לקדם תהליכי החלמה.
• רוצה להחלים מאי ספיקת כליות
• PGC-1α, יעד טיפולי חדש נגד מחלת הכליות
• גירוד נחשף כמערכת ההגנה בלתי צפויה של הגוף בעת דלקת
• חולשת שרירים וירידה בתפקוד השרירים. כאבי שרירים, אבדן שריר, אבדן מסת שריר ומיופתיה.
• קלוטו – האם קלוטו הוא מעיין הנעורים הזורם במערה מוסתרת וסודית?
• כורכום גילוי הכורכומין, מרכיב של תבלין הזהב, ופעילויותיו האנטי דלקתיות וביולוגיות מופלאות
• דלקת – מחלה דלקתית כרונית ממיתה – מה היא דלקת, ומה ניתן לעשות במצבי דלקת?
• ציר פה- כליות – פגיעה בבריאות הפה בקרב חולי כליות ו-CKD
• אוראה הורסת את מערך חיידקי המעיים הטובים, ובהמשך הדרך גם את הכליות
• תסמונת טקוטסובו – שברון לב
• הכישלון הנפרולוגי נמשך ואין חשיבה חדשה ופורצת דרך – מחקר חדש
• סיבי תזונה
• קמח קליפות בצל ותה קליפות בצל – מתכון
•  אבחון מוקדם למחלת הכליות יכול להציל חיי אדם
• פורינים חוץ תאיים ותחזוקת הכליות
• פחד גבהים – מהו פחד גבהים וטיפול
• חומצת שתן נמוכה, או היפואוריצמיה (Hypouricemia)
• התערבויות בניהול רגשות, מחשבות ואורח חיים כדי להתמודד עם מגיפה של מחלות כליתיות
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – קמח קליפת רימונים (PPF) .9
• על השעורה
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה על האצות והפוקוקסנטין, חלק 7.
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – שיבולת השועל וה β- גלוקנים חלק – 6.
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – צרור נבטי הברוקולי והסולפורפאן חלק – 5.
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – קסמי הכוסמת – המטפלת של דפנותה העורקים – 4
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – תפוח האדמה והבוטיראט. 3.
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – החסה
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – הבצל והפלפלים. 1
• עורקים גמישים – הסוד והדרך לזכייה בבריאות מחדש
• ההומוציסטאין – האויב הגדול של האנדותל ובריאות העורקים
• פרנצ'סקו מסינה Francesco Messina אלהים באדם שחיפש אחר היופי
• ויטמין השמש ויטמין D-
• תרופות הרגעה שמשאירות אותך רעב וחרד – ציפּרָלֵקס, פּרוֹזַק, פלואוקסטין
• התרופות והרע – ביוטין B7 ויטמין H

---

מבוא

הרפואה ליוותה את האנושות מראשית דרכה – מהשמאן הקדום ועד לחדרי הניתוח המודרניים והחלמת הכליות. זהו סיפור של סקרנות, אומץ, ולעיתים גם של מאבק באמונות ישנות. דמיינו את לי שיז'ן, רופא סיני בן המאה ה-16, המטפס אל הרי סין כדי לחקור צמחי מרפא, או את פרצלסוס האירופי, שמאתגר את המסורת הרפואית של זמנו ומציע ריפוי המבוסס על עקרונות כימיים חדשים.

מאות שנים לאחר מכן, אדוארד ג'נר מבחין כי חשיפה לפצעי אבעבועות שחורות בקרב חולבי פרות מגינה מפני מחלה קטלנית – וגילויו מציל מיליוני חיים. פלורנס נייטינגייל, האחות הבריטית הנחושה, הופכת את הטיפול הרפואי האנושי למקצוע. איגנץ זמלווייס נלחם על רעיון פשוט אך מהפכני: רחיצת ידיים מצילה חיים.

לצידם פעלו מרפאים רוחניים, פילוסופים ואנשי חזון – כמו סמואל הנימן, שייסד את ההומאופתיה, קונסטנטין ברונר, שפיתח תפיסה פילוסופית של ריפוי נפש האדם, ואחרים שביקשו לרפא לא רק את הגוף, אלא גם את הרוח.

במאמר זה נצא למסע בין דמויות שפעלו בזמנים, מקומות ותרבויות שונות – אך כולן חלק מהסיפור הגדול של הרפואה האנושית:

חיפוש אחר הבראה, אחר משמעות, ואחר הדרך לרפא את האדם .

רשימה כרונולוגית של רופאים והוגים בולטים

Chronological List of Great

המסמך כולל רופאים, פילוסופים, הוגים ומרפאים שתרמו תרומה משמעותית להתפתחות הרפואה וההבנה האנושית של הגוף והנפש.

רופאים והוגים גדולים בהיסטוריה / Great Physicians and Thinkers in History הורכבה על ידי ChatGPT

Physicians and Thinkers

אלקמאון מקרוטון (סביבות 500 לפנה"ס)

אלקמאון מקרוטון (סביבות 500 לפנה״ס) תחום: רפואה, פיזיולוגיה, פילוסופיה של הטבע. תרומה מרכזית: אלקמאון היה מראשוני החוקרים שתפסו את המחקר הרפואי והביולוגי כתהליך מדעי – מבוסס על תצפית, ניתוח ושאלת שאלות. הוא היה מהראשונים שהציעו כי המוח הוא מרכז החשיבה וההכרה – בניגוד לתפיסה המקובלת אז שהלב הוא מקור התודעה. הישגים בולטים: עסק בניתוח גופות לצורכי לימוד (מהראשונים ביוון). הוא הבחין בקשר בין חושים למוח דרך עצבים – תובנה מהפכנית לתקופתו. אלקמאון פיתח תאוריית בריאות המבוססת על שוויון כוחות מנוגדים בגוף (איזונומיה). הגוף הוא בריא כל עוד קיימת הרמוניה בין כל רכיבי המטבוליזם שלו. המחלה היא הַפָרָה שלהם והריפוי הוא שיקום של המאזן ההרמוני הזה. אלקמאון זיהה את חצוצרת השֶׁמַע ואת עצבי הראייה והוא החוקר הראשון של המוח שביסס את ממצאיו על ניתוח בעלי חיים. רעיונותיו על הבריא ועל החולה השפיעו על התפתחות הרפואה ההיפוקרטית. היה בן אסכולת פיתגורס, מה שמעיד על גישתו הפילוסופית־מדעית. חשיבותו: אלקמאון מייצג את המעבר מתפיסות מיתולוגיות־דתיות לתצפית אמפירית ורציונלית. רעיונותיו על תפקוד המוח, מערכת העצבים והאיזון הגופני נחשבים בסיסיים גם כיום.

2. היפוקרטס (Hippocrates) – יוון,

המאה ה-5 לפנה"סנחשב ל"אבי הרפואה". חי באי קוס ביוון העתיקה וייסד אסכולה רפואית שהתרכזה בגישה מדעית וטבעית למחלות, במקום לראות בהן עונש מהאלים. הוא ניסח את עקרון "לא להזיק" – שמלווה את הרפואה עד היום. משויך לו "שבועת היפוקרטס", שהיא הבסיס האתי של מקצוע הרפואה גם בימינו (בגרסאות מודרניות).

3. גאלנוס (Galen) – רומא,

המאה ה-2 רופא יווני שפעל ברומא. היה רופאם של קיסרי רומא וכתב מאות חיבורים רפואיים שהתבססו על תצפיות אנטומיות שביצע בבעלי חיים (כי ניתוח גופות בני אדם נאסר אז). הוא חיבר בין תורת ארבעת הליחות לתחומי הרפואה, ושלטון כתביו נמשך עד ימי הרנסאנס. למרות טעויות רבות, הוא תרם להבנת הגוף בצורה יסודית בתקופתו.

אי אפשר לכתוב על תולדות הרפואה וגדולי יוצריה מבלי להכיר בכמה מהענקים של הרפואה הסינית העתיקה, שחלקם הקדימו את זמנם במאות שנים והשפיעו על הרפואה במזרח (וגם במערב, בהשפעה עקיפה). מהבולטים שבהם היה

4. חואה טו (Hua Tuo) תקופה: המאה ה-2 לספירה (שושלת האן המאוחרת)ידוע כ: אבי הכירורגיה בסיןהישגים:השתמש בהרדמה מוקדמת (עם משקה צמחים בשם "מא פיי סאן") – חידוש עצום לתקופתו. חואה טו ביצע ניתוחים מורכבים, כולל ניתוחי בטן. הוא פיתח את תרגול ה"ווצ'ין שי" – תרגילי תנועה המדמים חמישה בעלי חיים, לשם בריאות הגוף והנפש.

5. ז'אנג ז'ונג–ג'ינג (Zhang Zhongjing) תקופה: מאה 2–3 לספירה נחשב ל: "הוא מה שנקרא הרופא ההיפוקרטי של סין"ספרו החשוב: Shang Han Lun – טקסט יסוד ברפואה הסינית המתאר אבחון וטיפול במחלות חום. ז'אנג ז'ונג–ג'ינג פיתח שיטות דיאגנוזה לפי סימנים – יסוד לגישה ההוליסטית הסינית.

6. פיליפוס (פיליפ) מאקארנאניה.(Philippus of Acarnania) הוא דמות היסטורית מרתקת – פחות מוכרת היום, אבל בהחלט ראוי לאזכור כשמדברים על רופאים גדולים בעת העתיקה.

פיליפוס מאקארנאניה (Philippus of Acarnania)

• תקופה: יוון העתיקה, המאה ה-4 לפנה"ס
• מעמדו: רופאו האישי וחברו הקרוב של אלכסנדר הגדול
• אירוע מפורסם:
  • כשהיה אלכסנדר חולה במחלה קשה (כנראה חום גבוה ממי שתייה מזוהמים), רק פיליפוס העז לטפל בו – בזמן שהזהירו את אלכסנדר שהוא עלול להיות מורעל.
  • אלכסנדר שתה את התרופה של פיליפוס תוך שהוא מוסר לו מכתב האשמה – כהבעת אמון מוחלט.
  • אלכסנדר הבריא, ופיליפוס הפך לדמות סמלית של אמון, מסירות, וריפוי תחת לחץ פוליטי.
• משמעות היסטורית:
  • סמל לקשר העמוק שיכול להיווצר בין מטפל למטופל
  • מזכיר לנו את מקומו של הרופא לא רק כמדען – אלא כבן ברית, ידיד ואיש אמון.

---

7. סון סי–מיאו (Sun Simiao) תקופה: שושלת טאנג (מאה 7) כינויו: "המלך של הרפואה" הישגים: סון סי–מיאו כתב את Qianjin Yaofang ("אלף המרשמים היקרים מזהב") – אוצר אדיר של תרופות וטכניקות טיפול. הוא דגל באתיקה רפואית דומה לשבועת היפוקרטס: "רופא צריך להתייחס לכל אדם כאל בן משפחתו."

8. אבן סינא (Avicenna) – פרס, המאות ה -10–11 איש אשכולות מוסלמי – רופא, פילוסוף, אסטרונום ומדען.

חיבר את "קאנון הרפואה" – ספר ענק שסידר את הידע הרפואי של זמנו בצורה שיטתית והיה לספר לימוד מרכזי ברפואה באירופה ובמזרח עד המאה ה-17. הוא עסק גם ברפואה נפשית, בחשיבות התזונה ובתרופות טבעיות.

9. זכריה ראזי (רזס) (865–925) – רופא פרסי שעסק בטיפול טבעי, אבחון מדויק והיגיינה רפואית.

10. הרמב"ם / רבי משה בן מימון מכונה הרמב"ם (1135–1204)רופא, פילוסוף, פוסק הלכה וחוקר מדע.

רקע כללי: הרמב''ם נולד בקורדובה שבספרד. בעקבות רדיפות שחוו אזרחי ספרד, נדד עם משפחתו עד שהתיישב במצרים. רבי משה בן מימון שירת כרופאו האישי של שליט מצרים – צלאח א-דין. הוא פעל גם כפוסק הלכה וכאחד ההוגים החשובים ביהדות עד היום.

תרומתו לרפואה:

רבי משה בן מימון חיבר ספרים רפואיים שנלמדו במשך מאות שנים. הוא שילב תובנות רפואיות מתרבויות שונות: יוונית, רומית, אסלאמית ומן היהודית. רבי משה בן מימון הדגיש את חשיבות אורח החיים הבריא: תזונה, פעילות גופנית, איזון נפשי ושינה ערבה. עסק גם ברפואה מונעת ובקשר בין גוף לנפש. הרמב"ם ראה ברפואה שליחות מוסרית: "אין תכלית הרפואה אלא הבראת הגוף".

יצירות מרכזיות: הנהגת הבריאות – מדריך רפואי מקיף שנכתב לבנו של צלאח א-דין. מאמרים רפואיים על מחלות שונות, כולל אסטמה, טחורים, והרעלות. פירושים לכתבי היפוקרטס וגלנוס – הרמב'ם' בהחלט זה שהעביר את ידע הרפואה הקלאסי לדורו.

11. אבן אל-נפיס (Ibn al-Nafis) –שמו המלא: עלי אבן אבו אל–חזם אל–קרשי 1213–1288 | דמשק, קהיר. עסק בתחומים רבים: רפואה, פיזיולוגיה, רוקחות, ומשפט אסלאמי

אבן א–נפיס היה ראשון לגלות את מחזור הדם הריאתי (הקטן) – תיאר כיצד הדם עובר מחדר ימין של הלב דרך הריאות, שם הוא מקבל חמצן, ואז חוזר ללב.

בכך הוא הפריך את הטעות של גלנוס, שטען שהדם עובר דרך נקבים בלתי נראים בין חדרי הלב.

תגליתו המהפכנית הקדימה את ויליאם הארווי בכ-300 שנה (יוזכר בהמשך), אך לא הייתה מוכרת באירופה בזמנו. נחשב לאחד הרופאים הגדולים של ימי הביניים, כתב עשרות חיבורים בתחומי הרפואה, הפילוסופיה, התיאולוגיה והמשפט.

