דף הבית › כליות › הבדידות – חזית חדשה ומקור רב משמעות למחלות כרוניות – מגפת הבדידות

הבדידות – חזית חדשה ומקור רב משמעות למחלות כרוניות – מגפת הבדידות

פורסם ב ע"י ירון מרגולין — אין תגובות ↓
אישה מלנכולית, פבלו פיקאסו 1902 Femme assise – באדיבות וויקיפדיה. היא לכודה על ספסל בין המחשבות שמתפרצות ומרוקנות את תוכנה.

בדידות זו מגיפה שקטה. ראש שירותי הבריאות בארה"ב ד"ר ויווק מרתי קובע בדוח חדש כי תופעת הבדידות של מבוגרים החמירה משמעותית בעשורים האחרונים, עד כדי צניחה משמעותית מאוד של משך המפגשים החברתיים היומית. הדוח קובע כי הבדידות מסוכנת לבריאות – כמו עישון [מקור].

נמצא שבדידות מזיקה לבריאות, לאורך חיים ואורכם כמו 14 עד 15 סיגריות ביום

[מקור]. הבדידות עלולה לקדם אירועים קרדיו-וסקולריים וכשלים רציניים בבריאות הנפש ודמנציה [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4].

אצל מבוגרים, בדידות קשורה לסיכון גבוה ב-50% לפתח דמנציה, סיכון מוגבר של 30% לאירועי מחלת עורקים כליליים, אבדן גמישות העורקים או שבץ מוחי, ולסיכון מוגבר ב-26% לתמותה מכל סיבה [מקור].

הבדידות היא תחושה נפוצה שרבים חווים, ואחדים לא מודעים לה כלל וכלל.

הבדידות היא כמו רעב או צמא. תחושה שהגוף שולח לנו כשחסר משהו שאנו זקוקים לו להישרדותנו.

מחקר תוחלת חיים מלמד שבדידות קשורה לעלייה בתחלואה, תמותה כללית [מקור1, מקור2, מקור3] ובריאות נפשית ירודה [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5, מקור6]. הנתונים שעולים ממחקרים מצביעים על כך שתחושת החיברות, מצב חברתי, ומחוברות חברתית נתפסים כעוגן ושער או פיגום לעצמי – פגיעה בפיגום כזה, ניתוק מהעוגן פותחים אפשרויות לשער העצמי להוביל אותו להתפוררות [מקור]. תוצאה הרסנית במיוחד של התפוררות ה"אני" או העצמי ממקורות של בדידות היא הירידה הקוגניטיבית ודמנציה.

להחלים מאלצהיימר – Alzheimer's disease מחלה קשה, שאפשר להשתקם ממנה

תחושות בדידות בגיל 79 נצפתה, נחקרה ונמצאה כמי שחוזה "שינוי קוגניטיבי לכל החיים" כפי שמצוין על ידי מנת משכל נמוכה יותר בגיל 79 לאחר התאמתה למנת המשכל בגיל 11 [מקור].

למרות שמחקרים רבים בדקו קורלציה התנהגותית, פיזית ומבנית של המוח בקרב אנשים שחווים בדידות ביחס להפרעות נפשיות ספציפיות כמו חרדה, דיכאון [מקור- Tian, Y. et al. Causal interactions in resting-state networks predict perceived loneliness. PLoS One 18 (2017).], עדיין רק מעט מאוד ידוע לנו כיום על המבנים והתהליכים העצביים הקשורים לתחושות של בדידות בקרב אנשים בריאים כולל אנשים מבוגרים בריאים [מקור1, מקור2].

למאמרי

עורקים גמישים – הסוד והדרך לזכייה בבריאות מחדש – כאן

by Hans Thoma (National Museum in Warsaw) .בדידות, צייר האנס תומה.

