דף הבית › כללי › טריגליצרידים דרכים חדשות לוויסות יעיל של טריגליצרידים (Triacylglycerols) בדם

טריגליצרידים דרכים חדשות לוויסות יעיל של טריגליצרידים (Triacylglycerols) בדם

פורסם ב ע"י ירון מרגולין — אין תגובות ↓
גילוי הליפין כאנזים שדרוש לתהליכי ייצור השומן בגוף הביא לתיקוות גדולות. אבל ככל שהתרבו הגילויים, שנחשבו לפריצת דרך אמיתית, התרחשה בסיועם, תובנה גדולה בכל הנקשר בטריגליצרידים. כשהחוקרים הגיעו לחקר השמרים, הם הבחינו שללא נוכחות האנזים שלפנינו ליפין PAP – הם תופחים ב-90% פחות, כלומר בלי ליפין אין השמנה!
לאחר מכן נערכו ניסויי בקרה בבקטריות שונות, וגם שם נצפו תוצאות דומות בהן בלימת הליפין PAP – מביאה לצימצומה של רקמת השומן (הרזיה). גן ההשמנה החדש סומן לכל תרועה הוא ה PAH1.
לדברי ג'ין צ'ין מהמכון הלאומי לבריאות (NIH) בארה"ב, "לתוצאות הניסוי יש חשיבות מכרעת עבור אנשים שמוטרדים ממגפת השמנת היתר". צילום הציור "ונוס" לרובנס – Peter Paul Rubens – Venus לקוח מויקיפדיה – בשנת 1630, כאשר היה הצייר פיטר פול רובנס בן 53, אלמן מזה ארבע שנים, הוא נשא לאשה את הלנה רבת ה טריגליצרידים בת ה-16, בתו של סוחר בדי משי. מאז ליל כלולותיהם, בביתם המרווח באנטוורפן, החל רובנס לצייר רבות מגיבורות יצירותיו בדמותה של רעייתו שלא הוגדרה אז כבזמננו רבת טריגליצרידים אלא שמנה. כך ונוס שלו, הפכה לבעלת בשרים שופעים. למעלה הלן כמודל לוונוס, עם אל המלחמה מארס וקופידון [ויקיפדיה]

רמות גבוהות של טריגליצרידים (Triacylglycerols), שומן תזונתי מרכזי, עלולים להגביר, לדעת רופאים, את הסיכון למחלות לב, סוכרת, השמנת יתר ומחלות כבד שומניות. אבל כשרמות הטריגליצרידים (TG) עולות ברקמות שאינן שומן (בלבלב למשל) עלייתם קשורה להפרעה בתפקוד רקמות אלו ואם למשל, רמתם עולה בלב, או בכבד תפקוד הלב או הכבד נפגע. אחסון תחילי של הטריגליצרידים בלב, בכבד, בלבלב או בכליות נועד לשמש כמקור אנרגיה לפעולת האבר בשעת הצורך. בדומה לתחולת שמן או בנזין בתא המיועד לכך במכונית. הוספת שמן מנוע למשל – מעל למותר – לא טובה למנוע. יש והוספה כזו הפעם של טריגליצרידים מתבצעת מתחת לרדאר, וללא ידיעת "המארח", כפי שקוראים לחולים כאלו במאמרים אקדמיים, אדם שמתחיל מחלה נוטל, בעצת רופאיו, תרופות – כדורים – יש לדעת שגם תרופות מסוימות למשל סטרואידים מקבוצות שונות, או כדורים משתנים להפחתת יתר לחץ דם כמו פוסיד (תרופות לתפקוד הלב וכלי הדם, תרופות אנטי פסיכוטיות, נוגדות פרכוסים, הורמונים ותרופות חיסוניות מסוימות הן רק חלק מהתרופות הנוספות שידועות לכל מי שצריך לדעת זאת שיש להן השפעה שלילית על רמות הטריגליצרידים בגוף [מקור]. יפורטו עוד תרופות כאלו בהמשך המאמר -) יכולות, אף הן, להעלות את רמת הטריגליצרידים בדם ולהביא למצב של יתר טריגליצרידים בגוף [מקור], ובהמשך למחלת אבר ולמחלה קשה בהרבה ממה שהכדורים לכאורה מנהלים.

קיים עניין רב במציאת דרכים חדשות לוויסות יעיל של טריגליצרידים בדם (TG) כדי לסייע בניהול מצבים שכיחים אלה אשר בהחלט עלולים לסכן חיים. כדי למנוע עליה של רמות הטריגליצרידים בדם (TG) דרושים שני תנאים 1. להבין איך נוצרים בגוף, נושא בו ידובר בהמשך, כאן אזכיר שטריגליצרידים שמופיעים בבדיקות שלנו כנמצאים בדם (TG), ואנו נדרשים להפחית את כמותם, חשוב לדעת, לשם כך אם, למשל הם נוצרים במסלול בו פועל אנזים זרז בשם דיאצילגליצרול – DGAT ( זרז דיאצילגליצרול מס'1, או דיאצילגליצרול2) כל שעלינו להשיג ולגלות מה יבלום את הזרז הזה, למשל מגנזיום, ובא ליתר טריגליצרידים גואל. כי ללא פעולת הזרז DGAT לא ייוצרו הטריגליצרידים. וכן,

2. לדעת מה עשה מי שהצליח להפחית את רמת הטריגליצרידים בדם, וללכת בעקבותיו.

מגנזיום בולם את ה-DGAT. זרז פעולה להיווצרות הטריגליצרידים. אדם אוכל אדממה, פולי סויה. בכוס של אדממה יש 148 מ"ג מגנזיום, אם צלח והפחית את מדד הטריגליצרידים – נתחיל להוסיף אדממה לסלט, או אבוקדו ואולי שוקולד מריר –

גרעינים של דלעת שהוצאו מדלעת אורגנית והונחו ליבוש בשמש – בחצי כוס זרעי דלעת חיים יש 325 מ"ג מגנזיום, תעדיפו גרעיני דלעת? (צילום מסך מעמוד פ' של גידול ירקות אורגניים).

ככל שנושא זה נשמע פשוט, שהרי טריגליצרידים הם "רק" סוכר ואגירת סוכר זו לא נוצרת על כוכב מרס וסוכרים אלו לא מאוחסנים על הירח אלא בגוף שלנו: במעי, בכבד, בכליות בשרירים, ובתאי בטא (β) הם תאים אנדוקרינים באיי לנגרהנס בלבלב, המייצרים את ההורמון אינסולין. ומקורם של ה"סוכרים" לא מהאוויר גם לא מקריאת ספרי מופת, אלא הם מגיחים מתפריט תאוותני וחסר אהבה, אבל רב גבינות ונקניקים או פחמימות ושומנים. מכל מקום מדענים מצאו לבעיה זאת תרופות – תרופה, לא אבוקדו תבלום את האנזים DGAT. נושא התרופות נשמע לרבים נהדר, קסם, אבל הוא בפועל לא פשוט, כי הכדורים האלו פועלים למעשה על מסלול יצור (של הטריגליצרידים) שאינו ידוע למדע. ואולי מה שבלם את עליית הטריגליצרידים בדם לא היה המגנזיום באדממה, אלא הסיבים? עד מהרה יובהר לך, שנכון לרגע זה, כולל המחקר האחרון שיצוטט בהמשך, ובו התקדמות מדהימה ומסקרנת, במחקר שפורסם בשבוע האחרון – וסיבת עיסוקי בטריגליצרידים כולל פרסום מאמר זה, מודים החוקרים שתהליך ייצורם של הטריגליצרידים בגוף האדם באמת לא ידוע [מקור], ואפילו אין ודעות שהם הם גורמי המחלה. שמם נקשר בשומן. וזה גם מטעה רבים נוטים לחשוב שהם שומנים כלומר הם דומים לכולסטרול אלא שבעוד שכולסטרול הוא שומן שמשמש לבניית קרום של תאים, וליצירת הורמונים מסוימים טריגליצרידים, לא מהווים יסודות בניין, הם "פנסיה" – הם אוצר שנצבר וממתין לשמש אותנו לשעת חירום. יחד עם זאת האופן בו נוצר מאגר זה בגוף לא ידוע ועד כה הכל סברות. הבעיה שנוצרת ממחסן גדול מדי לעת מצוקה מורכבת עוד יותר כי מי שמגיע להורדת טריגליצרידים משתמש בתרופות כגון הפיברטים: בזאפיבראט, ליפנור וניאצין, שנתנו לו כמי שנחשד כחלק מחברת המיואשים, ויש להן נזקים בטווח הארוך. נושא התרופות עוד ישוב בהמשך, ואלו שהורידו טריגליצרידים בהצלחה באמצעים טבעיים (כמו הוספת פסיליום, או זרעי צ'יאה – כלומר תוספת של סיבים תזונתיים למזונם גם שיבולת שועל מותססת והפחתת מאפים וופלים, טוב, גם קרואסונים) התייחסו אליו כאל אכילת סוכר (גליצרול – מִתְקִית) עודף וקולם מוחלש נוכח גלי ים מוצרי הצריכה ועודפיה. מה שאני רוצה לומר זה שבבואנו לדון בבריאות ואיזון מדדי הטריגליצרידים מבלי שנבין איך אנו עוסקים בביביזים, במסחר, ובהרבה פרופגנדה מכוונת לרכישת כדורים עיוורת.

