טסטוסטרון אינו גורם, מזרז או מחמיר סרטן ערמונית – וה-FDA מתחיל להודות בזה ד״ר אברהםמורגנטלר (Morgentaler), מהאורולוגים הבולטים בעולם וחלוץ בתחום רפואתהטסטוסטרון, מוביל כבר עשרות שנים מאבק מדעי נגד אחת האמונות המושרשות והלא-מבוססות ברפואה המודרנית: טענה שגויה שטסטוסטרון גורם או מאיץ סרטן ערמונית [מקור]. אמונה זו לא התבססה מעולם על מחקר מבוקר, אלא על הנחה ישנה, שהתקבעה כמיתוס רפואי. למרות זאת, ה-FDA מעולם לא כינס פאנל מומחים אמיתי להקשיב לרופאים ולחוקרים בתחום, והטיל אזהרות חמורות על מוצרי טסטוסטרון –
לא על סמך נתונים, אלא על סמך סברה היסטורית.
לדברי ד״ר מורגנטלר: “התווית של ה-FDA על טסטוסטרון פשוט אינה הולמת את הידע המדעי הקיים.” כיום טסטוסטרון מסווג כחומר מבוקר – באותה קטגוריה רגולטורית של אופיאטים ובנזודיאזפינים – ו
הגבלתו בטענה של ‘מחסור הקשור לגיל’ היא שגויה מדעית.
“‘קשור לגיל’,” מסביר מורגנטלר, “פירושו רק שהשכיחות של הבעיה עולה עם הגיל – ולא שהרופאים יודעים מה גרם לכך. הגם ששינוי אורך חיים יכול לשפר את המצב – כלומר תזונה נכונה, העדר פעילות גופנית גורמים לכאורה לכך. הנושא הזה של "לא יודעים מה גורם לכך" נכון גם לגבי יתר לחץ דם, מחלות לב, מחלת כליות, ואפילו רוב סוגי הסרטן – ובכל זאת אנחנו מטפלים בהם" מסביר ד"ר מורגנטלר בצילום למטה.
אמונה זו התבססה על סברה לא על עובדות ולא הוכחה מדעית – אין מחקר שמוכיל זאת. מי שעמד מאחרי הפרשה היה 💡מאמר משנת 1941 של צ'ארלס האגינס וקלרנס הודג'ס. המפרסמים היו הראשונים להראות שסירוס אשכים, טיפול שכיח, שמוריד את רמות הטסטוסטרון, מועיל לסרטן ערמונית גרורתי. עם זאת, הם גם כתבו, שבכל מקרה בו נתנו זריקות טסטוסטרון, חומצה פוספטאז עלתה. בנושא זה הסברה ניצחה. מדובר בהשארה לא בעובדות כי היא ש"הפעילה" את סרטן הערמונית. המשפט האחרון במאמר האמוני שלהם היה,🤔 "סרטן הערמונית מופעל על ידי זריקות אנדרוגן" [מקור]. נושא שלא הוכח מדעית❗כשמתעמקים ברקע למאמר מסתבר שהם טיפלו בפועל רק בחולה אחד בטסטוסטרון – חולה שלא סורס, וטופל בטסטוסטרון במשך 18 ימים.
בפועל כמו בסיפורי דת שכיחים המבוססים על עדות של אדם אחד שחלם וראה אור גדול, המומחים הרפואיים הסכימו להכליל מקרה חריג ,ולהגיע למסקנה על בסיס הוידוי הרגשני, של טיפול בחולה יחיד. מי שיסקור את הספרות המקצועית יחרד לגלות כי האמת היא שאין אף מחקר ואף נתון שתומך בהשארה הלא מבוססת מדעית הזו. אין❗
כאשר "שורש הטעות נעוצה במאמר מפורסם לא מוכח מדעית' משנת 1941 של האגינס והודג׳ס'. נושא שכיכב בקליניקה הממסדית עד לפני כשבועיים 80 שנים❗
למרות זאת, ה-FDA מעולם לא כינס פאנל מומחים אמיתי להקשיב לרופאים ולמ8מחי החלמה או לחוקרים בתחום, והטיל אזהרות חמורות על מוצרי טסטוסטרון – לא על סמך נתונים, אלא על סמך סברה היסטורית.
