דרכים חדשות לוויסות יעיל של טריגליצרידים (Triacylglycerols) בדם

גילוי הליפין כאנזים שדרוש לתהליכי ייצור השומן בגוף הביא לתיקוות גדולות. אבל ככל שהתרבו הגילויים שנחשבו פריצת דרך אמיתית התרחשה בסיועם תובנה גדולה בכל הנקשר בטריגליצרידים. כשהגיעו לחקר השמרים, החוקרים הבחינו שללא נוכחות האנזים שלפנינו ליפין PAP – הם תופחים ב-90% פחות ורק
לאחר מכן ערכו ניסויי בקרה בבקטריות שונות, וגם שם נצפו תוצאות דומות בהן בלימת ה ליפין PAP – מביאה לצימצומה של רקמת השומן. גן ההשמנה החדש סומןלכל תרועה הוא ה PAH1.
לדברי ג'ין צ'ין מהמכון הלאומי לבריאות (NIH) בארה"ב, "לתוצאות הניסוי יש חשיבות מכרעת עבור אנשים שמוטרדים ממגפת השמנת היתר". צילום הציור "ונוס" לרובנס – Peter Paul Rubens – Venus לקוח מויקיפדיה – בשנת 1630, כאשר היה הצייר פיטר פול רובנס בן 53, אלמן מזה ארבע שנים, הוא נשא לאשה את הלנה רבת ה טריגליצרידים בת ה-16, בתו של סוחר בדי משי. מאז ליל כלולותיהם, בביתם המרווח באנטוורפן, החל רובנס לצייר רבות מגיבורות יצירותיו בדמותה של רעייתו שלא הוגדרה אז כבזמננו רבת טריגליצרידים אלא שמנה. כך ונוס שלו, הפכה לבעלת בשרים שופעים. למעלה הלן כמודל לוונוס, עם אל המלחמה מארס וקופידון [ויקיפדיה]

רמות גבוהות של טריגליצרידים (Triacylglycerols), שומן תזונתי מרכזי, עלולות להגביר לדעת רופאים את הסיכון למחלות לב, סוכרת, השמנת יתר ומחלות כבד שומניות. אבל כשרמות הטריגליצרידים (TG) עולות ברקמות שאינן שומן עלייתם קשורה להפרעה בתפקוד רקמות אלו למשל בלב, או בכבד.

קיים עניין רב במציאת דרכים חדשות לוויסות יעיל של טריגליצרידים בדם (TG) כדי לסייע בניהול מצבים שכיחים אלה שעלולים לסכן חיים. כדי למנוע עליה של טריגליצרידים בדם (TG) דרושים שני תנאים 1. להבין איך נוצרים בגוף טריגליצרידים בדם (TG), ואז למשל אם הם נוצרים במסלול בו פועל אנזים זרז בשם דיאצילגליצרול (דיאצילגליצרול מס'1, או דיאצילגליצרול2) כל שעלינו להשיג ולגלות מה יבלום את הזרז ובא ליתר טריגליצרידים גואל. 

2. מה עשה מי שהצליח להפחיתם, וללכת בעקבותיו. 

ככל שנושא זה נשמע פשוט, שהרי טריגליצרידים הם סוכר ואגירת סוכר שלא נוצרת על כוכב מרס וסוכרים לא מאוחסנים על הירח אלא בגוף שלנו: במעי, בכבד, בכליות בשרירים – מכל מקום מדענים מצאו לבעיה זאת תרופות – נושא התרופות לא פשוט, כי הן פועלות למעשה על מסלול יצור (של הטריגליצרידים) שאינו ידוע למדע. עד מהרה יובהר לך, שנכון לרגע זה, כולל המחקר האחרון שיצוטט בהמשך, ובו התקדמות מדהימה, מחקר שפורסם בשבוע האחרון – תהליך ייצורם של הטריגליצרידים בגוף האדם באמת לא ידוע [מקור], ואפילו אין ודעות שהם הם גורמי המחלה. שמם שומנים מטעה רבים לחשוב שהם דומים לכולסטרול אלא שבעוד

שכולסטרול הוא שומן שמשמש לבניית קרום של תאים למשל וליצירת הורמונים מסוימים טריגליצרידים, לא מהווים יסודות בניין, הם "פנסיה" – הם אוצר שנצבר וממתין לשמש אותנו לשעת חירום. יחד עם זאת האופן בו נוצר מאגר זה בגוף לא ידוע ועד כה הכל סברות. הבעיה שנוצרת ממחסן גדול מדי לעת מצוקה מורכבת עוד יותר כי מי שמגיע להורדת טריגליצרידים משתמש בתרופות כגון הפיברטים: בזאפיבראט, ליפנור וניאצין, שנתנו לו כמי שנחשד כחלק מחברת המיואשים, ויש להן נזקים בטווח הארוך. נושא התרופות עוד ישוב בהמשך, ואלו שהורידו טריגליצרידים בהצלחה באמצעים טבעיים (כמו הוספת פסיליום, או זרעי צ'יאה – כלומר תוספת של סיבים תזונתיים למזונם גם שיבולת שועל מותססת והפחתת מאפים וופלים, טוב, גם קרואסונים) התייחסו אליו כאל אכילת סוכר (גליצרול – מִתְקִית) עודף וקולם מוחלש נוכח גלי ים מוצרי הצריכה ועודפיה.

נצא אל מסע הטריגליצרידים, עודף סוכר, נכיר בקצרה את מדדי הענק שלהם, נעמוד על החששות מהם, גם על מה ידוע עד כה על ייצורם בגוף האדם, בבעלי חיים או צמחים [מקור] שהרי זרעי עץ הטונג (Vernicia fordii) למשל, מייצרים כמויות גדולות של טריאצילגליצרולים (TAG) – מכל מקום נלמד כיצד ניתן להוריד את המדדים הגבוהים של הטריגליצרידים בדם ע"פ אלו שהצליחו לעשות זאת ללא תרופות – 

קריאה מהנה 

הפחתת קלוריות. מה שמעלה גם יוריד את הטריגליצרידים (TG), חושבים הרופאים. שהרי טריגליצרידים הם סוג השומן הנפוץ ביותר בגוף. הגוף מייצר טריגליצרידים מהמזון שלנו. טריגליצרידים (TG) הם המולקולות השולטות באגירת אנרגיה בתאים האוקריוטים (נושאי גרעין). הם צורת האחסון החשובה ביותר של אנרגיה עבור תאים אוקריוטים [מקור]. עם זאת, הצטברות מוגזמת של טריאצילגליצרולים (שם נוסף לטריגליצרידים) ברקמת השומן מובילה להשמנה, ורומזת לכל הדעות על ייצור יתר. כאשר הגוף אינו זקוק לשימוש באופן מיידי בכל הקלוריות שמגיעות אליו מהארוחה, הוא הופך את שאריות המזון האלו, ובמיוחד הפחמימות, לסוכר (יחידה אחת של גליצרול) שמחובר לשלוש חומצות שומן אלו הם הטריגליצרידים [מקור]. וכשהוא לא מאחסן אותם ברקמות השומן (בבטן, בירכיים, באגן) הם מוכנסים אל רקמות שאינן שומניות, כמו שרירי השלד, הכבד, הלב ותאי β בלבלב, ודבר זה הרה אסון וקשור לתפקוד לקוי של הרקמות [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. עם המגיפות של ההשמנה וסוכרת מסוג 2, שממשיכה ממנה נדרש המחקר להבנה טובה יותר של המנגנונים המולקולריים של סינתזת הטריגליצרידים (TG) [מקור].

