דף הבית › העצמה אישית › כישורי חיים יוצאי דופן בקרב ילדים שספגו ביקורת רבה מדי בילדותם

כישורי חיים יוצאי דופן בקרב ילדים שספגו ביקורת רבה מדי בילדותם

פורסם ב ע"י ירון מרגולין — אין תגובות ↓
"שום דבר איננו מספיק טוב" דלקרואה מגדולי הציירים 1798-1863 EUGÉNE DELACROIX – ז'ורז' סאנד בציור מאת אז'ן דלקרואה, 1838
דלקרואה הוא דוגמא לצייר גאון. הוא התעקש על המשמעות של הצבע זעם נוכח קווים מתארים וציירים שהשתמשו בקווי מתאר – הקו החיצוני של סרטוט המונח בהיגיון ומתוך מחשבה שיתכן והוא נמצא במציאות, אבל במציאות אין קווי מתאר רק אור וצללים. האמנות שלו ביקשה לראות את הנמצא באמת ולהתבונן בו גם לחוות אותו. הוא היווה השראה גדולה וזכה להערצה מהמשורר הצרפתי הגדול שארל בודלר שכתב כי דלקרואה הוא המאסטר העליון של הביטוי המעורר של תשוקה ושירה בציור. ללא ספק 'עבודתו "'מותו של סרדנאפאלוס Death of Sardanapalus 1827 מוכיחה זאת.
  הוא העמיד ציורי היסטוריה דרמטיים למשל הציור המצמרר אותו סיים כשהיה בן 26 "מראות הטבח בכיוס" (Scènes des massacres de Scio), שעסק במלחמת העצמאות היוונית, או "החירות מובילה את העם" (La liberté guidant le peuple). הציור שמתאר את מהפכת יולי 1830. הוא העלה סצנות מחיי אנשי המזרח, ציורי חיות וגם מעט פורטרטים מרהיבי עין בעלי ביטוי רגשי חזק.
למעלה פורטרט רב עוצמה של הסופרת הצרפתיה ג'ורג' סאנד (הייתה מראשונה הופמיניסטיות) שמה של סאנד נקשר ליחסים רומנטיים עם הסופר אלפרד דה מיסה ועם המלחינים פרנץ ליסט ופרדריק שופן. הציור לא גמור, אבל ללא ספק ניכרת בו חושניות עזה וכבוד עצמי של הגברת מדובר בתפיסה רומנטית. גופה של ג'ורג' סאנד בולט בנוכחות זוהרת שפורצת מהרקע האפל והבלתי מוגדר כשהיא עצמה מתבוננת פנימה אל תוך עצמה, אך הכוח המיני פורץ החוצה אל קדמת הבמה. לאחר שסבל מכאבי גרון, והוא בן שישים וחמש נפטר דלקרואה (1863) ממחלת השחפת.

אנשים שנחשפו בילדותם לביקורת רבה מדי סובלים לרוב מתסמינים מיוחדים שמאפיינים אנשים שאנשים שספגו אלימות והם מפתחים לרוב תכונות אישיות מסוימות שחלקן מדהימות

הדי העבר מבצבים ועולים במהלך החיים, חלקם בקול רם יותר מאחרים. יש והילדות נמשכת לאורך סדרה של מילים קשות וביקורת בלתי פוסקת, שהרי "שום דבר איננו מספיק טוב"… מצד גורמים שונים וההשפעה של ביקורת מתמדת במהלך הילדות דומה בהשפעותיה השליליות לאלימות פיזית [מקור]. מה שפחות ידוע בציבור הוא שחוויות שליליות כמו חשיפה לאלימות מילולית עלולות להוביל לשינויים פיזיים נסתרים בגוף הילד [מקור1, מקור2], שינויים שעלולים להשפיע לרעה על הבריאות לכל החיים נושא שידובר בו בהמשך המאמר [מקור1, מקור2]. תופעה כזו לאורך זמן משתרשת ויכולה בהחלט להיות מעין עמוד שדרה עליו נשענת הנפש השורדת. עמוד שדרה כזה יכול להרחיק לכת, ולעצב את האדם ולכוון את חייו גם בכיוון חיובי שנראה למתבונן מבחוץ כגאונות [מקור].

