שאול 👑 צמח מתוך משבר מוסרי עמוק — שחיתות בניו של שמואל הנביא — והיה למלך הראשון שנדרש לשאת באחריות לחיים ממשיים: לאחד עם, להנהיג מוסר, ולפעול בעולם שאינו טהור.
הוא נכשל לא משום שחטא, אלא משום שנקרע בין טקסט לחיים, בין מוסר מוחלט לבין מחיר הקיום. במובן זה, שאול 👑 הוא דמות מודרנית באופן מפתיע — סמל למנהיג ולאדם הנשפטים לא על פי יכולת ההישרדות, אלא על פי נאמנות למוסר מופשט.
כיצד ביקורת רדיקלית איבדה את יכולת ההבחנה בין תיקון לפירוק
מוסר שמנותק מהישרדות, זהות וגבול – מפסיק להיות מוסר
.(ע"פ מחקרים באבולוציה של מוסר, כמו אצל ג'ונתן היידט ב-The Righteous Mind).
"אנחנו שולטים" –
(we're in charge) ענה טראמפ והוסיף כי ארצות הברית היא זו ש"אחראית" כעת על ונצואלה (ינואר 2026): [מקור1, מקור2].
שאול המלך👑 אינו דמות דתית, ואף לא סמל למשל תיאולוגי. הוא הטרגדיה הראשונה של ריבונות אנושית הנדרשת לחיות בעולם ממשי.
שאול 👑 היה המלך הראשון שנשא באחריות לחיי עם מתגבש תחת איום קיומי, בעוד שמערכת מוסרית מוחלטת — נבואית, טקסטואלית, חסרת סבלנות למציאות — סירבה להכיר במחיר החיים עצמם.
שאול המלך 👑 עומד בין:
שמואל — נציג החוק המוחלט, הדיבור האלוהי, ה"טקסט".
העם — החרדה, הפחד הקיומי, הצורך המיידי לשרוד.
האויב — פלשתים, מציאות שלא מחכה לפירושים מוסריים.
והטרגדיה של שאול אינה חטא —אלא הפיצול.
שאול המלך👑 לא נפל משום שהיה נאמן, אלא משום שנקרע בין שני צווים סותרים: נאמנות מוחלטת לחוק, ומחויבות עמוקה להישרדות, ללכידות ולחיים. במובן זה, שאול👑 הוא דמות מודרנית להפליא — סמל לאדם ולחברה הנשפטים לא על–פי יכולתם להגן על קיומם, אלא על פי נאמנותם למוסר מופשט.
שאול 👑 מנסה להיות גם מוסרי־מוחלט וגם מלך אחראי —והמערכת המוסרית אינה סולחת לו על כך.
מתוך הטרגדיה הזו נפתחת השאלה המרכזית של המאמר:
מה ערכו של מוסר שאינו מוכן לשאול כיצד החיים שורדים?
חברה שמעמידה מוסר מופשט מעל אחריות לחיים —תקריב לבסוף את נושאי האחריות עצמם.
השמאל הישראלי חייב להתגמש ולהתחיל להכיר בכמה עובדות בסיסיות שקשורות בשייכות והישרדות. בדיוק כמו ההכרה שכדור הארץ עגול ושהוא זה שמסתובב סביב השמש שלא כמקובל בקרב תלמידי הישיבות – אלא להפך: הוא שטוח.לדעת הרבנים "רקיע ככיפה" מעל האדמה ו"השמש יוצאת במזרח ושוקעת במערב" (פסחים צד ע״ב).
זו תפיסה גאוצנטרית, שהייתה הקונצנזוס המדעי בעולם כולו עד קופרניקוס (המאה ה־16) הרמב״ם העז וכתב במפורש:
חכמים דיברו לפי חכמת זמנם…
השמאל בישראל, ארה"ב ובאירופה עבר תהליך של התקשחות אידאולוגית והפך, בפועל, לדת קיצונית עם תפיסת חיים לא מעודכנת. דת שאינה שונה בהרבה מדתות אחרות: כשהיא נשענת על ספר חוקים נוקשה, מקודש, שאסור לערער עליו – ולעיתים הוא עתיק ומנותק מהמציאות לא פחות מהגמרא של תלמידי הישיבות.
ההבדל היחיד הוא שבמקום להיכתב בבבל, הוא נכתב בגרמניה “הירוקה” (מרקוזה), בצרפת המהפכנית (ז׳אן־ז׳אק רוסו), ברוסיה (מרקס) בישראל המיוסרת, הנוקמת ובעלת תחושת הרדיפה המתמדת (ארנדט).