ירון מרגולין
נשארו לך שאלות
🔬אשמח להשיב על כל שאלה
בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם
–
למעןהסרספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או YARONMARGOLIN.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.
For the avoidanceofdoubt, consult a physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or YARONMARGOLIN.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such
גלו את תפקיד קולטןVDRבכליות כשומר סף נגד בריחת סידן, השפעת דלקת כרונית, והיתרונות האמיתיים של חשיפה מבוקרת לשמש (UVA+NIR). מבוסס מחקרים עדכניים.
מאת ירון מרגולין
ויטמין D מתחיל בעור – "העור מייצר ויטמין D כאשר הוא נחשף לקרני UVB מהשמש". המאמר מדגיש את התקשורת בין הוויטמין של השמש לבין הקולטן (VDR) וההמרה שלו לצורה הפעילה ב-kidney matters , ומעלה סוגיה שכמעט הוזנחה היא שבכך יכול להיגרם היפרפאראתירואידיזםמשני ותגובת נגד שתורמת לבריחתסידן גם כשהרמות הוויטמין בדם נראות “נורמליות
תפקוד לקוי של הציר ויטמין D–כליה–עצם יכול להביא לבריחת סידן ולאוסטאופורוזיס גם כאשר רמות 25(OH)D בדם נראות “תקינות”, בעיקר כאשר הפגיעה היא ברמת הקולטןלויטמין די (VDR) ובמטבוליזם הכלייתי של ויטמיןD [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4].
הערה – המטבוליזםהכלייתי של ויטמין D מתייחס לתהליך ההמרה האנזימטית בכליות של צורתו הלא-פעילה, 25-הידרוקסי ויטמין D (25(OH)D או קלציפדיול), לצורתו הפעילה – 1,25-דיהידרוקסי ויטמין D (1,25(OH)₂D או קלציטריול), בעיקר בתאי הטובולוסים הפרוקסימאליים [מקור1, מקור2].
הציר "VDR–PTH–FGF23"
The "VDR–PTH–FGF23" axis###
הנושא שלי הפעם מאפשר להדגיש שהכליה איננה רק “מפעילה” ויטמין D###, אלא גם איבר מטרהקריטי שדרכו מטווחת רגולציית הסידן על העצם -כלומר, כשרמת הסידן בדם נמוכה, העצם 'נפתחת' ומשחררת סידן כדי להציל את המצב – כמו כספת חירום שמתרוקנת כשהעסק-האדם צריך כסף מהר. [מקור1, מקור2]. למה זה קורה ? ה-PTH מגיע מבלוטות צוואר ומפעיל תאים שאוכלים עצם (אוסטאוקלסטים), הם מי שמחזירים סידן לדם – תהליך זמני עד שהמעיים סופגים עוד סידן [מקור].
לאחר, שהובהרו (כך אני מקווה) כמה ממושגי היסוד אמשיך, ברשותך, לעיקרי הדברים.
הקולטן לויטמין D###
הפגיעה בביטוי/תפקוד הקולטןלויטמיןD בכליה (VDR) כגורם לבריחתסידן ואובדןמסתעצם, גם בנוכחות רמות סרום תקינות של 25(OH)D – כמעט שלא מטופלת.
המאמר יתמקד בציר כליה–VDR–PTH–FGF23,
(The "VDR–PTH–FGF23" axis) וינסה להאיר נושא מוזנח וחשוב לתהליכי החלמה [מקור1, מקור2 , מקור3].
הביטוי של VDR מושפע מאיתותים תוך-תאיים, דלקת ו-oxidative stress, לא רק ממספר מולקולות של ויטמין D זמין. למעלה תרשים שמתאר את מנגנוני הפעולה של קולטן ויטמין D (VDR) במחלות כליה שונות [מקור1, מקור2].