תוצאות מניתוחי מורפומטריה מבוססת ווקסל ( VBM voxel-based morphometry) של המוח השלם הראו שאנשים (ברלין, גרמניה) עם מצבי בדידות גבוהים יותר נטו לנפחי חומר אפור קטנים יותר בשלושה אשכולות הכוללים (i) האמיגדלה השמאלית/ היפוקמפוס הקדמי הקדמי, (ii) הפרהיפוקמפוס האחורי השמאלי ו-(iii) המוח הקטן השמאלי [מקור]. למעשה,

הבדידות מנבא מחלות לב וכלי דם בקרב אנשים עם סוכרת והשפעתה כנראה גדולה מתזונה, פעילות גופנית, עישון או דיכאון

[מקור].

בדידות – פרדריק לייטו
מחקר שנערך על ילדים הסובלים מתת תזונה עקב צריכה לא מספקת של חלבון ופחמימות הפתיע. החוקרים חשבו שעל-פי ההיגיון הם ישמרו על התיאבון שלהם ויגיבו מיידית לאספקת נוספת של חלבון ואנרגיה, ואפילו ידרשו עוד אוכל או יאבקו להשגתו, אבל, הילדים לא נהגו כך, כאנשים בודדים – כך הסתבר, כמו במצבי בדידות, הם פשוט הסתגלו למחסור החברתי בעודם מסתגלים למחסור תזונתי שלהם על ידי הפחתת ההוצאה האנרגטית שלהם וחילוף שומן בגוף מה שמוביל לירידה במסת השריר ולניצול מאגרי חלבון כמקור אנרגיה גם לבדידות. הם בניגוד להבנתנו את ההישרדות לא נאבקו בגורם ההרסני.
Frederic Leighton;‏ 1830– 1896, לונדון) היה צייר ופסל בריטי. עבודותיו עוסקות בנושאים מיתולוגיים, קלאסיים ומקראיים.

בדידות מוגדרת בדרך כלל כתוצאה מתפיסת אי התאמה בין הכמות והאיכות הרצויה של חיים חברתיים לבין היחסים החברתיים האמיתיים של בני האדם

[מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5]. ניתן לתאר את הבדידות כחוויה סובייקטיבית בה

הרשת החברתית של האדם לא מעניקה את הצרכים הנדרשים.

הרשת החברתית קטנה מדי, לא זמינה דיה או שתדירות המפגשים מזערית, יש והיא פשוט לא מענינת, חזרתית, ואינה מספקת באיכותה. במקרים רבים החיברות דורשני ונקשר לרגשות שצריך לווסת ולהיאבק בהם נוכח שיפוטיות, ביקורת, האשמות שווא, השפלה, מניפולציות, שיח/התנהלות בעלי יסודות של דחיה, ופולשנות עד לחוויה אלימה, נוכח התנסויות כאלה בין הן נחוות בעוצמה מופרזת, או בהתעלמות מוחלטת הן משפיעות ומביאות אדם להימנע מהן כדי לשמור על רווחה נפשית נפשית ופיזית [מקור1, מקור2]. 

תחושת בדידות ואפילו תפיסות של בדידות, מתפתחת בהדרגה, כך שאנשים רבים, בעיקר בני-נוער מסתגלים למחסור החברתי שלהם על ידי הפחתת המפגשים החברתיים באופן יזום מה שמוביל לירידה בבריאות הגוף, מסת השריר ומשפיעה על מקורות מחלה שקשה לזהות, כמו אי-ספיקת כליות בקרב אנשים שמצהירים שאכלו כל חייהם רק "אוכל בריא, ולא נטלו תרופות ", כמו גם על מבנה הרגשות.

הבדידות מגבירה את הערנות להפגעות אפשרית ובמקביל גם את החשש מאיום וכן את השאיפה להתחבר עם משהו בסביבה.

ערנות יתר לאיום אפשרי עקב מצב חברתי, וכן השאיפה לחיברות נעדר שיכולה להגיע לציפיה מתמדת (לִבִּי בְמִזְרָח וְאָנֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב.) משנות את צבע מרחב הרגשות, מובילות תהליכים פסיכולוגיים מוצלים ובמקביל הבדידות משפיעה על התפקוד הפיזיולוגי, על טונוס השרירים, על רמת לחץ הדם, על תפקוד הלב, על תפריט המזון, היא גם מפחיתה את איכות השינה [מקור] גם על התמכרות לציפיה [מקור]. כאשר השינה מציעה ומאפשרת שיקום פיזיולוגי, לכן מדד איכות השינה לא משמש סמן נכון לבדידות, הגם שיכול לשמש סמן לדיכאון [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4].