נצא אל מסע הטריגליצרידים, עודף סוכר, נכיר בקצרה את מדדי הענק שלהם, נעמוד על החששות מהם, גם על מה ידוע עד כה על ייצורם בגוף האדם, בבעלי חיים או צמחים [מקור] שהרי זרעי עץ הטונג (Vernicia fordii) למשל, מייצרים כמויות גדולות של טריאצילגליצרולים (TAG) – מכל מקום נלמד כיצד ניתן להוריד את המדדים הגבוהים של הטריגליצרידים בדם ע"פ אלו שהצליחו לעשות זאת ללא תרופות – 

קריאה מהנה 

הפחתת קלוריות. מה שמעלה גם יוריד את הטריגליצרידים (TG), חושבים הרופאים. שהרי טריגליצרידים הם סוג השומן הנפוץ ביותר בגוף. הגוף מייצר טריגליצרידים מהמזון שלנו. טריגליצרידים (TG) הם המולקולות השולטות באגירת אנרגיה בתאים האוקריוטים (נושאי גרעין). הם צורת האחסון החשובה ביותר של אנרגיה עבור תאים אוקריוטים [מקור]. עם זאת, הצטברות מוגזמת של טריאצילגליצרולים (שם נוסף לטריגליצרידים) ברקמת השומן מובילה להשמנה, ורומזת לכל הדעות על ייצור יתר. כאשר הגוף אינו זקוק לשימוש באופן מיידי בכל הקלוריות שמגיעות אליו מהארוחה, הוא הופך את שאריות המזון האלו, ובמיוחד הפחמימות, לסוכר (יחידה אחת של גליצרול) שמחובר לשלוש חומצות שומן אלו הם הטריגליצרידים [מקור]. וכשהוא לא מאחסן אותם ברקמות השומן (בבטן, בירכיים, באגן) הם מוכנסים אל רקמות שאינן שומניות, כמו שרירי השלד, הכבד, הלב ותאי β בלבלב, ודבר זה הרה אסון וקשור לתפקוד לקוי של הרקמות [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. עם המגיפות של ההשמנה וסוכרת מסוג 2, שממשיכה ממנה נדרש המחקר להבנה טובה יותר של המנגנונים המולקולריים של סינתזת הטריגליצרידים (TG) [מקור].

מסלול הגליצרול 3-פוספט. צילום מסך מהמאמר Lipin proteins and glycerolipid metabolism: Roles at the ER membrane and beyond – [מקור]
המסלול העיקרי לסינתזת טריאצילגליצרול ברוב רקמות היונקים כרוך בהעברה רציפה של CoAs של acyl לעמוד השדרה הבנוי למעשה מ 3-פוספט של גליצרול. פעולה זו כרוכה בטרנספרזות אצטיליות (GPAT, AGPAT, DGAT), והסרת קבוצת הפוספט על ידי פעולה של חומצה פוספטידית ליפית. פוספטאזים (PAP). – [מקור]

אנזים בשם ליפין, מבצע שלב חשוב בייצור הטריגליצרידים (TG), הבנתו אמורה לסייע לנו להבין טוב יותר כיצד הליפינים מווסתים את ייצור הטריגליצרידים. הבעיה שרוב הרופאים וכן החוקרים לא יודעים מה המסלול שמייצר את השומנים האלו. ההנחה כי סינתזת טריגליצרידים מתרחשת בעיקר באמצעות אצטיל קואנזים A שהיא מולקולה חשובה במטבוליזם: Acyl CoA ודיאצילגליצרול טרנספרז (Dgat), אנזים מיקרוסומאלי המזרז את השלב הסופי והמחויב היחיד את היווצרות הטריגליצרידים מדיאצילגליצרול ואציל CoA [מקור] –  במסלול הגליצרול פוספט [מקור]. שמופיע באיור למעלה,

הסילו של קיבוץ גשר בעמק הירדן – מרכז איחסון שלא נמצא בשימוש. מקור הצילום בצילום מסך [מקור].

הגוף שלנו יכול לאחסן טריגליצרידים (TG) ואלו באים לשמש אותנו מאוחר יותר מהמאגרים. הם נשלפים למעננו ממאגרי האנרגיה בתאי אדיפוס, ומשמשים ליצירת האנרגיה הדרושה לקיום תהליכי החיים, אפילו למשל, כשמתעוררת תחושת רעב בין הארוחות כאשר הגוף זקוק ליותר אנרגיה [מקור].

רמות הטריגליצרידים של האדם עולות באופן טבעי לאחר הארוחה ולהפך, צום גורם לרמות הטריגליצרידים מהמזון לרדת. מכאן ומכאן נובעות גם תפיסתם של הרופאים אותם: "בעוד שהכולסטרול מושפע בעיקר מגורמים תורשתיים, הטריגליצרידים מושפעים ישירות מאורח החיים" [מקור]. אבל הנושא הזה לא כל כך שטחי. 

טווח הנורמה – רמות טריגליצרידים רצויות הן לדעת רפואת התרופות מתחת ל -150 מיליגרם לדציליטר דם (מ"ג / ד"ל).

ככלל הטריגליצרידים (TG) הם סוכר ושומן, סוג השומן הנפוץ ביותר בגוף. המזון שאנשים אוכלים, בעיקר פחמימות הופך לטריגליצרידים, אבל בין אם הוא בא ממקורות מן החי או מהצומח, הוא יכול להשפיע על רמות הגמישות של דופן העורקים בגלל ובשל נוכחות יתר של הטריגליצרידים בדם.

הסיבות השכיחות ביותר לרמות טריגליצרידים גבוהות נוגעות לתזונה ולחילוף החומרים

[מקור].  

טריגליצרידים גבוהים מצביעים על אכילה קבועה של יותר קלוריות (בעיקר פחמימות). מכפי שהגוף יכול להשתמש בהן לעיתים קרובות מדד גבוה של טריגליצרידים לא מסוכן.

מחסור ב- LpL גורם לכילומיקרונמיה משפחתית, המאופיינת ברמות גבוהות במיוחד של טריגליצרידים בפלזמה [מקור]

Familial Hypercholesterolemia FH – כילומיקרונמיה

היפרכולסטרולמיה משפחתית היא מחלה מונוגנית הנגרמת כתוצאה מפגם בחלבונים הגורמים לכניסת ליפופרוטאין מסוג LDLc לתאי הגוף ובעיקר הכבד. רמות גבוהות מאוד של טריגליצרידים בפלזמה הן בעיה קשה ויש והן עלולות להגיע אף לרמה שמעל 2,000 מיליגרם לדציליטר, רמה שהיא פי-10 ומעלה גבוהה יותר מרמת טריגליצרידים הנורמאלית [מקור1, מקור2]. תרחיש זה מכונה כילומיקרונמיה משפחתית לאחרונה דווח כי היא יכולה להתרחש גם מחסר של apolipoprotein CII  (הוא חלבון שבאדם מקודד על ידי הגן APOC2.) המשמש קו-פקטור של האנזים LpL [מקור]  [מקור].

מחסור של apoC-II הפחית באופן משמעותי את פעילות ה- LPL ופגע בכך בהידרוליזה של טריגליצרידים בפלסמה, בהעברת חומצות שומן לרקמות והביא לרמה גבוה של טריגליצרידים