מסלול הגליצרול 3-פוספט. צילום מסך מהמאמר Lipin proteins and glycerolipid metabolism: Roles at the ER membrane and beyond – [מקור]
המסלול העיקרי לסינתזת טריאצילגליצרול ברוב רקמות היונקים כרוך בהעברה רציפה של CoAs של acyl לעמוד השדרה הבנוי למעשה מ 3-פוספט של גליצרול. פעולה זו כרוכה בטרנספרזות אצטיליות (GPAT, AGPAT, DGAT), והסרת קבוצת הפוספט על ידי פעולה של חומצה פוספטידית ליפית. פוספטאזים (PAP). – [מקור]

אנזים בשם ליפין, מבצע שלב חשוב בייצור הטריגליצרידים (TG), הבנתו אמורה לסייע לנו להבין טוב יותר כיצד הליפינים מווסתים את ייצור הטריגליצרידים. הבעיה שרוב הרופאים וכן החוקרים לא יודעים מה המסלול שמייצר את השומנים האלו. ההנחה כי סינתזת טריגליצרידים מתרחשת בעיקר באמצעות אצטיל קואנזים A שהיא מולקולה חשובה במטבוליזם: Acyl CoA ודיאצילגליצרול טרנספרז (Dgat), אנזים מיקרוסומאלי המזרז את השלב הסופי והמחויב היחיד את היווצרות הטריגליצרידים מדיאצילגליצרול ואציל CoA [מקור] –  במסלול הגליצרול פוספט [מקור]. שמופיע באיור למעלה,

הסילו של קיבוץ גשר בעמק הירדן – מרכז איחסון שלא נמצא בשימוש. מקור הצילום בצילום מסך [מקור].

הגוף שלנו יכול לאחסן טריגליצרידים (TG) ואלו באים לשמש אותנו מאוחר יותר מהמאגרים. הם נשלפים למעננו ממאגרי האנרגיה בתאי אדיפוס, ומשמשים ליצירת האנרגיה הדרושה לקיום תהליכי החיים, אפילו למשל, כשמתעוררת תחושת רעב בין הארוחות כאשר הגוף זקוק ליותר אנרגיה [מקור].

רמות הטריגליצרידים של האדם עולות באופן טבעי לאחר הארוחה ולהפך, צום גורם לרמות הטריגליצרידים מהמזון לרדת. מכאן ומכאן נובעות גם תפיסתם של הרופאים אותם: "בעוד שהכולסטרול מושפע בעיקר מגורמים תורשתיים, הטריגליצרידים מושפעים ישירות מאורח החיים" [מקור]. אבל הנושא הזה לא כל כך שטחי. 

טווח הנורמה – רמות טריגליצרידים רצויות הן לדעת רפואת התרופות מתחת ל -150 מיליגרם לדציליטר דם (מ"ג / ד"ל).

ככלל הטריגליצרידים (TG) הם סוכר ושומן, סוג השומן הנפוץ ביותר בגוף. המזון שאנשים אוכלים, בעיקר פחמימות הופך לטריגליצרידים, אבל בין אם הוא בא ממקורות מן החי או מהצומח, הוא יכול להשפיע על רמות הגמישות של דופן העורקים בגלל ובשל נוכחות יתר של הטריגליצרידים בדם.

הסיבות השכיחות ביותר לרמות טריגליצרידים גבוהות נוגעות לתזונה ולחילוף החומרים

[מקור].  

טריגליצרידים גבוהים מצביעים על אכילה קבועה של יותר קלוריות (בעיקר פחמימות). מכפי שהגוף יכול להשתמש בהן לעיתים קרובות מדד גבוה של טריגליצרידים לא מסוכן.

מחסור ב- LpL גורם לכילומיקרונמיה משפחתית, המאופיינת ברמות גבוהות במיוחד של טריגליצרידים בפלזמה [מקור]

Familial Hypercholesterolemia – FHכילומיקרונמיה

היפרכולסטרולמיה משפחתית היא מחלה מונוגנית הנגרמת כתוצאה מפגם בחלבונים הגורמים לכניסת ליפופרוטאין מסוג LDLc לתאי הגוף ובעיקר הכבד. רמות גבוהות מאוד של טריגליצרידים בפלזמה הן בעיה קשה ויש והן עלולות להגיע אף לרמה שמעל 2,000 מיליגרם לדציליטר, רמה שהיא פי-10 ומעלה גבוהה יותר מרמת טריגליצרידים הנורמאלית [מקור1, מקור2]. תרחיש זה מכונה כילומיקרונמיה משפחתית לאחרונה דווח כי היא יכולה להתרחש גם מחסר של apolipoprotein CII  (הוא חלבון שבאדם מקודד על ידי הגן APOC2.) המשמש קו-פקטור של האנזים LpL [מקור]  [מקור].

מחסור של apoC-II הפחית באופן משמעותי את פעילות ה- LPL ופגע בכך בהידרוליזה של טריגליצרידים בפלסמה, בהעברת חומצות שומן לרקמות והביא לרמה גבוה של טריגליצרידים

