כאב בזרוע שמונע תנועת יד לפנים – על העקשנות

 

Louis Le Nain-Happy_Family 1642-Louvre (part

חלק ב'

 

מאמר חדש שהעליתי לרשת האינטרנט, בשלושה חלקים – פורסם בראש השנה 2015.

לפרק א' – ל"על העקשנות כאב גב תחתון שמקשה על הטיה של הגב לצד" – להקליק כאן
לפרק ג' – על הברכיים להקליק כאן
לפרק ד' על ההזנחה וכאב בברך להקליק כאן

לשאלות

שריר החרטום והזרוע (Coracobrachialis), השריר מקרב את הזרוע לגוף (Adduction) ומסייע בכפיפתה Flexion – ישור היד לפנים. השריר מוגדר כאחד משרירי הכתף.

יערה התקשתה להזיז את ידה לפנים – (פלקשן Flexion) – מבדיקה קצרה נראה שהזזת היד מעוררת בה כאב באחד משרירי הכתף כשהכאב נקשר בשריר ה – Coracobrachialis. שריר ה – Coracobrachialis מסייע בכפיפת הזרוע – סרטון שמתאר זאת נמצא כאן (ראו מדקה 2:13). משקף דמימה בהתכווצותו שנושאה זהה לדמימה שיצרה כאב בגב של יובל ש׳ ויעל שהוזכרו בחלק א' של המאמר – "על העקשנות" הצפה רגשית שמכווצת שרירים. במאמר השריר שהוזכר כמי שמשקף את העקשנות היה הIliocostalis lumborum– הוא אחד משרירי הגב – רוצה לשוב ולעיין בו – נא להקליק כאן.

העקשנות – גורמת לאדם לעמוד על שלו – ככל שתסביר לו הוא הולך ומתקשה, לא משנה את עמדתו ונשאר בשלו. כדי להתמיד בכך יש להתעלם מפרטים במרחב החיים, מעובדות שהמציאות מעלה ולהימנע מלהתבונן בתמונת הרוחב. הפרטים והרחבת זווית הראיה – משחררים את הדמימה, העקשנות מתגמשת בהמשך ומרככת את ההגבלות שיצרה בנפש אדם קשה עורף.
העקשנות – הרי לכם דמימה – עצירה של זרימת החיים ללא תועלת ניכרת בעין, אבל יש לה תפקיד שיובהר בהמשך. הדמימה לכשעצמה נושאת מחיר לא פשוט, היא מצערת, מחלישה, כובלת את המחשבה וגם כואבת. לאחר זמן השריר מסתייד וגם על כך יבוא הסבר בהמשך.
העקשנות מאוד כואבת וככל שהכאב, הצער או (לעתים גם) השעמום שנקשר בה גדלים כך גדל קושייה. כשהיא פוגשת איום על נוקשותה כי החיים מביאים לפתחה הרבה הזדמנויות לכך, היא מתכווצת נוכחותם יותר ומתקשה עוד קצת. החיים אוהבים את השינוי. היא את האבן ועדיף עליה בטון עם הרבה פלדה. רק הולכת ומתקשה. וככל שעובר זמן היא מצטמצת אבל על חשבון מרחב החיים שקטן בשל רעבונה.

עמוד שדרה רגשי

עמוד שדרה רגשי הוא תחושה של יציבות במרחב החיים. כמפרש באוקינוס פתוח שעומד לרשות הספן.

עמוד שדרה רגשי הוא תולדה של יציבות אמיתית בראשית חיי-אדם. תחושה שמזמינה מרחב מוגן באשר ילך ומקרינה ביטחון עצמי ונכונות להתנסות ולעמוד באתגרים. כדי שאדם יפתח עמוד שדרה רגשי, ומאוחר יותר גם אסטרטגי, מחויבת ההורות להקנות כבר בילדותו ונכון יותר מרגע הלידה תחושה של יציבות לאורך זמן (עד גיל 20 – לכל הפחות – אם הוריו מעונינים שהילד/ה יפתח/תפתח עמוד שדרה רגשי שיתקיים ויתפתח גם במרחב המחשבה. בעזרת עמוד שדרה רגשי הנער/ה יבטיחו לעצמם התנסויות אסטרטגיות שיכולת ומעונינות לעמוד באתגרים מחשבתיים). היציבות מושגת בעזרת גרעין יציב קבוע בראשית חיי-אדם.
ילדים זקוקים לגרעין יציב וקבוע כגון: עקביות בנהלי הבית, עקביות רגשית כלפיהם, שהיית מגורים לאורך זמן באותו בית ושמירה על קשר קבוע עם חברי ילדותם ועם דמויות משמעותיות, חיות מחמד, צעצועים אהובים, סבים וסבתות, מורה, מדריך בתנועת הנער או מורה לריקוד, לכל אלו השפעה חשובה בהתפתחותו של עמוד שדרה רגשי והעדרם מדומם והדמימה מיצרת מספר סיבוכים והעקשנות אחד מהם.

עקשנות – מחליפה עמוד שדרה רגשי

עבדות של ילדים

עבדות של ילדים

העקשנות מתבטאת בהקשיית לב הילד. נפשו מתכווצת ומאפשרת לו להתגונן מהצפה רגשית. הכיווץ בנפש מאםשר לו לא להיות מושפע מאירועים בלתי יציבים שמתרחשים סביבו. הקשיית הלב שלו לא משנה את המצב הסוער עצמו. במיוחד אם הוא מאוד בעייתי וכואב מבחינת הילד, אבל היא נותנת לו תחושה שהוא שולט במצב ומניע את העניינים כך לטובתו. העקשנות לעולם לא תרשרה יציבות אמתית. היא מחליפה עמוד שדרה רגשי וזה כל מה שיש לילד – להגנתו. העקשנות מגוננת עליו מסבלותיו, פחדיו ומאבדן בטחון עצמי. הבעיה מתחילה כשהוא מתבגר – העקשנות נותרת כשיש לו למעשה דרכים טובות יותר לעזור למכאוביו.