כתביו ופרסומיו:

"ביאור על ספר הרפואה של אבן סינא (הקאנון)" – הספר שבו פירט את גילויו על מחזור הדם הריאתי."אל-שאמיל פי סנה א-טב" – חיבור רפואי מקיף שלא הושלם, אך נועד לכלול 300 כרכים. נחשב לאנציקלופדיה רפואית היקף עבודה בלתי רגיל ומסמך רב עוצמה. פרסם ספרים בתחומי תזונה, טיפול במחלות עיניים, כירורגיה, רוקחות והיגיינה.

כתביו תורגמו לערבית, טורקית, לטינית ולעיתים גם לעברית.נחשב לגאון מדעי ולמחדש שהעז לחלוק על סמכויות קלאסיות כמו גלנוס ואבן סינא. זכה להכרה מחודשת במאה ה-20 כאשר גילו מחדש את כתביו וחשיבותם.

---

אבן בוטלאן (ابن بطلان, – אִבְּן בֻּטְלַאן) היה רופא נוצרי-נסטוריאני שחי במאה ה-11.
תאריכים: נולד סביב שנת 1000 בבגדאד ונפטר אחרי שנת 1068.
אבן בוטלאן היה רופא, תאולוג וחוקר חשוב מאוד בבגדאד של תקופת ימי הביניים. הוא השתייך לכנסייה הנסטוריאנית, והתחנך במסורת רפואת יוון-ערב. עבודתו המפורסמת ביותר היא "טקוין א-סיחה" (تقوين الصحة, כלומר "תחזוקת הבריאות"), מדריך רפואי קצר ופופולרי מאוד שנכתב בסגנון של טבלאות, על בריאות יומיומית — בספר נרשם מה לאכול, איך לישון, איך להתעמל, איך לשמור על גוף מאוזן מבחינת חום, ולחות. הספר תורגם מאוחר יותר ללטינית בשם Tacuinum Sanitatis והפך לאבן יסוד ברפואה האירופית של ימי הביניים.

אבן בוטלאן גם הרבה לנסוע — הוא יצא מבגדאד, ביקר בקהיר ובאנטיוכיה, והשתתף בדיונים רפואיים ותאולוגיים. המחלוקת המפורסמת שלו עם רופא מוסלמי אחר, אבן רידואן נודעה. הוא דגל בחשיבות האוויר הנקי, המזון הבריא, הפעילות הגופנית והשלווה הנפשית.

השפיע עמוקות על המסורת הרפואית באירופה.

ספרו הועתק וקושט בעשרות גרסאות מאוירות מהממות באירופה.

---

אסף בן ברכיהו – רופא בן המאה ה- 8- לספירה, ככל הנראה. מוכר בזכות ספר הרפואה העברי הקדום ביותר, שנשתמר עד ימינו, הקרוי על שמו. יש ונקרא גם "ספר רפואות". אוסף הארי פרידנוואלד שבספריה הלאומית מכיל עותק שלם שלו [מקור]. הספר מזכיר את הרופאים היוונים היפוקרטס, קלאודיוס גלנוס, מתאר מאות צמחים ושימושם, נותן דגש לתרופות חסכוניות שניתן להעניק גם לעניים, ומשקף מאבק של רופאי האמת (נושא שמשתקף רק ביכולתו הבלעדית לרפא) ברופאי אליל ובמכשפים (שאין ביכולתם לרפא פרט ללמכור תרופות).

---

12. אלישע בן אברהם (Elisha ben Avraham), או בשמו הידוע יותר אלישע בן שלמה רופא (Elisha ben Shlomo)– רופא חשוב שפעל באימפריה העות'מאנית, ושירת את הסולטן. לעיתים מזוהה גם עם שמות אחרים, כמו רופא בן שלמה או פשוט אלישע היהודי הרופא.

• אלישע היהודי פעל כנראה במאה ה-15 או ה-16.
• שירת ברמה גבוהה בחצר הסולטן, מה שמעיד על מעמדו הרפואי והחברתי.
• היה חלק ממסורת רופאים יהודים שהגיעו לעמדות בכירות בארצות האסלאם, במיוחד באימפריה העות'מאנית.
• נודע גם בזכות חכמתו התורנית והעיסוק בפילוסופיה אפלטונית ורפואה כאחד. נחשב לאחד ממייסדי הרנסנס באיטליה, בזכות תלמידו.
• פרסם ספרי רפואה, אחד בלבד שר

13. פרצלסוס הוא אחת מהדמויות המרתקות ביותר בהיסטוריה של הרפואה – רופא, כימאי, מיסטיקן ומהפכן רפואי שפעל בתקופת הרנסאנס, ושינה את אופן החשיבה על גוף האדם, תרופות וטיפול.

פרצלסוס (Paracelsus) 1493–1541 | שווייץ, גרמניה רופא, אלכימאי, פילוסוף של הטבע, מיסטיקן – חלוץ הרפואה הכימית.

שמו המלא: Philippus Aureolus Theophrastus Bombastus von Hohenheim (יחד עם זאת הוא מוכר כ"פרצלסוס"). פרצלסוס נולד בשווייץ למשפחת רופאים. הוא למד רפואה באוניברסיטאות רבות אך זלזל בסמכותן. פרצלסוס בחר בדרך עצמאית של חקר הטבע, מסעות, לימוד מהעם, ואף מרפאים עממיים. הוא התפרסם בזכות גישתו החדשנית, אך גם ספג התנגדות קשה מממסדים רפואיים.

פועלו ותרומתו לרפואה: 1. מהפכה בתרופות – נחשב לאדם הראשון שהכניס מוצרים כימיים (ולא רק צמחים) כתרופה לרפואה – פרצלסוס השתמש לדוגמא במינרלים, כספית, גופרית ותרכובות נוספות. 2. מושג "הרעלה כתלויה במינון" – טבע את הרעיון המפורסם: "כל דבר הוא רעל – רק המינון קובע אם הוא מזיק או מרפא" (Principle of Dose – שהשפיע עד היום בפרמקולוגיה) .3. התנגד לרפואה המסורתית של גלנוס והיפוקרטס – טען שהיא מיושנת ומבוססת על תאוריות שגויות. 4. קידם את רעיון ה"טבע כרופא האמיתי" – האדם מרפא את עצמו כשהוא בהרמוניה עם הטבע. 5. שילב גוף-נפש-רוח – טען שמחלות אינן רק גופניות, אלא גם רוחניות ואנרגטיות – והשפיע על הומאופתיה, נטורופתיה ורפואה הוליסטית.—כתביו המרכזיים:"Paragranum" – חיבור בו הוא מציג את יסודות הרפואה החדשה. "Opus Paramirum" – ספר פילוסופיה רפואית עמוק.עשרות כתבים נוספים על כימיה, אלכימיה, אסטרולוגיה רפואית ורוחניות.

איש רוח לצד מדען – מהראשונים שטענו לריפוי הוליסטי באירופה.רעיונותיו חזרו לעולם הטיפול גם בתקופת הרנסאנס של הרפואה הטבעית במאה ה־20.

14. לי שיז'ן היה אחד המרפאים הגדולים והחוקרים החשובים ביותר בתולדות הרפואה הסינית.

תרומתו הפכה לאבן יסוד במסורת הרפואית הסינית ונחשבת רלוונטית עד היום.

לי שיז'ן (Li Shizhen)1518–1593 | שושלת מינג, סיןרופא, בוטנאי, חוקר טבע וסופר רפואי – מחבר האנציקלופדיה הרפואית הגדולה בתולדות סין.

שיז'ן נולד למשפחת רופאים במחוז חוביי שבסין. הוסמך כרופא לאחר שנכשל שוב ושוב בבחינות הקיסריות למשרה ממשלתית – וכך פנה לרפואה מתוך תשוקה. הוא נחשב לגאון בעל תצפית מעמיקה, דיוק ונחישות מדעית. פועלו המרכזי של שיז'ן: 1. מחבר "בן-קאו גנג-מו" (Bencao Gangmu) –האנציקלופדיה הרפואית הסינית הגדולה והחשובה ביותר. עבודה זו כוללת מעל 1,800 צמחים וחומרים רפואיים. היא מכילה 11,000 מרשמים ו-1,100 איורים. היא משלבת בוטניקה, פרמקולוגיה, רפואת גוף ונפש, ורפואה מונעת. לקח לשיז'ן כמעט 30 שנה כדי לאסוף, לבדוק, ולכתוב את היצירה המונומנטלית הזו. 2. תיקונים והרחבות לרפואה הסינית המסורתית –תיקן טעויות בטקסטים קודמים. שיז'ן קידם שיטת סיווג מדעית לצמחי מרפא, בהתבסס על צורתם, טעמם, השפעתם ומיקומם בטבע. הוא שילב ידע אישי וניסויים קליניים. 3. שילוב של רפואה טבעית עם פילוסופיית הטאו והיין-יאנג. שיז'ן ראה את האדם כישות שלמה בתוך מערכת הטבע, והאמין באיזון כאבן יסוד לריפוי. הוא דגל ברפואה מונעת, תזונה נכונה וחיבור הרמוני בין גוף, נפש וסביבה.

כתבים נוספים: מלבד ה־ Bencao Gangmu, שיז'ן חיבר גם חיבורים על דופק, אקופונקטורה, תזונה, תופעות אקלימיות. הוא נחשב למכונן השיטה המדעית-קלינית ברפואה הסינית.

יצירתו של שיז'ן הפכה לטקסט יסוד בלימודי רפואה סינית ברחבי סין ובמזרח אסיה עד היום. היא תורגמה לעשרות שפות – כולל לטינית, יפנית, אנגלית – והשפיעה גם על רפואה מערבית. דמותו מופיעה על בולים, פסלים וספרים – כסמל למצוינות רפואית וטהרת כוונה.

15. ברוך שפינוזה / Baruch Spinoza (1632–1677) פילוסוף יהודי־הולנדי שנחשב לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בתולדות המחשבה. שפינוזה נידוי מקהילתו באמסטרדם בשל חדלותו מקיומם של טקסים דתיים. השקפותיו הפילוסופיות שהציבו את התבונה מעל למסורת הדתית מנעו ממנו הנחת תפילין ונישוק מזוזות. בספרו המרכזי "אתיקה" תיאר עולם שבו נפש האדם מצייטת לחוקי הטבע ונמצאת בשינוי מתמיד. הטבע נע והאל נע. הטבע והאל חד הם, והאדם שואף לחירות דרך הבנת עצמו והמנגנונים הפנימיים של נפשו. רעיונותיו על גוף ונפש היו פריצת דרך – אחת החשובות בהיסטוריה. שפינוזה כתב על רגשות כתגובות לגירויים פנימיים, וכשל חשיבתי. הוא לימד לחשוב בבהירות, וייסד את שיטת הטיפול בדיבור שהשפיע על הפסיכולוגיה בת-זמננו. שפינוזה טיפח את החירות הנפשית – השפיעתו של שפינוזה על זרמים שלמים בפסיכולוגיה, פילוסופיה ורפואה נפשית מכרעת. פרויד הושפע ישירות משיטתו. שפינוזה עצמו עבד כלבורן, וסירב למשרות אקדמיות כדי לשמור על עצמאותו המחשבתית.

האיש שהפך את הרפואה למדע

כבר במהלך לימודי הרפואה שלו בפאריס התקומם וֶסַאלְיוּס נגד השיטה ללימוד אנטומיה מכתבי הרופא היווני גַאלֶנוּס, בן המאה השנייה, שהתבססו בעיקר על ניתוח בעלי חיים. וֶסַאלְיוּס התחיל לנתח גופות אדם שאסף מבתי קברות, והמשיך בכך כשהתמנה לפרופסור באוניברסיטת פַּדוּאָה באיטליה. הוא לימד אנטומיה בכמה וכמה אוניברסיטאות, תוך הדגמות מעשיות של ניתוחי גופות לעיני סטודנטים, ובהן נעזר ליצירת איורים מדוייקים. ב-1543 הוציא לאור את ספרו המפורסם De humani corporis fabrica " — "על מבנה גוף האדם" — שבעה כרכים של איורים אנטומיים מדוייקים, לפחות חלקם כנראה מעשה ידי יַאן וַאן קַלְקַר, תלמידו של טִיצִיאַן. הספר חולל מהפכה בתחום הרפואה ולימודי הרפואה, ועודד הסתכלות אנטומית מקצועית ואובייקטיבית. זמן קצר לאחר פרסום ספרו, מונה וסאליוס לרופאו של הקיסר קארל החמישי, שהיה גם מלך ספרד.

16. אנדראס וסאליוס (Andreas Vesalius 1514-1564) – בלגיה, המאה ה-16. אנטומיסט פלמי שנחשב ל"אבי האנטומיה המודרנית". רופא, חוקר, לראשונה ביצע ניתוחים בגופות אדם בעצמו (מעשה שהיה אסור עד תקופתו) ותיעד את הממצאים באיורים מדויקים. ספרו De humani corporis fabrica ("על מבנה גוף האדם") שינה את כל מה שידעו על אנטומיה עד אז, וסימן את תחילת הרפואה המדעית.

17. ויליאם הארווי (William Harvey) – (1578 – 1657), אנגליה, המאה ה-17 רופא אנגלי שגילה לראשונה את מחזור הדם המלא בגוף.

תתרומתו המרכזית: ויליאם הארווי היה הראשון שתיאר בצורה מדעית את מחזור הדם בגוף האדם – הארווי הראה כיצד הלב שואב דם ומזרים אותו דרך העורקים והוורידים במחזור סגור. בכך הוא הפריך את התאוריות של גלנוס, ששלטו ברפואה ובתלמו'ד ה מאות שנים. פריצת הדרך: ב-1628 פרסם את ספרו המהפכני "על תנועת הלב והדם בחיות", שבו הראה בניסויים חוזרים שהדם זורם בלולאה, ושהלב הוא משאבה. הארווי היה חדשן. הוא התבסס על תצפיות וניסויים – גישה מודרנית וחדשנית לזמנו. הוא הניח את היסודות לפיזיולוגיה המודרנית. עמד בפני התנגדות עזה מצד רופאים מסורתיים, אך רעיונותיו הפכו לבסיס בביולוגיה ורפואה.