[מקור].
בשנת 2001 התפרסמו השערות חדשות לפיהן הקולטן של VLDL (ליפופרוטאינים עשירים בטריגליצרידים שמופרשים מהכבד [מקור]) מעורב בטרנספורט של LPL דרך הנימים, אך השערה זו לא זכתה להכרה, שכן גם חסר של הקולטן של VLDL בעכברים טרנסגניים לא גרם בניסוי להוכיח טענה זו ולא הביא להיפר-טריגליצרידמיה [מקור]. סוגיה זו נותרה בלתי פתורה עשרות שנים עד
שבנת 2007 פורסם ב-Cell Metabolisim: Glycosylphosphatidylinositol-Anchored High-Density Lipoprotein-Binding Protein 1 Plays a Critical Role in the Lipolytic Processing of Chylomicrons – כאן ונרשם שם: "כאן אנו מראים כי גליקוזילפוספטידילינוזיטול (מכונה גם חלבון מחייב ליפופרוטאין בצפיפות גבוהה 1 חלבון זה מופיע בתאי אנדותל של הנימים. הוא חלבון שבאדם מקודד על ידי הגן GPIHBP1.) המעוגן בצפיפות גבוהה (GPIHBP1) ממלא תפקיד קריטי בעיבוד הליפוליטי של כילומיקרונים. (שומנים תזונתיים שנארזים בגופנו במעי לכילומיקרונים, שהם ליפופרוטאינים גדולים העשירים בטריגליצרידים [מקור1, מקור2]). עכברים חסרי Gpihbp1 מציגים הצטברות מדהימה של כליליקרונים בפלזמה, אפילו בתזונה דלת שומן, גם כאשר הזינו אותם בדיאטה דלת שומן (chow diet) רמת הטריגליצרידים בהם עלתה מעל 3,000
מיליגרם לדציליטר, מה שתמך בתפקיד המרכזי של GPIHBP1 בתהליך של פירוק שומנים. בניסוי אחר כתוצאה מכך רמות הטריגליצרידים בפלזמה גבוהות הגיעו אפילו ל – 5000 מ"ג / ד"ל". זו הייתה הפתעה כיוון שבדרך כלל, Gpihbp1 מתבטא ברקמות של שריר הלב וברקמות השומן, אותן רקמות המבטאות רמות גבוהות של LpL. ברקמות אלה, GPIHBP1 ממוקם על פני שכבת האנדותל הנימי. ביטוי של GPIHBP1 בתאים בתרבית אפשר לאגד הן LpL והן chylomicrons. מחקרים אלה מראים כי GPIHBP1 הוא פלטפורמה חשובה לעיבוד LpL בתיווך של chylomicrons בנימים. [מקור] פרופ' סלע מסביר כי ה glycosylphosphatidylinositol (להלן GPI), שהוא גליקוליפיד המהווה חלק מממברנת התא נקשר על ידי חלקיק HDL, אל הקומפלקס שנקשר
ל-LpL. ברקמות אלה, LpL מסונתז ומופרש על ידי התאים הפרנכימיים (כלומר, מיוציטים ואדיפוציטים) מיוציטים (שריר הלב) ואדיפוציטים (תאי שומן), לאחר מכן הוא מוצא את דרכו לתוך חלל (לומן) הנימים, שם הוא חודר אל החללים התת-אנדותליים, חללים שנמצאים מתחת לתאי האנדותל וידועים גם כחללים אינטרסטיציאליים, שם מתרחש עיבוד ליפוליטי של צ'ילומיקרונים. הקישור הזה של LpL אל החלבון GPIHBP1 מאוד חריג ומיוחד, כל חריגה בו מחבלת במדד הטריגליצרידים כך שאפילו מוטציה נקודתית
הגורמת לשינוי של חומצת אמינו בודדת ב-LpL או ב-GPIHBP1 יכולה לבטל את יכולת הקישור של האנזים LpL לחלבון האמור, וזה מה שעלול לגרום לשיבוש של
התהליך הליפוליטי,
(אנזימים) שמשלימים את השלב השני האחרון של ייצור הטריגליצרידים, ולעלייה תלולה ברמת הטריגליצרידים.

 Davies ו-Beigneux ב-Cell Metabolism משנת 2010).

טריגליצרידים גבוהים כשלעצמם אינם גורמים לתסמינים בכוחות עצמם,

כך שאולי אדם לא יודע בכלל אם ישנם רמות גבוהות של טריגליצרידים בגופו.

יחד עם זאת יש והטריגליצרידים עולים מה שניכר בשומן בטני. מוטציות באנזים גורמות לאובדן של  פעילות לייצור טריגליצרידים [מקור] והיא שמובילה כנראה לייצור חריג של טריגליצרידים (DGAT1 הוא אנזים שמתחיל להתפרץ ומוצאים אותו כמי שתבטא בכל מקום, כשהביטוי הגבוה ביותר שלו מתגלה במעי האנושי [מקור]) נושא שמסכן רבים במחלות לב, אי ספיקת הכליות, אסטמה, אלרגיות,  ובהשמנת יתר גם בסוכרת.  המחקר בנושא זה מופיע ב- Nature Communications

הליפינים (אנזימים) משלימים את השלב השני האחרון של ייצור הטריגליצרידים. אך כאשר מוטציות קוטעות את תפקודי השומנים, הגוף מאבד את יכולתו לאגור שומן כראוי, וכך עלול לגרום למגוון רחב של מצבים הקשורים לחילוף החומרים. 

ככל הידוע כיום מוטציות בשומנים מזוהות יותר ויותר גם בקרב חולים עם הפרעות שרירים, כמו למשל מיופתיה הנגרמת על ידי סטטינים ומקרים קיצוניים ברבדומיוליזה בילדות [מקור].

עד כה זוהו שני אנזימים שונים של DGAT בבעלי חיים כולל האדם, DGAT1 ו- DGAT2 [מקור1, מקור2], שניהם חלבונים הקשורים לקרום שמזרזים את התגובה הביוכימית המייצרת טריגליצרידים (TG).

הרשתית התוך-פלזמית (Endoplasmic reticulum, ‏ ER) היא אברון (תאים מיוחדים שקיימים בתוך תאים אוקריוטים. אברונים שונים ממלאים תפקידים שונים בתא – למשל, המיטוכונדריה מייצרת אנרגיה ממולקולות המזון; ליזוזומים מתפרקים ומחזרים אברונים ומקרומולקולות; והרטיקולום האנדופלזמי מסייע בבניית קרומים והובלת חלבונים ברחבי התא [מקור].) הנמצא בציטופלזמה ומהווה מדור תאי מסועף מאוד בעל פעילויות ייחודיות. יש קשר בינה לבין הממברנה החיצונית של מעטפת הגרעין. מקור האיור ויקיפדיה [מקור]

סוגיה לא פתורה היא האם אחד מאנזימי ה- DGAT או שניהם מזרזים את סינתזת ה- TG על פני ה- luminal של הרשתית התוך-פלזמית מכונה גם לומן ה- ER ורטיקולום האנדופלזמי גם (ER – the lumen of the Endoplasmic reticulum – ER) 

[מקור1, מקור2, מקור3, מקור]

סברה אחרת קשורה לשבר הגלוי שבה

האם השבר הגלוי הוא שעשוי לשקף פעילות אנזימטית של האנזימים  DGAT בצד הציטופלזמי כלומר של הנוזל שבתא בו נוגעת הרשתית התוך-פלזמית (ה- ER). השבר הסמוי נחשד כמי שפעילות ה-DGAT מתרחשת בו זה זמן רב אבל בתוך לומן ה- ER, שם מסונתזים הטריגליצרידים –  TG הממתינים להפרשה. עם זאת, גם הנתונים שמוכיחים שסברה זו נכונה לוקים בחסר, ונראה כי הפעילויות הגלויות והסמויות אינן משקפות את אלה של שני אנזימי ה- DGAT.  כפי שטוענים החוקר לביוכימיה סקוט ג'יי סטון. (Scot J Stone) ומלין סי לוין (Malin C. Levin) חוקרת חקר לב, כלי דם ומטבוליה באוניברסיטת Gothenburg  [מקור]. בנוסף לכך  מחקרים בתאי M (מערכת החיסון של המעי) מראים כי ניאצין מעכב באופן סלקטיבי את פעילותו של DGAT2 ופעיל יותר כנגד הפעילות הגלויה [מקור].