העקשנות עבור אדם בוגר, היא סרח עודף שחובה להיפטר ממנו. לשם כך דרושה לך עבודה נפשית מאתגרת. אם תזניח את המצב העקשנות שהגנה עליך בנעוריך, רק תקום להרוס את מרחבי חייך בבגרותך. ארוע מציף קטן יכול לשמש טריגר לכאב גדול שמונע לפעמים ממך להזיז את הזרוע שלך קדימה.
העקשנות היא דמימה שהעצה הטובה מאיימת עליה – משענת של קביים פיקטיביים לכאב ילדותי וצער קדום, שהועיל לילד ומזיק לו לכשבגר.

פרעה מלך מצריים

דמימת העקשנות מככבת בדמותו של פרעה כפי שעולה מהמיתוס העתיק (בספר שמות "וַיָּקָם מֶלֶךְ-חָדָשׁ, עַל-מִצְרָיִם, אֲשֶׁר לֹא-יָדַע, אֶת-יוֹסֵף …) שמתאר אותו כאדם שבונה את האסתרטגיה שלו על פחדים ובמפגשיו עם משה אבי האומה העברית כעקשן. פרעה מקשה עורף נוכח מפגשיו עם משה ומתגלה בחסר יכולת להקשיב לפרטים או לייעוץ אסטרטגי נבון.

אדיפוס העיוור

אדיפוס המלך - עיוור

אדיפוס המלך – עיוור

אדיפוס המלך (סופוקלס) – עקשן קדום נוסף, היה צעיר יווני שנינטש על-ידי הוריו לאחר שנחרדו נוכח נבואה שצפתה את הרג אביו על-ידו וכן שישכב עם אימו. יציבות הגיעה אל חייו מאוחר יותר, כששהה בחצר מלך זר (מלך קורינתוס) שגדלו כבן ואדיפוס ראה בו אב.

הידיעה שיהרוג את אביו ויתחתן עם אימו ערערה יציבות נפשית זו ואדיפוס נס מקורינתוס מחשש שיהרוג את הוריו – המלך והמלכה של קורינתוס. מחשבה זו ניהלה את חייו עד כדי-כך שאדיפוס נאלץ לעקור מכאב את עיניו בסוף חייו כשנחשף לטרגדיה האומרת, שלא הם הוריו הביולוגיים, אלא דווקא אחד מהבחורים שהרג במעבר בדרך במנוסתו הוא אביו הביולוגי וזו שישנה באותם ימים במיטתו היא אימו.
חייו ביקשו יציבות בים סוער – מפרץ מוגן ועוגן להניח באמצעותו את ספינת נדודיו במתחם שקט – שנמצא לו רק משעקר מכאב את עיניו.
דוסטויבסקי – שהתפרסם כסופר ענק, היה גם אחד מחוקרי הנפש הגדולים והשפיע רבות על השכלתי הפסיכולוגית. פיודור מיכאילוביץ' דוסטויבסקי (1881-1821) השקיע מאמץ אדיר בהבנת נפשו של אדיפוס.
טרגדיית העקשנות של אדיפוס החלה עם הסברה שאחז בה כידיעה האומרת: הורי הם אלו שחיים בארמון בקורינתוס, כי אדיפוס לא ידע שאומץ על ידם ובאותם זמנים לא הכירו בחשיבותם של הורים מאמצים רק בהורים ביולוגיים. מכל שברח, בא עדו ולא ראהו.

דוסטוייבסקי שהושפע רבות מהפסיכולוגיה ההוליסטית שייסד ברוך שפינוזה, מצביע על כך שהכרה באמונה ברעיון שיקרי פוגעת במאור עיניים, הברק בעין האדם דועך ובמקרה של אדיפוס גם מעוורת מכאב.

שפינוזה

ברוך שפינוזה - מגדולי הפילוסופים

ברוך שפינוזה – מגדולי הפילוסופים

ייעוץ טוב, חכם ויפה מסייע לפתח יציבות בנפש עקשנית ומרדנית. ביכולתו של ייעוץ הגון לפתוח מסך ולסגור אותו. היועץ יכול לסייע בהגדלה של יכולת האדם להתבונן בדברים מזווית ראיה חדשה, נוספת ולהתעלם מפרטים זניחים שאין להם משמעות בטווחים ארוכים.

שפינוזה מלמד להתבונן במרחב המציאות כיועץ. שפינוזה (פילוסוף) מציע לנו דרך ושיטה לפתח בתוכנו דמות של יועץ פנימי. הוא מסביר כיצד בנה אותה בעצמו ומסיבתה תעוזתו השכלית ויכולתו לדלות פרט שהוזנח בחייו או במחשבתו ולהציגו מחדש.
גישה זו הנחתה את שפינוזה בביקורת שלו על התנ״ך (ביקורת המקרא הופיעה לראשונה במאה ה-17 ו ברוך שפינוזה נמנה על הראשונים שבחוקרי התנ"ך) וכן, הביאה אותו להיות המייסד של התפיסה המקורית והחדשנית שמוכנה הוליסטית ורואה את חיי האדם כמכלול דינאמי שכולל את נפשו והלכי מחשבתו והשפעת שניהם זה על זה ועל התנהלות גופו, דמימותיו ומחלותיו.

אני אוהב את שפינוזה. עצתו מבקשת אותי להרחיב את זווית הראיה בכל בקר מחדש.

הרחבת זווית הראיה קשה לאדם שדוגל בגמישות, כיצד תינתן לחושש ממנה? אם נחזור לנושא העקשן – העקשן בהכרח מתנגד לשפינוזה.