קולטןויטמין D (VDR, VitaminDReceptor) הוא קולטן גרעיני הממוקם בגרעין התא ומפעיל תעתיק גנטי (transcription) של כ-3% מהגנום האנושי בעקבות קשירה לקלציטריול (1,25(OH)₂D), הצורה הפעילה של ויטמין D. הקולטן לויטמין D קיים כמעט בכל תא גוף, אך ריכוזו גבוה במיוחד בכליה (בתאי טובולוסים פרוקסימאליים – באבובית המקרבת – megalin/cubilin בתאי האבובית המקורבת – הוא המנגנון שבו 25(OH)D-DBP נכנס לתא כדי להיות מומר ל-1,25(OH)₂D. נושא שמלמד על החשיבות של התא שבצינורית המקורבת כ"מפעל" מרכזי.), בתאי העצם (אוסטאובלסטים ואוסטאוקלסטים), במעי ובתאי מערכת חיסון [מקור1, מקור2, מקור3]. הוא משתתף בהומאוסטזיס סידן–פוספט: מפעיל גנים לספיגת סידן (TRPV6, CALBINDIN) במעי, שחזור סידן בכליה (TRPV5) ומעכב PTH [מקור].
פגיעה בביטוי או בתפקוד VDR (מוטציות, דלקתכרונית, CKD) גורמת להתנגדות תפקודית לקלציטריול, היפרפאראתירואידיזםמשני, בריחתסידן ואוסטאופורוזיס –
הערה – קתליצידין – (Cathelicidin) הוא פפטיד (שרשרת חומצות אמינו) אנטי-מיקרוביאלי חיוני במערכת החיסון המולדת, המיוצר בגוף ומסייע להילחם בזיהומים חיידקיים ופטרייתיים, פעיל גם נגד וירוסים, ויש לו תפקידים בוויסות דלקות ובריאות העור, עם קשר למצבים כמו רוזציאה (ורדת). החומר הזה מגן על פצעים ומסייע בריפוי, ורמות נמוכות שלו, הקשורות לחוסר בוויטמין D, יכולות להאט ריפוי פצעים ולהפוך אותם פגיעים יותר לזיהום [מקור].
הקולטן לויטמין D התגלה (VDR) בשנת 1969, כמעט 50 שנים אחרי חשיפתו הראשונה של ויטמין D בשנת 1969 [מקור].
בבני אדם, ויטמין D קיים בשתי צורות פיזיולוגיות, ויטמין D2 (ארגוקלציפרול) וויטמין D3 (כולקלציפרול). ויטמין D3 מסונתז בעור באמצעות תגובה של 7-דההידרוכולסטרול על ידי קרינה אולטרה סגולה B (UVB) ליצירת פרו-ויטמין D3. יתר על כן, ויטמין D2 מסונתז פוטוכימית בצמחים, ובין מקורות הצמח, דווח כי פטריות שנחשפו לקרינה בעלות תפוקה גבוהה של ויטמין D2 [מקור].
ציר כליה- קולטן לויטמין D – הורמון PTH (Parathyroid Hormone) מופרש מבלוטות יותרת התריס (הפאראתירואיד) ומטרתו המרכזית היא לווסת את רמות הסידן והזרחן בגוף; כאשר רמת הסידן יורדת, PTH מופרש וגורם -והורמון FGF23 – הוא הורמון המיוצר בעיקר על ידי תאי עצם (אוסטאוציטים ו/אוסטאובלסטים) ומווסת את חילוף הפוספט (זרחן) והסידן בגוף, בעיקר דרך הכליות, על ידי הגברת הפרשתפוספטוהפחתתייצור ויטמין D פעיל (קלציטריול).
הציר "כליה–VDR–PTH–FGF23" מתאר לולאת משוב מכרעת המווסתת את חילוף החומרים של סידן, פוספט וויטמין D, כאשר קולטן ויטמין D (VDR) נקשר לוויטמין D פעיל כדי להשפיע על FGF23 (גורם גדילה פיברובלסטי 23) ו-PTH (הורמון פרתירואיד). הפעלת VDR מקדמת ייצור FGF23, אשר מוריד את רמות הפוספט והוויטמין D הפעיל, בעוד ש-PTH מגרה את הפעלת ויטמין D אך מדוכא על ידי FGF23, ויוצר אינטראקציה מורכבת השומרת על איזון מינרלים, החיוניים במיוחד לבריאות הכליות.
