.ירון מרגולין – מייסד לחיצות ההחלמה להבראת הגוף והנפש – ירון מרגולין

על ההחלמה – למה הגוף לא מחלים — וכיצד להחזיר לו את היכולת הטבעית לעשות זאת

פורסם ב 9 בנובמבר 2025 ע"י

ירון מרגולין — אין תגובות ↓

הביולוגיה של ההחלמה: האנרגיה, התנועה והביטחון שהגוף צריך כדי לתקן ריקמה פגועה או דלקת כרונית

מאת ירון מרגולין

פיליפוס מאקארנאניה היה הרופא שהציל את אלכסנדר הגדול, לפי המסורות ההיסטוריות, באמצעות טיפול שכלל מתן מים כשהוא חולה מאוד. הרופא הזה נחשב לגיבור רפואי במיתוס סביב אלכסנדר הגדול, שהפגיש בין רפואה עתיקה לטיפול חסר תקדים שהציל את חייו.בהקשר זה, הציור שנוצר מתאר את אלכסנדר הגדול חולה במיטתו, כשהוא נראה חלש אך עם תקווה, ופיליפוס מאקארנאניה מטפל בו במתן מים להחזרת בריאותו. ברקע, עומד פטולמיוס, מלך מצרים בעתיד וחבר קרוב של אלכסנדר, מראה דאגה והערכה כלפיהם.

על ההחלמה

החלמה היא תהליך טבעי בו מתרחשת הפעלה מחדש של מנגנוני תיקון פנימיים הקיימים בגוף האדם.

הביולוגיה המודרנית מראה כי ברוב מחלות הדלקת הכרוניות והניווניות, הבעיה איננה העדר יכולת להחלים, או רצון לצאת מהמצב הקשה ולהחלים. הבעיה המרכזית היא, לעתים קרובות, גירעון באנרגיה תאית וכישלון בתיקון רקמות. כלומר, ירידה ביכולת התאים לייצר אנרגיה ולחדש רקמות שנפגעו [מקור1, מקור2, מקור3].

מרסיה הייגיס (Marcia C. Haigis), פרופסור לביולוגיה של מערכות וחוקרת מובילה בבית הספר לרפואה של הרווארד, הקדישה את עבודתה להבנת הדרך שבה תאי הגוף מווסתים אנרגיה ומטבוליזם. המחקר שלה חושף כיצד המיטוכונדריה (צורת הרבים של מיטוכונדריון) – תחנות הכוח של התאים – מגיבות ללחץ, הזדקנות ומחלות כרוניות. עבודתה מדגימה שהפעלת מסלולים כמו SIRT1 ו-PGC-1α יכולה לא רק לשפר את יעילות ייצור האנרגיה, אלא גם לתמוך בתהליכי תיקון רקמות, הארכת חיים ושיקום תפקוד תאי – כלומר החלמה. ממצאיה של הייגיס מספקים בסיס מדעי עמוק לתהליכי ריפוי טבעיים המבקשים להחזיר לגוף את יכולת ההתחדשות הפנימית שלו.

גירעון אנרגיה עומד במרכז התחלואה, המחסור האנרגטי מקשה על תאים לבצע תיקונים נחוצים ועל תאי גזע לייצר רקמה חדשה ובריאה, מה שמוביל בהמשך לניוון של הרקמות

[מקור1, מקור2].

כשל מטבולי הוא החלשה מתמדת של מערכת ההחלמה שמוביל בהתמדה לנזק ברקמות וחוסר תיקון, הוא למעשה מצב של דלקת כרונית וזאת בניגוד לדלקת חריפה (אקוטית) ומגנה (כלומר, בהבדל מהתגובה של הגוף להגנה על עצמו מפני מזהמים. דלקת אקוטית יכולה להתפתח בעקבות חשיפה לנגיפים או חיידקים, כמו ברונכיטיס חריפה, ולעיתים נדירות עלולה להפוך לדלקת כרונית אם הגוף אינו מצליח להתגבר עליה.) [מקור1, מקור2]. לכן, טיפול במחלות כרוניות דורש התמקדות בשיקום תפקוד המיטוכונדריה כדי לתמוך בייצור אנרגיה תאית ובהתחדשות רקמות, ולא רק בניהול תסמיני הדלקת (נטילת תרופות) [מקור1, מקור2, מקור3].

גירעון אנרגיה הוא אם כן, פגיעה בתפקוד המיטוכונדריה וביכולת הביוגנרטיבית של הרקמה [מקור1, מקור2, מקור3].

מיטוכונדריה הן תחנות הכוח של התא, העברונים שממירים חומרים מזינים לאנרגיה (ATP) הדרושה לכל תפקודי התא, כולל תיקון וחידוש. כאשר תפקודן נפגע, הדבר מוביל לגירעון אנרגטי המונע מרקמות להחלים ולהתחדש ביעילות.

מחקרים חדשים מאשרים כי חלבון PGC-1α הוא מווסת ראשי של ביוגנזה מיטוכונדריאלית וממלא תפקיד מרכזי בבקרת תפקוד המיטוכונדריה ובמטבוליזם האנרגיה [מקור].

הערה: ביוגנזה מיטוכונדריאלית הוא תהליך של יצירת מיטוכונדריה חדשות או הגדלת הגודל שלהן בתאים.

תפקוד זה שב ואושר על ידי מחקרים המראים כי ביטוי יתר של PGC-1α מגביר את מספר ה-DNA המיטוכונדריאלי בתאים. PGC-1α מופעל בתנאים כמו קור [מקור], או פעילות גופנית ממושכת ומגיב לדרישות מטבוליות כדי לקדם ביוגנזה מיטוכונדריאלית, זרחון חמצוני וקליטת גלוקוז [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5, מקור6].