מדענים ניסו ללא הצלחה ליצור לתאר ולהבין את המבנה הראייתי הראשון של אנזים ליפין [מקור] מאז שזוהה בשנת 2006 [מקור] הגן שלו משמרים (Saccharomyces cerevisiae [מקור]) והוגדר על ידי רבים גן ההשמנה [מקור]. נביאי זעם ואחרי המבול זעקו: החוקרים מצאו את החלבון האנושי שהוא אנזים (זרז) וגן בשם ליפין [מקור], בטוענה שהוא בעל החשיבות המרכזית בוויסות מנגנוני ההשמנה בגוף [מקור] וכבר, בדרך תרופה נגד השמנה [מקור]. כעת כמעט שני עשורים מאוחר יותר מייק איירולה Mike Airola, PhD ועמיתיו מסבירים בהצלחה את המבנה הגביש הראשון של אנזים ספציפי זה שנקרא גן ההשמנה לשמחת רבים ושמו ליפין PAP –  [מקור]. מבין האנזימים במסלול הגליצרול 3-פוספט, שהוזכר לעיל ואיור שלו מובא למעלה, אנזימים של ליפין הם ייחודיים ביכולתם לעבור בין ממברנות תאים, במקום להישאר קשורים בקרום התא (ממברנות) כמו רוב האנזימים האחרים במסלול. מאפיין זה של ליפינים מאפשר להם לפעול באברונים תאיים מגוונים, ולקבל תפקיד בתהליכים מעבר לביוסינתזה של ליפידים, מסבירים מחברי המאמר פקסיואנג זאנג וקרן ריי (Peixiang Zhang and Karen Reue). [מקור1, מקור2].

איירולה הוא עוזר פרופסור במחלקה לביוכימיה וביולוגיה של תאים ומנהל מעבדת איירולה. בנוסף לכך מדענים ממכללת ביילור לרפואה, אוניברסיטת פרינסטון ואוניברסיטת A & M בטקסס גילו את מבנה התלת-ממד ואת אופן הפעולה של דיאצילגליצרול O-acyltransferase-1 (DGAT), אנזים נוסף ומי שנחשב כהאנזים שמסנתז טריגליצרידים )diacylglycerol O-acyltransferase-1)  DGAT1 [מקור]. אשר גם נדרש לספיגת שומן ואחסון שומן כיעד לטיפולים בתזונה בקרב סובלים ממשקל עודף מרגע גילויו. הממצאים החדשים פורסמו השבוע בכתב העת Nature [מקור].

Acyl CoA: diacylglycerol acyltransferase (DGAT; EC 2.3.1.20) הדיאצילגליצרול הוא אנזים מיקרוסומלי הממלא תפקיד מרכזי בחילוף החומרים של גליצרוליפידים תאיי .DGAT מזרז את השלב המחוייב היחיד בסינתזת הטריאצילגליצרול באמצעות דיאצילגליצרול (DAG) ו- CoAs אצטיליים שומניים כמצעיו. ניתן להפיק את DAG מההסטה של ​​מונואצילגליצרול (MAG), מסלול בעל חשיבות בספיגת שומן במעי [מקור – Brindley D N. In: Biochemistry of Lipids, Lipoproteins and Membranes. Vance D E, Vance J E, editors. Amsterdam: Elsevier; 1991. pp. 171–203.]. בגלל תפקידו בסינתזת הטריאצילגליצרול ובאחסון האנרגיה, DGAT הוא עשוי להיות מעורב גם בספיגת שומן במעי [מקור], בהרכבת ליפופרוטאין ובהסדרת ריכוזי הפריזה של טריאצילגליצרול [מקור1, מקור2, מקור3], אחסון שומן באדיפוציטים [מקור], חילוף חומרים באנרגיה בשריר [מקור], ייצור חלב [מקור] וייצור ביציות, כולל ביציות של יונקים [מקור]. בצמחים, ל- DGAT יש תפקיד חשוב בייצור שמני זרעים [מקור – Lassner M. Lipid Technol. 1997;9:5–9]. פעילות DGAT נמצאה גם ב- Mycobacteria [מקור] – Streptomyces [מקור] ובגופי השומנים בפטריות [מקור] ובחרקים [מקור]. החוקרים נתקלו בקשיים רציניים לזהות אותו והיה מאוד קשה לבודד אותו וללמוד אותו מכיוון שמדובר בחלבון קרום פנימי [מקור].


החדר המבודד של Diacylglycerol O-acyltransferase 1 (DGAT1)

"זה היה מרגש לגלות כי DGAT1 יוצר חדר גדול בתוך הממברנה, קרום התא של רשתית תוך-פלזמית membrane of the  endoplasmic reticulum, גילוי זה היה לגמרי בלתי צפוי," אמר וואנג (Lie Wang, a graduate student in the Zhou lab) [מקור]: "זה" תא התגובה, מפנה מקום מבודד, חלל בתוך הממברנה שבה מתרחשת הסינתזה האנזימטית של הטריגליצרידים (TG)" "כאן נפגשים החומרים המייסדים, בתוך החלל המבודד הזה מתרחשת התגובה, ואז, ליפידים שנושאים אותם משיטים אותם למקום שבו הם נחוצים בתא," מסביר החוקר המוביל פרופ' מינג זוהו  Dr. Ming Zhou ומוסיף כי מדובר במבנה ומנגנון הפעולה שלא היו ידועים בעבר, לא בפירוט כזה [מקור]."

DGAT1 שייך למשפחת-העל O-acyltransferase (MBOAT) הקשורה לקרום-התא. היעדר מידע וחוסר הבנה של המבנים התלת מימדיים שלו מנע עד כה ופגם ביכולת שלנו להתמקד, אפילו חשיבתית בתפקודו הלקוי של DGAT1 למטרות טיפוליות ושיפוץ. כאן אנו לראשונה מקבלים הבנה חדשה והזדמנות לשנות את המצב – עוד על נושא זה כאן

מגנזיום

מכל מקום עד כה ידוע של- DGAT1 וכן ל- DGAT2 [מקור] יש רגישויות שונות למגנזיום במבחני מבחנה. ריכוזי מגנזיום גבוהים (> 50 מ"מ) מדכאים את DGAT2; ההשפעה על פעילות DGAT1 פחותה [מקור].

רמות נמוכות של מגנזיום (<20 מ"מ) במבחן מבחנה שונות הן משפרות את הפעילות של DGAT2 והוא מייצר יותר טריגליצרידיםTG-s [מקור].

הראיות מראות בבירור כי גם DGAT1 וגם DGAT2 מתפקדים במבחנה במבחני מעבדה, בפעילות DGAT, ויצרו שם  טריגליצרידים –  TG ממגוון מצעי אצטיל-CoA ו- DG שומניים [מקור1, מקור2]. 