[מקור].
בשנת 2001 התפרסמו השערות חדשות לפיהן הקולטן של VLDL (ליפופרוטאינים עשירים בטריגליצרידים שמופרשים מהכבד [מקור]) מעורב בטרנספורט של LPL דרך הנימים, אך השערה זו לא זכתה להכרה, שכן גם חסר של הקולטן של VLDL בעכברים טרנסגניים לא גרם בניסוי להוכיח טענה זו ולא הביא להיפר-טריגליצרידמיה [מקור]. סוגיה זו נותרה בלתי פתורה עשרות שנים עד
שבנת 2007 פורסם ב-Cell Metabolisim: Glycosylphosphatidylinositol-Anchored High-Density Lipoprotein-Binding Protein 1 Plays a Critical Role in the Lipolytic Processing of Chylomicrons – כאן ונרשם שם: "כאן אנו מראים כי גליקוזילפוספטידילינוזיטול (מכונה גם חלבון מחייב ליפופרוטאין בצפיפות גבוהה 1 חלבון זה מופיע בתאי אנדותל של הנימים. הוא חלבון שבאדם מקודד על ידי הגן GPIHBP1.) המעוגן בצפיפות גבוהה (GPIHBP1) ממלא תפקיד קריטי בעיבוד הליפוליטי של כילומיקרונים. (שומנים תזונתיים שנארזים בגופנו במעי לכילומיקרונים, שהם ליפופרוטאינים גדולים העשירים בטריגליצרידים [מקור1, מקור2]). האנזים ליפאז מופרש מבלוטת הלבלב בעזרת חומצות מרה, ומביא להידרוליזה של טריגליצרידים, הוא מפרק אותם ומשחרר חומצות שומן. טריגליצרידים שלמים לא יכולים להיספג על ידי התריסריון. חומצות שומן חופשיות, חד-גליצרידים ודו-גליצרידים כן נספגות בתריסריון, לאחר ההידרוליזה הזו בן היא חלקית או מלאה של הטריגליצרידים. תוצרי ביקוע אלה חודרים לתאים אנטרוציטים שנמצאים ברירת המעי הדק, ובתאים אלה הטריגליצרידים שבים ונבנים מחדש (מתוצרי הביקוע שלהם), ובצורתם זו הם נדחסים עם כולסטרול ליצור הכילומיקרונים. מבנים חדשים אלו מופרשים מהתאים האנטרוציטים ונאספים על ידי מערכת הלימפה למחזור הדם ומשם לרקמות השונות. ברקמות אלה הכילומיקרונים משחררים את הטריגליצרידים שמשמשים כמקור אנרגיה. [מקור]. עכברים חסרי הגן – Gpihbp1 מציגים הצטברות מדהימה של כילומיקרונים בפלזמה, אפילו בתזונה דלת שומן, גם כאשר הזינו אותם בדיאטה דלת שומן (chow diet) רמת הטריגליצרידים של חסרי גן זה עלתה בקרבם אל מעל ל 3,000 מיליגרם לדציליטר, מה שתמך בהשארה שלגן GPIHBP1  יש תפקיד מרכזי בתהליך של פירוק השומנים. בניסוי אחר כתוצאה מכך רמות הטריגליצרידים בפלזמה גבוהות הגיעו אפילו ל – 5000 מ"ג / ד"ל. תוצאה זו הפתיעה את כולם כיוון שבדרך כלל, הגן – Gpihbp1 מתבטא ברקמות של שריר הלב וברקמות השומן, אותן רקמות המבטאות רמות גבוהות של LpL. ברקמות אלה, GPIHBP1 ממוקם על פני שכבת האנדותל הנימי. ביטוי של GPIHBP1 בתאים בתרבית אפשר לאגד הן LpL ושהגן – הן כילומיקרונים. מחקרים אלה מצביעים על כך שהגן – GPIHBP1 הוא פלטפורמה חשובה לעיבוד LpL בתיווך של כילומיקרונים בנימים. [מקור] פרופ' סלע מסביר כי הפוספוגליצריד glycosylphosphatidylinositol (להלן GPI), שהוא גליקוליפיד המהווה חלק מממברנת התא נקשר על ידי חלקיק HDL, אל הקומפלקס שנקשר
ל-LpL. ברקמות אלה, LpL מסונתז ומופרש על ידי התאים הפרנכימיים (כלומר, מיוציטים ואדיפוציטים) מיוציטים (שריר הלב) ואדיפוציטים (תאי שומן), לאחר מכן הוא מוצא את דרכו לתוך חלל (לומן) הנימים, שם הוא חודר אל החללים התת-אנדותליים, חללים שנמצאים מתחת לתאי האנדותל וידועים גם כחללים אינטרסטיציאליים, שם מתרחש עיבוד ליפוליטי של כילומיקרונים. הקישור הזה של LpL אל החלבון GPIHBP1 מאוד חריג ואפילו מיוחד במינו, כל חריגה בו מחבלת במדד הטריגליצרידים כך שאפילו מוטציה נקודתית הגורמת לשינוי של חומצת אמינו בודדת ב-LpL או ב-GPIHBP1 יכולה לבטל את יכולת הקישור של האנזים LpL לחלבון האמור, וזה מה שעלול לגרום לשיבוש של
התהליך הליפוליטי, (אנזימים) שמשלימים את השלב השני האחרון של ייצור הטריגליצרידים, וגם להביא ולעלייה התלולה ברמת הטריגליצרידים.

 Davies ו-Beigneux ב-Cell Metabolism משנת 2010).

טריגליצרידים גבוהים כשלעצמם אינם גורמים לתסמינים בכוחות עצמם,

כך שאולי אדם לא יודע בכלל אם ישנם רמות גבוהות של טריגליצרידים בגופו. יחד עם זאת יש והטריגליצרידים עולים וכן ניכרים וזאת כאשר מופיע בגוף שומן בטני.

למאמרי – כולסטרול גבוהה – מדד חדש – יחסי הכולסטרול התקין הוא שקובע – כיצד להחלים ללא תרופות

כולסטרול גבוה – אפשר להוריד את הכולסטרול הרע באמצעים טבעיים

תנגודת לאינסולין והטריגליצרידים

תנגודת לאינסולין היא מדד בריאותי חשוב אבל, בדרך כלל קשה לקבל אותו מהרופא אני מחשב אותו מהנתונים שמופיעים בדף הבדיקות שלך. קל לחשב אותו כי מדובר ביחס בין רמת הטריגליצרידים לכולסטרול הטוב. מדד זה מלמד על מספר דברים והראשון במעלה הוא מצביע במספרים על כמות ההתנגדות למלאכת הקודש של הקולטן לאינסולין. קולטן לאינסולין (The insulin receptor (IR)) מורכב משתי תתי-יחידות אלפא ושתי תתי-יחידות בטא. תתי-יחידות בטא חוצות את הממברנה התאית ומקושרות על ידי קשרים דו גופריתיים. הוא ממלא תפקיד מרכזי בוויסות הומיאוסטזיס של גלוקוז, הוא שמאפשר במצב של יתר סוכר או יתר גלוקוז בדם לעבור – מהדם לתאים [מקור] חוסר רגישות לאינסולין או מדד גבוה של תנגודת לאינסולין (מעל ל – 2) לא מאפשר לקולטן לפעול כראוי ומוביל לסוכרת מסוג 2 [מקור] ולמחלות סרטן, ולאי-ספיקת כליות [מקור]. במדד גבוה בו נוצרת התנגדות לפעילות הקולטן לאינסולין בפועל פוחת מספר קולטני האינסולין שיכולים להשפיע על התאים לקבל אל קרבם סוכר עודף מהדם – כך נוצר מצב בו אינסולין בכמות תקינה (ביחס לכמות הסוכר בדם) לא יכולה או לא מספיקה להכניס את הסוכר לתאים והגוף דורש כמות גדולה יותר של אינסולין לשם כך. בבדיקות מקבלים גלוקוז גבוה בדם. היחס בין רמת הטריגליצרידים לכולסטרול הטוב (HDL) נותן לנו את המדד של ההתנגדות לקולטן האינסולין ובקיצור תנגודת לאינסולין – כאשר הוא קטן מ-2, כנראה אין התקפה של אינסולין מחומצן על דפנות הנפרונים ועל יצורו של רב האנטי אוקסידנטים הטבעיים שגופנו מיצר להגנתו – הגלוטתיון, אבל כשהוא גדול מ – 2 מקבלים התקפה על הגלוטתיון ונדרשים לתקן מצב זה במהרה ובנושא זה תמצית פיקנוגנול יכולה רק לסייע. נוטלים מדף הבדיקות את מדד הטריגליצרידים ואת מדד הכולסטרול הטוב ומחלקים זה בזה – התוצאה היא מדד התנגודת לאינסולין. כאשר מדד זה או התוצאה גבוה מ – 2 מצביע על תנגודת גדולה לקולטן האינסולין בנוסף לכך תנגודת לאינסולין מעל ל 2 מלמדת גם על חוסר איזון של העוצמות בגוף – על יתר או עודף אנרגיה חופשית בגוף – שמקורה ביתר שומנים בתזונה והיא מפגיזה את הגוף. במצב של תנגודת לאינסולין מעל 3 אפשר להזהיר את החולה כי מתרחשת בגופו כנראה התקפה על המיטוכונדריה שבתא – היא התנור שמייצר את האנרגיה מהשומנים הנ"ל, מה שדורש מידית מהמבקש להחלים תוסף בשם Q10 ומנת סלט כרוב (עדיף אדום) כל יום במשך 3 חודשים או עד שמדד הטריגליצרידים יורד מה – 90, (רבע כרוב ליום – אורגני) מדד כזה אומר גם שהמחלים נדרש ליטול מידית 2 כפות פסיליום ליום – כדי להגן על ייצור הגלוטתיון בגופו – אני ממליץ להתחיל בנטילת כף אחת של אבקת פסיליום בבקר ורק אחרי שבוע להוסיף כף שנייה ואותה ליטול בערב. את הפסיליום נוטלים עם הרבה מים. אשר לקו אנזים Q10 – אני ממליץ על תוסף על 400 מ"ג בבקר ולהעלות את המדד הזה בהדרגה בהמשך על-ידי נטילה של 200 מ"ג נוספים בלילה. להתחיל מנטילה בבקר, אבל אני לא רופא, אני רקדן וכל שנרשם כאן הוא פילוסופיה בלבד ולא המלצה לביצוע – תקשיבו רק לרופא שלכם אם אתם רוצים ניהול מחלה עם תרופות – רק הוא יודע ומכיר את התיק הרפואי על בוריו. רק הוא קובע.

למאמרי –
פיקנוגנול – כל האמת על רפואת עץ האורן וסוד הכנת תמצית פקנוגנול, קמח פקנוגנול והכנת התה ממחטי האורן

מוטציות באנזים גורמות לאובדן של  פעילות לייצור טריגליצרידים [מקור] והיא שמובילה כנראה לייצור חריג של טריגליצרידים (DGAT1 הוא אנזים שמתחיל להתפרץ ומוצאים אותו כמי שתבטא בכל מקום, כשהביטוי הגבוה ביותר שלו מתגלה במעי האנושי [מקור]) נושא שמסכן רבים במחלות לב, אי ספיקת הכליות, אסטמה, אלרגיות,  ובהשמנת יתר גם בסוכרת.  המחקר בנושא זה מופיע ב- Nature Communications

הליפינים (אנזימים) משלימים את השלב השני האחרון של ייצור הטריגליצרידים. אך כאשר מוטציות קוטעות את תפקודי השומנים, הגוף מאבד את יכולתו לאגור שומן כראוי, וכך עלול לגרום למגוון רחב של מצבים הקשורים לחילוף החומרים. 

ככל הידוע כיום מוטציות בשומנים מזוהות יותר ויותר גם בקרב חולים עם הפרעות שרירים, כמו למשל מיופתיה הנגרמת על ידי סטטינים ומקרים קיצוניים ברבדומיוליזה בילדות [מקור].