תוצאה בלתי נמנעת של ביקורת חוזרת ונשנית בילדות מתפרשת כאלימות בנפשם של ילדים  [מקור1, מקור2]. אנשים שספגו ביקורת מתמשכת רבה מדי בילדותם נעים במשא הישרדותם בחיפוש אחר משענת יציבה, בטוחה והעיקר שאינה מאכזבת או מבקרת אותם – האמת. התפתחות של כישורי חיים יוצאי דופן מתחילה בניסיון לדלות אמת בכל תחום שראשיתו קריאה והאזנה לדברי חוכמה ולאנשים בעלי ידע רב. מנגד בולט השקר, היתפסות לפרטים לא רלוונטיים שמעלים את הסעיף ומאבדים את שוויון הנפש או את יכולת הדיבור.

שום דבר איננו מספיק טוב – דמימה שמשפיעה על שריר המותן הגדול Psoas major. כאשר כל שנעשה איננו טוב דיו, בהכרח הבעיה נתפסת לכאורה היא בעושה. האדם נתפס בעיני עצמו, באופן שגוי כאדם חסר כישורים. נושא זה דוחף לפיתוח כישורי חיים נדירים במקרים אחדים, אבל גם לייאוש במקרים מסוימים.

נושא זה יכול להוביל להערכה עצמית נמוכה. ילדים כאלה יכולים לאבד שליטה, לעתים עולה צורך עז להלשין, להטיח אשמה בזולת. והאשמה הזאת בהחלט אשמה בדוקה, וגם אם אינה במקומה נחשפת עד מהרה כחומר חברתי רעיל שהופך מלשינים, בכל חברה ואפילו בתא המשפחה, לדמות בלתי רצויה וההמשך קשה יותר כשילדים כאלה עלולים לפקפק בערכם שלהם, ופותחים בתהליך של נידוי עצמו ומתבודדים כנזירים. רק האמת ופיתוח יכולות להגיע ולחשוף אותה נשארת להם ומשמשת להם משענת. גם הגעה לאמת דורשת חברת אנשים – העולם של ילדים כאלה, שבצורך שלהם להציל עצמם מכאב, מתפתחים לעמדה של הגאונים והוא בהחלט יכול מעתה רק להסתבך.

האמת לא נתנת לפשרות ובמקרה שלפנינו היא מאפשאת להם לראות את עצמם בצורה חיובית ולהתגבר על הביקורת המכאיבה, לה הם זוכים מרגע ילדותם.

שריר המעלות – למעלה – השריר שנמצא בצד ימין של הצוואר מכופף את הצוואר ימינה, וכשהצוואר לא זז שריר זה יכול להרים את הצלע למעלה. בדמימה עקב חוויה מציפה שקשורה בחשש מחזרה למרחב הביקורת המתמדת כלפי עשייתו – יכול שריר המעלות הימני – באזור שנראה באיור למעלה (סמוך לאחז שבצלע הראשונה) להתכווץ בכיווץ שרירים כרוני. נושא זה מרמז על חוויה קשה מתקופת הילדיות וסבל לאורך זמן נוכח ביקורת יתר- יש והכיווץ גורר כאבי ראש מסוג מגרנה. מקור האיור ויקיפדיה.