החותם

"ונַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ אֵין לְהָשִׁיב" (מגילת אסתר פרק ח', ח'). חותמות שימשו בעת העתיקה לייצוג המלך. בחותם סגרו את המגופה כדי שכול אחד יידע שבתוך הכד נמצא יש ששייך למלך ואין לגעת בו.
המלך אחשוורוש שלח שליחים לכל 127 הערים עליהם שלט, בידם פתשגן (מכתב) ובראשו התנוססה חתימתו, חותם המלך, כדי שהציבור יידע שהאוחז בו שליח הנושא את דבר המלך. מכאן בא הביטוי "הטביע את חותמו".
העקשן מבקש בהתנהגותו לייצב את פני הדברים הוא טוֹבֵעַ את חותמו עליהם, קובע מדיניות, מבקר אותה ושופט את ביצועיה על ידי הנתבעים לה וגם תּוֹבֵעַ או הורג (מסלק, מגלה) את המבצעים שלא כשורה – כלומר על-פי עמדתו (צרת האופק). כך הוא יוצר בנפשו תחושה של יציבות, את העולם האמתי הוא הופך לכאוס ששמירתו דורשת ממנו הפעלה של הרבה כוח גם כסף הוא כוח.
פעולת העקשן נחושה, כוחנית ומבוססת על מניעים ילדותיים שמעוגנים בסבלותיו הקדמונים ומכוח מעמדו. את שגמיש, רך וזורם מבקש העקשן להפוך לנוקשה, מאובן וסטטי בין אם יש בו צורך כקשה או דווקא כרך, בחשבו שהקשה נצחי ויציב תמיד מהזורם, משתנה או מהגמיש.
שפינוזה פועל מכוח ראייתו הרחבה, החזון לנגד עיניו, מציאות הדברים והדרך בה יוגשם חזונו על-ידי האדם שכישוריו מתאימים לכך.
העקשן מבקש תחושה של יציבות – בחותם אישי על הדברים הקיימים – הוא נטול חזון, והשתלטנות שולטת בו ומנהלת אותו. הוא הולך ומטביע את חותמו על ראייתו בכוח שהשיג, בנחישות וכדי לרמוס כל קול של אחרות באומרו:
״מעודף ידע ופרטים אני עלול להתרחק מהתמונה המלאה״, נושא הדברים מרמז על פחד נסתר שממתין לו וישיב את תחושותיו וסבלות ילדותו במכה אחת ובעזרת כל צל שמחכה לו מעבר לכל פינה אל חייו.

לשאלות

פורטונה

אלת המזל (רומא) פורטונה - אלברכט דירר

אלת המזל (רומא) פורטונה – אלברכט דירר

פורטונה – אלת המזל (ניקולו מקיאוולי מספר לנו עליה ב״נסיך״ – Il Principe ספרו משנת 1513). יש ופורטונה מביאה לעקשן הצלחה, ההצלחה יכולה להופיע בבת אחת ובגדול. הוא מסתפק בתוצאה: "יש" !!! מאיפה הגיעה התוצאה שמתפרשת אצלו כהצלחה – לא אכפת לו ולכן, גם גוררת אותו להזניח נושאים שעלולים לסכן את מסלול עסקיו.
האמן שונה ממנו – ההשראה הביאה אותו לתוצאה מרשימה – לא פורטונה, כי הוא מבקש להבין את סודה. הוא לא מסתפק בתוצאה ומבקש ללמוד את הדרך שעשה עדה כדי לחזור ולשחזרה ביצירתו הבאה.

הערה: בימנו תבניות אמנותיות רבות בשימוש בכל התחומים: מוזיקה קלה, מוזיקה נחשבת, ציור וכמובן ריקוד וססמאות פוליטיות שהופכות כישלון ל"יש" הצלחתי. זו דרך העקשן. לא דרך האמן. לא את ה"יש" שפורטונה הביאה עדו יבקש ולא את התוצר החד פעמי יעתיק. האמן מבקש את הדרך ואת הכישורים שפיתח בדרכו אליה. האמן מפתה את פורטונה לשוב אליו ומיצר במלאכתו הזדמנויות חוזרות לבואה.

מי שביסס את מעמדו על מזל חולף, על הפורטונה, שתבוא ברצותה, ביסס את מסלול חייו על כוח ועצמה פיקטיביים הנובעים ממעמד של אביו, חברות במפלגת שלטון נכונה, ירושה שזכה בה ביושר או קיוסק שדרך ראשית נבנתה לפתע לידו והיה לסנסציה עסקית. לפעמים הוא זוכה לכוחו בגנבה, ופעמים רבות ניתנת לו רק בשל היותו זכר בתרבות פטריארכלית – אבל תמיד העקשנות מככבת ומשמשת אותו כעמוד שדרה.

לעקשן חסרים כישורי חיים, חסרים לו יועצים, חסרים לו קולות מגוונים להעשרה. פיתוחם של כישורי החיים מפחידים אותו. יועצים אמינים דורשים נוכחות של אור המחשבה, זווית ראיה רחבה, גמישות והקשבה אלו לא בשבילו.

