ירון מרגולין
המשך בחלק ד' – על חלבון החלמה שומר החומר הגנטי P53 והנחיות טבעיות של הגוף: "החלמה".
חלק ג’
בכתבים העתיקים של האיליאדה מסופר על פילוקטטס — לוחם שנפצע פצע קשה שלא החלים.
הפצע שלו כאב —והפך לרעיל, מדמם, ומדיף ריח רע [מקור].
הלוחמים סביבו לא הצליחו “לרפא” אותו.
ובסופו של דבר — הם עשו דבר קיצוני 👈 הם זנחו אותו, הרחיקו אותו מהמחנה.
הם התרחקו ממנו, נידו את הפצוע, אבל השאירו לאדם המוחלש את הקשת [מקור].
פילוקטטס נותר לבדו, על אי מבודד.
בלי רופאים.
בלי תרופות.
בלי חברים.
רק:
- זמן
- מנוחה
- תנאים אחרים
- ללא פחד
- וחיים פשוטים מאוד
- וסבל גדול
ושם, לאט,
החל שינוי
הפצע עבר שלב חדש, הוא לא נרפא.
אבל הגוף של פילוקטטס התחיל להתחזק, להתמודד מול הפצע [מקור].
הקשת, שלו הייתה שייכת להרקולס. קשת בלתי מנוצחת [מקור].
הנבואה קבעה שטרויה תיפול רק מקשת, מה שהכריח את היוונים להשיב את פילוקטטס (שאותו הפקירו) מהאי למנוס עם קשתו [מקור].
כאשר חזרו אליו הלוחמים, חבריו, לאחר כמה שנים
הופתעו לגלות שכוחותיו שבו. פילוקטטס כבר לא היה אותו אדם.
👈 לא כי מישהו בא ו“ריפא אותו”
לא כי נטל שיקוי החלמה, ולמד להתפלל, לא כי זבח לאל, אלא רק כי אפשר לתנאים שהשתנו לפעול עליו — הוא פרש מסביבת קרב מזוהמת, תזונתו השתנתה, היא היתה תזונה דלה שהתבססה על מה שהשיג באי, והגוף שלו חזר לפעול.
השינוי החד בתנאי החיים שלו: מרגע שפילוקטטס הושאר לבדו בלמנוס, הרחק מהמחנה, הוא הושהה, אבל גם סבל פחות מהעומס, מהמסירות, מתנועה ומהזיהום שסבבו אותו קודם, אולי גם מהאלכוהול. במסורת שנשארה, אחרי שנים של בדידות ותנאים פשוטים, גופו התחזק במידה שאפשרה לו להמשיך לחיות ולהצטרף מחדש למסע לטרויה. שם השתמש שוב פילוקטטס בקשת שלו והרג עמה את פאריס, ובכך סלל הפצוע, המנודה את הדרך לנפילתה של טרויה [מקור1, מקור2]. משהגיע למחנה פנה אל בניו של אסקלפיוס, מכאון ופודאליריוס, להירפא מפצעיו [מקור].
פילוקטטס, סיכם ואמר:
"אני חושש מהצרות הבאות; כי אני יודע היטב שכאשר תודעתו של אדם מושחתת, היא מולידה פשעים לאינספור, ורע לרשעים יצליח".
כיום כשאנו עדים למוות במהלך "טיפולים" לדיאליזה שמוגדרת טיפול, עולה המחשבה כי
👈 לפעמים ההחלמה מתחילה לא כשמוסיפים — אלא דווקא כשמסירים.
- מסירים עומס
- מסירים סביבה פוגעת
- מסירים ארוחות עודפות, אולי גם בשר, אלכוהול, רעש
- מסירים תנאים שמונעים תיקון
- הפחתת קורטיזול↓
🔻 פילוקטטס נפצע, — והחלים בהדרגה מה באמת השתנה❓
כאשר פילוקטטס הושאר לבדו על אי מבודד,
הוא לא עבר “טיפול” שאנחנו מכירים. אבל בפועל — כמעט כל התנאים סביבו השתנו.
במובן המודרני, במיוחד כשתרופות מודרניות עלולות לפגוע, החלמה עשויה להתבטא בקבלת החלטה נועזת להתרחק, לצאת מהרגלי החיים, תוך מציאת משמעות, ולא בהכרח בהעלמתו המוחלטת, מהכאב אבל, במטרה לא למצוא דווקא תחבושת, קביים, כיסא גלגלים שמנציחים את הפגיעה ומסמנים אותה בפומבי אלא החלמה.