עד כה זוהו שני אנזימים שונים של DGAT בבעלי חיים כולל האדם, DGAT1 ו- DGAT2 [מקור1, מקור2], שניהם חלבונים הקשורים לקרום שמזרזים את התגובה הביוכימית המייצרת טריגליצרידים (TG).

הרשתית התוך-פלזמית (Endoplasmic reticulum, ‏ ER) היא אברון (תאים מיוחדים שקיימים בתוך תאים אוקריוטים. אברונים שונים ממלאים תפקידים שונים בתא – למשל, המיטוכונדריה מייצרת אנרגיה ממולקולות המזון; ליזוזומים מתפרקים ומחזרים אברונים ומקרומולקולות; והרטיקולום האנדופלזמי מסייע בבניית קרומים והובלת חלבונים ברחבי התא [מקור].) הנמצא בציטופלזמה ומהווה מדור תאי מסועף מאוד בעל פעילויות ייחודיות. יש קשר בינה לבין הממברנה החיצונית של מעטפת הגרעין. מקור האיור ויקיפדיה [מקור]

סוגיה שלא פתורה עדין היא האם אחד מאנזימי ה- DGAT או שניהם מזרזים את סינתזת ה- TG על פני ה- luminal של הרשתית התוך-פלזמית מכונה גם לומן ה- ER ורטיקולום האנדופלזמי גם (ER – the lumen of the Endoplasmic reticulum – ER) 

[מקור1, מקור2, מקור3, מקור]

סברה אחרת קשורה לשבר הגלוי שבה –

האם השבר הגלוי הוא שעשוי לשקף פעילות אנזימטית של האנזימים  DGAT בצד הציטופלזמי כלומר של הנוזל שבתא בו נוגעת הרשתית התוך-פלזמית (ה- ER). השבר הסמוי נחשד כמי שפעילות ה-DGAT מתרחשת בו זה זמן רב אבל בתוך לומן ה- ER, שם מסונתזים הטריגליצרידים –  TG הממתינים להפרשה. עם זאת, גם הנתונים שמוכיחים שסברה זו נכונה לוקים בחסר, ונראה כי הפעילויות הגלויות והסמויות אינן משקפות את אלה של שני אנזימי ה- DGAT.  כפי שטוענים החוקר לביוכימיה סקוט ג'יי סטון. (Scot J Stone) ומלין סי לוין (Malin C. Levin) חוקרת חקר לב, כלי דם ומטבוליה באוניברסיטת Gothenburg  [מקור]. בנוסף לכך  מחקרים בתאי M (מערכת החיסון של המעי) מראים כי ניאצין מעכב באופן סלקטיבי את פעילותו של DGAT2 ופעיל יותר כנגד הפעילות הגלויה [מקור].

מדענים ניסו ללא הצלחה ליצור לתאר ולהבין את המבנה הראייתי הראשון של אנזים ליפין [מקור] מאז שזוהה בשנת 2006 [מקור] הגן שלו משמרים (Saccharomyces cerevisiae [מקור]) והוגדר על ידי רבים גן ההשמנה [מקור]. נביאי זעם ואחרי המבול זעקו: החוקרים מצאו את החלבון האנושי שהוא אנזים (זרז) וגן בשם ליפין [מקור], בטוענה שהוא בעל החשיבות המרכזית בוויסות מנגנוני ההשמנה בגוף [מקור] וכבר, בדרך תרופה נגד השמנה [מקור]. כעת כמעט שני עשורים מאוחר יותר מייק איירולה Mike Airola, PhD ועמיתיו מסבירים בהצלחה את המבנה הגביש הראשון של אנזים ספציפי זה שנקרא גן ההשמנה לשמחת רבים ושמו ליפין PAP –  [מקור]. מבין האנזימים במסלול הגליצרול 3-פוספט, שהוזכר לעיל ואיור שלו מובא למעלה, אנזימים של ליפין הם ייחודיים ביכולתם לעבור בין ממברנות תאים, במקום להישאר קשורים בקרום התא (ממברנות) כמו רוב האנזימים האחרים במסלול. מאפיין זה של ליפינים מאפשר להם לפעול באברונים תאיים מגוונים, ולקבל תפקיד בתהליכים מעבר לביוסינתזה של ליפידים, מסבירים מחברי המאמר פקסיואנג זאנג וקרן ריי (Peixiang Zhang and Karen Reue). [מקור1, מקור2].

איירולה הוא עוזר פרופסור במחלקה לביוכימיה וביולוגיה של תאים ומנהל מעבדת איירולה. בנוסף לכך מדענים ממכללת ביילור לרפואה, אוניברסיטת פרינסטון ואוניברסיטת A & M בטקסס גילו את מבנה התלת-ממד ואת אופן הפעולה של דיאצילגליצרול O-acyltransferase-1 (DGAT), אנזים נוסף ומי שנחשב כהאנזים שמסנתז טריגליצרידים )diacylglycerol O-acyltransferase-1)  DGAT1 [מקור]. אשר גם נדרש לספיגת שומן ואחסון שומן כיעד לטיפולים בתזונה בקרב סובלים ממשקל עודף מרגע גילויו. הממצאים החדשים פורסמו השבוע בכתב העת Nature [מקור].

Acyl CoA: diacylglycerol acyltransferase (DGAT; EC 2.3.1.20) הדיאצילגליצרול הוא אנזים מיקרוסומלי הממלא תפקיד מרכזי בחילוף החומרים של גליצרוליפידים תאיי .DGAT מזרז את השלב המחוייב היחיד בסינתזת הטריאצילגליצרול באמצעות דיאצילגליצרול (DAG) ו- CoAs אצטיליים שומניים כמצעיו. ניתן להפיק את DAG מההסטה של ​​מונואצילגליצרול (MAG), מסלול בעל חשיבות בספיגת שומן במעי [מקור – Brindley D N. In: Biochemistry of Lipids, Lipoproteins and Membranes. Vance D E, Vance J E, editors. Amsterdam: Elsevier; 1991. pp. 171–203.]. בגלל תפקידו בסינתזת הטריאצילגליצרול ובאחסון האנרגיה, DGAT הוא עשוי להיות מעורב גם בספיגת שומן במעי [מקור], בהרכבת ליפופרוטאין ובהסדרת ריכוזי הפריזה של טריאצילגליצרול [מקור1, מקור2, מקור3], אחסון שומן באדיפוציטים [מקור], חילוף חומרים באנרגיה בשריר [מקור], ייצור חלב [מקור] וייצור ביציות, כולל ביציות של יונקים [מקור]. בצמחים, ל- DGAT יש תפקיד חשוב בייצור שמני זרעים [מקור – Lassner M. Lipid Technol. 1997;9:5–9]. פעילות DGAT נמצאה גם ב- Mycobacteria [מקור] – Streptomyces [מקור] ובגופי השומנים בפטריות [מקור] ובחרקים [מקור]. החוקרים נתקלו בקשיים רציניים לזהות אותו והיה מאוד קשה לבודד אותו וללמוד אותו מכיוון שמדובר בחלבון קרום פנימי [מקור].


החדר המבודד של Diacylglycerol O-acyltransferase 1 (DGAT1)

"זה היה מרגש לגלות כי DGAT1 יוצר חדר גדול בתוך הממברנה, קרום התא של רשתית תוך-פלזמית membrane of the  endoplasmic reticulum, גילוי זה היה לגמרי בלתי צפוי," אמר וואנג (Lie Wang, a graduate student in the Zhou lab) [מקור]: "זה" תא התגובה, מפנה מקום מבודד, חלל בתוך הממברנה שבה מתרחשת הסינתזה האנזימטית של הטריגליצרידים (TG)" "כאן נפגשים החומרים המייסדים, בתוך החלל המבודד הזה מתרחשת התגובה, ואז, ליפידים שנושאים אותם משיטים אותם למקום שבו הם נחוצים בתא," מסביר החוקר המוביל פרופ' מינג זוהו  Dr. Ming Zhou ומוסיף כי מדובר במבנה ומנגנון הפעולה שלא היו ידועים בעבר, לא בפירוט כזה [מקור]."

DGAT1 שייך למשפחת-העל O-acyltransferase (MBOAT) הקשורה לקרום-התא. היעדר מידע וחוסר הבנה של המבנים התלת מימדיים שלו מנע עד כה ופגם ביכולת שלנו להתמקד, אפילו חשיבתית בתפקודו הלקוי של DGAT1 למטרות טיפוליות ושיפוץ. כאן אנו לראשונה מקבלים הבנה חדשה והזדמנות לשנות את המצב – עוד על נושא זה כאן. 

מגנזיום גבוה מדכא את ה-DGAT2

מכל מקום עד כה ידוע של- DGAT1 וכן ל- DGAT2 [מקור] יש רגישויות שונות למגנזיום במבחני מבחנה. ריכוזי מגנזיום גבוהים (> 50 מ"מ) מדכאים את DGAT2; ההשפעה על פעילות DGAT1 פחותה [מקור].

רמות נמוכות של מגנזיום (<20 מ"מ) במבחן מבחנה שונות הן משפרות את הפעילות של DGAT2 והוא מייצר יותר טריגליצרידים – TG-s [מקור].

הראיות מראות בבירור כי גם DGAT1 וגם DGAT2 מתפקדים במבחנה במבחני מעבדה, בפעילות DGAT, ויצרו שם  טריגליצרידים –  TG ממגוון מצעי אצטיל-CoA ו- DG שומניים [מקור1, מקור2]. 