אין קשר בין תחושת הבדידות, הריקנות והשיעמום הנלווים למצב החברתי וכמות המפגשים והאנשים מסביב האדם

[מקור]. יחד עם זאת ובמיוחד לאחר ההסגרים של תקופת הקורונה אנשים בודדים רואים בעולם החברתי מקום מאיים יותר, ומצפים ליותר אינטראקציות שליליות בעקבות שהיה בקרב בני-אדם. בנוסף לכך מסתבר שאנשים בודדים זוכרים יותר חוויות, חברתיות שליליות וחווים את החיברות כהבטחה לצרות. 'אצא מהבית – יגנבו לי את הארנק או יפרצו לבית', מזמזמת מחשבת המבודדים. אכנס למסעדה ידביקו אותי בקורונה וגם אם אטוס… בנוסף נמצא כי אנשים בודדים תופשים חיברות ויצירת חברים כדבר שדורש מאמץ יתר כמו הוצאות כספיות, השקעה של זמן, התמודדות עם פקקים, וחשיפה לתפריט תזונה רעלני, שבו מזונות ואלכוהול האסורים להם מבחינה רפואית. ציפיות חברתיות שליליות נוטות לקדם רגישות להתנהגויות לא נעימות מאחרים אשר, לכאורה מאששות את הציפיות של האנשים הבודדים, ובכך להרחיב את התודעה שהעולם נגדם, לעורר נבואה שמגשימה את עצמה, והתרחקות יזומה ובאופן פעיל מאירועים חברתיים, גם כאשר הם מאמינים שהגורם החברתי יעניק להם שמחת חיים בסדר גודל של "מאמץ" שהוא בכל המובנים סביר [מקור].

בדידות בקרב בני נוער

"כל פעם שאני צריכה לצאת מהבית לכיוון האוניברסיטה או לעבודה אני מרגישה חוסר שקט… הגרון שלי נסגר, הידיים נרדמות לי והלב… הלב פועם על 50000 קמ"ש. הפחד להגיד איזה שטות או לעשות טעות מול כולם מציף אותי… לפעמים אני מעדיפה לא לצאת מהבית בכלל". הסבירה, בת 25, סטודנטית מחיפה את ההתמודדות היומיומית עם הבדידות ותחושת החרדה ממניעתה. החשש העיקרי של ילדים ובני-נוער הוא לנהוג בחברה באופן שמתפרש כשלילי, כלומר חשש מאפשרות של דחיה, להיות מושפל או מובך, או אובדן של תחושת השייכות. נערים ואף מבוגרים בני 25-26-27 יעדיפו להכחיד את מאוויהם להיפגש, לחזר, ימנעו מביצוע פעולות מסוימות בפומבי כגון, שיחות פנים מול פנים, פגישה עם אנשים שאינם מוכרים, לאכול בבית קפה, לרקוד במסיבה, על-מנת לשמור את תחושת השייכות, נושא זה עומד גם במרכזה של הבדידות של האדם המבוגר. אנשים מבוגרים יעדיפו להישאר בבית בטענה שהם זקנים, כואבות להם הרגליים, או הגב, ושהם מתעייפים, רק לא לאבד את תחושת השייכות שלהם ל"פנסיונרים".

הבדידות נחקרה בקרב נערים ונערות ובני 26 ונמצא קשר מינון-תגובה עם סיכון לבריאות קרדיווסקולרי [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. ככל שמספר מקרי המדידה שבהם המשתתפים (ילדות, התבגרות ובגיל 26) נמצאו ברמת בדידות גדולה וחשו עצמם בודדים במדד בדידות גדול יותר, כך גדל מספר הסיכונים אצלם לבריאות הלב וכלי הדם שלהם אבדו מגמישותם[כלומר, BMI, שחרור מופחת של תחמוצת החנקן מתאי אנדותל, לחץ דם סיסטולי (SBP), רמות כולסטרול HDL גבוהות, ריכוז המוגלובין מסוכרר ותנגודת גבוהה לאינסולין (סוכרת), אוראה מעל לטווח הנורמה וקריאטינין (מחלת כליות)] [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4].

