דף הבית › כללי › פאסיה – חיתולית Fascia, שיטות חדשות להפחתת כאב

פאסיה – חיתולית Fascia, שיטות חדשות להפחתת כאב

פורסם ב ע"י ירון מרגולין — אין תגובות ↓
פאשיה וכאב: איך עומס ברקמת החיבור יוצר כאב — ואיך משחררים
1. מוח – מפרש את אותות הכאב
2. חוט השדרה – מעביר את האותות
3. רשת הפאשיה – רקמת החיבור שעוטפת את הגוף
4. אזור צוואר – אזור עומס שכיח
5. כיוון מעבר המתח בגוף
6. נקודות נקודות "דמימה'' (הפעלה רגשית, סטרס, יתר קורטיזול…) – מוקדי כאב מקומיים
7. עצבים וכלי דם בפאשיה
8. שחרור פאשיאלי – טיפול בלחץ איטי
9. כאב משוקף – כאב שמקורו מרוחק.
Grok איור ירון מרגולין בעזרת

פסיה, סטרס וכאב: מה מגלה המחקר החדש על רקמת החיבור

כשהכאב “לא מוסבר” — ייתכן שהפסיה מדברת: מה מגלה המחקר החדש על סטרס, רקמת חיבור וכאב

זה מתחיל לעיתים בלי צילום חריג ובלי בדיקת דם דרמטית: כאב מפושט, נוקשות, תחושת “משיכה” פנימית בתנועה. שנים נהגו לייחס זאת לשריר עייף או למתח נפשי כללי. אבל בשנים האחרונות הולכת ומתבהרת מועמדת נוספת — רשת רקמת החיבור של הגוף: הפסיה.

המחקר העדכני מציע הסתכלות חדשה: הפסיה איננה רק “אריזת פלסטיק ביולוגית” סביב השרירים — אלא מערכת חיה, מעוצבבת ורגישה, המעורבת ישירות בחוויית כאב.

וכשסטרס מתמשך נכנס לתמונה — הסיפור נעשה עמוק יותר.

מאמר על הפחתת כאב, מאת ירון מרגולין מאסטר בהחלמת הכליות והפחתת כאב.

לא רק שריר: הרקמה שמחברת את הכול

הפסיה היא רשת תלת־ממדית של רקמת חיבור העוטפת שרירים, גידים, עצמות, עצבים וכלי דם [מקור1, מקור2]. במשך עשרות שנים היא נחשבה לרכיב מבני פסיבי. אלא שמחקרים אנטומיים והיסטולוגיים מהעשור האחרון מראים תמונה אחרת:

  • הפסיה עשירה בקולטנים תחושתיים
  • קיימים בה קולטני כאב ייעודיים
  • היא מגיבה לעומס, מתיחה ולחץ
  • היא משתתפת בהעברת כוחות בין אזורי גוף

כלומר — זו לא רק מעטפת. זו רקמה חשה. סקירות מחקריות מצביעות על כך שהפסיה יכולה להיות מקור עצמאי לכאב — במיוחד במצבי עומס כרוני, סטרס, יתר קורטיזול, דלקת מקומית והפרעה בהחלקת שכבות רקמה.

מה עושה הסטרס לרקמת החיבור

כאשר אדם מצוי בסטרס מתמשך — רגשי או ביולוגי ← מופעל ציר הסטרס ההורמונלי (HPA), ורמות הקורטיזול בדם עולות↑ לאורך זמן.

לחשיפה כרונית לקורטיזול יש השפעות מתועדות על רקמות חיבור:

  • ירידה בייצור קולגן
  • שינוי בפעילות תאי פיברובלסט
  • האטת תיקון רקמה
  • שינוי בארגון הסיבים
  • השפעה על המטריצה הבין־תאית

במקביל, סטרס מגביר טונוס שרירי לא מודע [מקור1, מקור2, מקור3]. המתח השרירי הזה אינו “נשאר בשריר” — הוא מועבר לרשת הפסיה כולה. התוצאה האפשרית: עומס מתמשך, ירידה באלסטיות, וגירוי קולטני כאב.

כאב מוגבר — גם בלי נזק גדול

סטרס לא רק משפיע על הרקמה — הוא משנה גם את מערכת עיבוד הכאב:

  • מגביר רגישות עצבית היקפית
  • מפחית עיכוב כאב מרכזי
  • תורם לתהליך של רגישות־יתר (central sensitization)

כך נוצר מצב שבו שינוי רקמתי לא גדול יחסית — נחווה ככאב משמעותי.