השטן פועל לבד

החצוצרה של השטן

החצוצרה של השטן

החצוצרה מריעה תרועות ניצחון, ותרועת הלל מוקדמת. קולה כקולו של השטן. השטן הוא סוליסט. ולכן הוא מופיע תמיד לבדו, וכשהשטן מחצרץ תרועתו בודדה וחלולה – זו נגינת סולו ריקה מתוכן אבל נוצצת. לא תשמעו אותו מנגן בתזמורת ולא בליווי קולות. אין קולות חרטה, אין קולות של התנצלות או סליחה.
השטן מתרחק מהאור, האור הורג אותו לכן הוא מופיע בצל, היכן שקולו של אור המחשבה מפציע הוא רובץ למטה, מונח בשפלים, מתפלש בקוטב שנוגד לאור. הוא מלך הצל.
אור המחשבה גדל ומתרחב. יש לו מרחב ואופק בהיר. לאור קולות רבים: מקהלה, סולנים, כלי נגינה. אם אתה מחליט להיגמל מעישון, קולם של המלאכים בא אליך, קול ברור, קצר ובודד. סולו. עשרות קולות תשמע מיד אחריו, כדי שתחדל מהמשימה המחלימה, גם אם תחליט להתחיל דיאטה. לשטן אין ליווי. אם תעצור לזלול חבילת במבה גדולה או מנת צ'יפס נוטף שמן, עם מיונז ומלח רב – שום קול לא יעצור בעדך. קולו של השטן בודד – אין לו ליווי. לא בהתחלה, לא באמצע, רק בסוף – קולו של הצחוק שלו מעורב עם יבבתך.

״אל תיגע ביד שלי״ צעקה יערה.
: ׳אם לא אדע באיזה שריר מדובר לא אוכל לטפל ביד שלך׳.
יערה התלוננה: ״אמרו לי שאתה קוסם, תטפל בי אל תכאיב לי״.
עצרתי מנגיעותיי ביד ושאלתי אותה מתי החלה היד לכאוב.
יערה: לפני עשרים וחמישה ימים.
: ולמה הגעת אלי רק עכשיו?
יערה: ניסיתי זריקות וזה לא עזר…
: קרה משהו מיוחד בחייך לפני כעשרים וחמישה ימים?
יערה: כן
: את יכולה לספר לי
יערה: כן

דטורה אכזרית מכילה רעל מסוכן ומשכר

דטורה אכזרית מכילה רעל מסוכן ומשכר.
מכונה בעברית צמח השטן שמכיל:
אלקלואידים אטרופין וסקופולאמין,
שני רעלים מסוכנים וישנם שמשתמשים
בצמח השטן כסם הזייתי.

לפתע התפרצה בצעקות: ״מה כבר אפשר לעשות כשספק דפוק לא משתף פעולה, חודש אני צורחת שצריך עוד משקפיים, מה כולם אידיוטים״?

: מה קרה?
יערה: בטח ששיפצתי את החנות.
: איזו חנות?
יערה: החנות של המשקפיים
.

(יערה ירשה חנות משקפיים מאביה ברמת גן. חנות ותיקה ומשגשגת).
: למה שיפצת אותה?
יערה: היא נראתה נורא.
: למה?
יערה: 50 שנה שלא עדכנו את המראה שלה.
: אה?
יערה: מה אה, הייתי מוכרחה לשפץ אותה. אנחנו חיים בשנות האלפיים לא?
: והשיפוץ היה לפני עשרים וחמישה ימים?
יערה: תגיד לי אתה מסוגל להקשיב?
: שתקתי
יערה: סגרתי אותה.
: שתקתי
יערה: מה אתה שותק.
: אני מקשיב, סגרת אותה.
יערה: אתה מבין מה זה אומר?
שתקתי.
יערה: פשטתי את הרגל – אבדתי הכול!
: ובנוסף לזה נתפסה לך היד.
יערה: אה אז אתה מקשיב לי. ככה זה כשלא הולך.
: אם לא הולך אז לא הולך עד הסוף.
יערה: בדיוק.
: ה- Coracobrachialis muscle
יערה: הקורקולו מה?
: שריר ה Coracobrachialis נתפס לך.
יערה: איך אתה יודע?
: מהסיפור שלך.
יערה: מה הקשר?
: אם תסכימי לשבת כאן (הצבעתי על שרפרף) אעמוד מאחוריך ואנסה להפחית מהכאב ביד שלך.
נגעתי בעדינות בכתף הימנית, חיפשתי את הזיז בשכמה (חרטום) שהשריר שנושא את שמו מתחיל ממנו וממשיך ונאחז בזרוע – על שמם נקרא השריר (חרטום וזרוע), יערה קפצה.
: סליחה, זה כאב נורא.
יערה: זה בסדר, אבל תזהר.
: אני יכול להמשיך ?
יערה: בעדינות טוב.
שבתי לכתף שלה. הנחתי את היד. היא קפצה, אבל מהפחד, לא כאב לה.

הוצאתי פורמולה נגד טראומות בשם שאוסיאנט שהבאתי ממקסיקו וביקשתי רשות לטפטף ממנה על החרטום שבקדמת הכתף וכן להניח 2 טיפות מהשאוסינט מתחת ללשון שלה.
לאחר שהסכימה חשפתי את הכתף וטפטפתי ופיזרתי מהשאוסיאנט על נקודת החיבור של ה-Coracobrachialis המוביל לזרוע. מתחת ללשון הנחתי 2 טיפות וביקשתי שלא תבלע אותן במשך דקה שלמה.
יערה: מה אתה עושה?
: מוציא את הכאב משריר החרטום והזרוע שמתחיל בזיז דמוי מקור שמכונה בעברית חרטום אבל שמו האוניברסאלי קורקואיד פרוסס (Coracoid process) נגעתי בו ובכתף וחשתי שהדמימה מתרככת. התמצית שהבאתי מהסיירה של מקסיקו החלה להשפיע ולרכך אותו – המשכתי לאט בעיסוי רך מאוד לאורך השריר עם השאוסינט שלי. לא יכולתי לעשות הרבה מעבר לכך בפגישה הראשונה.
סיימתי.
יערה הייתה מרוצה, הכאב ירד במידה רבה.

ניהול נעדר

פרסאוס של בנבנוטו צ'ליני - מתגבר על מדוזה שבאה להרוס את יפו.

פרסאוס של בנבנוטו צ'ליני – מגדולי הפסלים בכל הזמנים מתגבר על מדוזה שבאה להרוס את יפו.