הנתונים שהושגו עד כה מצביעים על כך ש- DGAT2 הוא DGAT חזק יותר והוא בעל זיקה גבוהה יותר למצעיו מאשר ל- DGAT1. אוסיף עוד כי פעילות ה- ARAT – רטינול אצטיל טרנספרז (retinol  – רטינול מוכר גם כויטמין A. acyltransferase) [מקור] של DGAT1 עשויה להיות חשובה בספיגת  ויטמין A במעיים [מקור].

ויסות התגובות במסלול הגליצרול 3-פוספט הוא מנגנון אחד לשליטה ברמות הגליצרוליפידים בתא.

[מקור1, מקור2]

בנוסף לכך ויחד עם זאת ידוע לנו מזה זמן שניתן לעכב את פעילותו של ה-DGAT, מה שבוצע כבר בטיפול בהשמנת יתר ואף מנע אותה [מקור]. ועוד בנושא זה הטריגליצרידים, (TG) מולקולות האחסון העיקריות של אנרגיה מטבולית ו- חומצות שומן (FA) עוברים כאמור בשלב האחרון והמחייב בביוסינתזה שלהם  זירוז על ידי acyl-CoA: אנזימי diacylglycerol acyltransferase (DGAT). הגנים המקודדים שני אנזימי DGAT, DGAT1 ו- DGAT2, זוהו בעשור האחרון, מה ששופך אור על תפקידיהם [מקור]. למרות שאנזימי DGAT מעורבים בסינתזת טריגליצרידים TG, יש להם רצפי חלבון מובחנים ושונים בתפקודים הביוכימיים, התאיים והפיזיולוגיים שלהם. שני האנזימים עשויים להועיל כמטרות טיפוליות למחלות שנזכרות לעיל.

הידע הנוכחי שלנו על אנזימי DGAT, ככל שהוא מוגבל, יכול לטרום רבות לתהליכי ההחלמה החדשים

[מקור].  

ההשפעות האפשריות המועילות של מחסור ב- DGAT1 על חילוף החומרים באנרגיה וגלוקוז יצרו עניין רב בעיכוב DGAT1 כטיפול פוטנציאלי להשמנת יתר, מחלות כליה, תאי β בלבלב (הינם התאים היחידים האחראים על וויסות ובקרת רמות הגלוקוז בגוף) וסוכרת בבני אדם [מקור]. לאחרונה נבדקו בפירוט תובנות לגבי הסיכויים לעיכוב DGAT1 כולל מגוון חומרים המבודדים ממיקרואורגניזמים [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5, מקור6, מקור7] ושמני דגים [מקור]. בכלל זה יש גם תופעות לוואי והבולטת בהן פגיעה בעור.

זכרו כי עיכוב של DGAT1 עלול להוביל להשפעות מזיקות, כפי שנמצא בחילוף החומרים של הרטינול (ויטמין איי) שהשתנה, וגרם להפרעות בעור ולפגמים בהתפתחות בלוטות החלב

בניסוי שנערך בחיות מעבדה (עכברים) בניסוי מנעו מ – DGAT1 לפעול והיה ליכאורה כמי שחסר בגופן. מעניין כי בעכברים אלה, ההשפעות המיטיבות על איזון האנרגיה וחילוף החומרים של הגלוקוז נצפו עם מחסור הטרוזיגוטי, ואילו החריגות בעור ובבלוטות החלב נצפתה רק בהיעדר DGAT1. לפיכך, יתכן שניתן יהיה לעכב את DGAT1 באופן פרמקולוגי (תרופתי) בכדי להניב השפעות מטבוליות מועילות ומבלי לגרום לתופעות שליליות של מחסור מוחלט [מקור].

בנוסף לכך DGAT1 הוא אנזים מפתח בליפוגנזה

DGAT1 מופחת או שנבלם מדכא את צמיחתו של גידול הערמונית ולהיפך מעודד את סרטן הערמונית

בתאי סרטן הערמונית (PCa), ליפוגנזה מוגברת והתפתחות הגידול נובעת מהגברת הביטוי של DGAT1 המוביל באדם ובחיות מעבדה (עכברים) כאחד, לאגירת שומן ברקמות פעילות מטבולית ואגירת שומן נדרשת על ידי גידולי הסרטן.

בלימתו של DGAT1 היא בלימת הסרטן.

חשיבות בלימתו גדלה גם בתחום רפואת הסרטן [מקור1, מקור2] יוצא מכך שנוטלי תרופות – הכדורים – לחסימת האנזים DGAT1, לא ישמינו כנראה וגם לא ידאגו כשיתבוננו בשורת הטריגליצרידים בבדיקות הדם – הם ירדו. ויתכן שגם מחלת הסרטן תדעך! הפגיעה בעור ובנראות בהחלט משנית, אלא אם אפשר להגיע לתוצאה דומה ולא לשלם מחיר זה.

זביונה – מעדן איטלקי עתיק ויסוד הקרמים והגלידות. ביסודו שומן (חלמון ביצה) וסוכר (1:1) בשעה שהיחס בטריגליצרידים הוא 1:3. מקור התמונה בצילום מסך מהאתר: Romina e La Cucina – כאן

טריגליצרידים (TG) אלו שומנים ניטרליים, מולקולות שומניות לא קוטביות המורכבות ממולקולת גליצרול (סוכר) שקשורה לשלוש מולקולות של חומצות שומן (FA), והן מייצגות את הצורה העיקרית של אחסון שומנים ואנרגיה באורגניזם האנושי [מקור]. מדובר בקבוצה הטרוגנית של מולקולות עם עמוד שדרה של גליצרול (סוכר) ושלושה תאי FA (חומצות שומן) המחוברים על ידי קשרי  ester. התכונות הפיזיקליות והכימיות של הטריגליצרידים (TG) שונות זו מזו על פי אורך השרשרת ומידת הפגיעה בהן. 

הטריגליצרידים TGs משרתים מספר פונקציות חשובות ומולקולות האחסון של חומצות שומן (FA) הן מהעיקריות בהן ובניצול אנרגיה וסינתזה של ליפידים בקרום. טריגליצרידים TGs אוגרים פי 6 יותר אנרגיה מאותה כמות של גליקוגן מכיוון שהם מופחתים מאוד ונטולי מים [מקור]. בצמחים, TGs הם מרכיב עיקרי בשמני הזרעים, המהווים משאבים יקרי ערך לצריכה תזונתית ולשימושים תעשייתיים. טריגליצרידים TG מצמחים ומיקרואורגניזמים יכולים לכן, לשמש גם לדלק ביולוגי כפי שהוכיח הכימאי הגדול רוברט שטרן Robert Stern (פריז) – הראשון ליצר דלק מתירס. בבעלי חיים, מאגרי האנרגיה של טריגליצרידים מרוכזים בעיקר באדיפוציטים, אם כי TGs נמצאים גם באופן בולט במיוציטים, פטוציטים, אנטרוציטים ותאי אפיתל של חלב. בנוסף לאחסון אנרגיה, סינתזת טריגליצרידים TG בתאים עשויה להגן עליהם מפני השפעות שעלולות להיות רעילות ומקורן בעודף חומצות שומן (FA). באנטרוציטים ובהפטוציטים של רוב היונקים, טריגליצרידים TGs מסונתזים להרכבה והפרשה של ליפופרוטאינים, המעבירים חומצות שומן (FA) תזונתי ומסונתז באופן אנדוגני בין רקמות. כמו כן, TGs בשומנים המופרשים משמשים כמרכיב במחסום מים של העור, ואוספי TG ברקמת השומן מספקים בידוד לאורגניזמים.
טריגליצרידים (TG) הם המולקולות השולטות באגירת אנרגיה בתאים האוקריוטים ובאורגניזמים. עם זאת, הצטברות מוגזמת של טריאצילגליצרולים ברקמת השומן מובילה להשמנה, וכשהיא מצטברת ברקמות שאינן שומניות, כמו שרירי השלד, הכבד, הלב ותאי β בלבלב, הנזק גדול והיא כאמור לעיל קשורה לתפקוד לקוי של הרקמות האלו ומטרת המאמר להחלים מהמחלות האלו באמצעות ידע וחשיבה חדשה.

למרות שטריגליצרידים– TG חיוניים לפיזיולוגיה תקינה, הצטברות יתר של TG ברקמת השומן האנושית גורמת להשמנת יתר, וברקמות שאינן שומן קשורה לתפקוד לקוי של איברים. לדוגמא,

שקיעת TG מוגזמת בשרירי השלד ובכבד קשורה לעמידות לאינסולין, לכבד עם סטטוהפטיטיס לא אלכוהולית, ובלב ללב עם קרדיומיופתיה

[מקור1, מקור2]. בשל העלייה ברחבי העולם בשכיחות השמנת יתר ובמחלות אחרות שמקורן בהצטברות מוגזמת של טריגליצרידים, נוצרה חשיבות חדשה ביו-רפואית להבנה של התהליכים הבסיסיים השולטים בסינתזת TG ובאחסון ובעיקר מניעתה. ומניעתה על ידי תפריט של תזונה גם מחלימה את האברים הנפגעים ללא תופעות לוואי קשות.

מודל היפותטי הממחיש את תפקידם של אנזימי DGAT בסינתזת הטריאצילגליצרול במיון. תוצרי טריאצילגליצרול של תגובת DGAT עשויים להיות מועברים לליבות טיפות השומנים הציטוזוליות או ליפופרוטאינים עשירים בטריאצילגליצרול לצורך הפרשתם בתאים כגון אנטרוציטים והפטוציטים. למרות שהמודל מתאר את התגובה על פני השטח הציטוזולי של ה- ER – הרשתית התוך-פלזמית, הוצע שהתגובה עשויה להתרחש גם על פני השטח הלומינלי (ראו עוד על כך כאן). מקור האיור בצילום מסך מהמאמר "DGAT enzymes and triacylglycerol biosynthesis" [מקור].