קיימות כיום גישות להקלת כאב הוליסטיות וחלקן פופולריות שטוענות שהפסיה:
רוויה במים,
“זוכרת חוויות/טראומות”,
וניתן לשחרר אותה על-ידי עיסוי/טכניקות ידניות.
המושגים האלה לא שוללים הקלה בכאב בפועל, אבל הם מטאפורות שימושיות לתיאור תחושות או תוצאות טובות לכאורה בעבודה טיפולית, אבל הם לא מבוססים על: 🔹 מחקר שמראה שלנוזלי הרקמה “זיכרון” ביולוגי במובן מדעי של שימור חוויות [מקור].
🔹 מכניזם ביולוגי מוכח של “מים שמאחסנים מידע שלילי שניתן לשנותו בעזרת מגע, תפילה ושירים מספר תהילים או מן התפילה.

פאשיה (רקמת חיבור), טיפול בכאב מיופאשיאלי ומניעה:1
. **מוח** – מרכז עיבוד ותיווך הכאב והתפיסה הסנסורית (מערכת העצבים המרכזית משפיעה על תחושת הכאב הפאשיאלי).
2. **חוט השדרה** – מעבר אותות כאב ועצבוב ראשוני מהגוף אל המוח.
3. **רשת פאשיה עמוקה (deep fascia / myofascial network)** – רקמת החיבור המקיפה ומחברת בין השרירים, העצבים והאיברים; אזור מרכזי להתהוות הגבלות תנועה וכאב.
4. **מבנים מיופאשיאליים בצוואר** – אזור נפוץ להיווצרות נקודות "דמימה'' (השפעה רגשית, כימית – מזון שגוי, רפואת יתר) והגבלות פאשיאליות הגורמות לכאבי ראש/צוואר/כתפיים.
5. **כיוון העברת מתח פאשיאלי** – חץ המדגים כיצד מתח/הגבלה באזור אחד משפיע על אזורים מרוחקים בגוף (רצף myofascial).
6. **נקודות "דמימה'' (קיבעון רגשי, סטרס )** – אזורים מקומיים מכווצים. נקודות "דמימה'' ( ברקמת השריר-פאשיה מסיבות רגשיות, מחשבתיות או תזונה שגויה כולל תרופות, רפואת יתר, הגורמים לכאב מקומי ומשוקף (referred pain).
7. **עצבוב וכלי דם בתוך הפאשיה** – הפאשיה עשירה בקולטני כאב (nociceptors), כלי דם ועצבים – שחרור מתח משפר זרימה ומפחית כאב.
8. **טיפול ידני בשחרור פאשיה** – ייצוג טכניקת myofascial release: לחץ מתמשך ואיטי לשחרור הגבלות להחזרת תנועתיות ולמניעת הצטברות עומס חוזר.
9. **אזור כאב משוקף / compensation** – דוגמה לכאב בגב/כתף הנובע מהגבלה פאשיאלית מרוחקת (למשל שרשרת אחורית או קדמית).
איור ירון מרגולין בעזרת Grok

שינוי תפיסה מדעי בתחום הפסיה

אחד החוקרים שתרמו במיוחד למהפך בתפיסת הפסיה הוא
Robert Schleip — ביולוג וחוקר תנועה שעמד בחזית המחקר שהראה כי הפסיה היא רקמה עצבית פעילה, בהחלט לא רקמה פסיבית.

עבודותיו הדגימו:

  • עצבוב צפוף של הפסיה
  • נוכחות קולטני כאב
  • יכולת תגובתית לתיווך עצבי אוטונומי
  • תפקיד תאי כיווץ פסיאליים (myofibroblasts).

תרומתו של Robert Schleip לחקר הפסיה


Robert Schleip הוא מהחוקרים המרכזיים בעולם בתחום חקר הפסיה. עבודתו סייעה לשנות את התפיסה מפסיה כרקמת תמיכה פסיבית — למערכת חיה, מעוצבבת ודינמית.
תרומות מרכזיות רלוונטיות לנושא הכאב והסטרס:


הדגמה של עצבוב עשיר בפסיה, כולל קולטני כאב


מחקרים על תכונות כיווץ אקטיביות של תאי פסיה (myofibroblasts)
הדגשת הקשר בין המערכת האוטונומית לבין מתח פסיאלי
קידום מודל שבו מצב רגשי-עיצבי משפיע על טונוס רקמת החיבור
הוא גם ממובילי כנסי Fascia Research העולמיים, שסייעו לבסס את התחום כענף מחקרי לגיטימי.