🔻 ממה ← למה
1. מסטרס קיצוני ← לשקט פיזיולוגי
- מחנה לוחמים = איום מתמיד, רעש, דריכות.
- אי מבודד = ירידה בקורטיזול, פחות הפעלת יתר.
- פחות התמסרות לזולת↓.
- התמסרות לצרכי הגוף
👈 ירידה בקורטיזול ↓מאפשרת הפעלה של מנגנוני תיקון (Autophagy, חידוש רקמות)
2. עומס פציעות וזיהומים ← חשיפה נמוכה יותר
- קרבות = פציעות חוזרות, זיהומים, עומס חיידקי
- בידוד = פחות טראומה מתמשכת
👈 מאפשר לגוף “להדביק את הפער”
3. תזונה עשירה בשומן, בחלבון, אלכוהול, לעתים גם לא יציבה ← תזונה פשוטה ועקבית
- מחנה = חוסר סדירות, עומס חלבון מהחי, מחסור
- אי = מזון בסיסי, לרוב צמחי, מחזורי
👈 פחות עומס מטבולי, יותר יציבות אנרגטית
4. חוסר שינה ← שינה עמוקה יותר
- מלחמה = שינה מקוטעת
- בידוד = מחזור אור-חושך טבעי
👈 שיקום הורמונלי, תיקון תאי
5. חוסר תנועה טבעית ← תנועה מותאמת
- קרב = עומס קיצוני, טראומה
- אי = תנועה פונקציונלית (הליכה, הישרדות)
👈 הפעלה עדינה של שריר ← איתות (Irisin הפעלת)
6. עודף שמש ← חשיפה טבעית מדודה, אולי רק חשיפה בבקר
- מחנה / פציעה = לעיתים הגבלה לצאת לשמש
- אי = חשיפה ישירה
👈 ויטמין D, שעון ביולוגי, ויסות חיסוני
🔻 הפצוע אמנם לא קיבל טיפול —👈 אבל הוא עבר מסביבה שמונעת החלמה, לסביבה שמאפשרת אותה🐦🔥 ומעודדת שיקום P53, גלוטתיון ויטמין D, קלוטו, הארכת טלומרים.
וגם היום —
רוב האנשים אינם חסרים “טיפול”.
👈 הם נמצאים פעמים רבות בתוך הצפה כימית ובתנאים
שלא מאפשרים לגוף שלהם להחלים💔.
🎯 ההבדל בין מחלה מתמשכת להחלמה 👈 אינו תמיד בטיפול —אלא במעבר בין סביבות ביולוגיות שונות. שינוי מושא המסירות.
על ההחלמה — איך מזהים שהגוף מתחיל להחלים
🔻 הקדמה
צירי ההחלמה אינם נמדדים בבדיקה אחת.
הגוף לא עובד לפי בדיקה אחת.
הוא לא מתקלקל ברגע — והוא גם לא נרפא ברגע.
כאשר מנגנוני ההחלמה מתעוררים,
זה לא נראה כמו “קפיצה” — אלא כמו שינוי כיוון.
בהתחלה כמעט לא רואים את זה.
ואז, לאט — משהו נעצר.
👈 ההידרדרות לכאורה נבלמת.
זה הרגע שרוב האנשים — וגם לא מעט רופאים — מפספסים.
כי התרגלנו לחפש “שיפור חד”,
ולא למדוד את הדבר החשוב באמת:
בדיקות המעבדה מצביעות על טווח הנורמה.
כולם מרוצים🏋️, הסטטינים פעלו. 👈אבל, P53🐦🔥 שומר הגנום, מדד שלא נראה בבדיקות המעבדה, ובלעדי מדד זה האדם עלול להגיע למחלת סרטן, אי ספיקת כליות, אלצהיימר 💔 – נושא חלק ד' של מאמרי – כאן. מה קורה איתו נוכח למשל הסטטינים❓
👈 חזרה לפעולה.
🔻 שינוי התפיסה
מאז סוף המאה ה־19, הרפואה למדה למדוד בעיקר כישלון:
- התבוננות בפגמים
- עלייה במדדים הגרועים
- ירידה בתפקוד התקין
- החמרה בתפקוד הרקמות
- התעמקות במסלולי המחלה והנזק
אבל הגוף לא בנוי סביב כישלון.
הוא בנוי סביב תנועה, תיקון, יכולת, והתאוששות.
בגוף שלנו פועלים גם מסלולי ריפוי, הגוף כולל חלבוני הגנה ושמירה, לוחמים אדירים למשל מנוע התיקון של הגוף הגלוטתיון נגד נזקי החימצון.