ציטוט בולט:

"אני שואף לאמת – לא למה שאנשים רגילים להאמין בו."

18. פיליפ פינל (1745–1826) – מהפכן בתחום בריאות הנפש, יישם גישה אנושית בטיפול בחולי נפש.

הרפואה הגרמנית הקלאסית הובילה בעיקר במאות ה-18 ופעלה עד תחילת ה-20 (כשתעשיית התרופות כבשה את שוק רפואת ההחלמה ועברה לניהול סמפטומים) כמה מגדולי הרופאים ואנשי המדע והפרקטיקה הרפואית קשורים בה. בולטים בהם:

19. אדוארד ג'נר נחשב לאחד האבות המייסדים של האימונולוגיה המודרנית ואדם ששינה את מהלך ההיסטוריה האנושית בזכות פיתוח החיסון הראשון בעולם.

עד המאה ה-18 לא היה אויב נורא יותר לאנושות ממחלות מדבקות, ואחת הנוראיות מכולן הייתה האבעבועות השחורות, שקטלה 30 אחוז מהחולים בה וגרמה לשורדים סבל רב וצלקות לכל החיים. אישה אחת, ליידי מרי וורטלי מונטגו (Montagu), שמסעותיה בעולם הביאו אותה אל האימפריה העות'מנית, חזרה משם עם אוצר גדול – התרכיב היעיל הראשון נגד המחלה [מקור]. כמה שנים מאוחר יותר השיטה שוכללה על ידי רופא אנגלי בשם אדוארד ג'נר.

אדוארד ג'נר (Edward Jenner) 1749–1823 | אנגלי. רופא, ביולוג, חלוץ תורת החיסונים – האיש שניצח את האבעבועות השחורות.

ג'נר נולד בכפר קטן באנגליה ולמד רפואה בלונדון. ג'נר היה תלמידו של המנתח ג'ון האנטר, שעודד אותו לשלב ניסוי עם תצפית. הוא הקדיש את חייו לרפואה כפרית, אך דווקא משם צמחה תגליתו האדירה. הישגו המרכזי – חיסון נגד אבעבועות שחורות (1796). ג'נר שם לב שנערות חולבות שנדבקו באבעבועות פרות (Cowpox) לא חלו באבעבועות שחורות – מחלה קטלנית שקטלה מיליונים. הוא ניסה להזריק חומר מהפצעים של חולת Cowpox לילד בריא – ג'יימס פיפס בן ה־8 – ולאחר מכן חשף אותו לאבעבועות שחורות. הילד לא חלה. כך הומצא החיסון הראשון בהיסטוריה, והמונח Vaccination (מהמילה הלטינית "Vacca" – פרה) .תוך כמה עשורים, שיטה זו התפשטה בכל אירופה. פועלו ופרסומיו:1. An Inquiry into the Causes and Effects of the Variolae Vaccinae (1798)– ספרו הראשון על החיסון, שזעזע את עולם הרפואה. 2. פרסם מאמרים בנושאים רפואיים נוספים, אך נודע בעיקר בזכות עבודתו באימונולוגיה. 3. ג'נר המשיך לקדם את רעיון החיסון למרות לעג, התנגדויות, ואף רדיפות שסבל. השפעה עולמית: בזכות עבודתו של ג'נר, האבעבועות השחורות נכחדו סופית בשנת 1980 – המגפה הראשונה (והיחידה עד כה) שהאנושות חיסלה לחלוטין. ג'נר נחשב לאבי תורת החיסונים, והשפעתו נמשכת עד חיסוני השפעת, פוליו, וצהבת. .דמותו מונצחת בפסלים, בתי חולים, מטבעות ומוזיאונים רפואיים.

20. איגנץ זמלווייס (1818–1865) – קידם רחיצת ידיים להצלת יולדות.

21. סמואל האהנמן (1755–1843) – מייסד ההומאופתיה.

22. רודולף וירכוב (Rudolf Virchow) 1821 – 1902) תקופה: המאה ה-19 וירכוב העניק תרומה עצומה לרפואה ונחשב אבי הפתולוגיה המודרנית. הוא שניסח את הכלל ש"תא נוצר מתא" (omnis cellula e cellula) וירכוב חיבר בין ביולוגיה, חברה ורפואה – וטען ש"מחלות הן תוצאה של אי-צדק חברתי" היה גם פעיל חברתי ופוליטיקאי-

23 סמואל האנמן (Samuel Hahnemann 1755-1843)תקופה: סוף המאה ה- 18 , תחילת ה-19 מייסד ההומיאופתיה.

האנמן מולד במייסן, גרמניה. סיים לימודי רפואה ב-1779 והחל לעסוק ברפואה, אך התאכזב מהשיטות הרפואיות האכזריות לדעתו של זמנו (כגון הקזת דם ורעלים). האנמן פרש מהרפואה הקונבנציונלית וחיפש גישה מדעית, בטוחה ומבוססת על עקרונות טבעיים. הוא פיתח שיטה טיפולית שהתבססה על עקרון "דומה בדומה ירפא" (similia similibus curentur) עורר ויכוח עז – אך גם מהפך תפיסתי בעולם הרפואה החוץ ממסדית. פעל מתוך ביקורת חריפה על הרפואה של זמנו-.

פריצת הדרך – ניסוי הכינין (מלריה):

ב-1790 ערך האנמן ניסוי עצמי מהפכני: הוא לקח קליפת עץ מעץ הכינין (שידועה כתרופה למלריה), על אף שלא היה חולה. לתדהמתו, הוא חווה תסמינים הדומים מאוד לאלו של מלריה.

מכאן האנמן הסיק את ה: "דומה בדומה ירפא" (Similia similibus curentur) – כלומר,

חומר שגורם לתסמינים מסוימים אצל אדם בריא, עשוי לרפא את אותם תסמינים אצל אדם חולה.

עקרונות ההומאופתיה שפיתח על בסיס הבנתו:1. דמיון – לטפל במחלה באמצעות חומר שגורם לתסמיניה באדם בריא. 2. דילול – שימוש ברמות דילול קיצוניות של החומר, שלדבריו מגבירות את יעילותו מבלי לגרום נזק. 3. שקשוק (דינאמיזציה) – כל שלב דילול מלוּוה בשקשוק עוצמתי, שאמור "לשחרר את האנרגיה הרפואית" של החומר. 4. טיפול באדם השלם – לא רק במחלה, אלא גם באישיות, רגשות והרגלים.

פועלו והכתיבה הרפואית:

"האורגנון של רפואת המרפא" (Organon der Heilkunst) – ספרו המרכזי שבו ניסח את עקרונות ההומאופתיה (מהדורה ראשונה: 1810, שש מהדורות עד מותו).

כתב גם על רעלים, רוקחות, וטיפול במחלות כרוניות.

נחשב לאחד מאבות הרפואה המחלימה.

טיפל במאות חולים שנחשבו "אבודים" בידי הרפואה של תקופתו.

השפעה על הטיפול במלריה:

תרומתו אינה בכך שמיגר את המלריה באופן מדעי כמו בפיתוח החיסון, אלא בכך שהציע מודל טיפולי אלטרנטיבי באמצעות ניסוי בכינין. הוא השפיע על דיון רפואי עולמי במאות ה-19 וה-20 – האם הרפואה תתבסס על ניסוי, תצפית או עקרונות טבעיים. כיום הכינין (Quinine) משמש עדיין כתרופה קונבנציונלית, אך האנמן היה הראשון שהשתמש בו ככלי ניסויי-מדעי במודל של "דומה בדומה ירפא".

סבסטיאן קנאיפ 24 (Sebastian Kneipp) –

גרמניה, המאה ה־19 (1821-1894) כומר ומרפא טבעי. פיתח שיטת ריפוי שהתבססה על מים קרים, צמחים, תזונה ותנועה ("ריפוי קניפ") [מקור]. שילב את אמונתו הנוצרית עם טיפולים טבעיים. שיטתו השפיעה על התרפיה המודרנית בספא ובנופש רפואי.

ספרו המרכזי של קנאיפ:
"My Water Cure" – מרכז את עקרונות הטיפול שלו במים קרים ובשיטות טבעיות נוספות. זמין גם בגרסאות דיגיטליות בארכיונים פתוחים כמו:

Archive.org – My Water Cure

25. ויליאם אוסלר (William Osler) הוא דמות מרכזית נוספת בהיסטוריה של הרפואה, וללא ספק ראוי להיכלל ברשימת הרופאים הגדולים.

ויליאם אוסלר (William Osler) 1849–1919, קנדה/בריטניה/ארה"ב אוסלר נחשב לאחד האבות המייסדים של הרפואה המודרנית. אוסלר היה אחד ממקימי בית הספר לרפואה של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, ושם הנהיג חידושים משמעותיים בהוראת הרפואה, כולל שילוב הכשרה קלינית מעשית לצד ההוראה התאורטית. הוא הדגיש את חשיבות הקשר האישי בין הרופא למטופל, וניסח גישה הומניסטית לרפואה. ספרו The Principles and Practice of Medicine היה אחד מספרי הלימוד המרכזיים ברפואה במשך עשרות שנים. תרומתו המרכזית: אוסלר הנהיג סבבים קליניים ליד מיטת החולה – מודל שממשיך להשפיע עד היום. הוא תרם לגיבוש תכנית ההתמחות כפי שהיא מוכרת לנו כיום. אוסלר פיתח גישה רפואית-הומנית שהתמקדה בחולה ולא רק במחלה.

אמר שהרפואה מכילה סתירות פנימיות למשל שהבדיקות מלמדות על משהו 1 והבעיה שונה כך גם הטיפול הנכון בה.

משפיעי תרבות על הרפואה והפסיכולוגיה

לא רק מדענים ורופאים עיצבו את הדרך שבה אנו מבינים את גוף האדם ונפשו — גם פילוסופים, סופרים וחוקרי רוח תרמו תרומות מכריעות לתפיסות רפואיות ופסיכולוגיות מודרניות. דמויות כמו אפלטון, לאונרדו דה וינצ'י, שפינוזה, פרויד, דוסטויבסקי וקונסטנטין ברונר הציעו מבטים עמוקים, לעיתים מהפכניים, על טבע האדם, נפשו, ומקומו בעולם. מחשבותיהם עיצבו גישות טיפוליות, השפיעו על אבחנות רפואיות, ולעיתים הקדימו תובנות של מדע שהגיע רק מאוחר יותר.

אפלטון (Plato) 427–347 לפנה"ס, אתונה. הפילוסוף היווני הגדול אפלטון היה מראשוני ההוגים שניסו להבין את נפש האדם באופן שיטתי. בדיאלוגים כמו פיידון ו-המדינה, הוא הציע מודל של נפש בעלת שלושה חלקים: ההיגיון, הרגש והתשוקה (משל המרכבה). השקפתו על הנפש כישות נפרדת מן הגוף השפיעה במשך מאות שנים על תיאולוגיה, פסיכולוגיה ורפואה, נושא ששפינוזה תיקן. רעיונותיו על איזון פנימי והרמוניה מוסרית מול יציאה משיווי משקל חוזרים בתורות פסיכולוגיות רבות במיוחד בתורת הנפש של דוסטויבסקי.

27. לאונרדו דה וינצ'י (1452–1519) הוא בהחלט אחת מהדמויות המרתקות והמשפיעות ביותר על התרבות האנושית בכלל, וגם על תחומי הרפואה, הפסיכולוגיה והבנת גוף האדם בפרט – למרות שלא היה רופא או פסיכולוג במובן המודרני.

לאונרדו דה וינצ'י האמן, הממציא, והחוקר שחיבר בין גוף לנפש. רקע קצר: יליד איטליה של תקופת הרנסאנס. דה וינצ'י נחשב ל"איש הרנסאנס" הקלאסי – שילוב נדיר של אומנות, מדע, טכנולוגיה ותצפית אנושית. דה וינצ'י הותיר אחריו מאות מחברות עם רישומים, מחשבות וחידושים. תרומה לרפואה: חקר אנטומיה פורץ דרך: דה וינצ'י ביצע ניתוחים שלא נועדו לריפוי אלא להבנת הגוף. הוא רשם בדיוק נדיר את מבנה השרירים, האיברים הפנימיים, כלי הדם והמוח. האנטומיה האסתטית: דה וינצ'י האמין ש"היופי" בגוף האדם הוא סימן להרמוניה טבעית – רעיון שהשפיע על גישות הוליסטיות ברפואה מאוחרת יותר. הקשר בין גוף לנפש: דה וינצ'י חקר הבעות פנים, הבעות רגש ותנוחות גוף – ניסיון להבין את המצב הנפשי דרך הפיזי. בכך הקדים גישות פסיכולוגיות מודרניות של שפת גוף ואבחון רגשי. השפעה תרבותית: דה וינצ'י לצד אמני הרנסנס (פטררקא, ג'ובאני בוקאצ'ו, דנטה אליגיירי) היה אחד מראשוני החוקרים של הפסיכופיזיקה – קשר בין תחושות, תודעה ומבנה גופני. הוא השפיע על מדענים, רופאים ואמנים מאות שנים אחריו – הרעיונות האינטגרטיביים מזינים עד היום תפיסות של רפואה. משפט מפתח שלו: "האדם הוא מיקרוקוסמוס של היקום."משפט זה מבטא את אמונתו באדם כחלק מהטבע, כישות מורכבת שיש להבין אותה מכל זווית – רעיון מהותי גם בפסיכולוגיה ובחינוך.

יוהאן וולפגנג פון גתה 28. (Johann Wolfgang von Goethe) 1749–1832, גרמניה.

גתה, מהדמויות הגדולות בתרבות האירופית, לא היה רק משורר ופילוסוף – אלא גם מדען שעסק באנטומיה, בוטניקה ותורת הצבעים. הוא הציע גישה הוליסטית לחקר הטבע ולתודעה האנושית, תוך שימת דגש על אינטואיציה, חוויה אישית ותנועה בין קטבים נפשיים. רעיונותיו השפיעו על פסיכולוגים כמו יונג, ועל תורות גוף-נפש חלופיות כמו של שטיינר.