מחקריהם של ברוס מ. ספיגלמן (Bruce M. Spiegelman), פ. פויגסרבר (P. Puigserver) ד. קנוטי (D. Knutti) ועמיתיהם בתחום בקרת המיטוכונדריה מצביעים על תפקיד מרכזי של החלבון PGC-1α כרגולטור-על של ביוגנזה מיטוכונדריאלית, שיקום תפקוד שריר ושמירה על הומאוסטזיס מטבולי [מקור1, מקור2, מקור3].

כאשר חלבון PGC-1α פעיל, תאים מייצרים יותר ATP (מקור אנרגיה), מפחיתים עומס חמצוני ומשקמים מבנה תוך-תאי, מה שמשפר את תפקוד הרקמות ומחזירים לרקמה את יכולת תפקודה – החלמה.

כאשר הPGC-1α מדוכא (בעייפות כרונית, מחלותכליה, סוכרת, מחלות שריר ונוירודגנרציה) — יכולת הבנייה מחדש נחלשת כמעט לחלוטין.

הפעלת PGC-1α אינה תוצאה של הצהרה פסיכולוגית, הסרת קללה, או הפעלתה של התקווה.

הפעלת PGC-1α מתאפשרת באמצעות גירויים ביולוגיים מדידים:

הפעלת שריר באמצעות אימון מותאם אישית🚴, הליכה מתמשכת🚶, תרגול מפרקים קלים 🏌️– בצורה שאינה גורמת לכאב חריף או עייפות יתר🤹, חשיפה למקורות הזנה נכונים🍎, ושיפור ובקרת גנים, גם שינוי מרחב רגשי🥗🏖️ [מקור1, מקור2, מקור3 מקור4, מקור5, מקור6, מקור7, מקור8]. כאשר מפעילים מחדש את מנגנוני הבנייה של התאים (PGC-1α), הגוף מתחיל להחלים.

למה הגוף מפסיק להחלים את עצמו🍁

החוקר שהוביל את ההבנה הזו הוא פרופ' ברוס ספיגלמן (Harvard Medical School), יחד עם חוקרים כמו זולטאן ארני ויוהאן אאוורקס. הם הראו שהגוף אינו מפסיק להחלים מפני "עין הרע", או משום שחסרה לו “רוח חיים”, רצון אנושי, או מפני ש"הנפש נפגעה" וסובלת מניפולציות ומרגשי אשמה — אלא מפני ש

מנגנוני ייצור האנרגיה בתוך התאים האטו💔.

וכשהם מאיטים יכולת הייצור יורדת —התאים אינם מתקנים נזק😭. הרקמות מאבדות חיוניות. ואיברים שלמים נכנסים לעייפות ביולוגית🛌. אחד הנזקים הגדולים – פגיעה בייצור חלבון ההחלמה מספר אחד CIRBP🧞 ובשפה האקדמית: חלבון קושר RNA המושרה בן השאר על ידי קור הוא חלבון שבבני אדם מקודד על ידי הגן CIRBP.[מקור1, מקור2, מקור3]

אבל כאשר מפעילים שוב את PGC-1α, שהוא החלבון שמכוון את יצירת המיטוכונדריה ואת תיקון הרקמות —הגוף מתעורר💫 [מקור]. הגוף יכול לזמן לעצמו א גם את חלבון ההחלמה CIRBP🧞 נושא שאפרט במאמר נפרד "איך משתמשים ב-CIRBP🧞 "להחלמה (או במילים אחרות: איך מעוררים את החלבון CIRBP 🧞מחדש)

בקצרה

„החלבון CIRBP (Cold-Inducible RNA-Binding Protein) מבוטא בבעלי חיים מאריכי חיים [מקור], אבל גם בבני-אדם ונמצא כאחד מהמולקולות המשמעותיות בתגובת הסטרס של התא [מקור]. במחקרים מול מערכות תאים אנושיות ומשולבות זוהה כי לאחר נזק לגנום — במיוחד שברי-דו־גדיל (DSB) — CIRBP🧞 נצמר באזורי הנזק דרך PARP1, מסייע לגיוס קומפלקס MRN וה-ATM, משתתף בתהליכי תיקון באמצעות HR ו-NHEJ ומטיב את יציבות הגנום

מקור1, מקור2]].

CIRBP – הוא מנגנון שנחשף לאחרונה, ושקיים בגוף האדם מלידה. נמצא שCIRBP מאריך ב 200 שנים אח חיי לוויתן ראש-הקשת. מהלויתנים שחיים בים הצפוני [מקור] גם כאן אין להוסיף דבר מבחוץ, אלא רק להסיר את מה שמעכב את פעילותו או את ייצירתו בגוף: סטרס כרוני, חמצון יתר, וחוסר חמצן תאי👹.

כאשר התא חוזר ל"מצב בטוח", CIRBP מתחיל לעבוד, והוא:

מייצב את –mRNA כדי שהתא יוכל לייצר חלבוני תיקון [מקור].

מאפשר כם את ההפעלה של PGC-1α CIRBP ומגן על ה-DNA [מקור].מפני טעויות ושברים.