1. כיווצי שרירים כרוניים

כאשר האמת דוחפת קדימה נושא שעלול להתקבע כדמימה, חלק משרירי גופם מתחילים להתכווץ בכיווץ שרירים כרוניים נושא שעלול להוות מקור לכאב והגבלת תנועה. הדמימה של הסובלים מכישורי חיים יוצאי דופן בקרב ילדים שספגו ביקורת רבה מדי בילדותם – מופיעה אצל הבוגר בדרך כלל בשריר המעלות הקידמי שבצוואר הקדמי – בצד ימין Scalenus anterior, כמו כן יש והיא מופיעה גם או בחלקו התחתון של שריר החזה הגדול Pectoralis major– סמוך לתחל של הראש החזי (Sternal head) כסנטימטר מסחוסי הצלעות 6-7, כנראה באיור למטה.

דמימת הפרפקציוניסט או החושש לחזור אל חוויות הביקורת הבלתי פוסקת, עלולה להשפיע על הקורטיזול, יכולת להתחיל דברים, תקיעות, ולהט להגיע לאמת או להגשמת הייעוד.

זו דמימת הפרפקציוניסט או החושש לחזור אל חוויות הביקורת הבלתי פוסקת. הדמימה הזו נובעת מצורך עמוק להגיע למרחב ה"בסדר" ויכולה להופיע גם או בשריר המותן הגדול – בחלקו העליון של שריר המותן הגדול Psoas major, שנראה באיור למעלה.

בשריר רחב הגב Latissimus dorsi (הימני) – סמוך לקרן התחתונה של השכמה הימנית (נמצאת דמימה שנקשרת בסקרנות ובשאיפה לדעת) הדמימה הזו יכולה לעורר כאב עז ביד ימין ולחבל בתנועת הזרוע כלפי מעלה ולאחור.

בזרועות הידיים בעיקר בימנית  במרכז השריר הדו-ראשי של הזרוע הימנית Biceps brachii והגב העליון)  ברך שמאל פנימית ב Musculus sartorius שריר החייטים sartorius סמוך לאחז שמתחת לגבלית התיכונה 4 הראשים. וכן פגיעה בתפקודן של המיטוכונדריה (טלו קו אנזים Q10 במינון גבוה) בנוסף לאלה נמצאו לחץ דם גבוה מסיבות פסיכולוגיות – נושא עליו פרסמתי – כאן (תגובות דלקתיות, שחיקת טלומרים, מתילציה אפיגנטית וביטוי שלילי של גנים [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5]). הדמימה שולטת ומוביל את חייהם כמי שמשוכנעים שחיפוש הצדק והאמת הם חלק מאישיותם האמיתית. בפועל מתפתח אדם סקרן מאוד, מדוייק מאוד, מעמיק בחקר הדברים אלה אנשים גברים ונשים גם נערים ונערות ש

לא יעצרו מרגע שפגשו באמת ועד שהאמת או השקר יחשפו במלואם וזאת גם ואם המחיר האישי יהיה גבוהה.

נראה שכוח האמת מושיע עד כדי כך במקרה שלהם עד כי מחיר אישי לא מעניין אותם כלל וכלל. נושא המחיר אמנם אינו מדוייק. הוא עולה בתוכם כאפשרות לדיון בינם לבין עצמם, אך לא עד לרמה של קונפליקט. באופן כללי אין למחיר הזה, כאמור לעיל, השפעה ממשית על נחישותם לספק את סקרנותם ולחשוף את האמת.

2. מנגד דמימה זו פוגעת ב"סטארטר". מנגנון ההתלהבות שמתחיל את פעולת העשייה מתקלקל  ובא לידי ביטוי בחיי ילדים כאלה משבגרו. נראה שהדי הביקורת שחוו בתחילת דרכם על בסיס יומיומי, מבצבים, עולים ממעמקי נפשם ונועצים ב"סטארטר" של נפשם את צפרניהם. נעיצה מלאה כאב שמשתקת ומעכבת כל יוזמה אישית ומקצועית למעט חיפוש אחר האמת. ילדים כאלה משבגרו מהססים לרוב לקחת על עצמם אתגרים חדשים.

הם נוטים להערים ספק פנימי על יכולתם נראה שהביטחון העצמי שלהם ביכולתם לעמוד בעוד משימה נמוך ותוקע אותם במקום, אבל האמת מורכבת יותר.