הנתונים שהושגו עד כה מצביעים על כך ש- DGAT2 הוא DGAT חזק יותר והוא בעל זיקה גבוהה יותר למצעיו מאשר ל- DGAT1. אוסיף עוד כי פעילות ה- ARAT – רטינול אצטיל טרנספרז (retinol  – רטינול מוכר גם כויטמין A. acyltransferase) [מקור] של DGAT1 עשויה להיות חשובה בספיגת  ויטמין A במעיים [מקור].

ויסות התגובות במסלול הגליצרול 3-פוספט הוא מנגנון אחד לשליטה ברמות הגליצרוליפידים בתא.

[מקור1, מקור2]

בנוסף לכך ויחד עם זאת ידוע לנו מזה זמן שניתן לעכב את פעילותו של ה-DGAT, מה שבוצע כבר בטיפול בהשמנת יתר ואף מנע אותה [מקור]. בנוסף לכך הטריגליצרידים, (TG) מולקולות האחסון העיקריות של אנרגיה מטבולית ו- חומצות שומן (FA) עוברים כאמור בשלב האחרון והמחייב בביוסינתזה שלהם  זירוז על ידי acyl-CoA: אנזימי diacylglycerol acyltransferase (DGAT). הגנים המקודדים שני אנזימי DGAT, DGAT1 ו- DGAT2, זוהו בעשור האחרון, מה ששופך אור על תפקידיהם [מקור]. למרות שאנזימי DGAT מעורבים בסינתזת טריגליצרידים TG, יש להם רצפי חלבון מובחנים ושונים בתפקודים הביוכימיים, התאיים והפיזיולוגיים שלהם. שני האנזימים עשויים להועיל כמטרות טיפוליות למחלות שנזכרות לעיל.

הידע הנוכחי שלנו על אנזימי DGAT, ככל שהוא מוגבל, הוא יכול לטרום רבות לתהליכי ההחלמה החדשים

[מקור].  

ההשפעות האפשריות המועילות של מחסור ב- DGAT1 על חילוף החומרים באנרגיה וגלוקוז יצרו עניין רב בעיכוב DGAT1 כטיפול פוטנציאלי להשמנת יתר, מחלות כליה, תאי β בלבלב (הינם התאים היחידים האחראים על וויסות ובקרת רמות הגלוקוז בגוף) וסוכרת בבני אדם [מקור]. לאחרונה נבדקו בפירוט תובנות לגבי הסיכויים לעיכוב DGAT1 כולל מגוון חומרים המבודדים ממיקרואורגניזמים [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5, מקור6, מקור7] ושמנים דגים [מקור].

זכרו כי עיכוב של DGAT1 עלול להוביל להשפעות מזיקות, כפי שנמצא בחילוף החומרים של הרטינול (ויטמין איי) שהשתנה, וגרם להפרעות בעור ולפגמים בהתפתחות בלוטות החלב

בניסוי שנערך בחיות מעבדה (עכברים) בניסוי מנעו מ – DGAT1 לפעול והיה ליכאורה כמי שחסר בגופן. מעניין כי בעכברים אלה, ההשפעות המיטיבות על איזון האנרגיה וחילוף החומרים של הגלוקוז נצפו עם מחסור הטרוזיגוטי, ואילו החריגות בעור ובבלוטות החלב נצפתה רק בהיעדר DGAT1. לפיכך, יתכן שניתן יהיה לעכב את DGAT1 באופן פרמקולוגי (תרופתי)  בכדי להניב השפעות מטבוליות מועילות מבלי לגרום לתופעות שליליות של מחסור מוחלט [מקור].

בנוסף לכך DGAT1 הוא אנזים מפתח בליפוגנזה

DGAT1 מופחת או שנבלם מדכא את צמיחתו של גידול הערמונית ולהיפך מעודד את סרטן הערמונית

בתאי סרטן הערמונית (PCa), ליפוגנזה מוגברת והתפתחות הגידול נובעת מהגברת הביטוי של DGAT1 המוביל באדם ובחיות מעבדה (עכברים) כאחד, לאגירת שומן ברקמות פעילות מטבולית ואגירת שומן נדרשת על ידי גידולי הסרטן. בלימתו של DGAT1 היא בלימת הסרטן. חשיבות בלימתו גדלה גם בתחום רפואת הסרטן [מקור1, מקור2, מקור3]

טריגליצרידים (TG) אלו שומנים ניטרליים, מולקולות שומניות לא קוטביות המורכבות ממולקולת גליצרול הקשורה לשלוש מולקולות של חומצות שומן (FA), והן מייצגות את הצורה העיקרית של אחסון שומנים ואנרגיה באורגניזם האנושי [מקור]. מדובר בקבוצה הטרוגנית של מולקולות עם עמוד שדרה של גליצרול ושלושה תאי FA (חומצות שומן) המחוברים על ידי קשרי  ester. התכונות הפיזיקליות והכימיות של הטריגליצרידים (TG) שונות זו מזו על פי אורך השרשרת ומידת הפגיעה בהן. 

הטריגליצרידים TGs משרתים מספר פונקציות חשובות באורגניזמים ומולקולות האחסון העיקריות של חומצות שומן (FA) הן העיקריות לניצול אנרגיה וסינתזה של ליפידים בקרום. מכיוון שהם מופחתים מאוד ונטולי מים, טריגליצרידים TGs אוגרים פי 6 יותר אנרגיה מאותה כמות של גליקוגן [מקור]. בצמחים, TGs הם מרכיב עיקרי בשמני זרעים, המהווים משאבים יקרי ערך לצריכה תזונתית ולשימושים תעשייתיים. טריגליצרידים TG מצמחים ומיקרואורגניזמים יכול לשמש גם לדלק ביולוגי. בבעלי חיים, מאגרי האנרגיה של טריגליצרידים מרוכזים בעיקר באדיפוציטים, אם כי TGs נמצאים גם באופן בולט במיוציטים, פטוציטים, אנטרוציטים ותאי אפיתל של חלב. בנוסף לאחסון אנרגיה, סינתזת טריגליצרידים TG בתאים עשויה להגן עליהם מפני ההשפעות העלולות להיות רעילות של עודף חומצות שומן (FA). באנטרוציטים ובהפטוציטים של רוב היונקים, טריגליצרידים TGs מסונתזים להרכבה והפרשה של ליפופרוטאינים, המעבירים חומצות שומן (FA) תזונתי ומסונתז באופן אנדוגני בין רקמות. כמו כן, TGs בשומנים המופרשים משמשים כמרכיב במחסום מים של העור, ואוספי TG ברקמת השומן מספקים בידוד לאורגניזמים.
טריגליצרידים (TG) הם המולקולות השולטות באגירת אנרגיה בתאים האוקריוטים ובאורגניזמים. עם זאת, הצטברות מוגזמת של טריאצילגליצרולים ברקמת השומן מובילה להשמנה, וברקמות שאינן שומניות, כמו שרירי השלד, הכבד, הלב ותאי β בלבלב, קשורה לתפקוד לקוי של הרקמות.