יערה הובילה את הירושה שלה דרך שרשרת קבלת ההחלטות וגיבוש עמדה מזווית החותם ולא מזווית מחשבה אסטרטגית או מקצועית. החנות הייתה שלה וזו הייתה עמדת הכוח. היא לא הציגה תוכנית מפורטת ומבלי שדרשה שתוצג לה מאדם בעל ניסיון בתחום המשקפיים והמכירות.
התנהלותה היא של עקשן ואופיינית למנהיג שאינו מעורה במשימה, לא מנתח אותה ואינו מגלה ספקנות. עקשן בעל פורטונה חולפת שמסרב להיוועץ.

כדוגמה לניהול נעדר לוקחים את אהוד אולמרט שהיה ראש ממשלה. פורטונה בת רגע הביאה אותו לראש הפירמידה ב-4 בינואר 2006, שרון חטף שבץ מוח, שקע בתרדמת … הוא עלה לשלטון אבל סיים אותו, כידוע, כמושחת מורשע בדין. תחילת הקרירה של זה החלה במלחמה. המלחמה נפתחה בתקיפה מתוכננת של חזבאללה באזור הגבול, בתקרית שבה נחטפו שני חיילי צה"ל ונהרגו שלושה, הזהו ניהל אותה בשיטת הניהול הנעדר שהביאה אסונות לבתים רבים וכנראה גם לו עצמו.

שריר העקשן הנחבל בפרצופו משתקף בזרוע – הקורקוברכיאליס (Coracoid process) – ובשפתנו ״שריר החרטום והזרוע״".

לשאלות

חוויה משותפת מוקרנת לאזורי גוף שונים

העקשן הוא רגש מציף שמוקרן במצבים של הצפה רגשית למקומות שונים בגוף. חוויה עוצמתית זהה – יוצרת כיווץ ומצב שווא של יציבות פנימית וחיצונית שסופה כיווץ שרירי כרוני שמתפתח ככאבי גוף (דמימות) באברים שונים.

לא מובן עדיין מדוע עקשן אחד ידומם בגב (כנזכר למעלה בפרק א') ואחר בזרוע כנזכר לעיל. בן אם מדובר בזרוע או בגב היה והדמימה מופיעה בשרירים האלו ראוי שהמטפל יברר את נושא העקשן, פורטונה חולפת או התעלמות מפרטים, מגלומן, השתקת קול של אחרות, או היפוכם היוועצות יתר, התפסות מוגזמת (אובססיבית) לשולי דברים, פרטים שאין בהם חשיבות בטווח הארוך, העדר יכולת להתייעץ וכישלון אדיר או החמצה בקרירה.
הערה: דמימת העקשן משתקפת באזור גוף נוסף, בברך שמאל, מדיאלית, על כך במאמר נפרד.

קול אחד

בפרק א׳ פגשנו באדם שמתעלם מסימני הדרך: פרטים קטנים, שאמורים להפנות את תשומת הלב כאומרים: היי, יובל, או יעל, אם לא נתנו לכם להיות שותף/פה בקבלת ההחלטות, לפתח כישורי ניהול, פעם אחת, פעמיים, שלוש פעמים – על סמך מה את/ה מבסס/ת את האמירה: אני מנהל או יעל את הציפייה לעצמאות ככתבת בעיתון. הרי שניכם נרמסים.

להתעלמות מהפרטים הקטנים יש תפקיד. הם מעוררים למחשבה מחודשת. הפרטים הקטנים חודרים לנפש מלאכי פעולה, שמבקשים מהפועל להתבונן מחדש ולבחון שוב את המחשבה שמובילה אותו קדימה. האם היא תואמת את המתרחש בפועל, בהווה שבמציאות.
הפרטים הקטנים מאפשרים לאדם לברור אמצעים לפיתוח יכולות ופתרונות בהווה. הם מעצבים ומקרינים את החותם האישי – אבל רק בסוף.
יערה רצתה מאוד (מסיבותיה) להניח את החותם האישי, שלה על חנות המשקפיים. הרצון שלה היה חדור בלהט שהיה למעשה עקשנות, אובססיה שרמסה את תהליך ניהול החנות על-ידה. העקשנות העבירה אותה לניהול נעדר שמנע ממנה לרכוש כישורי חיים.
יש וחייב האדם להשמיע קול ושואל באיזה קול מקולותיו לבחור?
אם בתוכך נשמע קול אחד האומר: לך/ י על זה – סביר להניח שזה קול השטן שמופיע סולו. אבל, אם עולים בך קולות רבים הגם שחלקם מבלבלים אותך, קח/י יועץ חיצוני, כי סביר להניח שהחלת/ה לצעוד בדרך שלך/ה
לקול היחיד שנשמע ולעקשנות שדורשת להטביע את חותמה על הכול יש מחיר: העדר שינה, חרדות ותחושת אובדן כללית גם קריסת הביטחון העצמי. אלו השתקפויות של הדמימה שנקשרת בהתעקשות להטביע חותם אישי על המעשה מההתחלה שסופה העדרו בסופה.

פתטי

הדמימה של העקשנות נקשרת בפרטים קטנים יש ומשתקפת בהתעקשות על קיומם כאיסוף מיידע רב ומיותר או בלתי שייך למקום כנזם בעף של חזיר.
יצירת אמנות אינה נעדרת חותם אישי – אבל כיום עבודות רבות חדרו לקטגוריה זו שלא בצדק. הגם שאין בן כל חותם אישי והן אבסטרקטיות, או היפוכה רבות פרטים עד כדי יצירת פאתוס – מצב שברירי ומגוחך שנוסף לכך גם נכון לצחוק עליו – הוא פתטי.

המלכה התאהבה בחמור - A Midsummer Night's Dream

המלכה התאהבה בחמור – A Midsummer Night's Dream

הפרט שמועצם – עוצר את הזרימה הכללית של האירועים השולי הופך מרכזי.