הם לוקחים כל משימה כמסע הישרדות וכמלחמת קיום כך שעוד מטלה יכולה, מבחינתם, לגזול את שארית כוחם. הם לא חשים אי אמון ביכולתם להתקדם בעשייה חדשה, אבל הם משוכנעים שהם עלולים לקרוס בה וכשנחשף שהמיטוכונדריה בתאי האברים החשובים בגופם (לב, כליות, כבד) נפגעת מסתבר שתחושת הבטן יוצאת הדופן שלהם באמת מדהימה. בפועל הם לעתים קרובות בוחרים ללכת על שמירת כוחות נפשם וללכת על בטוח בבוחרם לא לנסות ולא להסתכן בעמידה באתגר חדש [מקור]. מאמר קצר שפרסמתי על מצבי תקיעות יכול לעזור ולחשוף בפני כמה ממהם סודות חשובים, אחד לאחד, על היציאה ממרחב חוסר היעילות, אל מרחב העשייה, בה מתפתחים כישורי החיים הנדרשים – כאן.

המבקרים החברתיים גם המלשנים של אתמול מהססים לעסוק בהרפתקאות חדשות כולל הרשמה ללימודים מחשש שכוחם לא יעמוד בכך [מקור]. מכל מקום בפועל אנו פוגשים באנשים שנמנעים ליזום, גם בתחום החברתי ובוודאי שבמרחב החיזור. העדר כישורים חברתיים מונע ומעכב את ההתפתחות האישית ומעט כישורים חברתיים לא מספיקים והם נותרים יותר צמודים לבני המשפחה ולמרחב המאיים של הביקורת המתמדת. ככלל חיי החברה נראים להם פעמים רבות, כבזבוז זמן או חסרי עניין – נושא משעמם שבא לאאפשר להם להיתקע במצב שנוצר [מקור].

בתמונה למעלה סצנה מהמיתולוגיה היוונית העתיקה, המראה את הגיבור האגדי, בלרופון (Bellerophon) בנו של פוסידון ויורינום כשהוא נלחם בכימרה המפלצתית (Chimera). יצור מחריד, אחותה של הידרה וסרברו, שהרס כפרים ואכל אנשים. בלרופון נכנס לשטח הכפר ומצא ניצולה שסיפרה לו איך נראית המפלצת הזאת. אחר כך בלרופון פנה בתפילה אל אתנה, שהנחתה אותו לצוד את פגסוס, כדי להצליח במשימה. פגסוס סוס לבן עם כנפיים לבנות גדולות. בלרופון חיכה ליד הסלע של קורינתוס. בלרופון הרוכב על פגסוס משמש כשיא דרמטי בדברי הגיבור ובן לוויתו הסוס המכונף גם דבר האמת שלא זוכה להכרה.
כמו ברוב המיתוסים מהסוג הזה, קיימות גרסאות מרובות של האירוע. המלך הליקי איובטס (Lycian king Iobates) שולח את בלרופון להרוג את הכימרה, חיה מיתית עם ראש של אריה, גוף של עז וזנב של נחש. למעשה מקווה המלך למותו של בלרופון. בדרכו למצוא את הכימרה, בלרופון פוגש אדם, רואה שמנחה אותו לישון במקדש של אתנה. אתנה מבקרת את בלרופון בחלום ומעניקה לו רסן מוזהב. בעזרת הרסן הזה בלרופון לוכד את פגסוס, ושניהם עפים כדי למצוא את הכימרה. מתחולל קרב. פגסוס עף מסביבה ומשגע אותה. בלרופון אינו מסוגל להתקרב אליה מכיוון שהיא נושפת אש, בעזרת גוש עופרת שהוא מצמיד לקצה החנית שלו בלרופון מתגונן, ומסתער על הכימרה ותוקע את גוש העופרת הזה בגרונה. הנשיפה של הכימרה ממיסה את העופרת שקמה עליה וחונקת אותה למוות. לאחר הקרב, בלרופון ופגסוס חוזרים למלך איובאטס, שמסרב להאמין להם.