מה איתם❓
AMPK — חיישן האנרגיה נדלק כשיש פחות אנרגיה (למשל בין ארוחות).
הוא אומר לתא:
"עצור בנייה, התחל לתקן!" SIRT1 — חיישן הזמינות עובד יחד עם AMPK. כשיש פחות קלוריות זמינות – הוא מפעיל תיקון והגנה.
PGC-1α — יוצר "מפעלי אנרגיה" מפעיל יצירת מיטוכונדריות חדשות (המפעלים שמייצרים אנרגיה בתא).
FOXO — מגן על התא משפר עמידות לסטרס ומסייע בתיקון נזקים.
PPARα — שורף שומן עוזר לתא להשתמש בשומן כדלק במקום לאגור אותו.
TFEB — מנהל הניקיון מפעיל את "האשפה" של התא – מנקה חלבונים פגומים ופסולת.
Nrf2 — מגן מפני רעלנים מעלה את ההגנה נגד סטרס חמצוני ודלקת. בתהליכי החלמה הכל מתחבר (בפשטות) ציר האנרגיה וההתחדשות AMPK ←→ SIRT1 → PGC-1α → יוצר מיטוכונדריות חדשות + PPARα (שריפת שומן) ציר ההגנה והניקוי AMPK + SIRT1 → FOXO + TFEB + Nrf2 → ניקוי התא + הגנה מפני דלקת ורעלים.
כששני הצירים האלה עובדים יחד – התא מנצל את משאבי ההחלמה שבו ועובר ממצב "עייף ודלקתי" למצב "מתקן ומתחדש" [מקור].
בגוף פועלים גם מסלולי החלמה
הבעיה אינה שהגוף לא יודע להחלים.
הבעיה היא שהתנאים לכך —
לעיתים אינם קיימים, ולעיתים כלל אינם נמדדים.
וכשהתנאים חוזרים —
לא “מתרחש נס”.
👈 הגוף פשוט חוזר לעבוד.
🔻 מה באמת מפעיל החלמה
החלמה אינה הפעלת כוח.
היא לא “מלחמה במחלה”.
לעיתים קרובות — זה ההפך.
👈 הסרת מה שמפריע למנגנוני התיקון לפעול.
לדוגמה:
- הפחתת עומס סוכר
- הימנעות משומנים מחומצנים
- איזון צריכת חלבון
- הפחתת סטרס פיזי קיצוני
אלו לא פרטים טכניים.
אלו התנאים שבהם הגוף מקבל רשות לחזור לעצמו.
🔻 איך מזהים שזה קורה
אין בדיקת דם ל־AMPK.
אין ערך ישיר ל־SIRT1, ל־PGC-1α או ל־Autophagy בשגרה הקלינית.
אבל הגוף לא שותק.
👈 הוא משאיר עקבות.
וכאשר צירי ההחלמה מתחילים לפעול,
העקבות האלו מופיעות כדפוסים:
- לא מספר אחד
- לא בדיקה אחת
- לא רגע אחד
אלא:
👈 מגמה.
🔻 הרגע הקריטי שאנשים מפספסים
לפעמים הסימן הראשון להחלמה אינו שיפור.
הוא אפילו נראה כמו “שום דבר”.
אבל אם מסתכלים נכון — רואים:
👈 המחלה הפסיקה להחמיר.
זהו רגע קריטי.
מה הרופא אומר נוכחותו💉?
בדרך כלל הוא מבקש בדיקה חוזרת, יש טעות בבדיקה.
לא יכול להיות שהאוראה ירדה, שחומצת השתן ירדה, שהקריאטינין ירד ומדד ה GFR מדד ניקוי הרעלים מהגוף השתפר. לא יכול להיות שרקמת הכליה עוברת תיקון💔
למה הרופא אומר💉:
- לא יכול להיות
- חזרה על הבדיקה
- המעבדה טעתה
- 💔אין תיקון של רקמה
האם הרופא 💉לא מכיר שישנה אפשרות אחרת לעבור מ:
- מהידרדרות ← ליציבות
- מכאוס ← לארגון מחדש
לא יכול להיות 💉
אבל, הפעלת צירי החלמה קיימת, ובעזרתה קורה המעבר האמיתי:
- מהידרדרות ← ליציבות
- מכאוס ← לארגון מחדש
- מתוהו ← לבריאת האור
- מייאוש וחשכה ל←"יהי אור"
ומי שלא מזהה את הרגע הזה —
עלול לעצור את התהליך 🩼 בדיוק כשהוא התחיל.