כשאין אמת – רק כוח, גם החיים מאבדים לגיטימציה
כבר במחצית המאה ה־20 הזהירו הוגים ביקורתיים כי החוק, המסורת והלאום אינם אלא מסכות של כוח. כוונתם הייתה באמת לשחרר את האדם, אך בפועל נוצרה תרבות שמתקשה להבחין בין ביקורת בונה לבין פירוק עצמי. כשהכול חשוד ככוח ושליטה, גם החיים עצמם מאבדים לגיטימציה.כך, כאשר אדורנו, הורקהיימר ומרקוזה פיתחו ביקורת רדיקלית על כל המבנה המערבי: לאום, משפחה, סמכות, חוק, ותרבות. הם פעלו למעשה למען אובדן היכולת לבחון רעיונות במבחן החיים, נגד ההישרדות הטבעית של ה"יש".
תיאודור אדורנו (Theodor W. Adorno, 1903–1969), הנאורות נכשלה והפכה לכלי של דיכוי.שותף לכתיבת “דיאלקטיקה של הנאורות” – טקסט מכונן של השמאל הביקורתי.
אדורנו טען שהרציונליות המערבית, המדע, הקפיטליזם והלאומיות אינם מביאים חירות מיוחלת לאדם אלא שליטה, ניכור ודיכוי.
אדורנו ראה בתרבות הפופולרית (“תעשיית התרבות”, בישראל – השפעה שלו עקיפה גם בעולם התרבותי דרך האקדמיה, לימודי תרבות, סוציולוגיה ומשפט. בתי הספר לציור כמו בצלאל, סמינר הקיבוצים, האקדמיות לריקוד ומוסדות כמו סוזן דלאל, הפלייס בלונדון, -Joyce Theater בניו יורק והשטלה בפריז) מנגנון של מחיקה, שטיפת מוח שמייצר צייתנות.
מקס הורקהיימר (Max Horkheimer, 1895–1973) מייסד “אסכולת פרנקפורט”, ערעור על מושג האמת האובייקטיבית, הציע להחליף “תיאוריה מסבירה” בתיאוריה ביקורתית – כזו שמערערת את עצם הסדר הקיים. הורקהיימר היה מהראשונים להבין שהמשפט בבית הדין אינו צדק אלא כוח ← הביקורת שלו ערערה בפועל גם על מנגנונים של לכידות, סמכות וערבות הדדית – גם אם לא זו הייתה כוונתו המוצהרת. ההשפעה שלו בסופו של יום הייתה תרומה מכרעת ליצירת האקלים הרעיוני שאִפשר תפיסה אקטיביסטית של המשפט.
הוא ביקש לפרק את מושגי הסמכות, המסורת, עזרה הדדית, והלכידות החברתית. תפיסה שלפיה:החוק אינו ניטרליהדמוקרטיה עלולה לדכא את הפרט,לכן תפקיד המשפט הוא “לתקן” את החברה ולתת יד לחלשים המורחקים מעמדת הכוח שמשתקפת בחוק.ומכאן נולד הרעיון ששופטים אינם רק מפרשים חוק — אלא סוכני המוסר.
בישראל הוא העניק בעקיפין את התשתית הרעיונית לעמדה שבג״ץ צריך “לתקן” את הדמוקרטיה ומתוך התעלמות שיטתית משאלת הישרדותם של החיים, הציונות, הריבונות והזהות הקולקטיבית כשהנזק לתחושת השייכות אדיר [מקור1, מקור2, מקור3].
ביקורת "פוסט-ציונית" שרואה בציונות "דיכוי" בלבד, מתקשה להתמודד עם איומים קיומיים כמו טבח נתניהו ב 7 באוקטובר או איראן.
