על ההחלמה – למה הגוף לא מחלים — וכיצד להחזיר לו את היכולת הטבעית לעשות זאת

הביולוגיה של ההחלמה: האנרגיה, התנועה והביטחון שהגוף צריך כדי לתקן

מאת ירון מרגולין

על הריפוי וההחלמה

החלמה היא תהליך טבעי בו מתרחשת הפעלה מחדש של מנגנוני תיקון פנימיים הקיימים בגוף האדם.הביולוגיה המודרנית מראה כי ברוב מחלות הדלקת הכרוניות והניווניות, הבעיה איננה העדר יכולת להחלים, או רצון לצאת מהמצב הקשה ולהחלים. הבעיה המרכזית היא, לעתים קרובות, גירעון באנרגיה תאית וכישלון בתיקון רקמות. כלומר, ירידה ביכולת התאים לייצר אנרגיה ולחדש רקמות שנפגעו [מקור1, מקור2, מקור3]. מרסיה הייגיס (Marcia C. Haigis), פרופסור לביולוגיה של מערכות וחוקרת מובילה בבית הספר לרפואה של הרווארד, הקדישה את עבודתה להבנת הדרך שבה תאי הגוף מווסתים אנרגיה ומטבוליזם. המחקר שלה חושף כיצד המיטוכונדריה (צורת הרבים של מיטוכונדריון) – תחנות הכוח של התאים – מגיבות ללחץ, הזדקנות ומחלות כרוניות. עבודתה מדגימה שהפעלת מסלולים כמו SIRT1 ו-PGC-1α יכולה לא רק לשפר את יעילות ייצור האנרגיה, אלא גם לתמוך בתהליכי תיקון רקמות, הארכת חיים ושיקום תפקוד תאי – כלומר החלמה. ממצאיה של הייגיס מספקים בסיס מדעי עמוק לתהליכי ריפוי טבעיים המבקשים להחזיר לגוף את יכולת ההתחדשות הפנימית שלו.

גירעון אנרגיה עומד במרכז התחלואה, המחסור האנרגטי מקשה על תאים לבצע תיקונים נחוצים ועל תאי גזע לייצר רקמה חדשה ובריאה, מה שמוביל בהמשך לניוון של הרקמות [מקור1, מקור2].

כשל מטבולי הוא החלשה מתמדת של מערכת ההחלמה שמוביל בהתמדה לנזק ברקמות וחוסר תיקון, הוא למעשה מצב של דלקת כרונית וזאת בניגוד לדלקת חריפה (אקוטית) ומגנה (כלומר, בהבדל מהתגובה של הגוף להגנה על עצמו מפני מזהמים. דלקת אקוטית יכולה להתפתח בעקבות חשיפה לנגיפים או חיידקים, כמו ברונכיטיס חריפה, ולעיתים נדירות עלולה להפוך לדלקת כרונית אם הגוף אינו מצליח להתגבר עליה.) [מקור1, מקור2]. לכן, טיפול במחלות כרוניות דורש התמקדות בשיקום תפקוד המיטוכונדריה כדי לתמוך בייצור אנרגיה תאית ובהתחדשות רקמות, ולא רק בניהול תסמיני הדלקת [מקור1, מקור2, מקור3].

גירעון אנרגיה הוא אם כן, פגיעה בתפקוד המיטוכונדריה וביכולת הביוגנרטיבית של הרקמה [מקור1, מקור2, מקור3].

מיטוכונדריה הן תחנות הכוח של התא, העברונים שממירים חומרים מזינים לאנרגיה (ATP) הדרושה לכל תפקודי התא, כולל תיקון וחידוש. כאשר תפקודן נפגע, הדבר מוביל לגירעון אנרגטי המונע מרקמות להחלים ולהתחדש ביעילות.

מחקרים חדשים מאשרים כי חלבון PGC-1α הוא מווסת ראשי של ביוגנזה מיטוכונדריאלית וממלא תפקיד מרכזי בבקרת תפקוד המיטוכונדריה ובמטבוליזם האנרגיה [מקור].

הערה: ביוגנזה מיטוכונדריאלית הוא תהליך של יצירת מיטוכונדריה חדשות או הגדלת הגודל שלהן בתאים.

תפקוד זה שב ואושר על ידי מחקרים המראים כי ביטוי יתר של PGC-1α מגביר את מספר ה-DNA המיטוכונדריאלי בתאים. PGC-1α מופעל בתנאים כמו קור או פעילות גופנית ממושכת ומגיב לדרישות מטבוליות כדי לקדם ביוגנזה מיטוכונדריאלית, זרחון חמצוני וקליטת גלוקוז [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5, מקור6].

המאמר בעבודה

מחקריהם של ברוס מ. ספיגלמן(Bruce M. Spiegelman), פ. פויגסרבר (P. Puigserver) ד. קנוטי (D. Knutti) ועמיתיהם בתחום בקרת המיטוכונדריה מצביעים על תפקיד מרכזי של החלבון PGC-1α כרגולטור-על של ביוגנזה מיטוכונדריאלית, שיקום תפקוד שריר ושמירה על הומאוסטזיס מטבולי [מקור1, מקור2, מקור3].כאשר חלבון PGC-1α פעיל, תאים מייצרים יותר ATP (מקור אנרגיה), מפחיתים עומס חמצוני ומשקמים מבנה תוך-תאי, מה שמשפר את תפקוד הרקמות ומחזירים לרקמה את יכולת תפקודה – החלמה.כאשר הוא מדוכא (בעייפות כרונית, מחלות כליה, סוכרת, מחלות שריר ונוירודגנרציה) — יכולת הבנייה מחדש נחלשת כמעט לחלוטין.הפעלת PGC-1α אינה תוצאה של הצהרה פסיכולוגית, הסרת קללה, או הפעלתה של התקווה.היא מתאפשרת באמצעות גירויים ביולוגיים מדידים:

הפעלת שריר באמצעות אימון מותם אישית, הליכה מתמשכת, תרגול מפרקים קלים – בצורה שאינה גורמת לכאב חריף או עייפות יתר, חשיפה למקורות הזנה נכונים, ושיפור ובקרת גנים, גם שינוי מרחב רגשי [מקור1, מקור2, מקור3 מקור4, מקור5, מקור6, מקור7, מקור8]. כאשר מפעילים מחדש את מנגנוני הבנייה של התאים (PGC-1α), הגוף מתחיל להחלים.

למה הגוף מפסיק להחלים את עצמו

החוקר שהוביל את ההבנה הזו הוא פרופ' ברוס ספיגלמן (Harvard Medical School), יחד עם חוקרים כמו זולטאן ארני ויוהאן אאוורקס. הם הראו שהגוף אינו מפסיק להחלים מפני "עין הרע", או משום שחסרה לו “רוח חיים”, רצון אנושי, או מפני ש"הנפש נפגעה" וסובלת רגשי אשמה — אלא מפני ש

מנגנוני ייצור האנרגיה בתוך התאים האטו.