פֵּיוֹדוֹר דוסטויבסקי וניקולאי גוגול 28. למשל בהחלט לא היו פסיכולוגים או רופאים, אך תרומתם להבנת נפש האדם ניכרת עד היום, במיוחד בתחומי הפסיכולוגיה, הפסיכיאטריה והספרות. הם נחשבים למבשרי הפסיכולוגיה המעמיקה ברוסיה ובעולם כולו, דרך היצירה הספרותית.

29 פיודור מיכאילוביץ' דוסטויבסקי (Fyodor Dostoevsky) 1821–1881,

רוסיה. דוסטויבסקי, מגדולי סופרי רוסיה, נחשב לחלוץ בחקר הנפש דרך הספרות. ביצירותיו — כמו החטא ועונשו, האידיוט, ו-האחים קרמזוב או שדים והמהמר — חדר דוסטויבסקי לעומק הפסיכולוגי של הדמויות, חשף את קונפליקטים המוסריים והנפשיים שבהם, ותיאר את מורכבות התודעה האנושית. רבים רואים בו מייסד של "הפסיכולוגיה הספרותית", והשפעתו ניכרת על פסיכולוגים נודעים כמו פרויד, יונג, וקלינאים עד היום. תרומתו המרכזית: דוסטויבסקי ייצר דמויות ספרותיות בעלות עומק פסיכולוגי יוצא דופן. חקר רגשות כמו אשמה, חרטה, פיצול פנימי, סדיזם ומזוכיזם לצד נהייה אחר אמונה דתית. תרם לעיצוב התפיסה המודרנית של תודעה ופסיכופתולוגיה.

30. אמיל קראפלין (Emil Kraepelin)1856–1926, גרמניה קראפלין היה פסיכיאטר גרמני, שנחשב לאבי הפסיכיאטריה הביולוגית המודרנית ולמייסד הגישה המדעית לסיווג מחלות נפש. הוא הבחין לראשונה בין סכיזופרניה (אותה כינה "דמנציה פרקוקס") לבין הפרעה ביפולרית ("פסיכוזה מאנית-דפרסיבית"), חלוקה שמהווה עד היום בסיס לאבחון בפסיכיאטריה. קראפלין טען כי למחלות נפש יש בסיס פיזיולוגי ונטה להעדיף הסברים ביולוגיים על פני פסיכולוגיים או מוסריים. תרומתו המרכזית: ייסד את מערכת הסיווג הפסיכיאטרי המודרנית. קראפלין הפריד בין סוגים שונים של פסיכוזות על סמך מהלך המחלה והפרוגנוזה. הוא השפיע רבות על פיתוח ה-DSM וה-ICD – ספרי האבחון המרכזיים בפסיכיאטריה.

31. רודולף שטיינר (Rudolf Steiner)1861–1925, אוסטריה/שוויץ

שטיינר, מייסד האנתרופוסופיה, הציע תפיסה רוחנית-מדעית של האדם, בה הגוף, הנפש והרוח משתלבים לכדי אחדות חיה. הוא ייסד את הרפואה האנתרופוסופית, ששואפת לשלב רפואה קונבנציונלית עם כוחות מרפאים פנימיים ותהליכי התפתחות רוחניים. גישתו משפיעה עד היום על בתי חולים, חינוך ולדורף, וקליניקות טבעיות.

32. פאול ארליך (Paul Ehrlich 1854-1915) אימונולוג, כימאי ורופא פיתח את תיאוריית הקולטנים, המציא תרופות סינתטיות ראשונות נגד עגבת ("סלברסן") אבי הכימותרפיה. חתן פרס נובל לרפואה ב- 1908 (יחד עם איליה מצ'ניקוב)

33. רוברט קוך (Robert Koch 1843-1910) תקופה: המאה ה-19 תרומה מרכזית: קוך גילה את חיידקי השחפת, הכולרה ואנתרקסאבי המיקרוביולוגיה הרפואית. רוברט קוך זכה בפרס נובל לרפואה (1905) ניסח את "עקרונות קוך" לאימות קשר בין פתוגן למחלה.

34. אדוארד ג'נר (Edward Jenner 1749-1823) – אנגליה, המאה ה-18 נחשב ל"אבי החיסונים".

גילה שחלבניות שנדבקו באבעבועות פרות לא חלו באבעבועות שחורות – מחלה קטלנית מאוד. בשנת 1796 ביצע את החיסון הראשון בעולם: הזריק לילד חומר מאבעבועות פרות – הילד לא חלה. המצאתו פתחה את עידן החיסונים, והובילה להכחדת האבעבועות השחורות ב-1980.

35. איגנץ זמלווייס (Ignaz Semmelweis) הונגריה, המאה ה-19 רופא מיילד שפעל בווינה. הבחין שנשים בלידה מתות פחות כשסטודנטים שוטפים ידיים בין נתיחה ללידה. הוא הנהיג שטיפת ידיים עם תמיסת כלור, והצליח להפחית את שיעור התמותה בצורה דרמטית – אך זכה לבוז מעמיתיו. רק לאחר מותו הוכרה תרומתו, והוא נחשב כיום לחלוץ בתחום ההיגיינה הרפואית.

36. לואי פסטר (Louis Pasteur 1822-1895) – צרפת, המאה ה-19 כימאי וביולוג שגילה שחיידקים גורמים למחלות, ופיתח שיטות להרגם – ביניהן פסטור (חימום נוזלים להריגת חיידקים). הוא פיתח חיסונים לכלבת ואנתרקס, והניח את היסודות למיקרוביולוגיה ולתיאוריה של החיידקים. אחד המדענים החשובים ביותר בהיסטוריה של המדע בכלל.–

37. יוזף ליסטר (Joseph Lister) – אנגליה, המאה ה-19 בהשראת עבודתו של פסטר, ליסטר היה הראשון שהשתמש בחיטוי (קרבוליק אציד) בזמן ניתוחים כדי למנוע זיהומים. בזכותו ניתוחים הפכו בטוחים יותר, עם ירידה דרמטית בתמותה. נחשב לאבי הכירורגיה האנטיספטית.

38. מייסד האוסטאופתיה – ד"ר אנדרו טיילור סטיל (Andrew Taylor Still)

1828–1917 | ארצות הברית
שיטת האוסטאופתיה התפרסמה גם כירופרקטיקה – היא גישה טיפולית שמתמקדת במערכת השלד והשרירים ובקשר שלה לבריאות הכללית של האדם.

עקרונות השיטה:

הגוף הוא יחידה שלמה – גוף, נפש ורוח.

הגוף מסוגל לרפא את עצמו כאשר הוא מתפקד באיזון.

תפקוד תקין של מבנים אנטומיים (שרירים, עצמות, מפרקים) מוביל לבריאות טובה.

הטיפול מתבצע בידיים (מופעלות מניפולציות ידניות) האוסטאופטיה יכולה לשפר זרימת דם, להפחית כאב ולשפר תפקוד.

תרומתו ופרסומיו:

הקים ב-1892 את בית הספר הראשון לאוסטאופתיה במיזורי (Kirksville).

כתב את ספריו המרכזיים:

Autobiography of Andrew T. Still

Philosophy of Osteopathy

Research and Practice

ד"ר אנדרו טיילור התנגד לטיפולים מבוססי תרופות כימיות של תקופתו.

39. זיגמונד פרויד (Sigmund Freud)1856–1939, אוסטריה

פרויד היה מייסד הפסיכואנליזה והראשון שניסה לפרש את נפש האדם בהשראת אפלטון. הוא פיתח את מושגי הלא-מודע, הדחף, מנגנוני ההגנה והמבנה המשולש של האישיות (איד, אגו, סופר-אגו) שמזכירים את תפיסת הגיהנום בנצרות. גישתו התמקדה בקונפליקטים נפשיים, חוויות ילדות והשפעתם על ההתנהגות. על אף הביקורת, רעיונותיו לא הוכחו מדעית אך ממשיכים לעצב את עולם הפסיכותרפיה במיוחד בממסד האקדמי.

קונסטנטין ברונר הוא דמות יוצאת דופן, שתרומתו האדירה לאנושות אמנם לא הייתה בתחום הרפואה הקלינית, אך השפעתו ניכרת בריפוי התודעה, הנפש והחשיבה הפילוסופית – מה שהפך אותו לדמות השראה בקרב מטפלים, מחנכים ורוחנים.

40. קונסטנטין ברונר (Constantin Brunner)

1862–1937 | גרמניה
פילוסוף יהודי גרמני, הוגה דעות, בעל תורת "החשיבה הרוחנית" מייסד הפסיכולוגיה המכלולית.
שמו המקורי: ארנולד בנו פטשניק (Arnold B. Wittgenstein)

נולד למשפחה יהודית באלtona, גרמניה.

היה תלמיד מצטיין של הפילוסופיה הקלאסית (בעיקר מייסודו של ברוך שפינוזה), אך פיתח תורת חיים ותודעה מקורית משלו – שהתמקדה בתנועה ובמהות האדם, בתהליך ההשתחררות מהחשיבה הלא ברורה, ובשאיפה לחשיבה צלולה וזורמת , ראה בנפש האדם כשפינוזה מרחב נע. ברונר חי בשולי הממסד האקדמי, אך זכה לקהל תומכים וממשיכים נאמנים, בהם אמנים, רופאים ומטפלים. בן תלמידיו הבולטים ניקו הורודניצ'יאני מחבר ה"אני הגמיש''.

כתביו המרכזיים: 1. "Die Lehre von den Geistigen und vom Volk" – תורת הרוח וההמון – ספרו המרכזי שבו ניסח את תורתו. 2. "Unser Christus oder das Wesen des Genies" – המשיח שלנו – מהות הגאון 3. כתבים נגד אנטישמיות ודיכוי רוחני, לצד הגות פילוסופית עמוקה בשפה פואטית.

41. אלכסיי ניקולאייביץ' בקטרב (1875–1927) – חוקר מוח, פסיכיאטר ונוירולוג רוסי. הקים את המכון לפסיכונאורולוגיה בסנט פטרבורג. נפטר בנסיבות מסתוריות לאחר שפגש את סטלין.

42. אלכסנדר רומנוביץ' לוריא (1902–1977) – אבי הנוירופסיכולוגיה -חוקר גאון.

לוריא תרם רבות להבנת הקשר בין פגיעות מוחיות לתפקוד קוגניטיבי.

אלכסנדר רומנוביץ' לוריא (1902– (1902–1977) תחום: נוירופסיכולוגיה, פסיכולוגיה קוגניטיבית. תרומה מרכזית: מייסד התחום של נוירופסיכולוגיה. ומעצב מרכזי של התאוריה על יחסי מוח־התנהגות. לוריא היה חוקר גאון, הוא חיבר בין מדעי המוח והפסיכולוגיה, ותרם תרומה עצומה והרבה לפני כולם, להבנת אופן תפקוד אזורים שונים במוח בזמן תהליכים קוגניטיביים כמו שפה, זיכרון, ותפיסה.

הישגים בולטים: פיתח שיטות אבחון נוירופסיכולוגיות חדשניות שאפשרו לאבחן פגיעות מוחיות בצורה מדויקת.

בתקופת מלחמת העולם השנייה עבד בבתי חולים שיקומיים, ושיקם חיילים עם פגיעות מוח קשות. עבודתו הניחה את היסודות לנוירופסיכולוגיה קלינית מודרנית. עבד בצמוד לויגוצקי (אבי התאוריה החברתית־תרבותית בפסיכולוגיה), והשפיע רבות על תאוריות ההתפתחות הקוגניטיבית. בספרו ב־The Mind of a Mnemonist ("מוח של זכרן־על", בתרגום חופשי), ספר שלם על ה תיאר לוריא מקרה של אדם בעל זיכרון נדיר – היפרתימזיה, האיש שלא שכח דבר. ספרו "המוח בחיים הפסיכולוגיים" (The Working Brain) נחשב לאבן יסוד בתחום. חקר לעומק מקרים ייחודיים, כמו המקרה המפורסם של "החולה Zasetsky", שאיבד חלקים מהשפה ומהזיכרון עקב פגיעת ראש – ותרם להבנת המבנים האחראים לכך. המגנום אופוס (יצירת המופת)  של לוריא הוא "התפקודים הקורטיקליים הגבוהים באדם" (1962, Higher Cortical Functions in Man), ספר לימוד פסיכולוגי שתורגם לשפות רבות ושנוסף לו "המוח העובד" (The Working Brain) בשנות השבעים. חשיבותו: לוריא נחשב למי שהניח את היסודות לאבחון ושיקום נוירופסיכולוגי. עקרונותיו משמשים גם היום בפסיכולוגיה קלינית, נוירולוגיה, ובתחום החינוך המיוחד.

43. רונלד דייוויד לאינג (Ronald D. Laing)1927–1989, סקוטלנד

היה פסיכיאטר ופילוסוף שפעל בשנות ה-60 וה-70 ונחשב לדמות מרכזית ב"הפסיכיאטריה הרדיקלית".

לאינג חקר את פיצול האישיות, תודעה כפולה ותחושת "אני" מבוזר — מושגים שהקדימו את העיסוק המודרני בזהות, דיסוציאציה, והפרעות נפשיות.

לאינג הוא התנגד לתפיסה שפסיכוזה היא בהכרח מחלה ביולוגית, וטען שמה שמכונה "שיגעון" הוא לעיתים תגובה רגשית לגיהנום החברתי והמשפחתי שבו חי האדם. בספרו The Divided Self (האני החצוי) הוא תיאר את חוויית הפיצול בזהות של אנשים הסובלים מסכיזופרניה, לא כהפרעה ביולוגית בלבד, אלא כביטוי למשבר קיומי עמוק. תרומתו המרכזית: הדגיש את ההקשר החברתי והמשפחתי של מחלות נפש. ביקש לראות את החולה לא כאובייקט מחקר, אלא כסובייקט בעל חוויה אישית תקפה. הוא השפיע על תנועות אנטי-פסיכיאטריות, פסיכולוגיה הומניסטית ותרבות הנגד.