התמכרות לציפיה – למה כלום לא יוצא מזה – מה עושים?

בדידות נקשרה להפרשה בשתן של ריכוזים גבוהים משמעותית של קורטיזול [מקור], ובמחקרים עדכניים יותר, עם רמות גבוהות יותר של קורטיזול (ברוק או בפלזמה) [מקור1, מקור2, מקור3] ע"פ פרסמן וחב'.  [מקור] אשר מצאו שבדידות קשורה גם לרמות גבוהות יותר של קורטיזול בשעות הבוקר המוקדמות והלילה המאוחרות במחזור, בקרב סטודנטים צעירים שלומדים באוניברסיטה ע"פ – Steptoe et al. [מקור]. ידוע כי תפיסת המצב החברתי כאיום היא גורם רב עוצמה שמקדם הפרשת קורטיזול [מקור], הפרשת יתר של קורטיזול עולה בקנה אחד עם נושא הבדידות – תגובה מוגברת של הפרשת קורטיזול, ועם הקשר שבין בדידות וויסות הציר האדרנוקורטיקלי ההיפותלמוס-יותרת המוח (HPA) ותחושת האיום יכולים להסביר את הכניעה ליסוד ההרסני

הדרך של הגוף שלנו להירגע ממצב הלחץ היא הפרשת קורטיזול; למעלה תרשים מסלול יצירת הקורטיזול בגוף. ציר ההיפותלמוס-יותרת המוח-יותרת הכליה גם היפותאלאמוס-היפופיזה-אדרנל ו- ציר ה –HPA [מקור]. יתר קורטיזול הוא סמן שכיח בניהול קרירה, ולאחרונה נחשף כי גם נקשר בבדידות ואחד הסמנים לנזקיו ניכרים בתאווה למלוח, והסיבה לכך כי הוא מרגיע [מקור]. להפרשה יתרה של קורטיזול שני שלבים כאשר בשלב השני – בלוטת יותרת הכליה ממשיכה להזרים הורמונים שנחוצים להתמודדות עם הלחץ, בעוד שהורמוני המין, בעיקר הטסטוסטרון, נמצאים בירידה. וזו גם אחת הסיבות לכך שהדחף המיני יורד. בנוסף לכך מתפתח חסכון במשאבי הגוף והסיבה לכך, כי הגוף משתמש בכל מה שיש לו כדי לייצר קורטיזול [מקור]. התשישות נעשית לתשישות כרונית. כפי שמופיע למעלה במאמר, מתחילות להופיע גם הבעיות הגופניות, בהן אובדן גמישות העורקים שצויינה אך גם פגיעה בברך שמאל (פנימית). הכאב מפריע ללכת. מדובר בכיווץ שרירים כרוניים שפורץ עם המלח החודר לגוף (מהחטיפים המלוחים), למעשה מדובר בגאוט, הגם שמקובל לראות גאוט כפגיעה בכף הרגל באזור הבוהן. עוד בנושא זה במאמרי "הקורטיזול וכאבים בבית החזה וביד שמאל"- כאן. פגיעה נוספת מתרחשת בגב התחתון, בבית החזה (לפעמים בכתף, עוד על כך במאמרי שריר בית החזה הקטן – תסמונת מוצא בית החזה, שרירים בבית החזה ובשורש כף היד –  Thoracic outlet syndrome– כאן) וביד השמאלית (בביספס הקצר Biceps brachii short head) ובשריר התאומים שברגל התחתונה – האחורית.

הוא מערכת הדחק העיקרית בגוף, ומתאר מערכת תגובה הורמונלית (נוירואנדוקרינית) שמעורבת בייצור הורמון הדחק קורטיזול על ידי בלוטת האדרנל.