שכספיר (William Shakespeare) התמודד עם נושא זה בבואו להציג מלכה שהתאהבה בחמור – אבל בדרך ובשפה אמנותית: חלום ליל קיץ (A Midsummer Night's Dream).

הסופר והמחזאי הסקוטי ג'יימס מתיו ברי (1860‏-1937). עוסק בנושא השולי כמותיב אמנותי מרכזי. הוא מעצב ממנו מלאך מגונן – טינקר בל. במחזה שהיה ספר ילדים נודע בשם פיטר פן. טינקר בל היא פיה וחברה של פיטר פן.

העדר חותם אישי מוצג בקוטב העדר פרטים – מופשט (כללי, מרוחק) או בקוטב הפתטי (קרוב מדי,רגשני או מבט על המכלול באמצעות מקרוסקופ) של הדמימה. הדמימה מופיעה ככאב גב תחתון שמקשה על הטיה לצד (לטרל פלקשן) וקשיים בהזזת הזרוע קדימה.

הכול בגלל מסמר קטן

הפרטים הקטנים שעושים את ההבדל – היופי הוא מזון הנפש. היפה מופיע בפרטים. הנפש מוגדרת כמרחב גמיש ומשתנה (שפינוזה), היא מושפעת מפרטים קטנים שנקשרים ברטט האור על פני מים, תכשיט או פרט עיצובי במרחב. יש הרואים בנוחות כנקשרת עם הפרטים, עם תחושות מענגות, או באינטונציות של טון דיבור והן שמייצרות קשב בנפש האדם.
לא תמיד הפרט מסייע למכלול להיראות טוב יותר ולהיקלט כידידותי ונעים. יש ופרט קטן, שולי בולט במידתיות יתר, קופץ להרוס מהלך שלם. גסות ברצף אירועים זורמים עולה מכוח זר: להשיב תחושת אי יציבות כללית בחיי הבוגר שנמשלת לחויות אי היציבות שחווה בילדותו.
בעלי מכונית מכירים את התופעה שהמערכת השומרת על הרכב. מערכת לווין מסוג פאנגו או אטורן יכולות בשל תקלה במחשב המרכזי ששולט עליהן לעצור את הרכב ולשתקו. כשרכב תקין נתקע בדרך לאירוע שאי אפשר לאחר אליו – ההרס שפרט קטן זה מייצר חסר תקנה.

הכול בגלל מסמר קטן שרים הילדים ברחבי העולם (For Want of a Nail) וגם אצלנו. זהו שיר של ג'ון גאוור מסוף המאה ה-14, ששר על מסמר קטן שמספר כיצד עקב מסמר קטן נופלת ממלכה גדולה.
יש ומאורע חסר חשיבות לכאורה עלול להיות בעל השלכות מהותיות כגון אי שמירת מסמך שאבד במחשב ולא ניתן לשחזרו, אלא במעבדה בשל הפסקת זרם החשמל למחשב. אירוע כזה יכול לעורר רגשות עזים דוגמת האירוע שקרה לגיורא כששכח את המפתח ברכב מונע ודלתו נטרקה מעל נקודת תצפית רחוקה בערבה. ״מסמר קטן״ שהביאו לכאב גב (שנדון בפרק א') באמצע השבת בא גיורא אל הקליניקה הירושלמית שלי, בגלל מפתח.

סשה

סשה סבל בזרוע שנדונה כאן – סשה היה משוכנע שהכאב החל כשהמחשב שלו נותק מהחשמל והמסמך עליו במשך 12 שעות רצופות התפוגג. במפגש שלי עם סשה שנולד באחת ממדינות חבר העמים השתקפה אי יציבות משמעותית, מעברים רבים בשל קרירה צבאית של האב וניתוק שכיח מחבריו. סשה לא היה אדם עקשן ונראה חברותי, גמיש ונכון לעזור לזולת. הפרטים הקטנים הם שרדפו אותו.
באותו היום שסשה הגיע אלי. רק באותו יום, בבקר כשקם לפני תחילת עבודתו על אותו מסמך רב חשיבות נכנס להתקלח. המים פסקו לזרום מיד אחרי שהסתבן. סשה מצא פתרון לבעיה והעמיד מים לקפה בקומקום חשמלי שפסק לעבוד בשל הפסקת חשמל.
כשירד מדירתו עם מחשב נייד להמשיך לעבוד בבית הקפה השכונתי הסתבר שהיה פיצוץ בצינור מים סמוך למקום מגוריו וצוות העירייה שבא לתקן הוא שהביא לסגירת המים וגם להפסקת החשמל.
בבית הקפה אליו נכנס לא היו מים ולא היה חשמל. הוא עבד במחשב. בסופו של דבר הקפה הגיע, סשה החל לשתות ואז בחור שנכנס מעד ונפל והעיף את השולחן שלו וכוס הקפה נפלה ונשפכה על מסמכיו בתיק שהיה פתוח סמוך לכיסאו.

העקשן במקורות העבריים

הספרים העתיקים לא רואים בעקשן דבר חיובי, כנאמר:
״אשר ארחתיהם עקשים, ונלוזים במעגלותם" (משלי ב׳ ט״ו)
– במושג "אורח עיקש" מכוון ספר משלי למסלול הבחירה. אדם המתנהל באופן עקום, לא ישר, מעוות חוקים, מתרחק מגמישות ויוצא למהלך נוקשה וצר אופק.
הנביא מיכה יוצא נגד אורח חיים עקום ועיקש זה בקוראו לאדם המעוות להשתנות:
"שמעו נא זאת ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל, המתעבים משפט ואת כל הישרה יעקשו" (מיכה ג׳ ט׳). התנהלות עיקשת או אורח חיים נוקשה צופן בעתיד אסון, פורענות גדולה ועל-פי מיכה חורבן ירושלים צמח ממנה: ״בגללכם, ציון, שדה תחרש; וירושלם עיין תהיה, והר הבית לבמות יער״ (מיכה ג׳ י״ב׳).