האיור מתאר את ציר ה-VDR-PTH-FGF23, שהוא מנגנון ויסות הורמונלי מורכב השולט ברמות הסידן (Ca²⁺) והזרחן (PO₄³⁻) בגוף. הציר כולל אינטראקציות בין הורמון הפאראתירואיד (PTH), ויטמין D (באמצעות הקולטן שלו VDR), ו-FGF23 (פקטור גדילה של פיברובלסטים 23), ומשפיע על אנזימים שונים (כמו CYP27B1 ו-CYP24A1) ועל תעלות יונים (NaPi-IIa/c) כדי לשמור על הומאוסטזיס של מינרלים אלה.
שחקנים מרכזיים בציר ותפקידיהם:
🔹ויטמיןD (1,25(OH)₂D) ו-VDR: ויטמין D פעילנקשרל–VDR, מגביר את ספיגת הסידן והפוספט במעיים ומעודד סינתזת FGF23 בעצם.
🔹FGF23: מגיע בעיקר מהעצם, ומוריד את רמות הפוספט והוויטמין D הפעיל על ידי עיכוב ספיגה חוזרת וסינתזה בכליות, בהתאמה, ויכול לדכא PTH.
🔹PTH: מבלוטות יותרת התריס, הוא מעלה את הסידן ומוריד את רמות הפוספט על ידי הגברת הפרשת הפוספט הכלייתית וסינתזת ויטמין D [מקור1, מקור2].
תפקוד הכליות בוויסות הסידן
הכליות הן איבר מרכזי במערכת ששומרת על רמות סידן תקינות בדם, מה שחיוני לבניית עצמות חזקות ולמניעת אובדן עצם (אוסטיאופורוזיס). הנה התפקודים העיקריים:
🔹סינון וספיגה מחדש של סידן: הכליות מסננות סידן מהדם דרך הנפרונים (יחידות הסינון), אך מחזירות כ-98%-99% ממנו חזרה לזרם הדם. בשיטה זו הכליה מונעת בריחה מיותרת של סידן בשתן ומבטיח אספקה קבועה לעצמות. תהליך זה מווסת על ידי הורמון הפרתירואיד (PTH), שמעודד ספיגה מחדש של סידן בכליות [מקור1, מקור2, מקור3].
🔹הפעלת ויטמין D: הכליות ממירות ויטמין D לצורתו הפעילה (1,25-דיהידרוקסי ויטמין D, או קלציטריול). צורה זו מגבירה ספיגת סידן במעיים ומסייעת בשמירה על רמות סידן גבוהות בדם, מה שמפחית את הצורך בשחרור סידן מהעצמות. ללא תפקוד כלייתי תקין, רמות ויטמין D הפעיל יורדות, מה שמוביל לבריחתסידן גדולה יותר [מקור1, מקור2, מקור3].
🔹וויסות זרחן (פוספט): הכליות מפרישות עודפי זרחן, מה שחשוב כי רמות זרחן גבוהות מדכאות ספיגת סידן ומעודדות שחרור PTH, שגורם לפירוק עצם. בנוסף, הכליות מייצרות חומרים כמו FGF23 (פיברובלסט גרוות' פקטור 23) וקלוטו, שמסייעים בשמירה על מאזן סידן-זרחן ומגנים על העצמות [מקור1, מקור2, מקור3].
רבים מקשרים אוסטיאופורוזיס בעיקר לגורמים כמו גיל, הורמונים (כמו אסטרוגן בנשים), תזונה דלה בסידן או חוסר פעילות גופנית –התמקדות בתפקודים אלה מובילה לטעות בהערכה נכונה של הכליות כ"שומר הסף." הכליות הן שמונעותאובדןסידןשיטתי, והפרעה בהן עלולה להחמיר את המחלה באופן משמעותי [מקור].
ציר הכליה–ויטמין D–עצם
הכליה היא האיבר המרכזי להומאוסטזיס של סידן וזרחן:
מעל 95% מהסידן המסונן ו־80% מהזרחן נספגים מחדש בטובולים, ותהליכים אלה רגישים מאוד לשינויים בתפקוד הכלייתי. [מקור1, מקור2] הכליה מייצרת את 1,25(OH)₂D (קלציטריול) באמצעות 1α‑hydroxylase, וקלציטריול משפיע ישירות על העצם דרך VDR (Vitamin D Receptor), וכן על ספיגת סידן/זרחן במעי ועל דיכוי PTH [מקור1, מקור2].