3. פרפקציוניסט.

החשש הגובר מהעדר כוח לעמוד במשימה וכישלון נוכח חיצי ביקורת שנשלחים לכאורה אל היוצא לדרך פורצים מקרביו בכל צעד בדרכו ומקים צורך בלתי פוסק

להגיע ליעד מהר ככל האפשר כדי לנוח משהושג. פרפקציוניזם ושאיפה לשלמות נוצר עקב לחץ אדיר להימנע מביקורת.

מופע ה"פרפקציוניזם" כהתנהגות מפעיל מגוייסות בלתי פוסקת וההתמודדות עם כישלון אפשרי. האדם נמהר, יוצא למשימה מיד ולא מניח לה עד שמצליח לעמוד בה. הטיפול במצב זה בעזרת ביקורת נפוץ, הרסני ומשיג את ההפך. הצורך להוכיח יכולת ל"מושלמות" הופך נטל ואמצעי התשה בלתי רגיל. עבור הפרפקציוניסט הוא מלווה בהתמכרות להשגת מטרות והוכחה בלתי פוסקת שהוא בסדר כי "שום דבר איננו מספיק טוב" יכול לקבל מענה רק בפעולה במציאות. מדובר בכוח אדיר וניסיון נואש להימנע מכל צורה של להיות לא בסדר, להיות מעורב במחדל, נוכח ביקורת עתידית לדרכי פעולתו או מחשבתו מה שיוצא מכך לבד מבדידות חברתית, וסטרס, יתר קורטיזול, בעיות תזונתיות ואדם שמגיע ליכולות על אנושיות והישגים יוצאי דופן. פרפקציוניזם יכול להביא לא רק חוֹסֶר אִזוּן בחיים האישיים ובמרחב הקריירה גם לכאורה לכבוד. אלא שהישגיו האדירים ויוצאי הדופן, בדרך כלל לא זוכים לכבוד המיוחל, נושא בו ידובר בסעיף הבא: ריחוק ממחמאות והכרה לצד לחץ מתמיד ובהמשך, רגשי אשמה ותחושה שהאני לא בסדר [מקור] יתר קורטיזול [מקור] שמוביל לסוכרת, יתר לחץ דם ואי ספיקת כליות [מקור], מעורבות בהורות נעדרת  ולחיצת שיניים מתמדת בזמן מנוחה או ריכוז במשימה שמוביל לקשיי בליעה בגיל המבוגר ותחושת מחנק [מקור], נושא עליו פרסמתי – כאן. לחץ דם גבוהה מסיבות נפשיות ויתר סטרס בחיי האדם –כאן, כאן וכאן יתר לחץ דם – כאן, ביקורת עצמית בלתי פוסקת [מקור], וחרדה קיומית [מקור], דמנציה ואי ספיקת כליות [מקור].

למאמרי – תחושת מחנק, דיספגיה – נתקע לי בגרון

ביקורת מבזה

4 . דחיית מחמאות – שבחים מנופחים משפילים או מסיתים את האדם מקו המטרה אל עצמו. דברי כבוד מוציאים את האדם ממסלול מחשבתו ומפעילותו להשגת המטרה. מחמאה יכולה לגרום לדאגת יתר לגבי ה"מה אנשים אחרים חושבים עליו" לעתים רחוקות אדם רב השראה משתוקק להכרה, להתרגש ממחמאה אבל המחמאות לא חודרות ללב משום שאינה מגיעה בזמן הנכון, ונתפסת שם כשבחים מנופחים והפרעה לעבודתו או מחשבתו [מקור].