למרות שטריגליצרידיםTG חיוניים לפיזיולוגיה תקינה, הצטברות יתר של TG ברקמת השומן האנושית גורמת להשמנת יתר, וברקמות שאינן שומן קשורה לתפקוד לקוי של איברים. לדוגמא, שקיעת TG מוגזמת בשרירי השלד ובכבד קשורה לעמידות לאינסולין, בכבד עם סטטוהפטיטיס לא אלכוהולית, ובלב עם קרדיומיופתיה [מקור1, מקור2]. בשל העלייה ברחבי העולם בשכיחות השמנת יתר ומחלות אחרות של הצטברות מוגזמת של טריגליצרידים, יש חשיבות ביו-רפואית להבנה של התהליכים הבסיסיים השולטים בסינתזת TG ובאחסון ובעיקר מניעתה.

מודל היפותטי הממחיש את תפקידם של אנזימי DGAT בסינתזת הטריאצילגליצרול במיון. תוצרי טריאצילגליצרול של תגובת DGAT עשויים להיות מועברים לליבות טיפות השומנים הציטוזוליות או ליפופרוטאינים עשירים בטריאצילגליצרול לצורך הפרשתם בתאים כגון אנטרוציטים והפטוציטים. למרות שהמודל מתאר את התגובה על פני השטח הציטוזולי של ה- ER, הוצע שהתגובה עשויה להתרחש גם על פני השטח הלומינלי (ראו עוד על כך כאן). מקור האיור בצילום מסך מהמאמר "DGAT enzymes and triacylglycerol biosynthesis" [מקור].

ידוע על שני מסלולים עיקריים לביוסינתזה של טריגליצרידים TG, שהובהרו בשנות החמישים והשישים: מסלול גליצרול או מסלול קנדי  Kennedy pathway)  ​​[מקור]  והמסלול המונואצילגליצרול (MG) (איור 1 A בקישור כאן) (לסקירות של ביוכימיה של מסלול, יש לגלוש לכאן, כאן, וכאן). המסלול המונואצילגליצרול משתמש ב- acylCoA: אנזימי monoacylglycerol acyltransferase (MGAT) ליצירת דיאצילגליצרול ממונואצילגליצרול. הדיאצילגליצרול שנוצר פועל על ידי אנזימים DGAT. לכן, סינתזת TAG במסלול המונואצילגליצרול אינה דורשת פעילויות GPAT, AGPAT או ליפין. ההערכה היא כי מסלול המונואצילגליצרול אחראי על 70-80% מסינתזת הטריאצילגליצרול לייצור של צ'ילומיקרונים באנטרוציטים [מקור1, מקור2, מקור3]. בשני המסלולים נעשה שימוש ב- acyl-CoAs שומני, הצורות ה"מופעלות "של חומצות שומן (FA) המסונתזות על ידי סינתזות acyl-CoA תוך-תאיות, כתורמות acyl [מקור]. למסלול הגליצרול פוספט (Glyceroneogenesis) קיים ברוב התאים. גליצרונאוגנזה (TG-FA) היא מסלול מטבולי המסנתז גליצרול 3-פוספט או טריגליצריד ממבשרים שאינם גלוקוז.[מקור] [גליצרול 3-פוספט (G-3-P) ואציל-CoAs שומניים הם המצעים לסינתזה של טריגליצרידים.]. וליתר בהירות גליצרונאוגנזה הוא מסלול מטבולי אשר מסנתז גליצרול 3-פוספט אוֹ טריגליצריד מקודמים שאינם גלוקוז. בדרך כלל גליצרול 3-פוספט נוצר מגלוקוז על ידי גליקוליזה אך כאשר ריכוז הגלוקוז יורד בציטוזול, הוא נוצר על ידי מסלול אחר הנקרא גליצרונאוגנזה. לעומת זאת, מסלול ה- MG נמצא בסוגי תאים ספציפיים, כגון אנטרוציטים, הפטוציטים ואדיפוציטים, שם הוא עשוי להשתתף בהבאה מחודשת של טריגליצרידים TG הידרוליזה [מקור]. מסלול ה- MG הוא המצב הדומיננטי של סינתזת טריגליצרידים TG במעי הדק האנושי, שבו טריגליצרידים TGs מסונתזים ממרכיבים של שומנים תזונתיים הידרוליזיים [מקור1, מקור2]. בתגובה הסופית של שני המסלולים, מולקולת acyl-CoA שומנית ו- diacylglycerol (DG) מחוברת קוולנטית ליצירת טריגליצרידים TG. תגובה זו (איור 1 B שמופיע במאמר כאן) מזרזת על ידי אנזימים של acyl-CoA: diacylglycerol acyltransferase (DGAT, E.C. 2.3.1.20). ההערכה היא כי ביוסינתזה של טריגליצרידים TG מתרחשת בעיקר ברשתית האנדופלזמית (ER) [מקור1, מקור2].

חלבוני ליפין מתקשרים לממברנות של כמה אברונים, כולל ER, endolysosomes, mitochondria, and lipid טיפות. עוד על תיאור המנגנונים.- כאן. מקור האיור בצילום מסך – מכאן

סוברים שטריגליצרידים TG מסונתזים זה עתה משתחררים לשכבת השומנים הקשורה, שם הם מתועלים לטיפות ליפידים ציטוזוליות [פעילות "גלויה" (ציטוזולית) ופעילות "סמויה" (לומינלית)] או בתאים המפרישים טריגליצרידים TG, ליפופרוטאינים המתהווים (איור 2 כאן). המנגנון המדויק בו מופקדים טריגליצרידים TGs לטיפות שומנים אינו ידוע. הוצעו כמה מודלים (כפי שנבדקו כאן). אך כאמור רב הלא ידוע [מקור].

כאמור לעיל

הטריגליצרידים אומרים שיש לך עודף משקל גוף ותזונתך עתירת שומן ופחמימות. אלו מצבים בריאותיים לא טובים. תזונה כזאת רק יכולה להגביר את הסיכון.

 על פי מחקר מהימן שהופיע בכתב העת Nutrients, גורמי סיכון אחרים לרמות טריגליצרידים גבוהות כוללים סוכרת מסוג 2 ומחלות כליה, כגון אורמיה. היא כשל כלייתי הגורם לרמה גבוהה מהתקין של תוצרי פסולת חנקנית (קריאטנין ואוראה) בדם. במצב תקין מסולקים קריאטנין ואוראה מהגוף דרך השתן. 

רמות הטריגליצרידים (TG) יכולות לעלות גם במהלך ההריון.

לרמות טריגליצרידים גבוהות עשויה להיות השפעה רעה על דפנות העורקים מכיוון שהם עלולים לגרום להצטברות פלאק בעורקים.  רובד זה הוא שילוב של כולסטרול, שומני טריגליצרידים, סידן, פסולת תאית ופיברין, (הוא החומר בו הגוף משתמש לקרישה).

 הצטברות רובד מגדילה את הסיכון למחלות לב מכיוון שהיא חוסמת את זרימת הדם הרגילה בעורקים.  גם רובד עלול להתנתק כדי ליצור קריש, שעלול לגרום לשבץ מוחי או להתקף לב.