וכשיכולת הייצור יורדת —התאים אינם מתקנים נזק. הרקמות מאבדות חיוניות. ואיברים שלמים נכנסים לעייפות ביולוגית. אחד הנזקים הגדולים – פגיעה בייצור חלבון ההחלמה מספר אחד CIRBP

אבל כאשר מפעילים שוב את PGC-1α, שהוא החלבון שמכוון את יצירת המיטוכונדריה ואת תיקון הרקמות —הגוף מתעורר [מקור].

במחקר “Double‑strand break repair (DSB repair)”, נמצא שה-CIRBP מגוייס לאתרים של שברי DNA, דרך אינטראקציה עם PARP1, משפיע על הקומפלקס MRN (Mre11, Rad50, NBS1) ועל ATM, וכתוצאה מכך כשמנחית CIRBP — נצפתה ירידה בסיגנלים של γH2AX, Rad51 ו-53BP1 [מקור1, מקור2].

„החלבון CIRBP (Cold-Inducible RNA-Binding Protein) מבוטא גם בבני-אדם ונמצא כאחד מהמולקולות המשמעותיות בתגובת הסטרס של התא. במחקרים מול מערכות תאים אנושיות ומשולבות זוהה כי לאחר נזק לגנום — במיוחד שברי-דו־גדיל (DSB) — CIRBP נצמר באזורי הנזק דרך PARP1, מסייע לגיוס קומפלקס MRN וה-ATM, משתתף בתהליכי תיקון באמצעות HR ו-NHEJ ומטיב את יציבות הגנום. רוצה לומר כי הגוף יכול לזמן לעצמו את חלבון ההחלמה CIRBP מושא שאפרט במאמר נפרד "איך משתמשים ב-CIRBP "להחלמה (או במילים אחרות: איך מעוררים את החלבון CIRBP מחדש) [מקור].


CIRBP – הוא מנגנון שקיים כבר בגוף.
המפתח שקיים בגוף האדם מלידה, ונמצא במחקר שהתפרסם ב"נטור'' לאחרונה כמי שמאריך ב 200 שנים אח תיי הלויתנים בים הצפוני [מקור] גם כאן אין מה להוסיף דבר מבחוץ, אלא להסיר את מה שמעכב אותו: סטרס כרוני, חמצון יתר, וחוסר חמצן תאי.

החוקרים מצאנו כי בבעלי חיים מסוימים CIRBP גבוה מתקבל כאשר התא חוזר ל"מצב בטוח" מסוימים CIRBP גבוה ", CIRBP מתחיל ככל הנראה לעבוד, והוא ככל הנראה מתחיל לייצב את ה- mRNA כדי שהתא יוכל לייצר חלבוני תיקון

במצב סטרס כרוני תאי השריר מכווצים, נשימה עמוקה לא מספקת חמצן, נוצרים רדיקלים חופשיים → גלוטתיון מתרוקן → DNA ניזוק → תיקון DNA מופחת → תפקוד התא יורד. ואז CIRBP לא מופעל ו לא אפשרית החלמה. וכאן בדיוק נמצא המקום שבו המחסורים הטבעיים שנדרשים ונמצאים בגוף שלנו בתפקוד נכון ושאני מדבר עליהם במאמרי: 8 עקרונות ההחלמה (גלוטתיון, קלוטו, PGC-1α) עוצרים במחסורם את ההחלמה:

גלוטתיון נמוך → ה -mRNA מתחמצן → CIRBP לא מצליח להגן → התיקון נעצר

קלוטו נמוך → תאי הכליה מאבדים את היכולת להתחדש → CIRBP "עובד לבד" וחלש

PGC-1α נמוך → אין שיקום מיטוכונדריות → אנרגיית התא לא עולה → ההחלמה לא מתקיימת

CIRBP הוא ככל הנראה קו התפר:
אם הוא פעיל – התיקון מתחיל.
אם הוא כבוי – התא "ממשיך להידרדר בשקט".