VDR – בכליה משמש בעיקר כקולטן לתוצר הפעיל של ויטמין D (קלציטריול), אך אינו שולט ישירות בבקרת האנזימים 1α-hydroxylase (CYP27B1) ו-24-hydroxylase (CYP24A1). אך ביטוי מופחת או שיבוש תפקודי של הקולטן VDR בתאי הכליה משנה את הרגישותלקלציטריול, פוגע במשוב הרגולטורי על 1α-hydroxylase ו-24-hydroxylase (באמצעות ויסות גנטי), ומסיט את מאזן המטבוליטים של ויטמיןD לכיוון קטבוליזם מוגבר (פירוק מולקולות אורגניות גדולות) או ייצור לא מספק של 1,25(OH)₂D [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5].
הפגיעה ב-VDR הכלייתי מגבירה PTH (secondary hyperparathyroidism), שמעודד רזורבציית עצם ומחמיר אוסטאופורוזיס – מנגנון מרכזי בציר הכליה–עצם [מקור1, מקור2, מקור3].
האיור ממחיש את תפקיד ויטמין D במערכת החיסון המולדת, תוך התמקדות באינטראקציות של מקרופאגים ותאים דנדריטיים עם פתוגנים כמו חיידקים ווירוסים. האיור זו מדגיש כיצד ויטמין D פועל כגורם מפתח בחיזוק קו ההגנה הראשון של הגוף מפני זיהומים. ויטמין D (1,25(OH)2 2D) מקדם את ההתמיינות של מונוציטים לתאים דנדריטיים ומקרופג'ים. הוא מעורר ייצור של פפטידים אנטי-מיקרוביאליים (AMPs) כמו קתליצידין ודפנסינים, הנלחמים בזיהומים חיידקיים וויראליים. ויטמין D מווסת תהליכי חיסון פנימיים כגון פגוציטוזיס (בליעת פתוגנים) ואוטופגיה (השמדת רכיבים תאיים פגומים או פולשים). ויטמין D משתתף במסלולי איתות מורכבים דרך קולטנים כמו TLRs (Toll-like receptors) ו-NLRs (NOD-like receptors) כדי לתאם את התגובה החיסונית [מקור]. הערה– NOD1 ו-NOD2 (Nucleotide-binding oligomerization domain-containing protein 1 and 2) הם חלבוני קולטנים (Pattern Recognition Receptors – PRRs) תוך-תאיים של מערכת החיסון המולדת, המזהים רכיבים חיידקיים כמו פפטידוגליקן (מרכיב בדופן חיידקים), ומפעילים תגובה חיסונית ודלקתית להגנה מפני זיהומים, ומשחקים תפקיד חשוב במחלות דלקתיות כרוניות כמו מחלת קרוהן.
המנגנון לבריחת סידן ואובדן עצם
ירידה בפעילות אפקטיבית של ויטמיןD (בשל פגיעה ב‑VDR) מובילה לירידה עדינה אך כרונית בקלסצריה ובספיגת סידן במעי, לעתים תוך שמירה על נורמקלצמיה במחיר עלייה ב‑PTH (היפרפאראתירואידיזם משני [מקור1, מקור2].
כיצד הפרעה בכליות מובילה לבריחת סידן ואוסטיאופורוזיס
במצבים של תפקוד כלייתי לקוי, כמו במחלת כליות כרונית (CKD), מתרחשת שרשרת אירועים שמגבירה בריחת סידן ומחלישה את העצמות: ירידהבספיגת סידן: הכליות לא מצליחות להפעיל ויטמיןD, מה שמוביל להיפוקלצמיה (רמות סידן נמוכות בדם). הגוף מגיב בהגברת ייצור PTH (היפרפרתירואידיזם משני), ששואב סידן מהעצמות כדי לייצב את רמות הדם [מקור]. עלייהבזרחן: הכליות לא מפרישות זרחן כראוי, מה שגורם להיפרפוספטמיה. זה מדכא עוד יותר את ויטמיןD ומעודד פירוק עצם. תסמונת CKD-MBD: זו הפרעה מערכתית הכוללת הפרעותבמאזןמינרלים, שמובילה לאוסטיאופורוזיס, שברים תכופים וסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם. מחקרים מראים שבחולי CKD, הסיכון לשברים גבוה פי 2-4 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, בין היתר בגלל אובדן סידן כרוני [מקור].