רמות הטריגליצרידים והכולסטרול הם שני הגורמים החשובים ביותר לפקח על לב בריא.

קיים גם סיכון לפגיעה בלבלב מקור מהימן אם רמות הטריגליצרידים גבוהות מדי.

רמות טריגליצרידים בריאות על פי AHA:  רמות הסיכון נעות בין 150-199 מיליגרם לדציליטר (מ"ג / ד"ל).

 רמות טריגליצרידים גבוהות נעות בין 200-499 מ"ג לד"ל.

 רמות גבוהות מאוד מתחילות ב 500 מ"ג / ד"ל.

 ה- AHA עדיין מחשיב את רמות הטריגליצרידים של עד 150 מ"ג לד"ל לטווח הנורמלי, אך הם ממליצים לשמור על רמות מתחת ל 100 מ"ג / ד"ל לבריאות מיטבית.

שומנים נדרשים לגוף, למשל לצורך ספיגת ויטמינים שמועילים לבריאות. העודף הוא שמזיק ונחשד בעליה של מדד הטריגליצרידים.

ישנם סוגים רבים ושונים של שומן, החל משומנים רב בלתי רוויים כמו בשמן זית וכלה בשומנים רוויים בבשר אדום.  כולם תורמים לרמות הטריגליצרידים בגוף אך הם עושים זאת בדרכים שונות. מזונות שומניים ככלל מכילים לרוב תערובת המורכבת מסוגי שומנים שונים. אבל,

מומלץ להעדיף מזונות שמכילים כמות גבוהה של חומצות שומן בלתי רוויות

הן שנחשבות לבריאות ולהימנע ממזונות שמאופיינים בתכולה גבוהה של שומנים רוויים. עם זאת, מאחר וכל מזון מכיל מספר סוגי שומנים, אפילו במזונות בריאים כמו אגוזים המכילים שומנים בלתי רווים בכמות גבוהה יש תכולה קטנה של שומנים רוויים.

לגבי החומצות השומניות הרוויות – לא כולן משפיעות על הגוף באופן דומה, חומצות שומן עם שרשראות מולקולות קצרות ובינוניות (פחות מ-18 פחמנים) תורמות לעליית הכולסטרול, ואילו ארוכות מכך – מורידות אותו".

 כאשר אדם אוכל יותר קלוריות מכפי שגופו זקוק, הוא מאחסן את הקלוריות הנוספות הללו בצורה של שומני טריגליצרידים (TG). המשמשים לשרידותו בעת רעב. משך הזמן שאדם יכול לשרוד ללא מזון תלוי בעיקר בכמות השומן המאוחסנת ברקמת השומן [מקור]. כאשר הגוף זקוק לאנרגיה רבה יותר בשלב מאוחר יותר, הוא צורך את השומנים הללו.

 טריגליצרידים (TG) חשובים לבריאות, אך רמות גבוהות מגבירות את הסיכון למחלות לב, שהיא הגורם המוביל למוות בארצות הברית.  הורדת רמות הטריגליצרידים והפחתת גורמי סיכון אחרים יכולים להפחית את הסבירות של האדם לפתח מחלת לב.

 ישנן דרכים רבות להפחית את רמות הטריגליצרידים בבטחה.  השיטה הטובה ביותר עשויה להיות תלויה בסיבה לרמות הטריגליצרידים הגבוהות [מקור]. לאחר צעדת הקמינו דה סנטיאגו (בספרד) מדד הטריגליצרידים ירד – תשקלו לצאת לשם כדי להחלים. בצילום ירון מרגולין בקאמינו [מקור]

תעשיית כבד האווז

מסענו אל הפחתת הטריגליצרידים מכריח אותנו להניח לרגע לידיעת מומחי הממסד שלא מובילה ליעד בטוח כלל וכלל ולהיעצר מול מזון לא צפוי – תירס מבושל הוא חומר המזון העיקרי שמוזן בכוח לאווזים לצורך ייצור של כבדים שומניים מוגדלים המשמשים להכנת "פטה דה אווז". האכלה של אווזים היא ככל הנראה תוצאה של צריכת אנרגיה מוגזמת [מקור, (מקור2 – ניר ופרק,
1971)]. [מקור – Nir, I., and M. Perek, 1971. The effect of various protein levels in feed of goslings during the preparatory period on liver production and blood plasma components. Ann. Biol. Anim. Biochem. Biophys. 11: 645-656.]

טריגליצרידים מורכבים מיחידת גליצרול (סוכר) שאליה מחוברות שלוש חומצות שומן. מקורם במזון ובעיקר במזון רווי פחמימות: אכילה מרובה מעוררת את הכבד לייצר מעודפי הפחמימות טריגליצרידים.

בלב יער בולון היכן ששהה נפוליאון השלישי נבנתה La Grande Cascade – פריז. נברשות, ומראות מעניקות לטבח הראשי פרדריק רוברט Frédéric Robert לתת חווית מלכים למי שאוהב שעשועי מזון יקרים מאוד וגם טעימים להשתגע. כל פאר שלא מעניק לגופך מעט רווחה אבל לנשמתך נותן לחוש שנשכבה בגוף של אציל הגם שהוא עבד כנתניהו לתאוותיו. צילום מסך מכאן [מקור]

מאגרים לעתות רעב, בעידן השפע שבו אוכלים גם כבילוי, לתענוג צרוף בפני עצמו, כלומר הרבה מכפי שהגוף דורש לתחזוקתו, כדאי להשתמש במדד הטריגליצרידים כאומר להרפות מאכילה מעבר לצורכי הגוף. לוותר על חלק מהמזון כבילוי, או טיפול בהצפה רגשית (פחמימות ובשרים, בעייפות מזון מלוח וחטיפים) לשם תפקוד תקין של הגוף, טריגליצרידים גבוהים בדם הם מסר מהגוף לשכל הישר, אות אזהרה להנמיך להישמע לצורכי הגוף שקורא לנו לאיזון ואפילו לצניעות בתזונה. הקשבה לגוף ולדרכי חייו הוא מוזנחת ולרבים מאוד קשה, ויש לשקול בהקשר זה, טיפול בגמילה מהרגל צריכת מזון כבידור.

הפחתת קלוריות

צריכת קלוריות באופן קבוע יותר מכפי שהגוף יכול לשרוף תביא למספר מוגזם של טריגליצרידים בגוף. אחת הדרכים להוריד את רמות הטריגליצרידים בדם היא לצרוך פחות קלוריות בכל יום.

 על פי איגוד הלב האמריקני (AHA), ירידה במשקל של 5-10 אחוזים יכולה להפחית את רמות הטריגליצרידים ב -20 אחוזים.

 יש קשר ישיר בין מידת הירידה במשקל לבין הירידה בטריגליצרידים.

שומנים: מי מהם הם הנכונים

 הגוף זקוק לשומנים כדי לתפקד כראוי, אך ישנם שומנים בריאים יותר מאחרים.  בחירת שומנים בריאים עשויה לסייע בהפחתת רמות הטריגליצרידים.