המאמר בעבודה


גורמים שמשפיעים על הפעלת PGC-1α ומקדמים תהליכי החלמה

פעילות גופנית: אימוני סיבולת מעודדים ביוגנזה מיטוכונדריאלית כתגובה להגדלת דרישת האנרגיה של התא.בקרת גנים: שעתוק הגנים, ובראשם גן ה-PPARGC1A, ממלא תפקיד מפתח בוויסות התהליך, במיוחד ברקמות עשירות באנרגיה: לב, מוח, כליות וכבד.תהליכים תאיים: כאשר מיטוכונדריה ישנות ממוחזרות בתהליך המכונה "אוטופגיה", הגוף מגיב על ידי יצירת מיטוכונדריה חדשות.תוספים תזונתיים: תוספים כמו CoQ10 ו-PQQ תומכים בביוגנזה מיטוכונדריאלית ובייצור אנרגיה בתא. חשיפה לאור שמש (UV-B)- ישיבה חשופה (עירום) בשמש – חשיפה לאור שמש, במיוחד לקרינת UV-B, חיונית לייצור ויטמין D בגוף. תהליך ייצור הוויטמין מתחיל כאשר 7-דהידרו-כולסטרול בעור נחשף לקרינת UV-B, והיא הופכת לוויטמין D פעיל בגוף ללא צורך באנזימים [מקור]. הקשר בין PGC-1α לוויטמין D הוא דו-כיווני, אך בעיקר יש ראיות שמראות שוויטמין D משפיע על רמות הביטוי של PGC-1α אך גם שה-PGC-1α מפעיל את ויטמין D. מחקר שנערך במודל של חסר ויטמין D תזונתי בעכברים הראה כי חסר בוויטמין D גרם להורדה משמעותית ברמות החלבון של PGC-1α בשריר, מה שמצביע כי ויטמין D חשוב לשמירה על ביטוי תקין של PGC-1α ולפונקציות מטבוליות ותפקוד מיטוכונדריאליPGC-1α משפיע על פעילות ההחלמה של ויטמין D. הוא קואקטיבטור המשפר את פעילות קולטני ויטמין D, ובכך ויטמין D להופך למשפיע חזק יותר על תהליכים תאיים חיוניים, כולל אלו הקשורים למטבוליזם אנרגטי ורגולציה גנטית. קשר זה חשוב במיוחד באיברים כמו כליה, כבד ושריר, ויכול להשפיע על תהליכי ההחלמה במצבים מטבוליים ומחלות כרוניות [מקור1, מקור2].איך מפעילים PGC-1α בגוף חולה?דווקא לא במאמץ גבוה.אלא בעומס נמוך, רך, חוזר, מחזורי.זה נקרא:Low-intensity sustained activationאו בעברית:הפעלת רצף עדינה ומתמשכת.שני מצבים שונים של הפעלת PGC-1α:1. בגוף בריא וחזק – הפעלתו מתרחשת בעיקר דרך: • אימוני סבולת• מאמץ אירובי• עומס כנגד התנגדות (הרמת משקולות)• איזומטריה חזקה• HIIT או High-Intensity Interval Training, הוא שיטת אימון אינטרוולים בעצימות גבוהה הכוללת פרצי פעילות אינטנסיביים עם הפסקות קצרות של מנוחה או פעילות בעצימות נמוכה. לרוב האימון נמשך 10-30 דקות.כלומר אצל אדם בריא: הגוף משתמש במאמץ כדי להגדיל מיטוכונדריה כשהוא מסוגל לכך.2. בגוף חולה / חלש / המצב שונה. הגוף מתעייף בקלות –כאן מאמץ לא מפעיל PGC-1α אלא מכבה אותו.למה המאמץ הטוב לבריא מזיק לחולה, כי הגוף נכנס למצב חירום אנרגטי, והגוף כמו אומר:> “אין לי מספיק ATP. עצור תיקון. עבור למצב הישרדות.”כאן רצון יתר למשל, דרוש איפוק וריסון עצמי (σωφροσύνη) ולא- התוצאה: עומס → דלקת → עייפות → החמרה.חוכמת הגוף אומרת:> “תן לי תנועה שאני יכול לשאת, ובוא נרקוד, אפילו על הבלטה, כך, בהדרגה תהיה לי אנרגיה להפנותה לבנייה.”וזה מה שאני מלמד כבר שנים: מיקרו-תנועה.נשימה עמוקה (תירצה שפנאוף).תנועה מעגלית מפרקית (סביבונית) [מקור].הליכה רכה.היחשפות לקרני השמשסקרנות – יצירה אמנותית נכונה – פסל, ציור או שירה – יכולה להעיר את החלק התבוני והרגשי בנפש, להוביל אותנו להרהור, הרמוניה והשראה. לכן, היחשפות למלאכת האמן הגדול באמת (טינטורטו, רמברנדט, בטהובן, מוצרט, בנבנוטו צ'ליני, פרנצ'סקו מסינה, לאה גולדברג, שאול טשרניחובסקי) והתבוננות למעמקיה מפעילה את המערכת הביולוגית.עבודה עדינה על עומק שריר."לחיצות ההחלמה".באופן מעשי זה קורה כך:תנועה עדינה = עלייה מתונה בזרימת דםעלייה חדה בחמצן = ייצור ATP בסיסיהעומס מתאים ולא שובר סיביםמרחב הרגשות משתנה מעט, תגובת סטרס נחלשת ונפתחת יכולת החשיבה ההגיונית.ואז → PGC-1α נדלקכלומר:בגוף בריא → מאמץ מייצר בנייה.בגוף חולה → מאמץ הורס.בגוף חולה צריך:מעט, לאט, בעקביות.—ולכן המשפט המדויק שלנו הוא:PGC-1α אינו מופעל מעוצמה אלא מיכולת.מה שהגוף יכול לשאת בנחת – הוא שממנו יכולה להיבנות ההחלמה.—הפעלת PGC-1α בגוף חלש מתרחשת דרך תנועה עדינה ומתמשכת, לא דרך מאמץ.כאן משתלב רעיון פילוסופי שניסחו הקדמונים והדהד שפינוזה בגבורה באתיקה שלו:הגוף והנפש אינם שתי מערכות המשפיעות זו על זו, אלא שתי צורות של אותו תהליך חי.לכן, שינוי במרחב הביולוגי כרוך בשינוי בחוויה, ולהפך.כאשר המטופל מתחיל לנוע, לנשום, להיחשף לקרני אור השמש, ולהפעיל מחדש רקמות — כושר הפעולה (Conatus) שב ומתייצב, והמערכת הנפשית נעה באותו הכיוון.מכאן עולה שאלה מרכזית:אם מנגנוני ההחלמה קיימים, מה מעכב את הפעלתם?סעיף 1: הפרעה למרחב הביולוגי.לאחר ש ־PGC-1α מתחיל לפעול מחדש, הגוף מנסה לחזור לתיקון רקמות. אבל כאן מופיע תנאי נוסף, קריטי, ולעיתים הוא זה שקובע האם תתרחש החלמה או שהגוף יישאר תקוע במצב דלקתי-כרוני:גלוטתיון – השומר, המתקן, והמאפשר תהליכי החלמה גלוטתיון הוא המולקולה המרכזית בתיקון נזק חמצוני בתוך התא.בלי גלוטתיון, התאים אינם מסוגלים:• לתקן דנ"א• לנקות פסולת תאית• לנטרל רדיקלים חופשיים• למנוע דלקת• ולהחזיר את התאים לתפקוד תקיןכלומר:בלי גלוטתיון — החלמה לא מתרחשת, גם אם הרצון עז, וגם אם קיימת אמונה עמוקה, והנחתם שרשרות שום בכניסה לבית ומלמלתם את כל ספר תהילים או את שיר השירים והסונטות של פטררקה לגבירה לאורה.אנו למדים על ההבדל בין תקווה לבין ריפוי:תקווה מבקשת.אבל, ריפוי פועל.גלוטתיון לא מיוצר משירי אהבה, געגועים ותחינות לסליחה, חמלה והכרה ברגשות אשמה, גם לא מדימיון, מרצון טוב, או ממנטתרות אחרות.הוא מיוצר מהתנאים שבהם הגוף מסוגל לבנות אותו.ובמנגנון הביולוגי זה פועל כך:כדי לייצר גלוטתיון, הגוף זקוק לשלושה יסודות:1. חומצות אמינו זמינות (בעיקר Cysteine, Glycine, Glutamate)2. שינה עמוקה, שבה הכבד מייצר מחדש מלאי תיקון3. עומס דלקתי נמוך, כדי שהגלוטתיון לא יישרף מהר מדיכאשר האדם חרד, מותש, לא אוכל מספיק חלבון איכותי (כוסמת ירוקה מונבטת, נאטו או חומוס), פוחד, מהסס לפעול, ישן רע, חי תחת סטרס – הגלוטתיון נשרף מהר יותר מכפי שהוא נבנה.וזה הרגע שבו אנשים מתחילים לומר לעצמם אני מוכרח להגיע למומחה להחלמה, די עם העמידה במקום, די עם הכדורים שלא עוזרים:“אבל אני מאמין, אני רגיל לרופא שלי, אני מקווה… אבל בשורה התחתונה אני לא מחלים!”והתשובה שקטה, פשוטה, כמעט ענווה:תפילת הגוף לריפוי היא הדרך להחלמה, והיא פשוט עבודה, התמדה וסיפוק הצרכים הנדרשים להחלמה. שנאמר ה' ברא לעשות. האמונה ברופא, בפסל קדוש, בקופסא השחורה, בשליח הממסד הדתי, בכדורים, או דיקלום ותחינה לפני הלא נמצא ולא קיים – נותן לאנשים מסוימים הרגשה טובה, אבל היא רק פריט זעיר בנדרש להחלמה.היא מתרחשת בדרך כלל רק על-ידי הענקתם של החומרים הדרושים לגוף לבנייה מחודשת.