איאס

איאסאיאס - הצייר היווני מתאר את החרב נכנסת לאזור הדמימה המרכזי

איאס – הצייר היווני מתאר את החרב נכנסת למוקד הדמימה

ביוון הקדומה בזו לעקשנות. בהציגם את הנאמנות העקשנית עם גיבורי התבוסה כאיאס (סופוקלס) .
איאס נחשב ביוון הקדומה לגיבור האמיץ שבגיבוריהם אחרי אכילס. איאס הגיבור ניצב מול חומות טרויה ולחם בעוז. אדם גאה שקושר עצמו לטבעו, אהבותיו ולשנאותיו שהביאוהו לביזיון גדול, כי לאחר שאיאס הבין שאודיסאוס זכה בכלי הנשק של אכילס שנהרג על אף שכולם ידעו כי כלי הנשק האלו היו אמורים להיות שייכים לו, הוא נטרף מתחושת נקם וביוהרה עקשנית עיור מזעם (שנתנה בו האלה אתנה) רץ איאס ושחט כאידיוט עדר כבסים במקום את אויביו ומאידך, מהללת יוון את הגמישות ויכולתו של אדם להשתנות לפי הצורך.

Facebook או MySpace

הרגש שמתלווה אל החלטות בחיים ניזון מהרעיון הכללי ומהדרך ליישומו. דן אריאלי בספרו ״לא רציונאלי ולא במקרה״ עומד בביקורת השוואתית על ההבדל בין החברות MySpace (שנכשלה) ו – Facebook (שהצליחה) שתיהן שיווקו ברשת את רעיון הרשת החברתית. אותו רעיון אבל אחת מהחברות כשלה כשהשנייה משגשגת עד היום.
יש והמוצר טוב, אנשים צריכים אותו, המחיר שנקבתם נוח, אבל חסר עיצוב ואם לא תשקיעו בעיצוב מקרב, בשירות אדיב ומרחיק תסכול ורגשי אשמה – לא תצליחו. כי כשהשכל קונה, הלב, העיניים, והאוזניים הם שפותחים את הארנק, והמצליחנים כמו רשתות השיווק יודעים שגם האף מתפקד בהליך קנייה. בכל סופר מצליח תמצאו מאפייה קטנה, כי ריח המאפה מגדיל את המכירות של כל המוצרים שעל המדף. הניחו זר פרחים כשושן צחור או ורד ויסמין וראו איך המכירות שלכם מתקדמות.
במרחב האמנות והפילוסופיה גם בבישול הגבוהה ובנקשר בתרבות יפן או במרכז אירופה למשל בגרמניה כבודו של העושה נמצא במוצר עצמו – לא במחמאות כבמזרח הים התיכון. העושה עבודה שמכבדת אותו, יורד לפרטי הפרטים הם חותמו.
דינם של הפרטים הקטנים גם בזוגיות. הגבר שמבחין בעגילים המרצדים על תנוח האזן של אשתו זוכה בחיי אהבה דינמיים ונעימים יותר מהמתעלם מהפרטים.
הפרטים הקטנים נמצאים במרחב העסקי וכשאתם מתכננים את העסק שלכם ראוי להקדיש זמן מחשבה ומאמץ מיוחד בעשייה שמכונה מיומנות או מקצוענות ואמנות שמכוון את תשומת הלב אל הדברים ה -״קטנים״ שבמרחב כי ״הם שיעשו את ההבדל״.
זאפוס (zappos) היא לא החברה הראשונה שמכרה נעליים באינטרנט, אבל אסטרטגיית משאבי האנוש שלה שהדגישה התרחקות מתסכול במרחב העסקי אפשרה לה לפתח שירות ואסטרטגיה רוחבית שאומרת: Delivering Happiness.
כדי למנוע תסכול במרחב העסקי (ראה מאמרי על העסקים) יצרו חברות כזאפוס, אמזון וקייאק מדיניות של מחירים אחרת, מדיניות החזרת מוצרים יעילה, משלוח חינמי, ההסכם מול המשתמשים קל להבנה.
האנליסטים טוענים שאלו שהקפידו על הפרטים הקטנים הלכה למעשה ואף שיפרו אותם כאמן הבונסאי (אמנות גיזום יפני של צמחים שמאפשרת להחזיק עצים גדולים בעציץ קטן על עדן החלון) צלחו בתחרות ובידלו עצמם כזאפוס – שהפכה להיות אחת החברות המצליחות באינטרנט והיא ״רק״ מוכרת נעליים.

Yaron Margolin infront of Laocoön and His Sons

Yaron Margolin infront of Laocoön and His Sons

סודות הדמימה שבים ונחקרים מאז סוף שנות ה-70 עת החלתי בחקר הדמימה בירושלים. נושא הגוף נפש לא היה נוכח בשיח הציבורי אבל בבית המחול אי אפשר היה שלא יעורר בי תהיות.

אנטומיה על קצה המזלג

(אפשר לדלג על מקטע זה) – מבחינה אנטומית שריר החרטום והזרוע מתחיל בזיז דמוי מקור שהוזכר לעיל, בשם הקורקואיד פרוסס (Coracoid process) זיז החרטום נמצא בעצם השכם ומסיים במרכז עצם הזרוע (זרוע), מכונה בשפה האנטומית Humerus.
שריר החרטום והזרוע חושף את העקשנות שבנפש האדם, תפקוד לקוי בנושא הפרטים הקטנים ופועל בקרוב הזרוע לגוף (אדקשן – Adduction), הוא גם מסובב את הזרוע פנימה (רוטציה) אך פעולתו העיקרית בפעולת ההזזה של הזרוע לפנים – הפעולה מכונה פלקשן (Flexion) בשפת הרפואה או בשפה האנטומית – הנעה של יד ישרה שצמודה לגוף כבעמידת דום ה Coracobrachialis muscle לפנים. השריר הזה הוא שמניע אותה לפני הגוף – קדימה. לא כן בדמימה.