מקס הורקהיימר לא עיצב את האקטיביזם השיפוטי בישראל, אך תרם תרומה מכרעת ליצירת האקלים הרעיוני שאִפשר אותו: תפיסה שלפיה אין חוק ניטרלי ואין אמת משפטית אובייקטיבית, אלא רק יחסי כוח המחייבים “ביקורת מתמדת”, גישה זו חלחלה מן הפילוסופיה אל האקדמיה, ומשם אל עולם המשפט. בתוך אקלים כזה חדל בית המשפט מלהיות מפרש זהיר של חוקי הריבון, והחל לתפוס את עצמו כסוכן מוסרי המבקש “לתקן” את החברה — גם במחיר עקיפת רצון הרוב. בישראל בא הדבר לידי ביטוי בהרחבת זכות העמידה, בהכרזה ש“הכול שפיט”, ובהעדפת ערכים אוניברסליים מופשטים על פני ריבונות, ציונות, מוסר יהודי, ערבות הדדית וזהות קולקטיבית. אין זו עוד הכרעה משפטית טכנית, אלא תפיסת עולם שלמה. כך הפך בית המשפט משומר סף של החוק לשחקן מוסרי עליון, שבו מוסר גלובלי מופשט קודם לצרכים, לערכים ולחוקי ההישרדות של העם היהודי במדינתו.הרברט מרקוזה (Herbert Marcuse, 1898–1979) מחבר “האדם החד-ממדי”. הכיר בכך שהחברה המערבית חופשית לכאורה – אך למעשה מדכאת דרך שפע, נוחות ו”נורמליות”. מרקוזה תמך במאבקי מיעוטים, סטודנטים ובמהפכה התרבותית.הוא קידם את רעיון “הסובלנות המדכאת”:
יש לדכא רעיונות “מסוכנים” (לאומיים, שמרניים, דתיים). פעל להצדקה אינטלקטואלית להשתקת ימין, דת, לאומיות והציונות.
שלושת ההוגים הללו בעלי השפעה מכרעת על השמאל בעולם – הם לא ביקשו לתקן את המערב, לא באו לתמוך בקיים ולשכלל אותו, אלא לפרק את יסודותיו: אמת, לאום, מסורת, סמכות, יסודות הפילוסופיה, ורוב דמוקרטי.
מתוך טראומת המאה ה־20 הם חשו את הכאב האסון הגדול, בגרמניה היטלר עלה באופן חוקי לשלטון… הם לא חקרו את עליית היטלר לשלטון. הם כמעט ולא עסקו במנגנוני האליטה, הכסף, והבריתות המוסדיות שהובילו לעליית היטלר, אלא יצרו מוסר חשדני כלפי הרוב עצמו.ההיסטוריה מלמדת שגם החלטות אישיות של מנהיגים יכולות להשפיע עמוקות על מסלולם של עמים. בשנת 1933, הנשיא פאול פון הינדנבורג קיבל את היטלר לתפקיד הקאנצלר – החלטה שנעשתה לא רק על סמך רצון ציבורי אלא גם בעקבות לחצים פוליטיים ואישיים מצד פרנץ פון פאפן וגורמים אחרים. על נושא זה ועל ה- 5 אנשים מושחתים אחד מהם יוגניו פאצ'לי.לימים האפיפיור פיוס ה 12 פרסמתי מאמר – כאן. אלא יצרו מוסר חשדני, שבו לכאורה הרוב העלה את היטלר, ולא הוא. כך ומחוסר הבנה היסטורית הזהות העצמית, תפיסת השיכות הבסיסית וההכרחית להתפתחותו של אדם נתפסת כאלימות, גבולית לעוול, והגנה עצמית הייתה כמעט פשע. רעיונות אלו, שעברו דרך האקדמיה והמשפט, הפכו מתיאוריה ביקורתית לכת אידאולוגית – כזו שמקדשת טקסטים, משתיקה מחלוקת, ומחליפה שיקול דעת חי בחוק מוסרי קפוא.כוונתם המקורית הייתה ביקורתית-שחרורית, לא הרסנית. הם הזהירו מפני "נאורות" שנהפכת לדיכוי (כמו בקפיטליזם מאוחר), אבל בפועל, יורשיהם (בשמאל הרדיקלי) לקחו את זה לקיצוניות – "סובלנות מדכאת" שמשתיקה דעות "מסוכנות" (מרקוזה) הם התמקדו בחשדנות כלפי הרוב הדמוקרטי, אבל התעלמו מגורמים כמו משבר כלכלי, בריתות אליטיסטיות והשפעה חיצונית. מה שמחזק את הטענה על ראיה חלקית ו"חוסר הבנה היסטורית".
בהמשך כל זהות מערבית הוגדרה כמדכאת, נושא שבחלקו, ובהוצאה מהמכלול נראה נכון, זאת, בעוד שתרבויות אחרות קיבלו פטור מביקורת. כך נוצרה אסימטריה מוסרית: לחברות מארחות אסור היה להציב גבולות, ולאחרים מותר להפר אותם.