44. אדוארד באך (Edward Bach)1886–1936 | אנגליהרופא, פתולוג, הומאופת, מפתח "תרופות פרחי באך."

הוא היה רופא קונבנציונלי בתחילה, שהתמחה בפתולוגיה וחיסונים. לאחר מכן עבר להומאופתיה ולבסוף פיתח את שיטת פרחי באך – טיפול רגשי-אנרגטי בעזרת תמציות מפרחים.

פועלו ותרומתו: טען שרוב המחלות נובעות ממצבים רגשיים שליליים (פחד, עצב, כעס, ייאוש). באך פיתח שיטה עדינה של תמציות מפרחים – 38 תמציות שמייצגות רגשות שונים, וכל אחת מאזנת רגש מסוים. באך הדגיש את חשיבות הריפוי העצמי והחיבור הפנימי של האדם לנשמתו.

פרסומים מרכזיים: The Twelve Healers and Other Remedies מאמרים רפואיים וכתבים קצרים על השפעת רגשות על גוף האדם.

ציטוט בולט:

"רפואה אמיתית אינה פועלת נגד המחלה – אלא בעד הבריאות."

45. אמיל קרפלין (Emil Kraepelin)

1856–1926 | גרמניה
רופא, פסיכיאטר, חוקר, מייסד הפסיכיאטריה המודרנית הקלינית. קרפלין נולד בגרמניה ולמד רפואה בלייפציג ובמינכן. הוא התחנך על ברכי הרפואה המדעית, אך שילב בהבחנותיו גם התבוננות קלינית רגישה ועמוקה. קרפלין הקדיש את חייו לחקר הפרעות נפשיות, ובפרט לאבחנה בין סוגים שונים של פסיכוזות – מהפכה בזמנו. פועלו המרכזי: 1. הבחנה בין סוגי מחלות נפש – קרפלין היה הראשון שיצר מערכת סיווג מבוססת תצפיות קליניות ארוכות טווח. הוא הבחין בין דמנציה פרקוקס (שלימים תיקרא סכיזופרניה) לבין מאניה-דפרסיה (היום: הפרעה ביפולרית). סיווג זה הפך לאבן יסוד בפסיכיאטריה המודרנית. 2. שילוב מדעי המוח בפסיכיאטריה – ראה בהפרעות נפשיות ביטויים למחלות מוח אורגניות ולא רק בעיות מוסריות או רגשיות. 3. קרפלין קידם את ההבחנה בין סימפטומים, מהלך מחלה, ופרוגנוזה ככלים אבחוניים. 4. הוא עסק גם בחקר השפעת סמים, עייפות ואלכוהול על התפקוד הקוגניטיבי. כתביו המרכזיים: Psychiatrie: Ein Lehrbuch für Studierende und Ärzte(פסיכיאטריה – ספר לימוד לסטודנטים ורופאים) – יצא בגרסאות רבות, והפך לבסיס לספרי אבחון עד ימינו.מחקרים על קוגניציה, דיכאון, פסיכוזה, ואפילפסיה. מאמרים על ההשפעה של אלכוהול ותנאים סביבתיים על נפש האדם.

קרפלין נחשב לאבי הפסיכיאטריה הביולוגית – זו שמחפשת את שורשי ההפרעה בגוף ולא רק בנפש.

רופאים שהובילו תזונה רפואית או חדשנות ברפואה טבעית

46. הרברט שלטון (Herbert Shelton)1895–1985 | ארה"ב נטורופת, תזונאי, מייסד הגישה "המזון כתרופה'' פעיל בריאות, מייסד תורת "ההיגיינה הטבעית".

שלטון היה מראשוני הנטורופתים בארה"ב, וללא ספק אחד מהמשפיעים ביותר בתנועת הבריאות הטבעית. הוא קידם את רעיון הריפוי העצמי של הגוף דרך מנוחה, תזונה טבעית, צום, מזון כתרופה (שילובי מזון נכונים) והימנעות מתרופות מיותרות. פועלו ותרומתו: שלטון תמך בצרופי מזון, למשל שלל שילוב של פחמימה וחלבון או חלבון וסוכרים. הוא הדגיש את חשיבותה של התזונה מהצומח, אכילה נכונה לפי עקרונות של שילוב מזונות, הימנעות מבישול מופרז, שלל מזון שעבר עיבוד תעשייתי או תרופות. שלטון ייסד בתי הבראה וטיפל באלפי חולים. הוא חינך דורות של מטפלים במזון כתרופה. פרסומים מרכזיים: Fasting Can Save Your LifeOrthopathySuperior Nutrition כתב יותר מ-40 ספרים על בריאות, תזונה וטיפול טבעי.

ציטוט בולט:

"הרופא האמיתי הוא הגוף עצמו – תן לו לנוח, והוא יבריא."

ד"ר מקסימיליאן בירכר–בנר 47. (Maximilian Bircher-Benner) 1867–1939, שווייץ

רופא ומחדש שוויצרי, שפיתח בראשית המאה ה-20 את המוזלי — תערובת של שיבולת שועל, אגוזים, תפוחים ופירות. בירכר–בנר האמין כי תזונה מבוססת מזון חי וצמחי היא מפתח לבריאות הגוף והנפש. הוא ראה באור השמש, פעילות גופנית, ניקוי רעלים וצמחונות חלק בלתי נפרד מהריפוי. קליניקות שייסד הפכו למרכזים חלוציים ברפואה טבעית באירופה. תרומתו המרכזית: בירכר–בנר ייסד את עקרונות התזונה הטבעונית-מרפאה. מזון כתרופה. הוא פיתח את המוזלי כמאכל מרפא. בירכר–בנר השפיע על הגישה ההוליסטית לבריאות ברפואה האירופית.

פרופ' פאול טלאלאיי 48. (Paul Talalay)1923–2019, ארה"ב מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס.

פרופ' טלאלאיי היה מחלוצי המחקר על מנגנונים ביוכימיים של סרטן, אך נודע בעיקר בזכות מחקריו פורצי הדרך על נבטי ברוקולי. הוא גילה את החומר סולפוראפאן, נוגד חמצון עוצמתי שנמצא בנבטים אלו, והראה את יכולתו להפעיל מנגנוני הגנה בגוף, כולל נטרול רעלים ועיכוב התפתחות סרטן. בעקבותיו צמח תחום חדש של "רפואה פונקציונלית מבוססת ירקות". תרומתו המרכזית: טלאלאיי גילה את סולפוראפאן והשפעתו המגנה על תאים. הוא קידם שימוש תזונתי בירקות כתרופה מניעתית. טלאלאיי השפיע על תזונה קלינית מודרנית ומחקר סרטן.

מרים לי 49. (Miriam Lee) 1926–2009 | סין – קליפורניה, ארה"ב אחות, מדקרת, מרפאה סינית, מהבולטות בהכרת הרפואה הסינית במערב ומי שהביאה את השיטה למערב.

נולדה בסין למשפחה מסורתית. הוכשרה כאחות ולאחר מכן גם כמדקרת. בתקופת מהפכת התרבות הסינית ברחה להונג קונג, ולאחר מכן היגרה לארה״ב. ליי השתקעה בקליפורניה – שם הפכה לחלוצה בהכשרת מטפלים ברפואה סינית.

פועלה ותרומתה: בשנות ה-70 רפואה סינית לא הייתה מוכרת כחוקית בארה״ב. מרים טיפלה בעשרות מטופלים ביום מתוך ביתה, בניגוד לחוק – אך המטופלים לא הפסיקו להגיע. ליי נעצרה, אך בעקבות המחאה והעצומות הציבוריות שנוצרו סביבה, שונתה החקיקה בקליפורניה והדיקור הוכר כחוקי ב-1976. מרים ליי נחשבת לאחת הנשים ששינו את פני הרפואה האלטרנטיבית במערב.

גישתה הטיפולית: השתמשה בדיקור סיני מסורתי, דגש על 10 נקודות עיקריות פשוטות ויעילות – מה שנקרא שיטת "Ten Great Points".האמינה בגישה פשוטה, נגישה ויעילה, תוך דגש על הקשבה למטופל, איזון גוף-נפש, וחיזוק החיוניות הפנימת(צ'י).

כתביה: 1. Insights of a Senior Acupuncturist – ספר יסוד ללימודי דיקור מערבי, כולל גישת הטיפול האישית שלה. 2. מאמרים והדרכות רבות שתרמה לבתי ספר ולמרכזים טיפוליים ברחבי קליפורניה. 3. הקימה קליניקות לימודיות וטיפלה באלפי מטופלים.

נחשבת לגיבורה בקרב קהילות המטפלים הסיניים במערב.

50. ד"ר אליזבת קובלר-רוס (Elisabeth Kübler-Ross)

נולדה ב־8 ביולי 1926 בציריך, שווייץ, ונפטרה ב־24 באוגוסט 2004 בארה"ב. קובלר–רוס חוללה מהפכה בגישה לטיפול בחולים סופניים, מייסדת התחום של ליווי רוחני, רגשי ואנושי ברפואה [מקור]: "האנשים היפים ביותר שפגשנו הם אלה שהכירו תבוסה, סבל, מאבק ואובדן, ומצאו את דרכם החוצה מן העומקים. אנשים אלו מלאים הערכה, רגישות והבנה לחיים שממלאת אותם בחמלה עמוקה, באהבה ובדאגה."

51. אלכסנדר פלמינג (Alexander Fleming) – סקוטלנד,

המאה ה-20 (1881-1955) גילה במקרה בשנת 1928 את הפניצילין, האנטיביוטיקה הראשונה, כשהבחין בעובש שהרג חיידקים סביבו. תגליתו הצילה מאות מיליוני חיים, ושינתה את פני הרפואה והמלחמה בזיהומים. קיבל פרס נובל ב-1945 [מקור].

פרופ' הירויאקי סומי 52. (Hiroyuki Sumi) נולד בשנת 1945 במחוז נארה, יפן.

"חיפשתי חומר טבעי שיפרק קרישי דם בבטחה" אמר פרופ' סומי והוסיף. "כשהשתמשתי בתמצית של נאטו, הקריש נעלם – כמו שלג שנמס בשמש." הציטוט הזה מתאר את רגע הגילוי המכונן שלו, כאשר שם לב לפעולה יוצאת הדופן של מאכל יפני מסורתי בשם נאטו – על קרישי דם במבחנה [מקור].

הרופא הירויאקי סומי חקר אנזימים גורמי קרישיות. אחרי בדיקה ממושכת של מעל 173 סוגי מזונות טבעיים, מול גורמי קרישיות פוטנציאליים מצא את הנאטו (מזון כתרופה). מסתבר שלנאטו כוח פלאי – בצלחת פטרי, במעבדתו שהיה בה קריש מלאכותי: ליפין שעמד שם ב 37 מעלות, בערך טמפרטורת הגוף. הקריש נמס אט אט בהשפעת הנאטו, שהוכנסו אליה ונעלם לגמרי משמע נמס תוך 18 שעות [מקור]. מחקרים עדכניים הוכיחו של-NK אכן געל פעילות פיברינוליטית חזקה, נוגדת יתר לחץ דם, אנטי-טרשת עורקים, הורדת שומנים בדם, נוגדת טסיות, והשפעות נוירו-הגנה [מקור1, מקור2]

ד"ר תומאס אי. לוי53. (Dr. Thomas E. Levy, נולד בשנת 1950)

רופא אמריקאי, קרדיולוג מוסמך, בעל תואר במשפטים, ואחד הקולות הבולטים בתנועה לרפואה טבעית-אורתומולקולרית. לוי סיים את לימודי הרפואה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת טוליין (Tulane University School of Medicine) בשנת 1976, ובהמשך השלים תואר במשפטים באוניברסיטת דנבר (University of Denver) [מקור].

במהלך הקריירה שלו שימש כיועץ רפואי לצידו של ד"ר האל האגינס (Dr. Hal Huggins), רופא שיניים פורץ דרך שהתריע על נזקי סתימות אמלגם (כספית). במהלך עבודתם המשותפת נחשף לוי להשפעות הקשות של מתכות כבדות על בריאות הלב, והחל לחקור את ויטמין C ככלי לניקוי רעלים ושיקום תאים.

אנקדוטה בולטת: באחד המקרים, טיפלו לוי והאגינס באישה שסבלה מהתמוטטות מערכתית חמורה לאחר סילוק סתימות כספית. שימוש בעירוי תוך-ורידי של ויטמין C הביא לשיפור דרמטי במצבה תוך ימים ספורים – חוויה זו הייתה אחת מאבני הדרך שגרמו ללוי להתמסר למחקר בנושא.

לוי פרסם מספר ספרים מרכזיים, ביניהם:

"Curing the Incurable" (2002)

"Stop America's #1 Killer!" (2006)

"Primal Panacea" (2011)

בשנים האחרונות הוא מרצה ברחבי העולם על טיפול אנטי-דלקתי לא פולשני, ושימוש בוויטמין C ככלי מרכזי לרפואה מונעת ושיקומית.

ד"ר לוי אינו מתנגד עקרונית לתרופות מרשם, אך הוא נוקט בגישה ביקורתית מאוד כלפי השימוש הנרחב והבלתי מבוקר בהן – במיוחד כאשר מדובר במצבים שבהם ניתן להשיג שיפור משמעותי באמצעים טבעיים ובלא תופעות לוואי.

לוי מדגיש בספריו ובהרצאותיו כי תרופות רבות אינן פותרות את שורש הבעיה, אלא מדכאות סימפטומים בלבד. הוא רואה בוויטמין C – ובעיקר בצורת העירוי שלו – כלי רב-עוצמה לשיקום תאי אמיתי, לנטרול רדיקלים חופשיים, ולהפחתת עומס חמצוני ודלקתי – שהם לדעתו הגורמים המרכזיים במחלות כרוניות.

לדבריו, במקרים רבים בהם מטופלים זקוקים לשימוש קבוע בתרופות, מינונים גבוהים של ויטמין C עשויים:

להפחית בהדרגה את הצורך בתרופות.