וזה בדיוק המקום שבו המחסורים הטבעיים שנמצאים בגוף שלנו 👹:- חימצון, מחסור בסלניום, בגלוטתיון, במגע קרני שמש, ביסודות הנה איכותיים. נושאים שאני מדבר עליהם בקליניקה ומסכם במאמרי: 8 עקרונות ההחלמה (גלוטתיון, קלוטו, PGC-1α) עוצרים את ההחלמה:

גלוטתיון נמוך → ה –mRNA מתחמצן → CIRBP לא מצליח להגן → התיקון נעצר

קלוטו נמוך → תאי הכליה מאבדים את היכולת להתחדש → CIRBP "עובד לבד" וחלש

PGC-1α נמוך → אין שיקום מיטוכונדריות → אנרגיית התא לא עולה → ההחלמה לא מתקיימת

CIRBP הוא קו התפר:
אם הוא פעיל – התיקון מתחיל.
אם הוא כבוי – התא "ממשיך להידרדר בשקט".

בהקשר לכך, ניתן להציע להעלות את הביטוי או הפעילות של CIRBP בתאים — דרך הפחתת סטרס חמצוני, שיפור רזרבות גלוטתיון, חשיפה מבוקרת לקור/סטרס מתון, ושיקום מיטוכונדריאלי (PGC-1α) אלו עשויים (ע"פ המחקרים האחרונים) לתרום לשיפור התשתית התאית לתיקון DNA [מקור], הקטנת מצבורי DNA פגום, ולבסוף לקידום תהליכי החלמה טבעית ברקמות פגועות, כגון כליה.

חשוב להבהיר כי אף-על-פי שמחקרים מראים קשרים מבניים בין CIRBP לתיקון DNA, לא קיימים עדיין מחקרים קליניים בבני-אדם שמאשרים את משמעות השינויים ברמת CIRBP להחלמה ברקמות כלייתיות. לפיכך, מדובר בהשערה מושכלת שנגזרת ממחקרים מוקדמים במעבדה וספרות ביולוגית עדכנית.“

גורמים שמשפיעים על הפעלת PGC-1α ומקדמים תהליכי החלמה

פעילות גופנית: אימוני סיבולת מעודדים ביוגנזה מיטוכונדריאלית כתגובה להגדלת דרישת האנרגיה של התא.בקרת גנים: שעתוק הגנים, ובראשם גן ה-PPARGC1A, ממלא תפקיד מפתח בוויסות התהליך, במיוחד ברקמות עשירות באנרגיה: לב, מוח, כליות וכבד.תהליכים תאיים: כאשר מיטוכונדריה ישנות ממוחזרות בתהליך המכונה "אוטופגיה", הגוף מגיב על ידי יצירת מיטוכונדריה חדשות.

חשיפה לקרני שמש, ומנת עדשים לחיזוק .השרירים של הלוחם שנחלש

תוספים תזונתיים: תוספים כמו CoQ10 ו-PQQ תומכים בביוגנזה מיטוכונדריאלית ובייצור אנרגיה בתא. חשיפה לאור שמש (UV-B)- ישיבה חשופה (עירום) בשמש – חשיפה לאור שמש, במיוחד לקרינת UV-B, חיונית לייצור ויטמין D בגוף. תהליך ייצור הוויטמין מתחיל כאשר 7-דהידרו-כולסטרול בעור נחשף לקרינת UV-B, והיא הופכת לוויטמין D פעיל בגוף ללא צורך באנזימים [מקור].

הקשר בין PGC-1α לוויטמין D הוא דו–כיווני, אך בעיקר יש ראיות שמראות שוויטמין D משפיע על רמות הביטוי של PGC-1α אך גם שה-PGC-1α מפעיל את ויטמין D. מחקר שנערך במודל של חסר ויטמין Dתזונתי בעכברים הראה כי חסר בוויטמין D גרם להורדה משמעותית ברמות החלבון של PGC-1α בשריר, מה שמצביע כי ויטמין D חשוב לשמירה על ביטוי תקין של PGC-1α ולפונקציות מטבוליות ותפקוד מיטוכונדריאליPGC–1α משפיע על פעילות ההחלמה של ויטמין D. הוא קואקטיבטור המשפר את פעילות קולטני ויטמין D, ובכך ויטמין D להופך למשפיע חזק יותר על תהליכים תאיים חיוניים, כולל אלו הקשורים למטבוליזם אנרגטי ורגולציה גנטית. קשר זה חשוב במיוחד באיברים כמו כליה, כבד ושריר, ויכול להשפיע על תהליכי ההחלמה במצבים מטבוליים ומחלות כרוניות [מקור1, מקור2].

איך מפעילים PGC-1α בגוף חולה?

עדינות נדרשת להפעלת ה- PGC-1α באדם חולה. בהחלט לא במאמץ גבוה. אלא בעומס נמוך, רך, חוזר, מחזורי.

זה נקרא: Low-intensity sustained activationאו בעברית:

הפעלת רצף עדינה ומתמשכת.

שני מצבים שונים של הפעלת PGC-1α:

1. בגוף בריא וחזק – הפעלתו מתרחשת בעיקר דרך:

• אימוני סבולת

• מאמץ אירובי

עומס כנגד התנגדות (הרמת משקולות)• איזומטריה חזקה•

HIIT או High-Intensity Interval Training, הוא שיטת אימון אינטרוולים בעצימות גבוהה הכוללת פרצי פעילות אינטנסיביים עם הפסקות קצרות של מנוחה או פעילות בעצימות נמוכה. לרוב האימון נמשך 10-30 דקות.

כלומר אצל אדם בריא: הגוף משתמש במאמץ כדי להגדיל מיטוכונדריה כשהוא מסוגל לכך.