כאשר נותנים לגוף:• חלבון איכותי (במיוחד מהצומח ולפעמים גם מהים או הדגים הרזים)• גליצין (אחת מ-20 חומצות האמינו הנפוצות בטבע – חומצה אמינית בעלת טעם מתוק. יש להשתמש במקורות טבעיים, למשל קטניות, דלעת, כרוב לבן ובכרובית גם תרד מכילה גליצין וקיווי ובננות. בגבינת קוטג' יש כמות יפה של גליצין, במרק עצמות רך / ג'לטין טבעי וביצי שליו)• נבטי ברוקולי (סולפורפאן למי שמשיג מוצר איכותי: לפחות 10 מ"ג וצריך להכיל גלוקורפאנין ומירוזינז – כדי שהתוסף יהיה פעיל עוד על כך במאמרי "עוצמתם של נבטי הברוקולי כתרופה לחולי כליה – הסולפורפאן" למשל – כאן).• סיבי תזונה (תפוח אדמה חי, שיבולת שועל, פסיליום) עוד יל כך – כאן.• תרגילי נשימה עמוקה• שינה קבועה ואיכותית [מקור].• והפחתת עומס דלקתי (סוכר, שומן מזוקק, גבינות, בירה, ומתח נפשי) [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5].הגוף מתחיל לבנות גלוטתיון.וכאשר גלוטתיון קיים —PGC-1α יכול להחזיר את הרקמות לתיקון אמיתי.— על הפעלת PGC-1α ו-Klotho (סעיף 1 ב')בתהליך ההחלמה, אחד המיתוגים המשמעותיים הוא המעבר מתא מותש לתא בעל כושר תיקון והתחדשות. החלבון PGC-1α פועל כמתג־על (Master regulator) של חילוף האנרגיה והמִיטוֹכוֹנדריה. כאשר הוא מופעל, התא מגביר את יכולתו לייצר ATP, להפעיל אוטופגיה, ולתקן נזק חמצוני. החלבון PGC-1α פועל כמתג-על (Master regulator) של חילוף האנרגיה והמִיטוֹכוֹנדריה.כאשר הוא מופעל, התא מגביר את יכולתו לייצר ATP, לשקם נזק חמצוני, ולהפעיל אוטופגיה — מנגנון ניקוי ותיקון עצמי של התא.כדי להבין את תהליך האוטופגיה, חשוב להבחין בין שני מנגנוני פירוק מרכזיים בתא:1. מערכת יוביקוויטין–פרוטאזוםהיא מערכת תאית מרכזית לפירוק חלבונים לא רצויים ופינוי פסולת חלבונית. התהליך מתחיל בסימון חלבונים פגומים או מיותרים באמצעות חלבון קטן בשם יוביקוויטין, מה שמשמש כ"תגית זיהוי" עבור הפרוטאזום. הפרוטאזום הוא קומפלקס חלבונים גדול שמפרק את החלבון המסומן לחומצות אמינו. זהו מנגנון מיון ופירוק של חלבונים פגומים בודדים. כאשר חלבון מתקפל לא נכון או ניזוק, התא מסמן אותו באמצעות מולקולת יוביקוויטין (“תווי זיהוי” שהוזכרה), והפרוטאזום מפרק אותו לרכיבים שמוחזרים לבנייה מחדש [מקור1, מקור2, מקור3].2. מערכת אוטופגיה–ליזוזוםזהו מנגנון “ניקוי עומק” של התא.מערכת אוטופגיה–ליזוזום היא תהליך תאי שבו האוטופגיה (פירוק עצמי) מעבירה רכיבים תאיים לא תקינים או מיותרים לליזוזום, "מפעל הפירוק" של התא. הליזוזום, המכיל אנזימים מפרקים, מפרק את הרכיבים הללו וממחזר את אבני הבניין שלהם לשימוש חוזר על ידי התא. תהליך זה חיוני לשמירה על בריאות התא, במיוחד במצבי לחץ כמו רעב, ובפרט חשוב למניעת הצטברות פסולת חלבונים ואברונים פגומים. הוא מטפל לא רק בחלבונים, אלא גם במיטוכונדריות פגומות, שברי ממברנות, צברים תאיים ורכיבים ישנים.אוטופגיה יוצרת מעין “שקית מחזור” [אוטופגוזום הוא אברון בתא, בעל קרום כפול, המשתתף בתהליך האוטופגיה ("אכילה עצמית").], שמחברת אל הליזוזום, שם התוכן מפורק ומשמש כחומר גלם לבנייה מחדש של תאים בריאים [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4].מכאן נובע הקשר הקריטי של האוטופגיה — מנגנון ניקוי ותיקון עצמי של התא אל החלבון -PGC-1α:כאשר PGC-1α פעיל, הוא מגביר את זרימת האוטופגיה, ובמיוחד את סילוק המיטוכונדריות הלא-תקינות (Mitophagy).כך התא מחליף מפעלים פגומים לייצור אנרגיה במיטוכונדריות צעירות ויעילות יותר ומאפשר לרקמות לפנות לחידוש, בנייה ויצירה מחדש.זה אחד התנאים המרכזיים ליכולת ריפוי של רקמות.פגיעה → ירידה ב-PGC-1α → ירידה באוטופגיה → הצטברות מיטוכונדריות פגומות → חוליהפעלה מחדש של PGC-1α → עלייה באוטופגיה → התחדשות מיטוכונדריות → החלמה [מקורות- Haigis, 2020–2024; Scarpulla 2008–2023; Nunnari & Suomalainen 2012)]הפעלת PGC-1α קשורה גם להפעלה של חלבון Klotho, שנחשב לאחת המולקולות המרכזיות בהאטת הזדקנות התא, הוא בעל תפקיד מכריע באיזון זרחן וסידן, ובשמירה על תפקוד הכליות.כאשר PGC-1α ו-Klotho פועלים יחד, הגוף עובר ממצב של פירוק למצב של בנייה מחדש. המיטוכונדריה מתרבות, הרקמות הפגועות מתחילות להתחדש, ונוצרים תנאים נוירו-ביולוגיים המאפשרים החלמה עמוקה. זו הסיבה שתהליך הריפוי הוא "קריירה שנייה" שלך תלוי עבודה ולא "נס" או "אופטימיות" שחוקי הטבע יחדלו להתקיים על המרחב הביולוגי שלך (הגדרת הנס, שפינוזה) אלא שינוי באותות, שהמחלים מאפשר ויוצר בגוף — שינוי בארכיטקטורת האנרגיה של התא.כיצד מגדלים Klotho במרחב הביולוגי? שריר השלדשריר השלד הוא האיבר הגדול ביותר בגוף והוא מהווה מעל 40% ממסת הגוף. מבחינה ביולוגית הוא אינו רק מערכת תנועה, אלא גם מערכת זיכרון והגנה. במצבי הצפה רגשית, טראומה, איום או חוסר יכולת לווסת רגשות, השרירים מתכווצים. לעיתים הכיווץ חולף, ולעיתים – הוא נשאר והופך לכיווץ כרוני או דמימה. כיווץ ממושך מפחית זרימת דם וחמצן, משאיר חומרי פסולת, מגביר ROS – אלו מאלצים את התא לעבור יעודי הישרדות ולא נותרת בו אנרגיה לתיקון [מקור1, מקור2, מקור3]כיווץ כרוני – ממושך משנה את חילוף החומרים בתאי השריר, פוגע ביכולת המיטוכונדריה לייצר אנרגיה, ומשפיע על מסלולי תיקון כמו mTOR ואוטופגיה. "אם יש כשל של המערכת בהסרת מה שניזוק בתוכה, והכשל הזה נמשך, סיב השריר אינו מרוצה", אמר מרקו סנדרי (Marco Sandri ) מאוניברסיטת פדובה באיטליה. חלבונים פגומים ומקופלים בצורה שגויה מצטברים יחד עם מיטוכונדריה לא מתפקדות, רשתית אנדופלסמית נפוחה, רדיקלים חופשיים ומבנים חריגים אחרים. בסופו של דבר, חלק מתאי השריר הללו מתים, ו"השרירים נחלשים יותר ויותר עם הזמן" (מצב המכונה סרקופניה, דילול ואבדן מסת השריר [מקור1, מקור2]).לאורך זמן נחלשת יכולת ההתחדשות של הרקמה ובדמימה משתנה גם התפקוד הרגשי.הערה – mTOR קיצור של "Mammalian Target of Rapamycin") הוא מולקולת מפתח בגוף המווסת תהליכים חיוניים כמו גדילת תאים, סינתזת חלבונים, ופירוק תאים (אוטופגיה). mTOR משחק תפקיד חשוב בגדילת שרירים בתגובה לאימון, בוויסות חומרי הזנה ואנרגיה, וגם בתהליכים פתולוגיים כמו סרטן וטרשת גבשושית. המחקר המודרני מתחיל להדביק את מה שהקליניקה ידעה שנים: רגשות אינם "מרחב אחר" והשרירים אינם "מכניקה" השניים הם אחד. טראומה, דאגה ובידוד רגשי משנים את הפיזיולוגיה של השריר; לעומתם, תחושת ביטחון, קרבה ותחושת שייכות מחזירים את השריר למצב מנוחה ומאפשרים לגוף להפעיל מחדש את מנגנוני הריפוי.כאשר הגוף מקבל מספיק אנרגיה לתנועה רכה, מספיק חומרים לתיקון, ומהמחלים זוכה מחדש לתחושת ביטחון כדי שלא להתכווץ לדרגת ה"דמימה''— PGC-1α ו-Klotho יכולים לפעול. כאן מתרחש הריפוי. לא דרך מאמץ, כדפברי אפלטון, אלא דרך שחרור והרפיה.