לשקם תפקודי מערכות פגועות (לב, כבד, מערכת חיסון).

לאפשר מעבר לגישה של טיפול משקם במקום טיפול מדכא.

עם זאת, הוא מדגיש שכל גמילה מתרופות צריכה להיעשות בליווי מקצועי ומתוך ניטור רפואי הדוק, תוך הבנה שמטרת הוויטמין C היא לא להחליף תרופה אלא להשיב לגוף את כושר ההחלמה העצמי שלו.

54. פרופ' מיכל שוורץ נולדה בשנת 1950.
היא פרופסור אמריטה במחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע, ומובילה בינלאומית בתחום הנוירואימונולוגיה.

מיכל שוורץ היא בוגרת תואר ראשון ושני מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ואת הדוקטורט עשתה במכון ויצמן. עם השנים הפכה לאחת החוקרות המשפיעות ביותר בתחום הממשק בין מערכת העצבים למערכת החיסון.

תרומה מדעית:
שוורץ חוללה מהפכה מדעית כשהפריכה את ההנחה שמערכת החיסון מנותקת מהמוח. היא הראתה שתאים חיסוניים, ובעיקר תאי T, תורמים לתפקוד תקין של המוח ולתהליכי ריפוי והתחדשות.
היא טבעה את המושג "אוטואימוניות מגִנה" – רעיון שלתאי חיסון יש תפקיד תומך, ולא רק מזיק, במערכת העצבים המרכזית.

חידושים בטיפול באלצהיימר:
שוורץ פיתחה גישה טיפולית חדשנית להמרצת מערכת החיסון כחלק מהתמודדות עם מחלות ניווניות, בפרט אלצהיימר. הטיפול מבוסס על חסימת מנגנוני דיכוי חיסוני (PD-1/PD-L1) והפעלת תגובה חיסונית מרפאת.

פרסים והכרה:

פרס ישראל למדעי החיים (2023)

פרס א.מ.ת במדעי החיים

נבחרה לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

מחקריה משנים לא רק את פני המדע אלא גם את הדרך שבה אנחנו מבינים את המוח האנושי, המחלות, ואת כוחות הריפוי הטבעיים שבגוף.

"אנחנו התרגלנו לחשוב שמערכת החיסון היא אויב כשמדובר במוח, אבל האמת היא שהיא שותפה נאמנה לריפוי ולתחזוקה. אם נלמד להפעיל אותה נכון – נוכל לרפא גם את מה שנחשב לבלתי ניתן לריפוי."(פרופ' מיכל שוורץ, מתוך ראיון לעיתון "הארץ")

55. כריסטיאן ברנארד (Christiaan Barnard) – דרום אפריקה, המאה ה- 20 ביצע את השתלת הלב הראשונה ב-1967. אף שהמטופל חי רק 18 ימים, הוא הוכיח שאפשר להשתיל לב בגוף אחר. זה סלל את הדרך לפיתוח טכנולוגיות מתקדמות בתחום ההשתלות והרפואה הקרדיולוגית.

56. ד"ר שנקרה צ'טי (Dr. Shankara Chetty) הוא דמות עכשווית מסקרנת מאוד, במיוחד בגלל הגישה הייחודית שלו לטיפול בקורונה.

ד"ר שנקרה צ'טי (Dr. Shankara Chetty)

מקום: דרום אפריקה

תקופה: מגפת הקורונה (2020–2022)

מומחיות: רופא משפחה, עם ידע עמוק באימונולוגיה ובתגובות אלרגיות

תרומה ייחודית:

טיפל בלמעלה מ־800 חולי קורונה – ללא אשפוזים וללא תמותה

גילה תבניות בהתפתחות המחלה, והציע כי השלב הקשה של COVID-19 הוא תגובה היפר־אלרגית מאוחרת, לא הנגיף עצמו

יישם טיפול מוקדם ומדויק בעזרת תרופות אנטי־היסטמיניות וסטרואידים, בהתאם להבנתו את מנגנון התגובה החיסונית ואלרגיה.

משמעות היסטורית:

הציג גישה קלינית המבוססת על תצפית, אינטואיציה רפואית, ותגובה מהירה – מחוץ לפרוטוקולים הרשמיים

עורר שיח בינלאומי בנוגע לחשיבות של טיפול מותאם אישית, ולא רק בהתאם להנחיות ממשלתיות

מוערך במיוחד על עמדתו העצמאית, ונכונותו לקחת אחריות קלינית אמיצה

57. ירון מרגולין / Yaron Margolin (נולד ב-1954)

נולד ב-1954 | ישראל (תל-עדשים) רקדן, כוריאוגרף, הוגה שיטת "אילוף הכליות הסוררות" – גישה ייחודית הנשענת על תובנות ומחקרים מדעיים, המשלבת בין תזונה רפואית, פעילות גופנית, לחיצות ההחלמה וישיבה חשופה מול קרני השמש ככלי טיפולי. שיטתו שואפת להשיב לגוף את כוחות הריפוי הטבעיים שלו תוך איזון רגשי ופיזי עמוק. מרגולין כתב מאמרים רבים בנושאים של ריפוי טבעי, גוף-נפש והתפתחות אישית, ונחשב לדמות משפיעה בתחום הרפואה המשלימה בישראל.

רקע אישי ואמנותי: מרגולין החל דרכו כרקדן וכוריאוגרף בינלאומי, ייסד את להקת מחול מרגולין שפעלה בישראל ובעולם. היה מהבולטים ביצירת מחול מודרני, תוך דגש על חופש תנועה, זרימה וריפוי דרך תנועה. למד תיאטרון, שירה ופילוסופיה – הביא גישה רב-תחומית לגוף ולנפש.

תחום הריפוי – מהכוריאוגרפיה לריפוי הכליות:

בעקבות משבר בריאותי אישי, פנה לחקר הריפוי העצמי של הגוף. בהמשך מרגולין פיתח שיטת ריפוי ייחודית "אילוף הכליות הסוררות" – שילוב של תנועה, מגע, עבודה אנרגטית, תודעה, תזונה ומזון כתרופה והרכבת תפריט החלמה ייחודי, לצד ישיבה נוכח קרני השמש. מרגולין התמקד במיוחד בריפוי כליות, איבר הנחשב בלתי ניתן לריפוי שהיה למעשה מרכזי בעבודתו, מתוך תפיסה שהכליות אחראיות על סינון הדם, פחדים קיומיים, ויסות רעלים, פיזי ורגשי. לפי עדותו והעדויות שנאספו – מרגולין החלים וסייע בהבראתן של מעל 500 כליות, כולל במקרים של אי תפקוד, כשל כלייתי, הידרונפרוזיס (נפיחות כלייתית), ודחיית טיפולי דיאליזה.

עקרונות השיטה שלו (בקווים כלליים): 1. הנעת כוחות ההחלמה בגוף – לשם הפעלה וייצור גורם PGC-1alpha נושא עליו פרסם – כאן. חלבון שמיוצר בגוף ומקדם את החלמת הכליות והפחתת הדלקת

.2. תזונה מדויקת לריפוי כליות – ללא תרופות, מבוססת על צום חלבונים, צמחים, מי ברז, חיזוק יסודות ההחלמה ,PGC-1alpha המלחים בגוף כגון גלוטתיון, חלבון קלוטו, איזון ההומוציאסטין גם הפחתת חומציות והשפעה של רעלים אורמיים שמקורם בתרופות.

3. לחיצות ההחלמה – מרגולין יסד עבודת גוף עדינה – תנועה, נשימה, ודמיון מודרך כדי לאזן מערכות עצביות והורמונליות בגוף.

פרסומים ופעילות ציבורית: מרגולין כתב שורה של מאמרים נרחבים באינטרנט – בעיקר באתר שלו ובפלטפורמות חופשיות – על כליות, גוף ונפש, רפואה טבעית ותהליכי ריפוי. מרגולין מדריך אלפי אנשים בישראל ומחוצה לה, דרך סדנאות, טיפולים פרטיים, מענה לפניות דרך הבלוג שלו מכל העולם, הוא לימוד שיטתו למטפלים נוספים. ופעיל בקידום רפואה אלטרנטיבית והוליסטית בארץ.

זוכה להוקרה בקרב תלמידיו ומטופליו –מרגולין זוכה להכרה והצלחה בעבודתו אם כי שיטתו אינה מוכרת על ידי הרפואה הקונבנציונלית.

ציטוט אופייני: "הכליות הן המסננת של הדם שלך, ככל שהדם שלך יהיה יותר נקי מרעלים תהליך החלמתן בהכרח יתממש' עוד נאמר "הכליות שומרות את אור החיים בעזרת קלוטו שהן מייצרות. כשהפחד משתחרר והחרדה פורשת, אפשר לעמוד נוכח קרני השמש בבקר ולהחלים" –

"רופאים הוליסטיים ומייסדי הרפואה הטבעית המודרנית'

הרשימה כוללת דמויות מפתח מרחבי העולם:—רופאים הוליסטיים ומייסדי הרפואה הטבעית המודרנית Holistic Healers and Founders of Modern Natural Medicine-

סושרותה 58 . (Sushruta) הודו, המאה ה-6 לפנה"ס | India, 6th century BCE

תחום: כירורגיה, איורוודה Field: Surgery, Ayurveda נחשב לאבי הכירורגיה ההודית חיבר את "סושרותה סמהיטה" – אחד הטקסטים הרפואיים העתיקים והמשפיעים ביותר תיאר מאות ניתוחים, כלים כירורגיים וטכניקות רפואיות. השפיע על התפתחות הרפואה והכירורגיה ברחבי העולם.

Sushruta is regarded as the father of Indian surgery.He authored the "Sushruta Samhita," detailing surgical procedures, instruments, and medical knowledge that influenced global medicine.

אליזבת בלקוול 59. (Elizabeth Blackwell)ארה"ב, 1821 1910 | USA תחום: רפואה, קידום נשים ברפואהField: Medicine, Women's Advancement in Medicine האישה הראשונה שקיבלה תואר דוקטור לרפואה בארה"ב. בלקוול פתחה את הדרך לנשים בתחום הרפואה. היא הקימה מוסדות רפואיים לנשים וילדים. אליזבט בלקוול פעלה לקידום בריאות הציבור וחינוך רפואי לנשים.

Elizabeth Blackwell was the first woman to receive a medical degree in the United States. She paved the way for women in medicine, established medical institutions for women and children, and advocated for public health and medical education for women.

צבי ציפורניים 60.

שיטת האבחון והטיפול. השפעתו ותרומתו פעילותו בישראל

צבי ציפורניים היה מרפא אלטרנטיבי שפעל בישראל במהלך המאה ה-20, ונודע ביכולתו לאבחן מחלות דרך התבוננות בציפורניים. שמו האמיתי אינו ידוע, והכינוי "צבי ציפורניים" ניתן לו בשל שיטת האבחון הייחודית שלו.

• שיטת האבחון והטיפול: צבי ציפורניים השתמש בציפורניים ככלי אבחוני, מתוך אמונה כי הן משקפות את מצב הבריאות הכללי של האדם. באמצעות התבוננות בצורת הציפורניים, צבען, מרקמן וסימנים נוספים, הוא טען כי יכול לזהות בעיות בריאותיות שונות. לאחר האבחון, היה מציע טיפולים טבעיים, כגון תזונה מותאמת, צמחי מרפא ושיטות ריפוי נוספות.
• פעילותו בישראל: צבי ציפורניים פעל בעיקר בתל אביב, והיה ידוע בקרב הציבור הרחב. למרות שלא הייתה לו קליניקה מסודרת, רבים פנו אליו לקבלת ייעוץ וטיפול. הוא נמנע מחשיפה תקשורתית מחשש שהממסד הרפואי יגביל את פעילותו.
• השפעתו ותרומתו:

ד"ר לני שמיר שם טוב61. (Dr. Leni Shamir Shem Tov) ישראל, המאה ה-21 | Israel, 21st century תחום: נטורופתיה, רפואה טבעיתField: Naturopathy, Natural Medicine. חלוצה בתחום הנטורופתיה בישראל מייסדת "הקליניקה" לרפואה טבעית מותאמת אישית ומתמחה בטיפולים טבעיים, תזונה, ניקוי רעלים ופרחי באך. ד"ר לני שמיר שילבה ידע מסורתי עם גישות מודרניות לריפוי.

Dr. Leni Shamir Shem Tov is a pioneer in naturopathy in Israel.Founder of "HaClinica," she specializes in natural treatments, nutrition, detoxification, and Bach flower remedies, integrating traditional knowledge with modern healing approaches.