2. בגוף חולה / חלש / המצב שונה. הגוף מתעייף בקלות –כאן מאמץ לא מפעיל PGC-1α אלא מכבה אותו .

למה המאמץ הטוב לבריא מזיק לחולה?

כי הגוף נכנס למצב חירום אנרגטי, והגוף כמו אומר:

> “אין לי מספיק ATP. עצור תיקון. עבור למצב הישרדות.”כאן רצון יתר למשל, דרוש איפוק וריסון עצמי (σωφροσύνη) ולא- התוצאה:

עומס → דלקת → עייפות → החמרה.

חוכמת הגוף אומרת:

> “תן לי תנועה בשטח שאני יכול לשאת, ובוא נרקוד, אפילו על הבלטה, כך, בהדרגה תהיה לי אנרגיה להפנותה לבנייה.”וזה מה שאני מלמד כבר שנים: מיקרו-תנועה.

נשימה עמוקה (תירצה שפנאוף).

תנועה מעגלית מפרקית (סביבונית) [מקור].

הליכה רכה.

היחשפות לקרני השמש.

סקרנות – יצירה אמנותית נכונה – פסל, ציור או שירה – יכולה להעיר את החלק התבוני והרגשי בנפש, להוביל אותנו להרהור, הרמוניה והשראה. לכן, היחשפות למלאכת האמן הגדול באמת (טינטורטו, רמברנדט, בטהובן, מוצרט, בנבנוטו צ'ליני, פרנצ'סקו מסינה, לאה גולדברג, שאול טשרניחובסקי) והתבוננות למעמקיה מפעילה את המערכת הביולוגית.

עבודה עדינה על עומק שריר.

"לחיצות ההחלמה".

באופן מעשי זה קורה כך:

תנועה עדינה = עלייה מתונה בזרימת דם עלייה חדה בחמצן = ייצור ATP בסיסי

העומס מתאים ולא שובר סיבים.

מרחב הרגשות משתנה מעט, תגובת סטרס נחלשת ונפתחת יכולת החשיבה ההגיונית.

ואז → PGC-1α נדלק

כלומר:

בגוף בריא → מאמץ מייצר בנייה.

בגוף חולה → מאמץ הורס.

בגוף חולה צריך:

מעט, לפעול לאט, בעקביות.

—

ולכן המשפט המדויק שלנו הוא:

PGC-1α אינו מופעל מעוצמה אלא מיכולת.

מה שהגוף יכול לשאת בנחת – הוא שממנו יכולה להיבנות ההחלמה.

—

הפעלת PGC-1α בגוף חלש מתרחשת דרך תנועה עדינה ומתמשכת, לא דרך מאמץ.כאן משתלב רעיון פילוסופי שניסחו הקדמונים והדהד שפינוזה בגבורה באתיקה שלו:

הגוף והנפש אינם שתי מערכות המשפיעות זו על זו, אלא שתי צורות של אותו תהליך חי.לכן, שינוי במרחב הביולוגי כרוך בשינוי בחוויה, ולהפך.

כאשר המטופל מתחיל לנוע, לנשום, להיחשף לקרני אור השמש, ולהפעיל מחדש רקמות — כושר הפעולה (Conatus) שב ומתייצב, והמערכת הנפשית נעה באותו הכיוון.

מכאן עולה שאלה מרכזית:

אם מנגנוני ההחלמה קיימים, מה מעכב את הפעלתם?

1: הפרעה למרחב הביולוגי.

לאחר ש ־PGC-1α מתחיל לפעול מחדש, הגוף מנסה לחזור לתיקון רקמות. אבל כאן מופיע תנאי נוסף, קריטי, ולעיתים הוא זה שקובע האם תתרחש החלמה או שהגוף יישאר תקוע במצב דלקתי-כרוני:

גלוטתיון – השומר, המתקן, והמאפשר תהליכי החלמה גלוטתיון הוא המולקולה המרכזית בתיקון נזק חמצוני בתוך התא.

בלי גלוטתיון, התאים אינם מסוגלים:

• לתקן דנ"א•

לנקות פסולת תאית•

לנטרל רדיקלים חופשיים•

למנוע דלקת• ולהחזיר את התאים לתפקוד תקין

כלומר:

בלי גלוטתיון — החלמה לא מתרחשת, גם אם הרצון עז, וגם אם קיימת אמונה עמוקה, והנחתם שרשרות שום בכניסה לבית ומלמלתם את כל ספר תהילים או את שיר השירים וגם את הסונטות של פטררקה לגבירה לאורה.

אנו למדים על ההבדל בין תקווה לבין ריפוי:

תקווה מבקשת.

אבל, ריפוי פועל.

גלוטתיון לא מיוצר משירי אהבה, געגועים ותחינות לסליחה, חמלה והכרה ברגשות אשמה, גם לא מדימיון, מרצון טוב, או ממנטרות אחרות.

הוא מיוצר מהתנאים שבהם הגוף מסוגל לבנות אותו.

ובמנגנון הביולוגי זה פועל כך:

כדי לייצר גלוטתיון, הגוף זקוק לשלושה יסודות:

1. חומצות אמינו זמינות (בעיקר Cysteine (קטניות, בצל וירקות כמו ברוקולי וכרובית.), Glycine (עצמות, ג'לטין, (קטניות, וזרעים כמו דלעת, צ'יה, וחמניות גם ביצי שלו), Glutamate אבקת מרק שמכילה , מונוסודיום גלוטמט – MSG, עגבניות, פטריות, ואפונה).