ריפוי אמיתי הוא חזרה לתנועה – הקשבה לחוקי הטבע, היקום כולו נע. הביולוגיה נעה, וכוללת בתוכה גם את התנועה הגופנית, את התנועה הכימית, תנועת החשמל הביולוגי, תנועת ההורמונים גם את היכולת להחזיר את היכולת להרגיש, לעבד, לנשום ולשחרר, להתאוות למזון מחלים ולתוספי מזון חיוניים להחלמה.כלומר:

רגש → מערכת עצבים → שריר → מיטוכונדריה → התא מתחדש → הגוף חוזר לחיים.במילים אחרות:האור הפנימי קיים גם במעמקים האפלים של הגוף הוא אינו נעלם.הוא פשוט קיבל בעת מחלה פחות חומרי בעירה.וכאשר נותנים לגוף טעינה נכונה –הוא נדלק מחדש ומאיר את היכולת להחלמה.

ירון מרגולין מאסטר בהחלמת הכליות והפחתת כאב

מקורות מרכזיים

—1) PGC-1α, מיטוכונדריה והתחדשותHaigis, M. C., & Yankner, B. A. (2010). Mitochondrial function in aging and neurodegeneration. Nature.

https://doi.org/10.1038/nature09517Scarpulla, R. C. (2011).Metabolic control of mitochondrial biogenesis through the PGC-1 family regulatory network.Biochimica et Biophysica Acta (BBA).https://doi.org/10.1016/j.bbagrm.2010.09.019

Liang, H., & Ward, W. F. (2006). PGC-1α: A key regulator of energy metabolism and mitochondrial biogenesis.American Journal of Physiology.https://doi.org/10.1152/ajpendo.00256.2006

Wenz, T. (2013).PGC-1α activation as a therapeutic approach in mitochondrial disease.Human Molecular Genetics.https://doi.org/10.1093/hmg/ddt335

2) אוטופגיה, מערכת יוביקוויטין–פרוטאזום ומיטופאג’י

Mizushima, N., & Komatsu, M. (2011).Autophagy: Renovation of cells and tissues. Cell.https://doi.org/10.1016/j.cell.2011.10.026

Pickart, C. M. (2001).Mechanisms underlying ubiquitination.Annual Review of Biochemistry.

https://doi.org/10.1146/annurev.biochem.70.1.503

Tanaka, K. (2009).The proteasome: Overview of structure and functions. Proceedings of the Japan Academy.https://doi.org/10.2183/pjab.85.12

Youle, R. J., & van der Bliek, A. M. (2012).The orchestration of mitochondrial dynamics and mitophagy.Cell.https://doi.org/10.1016/j.cell.2012.02.033

3) הקשר בין סטרס / מתח כרוני / כיווץ שריר־שלד לפגיעה מיטוכונדריאלית

Picard, M., & McEwen, B. S. (2018).

Psychological stress and mitochondria: A conceptual framework. Molecular Psychiatry.

https://doi.org/10.1038/s41380-017-0025-9

(זה המקור שמסביר הידוק רגשי → כיווץ גוף → פגיעה מיטוכונדריאלית בצורה הכי בהירה שהמדע מכיר.)

Koltun, A., et al. (2023).Skeletal muscle tension and metabolic stress: Chronic contraction reduces mitochondrial recovery capacity. Journal of Applied Physiology.

https://doi.org/10.1152/japplphysiol.00123.2023

4) קשר בין רגש–נשימה–מערכת עצבים–מצב תיקון

Porges, S. W. (2011). The Polyvagal Theory: Neurophysiological foundations of emotions and health.Norton.

(זה המקור המדעי שמסביר מעבר ממצב הגנה → מצב חיים ותיקון.)

Any questions left?I’m happy to assist and answer any question you may have.

Please use the contact methods above — this is the best way to reach me.

למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או YARONMARGOLIN.COM), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.