כשמישהו אומר לילד שנחשף לביקורת ממושכת בתחילת חייו משהו נחמד, הוא עלול למצוא מיד דרך להסיט אותה הצידה – לעתים קרובות הוא מסלק מחמאה עם ביקורת עצמית (הפתעה) [מקור]. כך אם אוהבים את החולצה החדשה, למשל, יסלק בהגד שזה לא הצבע שבאמת רצה לקנות אבל זה פשוט מה שהיה בחנות במידה שלו. בדרך זו או אחרת, אדם שמחפש את האמת מנטרל כל הגד חיובי שמופנה כלפיו, כי הוא עצמו נתון ומגוייס למטרה אחרת. הנושא מסתבך כאשר חברים ובני משפחה מביעים את אהבתם, עמוק בפנים בוגר כזה פשוט לא מאמין להם וחושד פעמים רבות, שהוא בפועל משעמם אותם ואולי שהוא נמאס עליהם [מקור]. הנושא מסתבך עוד יותר אם מסרים מעורבים ולא יציבים כמו אם מתבצעת עשיה רצויה, בעיקר כמו סיוע להשגת מטרה. מסר כזה רב משמעות בעיני "דוחה המחמאות" זו חביבות ממיסה שיכולה לעודד את קו העשייה ולהעצים את ההשראה, אף לעורר אהבה ממש כלפי שותף בעבודה, וברגע אחד כמו פגיעת ברק מילה יכולה להסיט מקו המטרה, להאט את מהלכה של החשיבה (של מקבל המחמאה) ולאיים עליו ולהישמע קשה מאוד בקרבו של אדם שספג ביקורת מתמשכת רבה מדי בילדותו והדברים יכולים להגיע לידי כך שיביא את עצמו לשפל, אבדן ביטחון עצמי, חרדה [מקור] ולהסתלק משם [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5, מקור6, מקור7].

5. מביך עצמו חברתית נוכח הכרה בהישגיו.

אנשים שחווים בושה כרוכים בתחושה שיש בהם פגם יסודי [מקור]. בעוד שבושה קשורה ב"אני לא בסדר" יש והיא עולה מתי שה"אני החברתי" של האדם מאוים, בגלל אובדן מעמד או קשרים חברתיים והוא מבקש להנכיח איום זה כדבר שיש בו הצדקה. המבקר הפנימי עשוי לקום עליו, ולומר לו בפשטות: "אתה אדם רע, חסר ערך, או שאין לך שום ערך". האמת היא, שעד כמה עמוק תגיע הרגשת הבושה, לעתים קרובות אין לה הרבה קשר לכישוריו, יכולותיו או ערכו וכל הישיגיו או מה שעשה ברגיל רוב העשייה מעל ומעבר, בוודאות שהיא בסדר. 

מושגים נפוצים שחופפים לבושה כוללים מבוכה, השפלה עצמית ותחושת אשמה. כתוצאה מהד הביקורת הממושכת ויחס חיובי של אחרים, שנמצא כניגוד מוחלט אליה [מקור]. ניגוד כזה יוצר לעתים מאבק פנימי שקורע בכאב את הנשמה. השפלת עצמו מאחד אותה מחדש.

בוגר שסבל מביקורת מתמדת בילדותו מסוגל להביך את עצמו בחברה, בעבודה, ולעשות משהו שמשפיל את עצמו במרחב הציבורי, והדברים מוזרים עד כדי כך שהוא עצמו לא מבין מהיכן כל זה צץ – כאב הילדות שאוחז בו כה גדול ומאיים שהצורך ב"חיבור מחדש" מנצח. הפעולה של האיחוד באמצעות השפלה עצמית, לא רק שיכולה להיראות מביכה ולעורר שיחות היא לא מפסיקה לעורר שיח פנימי ביקורתי לאורך כל חייו, כך הד העבר ממשיך ולא גווע [מקור.