2. שינה עמוקה, שבה הכבד מייצר מחדש מלאי תיקון

3. עומס דלקתי נמוך, כדי שהגלוטתיון לא יישרף מהר מדי.

כאשר האדם חרד, מותש, לא אוכל מספיק חלבון איכותי (כוסמת ירוקה מונבטת, נאטו או חומוס), פוחד, מהסס לפעול, ישן רע, חי תחת סטרס – הגלוטתיון נשרף מהר יותר מכפי שהוא נבנה. וזה הרגע שבו אנשים מתחילים לומר לעצמם אני מוכרח להגיע למומחה להחלמה, די עם העמידה במקום, די עם הכדורים שלא עוזרים:

“אבל אני מאמין, אני רגיל לרופא שלי, אני מקווה… אבל בשורה התחתונה אני לא מחלים!” והתשובה שקטה, פשוטה, כמעט ענווה:

תפילת הגוף לריפוי היא הדרך להחלמה, והיא פשוט עבודה, התמדה וסיפוק הצרכים הנדרשים להחלמה. שנאמר ה' ברא לעשות. האמונה ברופא, בפסל קדוש, בקופסא השחורה, בשליח הממסד הדתי, בכדורים, או דיקלום ותחינה לפני הלא נמצא ולא קיים – נותן לאנשים מסוימים הרגשה טובה, אבל היא רק פריט זעיר בנדרש להחלמה.

ההחלמה מתרחשת בדרך כלל רק על-ידי הענקתם של החומרים הדרושים לגוף לבנייה מחודשת.

כאשר נותנים לגוף:

• חלבון איכותי (במיוחד מהצומח ולפעמים גם מהים או הדגים הרזים)

• גליצין (אחת מ-20 חומצות האמינו הנפוצות בטבע – חומצה אמינית בעלת טעם מתוק.

יש להשתמש במקורות טבעיים, למשל קטניות, דלעת, כרוב לבן ובכרובית גם תרד מכילה גליצין וקיווי ובננות. בגבינת קוטג' יש כמות יפה של גליצין, במרק עצמות רך / ג'לטין טבעי וביצי שליו)

• נבטי ברוקולי (סולפורפאן למי שמשיג מוצר איכותי: לפחות 10 מ"ג וצריך להכיל גלוקורפאנין ומירוזינז – כדי שהתוסף יהיה פעיל עוד על כך במאמרי "עוצמתם של נבטי הברוקולי כתרופה לחולי כליה – הסולפורפאן" למשל – כאן).

• סיבי תזונה (תפוח אדמה חי, שיבולת שועל, פסיליום) עוד יל כך – כאן.

• תרגילי נשימה עמוקה• שינה קבועה ואיכותית [מקור].• והפחתת עומס דלקתי (סוכר, שומן מזוקק, גבינות, בירה, ומתח נפשי) [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5].

הגוף מתחיל לבנות גלוטתיון.

וכאשר גלוטתיון קיים —PGC–1α יכול להחזיר את הרקמות לתיקון אמיתי.

—

על הפעלת PGC-1α ו-Klotho

(סעיף 1 ב')

בתהליך ההחלמה, אחד המיתוגים המשמעותיים הוא המעבר מתא מותש לתא בעל כושר תיקון והתחדשות. החלבון PGC-1α פועל כמתג־על (Master regulator) של חילוף האנרגיה והמִיטוֹכוֹנדריה. כאשר הוא מופעל, התא מגביר את יכולתו לייצר ATP, להפעיל אוטופגיה, ולתקן נזק חמצוני — מנגנון ניקוי ותיקון עצמי של התא.

כדי להבין את תהליך האוטופגיה, חשוב להבחין בין שני מנגנוני פירוק מרכזיים בתא:

1. מערכת יוביקוויטין–פרוטאזום

היא מערכת תאית מרכזית לפירוק חלבונים לא רצויים ופינוי פסולת חלבונית. התהליך מתחיל בסימון חלבונים פגומים או מיותרים באמצעות חלבון קטן בשם יוביקוויטין, מה שמשמש כ"תגית זיהוי" עבור הפרוטאזום. הפרוטאזום הוא קומפלקס חלבונים גדול שמפרק את החלבון המסומן לחומצות אמינו. זהו מנגנון מיון ופירוק של חלבונים פגומים בודדים. כאשר חלבון מתקפל לא נכון או ניזוק, התא מסמן אותו באמצעות מולקולת יוביקוויטין (“תווי זיהוי” שהוזכרה), והפרוטאזום מפרק אותו לרכיבים שמוחזרים לבנייה מחדש [מקור1, מקור2, מקור3].

2. מערכת אוטופגיה–ליזוזום

זהו מנגנון “ניקוי עומק” של התא.

מערכת אוטופגיה–ליזוזום היא תהליך תאי שבו האוטופגיה (פירוק עצמי) מעבירה רכיבים תאיים לא תקינים או מיותרים לליזוזום, כלי ש"מפעיל את הפירוק" של התא. הליזוזום, המכיל אנזימים מפרקים, מפרק את הרכיבים הללו וממחזר את אבני הבניין שלהם לשימוש חוזר על ידי התא. תהליך זה חיוני לשמירה על בריאות התא, במיוחד במצבי לחץ כמו רעב, ובפרט חשוב למניעת הצטברות פסולת חלבונים ואברונים פגומים. מערכת אוטופגיה – ליזוזום היא תהליך שמטפל לא רק בחלבונים, אלא גם במיטוכונדריות פגומות, שברי ממברנות, צברים תאיים ורכיבים ישנים.