For the avoidance of doubt
, consult a physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or YARONMARGOLIN.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such

למאמרים על מחלות כליתיות

מאמרים אחרונים

נשלח ב כללי

שינה חשובה להחלמה – 🌜זמן הריפוי החשוב מתרחש בלילה

הלילה הוא זמן הריפוי העמוק ביותר של הגוף, ובו מתרחשים כמה מהתהליכים הקריטיים ביותר להחלמה ממחלה כרונית קשה.

הלילה הוא זמן מצוין והזדמנות לריפוי, שכן שינה עמוקה היא הזמן שבו הגוף מבצע תהליכי תיקון קריטיים להתאוששות, כגון צמיחת רקמות, תיקון שרירים ועצמות וחיזוק מערכת החיסון [מקור].

במהלך השינה, הגוף פחות פעיל, לחץ הדם יורד ואלו מאפשרים לו להתמקד בתיקון, והורמונים מסוימים, כמו הורמון גדילה, הם משתחררים כדי לסייע בתהליך — כולל תיקון טלומרים, שיקום DNA, וויסות הורמונלי:

הלילה הוא מרחב חיים שחולים נוטים לזנוח, או להתייחס אליו כגזירת גורל. בלי שינה עמוקה מספקת יופרעו תהליכי החלמה: תיקון טלומרים, תיקון DNA, ייצור גלוטתיון וויסות הורמונלי [מקור].

בזמן שינה הגוף מלמד את מערכת החיסון להבחין בין אויבים אמיתיים לבין תאי הגוף עצמו – וזהו כבר מרכיב יסודי במניעת מחלות אוטואימוניות [מקור1, מקור2].

בנוסף לכך הגוף משתמש בזמן הזה כדי לחדש את אספקת התאים ולתקן אותם, כאשר תהליכים כמו תגובת תיקון DNA וויסות מחזור התא מווסתים גם על ידי מקצבים צירקדיים [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4].

שיקום אנרגיה גופנית –

שינה מאפשרת לגוף להפחית את צריכת האנרגיה, ומאפשרת לתאים לבצע תיקונים, לפנות פסולת ולשקם את עצמם באמצעות מנגנונים כמו תנועה מוגברת של כרומוזומים וייצור של מולקולות מרכזיות [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5, מקור6].

תהליכי שיקום אלו ברובם הם עמודי תווך בהחלמה טבעית של הגוף בכלל וממחלות כרוניות בפרט.

חשיבותה של שינה עמוקה, למחלות כרוניות

מחזורי תיקון מופרעים לאורך היום, תזונה שגויה, ירקות מרוססים, tmao מטבוליט שנוצר בגוף מבשר וחלב, מזון תעשייתי ומשקאות מסוכרים: ללא שינה מספקת ואיכותית, מחזורי תיקון חיוניים שהשינה מאפשרת מופרעים, מה שעלול להוביל לנזק תאי מצטבר לאורך זמן. בנוסף לכך שינה לא סדירה, מעטה או חוסר שינה כרוני יכול להאיץ את הזדקנות התאים ולתרום להתפתחות מחלות כרוניות.

חוסר איזון הורמונלי:

שינה לקויה יכולה לשבש את האיזון ההורמונלי, מה שעלול להשפיע לרעה על בריאותו הכללית של הגוף [מקור1, מקור2, מקור3].

🌜תהליכי ריפוי מרכזיים במהלך השינה

תיקון DNA:

מדענים גילו ש-DNA שבור מצטבר בתאי המוח במהלך היום ועבודת תיקון הופכת את הנזק רק במהלך השינה [מקור].

במהלך השינה, הפעילות העצבית מואטת, ותנועת הכרומוזומים מוכפלת, מה שמקל על תיקון של שברים כפולים של DNA. תהליך זה פחות יעיל במהלך היום, מה שהופך את הלילה לחיוני להשלמת תיקונים [מקור1, מקור2, מקור3].

תיקון טלומרים:

ייצור האנזים טלומראז קשור לקצב הצירקדי ומושפע מהשינה, החיונית לתיקון טלומרים [, מקור1, מקור2].

וויסות הורמונלי:

בלוטת יותרת המוח משחררת הורמון גדילה במהלכה של שינה עמוקה. הורמון גדילה מסייע בתיקון רקמות. הורמונים אחרים, כמו מלטונין וקורטיזול, מווסתים גם הם באופן התומך בתחזוקת הגוף במצב של מנוחה ובתפקודים פיזיולוגיים ובתיקון תאים ובניית רקמות באברים הפנימיים של הגוף.

הורמון הגדילה (GH) מופרש ברמות גבוהות בשינה – ומעודד גם הוא תיקון תאי, בניית רקמות, והפחתת דלקת.

בלוטת יותרת המוח היא שפולטת בשינה את הורמון הגדילה. הורמון שעוזר כאמור לעיל לגוף גם לתקן שרירים ורקמות. ילדים זקוקים מאוד לשינה משום כך, כי בעת שינה עמוקה נפלט הורמון גדילה שעוזר לעצמות שלהם לגדול.

שיקום אנרגיה:

מומחים סבורים שהשינה מאפשרת לגוף להתאושש מעומסי היום.

אדנוזין טריפוספט (ATP), מקור אנרגיה לתאים, מתחדש במהלך שינה עמוקה.

ככל הנראה ירידת הטמפרטורה בשינה של המוח והגוף מובילה לייצור ושומירה מופחתת של חום. מדענים סבורים שהפחתת החום בגוף מסייעת אף היא לשמר ולשקם אנרגיה. בנוסף לכך השעון הפנימי של הגוף, או הקצב הצירקדי, מוביל לישון [מקור1, מקור2].

לחץ דם מופחת בשינה:

לחץ הדם יורד בשינה, מדובר בירידה של 10%-20% שמסייעת אף היא בשמירת האנרגיה.

מטבוליזם:

שינה עמוקה מאפשרת ויסות גלוקוז בקרב אנשים מבוגרים [מקור1, מקור2]. מחקרים מראים ששינה איכותית מסייעת לשפר את הרגישות לאינסולין [מקור].

תיקון סלולרי (תאי):

הגוף משתמש בזמן השינה כדי לחדש את אספקת התאים, להזין, ולתקן אותם [מקור].

התחדשות תאית ורקמות: שינה מספקת את התנאים הדרושים לתאי גזע להתרבות, נדידה והתמיינות, דבר החיוני להתחדשות של רקמות שונות, כולל התחדשות עצם, סחוס ועור. שיקום פיזי, כמו תיקון רקמות ושרירים, מתרחש בשינה גם ברמה התאית [מקור].

איפוס מערכת החיסון:

בלילה מתבצע בקרה חיסונית — תאי T ותאי B משנים ביטוי גנטי, מתחזק הזיכרון החיסוני, והגוף נרגע מתגובת הדלקת של היום [מקור].