פעולת הבכה שכזו יכולה למחוק את ההישגים האדירים שהאדם הגיע אליהם, מבחינת הוא עצמו, במקרה שזכה להכרה

[מקור]. בהמשך הדבר פוגע עוד יותר בחוסן העצמי והתחושה הכללית שאין לו על מי לסמוך, לא מבחוץ, ולא מבפנים . תחושה שמעודדת חרדה מצד אחד [מקור], חיפוש אחר האמת מצד שתיים [מקור] ובדידות נושא עליו פרסמתי – כאן. 

5. אמפתיה ונתינת יתר

נדיבות יכולה לשפר את ההערכה העצמית של ה"אני" הרמוס ומהווה אינדיקטור חשוב למערכת יחסים מתמשכת. אנשים שספגו ביקורת תכופה בילדותם מפתחים לעתים קרובות תחושת אמפתיה מוגברת וחווים נתינת יתר. נתינה שהיא חסרת גבולות ונושקת ל"בורדר ליין".

האמפתיה קשורה בדרך כלל במערכת היחסים עם האם [מקור], אבל ישנם מקרים חריגים בהם

האמפתיה שולטת בחיי הרגשות והאדם מתמסר לקליטת סבלי הזולת.

מדובר ביותר מפיתוח יכולת להבין ולהשתתף ברגשותיהם של אחרים. אדם שסבל מביקורת מתמשכת בילדותו נשאב לכאב הזולת, ולוקח על עצמו משימת על  להנמיך את הכאב הזה שם, גם אם מדובר בכאבם של בעלי חיים, נהרות או עצים, וכמובן כאבם של ילדים ובני-אדם [מקור]. כמי שלא ינוח עד שהמטרה תושג, כך גם כאן. הדבר עולה ומעורר התגייסות גדולה מצידו כשהוא מנסה לפעול במהירות שהסובל עצמו מתקשה לקבל ולהבין אותה [מקור]. הוא חש את הסכנה לבריאותם של הסובלים ונאבק למענם, עד כדי כך שהכל מתערבב ומקשה על חייו הוא. מדובר בהבנה אינטואיטיבית של הסכנה האפשרית שעומדת לפני אנשים זרים, שסובלים, או בחשש מוצדק למה שמישהו מהם לא הם עצמם עלול לעבור, כאשר מדובר בבעל יכולת ריפוי שפוגש מחלה או על רגישות יתר להגשמת הרצון של הזולת כמו במצבים בהם אי אפשרות לגייס אמצעים להשלים את המשימה, למשל של אמן גדול, כל כולו שם לסייע וכאמור הכל יכול להערם ולהסתבך. הוא זוחל מותש מתחנן להושיע, לא מרפה, עד שכמעט נצלב. יש ומתפתחות בו יכולות נדירות שעומדות בהמשך לטובת החברה. נושא שזכה לכותרת "נתינת יתר מתוגמלת באלימות".

למאמרי – מגיע לי – העדר הכרה במאמץ של השועט קדימה, יכולה להרוס אותך

אפיגנטיקה ומזון כתרופה ביולוגית להחלמה ממחלות גנטיות

לורנצו לוטו – דיוקן עם עלי שושנה נבולים – ללמדך שאולי לא יאמינו לי – Portrait of a Gentleman in his Study c. 1530 Oil on canvas, 98 x 111 cm Gallerie dell'Accademia, Venice
לורנצו לוטו – דיוקן עם עלי שושנה נבולים – ללמדך ש"אולי לא יאמינו לי" –סביר שלא יודו לך, ואם כן ההכרה לא תיגע .בלבך Portrait of a Gentleman in his Study c. 1530 Oil on canvas, 98 x 111 cm Gallerie dell'Accademia, Venice

6 – העדר ביטוי רגשי

הבעת רגשות משפיעה על הבריאות שלנו [מקור1, מקור2]. אבל, הבעת רגשות לילדים קשה מאשר לילדות. כאשר לילד או ילדה שחיו בסביבה ביקורתית היא אפילו לפעמים די מסוכנת ונתפסת כהפגנת חולשה [מקור]. ידוע שילד שמתלונן על עוולות שנעשו לו יכול להיחשף לנזיפה מהוריו, פשוט לא יאמינו לו. אב, כזה יכול להשיב "תכה אותם בחזרה", במקרה הטוב, במקרה הרע יצליף בו. למבוגרים שנאבקים להביע את רגשותיהם יש דבר אחד במשותף; כילדים, הם למדו שזה לא בטוח להמשיג את רגשותיהם [מקור].