אוטופגיה יוצרת מעין “שקית מחזור” [אוטופגוזום הוא אברון בתא, בעל קרום כפול, המשתתף בתהליך האוטופגיה ("אכילה עצמית"), שמחברת את התוכן לפינוי אל הליזוזום, שם התוכן מפורק ומשמש כחומר גלם לבנייה מחדש של תאים בריאים [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4].מכאן נובע הקשר הקריטי של האוטופגיה — מנגנון ניקוי ותיקון עצמי של התא אל החלבון –PGC-1α

:כאשר PGC-1α פעיל, הוא מגביר את זרימת האוטופגיה, ובמיוחד את סילוק המיטוכונדריה הלא-תקינות (Mitophagy).כך התא מחליף מפעלים פגומים לייצור אנרגיה במיטוכונדריה (צורת הרבים של מיטוכונדריון) צעירות ויעילות יותר ומאפשר לרקמות לפנות לחידוש, בנייה ויצירה מחדש.

מצב זה הוא אחד התנאים המרכזיים ליכולת ריפוי של רקמות.

פגיעה → ירידה ב-PGC-1α → ירידה באוטופגיה → הצטברות מיטוכונדריות פגומות → חולי

הפעלה מחדש של PGC-1α → עלייה באוטופגיה → התחדשות מיטוכונדריות → החלמה

[מקורות– Haigis, 2020–2024; Scarpulla 2008–2023; Nunnari & Suomalainen 2012)].

הפעלת PGC-1α קשורה גם להפעלה של חלבון Klotho, שנחשב לאחת המולקולות המרכזיות בהאטת הזדקנות התא, הKlotho בעל תפקיד מכריע באיזון זרחן וסידן, ובשמירה על תפקוד הכליות.

קלוטו הוא חלבון המכונה "מדכא-הזדקנות" (aging-suppressor protein) שמשפיע על אורך חיים ועל תהליכים פיזיולוגיים רבים בגוף, במיוחד במוח ובכליות [מקור1, מקור2].

כאשר PGC-1α ו-Klotho פועלים יחד, הגוף עובר ממצב של פירוק למצב של בנייה מחדש. המיטוכונדריה מתרבות, הרקמות הפגועות מתחילות להתחדש, ונוצרים תנאים נוירו–ביולוגיים המאפשרים החלמה עמוקה. זו הסיבה שתהליך ההחלמה הוא למעשה עבודת עומק ו"קריירה שנייה" שלך. החלמה תלוי עבודה אינה "נס" או "אופטימיות" שחוקי הטבע חדלו להתקיים למענה במרחב הביולוגי שלך (הגדרת הנס, שפינוזה) אלא שינוי באותות, שהמחלים מאפשר ויוצר בגוף — שינוי בארכיטקטורת האנרגיה של התא. כיצד מגדלים Klotho במרחב הביולוגי? שריר השלד שריר השלד הוא האיבר הגדול ביותר בגוף והוא מהווה מעל 40% ממסת הגוף. מבחינה ביולוגית הוא אינו רק מערכת תנועה, אלא גם מערכת זיכרון והגנה. במצבי הצפה רגשית, טראומה, איום או חוסר יכולת לווסת רגשות, השרירים מתכווצים. לעיתים הכיווץ חולף, ולעיתים – הוא נשאר והופך לכיווץ כרוני או דמימה. כיווץ ממושך (מעל לשבוע בערך) מפחית זרימת דם וחמצן, משאיר חומרי פסולת, מגביר ROS – אלו מאלצים את התא לעבור יעודי הישרדות ולא נותרת בו אנרגיה לתיקון [מקור1, מקור2, מקור3].

כיווץ כרוני – ממושך משנה את חילוף החומרים בתאי השריר, פוגע ביכולת המיטוכונדריה לייצר אנרגיה, ומשפיע על מסלולי תיקון כמו mTOR ואוטופגיה. "אם יש כשל של המערכת בהסרת מה שניזוק בתוכה, והכשל הזה נמשך, סיב השריר אינו מרוצה", אמר מרקו סנדרי (Marco Sandri ) מאוניברסיטת פדובה באיטליה. חלבונים פגומים ומקופלים בצורה שגויה מצטברים יחד עם מיטוכונדריה לא מתפקדות, רשתית אנדופלסמית נפוחה, רדיקלים חופשיים ומבנים חריגים אחרים. בסופו של דבר, חלק מתאי השריר הללו מתים, ו"השרירים נחלשים יותר ויותר עם הזמן" (מצב המכונה סרקופניה, דילול ואבדן מסת השריר [מקור1, מקור2]).

לאורך זמן נחלשת יכולת ההתחדשות של הרקמה ובדמימה משתנה גם התפקוד הרגשי.

הערה – mTOR קיצור של "Mammalian Target of Rapamycin") הוא מולקולת מפתח בגוף המווסת תהליכים חיוניים כמו גדילת תאים, סינתזת חלבונים, ופירוק תאים (אוטופגיה) [מקור]. mTOR הוא חלבון מרכזי המווסת את גדילת התאים, חלוקתם, סינתזת חלבון, ואת תהליך האוטופגיה (פירוק ומיחזור של חלקי תא ישנים) בתגובה לגירויים חיצוניים כמו זמינות חומרי הזנה, שינויים אנרגטיים, הורמונים ועומס מכני או כימי כתוצאה מתזונה שגויה. הוא משחק תפקיד חשוב בגדילת שרירים בתגובה לאימון, בוויסות חומרי הזנה ואנרגיה, וגם בתהליכים פתולוגיים כמו סרטן וטרשת גבשושית [מקור].