הדמימה מקלקלת את תפקודו בכך שבבואנו להניע את הזרוע קדימה אנחנו עלולים להיתקל בכאב גדול.
ה – Coracobrachialis הוא הקטן ביותר בין שלושת השרירים שיוצאים מהזיז הזה Coracoid Process שבעצם השכמה. (שני שרירים האחרים הם pectoralis minor והראש הקצר של כופפי שריר הזרוע the short head of the Biceps Brachii שמסייע בפעולת כיפוף הזרוע לפנים. אנשים שמתקשים להצמיד ידיהם עם ידיים ישרות מאחורי הגב במתיחה לאחור חשודים כנושאי דמימה או כיווץ כרוני בשריר האחרון). כיווץ כרוני מסכן את השריר בהסתיידות.

לשאלות

הסתיידות שריר

שריר מכווץ מכיל סידן פי 100 משריר רפה . עוד רגע של אנטומיה על קצה המזלג.

סַרקוֹמֵר (Sarcomere) הסרקומר הוא יחידת התפקוד הבסיסית של שרירי השלד. בסרקומר מומרת אנרגיה כימית לתנועה היא מכווצת את יחידת השריר (הסרקומר) ואת השריר כולו.הסתיידות שריר – הווה אומר שכמות גדולה של סידן חודרת לנוזל תא השריר ונשאר שם זמן רב. תהליך כניסת הסידן לנוזל הבין תאי של הסרקומר מאבן את השריר כלומר, הופך שריר לכאבן סידן – מדובר בתהליך מורכב.תחילתו בגירוי רגשי או גופני שהופך לדחף עצבי שמגיע דרך מהמח לשריר באמצעות עצב תנועתי. הדחף ממשיך הלאה ועובר אל צומת עצב-שריר וגורם לשחרור חומר כימי בשם אצטיל כולין (מוליך עצבי). נפתחות בגלל הדחף העצבי תעלות יונים (שנמצאות בקרום תא השריר ומופעלות על ידי האצטיל כולין) ומאפשרות כניסת יוני סידן לתא.
כניסה של יוני סידן לתא השריר משנה את הרכבו הכימי ומעלה בו (בסיבוני השריר) את ריכוזם של יוני הסידן פי 100. כך השריר המכווץ מכיל סידן פי 100 משריר רפה. במצב מנוחה, השריר רפה ונעדר יוני סידן.בשריר רפה אין סידן ובשל כך גם אין תגובה בין החלקים שלו (קורי האקטין והמיוזין) המגע ביניהם חסום (על ידי חלבון בשם טרופומיוזין) והם לא מחליקים זה לקראת זה – שזו בעצם פעולת ההתכווצות השריר – המסתכל בה מבחוץ יראה תופעה שמזכירה שילוב שיניים של שני מסרקים אלו בשיני אלו או של אצבעות כף יד אחת בשנייה.כאשר נכנס לסרקומר סידן המחסום נפתח (מערך חלבון הטרופומיוזין – טרופונין משנה את תנוחתו) והחיבור בין ראשי המיוזין לקור האקטין מתאפשר. ראשי המיוזין "גוררים" את קורי האקטין ומקטינים את המרחק ביניהם למה שניראה מבחוץ כ"התכווצות" של השריר (הסרקומר) .יודגש שפעולה זו דורשת כניסה של סידן (יוני סידן).כדי שהשריר יחזור להרפא – אחרת יסתייד, שזה מצב הדמימה, דרושה יציאה של הסידן מהשריר (מהסרקומר) לנוזל הבין תאי של הגוף.
משאבות יונים (ברטיקולום הסרקופלזמטי) שואבות, בהעדר דמימה, את יוני הסידן מתוך הסרקומר (בהובלה פעילה) ללא כוחות מכווצים, החוצה והשריר רפה. בכיווץ כרוני עקב דמימה שינוי המבנה הכימי של הנוזל הבין תאי של תא השריר שמביא להרפיה לא מתפקד. הסידן נשאר בתוך תא השריר והשריר מסתייד, מתאבן וכואב – מצב זה הוא סימפטום לדמימה רגשית מורכבת ועמוקה שדורשת טיפול ולעתים הוא קצרצר ולעתים ממושך. מומחיותי נקשרת בפריצת הדמימה.

חזרה לפרק א' – ל"על העקשנות כאב גב תחתון שמקשה על הטיה של הגב לצד"

המשך לפרק ג' ובו אספר על ברך שמאל פנימית (מדיאלית) של בחור צעיר ומצליח: "על הברכיים מאמר על ההזנחה וכאבים בברך שמאל מדיאלית"

וידאו להעשרת הידע בנושא – צפו מהדקה 7:06

מחפשים הפחתת כאב ואפשרות להבריא – טיפול בגובה העיניים  – אני מזמין אותך ליצור קשר בטופס כאן למטה,

אשמח לשמוע ממך – ירון מרגולין


אשמח להשיב לכל שאלה.

שם:

טלפון:

דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם):

איך אני יכול לעזור לך:


שנה טובה ומבורכת

ירון מרגולין

(14/9/2015)

 

שנה טובה ומבורכת שפע מטוב העולם בכול. ירון מרגולין

שנה טובה ומבורכת שפע מטוב העולם בכול. ירון מרגולין

הערה: כל הנאמר, נכתב בדף זה ובבלוג כולו הוא חומר למחשבה בלבד ואין לראות בו הנחיות לתפעול או לעשייה.
נשלח ב כללי

כתיבת תגובה

Or

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*