נספחים

א' רופאים ומחדשי דרך בתזונה רפואית ורפואת ההחלמה

1. היפוקרטס (460–370 לפנה"ס, יוון)
   אבי הרפואה המערבית. האמין ש"מזונך יהיה תרופתך" והדגיש את כוחות הריפוי של הטבע.
2. אבן סינא (980–1037, פרס/עולם מוסלמי)
   רופא ופילוסוף מוסלמי. חיבר את "הקנון של הרפואה", שכלל המלצות לתזונה בריאה ורפואה מונעת.
3. לי שיז'ן (1518–1593, סין)
   תיעד מאות מזונות רפואיים באנציקלופדיה הסינית שלו. שילב מזון, צמחי מרפא ואורח חיים כאמצעי לריפוי.
4. פרצלסוס (1493–1541, שווייץ)
   האמין שכל חומר יכול לרפא או להזיק – תלוי במינון. תרם להתפתחות רפואת הצמחים והכימיה הרפואית.
5. סמואל הנימן (1755–1843, גרמניה)
   מייסד ההומאופתיה. חיפש טיפול עדין יותר לגוף, כולל גם המלצות תזונתיות כהשלמה.
6. ארנולד ארט (Arnold Ehret, 1866–1922, גרמניה/ארה"ב)
   מייסד "תורת הריר" (Mucusless Diet). פיתח גישה לתזונה מבוססת ניקוי רעלים וצום.
7. הרברט מ. שלטון (1895–1985, ארה"ב)
   ממבשרי הרפואה הטבעית במאה ה-20. קידם צום רפואי, תזונה לא משולבת, ותזונה מבוססת פירות וירקות.
8. פול ברג (Paul Bragg, 1895–1976, ארה"ב)
   יזם בתחום הבריאות. קידם אורח חיים טבעי, צום, חומץ תפוחים כתוסף תזונה, וכתיבה פופולרית בנושא בריאות.
9. ברנרד ג'נסן (Bernard Jensen, 1908–2001, ארה"ב)
   חלוץ באירידיולוגיה וריפוי בעזרת תזונה עשירה בירקות, מינרלים, ניקוי רעלים ומיצים.
10. מיכאל קלופר (Michael Klaper, נולד ב-1947, ארה"ב)
    רופא מודרני שמתמקד בתזונה מבוססת צומח, בריאות לב וכלי דם, וריפוי מחלות כרוניות באמצעות תזונה.
11. גבריאל קאזנס (Gabriel Cousens, נולד ב-1943, ארה"ב)
    רופא, הומיאופת ומורה רוחני. משלב תזונה טבעונית חיה עם תפיסות רוחניות לריפוי שלם.
12. שנקארה צ'טי (Dr. Shankara Chetty, דרום אפריקה, בן זמננו)
    מוכר בגישתו הפרגמטית לטיפול מבוסס תסמינים וניטור תזונתי מותאם למצבים דלקתיים ונגיפיים.
13. ירון מרגולין (1954–, ישראל)
    מייסד שיטת "אילוף הכליות הסוררות" – גישה ייחודית הנשענת על תובנות ומחקרים מדעיים, ומשלבת בין תזונה רפואית, פעילות גופנית, לחיצות ההחלמה וישיבה חשופה מול קרני השמש ככלי טיפולי. שיטתו שואפת להשיב לגוף את כוחות הריפוי הטבעיים שלו תוך איזון רגשי ופיזי עמוק.

Yaron Margolin – Pioneer in Kidney Healing and Mind-Body Rehabilitation

ב' רופאים שהצילו חיים בעזרת חומרים טבעיים –

1. רמב"ם (1138–1204) תחום: רפואה, פילוסופיה תרומה: הדגיש את חשיבות התזונה, אורח חיים ואיזון הגוף והנפש בשמירה על הבריאות. הקדיש פרקים שלמים בתשובותיו לתזונה ואורח חיים.

2. ד"ר לינוס פאולינג (1901–1994) תחום: כימיה רפואית תרומה: מהאבות המייסדים של הרפואה האורתומולקולרית. טען כי ויטמין C במינונים גבוהים מסייע למניעת סרטן, מחלות לב והארכת חיים. פרנסיס קריק הכריז על פאולינג כעל "אבי הביולוגיה המולקולרית". תגליתו, שאנמיה חרמשית היא "מחלה מולקולרית", פתחה פתח לבחינת מוטציות נרכשות ברמה המולקולרית

3. ד"ר פרדריק קלנר (1907–1984)

תחום: נוירולוגיה תרומה: השתמש בויטמין C במינונים גבוהים לטיפול במחלות זיהומיות קשות, כולל פוליו.

4. ד"ר פרדריק ל. קריין (Frederick L. Crane) (1918–2016)תחום: ביוכימיה תרומה: גילה את קו אנזים Q10 בשנת 1957 כחלק ממחקר על תפקוד המיטוכונדריה בתאי לב של בקר.

5. ד"ר אדוארד א. דויזי (1893–1986) תחום: ביוכימיה תרומה: בידד את ויטמין K ואיפשר ייצורו הרפואי. תרומתו הניחה את היסוד לשימוש בו למניעת דימומים מסכני חיים, במיוחד בתינוקות. חלק בפרס נובל עם דאם.

6. ד"ר הנריק דאם (1895–1976) תחום: ביוכימיה תרומה: גילה את ויטמין K ב-1929 בעת מחקר על תרנגולות שסבלו מדימומים פנימיים. קרא לו K בשל תפקידו בקרישת הדם (Koagulation). זכה בפרס נובל.

7. ד"ר קארל פולי. (Karl Folkers)– כימאי אמריקאי שזיהה ופיענח את המבנה המולקולרי של Q10 בשנת 1958. פולי גם הוביל את הפקת Q10 לצרכים רפואיים והדגים את השפעתו על חולי לב, בשיתוף עם רופאים יפנים. ביפן החלו בשנות ה־70 להשתמש בתוסף באופן שגרתי לטיפול באי ספיקת לב.

8. ד"ר דניס בורקיט (Denis Burkitt)

(1911–1993) תחום: פתולוגיה רפואית תרומה: קידם את חשיבותם של סיבים תזונתיים במניעת מחלות לב, סרטן המעי, סוכרת ועצירות. ניסח את "חוק בורקיט" לגבי תזונה מערבית דלת סיבים והשפעתה על תחלואה כרונית.

9. ד"ר אברהם הופר (1917–2009) תחום: פסיכיאטריה תרומה: טיפל בסכיזופרניה עם ניאצין (B3), ויטמין C ו-B12. טען להשפעת תזונה על מצב נפשי.

10. ד"ר קילמר מק'קולי (יליד 1939) תחום: פתולוגיה תרומה: גילה את הקשר בין רמות הומוציסטאין גבוהות לבין סיכון למחלות לב. קידם טיפולים ב –B6, B12 וחומצה פולית להורדת ההומוציסטאין.

11. ד"ר לואי פייזר (Louis Fieser) וד"ר קונרד בלוך (Konrad Bloch)תחום: ביוכימיה. תרומה: בשנות ה־50 וה־60, יחד עם פרדריק סטאר (Frederick Stare), ביצעו ניסויים שבהם נגרמו מחלות לב בכלי הדם של קופים על ידי תזונה עשירה בכולסטרול. מחקריהם בבית הספר לבריאות הציבור בהרווארד חיזקו את ההבנה המדעית על תפקיד ההומוציאסטין לא הכולסטרול, במחלות לב. כמו את התרומה העצומה של מזון כתרופה למחלה.

12. מרי ר. ליירד (Mary R. Laird, פעילה עד שנות ה־90) – תרמה להבנת השפעתם של B12, B6 וחומצה פולית בהפחתת הומוציסטאין, וכך בהגנה על כלי הדם.

13.פרופ׳ פיטר מיטשל (1920–1992) – גילה את מנגנון הפקת האנרגיה בתאים (כמוסמוזה), בסיס להבנת תפקוד קו–אנזים Q10.

14. פרופ' קארל פולינגר (1960–הלאה) – חקר לעומק את השימוש הרפואי בקו–אנזים Q10 בטיפול באי ספיקת לב.

15 יו טרולופ (Hugh Trowell) ודניס בורקיט (Denis Burkitt) – רופאים בריטים שפעלו באפריקה. הראשונים להצביע על חשיבות הסיבים התזונתיים לבריאות המעי, הלב והמערכת המטבולית.

16. ד"ר ג'וליאן ויטאקר (פעיל משנות ה-70) תחום: רפואה אינטגרטיבית תרומה: שילב ALA, Q10, B12 וחומצה פולית בטיפול במחלות כרוניות, כולל סוכרת ובעיות עיניים.

17. ירון מרגולין (1954–הלאה) – מייסד שיטת "אילוף הכליות הסוררות". פיתח גישות מבוססות תפריט מדוייק מותאם אישית וכולל צום חי, צום חלבונים (כוסמת ירוקה), מיץ ירוק, מי ברז, שמן זרעי חרדל, והתאמת תוספי מזון מדויקים שהחולה מייצר בעצמו למשל קמח קליפות רימונים, קמח קליפות אננס וחלב תפוחי אדמה. הביא לריפוי של מאות חולי כליות ללא תרופות.

18. ד"ר ראלף בירס (Ralph Green, פעיל משנות ה־80) .תחום: פתולוגיה ומטבוליזם של ויטמינים
תרומה: חקר את הקשר בין חוסר בויטמין B12 ו־חומצה פולית לבין אנמיה, דמנציה ומחלות לב. מחקריו הובילו לשינויים במדיניות ההעשרה של מזון.

19. ד"ר דיפאק צ'ופרה (1946–הלאה) – רופא הודי-אמריקאי, שילב גישות מהרפואה האיורוודית עם הרפואה המערבית.

20. ד"ר מרי רוק (Mary R. Laird, פעילה עד שנות ה־90). תחום: תזונה קלינית. תרומה: מחקריה הראו כי שילוב של B12, חומצה פולית ו־ B6 עשוי להפחית רמות הומוציסטאין – גורם סיכון למחלות לב וכלי דם.

21. ד"ר סטיבן סינטרה (1946–2022) תחום: קרדיולוגיה אינטגרטיבית תרומה: קידם שימוש בקו אנזים Q10, קרניטין, מגנזיום וויטמינים מקבוצת B לטיפול באי ספיקת לב.

22. ד"ר תומס לוי (יליד 1950) תחום: קרדיולוגיה תרומה: קידם שימוש בויטמין C ו-B12 למניעה וטיפול במחלות לב, זיהומים וניקוי רעלים.

22. ד"ר סאלי פצ'ולוק (פעילה משנות ה-90) תחום: סיעוד וטיפול מיידי תרומה: חשפה את חשיבות האבחון והטיפול המוקדם בחסר B12. הובילה מאבק ציבורי בנושא.

23. ד"ר ראלף גרין (פעיל משנות ה-80) תחום: פתולוגיה ומטבוליזם תרומה: חקר את הקשר בין חוסרים ב-B12 וחומצה פולית לבין אנמיה, דמנציה, ובעיות לב.

24. ד"ר אנדרו וייל (1942–הלאה) – מוביל גישת הרפואה האינטגרטיבית בארה"ב.

19. ניקולאי אמוסוב (Nikolai Amosov) (1913–2002) תחום: קרדיולוגיה, שיקום תרומה: שילב תזונה, פעילות גופנית, הפחתת סטרס וצומות לשיקום חולי לב. ספרו "מחשבות על בריאות" הפך לפופולרי בברית המועצות.

20. ולנטין דיקול (Valentin Dikul) (יליד 1948) תחום: פיזיותרפיה ושיקום תרומה: לאחר פציעת גב קשה, פיתח שיטה לשיקום בעזרת תרגול, צומות חלקיים ותזונה טבעית. הקים מרכזים רפואיים לשיקום תפקודי.

21. פרופ' בוריס בולוטוב (יליד 1930) תחום: ביופיזיקה ותזונה תרומה: פיתח שיטת ריפוי טבעית הכוללת תסיסת עשבים, ניקוי רעלים ותזונה "אלקלית". היה מהראשונים לקדם שתיית מים בסיסיים, שימוש בתסיסות חומציות וצום.

אצל העמים הילידיים של אמריקה לא היו “רופאים” במובן המודרני, אך היו שאמאנים, הילרים ורופאי צמחים שנחשבו למטפלים הראשיים בקהילה. למרות שלא נותרו שמות רבים מתועדים, יש כמה יוצאי דופן:

22. Rolling Thunder (1916–1997) שבט: שרוקי (אינדיאני) תחום: הילינג מסורתי תרומה: שילב רפואה שמאנית, טקסים, צמחי מרפא וניקוי אנרגטי לטיפול במחלות. השפיע על תנועות רפואיות אלטרנטיביות.

יפן כיום מובילה תהליכי מחשבה ייחודית בתחום הריפוי – מספר רופאים יפנים פורצי דרך שתרמו רבות בתחום הרפואה ראויים לציון. הנה כמה מהם:

1. ד"ר שיןיצ'ירו טומיה (Shinichiro Tomiya)
   ד"ר טומיה הוא אורטופד יפני שהתמחה בטיפול בבעיות גב ושדרה. הוא פיתח שיטות טיפול חדשניות בתחום הכאב הכרוני ותרם לפיתוח טכניקות לא ניתוחיות לשיפור איכות חיים של חולי גב.
2. ד"ר הירואקי תומודה (Hiroaki Tomoda)
   רופא יפני שמתמחה באימונולוגיה וביולוגיה מולקולרית. ד"ר תומודה תרם להבנת המנגנונים המולקולריים של מחלות אוטואימוניות כמו מחלת קרוהן ודלקת פרקים.
3. ד"ר איצ'ירו מורוקומה (Ichiro Morokuma)
   רופא יפני המהווה חלוץ בתחום הרפואה הגנומית, הוא פיתח שיטות לזיהוי מחלות גנטיות ותרם למחקרים בתחום המערכות הגנטיות וטיפול מותאם אישית.
4. ד"ר קאזואו אובאיהשי (Kazuo Obayashi)
   ד"ר אובאיהשי הוא מומחה לטיפול במחלות סרטן ריאות ומחלת אלצהיימר. תרומתו הגדולה היא בפיתוח טיפול חדשני בטכנולוגיות זיהוי מוקדם של סרטן, באמצעות אנליזות גנטיות.
5. פרופ' יושיהרו קיסאי (Yoshiharu Kisai)
   פרופ' קיסאי, רופא יפני בכיר, ידוע במחקריו בתחום רפואת העור ותרופות סינתטיות. הוא שיפר את תחום הטיפול במחלת הפסוריאזיס על ידי פיתוח תרופות שמפחיתות את תסמיני המחלה תוך שמירה על איכות חיים גבוהה.

---

רופאים פורצי דרך מגרמניה

גרמניה הייתה לאורך ההיסטוריה אחד המרכזים החשובים בעולם בהתפתחות הרפואה המודרנית. במדינה זו צמחו רופאים, חוקרים ומרפאים ששילבו בין מדע, פילוסופיה וחדשנות קלינית. הם לא רק הניחו את היסודות למקצועות כמו רפואה פנימית, נוירולוגיה ופתולוגיה, אלא גם השפיעו על תפיסות הוליסטיות של גוף ונפש. מרפאים כמו סבסטיאן קנאיס קידמו רפואת טבע מוקדמת, בעוד מדענים קליניים כמו אדולף קוסמל עיצבו את הכלים האבחוניים והטיפולים הקונבנציונליים של ימינו.