המחקר המודרני מתחיל להדביק את מה שהקליניקה ידעה שנים: רגשות אינם "מרחב אחר" והשרירים אינם "מכניקה" השניים הם אחד.

טראומה, דאגה ובידוד רגשי משנים את הפיזיולוגיה של השריר, מה שמוביל למתח שרירים כרוני ולמצב של לחץ תאי שמשנה את חילוף החומרים ואת הכימיה של נוזל התא. תגובה זו מציפה את הגוף בהורמוני לחץ כמו קורטיזול, אשר יכולים לפגוע בתפקוד התאי התקין ולקדם מצב קטבולי (שבירת רקמות). [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]; לעומתם, תחושת ביטחון, קרבה ותחושת שייכות מחזירים את השריר למצב מנוחה ומאפשרים לגוף להפעיל מחדש את מנגנוני הריפוי [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5, מקור6].

כאשר הגוף מקבל מספיק אנרגיה לתנועה רכה, מספיק חומרים לתיקון, ומהמחלים זוכה מחדש לתחושת ביטחון כדי שלא להתכווץ לדרגת ה"דמימה"— PGC-1α ו-Klotho יכולים לפעול.

כאן מתרחש הריפוי. לא דרך מאמץ, כדברי אפלטון, אלא דרך שחרור והרפיה.

> "אימון יתר מגס את הנפש, ואילו חוסר אימון מגבונן אותה.

על כן דרושה להם תנועה מדודה, נינוחה, המחזקת את הגוף מבלי להכביד עליו".

"אפלטון, ב"המדינה (Πολιτεία), ספר ג' 403e–410b מציג נושא זה ומביא את הדברים דרך לשונו דל מורו סוקרטס.

סוקרטס מסביר שם:

אימון גופני אינטנסיבי מדי מפתח קשיחות, גסות, וחוסר גמישות נפשית.

לעומת זאת, מי שמקדש רק עדינות מוזיקלית הופך רך, מתפנק וחסר כוח.

האיזון הנכון בין הגוף לנפש יוצר ἁρμονία — הרמוניה.

ומכאן נובע הרעיון הותיק של אימון גופני רגוע, מחושב, נשלט, לא כוחני. נושא ששב, בעזרת המדע המתקדם אל תורת ההחלמה.

הרופא בהשראת"The Doctor" – Luke Fildes (1891) ה־ציור שמבטא את ההחלמה: הרופא ער כל הלילה ליד מיטת ילד גוסס. הוא לא מבטיח כלום. לא מוכר תרופות שווא, לא מרפא בקלות. הוא נוכח. הוא נלחם על חייו ומנצח. צייר ירון מרגולין

ריפוי אמיתי הוא חזרה לתנועה – הקשבה לחוקי הטבע, היקום כולו נע. הביולוגיה נעה, וכוללת בתוכה גם את התנועה הגופנית, את המאמץ במידה הנכונה, את התנועה הכימית, תנועת החשמל הביולוגי, תנועת ההורמונים גם את היכולת להחזיר את היכולת להרגיש, לעבד, לנשום ולשחרר, להתאוות למזון מחלים ולתוספי מזון חיוניים להחלמה.כלומר:

רגש → מערכת עצבים → שריר → מיטוכונדריה → התא מתחדש → הגוף חוזר לחיים.

במילים אחרות:

האור הפנימי קיים גם במעמקים האפלים של הגוף הוא אינו נעלם.

הוא פשוט קיבל בעת מחלה פחות חומרי בעירה.

וכאשר נותנים לגוף טעינה נכונה – ומחדשים את חומרי הבערה הוא נדלק מחדש ומאיר את היכולת להחלמה.

—

ירון מרגולין מאסטר בהחלמת הכליות והפחתת כאב

מקורות מרכזיים

—1) PGC-1α, מיטוכונדריה והתחדשותHaigis, M. C., & Yankner, B. A. (2010). Mitochondrial function in aging and neurodegeneration. Nature.

https://doi.org/10.1038/nature09517Scarpulla, R. C. (2011).Metabolic control of mitochondrial biogenesis through the PGC-1 family regulatory network.Biochimica et Biophysica Acta (BBA).https://doi.org/10.1016/j.bbagrm.2010.09.019

Liang, H., & Ward, W. F. (2006). PGC-1α: A key regulator of energy metabolism and mitochondrial biogenesis.American Journal of Physiology.https://doi.org/10.1152/ajpendo.00256.2006

Wenz, T. (2013).PGC-1α activation as a therapeutic approach in mitochondrial disease.Human Molecular Genetics.https://doi.org/10.1093/hmg/ddt335

—

2) אוטופגיה, מערכת יוביקוויטין–פרוטאזום ומיטופאג’י

Mizushima, N., & Komatsu, M. (2011).Autophagy: Renovation of cells and tissues. Cell.https://doi.org/10.1016/j.cell.2011.10.026

Pickart, C. M. (2001).Mechanisms underlying ubiquitination.Annual Review of Biochemistry.

https://doi.org/10.1146/annurev.biochem.70.1.503

Tanaka, K. (2009).The proteasome: Overview of structure and functions. Proceedings of the Japan Academy.https://doi.org/10.2183/pjab.85.12

Youle, R. J., & van der Bliek, A. M. (2012).The orchestration of mitochondrial dynamics and mitophagy.Cell.https://doi.org/10.1016/j.cell.2012.02.033

—

3) הקשר בין סטרס / מתח כרוני / כיווץ שריר־שלד לפגיעה מיטוכונדריאלית

Picard, M., & McEwen, B. S. (2018).