האריה של ליאון – ספרד. צילם ירון מרגולין.

למאמרי על היכולת להשתקם, לקום מאבק הדרך ומכאב הפרידה – כאן

בדידות נמצאה קשורה לריכוז גבוה יותר של אדרנלין (אפינפרין epinephrine) בדגימות שתן לילה באדם מבוגר בגיל העמידה ומעלה  בריכוזים גבוהים, אדרנלין במחזור קושר קולטני α-1 ,שנמצאים על תאי שריר חלק בכלי הדם פעולה שבאה לעורר התכווצות כלי דם ובכך הוא ולפני כן הבדידות והיתר קורטיזול בשלב השני, בהחלט מקדמים מנגנון להגברת לחץ דם סיסטולי אצל אנשים בודדים. [מקור]. ההמשך יכול להוביל למחלת לב או כליות.

הפעלת ציר ה-HPA כרוכה במפל של אותות שגורם לשחרור ACTH [הורמון אדרנוקורטיקוטרופי (ACTH) שמעלה את לחץ הדם. חריגות במטבוליזם של גלוקוקורטיקואידים (glucocorticoid) מעורבות עם נושא זה. יש לציין כי יתר לחץ דם עקב גלוקוקורטיקואידים, אינו נמנע על ידי תרופות החוסמות קולטנים קלאסיים לגלוקוקורטיקואידים או מינרלוקורטיקואידים.] מהיפופיזה וקורטיזול מקליפת יותרת הכליה. שלמות ותפקוד כלי הדם עומדת בסכנה נוכח בדידות כרונית, כי שלמותם תלוייה בחלקה, בפעילות שנזכרה למעלה, ומווסתת היטב את הציר האדרנוקורטיקלי ההיפותלמוס-יותרת המוח (HPA). היא מכווצת שריר חלק בצנרת ולוחצת על נוזלים שעוברים בו ללא צורך.

חוסר ויסות של ציר HPA רק תורם לנזק כי הוא מעודד תהליכים דלקתיים שקמים על גמישות העורקים ומקדמים יתר לחץ דם, טרשת עורקים, מחלות לב כלילית, ואי ספיקת כליות [מקור1, מקור2, מקור3] 

בדידות בקרב אנשי אירופה

הסקר הראשון שנערך על האיחוד האירופי (EU) בנושא הבדידות, EU-LS 2022, נערך על ידי מרכז המחקר המשותף (JRC). נמצא כי כ-13% מ-20,000 המשיבים בודדים ברוב הזמן או אף בכל הזמן. הממצא המדהים נקשר במדינות בהן נמצאה בדידות קשה במיוחד ביוון, בולגריה, אירלנד, ולוקסמבורג. במדינות אלה נמצאו אנשים שהרגישו הכי בודדים, בעוד שבהולנד, צ'כיה, קרואטיה ואוסטריה אנשים דיווחו על רמות הבדידות הנמוכות ביותר [מקור]. המצב בארץ מדהים אף יותר –

כ40% מהנבדקים בישראל מעל גיל 75 דיווחו כי הם חשים בדידות.

כמו כן, שיעור תחושת הבדידות גבוה יותר בקרב נשים מאשר גברים ובקרב פרודים [מקור]. הבדידות הכרונית, כך מסתבר מתחילה מיציאה לגימלאות. נושא עליו מצביע שיגאקי הינוהרה הרופא שהמליץ ליהנות מהחיים, אבל להיות צנוע מול צלחת האוכל, ולא לצאת לפנסיה מוקדמת.