🔻 איך לקרוא את הגוף דרך בדיקות
כאן נכנסת מיומנות שלא מלמדים כמעט:
לא לקרוא בדיקות —
אלא לקרוא תנועה בתוך בדיקות.
לשם כך חייבים לאפשר למדע להציג לרופאים את צירי ההחלמה❗
נושא צירי ההחלמה חייבים להיכנס לבתי הספר לרפואה🩺. הם מככבים במוסדות להחלמה🐦🔥, אבל עיקר החולים פונים לממסד הרפואי💉, האם נזניח אותם, האם נמנע מהמטפלים בהם מידע של החלמה, מידע שנמצא במחקר המתקדם ביותר🗽.
🔷 טבלה — צירי ההחלמה והביטוי שלהם בבדיקות המעבדה
| ציר | סימנים בבדיקות | משמעות | טעות נפוצה |
|---|---|---|---|
| ציר האנרגיה | ↓ טריגליצרידים, ↓ HbA1c | שיפור שימוש באנרגיה | “סתם תזונה טובה” |
| הציר המטבולי | שיפור TG/HDL | מעבר לשריפת שומן | מתעלמים מהשילוב בין המדדים |
| ציר הניקוי | ↓ CRP (לעיתים) | ירידה בדלקת | מצפים לירידה חדה ומהירה |
| ציר השריר | שיפור עקיף במדדים | הפעלת תקשורת בין רקמות | לא מקשרים לפעילות גופנית |
| ציר הכליה | עצירת ירידה ב־eGFR | מעבר ליציבות | חושבים שאין שינוי כי “לא השתפר” |
🔻 דוגמה להבנה עמוקה (ציר האנרגיה)
כאשר רואים יחד:
- ירידה בטריגליצרידים
- ושיפור ב־HbA1c רושמים גם a1c
זה לא “עוד נתון”.
👈 זה סימן שהגוף חוזר להשתמש נכון בדלק שלו.
כלומר:
- פחות עומס
- יותר ייצור אנרגיה
- יותר יכולת תיקון
ובמילים פשוטות:
👈 המזון, חומרים נוספים מפסיקים להזיק — ומתחיל לפעול מסלול שיודע לרפא🐦🔥.
🔻 איך זה מרגיש בגוף (ולא רק בבדיקות)
לפני שהמספרים משתנים —
הגוף כבר יודע.
לפעמים זה מתבטא ב:
- פחות עייפות↓
- יציבות אנרגטית
- שינה עמוקה יותר
- תחושת “שקט פנימי” בגוף
- פחות געגועים למזון תעשיתי↓
אלו לא סימנים מקריים.
אלו ביטויים מוקדמים של שינוי ביולוגי.
🔚 סיכום
מחלה כרונית ↓ אינה רק נזק.
היא גם מצב שבו מנגנוני התיקון נחלשו או כובו. אבל, הם ישנם.
וכאשר הם חוזרים לפעול↑ —
השינוי לא מתחיל במספרים.
👈 הוא מתחיל בכיוון.
ביום שבו ימדדו באמת את צירי ההחלמה, יתברר שהשיקום אינו אירוע יחיד אלא מארג: גלוטתיון, הומוציסטאין, יוביקוויטין, Nrf2, p53, MDM2, מתילציה ו-PGC-1α — כולם שותפים לאותה תנועה של תיקון והתחדשות 🌞.
🌱 מחשבה לסיום
הגוף הוא מרחב חיים חכם, לא "יש" המוגדר רק לפי מה שנשבר בתוכו.
אלא לפי מה שעדיין פועל,
ומה שמוכן לחזור לפעול —
אם רק יתנו לו את התנאים הנדרשים לפעולה.
🔻 רגע לפני שממשיכים
אם קראת עד כאן —
כבר ברור לך משהו חדש, ושאינו מובן מאליו:
👈 הגוף משאיר סימנים כשהוא מתחיל להחלים.
אבל הסימנים האלו הם חלק של תהליך מסע שמתחיל וממשיך בתנועה.
וכאן מגיעה השאלה החשובה באמת:
👈 איך יודעים שהכיוון נכון — ולא מדד חולף, לא משהו מקרי?
איך מבדילים בין:
- תנודה רגעית בבדיקה
- לבין תחילתו של שינוי ביולוגי עמוק?
איך יודעים אם:
- ירידה בטריגליצרידים היא סימן אמיתי להתאוששות
- עליה בטריגליצרידים לפעמים, דווקא היא המדד המבשר – נושא עליו פרסמתי מאמר – כאן
- או רק תוצאה זמנית של שינוי תזונתי?