נקודות מבוססות מחקר:
לפסיה יש עצבוב צפוף ומשמעותי — כולל קולטני כאב ומתיחה.


שינוי בצמיגות ובהחלקת שכבות פסיה קשור בכאב ובהגבלת תנועה.
התערבויות כמו שחרור מיופסיאלי,

מניפולציות ידניות ותרגול תנועתי איטי, מלווה נשימה נכונה, הראו שיפור במדדי כאב ותפקוד במספר מחקרים קליניים.


מנגנון ההשפעה כנראה משולב: נוירולוגי (וויסות כאב), מכאני (שיפור החלקה), וכלי־דם/בין־תאי — ולא “שבירת הידבקויות” בלבד.

✋ טיפול ידני ממוקד פסיה

אחד הכלים החזקים ביותר להפחתת כאב פסיאלי מעלים מחדש את גיש תו של משה פלדנקרייז כפי שתירצה שפנאוף – כיום מאני, בצילום למעלה, הביאה בזמנו ללהקת בת-שבע:

תנועות איטיות בטווח גדול

תנועה ספירלית ורב־כיוונית

עומס אלסטי מתון

רצפים תנועתיים זורמים

שימוש נכון בנשימה

הפסיה מגיבה טוב לעומס נמוך־בינוני לאורך זמן — פחות לעומס חד וחזק.

האם טיפול פסיאלי באמת מפחית כאב?

סקירות ומחקרים קליניים מצאו כי התערבויות ממוקדות פסיה עשויות להפחית כאב ולשפר תפקוד, ובהן:

  • שחרור מיופסיאלי ידני
  • מניפולציות פסיאליות
  • תרגול תנועה איטית ורב־כיוונית
  • עבודה אלסטית בעומס מתון
  • גלילי עיסוי ולחץ מבוקר

המנגנון המשוער איננו “שבירת הידבקויות” בלבד — אלא שילוב של:

  • וויסות עצבי
  • שינוי טונוס
  • שיפור החלקת שכבות
  • השפעה על המערכת האוטונומית

חשוב להגיד (כדי להישאר מדויקים), הטיפול מסייע להפחתת כאב, הגם שההסבר להפחתת הכאב דתי, מיתולוגי ודמיוני.

למרות השיח הפופולרי, אין כיום הוכחה מדעית לכך ש:

  • רגשות “נשמרים” במים, או בנוזל התאי של הפסיה
  • טראומה מאוחסנת במים של הרקמה
  • קיים זיכרון רגשי ביולוגי בפסיה

הקשר בין רגשות לכאב פסיאלי הוא אמיתי — אך מתווך פיזיולוגית דרך הורמונים, עצבים וטונוס שרירי — לא דרך אחסון רגשי בנוזךי הרקמה.

השורה התחתונה

הפסיה נכנסת בהדרגה מהשוליים אל מרכז מפת הכאב. המחקר עדיין מתפתח, אך כבר ברור: זו רקמה חיה, חשה ומגיבה — למאמץ, לתנועה וגם לסטרס.

המשמעות הקלינית החדשה איננה מיסטית — היא מעשית:
תנועה חכמה, מגע מדויק, והפחתת סטרס אינם רק “תחושה טובה” — אלא התערבות ביולוגית סבירה במערכת רקמת החיבור של הגוף.

מקורות מחקר

שחרור מיופסיאלי – מחקר מבוקר נתור:

פסיה כמקור כאב:

עצבוב הפסיה – סקירה שיטתית

מניפולציות פסיאליות – סקירה:

קורטיזול וקולגן:

סטרס כרוני ורקמת חיבור

רגישות מרכזית וכאב כרוני:

נשארו לך שאלות

🔬אשמח להשיב על כל שאלה

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם 

    שמי Name:


    טלפון phone:


    דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


    איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


    אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:


    למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

     physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or YARONMARGOLIN.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such

    מאמרים אחרונים

    נשלח ב כללי

    כתיבת תגובה

    Or

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    *