מובן שהפתרון אינו לצרף את כולם לכיתות באלט ואימפרוביזציה, או למסעות אופניים, לחוגי טיולים וארכיאולגיה, גם סיוע לצער בעלי חיים, או לנערים להכין שיעורי בית. בנוסף לכך שצרוף כפוי לא מתאים לכולם, הוא עלול להגביר את תחושת האיום ובהמשך את הבדידות. יש למצוא, לתחקר, לסייע ולספק טיפול מותאם אישית, תמיכה רגשית וגישה למשאבים קהילתיים ולפיתוח יכולות וכישורי חיים חדשים באדם הבודד. בישראל מפילים את האחריות בעיקר על המשפחה הקרובה – במידה ויש מספר ילדים וכולם פנויים וגרים בקרבה דומה, לוחצים על הילדים שנלחמים על הישרדותם בקריירה דורשנית לחלק את האחריות (ולא את ה"מטלה") בין האחים. בנוסף קמו כל מני עמותות שמעניקות הרבה מקומות עבודה למי שפועל בהן מועדונים לקשישים, כך שמבוגרים יכולים לעבור שם שיעורי באלט או לשוחח ביניהם על הבדידות ותרופות שמקדמות פגיעה באיברים מתפקדים…

ספרד נמנית על מדינות מובילות בתחום, כך האסטרטגיה של ברצלונה נגד בדידות [ספרד] ותוכנית נגד הבדידות של העיר פאו [צרפת]" מאירות עיניים [מקור].

נושא האיים הכחולים (למאמרי עליהם- מרחבי חיים מאריכי חיים – האזורים הכחולים – כאן) חשף את הקשר בין חיי חברה ומעש ואריכות ימים ביפן ובאיטליה, יתכן שזו הסיבה למינוי שר של בדידות ביפן ובבריטניה.  Een Tegen Eenzaamheid (One Against Loneliness) הוא מפעל ענק נגד הבדידות ותחושת הריקנות שמגיחה דרכה אל האדם שהוקם בהולנד לסייע נגד נתק חיברות והעשרת חיי המשמעות [מקור].

ג'רום הקדוש, 1537. נזיר – הבדידות שהייתה מדד של אופנה ומעמד בקרב הממסד הדתי, לפני 1800, לא הייתה קיימת בכלל בציבור הרחב [מקור]. המושג בדידות לא היה בשימוש קבוע בשפה האנגלית. כמעט שלא השתמשו ב"בדידות" ביחס לאנשים. היכן שכן השתמשו בו, בשירה, בתיאורי הטבע: עצים היו בודדים, הדרכים היו בודדות, אפילו עננים – כפי שציין וויליאם וורדסוורת' (בלדות ליריות) בשירו המפורסם " הילכתי כענן בודד" ("שירים בשני כרכים" 1807), אבל אחרי 1800 הפכה הבדידות ל"מגיפה" שפוקדת צעירים ומבוגרים כאחד. הציור של הבודד הקדוש הנזיר למעלה, נמצא במוזיאון לתולדות האמנות שבוינה. Saint Jerome, 1537. Found in the Collection of Art History Museum באדיבות וויקיפדיה.

למאמרי – הגיל השלישי, תאוותיה של הזיקנה – ואיך להתבגר יפה, טוב ובריא

בני-על – האם יש גבול ביולוגי למספר השנים שאדם יכול לחיות?

התפתחות ה"אני" בגיל 60 –  70

הגן הזואולוגי של פילדלפיה היה גן החיות הראשון בארצות הברית. הוא נפתח בשנת 1874, שנתיים לאחר שצ'ארלס דרווין פרסם את "ביטוי הרגשות באדם ובבעלי החיים", שבו סיפר את מה שלמד על ההתקשרויות החברתיות של האנשים והחיות כפי שלמד עליהן מאברהם ברטלט, שהיה אז המפקח של האגודה הזואולוגית של לונדון:

מר ברטלט תיאר את התנהגותם של שני שימפנזים, מבוגרים, זכר ונקבה שהובאו יחדיו לגן החיות. בטבע אפשר לצוד רק שימפנזים צעירים. הם ישבו זה מול זה, נוגעים זה בזה בשפתיהם הבולטות מלטפים זה את זה; "האחד שם את ידו על כתפו של השני. לאחר מכן הם התקרבלו זה חיבק את זה בזרועותיהם. לבסוף הם קמו, כשכל אחד מניח זרוע אחת על כתפו של חברו, הרימו את ראשיהם, ופתחו את פיהם בצעקה של הנאה" [מקור]. נקבת השימפנזה מתה מסיבוכים (הצטננות) מוקדם בבוקר של ה-27 בדצמבר 1878. לפי דיווחים בחדשות, היא מתה "בזמן שקיבלה תשומת לב, חיבוק רחב מבן הזוג שלה.