---

רופאים פורצי דרך מגרמניה

1. סבסטיאן קנאיס (Sebastian Kneipp, 1821–1897)
   כומר ומרפא טבעי, שפיתח שיטת ריפוי שהתבססה על הידרותרפיה (טיפולי מים קרים), צמחי מרפא, תזונה, פעילות גופנית ואיזון נפשי־רוחני. שיטתו השפיעה על עולם הספא והרפואה המונעת.
2. סמואל הנמאן (Samuel Hahnemann, 1755–1843)
   מייסד ההומאופתיה. פיתח גישה טיפולית המבוססת על עיקרון "דומה בדומה ירפא" ושימוש במינונים זעירים של חומרים טבעיים כדי לעורר את כוחות הריפוי של הגוף.
3. רודולף וירכוב (Rudolf Virchow, 1821–1902)
   אבי תורת הפתולוגיה המודרנית. קידם את ההבנה שתהליכים מחלתיים מתחילים בתאים, והיה מהראשונים לקשור בין תנאים חברתיים לבין בריאות הציבור.
4. אדולף קוסמל (Adolph Kussmaul, 1822–1902)
   חוקר חשוב ברפואה הפנימית והנוירולוגיה. תרם לאבחון ולזיהוי תסמינים קליניים חשובים, ביניהם נשימת קוסמל ומחלות כלי דם. אדולף קוסמל התמחה גם בחקר מערכת העיכול ונחשב לאחד מחלוצי הגסטרואנטרולוגיה. היה מהראשונים שניסו לבצע גסטרוסקופיה – בדיקה של הקיבה באמצעות צינור – עוד לפני שהתפתחו הכלים המודרניים לכך. קוסמל תיאר דפוסים פיזיולוגיים ורפואיים שנושאים את שמו עד היום, כמו "נשימת קוסמל" בחמצת מטבולית, ושיתוק קיבה (gastroparesis) הידוע גם כ"קיבת קוסמל". תרם רבות גם להבנה של מחלות עצבים ולב, ויצר תשתית לרפואה פנימית מודרנית בגרמניה ובאירופה.
5. פרנץ מסמר (Franz Mesmer, 1734–1815)
   רופא ואיש מדע שהשפיע על תחום ההיפנוזה והפסיכולוגיה. פיתח תאוריה על "מגנטיות חייתית", שהשפיעה על תהליכים תרפויטיים גם אם רעיונותיו שנויים במחלוקת.
6. היינריך קלר (Heinrich Lahmann, 1860–1905)
   תומך נלהב של הרפואה הטבעית והיגיינה כללית. פעל לשילוב תזונה טבעונית, פעילות גופנית, טיפולי מים ושינה כאמצעי מניעה וריפוי.
7. אוטו ורבורג (Otto Warburg, 1883–1970)
   ביוכימאי ופיזיולוג, חתן פרס נובל על מחקריו בחילוף חומרים של תאים וסרטן. מחקריו בתחום הנשימה התאית השפיעו רבות על חקר מחלות כרוניות.
8. הילדגרד מבינגן (Hildegard von Bingen, 1098–1179)
   נזירה, רופאה וחוקרת צמחי מרפא מימי הביניים. שילבה ידע רפואי עם תובנות רוחניות ותזונתיות. נחשבת לחלוצה של רפואה אינטגרטיבית מוקדמת.
9. מקס גרסון (Max Gerson, 1881–1959)
   רופא יהודי־גרמני שפיתח את "שיטת גרסון" לטיפול בסרטן ומחלות כרוניות באמצעות דיאטה טבעית, מיצים וניקוי רעלים.
10. הנס ריינהולד קלפ (Hans Reinhold Klapp, 1873–1946)
    רופא שהתמקד ברפואת עמוד שדרה ויציבה. פיתח טכניקות ייחודיות לטיפול בעקמות ובעיות יציבה בילדים.

---

---

מונחים חשובים

רפואה אורתומולקולרית: שימוש בחומרים טבעיים בגוף (ויטמינים, מינרלים) במינונים אופטימליים למניעת מחלות ולטיפול.

הומוציסטאין: חומצה אמינית שמצטברת כאשר חסרים ויטמינים B6, B12 וחומצה פולית. רמות גבוהות קשורות לסיכון גבוה לשבץ, התקף לב ואלצהיימר.

Physicians and Thinkers

Hippocrates (460–370 BCE) Philippus of Acarnania (c. 356 BCE)

Galen (129–216 CE)

Hua Tuo (c. 140–208 CE)

Avicenna (Ibn Sina) (980–1037)

Moses Maimonides (Rambam) (1135–1204)

Paracelsus (1493–1541)

Elisha the Jew (court physician in the Ottoman Empire) (c. 16th century)

Li Shizhen (1518–1593)

Edward Jenner (1749–1823)

Samuel Hahnemann (1755–1843)

Ignaz Semmelweis (1818–1865)

Florence Nightingale (1820–1910)

William Osler (1849–1919)

Sigmund Freud (1856–1939)

Ronald Ross (1857–1932)

Constantin Brunner (1862–1937)

Edward Bach (1886–1936)

Herbert M. Shelton (1895–1985)

Shankara Chetty (Contemporary)

Yaron Margolin (1954)

נשארו לך שאלות

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

For the avoidance of doubt, consult a physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or MARGOLINMETHOD.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such

מאמרים אחרונים

• השבועה ההיפוקרטית – העדויות על קשרים פיננסיים של רופאים עם תעשיית התרופות, הולכות ורבות, האם השבועה מופרת כיום?
• התרופות מקבוצת הסטטינים להורדת כולסטרול יכולות להביא אותך למחלת כליות איומה, יתר חומצת שתן, כאבי שרירים
• עורקים גמישים – הסוד והדרך לזכייה בבריאות מחדש
• מסלול איתות חדש במוח שמווסת אכילה מופרזת
• רוצה להחלים בצורה מלאה מסוכרת
• להחלים מאי ספיקת כליות ללא תרופות
• להוביל לתת פעילות של בלוטת התריס (תירואיד)
• שכיחות של דיכאון וחרדה בקרב חולי כליות
• סלניום Se התגלה כאנטי- אייג'ינג ומגן מפני מחלות כרוניות
• יש פתרון כולל לבעיות הקשורות לדימוי עצמי, חוסר בטחון וערך עצמי נמוך – דופמין
• שיחות ההחלמה ושיחות בין ידידים – על ההבדלים ביניהן
• משחה צהובה – לכאבי שרירים – משחת הפלא להפחתת כאבים
•  לסדרת מאמרי – מבוא לתורת הגוף-נפש המודרנית – חלק א
• הפסיכולוגיה הטיפולית וההוליסטית – תולדות הפסיכותרפיה
• הגיל השלישי, תאוותיה של הזקנה – ואיך להתבגר יפה, טוב ובריא
• בני-על – האם יש גבול ביולוגי למספר השנים שאדם יכול לחיות?
• כל מה שאתה צריך לדעת על מיקרו-תזונה – ויטמינים ומינרלים
•   הפרעה אנדוקרינית
• חרדה
• מגילת רות האלמנה שיצאה ממרחב הנוחות
• איך מורידים לחץ וחרדות באופן טבעי? התמודדות עם סטרס ולחץ נפשי
• טיפול נפשי ללא תרופות – חרדות, פחדים וייאוש – תסמינים שיש להם פתרון טבעי, מדויק ומהיר
• חלבון בשלב אקוטי
• עליה במשקל ומחלת הכליות השומניות – דרכו של השומן מתאי השומן (אדיפוציטים) רוויים אל תוך איבר הכליות
• התהליכים הביוכימיים של יצירת תאי השומן בגוף, ויסות ההורמונלי והשפעות של שינוי תזונה, תוספי מזון והתעמלות על צמצומם כמות השומן באדיפוציטים על-מנת לקדם תהליכי החלמה.
• מכתב תודה ממחלימת כליות בתוך ארבעה חודשים.
• סיבי תזונה
• קמח קליפות בצל ותה קליפות בצל – מתכון
•  אבחון מוקדם למחלת הכליות יכול להציל חיי אדם
• פורינים חוץ תאיים ותחזוקת הכליות
• פחד גבהים – מהו פחד גבהים וטיפול
• חומצת שתן נמוכה, או היפואוריצמיה (Hypouricemia)
• התערבויות בניהול רגשות, מחשבות ואורח חיים כדי להתמודד עם מגיפה של מחלות כליתיות
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – קמח קליפת רימונים (PPF) .9
• על השעורה
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה על האצות והפוקוקסנטין, חלק 7.
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – שיבולת השועל וה β- גלוקנים חלק – 6.
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – צרור נבטי הברוקולי והסולפורפאן חלק – 5.
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – קסמי הכוסמת – המטפלת של דפנותה העורקים – 4
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – תפוח האדמה והבוטיראט. 3.
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – החסה
• עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי כלייה – הבצל והפלפלים. 1
• למה חולים שנוטלים כדורים להפחתת לחץ דם גבוה, יגיעו בוודאות לדיאליזה
• השבועה ההיפוקרטית – העדויות על קשרים פיננסיים של רופאים עם תעשיית התרופות, הולכות ורבות, האם השבועה מופרת כיום?
• התרופות מקבוצת הסטטינים להורדת כולסטרול יכולות להביא אותך למחלת כליות איומה, יתר חומצת שתן, כאבי שרירים
• עורקים גמישים – הסוד והדרך לזכייה בבריאות מחדש
• מסלול איתות חדש במוח שמווסת אכילה מופרזת
• רוצה להחלים בצורה מלאה מסוכרת
• להחלים מאי ספיקת כליות ללא תרופות
• להוביל לתת פעילות של בלוטת התריס (תירואיד)
• שכיחות של דיכאון וחרדה בקרב חולי כליות
• סלניום Se התגלה כאנטי- אייג'ינג ומגן מפני מחלות כרוניות
• יש פתרון כולל לבעיות הקשורות לדימוי עצמי, חוסר בטחון וערך עצמי נמוך – דופמין
• שיחות ההחלמה ושיחות בין ידידים – על ההבדלים ביניהן
• משחה צהובה – לכאבי שרירים – משחת הפלא להפחתת כאבים
•  לסדרת מאמרי – מבוא לתורת הגוף-נפש המודרנית – חלק א
• הפסיכולוגיה הטיפולית וההוליסטית – תולדות הפסיכותרפיה
• הגיל השלישי, תאוותיה של הזקנה – ואיך להתבגר יפה, טוב ובריא
• בני-על – האם יש גבול ביולוגי למספר השנים שאדם יכול לחיות?
• כל מה שאתה צריך לדעת על מיקרו-תזונה – ויטמינים ומינרלים
•   הפרעה אנדוקרינית
• חרדה
• מגילת רות האלמנה שיצאה ממרחב הנוחות
• איך מורידים לחץ וחרדות באופן טבעי? התמודדות עם סטרס ולחץ נפשי
• טיפול נפשי ללא תרופות – חרדות, פחדים וייאוש – תסמינים שיש להם פתרון טבעי, מדויק ומהיר
• חלבון בשלב אקוטי
• למה חולים שנוטלים כדורים להפחתת לחץ דם גבוה, יגיעו בוודאות לדיאליזה
• הומוציסטאין, ויטמינים ומניעת מחלות כלי דם
• חומצה אלפא לינולנית משפרת את תוחלת החיים – צריכה גבוהה של חומצות שומן מצמחים נחשפה כגורם שמאריך את החיים.
• תובנות חדשות אי-ספיקת כליות תלויה במצבו של ציר FGF23-Klotho
• מחסור בברזל
• Tsamba שתי כוסות גרגרי שעורה דגנים מלאים, רצוי אורגניים – מתכון צ'מפה למבקשים להחלים מאי ספיקת כליות
• תסמונת היד הסוכרתית – רמות גבוהות של A1c קשורות להתפתחות של נפיחות באצבעות היד שגורמת כאב ומכונה תסמונת התעלה הקרפלית (גם תסמונת מנהרת שורש כף היד).
• די לכאב
• כאבי גב לא דורשים ניתוח – רק מגע יד עדינה
• כאבי גב – פתרון טבעי, עדין ופשוט לבעיה שלך
• הקורטיזול וכאבים בבית החזה וביד שמאל
• על הכאב בברך שמקשה לעלות במדרגות ומה שעומד מאחריו
• שחיקת סחוס, למה לסבול? – ללא ניתוח ללא תרופות – טיפול להחלמה
• גאוט הוא לא רק יתר פורין – החיים עם גאוט תלוי גיל ומין – האם אפשר לנצח גאוט בלי לבלוע
• רוצה להחלים מפגיעה במערכת העיכול ללא תרופות?
• כתף ימין וסופו הטראגי של מבצע גאוני – פייר-פול ריקה
• עורקים גמישים – הסוד והדרך לזכייה בבריאות מחדש
• רככת היפופוספטמית (זרחן נמוך מהנורמה) – מחלת כליות כרונית – או הפרעת עצם מינרלית
• אי ספיקת כליות – הגורמים השכיחים ביותר ל-CKD הם סוכרת שנשלטת על ידי תרופות = שליטה גרועה בסוכרת ויתר לחץ דם שמטופל לכאורה על-ידי תרופות
• מחלת כליות פוליציסטית אוטוזומלית דומיננטית (ADPKD)
• גמילה מאלכוהול – תהליך קשה, תסמינים איומים
• הגל החדש של בדיקות דם בהחלט רוצה לייעל את הביצועים הספורטיביים שלך, לשפר את הרווחה הכללית ולהרחיב או להאריך את תוחלת החיים גם לסייע להחלמתך ללא תרופות ממחלות כרוניות
• סוכרת כלייתית (נפרופתיה סוכרתית) כן, אפשר להחלים"
• מדללי דם טבעיים – חומרים אנטי-תרומבוטיים: נאטוקינאז, ויטמין E, פלפל קאיין, כורכום, קינמון, וספורט מאפשרים טיפול בנוזלי הדם ללא תרופות.
• סלניום Se התגלה כאנטי- אייג'ינג ומגן מפני מחלות כרוניות