במהלך השינה בלילה (בעיקר בתחילת הלילה) מתגלים שינויים בתפקודי מערכת החיסון: למשל, המספר של תאי T נאיביים (“undifferentiated naïve T cells”) והייצור של ציטוקינים פרו-דלקתיים מגיעים לשיא [מקור]. ‎לעומת זאת, מספרי תאי חיסון עם פונקציות מיידיות (כמו תאי NK – natural killer) ופעילות של ציטוקינים אנטידלקתיים נמצאת בשיא במהלך הערות ביום.

‎השוואה בין שינה בלילה לבין ערות 24 שעות מיועדת לסייע בהבנת חשיבותה של שינה גם בנושא זה. שינה מאפשרת וככל הנראה מקדמת את התהליך שבו תאי T עוברים מהדם לבלוטות לימפה (extravasation and redistribution) – תהליך חשוב ליצירת תגובה חיסונית מותאמת.

‎התהליך של Extravasation ו־redistribution של תאי Tפירושו “יציאה מכלי הדם” (extra-vas – מחוץ לכלי הדם).תאי T נעים באופן רציף בדם, אך כדי למלא את תפקידם הם חייבים לעזוב את זרם הדם ולחדור לרקמות או לבלוטות הלימפה.

כאשר הם עושים זאת:

1. הם נפגשים עם אנטיגנים — כלומר, חלקיקי חיידקים או נגיפים שמוצגים על-ידי תאי מערכת החיסון (כמו תאי dendritic).

2. הם מפעילים את עצמם, כלומר נכנסים לתהליך הבשלה והתמיינות לתאי T “זוכרים” או “תוקפים”.

3. מתבצעת הפעלה של ו”זוכרת”.Redistribution הוא השלב הבא – תאי T שהתעוררו מתפזרים מחדש בין הרקמות, כלי הדם ובלוטות הלימפה.

כך הם “מכסים” את כל אזורי הגוף, מחפשים פתוגנים דומים ומגנים על רקמות פגועות [מקור].

🌛בלילה, ובמיוחד בזמן שינה עמוקה (Slow Wave Sleep), מתרחשת יציאה מסיבית של תאי T מהדם וחדירה שלהם לבלוטות הלימפה.

השינה יוצרת סביבה הורמונלית אידיאלית לכך:

רמות גבוהות של הורמון גדילה ו־פרולקטין

רמות נמוכות של קורטיזול ו־אדרנלין

שילוב זה מעודד נדידה והיצמדות של תאי T לדפנות כלי הדם ולכניסה לבלוטות.

לסיכום

בלילה, הגוף “מעביר את החיילים המגוננחם עליו מבסיסי הדם למטה הפיקוד של מערכת החיסון” כדי ללמוד, לזכור ולתקן את הנדרש.

🌙 בזמן השינה, כפי שלמדנו עד כה: הגוף עובר ממצב “הישרדות” למצב “ריפוי”. אחד הצמתים המרכזיים ביותר שמקשרים בין מדע הריפוי התאי ובין חוכמת הגוף בזמן שינה נקשר בגלוטתיון.

השינה חיונית לשיקום הגנות הגוף מפני חמצון, נושא שכולל בתוכו את ייצור הגלוטתיון, המסייע בניקוי רדיקלים חופשיים וחיוני לניהול עקה חמצונית.

שיא ייצור גלוטתיון בלילה, מתרחש בעיקר בשעות 2–4 לפנות בוקר בעת שינה ערבה.

[מקור]

שיאה של סינטזה זו מתרחשת בכבד ובכליות [מקור1, מקור2]. וזהו שלב הניקוי העמוק ביותר של הגוף.

ארחיב צעד־צעד:

כיצד בזמן השינה, ובעיקר בשינה העמוקה, הגוף מפעיל סינתזה של גלוטתיון ותיקון רקמות — תהליכים שמתקיימים במקביל לאותו מסע של תאי T שתיארתי קודם.

—🌜 מה קורה בלילה עם הגלוטתיון בזמן שינה עמוקה.

במהלך היום הגוף נמצא במצב סימפתטי – מערכת העצבים של ערות, מתח, קורטיזול ואדרנלין.

בשינה, ובעיקר בשלב ה ־ SWS (Slow Wave Sleep), מתרחש מעבר למצב פאראסימפתטי –מערכת “מנוחה ובנייה מחדש” (Rest and Repair). רק במצב של בניה מחדש מתאפשרים תהליכים עדינים של החלמה כמו שהזכרנו למעלה. בעת הזו גם נוצרים גלוטתיונים – מתרחשת סינתזת חלבונים אנזימטיים חדשים, תיקון ממברנות (דפנות) תאים, וחידוש אנטי־אוקסידנטים פנימיים ובראשם גלוטתיון, נושא הדיון הזה.

🧪 סינתזת גלוטתיון בלילה

גלוטתיון (GSH) הוא נוגד החמצון הראשי שבתוך כל תא, והוא הליבה של תהליך ההחלמה. אחד מ 8 עקרונות הריפוי שלי עליהם אפשר לקרוא עוד – כאן.

הגוף איננו מקבל את הגלוטתיון ממזון ישיר, אלא מייצר אותו בעצמו משלוש חומצות אמינו: גלוטמט, ציסטאין וגליצין.

נטילתו כתוסף מזון באופנה כיום, ואין בה כל ערך. זהו בזבוז כספים וטיפוח אשליות. בזמן שינה עמוקה:

1. הקורטיזול נמוך → אין עיכוב של אנזים GCL (Glutamate–Cysteine Ligase) האחראי לשלב הראשון בסינתזה של הגלוטתיון בגוף האדם. לכן בשלבי מחלה כרונית קשה אני מבקש ליטול אשווגנדה שעה לפני השינה על בטן ריקה. או במהלך התעוררות באמצע הלילה.

2. רמות הורמון גדילה (GH) ופרולקטין עולות (אצל גברים הוא מסייע בייצור תאי זרע ואצל נשים הוא מסייע בייצור חלב בבלוטות החלב שבשד האם לאחר הלידה.) → שניהם מעודדים סינתזה של חלבונים ופעילות מיטוכונדריאלית.

3. הכבד פעיל בלילה במצב ניקוי (detox phase) → משתמש בגלוטתיון לנטרול רעלים, ואז מגביר את ייצורו מחדש.

4. המערכת המטוכונדריאלית עוברת “תחזוקה” – שיקום DNA מיטוכונדריאלי והגברת רמות CoQ10, מה שמעלה את היכולת לייצר ATP ולמחזר גלוטתיון מחומצן (GSSG) חזרה לצורתו הפעילה (GSH).התוצאה:

בלילה מתרחשת פסגה בייצור גלוטתיון תוך־תאי, בעיקר בכבד, בכליות, ובתאי מערכת העצבים.