השימפנזה הנותר רווי כאב ושכול החל לתלוש שיערות ראשו. הוא יילל, השמיע קולות ששומר גן החיות מעולם לא שמע קודם לכן: זעקות שבר עלו מהכלוב: אה-אה-אה-אה-אה [מקור]. "הצעקות שלו נשמעו בכל גן החיות. הוא זרק את עצמו אל סורגי הכלוב ותקע את ראשו על קרקעית העץ הקשה, וכאשר פרץ היגון הזה הסתיים הוא תקע את ראשו מתחת לקש בפינה אחת וגנח כאילו ליבו נשבר." לאחר מכן עבר לישון בפינה העליונה של הכלוב, כמי שמאויים מדבר מה, הבדידות שינתה בו את תחושת הביטחון שהייתה קודם למות השותפה לחייו [מקור]. ניכר שהבדידות היא צער, ממושך. דומה שאין בכחה ההרסני, כל הבדל בין אם היא משתלטת על חיים של קוף, בכלוב או על חלקת חייך הטובה. 

מעט מאוד בני אדם חיו לבד לפני 1800. לפני מעט יותר ממאה שנה, נושא הבדידות השתנה [מקור]. בארצות הברית, למשל, יותר מאחד מכל ארבעה אנשים חי כעת לבד; כאשר בערים הגדולות, אחוז החיים בגפם יותר גבוה. 

החיים לבד פעמים רבות עדיפים על חיי חברה שלא מעניקים את הצרכים הנדרשים. מצב של נזקקות נוכח קרבה לאנשים אחרים יכול להיות מאוד הרסני,

[מקור]. כך אפשר לחיות לבד בלי להיות בודד, מבחינת נזקי הבדידות. אפשר פעמים רבות להיות בודד בתוך חברה, משפחה, זוגיות, דוגמאות קיצוניות הן זוגיויות מניפולטיביות ואלימות. ללא ספק הבדידות החל מ השנים 2017 ו-2018, בה Vivek H. Murthy הכריז על "מגיפת בדידות", ובריטניה אף ה מינתה שר לנושא הבדידות, התפתחה בנו רגישות עצומה למצב הבדידות [מקור].

חדשנות וטכנולוגיה

פרויקטים חדשניים, באזור הים הצפוני כמו (מבידוד להכלה) [מקור] פתחו יוזמות שונות, והקימו תיאטרון קהילתי, בתי קפה שכונתיים ושיפוצו פארקים. מדובר בפרויקט עומק  שנוסד בנורבגיה. האדם מוזמן להשתמש באפליקציה שתוכננה במיוחד עבור שירותי תחבורה ומסכים בחינם כדי לחבר אנשים, במיוחד מבוגרים, עם משפחותיהם, כך הזקן יכול לנוע אל ילדיו ולשהות עם נכדיו. לא להמתין שיבואו למלא לו את כוס התה [מקור1, מקור2].

 החברה הישראלית Intuition Robotics פיתחה צ'טבוט בשם ElliQ, שמשתמש בבינה מלאכותית (AI) כדי לתקשר עם מבוגרים, לספק חברות ותמיכה [מקור].  ElliQ הוא מכשיר קטן דמוי מנורת שולחן שמתאים אינטראקציות על סמך תחומי העניין של המשתמשים מה שיכול לסייע באמת לפתח כישורים חברתיים תואמי צרכים [מקור].

למאמרים שפרסמתי

נשארו לך שאלות 

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

    שמי Name:


    טלפון phone:


    דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


    איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


    אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:


    למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

    For the avoidance of doubt, consult a physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or MARGOLINMETHOD.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such

    מאמרים אחרונים

    נשלח ב כליות, כללי

    כתיבת תגובה

    Or

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    *