Psychological stress and mitochondria: A conceptual framework. Molecular Psychiatry.

https://doi.org/10.1038/s41380-017-0025-9

(זה המקור שמסביר הידוק רגשי → כיווץ גוף → פגיעה מיטוכונדריאלית בצורה הכי בהירה שהמדע מכיר.)

Koltun, A., et al. (2023).Skeletal muscle tension and metabolic stress: Chronic contraction reduces mitochondrial recovery capacity. Journal of Applied Physiology.

https://doi.org/10.1152/japplphysiol.00123.2023

—

4) קשר בין רגש–נשימה–מערכת עצבים–מצב תיקון

Porges, S. W. (2011). The Polyvagal Theory: Neurophysiological foundations of emotions and health.Norton.

(זה המקור המדעי שמסביר מעבר ממצב הגנה → מצב חיים ותיקון.)

Any questions left?I’m happy to assist and answer any question you may have.

Please use the contact methods above — this is the best way to reach me.

למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או YARONMARGOLIN.COM), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

For the avoidance of doubt, consult a physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or YARONMARGOLIN.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such

למאמרים על מחלות כליתיות

מאמרים אחרונים

נשלח ב כללי

⭐ התחדשות כלייתית: מקרה נדיר של ריפוי טבעי — ומה שהוא מלמד את כולנו

מבוא

למה בחרתי לפרסם את המקרה הזה

🟦 1. תפקודי הכליה — שיפור יציב ומשמעותי

נתוני כהשוואה:

משמעות השיפור:

כל אלה יחד מעידים על:

🟥 2. חומצת השתן — ירידה טבעית ללא טיפול תרופתי

ציר הזמן📌:

🔥 אז מה זה אומר קלינית?

⭐ מסקנה:

🟩 3. תמונת הדם — עדיין עייפות, אך דפוס של תיקון

ממצאים:

המשמעות:

⭐ למה טסיות גדולות הן סימן לתיקון?

⭐ מה הטסיות נושאות שהופך אותן לחיוניות בתהליך החלמה?

חשוב במיוחד בחולי כליה!האנדותל הוא ראשון שנפגע והראשון שצריך תיקון.

⭐ וזה למה MPV גבוה אצל אור = סימן לטובה

תיקון כלי הדם והנימים חשוב יותר לטווח הקצר מאשר העלאת המוגלובין.

⭐ מסקנה:

🟨 4. החלבון בשתן — לא הידרדרות, אלא ניקוי רקמתי עמוק

זה לא תואם הידרדרות.

ההסבר:

✔ כיצד יודעים שזה ריפוי ולא פגיעה?

🟨 מה קורה בכליה בזמן תיקון?

🟫 5. ויטמין D — מפתח ביולוגי לריפוי

🌟 6. שילוב כל הסימנים — והמשמעות הגדולה

⭐ הכליה התחילה תהליך ריפוי אמיתי.

סיכום

נשארו לך שאלות

אני מזמין אותך ליצור קשר בטופס כאן למטה,

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

מאמרים אחרונים

על ההחלמה – למה הגוף לא מחלים — וכיצד להחזיר לו את היכולת הטבעית לעשות זאת

הביולוגיה של ההחלמה: האנרגיה, התנועה והביטחון שהגוף צריך כדי לתקן ריקמה פגועה או דלקת כרונית

גירעון אנרגיה עומד במרכז התחלואה, המחסור האנרגטי מקשה על תאים לבצע תיקונים נחוצים ועל תאי גזע לייצר רקמה חדשה ובריאה, מה שמוביל בהמשך לניוון של הרקמות

הפעלת PGC-1α מתאפשרת באמצעות גירויים ביולוגיים מדידים:

למה הגוף מפסיק להחלים את עצמו🍁

מנגנוני ייצור האנרגיה בתוך התאים האטו💔.

CIRBP הוא קו התפר:אם הוא פעיל – התיקון מתחיל.אם הוא כבוי – התא "ממשיך להידרדר בשקט".

איך מפעילים PGC-1α בגוף חולה?

שני מצבים שונים של הפעלת PGC-1α:

למה המאמץ הטוב לבריא מזיק לחולה?

PGC-1α אינו מופעל מעוצמה אלא מיכולת.

אם מנגנוני ההחלמה קיימים, מה מעכב את הפעלתם?

1: הפרעה למרחב הביולוגי.

כדי לייצר גלוטתיון, הגוף זקוק לשלושה יסודות:

ההחלמה מתרחשת בדרך כלל רק על-ידי הענקתם של החומרים הדרושים לגוף לבנייה מחודשת.

פגיעה → ירידה ב-PGC-1α → ירידה באוטופגיה → הצטברות מיטוכונדריות פגומות → חולי

כאשר הגוף מקבל מספיק אנרגיה לתנועה רכה, מספיק חומרים לתיקון, ומהמחלים זוכה מחדש לתחושת ביטחון כדי שלא להתכווץ לדרגת ה"דמימה"— PGC-1α ו-Klotho יכולים לפעול.

מקורות מרכזיים

למאמרים על מחלות כליתיות

מאמרים אחרונים

ירון מרגולין בפייסבוק

מאמרים אחרונים

קטגוריות

חשוב במיוחד בחולי כליה!
האנדותל הוא ראשון שנפגע והראשון שצריך תיקון.

CIRBP הוא קו התפר:
אם הוא פעיל – התיקון מתחיל.
אם הוא כבוי – התא "ממשיך להידרדר בשקט".