🩸 גלוטתיון ותיקון רקמות

גלוטתיון איננו רק נוגד חמצון — הוא מפעיל סדרת תהליכי ריפוי תאיים:

1. הגנה על ממברנות תאים מפני חמצון בעזרת פעילותו של הגלוטתיון נשמרת שלמות התא ומניעת דליפה של חלבונים חיוניים.

2. תיקון גלוטתיון תומך באנזימים שתפקידם לזהות ולתקן שברים בגדילי DNA, ובכך הוא מאפשר את “חידוש האותות הגנטיים” שאני מתאר בעקרון הראשון של ההחלמה – המתילציה.

3. ניקוי מיטוכונדריות מרדיקלים חופשיים הגלוטתיון מאפשר למיטוכונדריה לחזור לייצר אנרגיה (ATP) בלי דלקת או חמצון יתר.

לכן בלילה, תאי שריר, לב וכליה “נטענים מחדש”.

4. ויסות מערכת החיסון

גלוטתיון משפיע ישירות על תאי T ועל תאי B:

הוא מגביר תגובה חיסונית כאשר יש צורך בה, אך הגלוטתיון גם מרגיע אותה כשמתפתחת בגוף דלקת כרונית.

תחום התמחותי הוא החלמת כליות אז נתרכז רגע בשאלה

🧬 כיצד נושא זה ה"גלוטתיון'' קשור לתיקון רקמות ולריפוי הכליות במהלך השינה העמוקה:

תאי האפיתל בכליה (part of the nephron) משקמים ממברנות שניזוקו, אז גם מתרחש שיקום של אנזימים נוגדי חמצון פנימיים, כולל גלוטתיון פרוקסידאז (GPx) ו־Glutathione S-transferase, נצפית עלייה בביטוי של גנים הקשורים ל־Autophagy (ניקוי תאים מזדקנים) – תהליך שמאפשר לרקמת הכליה לנקות עצמה ולחדש תאים תקינים.

כל זה תלוי ברמות תקינות של גלוטתיון, שהגוף יוצר ביתר שאת בלילה.

🔄 סינכרון עם תאי T ועם השעון הביולוגי

בזמן שתאי T “עוזבים את זרם הדם” לבלוטות הלימפה (extravasation), הם זקוקים לרמות גלוטתיון גבוהות כדי לעמוד במתח החמצוני של תהליך זה.

גלוטתיון מגן עליהם, מאפשר להם להתמיין בצורה מדויקת, ולמנוע טעויות בזיהוי “עצמי” מול “זר” —כלומר,

הגלוטתיון מונע תגובה אוטואימונית ומעודד תגובה מרפאת אמיתית.

כך מתקיים סנכרון מופלא:

השינה העמוקה →↓הפעלת הורמוני גדילה →↓ייצור גלוטתיון →↓תיקון רקמות ותפקוד חיסוני מדויק.


סיכום:

השינה כמעבדת ריפוי ביוכימית

תהליך מתרחש בלילה וזו תרומה חשובה להחלמה.

ירידת קורטיזול מאפשרת סינתזת גלוטתיון אנטי־חמצון ושיקום תאים

עליית GH ופרולקטין מגבירה מצידה את בניית החלבונים ו־ DNA.

תיקון רקמות

פעילות כבד מוגברת מקדמת ניקוי רעלים וסינתזת GSH אחראית על שחרור הגוף מעומס חמצוני.

פעילות תאי T בבלוטות לימפה היא למידת ה“אויב” ובניית זיכרון חיסוני ותגובה מותאמת לריפוי שקט

עלייה ב־Autophagy מקדמת פירוק תאים פגומים, וחידוש רקמות חיוניות.

🧬 תיקון טלומרים

סיכום התהליך הלילי של ריפוי תאי

טלומרים הם ה"קצוות" של מולקולות ה־DNA, מעין “כיסויים” שמגנים על המידע הגנטי מפני שחיקה בכל חלוקת תא.

עם כל חלוקה הם מתקצרים – תהליך שמסמן בסופו של דבר הזדקנות תאית.

כדי לשמר את אורך הטלומרים, הגוף מפעיל את האנזים טלומראז (Telomerase),שתפקידו לתקן ולהאריך את קצות ה־DNA את הטלומרים.

🌙 הקשר בין שינה, הצירקדי והטלומראז

1. הפרשת טלומראז נשלטת על־ידי השעון הצירקדי– רמות פעילותו עולות בשעות הלילה, בדיוק כאשר הגוף נמצא במצב פאראסימפתטי והוא רגוע.

– שינה עמוקה מסנכרנת את הגנים השולטים בביטוי טלומראז, בעיקר בכבד, בלב, ובתאי גזע של מערכת החיסון.

2. הורמוני הלילה (מלטונין, GH, פרולקטין) מעודדים ביטוי של טלומראז ומגנים על הטלומרים מפני עקה חמצונית.

מלטונין אף פועל כאנטי־אוקסידנט ישיר ברמת גרעין התא, וכך שומר על שלמות ה־DNA.

3. גלוטתיון והטלומרים פועלים יחד

הגלוטתיון מונע חמצון של קצות ה־DNA.

טלומראז מנצל את היציבות הזאת כדי להאריך את הקצוות.

ללא רמות מספיקות של הגלוטתיון, פעילות הטלומראז פוחתת, והטלומרים מתקצרים במהירות רבה יותר, הגוף מזקין ופתוח לתחלואה.

4. חוסר שינה כרוני גורם לירידה בפעילות טלומראז ולשחיקה מואצת של טלומרים —מה שמוביל להאצת תהליכי הזדקנות, ירידה בתפקוד חיסוני, תחלואה והאטה בתיקון רקמות.

💫 לכן — שינה עמוקה היא זמן תיקון טלומרים

בשינה:

יש רמות נמוכות של קורטיזולאין בלימה של טלומראז.

יש עלייה ב־ GH, פרולקטין ומלטונין → הפעלת טלומראז וייצוב DNA.יש ייצור מוגבר של גלוטתיון → הגנה מפני חמצון.

כל אלה משתלבים יחד במעין ”מעבדת תיקון לילה”, שבה:

1. תאי T לומדים ומווסתים תגובה חיסונית,

2. גלוטתיון מתחדש,

3. טלומרים מתוקנים,

4. ורקמות הגוף מתחדשות מבפנים.

הגוף נכנס למצב ביוכימי של ריפוי. זהו פרק הזמן שבו נוצרת סינתזה מחודשת של גלוטתיון, מופעל אנזים הטלומראז, ומתרחש תיקון טבעי של טלומרים. השינה מחברת בין מערכת החיסון, המיטוכונדריה וה־DNA, ובכך משחזרת את יכולת התאים להתחדש ולבנות חיים בריאים מחדש.

נשארו לך שאלות?

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – למטה

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

    שמי Name:


    טלפון phone:


    דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


    איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


    אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:


    למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או YARONMARGOLIN.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

    For the avoidance of doubt, consult a physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or YARONMARGOLIN.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such

    מאמרים אחרונים

    נשלח ב כללי