ואיך מזהים את הרגע שבו: 👈 הגוף כבר לא מתפרק — אלא מתחיל להיבנות מחדש?
🔻 כאן רוב האנשים טועים
הטעות הנפוצה ביותר היא להסתכל על בדיקה אחת
ולנסות להסיק ממנה מסקנה.
אבל הגוף לא עובד כך.
👈 הוא מדבר דרך דפוסים.
👈 והוא מתקדם דרך מגמות.
ומי שלא יודע לקרוא את הדפוסים —
מפספס את תחילת ההחלמה,
או גרוע מכך — עוצר אותה באמצע. דווקא הדבר הזה קורה הרבה יותר משאפשר להאמין …
🔻 בפרק הבא חלק ד' נעבור שלב אחד קדימה:
נראה כיצד להתבונן, לא רק לראות נתונים, לזהות שיש שינוי —
אלא גם להבין אותו. נתבונן ונלמד איך לקרוא את השינוי לטובה נכון.
- איך לזהות מגמה אמיתית
- איך לחבר בין מדדים
- ואיך להבחין בין שיפור מדומה לבין התחלה של תיקון עמוק
👈 זהו המעבר מהתבוננות — להבנה קלינית.
🔻 כי בסופו של דבר
ההבדל בין מי שממשיך להידרדר
לבין מי שמתחיל להחלים —
לעיתים נמצא דווקא ביכולת לזהות בזמן
שהגוף כבר התחיל להשתנות.
ירון מרגולין
נשארו לך שאלות
🔬אשמח להשיב על כל שאלה
בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם
למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.
physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or YARONMARGOLIN.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such
מאמרים אחרונים
- המסלולים הביולוגיים שמשקמים את הגוף – חלק ג', על ההחלמה
- 🔷 המסלולים הביולוגיים שמשקמים את הגוף: p53 — שומר הגנום – חלק ד’ — ירון מרגולין
- המסלולים הביולוגיים המשקמים את הגוף: פרספקטיבה חדשה על החלמה
- 📘 The Biological Pathways That Restore the Body: A New Perspective on Recovery
- תובנות חדשות אין להתחיל דיאליזה לפני בדיקת – מצבו של ציר FGF23-Klotho
- עיגול פינות מקשה על החלמת הכליות. מיומנו של מאסטר בהחלמת הכליות – הכליות לא סולחות על הזנחה:
- תובנות חדשות אי-ספיקת כליות תלויה במצבו של ציר FGF23-Klotho
- דיאליזה: מאבק הירואי שאינו ריפוי
- פחות מתים – טכניקת דיאליזה חדשה שבולמת את קצב המתים ומגבירה את ההישרדות בכשל כליות.
- שכיחות של דיכאון וחרדה בקרב חולי כליות
- המיקרוביום הכלייתי (האורוביום Urobiome) נחשף
- אוכלוסיית המעי הגס חיידקים טובים, דיסביוזיס ו “שומר הגנום” גן p53
- המסלולים הביולוגיים המשקמים את הגוף: פרספקטיבה חדשה על החלמה ועל כוח ההחלמה של הגוף
- 🇯🇵 腎機能と全身の健康に関わる生体調節メカニズムの概要
- 🇬🇧 Understanding Intrinsic Regulatory Mechanisms:
- 📘 The Biological Pathways That Restore the Body: A New Perspective on Recovery
- מנגנוני תיקון פנימיים בגוף: מודל אינטגרטיבי להבנת תפקוד הכליות והמערכת כולה
- באיזה אופן תהליך המתילציה משפיע על ההחלמה ממחלות כרוניות כמו מחלת הכליות
- הביוכימיה של ההחלמה: מפת העל של החיים
- תובנות חדשות אי-ספיקת כליות תלויה במצבו של ציר FGF23-Klotho
- מיומנו של מאסטר בהחלמת הכליות – הכליות לא סולחות על הזנחה:
- כולסטרול גבוהה – מדד חדש – יחסי הכולסטרול התקין הוא שקובע – כיצד להחלים ללא תרופות
- התרופות מקבוצת הסטטינים להורדת כולסטרול יכולות להביא אותך למחלת כליות איומה, יתר חומצת שתן, כאבי שרירים, סוכרת וזו רשימה חלקית.
- 8 חסרים תזונתיים שכיחים
- השבועה ההיפוקרטית – העדויות על קשרים פיננסיים של רופאים עם תעשיית התרופות, הולכות ורבות, האם השבועה מופרת כיום
- שיבולת שועל