הנושא הזה חייב להשתנות.
"אנחנו שולטים" משמש כדוגמה חיה ל"כוח" גלוי לעומת "מוסר מופשט": טראמפ לא מתנצל על אינטרסים לאומיים (נפט, ביטחון, שליטה בהמיספרה), בניגוד לשמאל "נאור" שמתקשה להצדיק הגנה עצמית או גבולות. בפועל זו אסימטריה מוסרית.מציאות של כוח, הישרדות וזהות, מעניקה ביטחון במקום שמוסר מופשט שמפרק את עצמו רומס אותו. כשאירועים כמו התערבות ארה"ב בונצואלה או המלחמה בישראל (מלחמת טבח נתניהו, הפצצת אירן את הישובים בישראל) מדגימים שישנה מציאות גלובלית בה צריך גם לשרוד. מוסר "מחובר" (כמו בציונות הקלאסית או בלאומיות אמריקאית טראמפיסטית) מצליח בנתיים להתמודד טוב יותר עם אתגרים קיומיים.לא נולדנו כדי לשרת ספר חוקים – לא כזה שנכתב לפני אלפי שנים ולא כזה שנכתב באירופה המודרנית ומתיימר להיות מוסרי ונאור יותר מהחיים עצמם.נולדנו כדי לחיות, להתפתח, ליצור, לזכות להכרה על יכולותינו, לחיות חיי משמעות ושוויון אמיתיים, להגן על עצמנו, ולכבד את חברינו ואת שכנינו – לא מתוך כפייה אידאולוגית, אלא מתוך אחריות אנושית וחירות מחשבתית עם תשוקה לפתח כישורי חיים בתוך תחושת השיכות ולהתפתח.מוסר שאינו מוכן לשאול כיצד חיים שורדים – אינו מוסר, אלא טקסט. וחברות שחיות לפי טקסטים בלבד, חדלות בסופו של דבר להתקיים.
נשארו לך שאלות?
אשמח להשיב על כל שאלה.
לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק –כאן
בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –
למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או YARONMARGOLIN.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.
For the avoidance of doubt, consult a physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or YARONMARGOLIN.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such
מאמרים אחרונים
- האני הגמיש-לנפתלי עירוני
- תורת הנפש לאפלטון – חלק 1
- תורת הנפש של אפלטון – גיבור הרוח האנושית חלק2.
- תורת הנפש של אפלטון – הידיעה חלק3
- שפינוזה כממשיך דרכו של אפלטון – תורת הנפש חלק4
- האני הגמיש-לנפתלי עירוני
- מבוא הריקוד – גוף, רגש ומהפכות נסתרות בתולדות המחול
- ריפוי טבעי: הדרך לריפוי ממחלה כרונית קשה שמונה עקרונות היסוד של ירון
- הרופאים הגדולים בהיסטוריה
- אלקמאון מקרוטון (Alcmaeon of Croton) – חוקר המוח ומערכת העצבים הראשון בהיסטוריה
- פרנצ'סקו מסינה Francesco Messina אלהים באדם שחיפש אחר היופי
- פיטר דה הוך – גאון ומוביל דרך
- השבועה ההיפוקרטית – העדויות על קשרים פיננסיים של רופאים עם תעשיית התרופות, הולכות ורבות, האם השבועה מופרת כיום?
- מבוא – גוף, רגש ומהפכות נסתרות בתולדות המחול
- פייר בושאן – האיש שהציל את חגיגת הנישואין של לואי ה-14 מאת ירון מרגולין
- האסכולה הונציאנית (ציור) חלק א' מאת ירון מרגולין
- הגיל השלישי, תאוותיה של הזיקנה – ואיך להתבגר יפה, טוב ובריא
- אפיגנטיקה ומזון כתרופה ביולוגית להחלמה ממחלות גנטיות
- בריאות הנפש ואריכות ימים – מאמר על הטלומרים והשפעת הרגשות עליהם
- שקט נפשי נמצא חשוב בבריאותם של האנשים ויותר מכך בקרב גימלאים
- בריאות המוח ותזונה תומכת – מידע למי שמתמודד עם NPH מאת ירון מרגולין (מומחה בתהליכי החלמה טבעיים, מייסד שיטת "לחיצות ההחלמה" מאסטר בהחלמת הכליות)
- ברומלין או קמח קליפות אננס
- הבדידות – חזית חדשה ומקור רב משמעות למחלות כרוניות – מגפת הבדידות
- לחלק ראשון של –ימי הסנאל שלי –ימי הסנאל שלי – להתגבר על אוטיזם.