הצורות ה"מופעלות "של חומצות שומן (FA) בתהליך ייצור הטריגליצרידים – מסלול גליצרול והמסלול המונואצילגליצרול

ידוע על שני מסלולים עיקריים לביוסינתזה של טריגליצרידים TG, שהובהרו בשנות החמישים והשישים: מסלול גליצרול או מסלול קנדי  Kennedy pathway)  ​​[מקור]  והמסלול המונואצילגליצרול (MG) (איור 1 A בקישור כאן) (לסקירות של ביוכימיה של מסלול, יש לגלוש לכאן, כאן, וכאן). המסלול המונואצילגליצרול משתמש ב- acylCoA: אנזימי monoacylglycerol acyltransferase (MGAT) ליצירת דיאצילגליצרול ממונואצילגליצרול. והדיאצילגליצרול שנוצר פועל על ידי אנזימים DGAT. לכן, סינתזת TAG במסלול המונואצילגליצרול אינה דורשת פעילויות GPAT, AGPAT או ליפין. ההערכה היא כי מסלול המונואצילגליצרול אחראי על 70-80% מסינתזת הטריאצילגליצרול לייצור של צ'ילומיקרונים באנטרוציטים [מקור1, מקור2, מקור3]. בשני המסלולים נעשה שימוש ב- acyl-CoAs שומני, הצורות ה"מופעלות "של חומצות שומן (FA) המסונתזות על ידי סינתזות acyl-CoA תוך-תאיות, כתורמות acyl [מקור]. למסלול הגליצרול פוספט (Glyceroneogenesis) קיים ברוב התאים. גליצרונאוגנזה (TG-FA) היא מסלול מטבולי המסנתז גליצרול 3-פוספט או טריגליצריד ממבשרים שאינם גלוקוז.[מקור] [גליצרול 3-פוספט (G-3-P) ואציל-CoAs שומניים הם המצעים לסינתזה של טריגליצרידים.]. וליתר בהירות גליצרונאוגנזה הוא מסלול מטבולי אשר מסנתז גליצרול 3-פוספט אוֹ טריגליצריד מקודמים שאינם גלוקוז.

בדרך כלל גליצרול 3-פוספט נוצר מגלוקוז על ידי גליקוליזה אך כאשר ריכוז הגלוקוז יורד בציטוזול, הוא נוצר על ידי מסלול אחר הנקרא גליצרונאוגנזה.

לעומת זאת, מסלול ה- MG נמצא בסוגי תאים ספציפיים, כגון אנטרוציטים, הפטוציטים ואדיפוציטים, שם הוא עשוי להשתתף בהבאה מחודשת של טריגליצרידים TG הידרוליזה [מקור]. מסלול ה- MG הוא המצב הדומיננטי של סינתזת טריגליצרידים TG במעי הדק האנושי, שבו טריגליצרידים TGs מסונתזים ממרכיבים של שומנים תזונתיים הידרוליזיים [מקור1, מקור2]. בתגובה הסופית של שני המסלולים, מולקולת acyl-CoA שומנית ו- diacylglycerol (DG) מחוברת קוולנטית ליצירת טריגליצרידים TG. תגובה זו (איור 1 B שמופיע במאמר כאן) מזרזת על ידי אנזימים של acyl-CoA: diacylglycerol acyltransferase (DGAT, E.C. 2.3.1.20). ההערכה היא כי ביוסינתזה של טריגליצרידים TG מתרחשת בעיקר ברשתית האנדופלזמית (ER) [מקור1, מקור2] נושא שכבר העלתי למעלה.

חלבוני ליפין מתקשרים לממברנות של כמה אברונים, כולל ER, endolysosomes, mitochondria, and lipid טיפות. עוד על תיאור המנגנונים.- כאן. מקור האיור בצילום מסך – מכאן

סוברים שטריגליצרידים – TG מסונתזים זה עתה משתחררים לשכבת השומנים הקשורה, שם הם מתועלים לטיפות ליפידים ציטוזוליות [פעילות "גלויה" (ציטוזולית) ופעילות "סמויה" (לומינלית)] או בתאים המפרישים טריגליצרידים TG, ליפופרוטאינים המתהווים (איור 2 כאן). המנגנון המדויק בו מופקדים טריגליצרידים TGs לטיפות שומנים אינו ידוע. הוצעו כמה מודלים (כפי שנבדקו כאן). אך כאמור רב הלא ידוע [מקור].

כאמור לעיל

הטריגליצרידים אומרים שיש לך עודף משקל גוף ותזונתך עתירת שומן ופחמימות או גבינות ונקניקים או נקניקיות גם קרקרים וצ'יפס. אלו מצבים בריאותיים לא טובים. תזונה כזאת רק יכולה להגביר את הסיכון.

 על פי מחקר מהימן שהופיע בכתב העת Nutrients, גורמי סיכון אחרים לרמות טריגליצרידים גבוהות כוללים סוכרת מסוג 2 ומחלות כליה, כגון אורמיה. היא כשל כלייתי הגורם לרמה גבוהה מהתקין של תוצרי פסולת חנקנית (קריאטנין ואוראה) בדם. במצב תקין מסולקים קריאטנין ואוראה מהגוף דרך השתן. 

רמות הטריגליצרידים (TG) יכולות לעלות גם במהלך ההריון.

לרמות טריגליצרידים גבוהות עשויה להיות השפעה רעה על דפנות העורקים מכיוון שהם עלולים לגרום להצטברות פלאק בעורקים. רובד זה הוא שילוב של כולסטרול, שומני טריגליצרידים, סידן, פסולת תאית ופיברין, (הוא החומר בו הגוף משתמש לקרישה).

 הצטברות רובד מגדילה את הסיכון למחלות לב מכיוון שהיא חוסמת את זרימת הדם הרגילה בעורקים. רובד גם עלול להתנתק לכדי יצירת קריש, שעלול לנוע בזרם הדם ולגרום לשבץ מוחי או להתקף לב.

רמות הטריגליצרידים והכולסטרול הם שני הגורמים החשובים ביותר לפקח על בריאותו של הלב.

קיים גם סיכון לפגיעה בלבלב מקור מהימן אם רמות הטריגליצרידים גבוהות מדי.

רמות טריגליצרידים בריאות על פי AHA:  רמות הסיכון נעות בין 150-199 מיליגרם לדציליטר (מ"ג / ד"ל).

 רמות טריגליצרידים גבוהות נעות בין 200-499 מ"ג לד"ל.

 רמות גבוהות מאוד מתחילות ב 500 מ"ג / ד"ל.

 ה- AHA עדיין מחשיב את רמות הטריגליצרידים של עד 150 מ"ג לד"ל לטווח הנורמלי, אך הם ממליצים לשמור על רמות מתחת ל 100 מ"ג / ד"ל לבריאות מיטבית.

שומנים נדרשים לגוף, למשל לצורך ספיגת ויטמינים שמועילים לבריאות. העודף הוא שמזיק ונחשד בעליה של מדד הטריגליצרידים.

ישנם סוגים רבים ושונים של שומן, החל משומנים רב בלתי רוויים כמו בשמן זית וכלה בשומנים רוויים בבשר אדום.  כולם תורמים לרמות הטריגליצרידים בגוף אך הם עושים זאת בדרכים שונות. מזונות שומניים ככלל מכילים לרוב תערובת המורכבת מסוגי שומנים שונים. אבל,

מומלץ להעדיף מזונות שמכילים כמות גבוהה של חומצות שומן בלתי רוויות

הן שנחשבות לבריאות ולהימנע ממזונות שמאופיינים בתכולה גבוהה של שומנים רוויים. עם זאת, מאחר וכל מזון מכיל מספר סוגי שומנים, אפילו במזונות בריאים כמו אגוזים המכילים שומנים בלתי רווים בכמות גבוהה יש תכולה קטנה של שומנים רוויים.

לגבי החומצות השומניות הרוויות – לא כולן משפיעות על הגוף באופן דומה, חומצות שומן עם שרשראות מולקולות קצרות ובינוניות (פחות מ-18 פחמנים) תורמות לעליית הכולסטרול, ואילו ארוכות מכך – מורידות אותו".

 כאשר אדם אוכל יותר קלוריות מכפי שגופו זקוק, הוא מאחסן את הקלוריות הנוספות הללו בצורה של שומני טריגליצרידים (TG). המשמשים לשרידותו בעת רעב. משך הזמן שאדם יכול לשרוד ללא מזון תלוי בעיקר בכמות השומן המאוחסנת ברקמת השומן [מקור]. כאשר הגוף זקוק לאנרגיה רבה יותר בשלב מאוחר יותר, הוא צורך את השומנים הללו.

 טריגליצרידים (TG) חשובים לבריאות, אך רמות גבוהות מגבירות את הסיכון למחלות לב, שהיא הגורם המוביל למוות בארצות הברית.  הורדת רמות הטריגליצרידים והפחתת גורמי סיכון אחרים יכולים להפחית את הסבירות של האדם לפתח מחלת לב.