די עם הקרואסונים – שומנים מוצקים מגיעים מבשר, קרואסונים ובורקסים גם ממוצרי חלב אלו מלאים בשומן, וכן כמה שמנים טרופיים, כמו קוקוס ושמן דקלים. מזונות אלה מכילים שומני טרנס ושומנים רוויים.

תאי האנדותל (נמצאים בדופן כלי הדם בחלקם הפנימי) זקוקים ל- L- ארגינין על מנת ליצור תחמוצת החנקן (NO) כדי לשמור על זרימת דם חופשית וכדי לשמור על גמישותם.

שיבולת שועל – צילם ירון מרגולין

המעי והכבד ייחודיים בכך ש – TAG המסונתזים שהם עשויים להגיע לאחסון כטיפות ליפידים ציטוזוליים או לנבוט מקרום הרשתית האנדופלזמית (ER) לכיוון לומן ה- ER, שם מתחיל המסע בשלב זה הוא מורכב מכילומיקרונים (chylomicrons) וממשיך אל שלב השומנים השני ככל הנראה על ידי התמזגות עם טיפות שומנים נטולות apoB בלומן ה- ER .

[מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]

אל ארגינין ( L-arginine) מיץ אבטיח, אפונה ושיבולת השועל

אל ארגינין L-arginine שכיכב במאמרי "תחמוצת החנקן (NO) כיווץ תאי האנדותל, מחלות כרוניות קשות – ודרכי ריפוי חדשות" כאן מווסת מסלולים מטבוליים מרובים המעורבים בחילוף החומרים של חומצות שומן, גלוקוז, חומצות אמינו וחלבונים באמצעות איתות תאים וביטוי גנים. בנושא מאמרי זה – ארגינין ממריץ ליפוליזהליפוליזה היא התהליך המטבולי שבאמצעותו טריאצילגליצרולים (TAG) מתפרקים באמצעות הידרוליזה למולקולות המרכיבות שלהם: גליצרול וחומצות שומן חופשיות (FFA) [מקור1, מקור2]. וביטוי של גנים מרכזיים האחראיים להפעלת חמצון חומצות שומן ל- CO2 ולמים. המנגנונים הבסיסיים כוללים עלייה בביטוי של קולטן-גמא קואקטיביבטור -1 אלפא (PGC-1-alpha) שממלא תפקיד מרכזי בוויסות מטבוליזם של האנרגיה התאית [מקור]. מופעל על ידי פרוקסיזום, ביוגנזה של המיטוכונדריה וצמיחה של צמיחת רקמת שומן חומה. יתר על כן, ארגינין (L-Arginine) מווסת את מחליפת שריר האדיפוציטים ומחיצת האנרגיה באמצעות הפרשת ציטוקינים והורמונים [מקור], גם משפר את תפקודי מחסום המעי תחת לחץ מתח (HS) הנגרם על ידי חשיפה לטמפרטורות סביבתיות גבוהות, זרימת דם מוגבלת משנית למעיים, או פעילויות גופניות מוגזמות וממושכות שניהם עלולים לפגוע בשלמות המעי [מקור1, מקור2] בנוסף, ארגינין משפר את הביטוי והפעילות של חלבון קינאז (AMPK) המופעל על ידי AMP, ובכך מווסת את חילוף החומרים של השומנים (גם מונע זרחון – קינאז הוא חלבון שמשנה באופן סלקטיבי חלבונים אחרים על ידי הוספת קוולנטית אליהם פוספטים (זרחון) בניגוד לקינאזות המשנות שומנים, פחמימות או מולקולות אחרות.) בנוסף לכך אל-ארגינין מאזן את האנרגיה לעבר אובדן הטריאצילגליצרולים. עדויות הולכות וגדלות מראות כי תוספת של ארגינין בתפריט היומי שלך – שיבול שועל – מפחיתים ביעילות מסיבות אלו גם את רקמת השומן הלבנה וגם את מדד הטריגליצרידים בדם, לפיכך חולי הכלי השמנים עם סוכרת מסוג II ויתר טריגליצרידים בדמם שמגיעים לטיפולים בקליניקה של "לחיצות ההחלמה" מאבדים במשך הזמן ממשקלם משהם מכניסים לתפריט ארוחת הבקר שלהם – מנה של שיבולת שועל מותססת. שיבולת שועל הינה תוספת שימושית ונהדרת של ארגינין למניעה וטיפול בשומן ובתסמונת המטבולית הנלווית גם ביתר טריגליצרידים בדם.

למאמר על ארוחת הבקר שלי – "להתסיס שיבולת שועל – מתכון וכל הסודות"

ארגינין מתמוסס במים טוב יותר מכל חומצות האמינו האחרות, ולפיכך שייריו נוטים להופיע באזורים החיצוניים של החלבונים, שם הם מסוגלים לבוא במגע עם הנוזלים המקיפים את החלבון בסביבה התאית. בשנת 1886 ארנסט שולצה ( Ernst Schulze) ועוזרו ארנסט שטייגר בודדו לראשונה ארגינין משתילי תורמוס צהוב [מקור]. ארגינין היא חומצת אמינו חיונית לבריאותם של בני אדם אבל גם של מכרסמים, [מקור] הארגינין או האל – ארגינין עשויים להידרש לצעירים. בעוד שמבוגרים בריאים יכולים לספק לעצמם ארגינין במידה הדרושה, אנשים בוגרים וילדים שגדלים במהירות דורשים תוספת ארגינין מהתזונה שלהם, כמו למשל 

מיץ אבטיחאצות, או גרגירי תורמוס, רכז חלבון אורז וחלבוני סויה, נאטו וטאמפה גם אפונה ירוקה מכילים ארגינין

 [מקור1מקור2מקור3,מקור4].  ממנת ג'לטין, שוקולד, חרוב, וקוקוס כולם מספקים לך ארגינין גם שיבולת שועל, חיטה מלאה, קמח לבן, בוטנים, פולי סויה ונבט חיטה. [מקור1, מקור2]

תרופות מסוימות יכולות אף הן להעלות את רמת הטריגליצרידים בדם,

תרופות אלו כוללות:

טמוקסיפן

סטרואידים מקבוצות שונות

חוסמי בטא

תרופות משתנות כגון פוסיד

אסטרוגן

גלולות למניעת הריון

הליכתיות – בצילום שלקוח מויקיפדיה אזור להולכי רגל בווינה, אוסטריה

 מומלץ לנצל את ענף הספורט 

הליכה של 30 דקות בכל יום היא דרך נהדרת להתחיל, כמו גם פעילויות בלחץ נמוך, כמו רכיבה על אופניים או שחייה.

נשארו לך שאלות 

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –


שמי Name:

טלפון phone:

דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:

איך אני יכול לעזור לך How can I help you:

אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:



למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

מאמרים אחרונים

על הנקמה ודמימותיה

If you have any questions left –

I'd be happy to answer any questions.

For a direct application form to Yaron Margolin – please click here

נשלח ב כללי

כתיבת תגובה

Or

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*