- יש פתרון כולל לבעיות הקשורות לדימוי עצמי, חוסר בטחון וערך עצמי נמוך – דופמין
- בני-על – האם יש גבול ביולוגי למספר השנים שאדם יכול לחיות?
- מרחבי חיים מאריכי חיים – האזורי הכחולים
- האני הגמיש-לנפתלי עירוני
- לחלק ראשון של –ימי הסנאל שלי –ימי הסנאל שלי – להתגבר על אוטיזם.
- תככים ומזימות – תהליך חברתי סביב גרוש יהודי ספרד – 1
- תככים ומזימות – תהליך חברתי סביב גרוש יהודי ספרד – 2
- תככים ומזימות – תהליך חברתי סביב גרוש יהודי ספרד – 3
- הרופאים הגדולים בהיסטוריה
- אלקמאון מקרוטון (Alcmaeon of Croton) – חוקר המוח ומערכת העצבים הראשון בהיסטוריה
- פרנצ'סקו מסינה Francesco Messina אלהים באדם שחיפש אחר היופי
- פיטר דה הוך – גאון ומוביל דרך
- פייר בושאן – האיש שהציל את חגיגת הנישואין של לואי ה-14 מאת ירון מרגולין
- האסכולה הונציאנית (ציור) חלק א' מאת ירון מרגולין
- ולנטין דה בולון צייר גאון – ירון מרגלין בפתח התערוכה בפריז של ולנטין דה בולון
- ג'ון סינגר סרג'נט במטרופוליטן: גילוי מחדש של ענק רוחני של האמנות
- אן-לואי ז'ירודה דה רוסי-טריוזון
- ברתולומאיוס שפרנגר
- תודעה שלילית – צל על המחשבה
- Negative Consciousness – A Shadow over Thought
- תזונה: צוואת הרפואה הקדומה שהוזנחה
- התפתחות ושינויים נורמטיביים – התפתחות חיי ״האני״
חזרה לעמוד 1חזרה לעמוד 2חזרה לעמוד 3חזרה לעמוד 4חזרה לעמוד 5חזרה לעמוד 6חזרה לעמוד 7חזרה לעמוד 8חזרה לעמוד 9חזרה לעמוד – 10חזרה לעמוד 11חזרה לעמוד – 12.חזרה לעמוד -13חזרה לעמוד 14 - בדיקת CrCl – מדד הפינוי האמיתי של הכליות
- על ההחלמה – למה הגוף לא מחלים — וכיצד להחזיר לו את היכולת הטבעית לעשות זאת
- ד"ר בינה מלאכותית – AI קובע. מה קורה באמת כשדוקטור AI – כשמכונה נותנת מרשם❓
- Kidney Regeneration: A Rare Case of Natural Healing — And What It Can Teach Us All
- ⭐ התחדשות כלייתית: מקרה נדיר של ריפוי טבעי — ומה שהוא מלמד את כולנו
- על ההחלמה – למה הגוף לא מחלים — וכיצד להחזיר לו את היכולת הטבעית לעשות זאת
- שינה חשובה להחלמה – 🌜זמן הריפוי החשוב מתרחש בלילה
- ניקוי כבד טבעי – הדרך הפשוטה לבריאות מתחדשת
- סמנים ביולוגיים מוקדמים – ביומרקרים חדשים – ככל האפשר לנפגעי הכליה בבדיקות דם עבור מחלת כליות חריפה AKI או אי ספיקת כליות CKD יכולה להציל את חייהם של אלפי אנשים.
- חימצון האינסולין והגברה של חומצת שתן בדם, גאוט, אי ספיקת כליות, שבץ לב, סוכרת ודלקת חריפה "בלתי מוסברת"
- רעילות שומנית. עליה במשקל ומחלת הכליות השומניות – על דרכו של השומן מתאי השומן (אדיפוציטים) רוויים אל תוך איבר הכליות
- התהליכים הביוכימיים של יצירת תאי השומן בגוף, ויסות ההורמונלי והשפעות של שינוי תזונה, תוספי מזון והתעמלות על צמצומם כמות השומן באדיפוציטים על-מנת לקדם תהליכי החלמה.
- ויטמין השמש ויטמין D-
כתיבת תגובה