האיור מתאר את ציר הכליה-ויטמיןD-עצם, תהליך חיוני לשמירה על בריאות העצמות. העור מייצר ויטמין D בתגובה לחשיפה לשמש [מקור]. הכבד ממיר את ויטמין D (D2 ו-D3) מהמזון או מהעור לצורה הראשונית שלו, הנקראת קלצידיול (25-hydroxyvitamin D – 25(OH)D), שהוא צורה לא פעילה אך ניתנת לאחסון [מקור]. הכליות ממירות את הצורה הלא פעילה של ויטמין D, 25(OH)D (הנקראתגם קלצידיול (calcidiol), לצורה הפעילה שלו, 1,25-דיהידרוקסי-ויטמין D (Calcitriol קלציטריול) (1,25(OH)D₂ מקור1, מקור2]. הצורה הפעילה של וויטמיןD היא 1,25(OH)₂D, הידועה גם בשם קלציטריול –מגבירה את ספיגת הסידן במעיים, אשר מחזק את העצמות. [מקור].
מניעה וטיפול
כמות וסוג הוויטמין D כתוסף מסוכנות ועלולות לגרום לבעיות שונות הגם שנושא זה כמובן נפוץ בקרב הרופאים של הממסד: רמות גבוהות מדי למשל, יכולות לגרום לבעיות היפרקלצמיה וטרשת סידן, בנוסף לסיכון לאבני כליה (לכן החוק מחייב ומדגיש שחשוב לבקר רמות עם רופא, ובנושא זה אין מה לעשות, רק לחפש רופא שלמד ומכיר את הנושא, הגם שהוא לא ממש נלמד בבתי הספר לרפואה).
גישה אחרת הפעלת מנגנוניההחלמה למשל, גם היא לא נלמדת בבתי הספר לרפואה, מוזר נכון, כמו שימוש בתזונהנוגדת דלקת [מקור], שמירה על המשקל והפחתת סוכרים/שומנים רוויים [מקור] יכולים לעזור בעקיפין לשמור על מבנים סביב תאי הכליה. נושא שמככב במאמרי על יסודות ההחלמה (ריפוי כיום זו מילה שנקשרת בכדורים, לא בהחלמה) – כאן, כאן, וכאן.
לכן, מחפשי ההחלמה ושיקום מסלולים פיזיולוגיים חייבים להבין או להגיד:
לא “עוד ויטמין D”, אלא שיקום השדר של קולטןויטמיןD (VDR) – ובעיקר בכליה – באמצעות פיזיולוגיה, אור שמש ותיקוןהסביבההתאית.
הבעיה המרכזית, ברוב חולי הכליה, אינה מחסור בוויטמין D –אלא עמידותקולטן (VDR resistance) עקב דלקת, חמצון, פיברוזיס ושיבושסיגנלתוך–תאי. לכן, מה תועיל הצפת הגוף בחומר בעל פוטנציאל גבוה לנזקים, גם אם הרופא לא ממש מכיר את נזקיו❓
אור שמש 🌞 משקםשדרים – לא רק מעלה 25-OH-D
יש כאן נקודה חשובה מאוד, תסבירו לרופא, משום שהיא גם כמעט לא כתובה:
קרינת UVB מייצרת כולקלציפרול בעור
אבל קרינת UVA והאור האינפרה-אדום:
🔹משפרים תפקוד מיטוכונדריאלי 🔹מפחיתים ROS 🔹מעלים NO 🔹ומשפיעים ישירות על רגישות קולטנים גרעיניים, כולל VDR
השמש משפרת את היכולת של התא להקשיב לוויטמין D, לא רק לייצר אותו.
השמש 🌞 עושה הרבה יותר מאשר רק לייצר ויטמין D3 בעור דרך UVB. חלקים אחרים בספקטרום האור השמשי (בעיקר UVA וקרינה אינפרא-אדומה קרובה – NIR) משפיעים בצורה משמעותית על תפקוד התא, במיוחד המיטוכונדריה, ועל הרגישות/פעילות של קולטני ויטמין D (VDR – Vitamin D Receptor).