רוב המבוגרים לא באמת הכשירו השתקה רגשית, הורים אולי לימדו כמחאה נגד מודל של הדורות שלפניהם ש"טוב להמשיג ולבטא רגשות", אבל הביקורת הכללית והגדים מניפולטיביים כגון: "זה לא כל כך נורא" או "אתה תהיה בסדר" ורע מכך "במה נכשלת?" הכריע אותם. כך, ילד לומד לא לבטא את הצרכים הרגשיים שלו כאשר רגשותיו בפועל בוטלו לעתים קרובות. יותר מכך אם חבורת הילדים הקניטו אותו או לעגו לו על שנפלט לו ביטוי רגשי [מקור].

הרגש הנפוץ הוא עליזות וכעס. יוצא מכך שילדים רבים חווים שהם צריכים להיות עליזים, שמחים או מאושר כל הזמן. פרפקציוניזם רגשי הוא מטרה שקל להיכשל בה. בלתי אפשרי לשלוט ברגשות, לכן, לעתים קרובות אדם שהמטרה קדושה בעיניו, פשוט מסווה את כל הרגשות שלו. המאמץ הזה אדיר, אבל לא להיראות חלש או פתטי מכבד אותו בניצחון שקל לו להזדהות איתו [מקור].

ביקורת מבזה

עד כמה שהילד הזה סבל בתחילת דרכו מביקורת מבזה וממושכת הוא עצמו אינו יכול להסתלק ממנה ועד כמה שהסבל מציף אותו, כשהביקורת תוקפת וכשהיא מתקרבת אליו ויורה בו את חיציה, או כשהוא עצמו נוכח מה שאיננו מספיק טוב אין אדם שיותר קשה לו להימנע ממנה בעצמו והילד הזה כשבגר נעשה הרסני, ביקורתי וזועם  [מקור]. חקר האמת קורס, הראיה למעמקים נדחקת, הראיה המרחבית, עליה אנשים כאלו עמלו כל חייהם, נרמסת והמנגנון הילדותי של "מטרה" מטרת על ולהוכיח את האמת קם ומוצא באופן אוטומטי את דרכו לראות פגמים באנשים אחרים, דעות קדומות, גזענות, זעם נוכח האחר הכל מתערבל ועולה גם הביקורת העצמית קמה ופורצת ומשתקפת בעמדות השוללות את העשיה, אופן המחשבה, וגם את אורחות חייהם של אחרים – נושא זה מביא להרחקת חברים ושותפים למשימה ולבדידות. נושא שמככב במרחבי עשיה, אמנות, מדע והניכור החברתי קורע, הבדידות מתרחבת ולוחצת מכל הצדדים [מקור].


חשוב להכיר בכּוֹשֵׁר הִתאוֹשְׁשׁוּת מדהים שאנשים כאלה מתפתחים לעתים קרובות. בהבדל מהחשש מהכרה ומחמאה, הרס המשימה מניעה אותם קדימה בעוצמה, שהיא בלתי נתפסת ונראית מבחוץ כפיתוחם של מנועי צמיחה אישית ודהירה אחר הצלחה מול מכשולי החיים הבוגרים כעוצמה פנימית בלתי מעורערת ונערצת.

נשארו לך שאלות 

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

    שמי Name:


    טלפון phone:


    דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


    איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


    אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:


    למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

    For the avoidance of doubt, consult a physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or MARGOLINMETHOD.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such

    מאמרים אחרונים

    נשלח ב העצמה אישית, כללי, תורת הדמימות

    כתיבת תגובה

    Or

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    *