 ישנן דרכים רבות להפחית את רמות הטריגליצרידים בבטחה.  השיטה הטובה ביותר עשויה להיות תלויה בסיבה לרמות הטריגליצרידים הגבוהות [מקור]. לאחר צעדת הקמינו דה סנטיאגו (בספרד) מדד הטריגליצרידים ירד – תשקלו לצאת לשם כדי להחלים. בצילום ירון מרגולין בקאמינו [מקור]

תעשיית כבד האווז והתירס

אני אוהב מאוד תירס ועוד יותר תירס מותסס אבל לא תמיד התירס בריא ולא לכל אדם מותר להכיל אותו בתפריט. מסענו אל הפחתת הטריגליצרידים מכריח אותנו להניח לרגע, בתחום ההזנה במצבי מחלה, את מה שמומחי הממסד אומרים. ידיעותיהם בנושא זה לא תמיד מובילות להחלמה, בלשום המעטה, ולא מובילות ברוב המקרים ליעד בטוח כלל וכלל. אני מבקש להצביע על הטורטייה המופלאה, על הטמאל האגדי של מכסיקו ולהיעצר מול מזון לא צפוי – תירס. תירס מבושל הוא חומר המזון העיקרי שמוזן בכוח לאווזים לצורך ייצור של כבדים שומניים מוגדלים. כבד נפוח בשומן (טריגליצרידים) הוא שמשמש להכנת "פטה דה אווז" – פוואה. האכלה של אווזים היא ככל הנראה תוצאה של צריכת אנרגיה מוגזמת [מקור, מקור2 – ניר ופרק) ומקורה בתירס מבושל!


1971)]. [מקור – Nir, I., and M. Perek, 1971. The effect of various protein levels in feed of goslings during the preparatory period on liver production and blood plasma components. Ann. Biol. Anim. Biochem. Biophys. 11: 645-656.]

קסמי התירס – דייגו ריווירה או ריברה Diego Rivera's "La Cosecha". The Corn Harvest. ויטמין B7 מכונה גם קואנזים R או CoR, וכן W factor מככב בתירס. מקור השם ויטמין H הוא גרמני ומייצג את המילים הגרמניות Haar ו-Haut (שיער ועור) המבטאים יותר מכל מצבי חסר בוויטמין B7. לאנשים הסובלים מיתר טריגליצרידים בדם התירס אסור.

טריגליצרידים מורכבים מיחידת גליצרול (סוכר) שאליה מחוברות שלוש חומצות שומן. מקורם במזון ובעיקר במזון רווי פחמימות: אכילה מרובה מעוררת את הכבד לייצר מעודפי הפחמימות טריגליצרידים.

בלב יער בולון היכן שנפוליאון השלישי שהה, נבנתה La Grande Cascade – פריז. מסעדת יוקרה עם נברשות, ומראות שמעניקות לסועדים גם לטבח הראשי פרדריק רוברט Frédéric Robert חווית מלכים. חוויה כזו יקרה למי שאוהב להשתעשע שהוא הבן האובד של איזו מלכה – שעשועי מזון רעיל מאוד וגם טעים להשתגע משעשעים אנשים כאלו. השטן יודע את מלאכתו וכשהוא חובר לרעייתו המיתולוגית לילית הוא פועל דרך התאווה – כל פאר שלא מעניק לגופך מעט רווחה הוא או שטני או/וליליתני. רעל לגוף והאדרת כוחות האפל לנשמתך נותנת פעמים רבות תחושה של עצמה והיא מעייפת ומשכיבה אנשים בתחושה שהם באצילים של שקספיר, הגם שההצגה כאן בפועל עליהם כצללים של השטן ורעייתו המיתולוגית לילית או שהם סתם עבדים כנתניהו (לך) לתאוותיהם. צילום מסך מכאן [מקור].

אכילה תאוותנית, שטנית או ליליתנית מעוררת את הכבד לייצר מעודפי הפחמימות טריגליצרידים. כאן המקור להזכיר שחכמי יוון ראו בכבד מי שאחראי לטוהר המחשה ולמקוריות המחשבה. השטן שונא מקןריות מחשבתית היא בחזקת אור שממגר אותו והורס את קיומו. גם מחשבה צלולה שנואה עליו ומאותה סיבה. טריגליצרידים בכבד הם גם מאגרים לעתות רעב, בעידן השפע שבו אוכלים גם כבילוי, דבר זה מוגדר תענוג צרוף בפני עצמו, כלומר לאכול הרבה מכפי שהגוף דורש לתחזוקתו, או לבריאותו – כדאי להשתמש במדד הטריגליצרידים כאומר להרפות מאכילה מעבר לצורכי הגוף. לוותר על חלק מהמזון כבילוי, או טיפול בהצפה רגשית (פחמימות ובשרים, בעייפות מזון מלוח וחטיפים) היא משימה אבל יש בצידה שכר הגון: תפקוד תקין של הגוף, טריגליצרידים גבוהים בדם הם מסר מהגוף לשכל הישר, אות אזהרה להנמיךאת קול התאווה ולהישמע לצורכי הגוף שקורא לאיזון ואפילו לצניעות בתזונה. אפשר לאכול סלט חסה עם טבעות בצל אדום בצלחת זהב אם זה עוזר לך לחוש אציל ובריא. הקשבה לגוף ולדרכי חייו היא משימה די מוזנחת ולרבים מאוד מתקשים בה, או נופלים נוכחותה חללים. לכן יש לשקול בהקשר זה, טיפול בגמילה מהרגל צריכת מזון כבידור.


המזיק הגדול לטריגליצרידים הוא ללא ספק נקניקים וגבינות – ההמלצה שלי להתחיל בצום ממוצרים אלו למי שרוצה להביא לוויסות יעיל של טריגליצרידים או להפחית את רמת הטריגליצרידים בדם כמו בהליכה בקאמינו של הקדוש של ספרד. (מקור הצילום כאן)

למאמרי הגיל השלישי, תאוותיה של הזיקנה – ואיך להתבגר יפה, טוב ובריא

הפחתת קלוריות

צריכת קלוריות באופן קבוע יותר מכפי שהגוף יכול לשרוף תביא למספר מוגזם של טריגליצרידים בגוף. אחת הדרכים להוריד את רמות הטריגליצרידים בדם היא לצרוך פחות קלוריות בכל יום.

 על פי איגוד הלב האמריקני (AHA), ירידה במשקל של 5-10 אחוזים יכולה להפחית את רמות הטריגליצרידים ב -20 אחוזים.

 יש קשר ישיר בין מידת הירידה במשקל לבין הירידה בטריגליצרידים.

שומנים: מי מהם הם הנכונים

 הגוף זקוק לשומנים כדי לתפקד כראוי, אך ישנם שומנים בריאים יותר מאחרים.  בחירת שומנים בריאים עשויה לסייע בהפחתת רמות הטריגליצרידים.

די עם הקרואסונים – שומנים מוצקים מגיעים מבשר, קרואסונים ובורקסים גם ממוצרי חלב אלו מלאים בשומן, וכן כמה שמנים טרופיים, כמו קוקוס ושמן דקלים. מזונות אלה מכילים שומני טרנס ושומנים רוויים.

שיבולת שועל – צילם ירון מרגולין

המעי והכבד ייחודיים בכך ש – TAG המסונתזים שהם עשויים להגיע לאחסון כטיפות ליפידים ציטוזוליים או לנבוט מקרום ה הרשתית התוך-פלזמית (ER) לכיוון לומן הרשתית התוך-פלזמית ER, שם מתחיל המסע של הטריגליצרידים אל העולם. בשלב זה הוא מורכב מכילומיקרונים (chylomicrons) ומשם הוא ממשיך אל שלב השומנים השני. ככל הנראה על ידי התמזגות עם טיפות שומנים נטולות apoB בלומן הרשתית התוך-פלזמית – ER .

[מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]

האנדותל הוא רקמת תאים המרפדת את פני השטח הפנימיים של כלי הדם והלימפה ומגשרת בין תוכן הכלי לסביבתו. פלפלים מכל הצבעים נמצאים בתפריט תזונה כתרופה כדי לסייע לבלום שטפי דם פנימיים, כי הפלפלים האלו יודעים לסייע לשמירה על תאי הדופן של הצנרת העורקית – על תאי האנדותל. שכבת האנדותל בנויה מתאי אפיתל. הדם זורם עליהם. מכל מקום כדאי לדעת ששערי הגיהינום נמצאים למעשה ממש כאן: בין שתי השכבות שמרכיבות את דופן הצינור העורקי והוא המוביל את המזון בעזרת זרם הדם,שבו לכל חלקי הגוף. שם, מצוי חלל – מסומן במרובע כתום באיור למעלה – מכונה החלל התת-אנדותליאלי. כאן המעבר, אל הגיהינום הבריאותי שנזכר כרגע – מה שמתחיל באבדן גמישות הצנרת נושא שפרסמתי עליו מאמר שמופיע כאן. כל הנזק שמכונה חימצון מתחיל כאן. כל הנושא שמכונה פלאק – מתחיל כאן. כל הנושא שמכונה מחלות כרוניות דלקתיות – מתחיל כאן בכללותו הוא אבדן גמישות העורקים. עוד על כך במאמרי על גמישות העורקים. צרכו פלפלים באופן קבוע בכדי להחלים ממצבי מחלה כרונית.

תאי האנדותל (נמצאים בדופן כלי הדם בחלקם הפנימי) הם זקוקים ל- L- ארגינין על מנת ליצור תחמוצת החנקן (NO) כדי לשמור על זרימת דם חופשית וכדי לשמור על גמישותם.