הערה – NIR זה ראשי תיבות של Near-Infrared (בעברית: אינפרא-אדום קרוב או קרוב לאינפרא-אדום).
🛠️⛓️💥תעבירו לרופא
תקציר המנגנונים העיקריים הרלוונטיים להפעלת מנגנוני החלמה: שיפור תפקוד מיטוכונדריאלי + הפחתת ROS
אור אדום/NIR (שמהווה חלק גדול מאוד מהשמש – כ-50% מהקרינה שמגיעה אלינו) חודר עמוק לרקמות ומשפר את יעילות שרשרת הנשימה המיטוכונדריאלית (בעיקר דרך ציטוכרום C אוקסידאז). זה גורם לעלייה בייצור ATP ,אבל בצורה מבוקר – כולל שחרור זמני ומבוקר של ROS נמוך שמשמש כאות להגברת נוגדי חמצון (תהליך שנקרא hormesis). UVA גם יכול להשפיע במידה מסוימת על המיטוכונדריה (יש מחקרים ישנים יותר שמראים השפעה דומה באורך גל 365 ננומטר). העלאת רמת NO (תחמוצת החנקן) UVA (ולמידה מסוימת גם אור אדום/NIR) גורם לשחרור NO מהמאגרים בעור (ממתחמי ניטראט ו-S-nitrosothiols) בצורה לא אנזימטית [מקור1, מקור2]. ה-NO הזה: מרחיבכלידם ומשפרזרימתדם מווסתדלקת משפיע לטובה על תפקוד מיטוכונדריאלי (במינונים נכונים – מונע נזק, לא גורם לו)
זה אחד המנגנונים העיקריים שדרכם חשיפה לשמש 🌞 מורידה לחץ דם באופן מיידי
(מחקרים מוכחים היטב). השפעה ישירה על רגישות/פעילות קולטניVDR הנושא הזה הוא אחד הכי "מתקדמים" וגם הכי פחות מוכרים, אבל העדויות הולכותת ומצטברות: שיפור תפקוד המיטוכונדריה והפחתת מתח חמצוני (oxidative stress) יכולים לשפר את הסביבה התאית שבה VDR פועל (VDR עצמו רגיש מאוד למצב חמצוני).
לפנינו מושגמפתחבבריאותהתא: שיפור המיטוכונדריה והפחתת עקה חמצונית יוצריםסביבהטובהיותרלתפקודקולטןויטמיןD (VDR), שכן עקה חמצונית גבוהה פוגעת בתפקוד VDR, בעוד שמיטוכונדריה בריאות מייצרת פחות מיני חמצן פעילים (ROS) מזיקים, מה שמועיל ל-VDR ← ולאיתותהתאהכולל להגנה נוגדת חמצון, חסינות והפעלת מסלולי החלמה [מקור1, מקור2]. יש קשר הדדי: ויטמיןD עצמו (דרך VDR) משפיע על בריאותהמיטוכונדריה, ולהיפך –
תפקודמיטוכונדריאליטוב יותר יכול לשפר ← את פעילות/ביטוי של VDR.
מחקרים מצורפים למטה, שמראים שחשיפה לאור שמש (כולל UVA+NIR) נותנת יתרונות בריאותיים גם כאשר רמת ויטמין D בדם לא עולה משמעותית – מה שמחזק את ההשערה שהאור משפיע מעבר לייצור ויטמין D.
מחקרים מרכזיים שמדגימים את נושא ההשפעה מיטוכונדריה ← קולטן לויטמין D, ולהיפך
🔹מחקר של Liu et al. (2014) – UVA irradiation of human skin vasodilates arterial vasculature and lowers blood pressure independently of nitric oxide synthase חשיפה ל-UVA מורידה לחץ דם באופן מיידי ומשמעותי (עד 11% בסיסטולי), מגבירה זרימת דם ומשפרת תפקוד כלי דם – בלי שינוי ברמת ויטמין D.
🔹מחקר של Opländer et al. (2009) – Whole body UVA irradiation lowers systemic blood pressure by release of nitric oxide from intracutaneous photolabile nitric oxide derivates חשיפה של כל הגוף ל-UVA (20 J/cm², דומה ל-~30 דק' שמש ים-תיכונית באמצע היום) מורידה לחץ דם באופן משמעותי למשך עד שעה, דרך שחרור NO מהעור – ללא קשר לוויטמין D.
🔹סקירות ומחקרים אפידמיולוגיים (Weller ושותפים, 2016–2024) חשיפה גבוהה יותר לשמש קשורה לירידה בתמותה מכלל הסיבות, ממחלות לב ומסרטן – גם כאשר מתקנים לרמת ויטמין D. תוספי ויטמין D לא משחזרים את היתרונות האלה (מחקרי RCT ומנדליאן רנדומיזציה מראים תוצאות מאכזבות).
סקירה מ-2024: "Sunlight: Time for a Rethink?" – מדגישה שהיתרונות הקרדיווסקולריים נובעים בעיקר משחרור NO על ידי UVA.
🔹מחקרים על השמנה ומטבוליזם (Gorman et al., Geldenhuys et al.) חשיפה ל-UV (כולל UVA) מדכאת השמנה, סוכרת מסוג 2 ומטבולי סינדרום בעכברים – גם כאשר חוסמים ייצור ויטמין D, אבל חוסמים NO – האפקט נעלם. זה מראה שה-NO הוא המתווך העיקרי.
ואחרון
🔹NIR (אור אינפרא-אדום קרוב) – מעבר ל-NONIR (כ-50% מהשמש) חודר עמוק יותר ומשפר תפקוד מיטוכונדריאלי ישירות (דרך ציטוכרום C אוקסידאז), מעלה ATP, מפחית דלקת ומשפר תפקוד כללי – גם כאן יש יתרונות מעבר לוויטמין D (סקירה מ-2020: "Sunlight and health: shifting the focus from vitamin D3 to photobiomodulation by red and near-infrared light").
סיכום – מה אומרים בפועל הגילויים החדשים שהרופא שלך לא שמע עליהם ככל הנראה ?
התפיסה הישנה ש"שמש = ויטמיןD בלבד" כבר לא מדויקת.
חשיפה מתונה לשמש מלאה🌞 (בלי להישרף) נותנת יתרונות סינרגטיים רבים:
UVB ← ויטמין D UVA ← NO + ירידה בלחץ דם + הגנה קרדיווסקולרית NIR ← שיפור מיטוכונדריה + אנרגיה תאית + תפקוד מטבולי
מחקרים מראים שתוסף ויטמין די (D) לבדו לא משחזר את רוב היתרונות האלה – במיוחד לא את אלה הקרדיווסקולריים והמטבוליים.
הדלקת בקרב חולי כליה מכרעת
דלקתכרונית = השתקת הקולטן (VDR silencing) המחלה הכלייתית כלומר ב -CKD מתפתחים מס' גורמים מכריעים אשר מדכאים ביטוי ופעילות VDR: NF-κB, TNF-α, IL-6 סטרס חמצוני פיברוזיס טובולואינטרסטיציאלי
לכן במצבי דלקת גם אם הוויטמין שלנו קיים (כפי שמופיע בדפי המעבדה, ואפילו הוא נמצא בטווח הנורמה) – "הקולטן “חרש" או "אילם.
ובקרב חולי כליה -CKD: קלוטו ↓ VDR ↓ נוצרת עמידות הורמונלית מכאן נובעים כמה דברים: הראשון שיקום שדר ויטמין D עובר דרך שיקום קלוטו – לא דרך מינון זה או אחר של תוספים💊.
👈 החלמה לא יכולה עוד להסתמך רק על הידי הנלמד בבתי הספר לתחזוקת המחלות עוד על כך – כאן וכאן.
התחילו ב-15–30 דק' חשיפה יומית לשמש 🌞 (ללא קרם הגנה בהתחלה, בהתאם לסוג עור), יחד עם ארוחה עשירה בירקות ירוקים בסיסיים" – אלו יכולים לשמש אותך כ "מתכון" פשוט להתחלה.
נשארו לך שאלות
🔬אשמח להשיב על כל שאלה
בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם
למעןהסרספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או YARONMARGOLIN.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.
For the avoidance of doubt, consult a physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or YARONMARGOLIN.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such
מגבירה את ספיגת הסידן במעיים, אשר מחזק את העצמות. [