אל ארגינין ( L-arginine) מיץ אבטיח, אפונה ושיבולת השועל מורידים את מדד הטריגליצרידים

אל ארגינין L-arginine שכיכב במאמרי "תחמוצת החנקן (NO) כיווץ תאי האנדותל, מחלות כרוניות קשות – ודרכי ריפוי חדשות" כאן מווסת מסלולים מטבוליים מרובים המעורבים בחילוף החומרים של חומצות שומן, גלוקוז, חומצות אמינו וחלבונים באמצעות איתות תאים וביטוי גנים ובסופו של יום מסייע בתהליכי הפחתת יתר טריגליצרידים בדם. בנושא מאמרי זה – כלומר "על הטריגליצרידים" הארגינין ממריץ ליפוליזה – ליפוליזה שהיא התהליך המטבולי שבאמצעותו טריאצילגליצרולים (TAG) מתפרקים (מה שמביא להפחתתם) באמצעות הידרוליזה למולקולות המרכיבות שלהם: גליצרול (סוכר), וחומצות שומן חופשיות (FFA) [מקור1, מקור2]. תזכורת היחס בטריגליצרידים בין סוכר הוא 1:3. בזביונה שרבים חושבים שהומצא כקינוח באחוזת מדיצ'י בפלורס הוא 1:1 בנוסף מתרחש כאן ביטוי של גנים מרכזיים האחראיים להפעלת חמצון חומצות שומן ל- CO2 ולמים. כלומר בסוף הפרוק של הטריגליצרידים גם מקבלים מים. המנגנונים הבסיסיים כוללים עלייה בביטוי של קולטן-גמא קואקטיביבטור -1 אלפא (PGC-1-alpha) שממלא תפקיד מרכזי בוויסות מטבוליזם של האנרגיה התאית [מקור]. הוא מופעל על ידי פרוקסיזום, ביוגנזה של המיטוכונדריה וצמיחה של רקמת שומן חומה. יתר על כן, ארגינין (L-Arginine) מווסת את מחליפת שריר האדיפוציטים ומחיצת האנרגיה באמצעות הפרשת ציטוקינים והורמונים [מקור], הוא גם משפר את תפקודי מחסום המעי תחת לחץ מתח (HS) הנגרם על ידי חשיפה לטמפרטורות סביבתיות גבוהות, וזרימת דם מוגבלת משנית למעיים, או פעילויות גופניות מוגזמות וממושכות שניהם עלולים לפגוע בשלמות המעי והוא מגן על המצב הזה [מקור1, מקור2] בנוסף, ארגינין משפר את הביטוי והפעילות של חלבון קינאז (AMPK הוא שם כולל לקבוצת אנזימים – קבוצת אנזימים זו היא חלק מקבוצה גדולה יותר של אנזימים המכונה Phosphotransferase זרחן-טרנספראז. פרוטאין קינאז או חלבון קינאז הוא אנזים קינאז, אשר ביכולתו לשנות חלבונים אחרים על ידי הוספת קבוצת זרחה אליהם (זרחון).) המופעל על ידי AMP, ובכך הוא מווסת את חילוף החומרים של השומנים (גם מונע זרחון – ובשפת המלומדים של הממסד: קינאז הוא חלבון שמשנה באופן סלקטיבי חלבונים אחרים על ידי הוספת קוולנטית אליהם פוספטים (זרחון) בניגוד לקינאזות שמשנות שומנים, פחמימות או מולקולות אחרות.) בנוסף לבנוסף לכך אל-ארגינין (מיץ אבטיח או עלי חרדל) מאזן את האנרגיה לעבר אובדן הטריאצילגליצרולים – מה שאנו מבקשים.

עדויות הולכות וגדלות מראות כי תוספת של ארגינין בתפריט היומי שלך – שיבול שועל – עלי חרדל – מפחיתים ביעילות מסיבות אלו גם את רקמת השומן הלבנה וגם את מדד הטריגליצרידים בדם,

לפיכך חולי הכליות למשל שמוגדרים שמנים עם סוכרת מסוג II ויתר טריגליצרידים בדמם שמגיעים לטיפולים בקליניקה של "לחיצות ההחלמה" מאבדים במשך הזמן ממשקלם משהם מכניסים לתפריט ארוחת הבקר שלהם – מנה של שיבולת שועל מותססת ופלפלים לסלט הצהריים. שיבולת שועל הינה תוספת שימושית ונהדרת של ארגינין למניעה וטיפול בשומן ובתסמונת המטבולית הנלווית גם ביתר טריגליצרידים בדם.

למאמר על ארוחת הבקר שלי – "להתסיס שיבולת שועל – מתכון וכל הסודות"

ארגינין מתמוסס במים טוב יותר מכל חומצות האמינו האחרות, ולפיכך שייריו נוטים להופיע באזורים החיצוניים של החלבונים, שם הם מסוגלים לבוא במגע עם הנוזלים המקיפים את החלבון בסביבה התאית. בשנת 1886 ארנסט שולצה ( Ernst Schulze) ועוזרו ארנסט שטייגר בודדו לראשונה ארגינין משתילי תורמוס צהוב [מקור]. ארגינין היא חומצת אמינו חיונית לבריאותם של בני אדם אבל גם של מכרסמים, [מקור] הארגינין או האל – ארגינין עשויים להידרש לצעירים. בעוד שמבוגרים בריאים יכולים לספק לעצמם ארגינין במידה הדרושה, אנשים בוגרים וילדים שגדלים במהירות דורשים תוספת ארגינין מהתזונה שלהם, כמו למשל 

מיץ אבטיח, אצות, או גרגירי תורמוס, רכז חלבון אורז וחלבוני סויה, נאטו וטאמפה גם אפונה ירוקה מכילים ארגינין

 [מקור1, מקור2, מקור3,מקור4].  ממנת ג'לטין, שוקולד, חרוב, וקוקוס כולם מספקים לך ארגינין גם שיבולת שועל, חיטה מלאה, קמח לבן, בוטנים, פולי סויה ונבט חיטה. [מקור1, מקור2]

תרופות מסוימות יכולות אף הן להעלות את רמת הטריגליצרידים בדם,

תרופות אלו כוללות:

טמוקסיפן

סטרואידים מקבוצות שונות, למשל, סטרואידים אנבוליים, סטרואידים סינתטיים מסוג Danazol 

חוסמי בטא – פרופרנולול (אינדרל, איננופראן XL), אטנולול (טנורמין) ומטופרולול (קפספרגו ספרינקל, לופרסור, טופרול-XL), יכולים אף הם להגדיל את מדד הטריגליצרידים בדם, גם חוסמי הבטא החדשים יותר, כגון carvedilol (Coreg) ו- nebivolol (ביסטולי), לא מפספסים לכאורה בירייתם למטרה, את המטרה השטנית הזו.

הידרוכלורותיאזיד היא תרופה ממשפחת התיאזידים, שנמצאת מעל ל-50 שנים בטיפול ביתר לחץ דם ובבצקות – גם היא – מעלה את מדד הטריגליצרידים בגוף.

מעכבי נתרן-גלוקוז-טרנספורטר 2 (SGLT2). מעכבי SGLT2 מורידים את רמת הגלוקוז בדם ואת המוגלובין A1c (HgA1c) באמצעות עיכוב SGLT2 באבובית הפרוקסימלית, ובכך חוסמים את ספיגת הגלוקוז מחדש ומגדילים את הפרשת הגלוקוז בכליות. בנוסף להשפעותיהם על הורדת הגלוקוז, הוכח שיש למעכבי SGLT2 השפעות על מדד הטריגליצרידים לרעה.

תרופות משתנות כגון פוסיד, או משתני thiazide

Atenolol β1 selective

Betaxolol β1 selective

Metoprolol β1 selective

אסטרוגן

פרוגסטין

גלולות למניעת הריון

מעכבי פרוטאז

חוסמי אדרנרגיה

תרופות אנטי-ויראליות ישירות

כדורים מעכבי חיסון

ציקלוספורין וטקרולימוס

רטינואידים

Amiodarone – אמיודרון, תרופה אנטי-אריתמית עוצמתית

איזוטרטינואין – כדורים בשימוש נגד פסוריאזיס, אקנה קשה והפרעות עור אחרות הקשורות לקרטניזציה לא תקינה הוכחו כמי ששותפים להתפתחות היפרטריגליצרידמיה [מקור1, מקור2]

רשימה מלאה: Drugs That May Cause Dyslipidemias – כאן

חוסמי בטא – β-Blockers מחקרים מדווחים כי עלייה לא מובנת, ברמות הטריגליצרידים נובעת משימוש בחוסמי בטא ומופיעה לאחר מספר שנים של טיפול בהם.

[מקור1] מקור2 – Howes LG, Lykos D, Rennie GC. Effects of antihypertensive drugs on coronary artery disease risk: a meta-analysis. Clinical and experimental pharmacology & physiology. 1996;23(6-7):555-558.

הליכתיות – בצילום שלקוח מויקיפדיה אזור להולכי רגל בווינה, אוסטריה

 מומלץ לנצל את ענף הספורט 

הליכה של 30 דקות בכל יום היא דרך נהדרת להתחיל, כמו גם פעילויות בלחץ נמוך, כמו רכיבה על אופניים או שחייה.

נשארו לך שאלות 

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –


    שמי Name:


    טלפון phone:


    דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


    איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


    אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:



    למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

    מאמרים אחרונים

    על הנקמה ודמימותיה

    If you have any questions left –

    I'd be happy to answer any questions.

    For a direct application form to Yaron Margolin – please click here

    נשלח ב כללי

    כתיבת תגובה

    Or

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    *