שוויון בריאותי?

הדרה חברתית, ניכור וקונפורמיזם שולל גיוון אוכלוסיית חיידקי מעיים מה שמאפשר ביסוס של מחלות דלקתיות. מקור הצילום ויקיפדיה.

במחקר שהתפרסם ב 16 ביוני 2021 [מקור] נחשף כי אין שוויון באיכות ובגיוונה של אוכלוסיית המעייםמיקרוביום המעיים – בקרב בני האדם, ויותר מכך

נמצא הבדל ברור בין עשירים לעניים, חילונים לדתיים, אנשים בעלי קרבה לידע תזוני מתקדם ואלו שניזונים מאוכל מהיר, מוכן וזול. אוכלוסיה מבודדת, מנוכרת, מודרת או מנוצלת סובלת מאיכות אוכלוסיית חיידקי מעיים ירודה.

חיידקים חיים בגופנו

כבר שנים רבות ידוע שחיידקים חיים על עורנו, במערכת העיכול, בפה ובאף וכן בנרתיק, בשנים האחרונות התגלה שחיידקים נמצאים גם בתוך גידולים סרטניים, אך תרומתם – החיובית או השלילית – לגידול הסרטני עדיין לא ברורה דיה [מקור].

מיקרוביום המעיים

המיקרוביוטה האנושית כוללת חיידקים, פטריות, ארקאות ווירוסים. כאשר המיקרוביום האנושי מתייחס לגנום שלהם. [מקור]

לקהילות החיידקים, הפטריות והנגיפים החיים במעיים שלנו, המכונים ביחד בשם מיקרוביום המעיים [מקור], יש השפעות רבות על הבריאות. הם יכולים, למשל, להגן על המעיים מפני התיישבות על ידי פתוגנים, להפחית דלקת [מקור] ואף להשפיע על תפקוד המוח [מקור].

תזונה דלת סיבים ועשירה בשומן וסוכר מפחיתה את מספר החיידקים במעיים, מה שעלול להגביר את הסיכון למחלות מעי דלקתיות, תסמונת מטבולית, דלקת וסרטן

[מקור1, מקור2].

מיקרוביוטה פתוגנית הגורמת לדלקת בריאות. מקור האיור ויקיפדיה

המונח מיקרוביום מעיים, במובן המחמיר ביותר שלו, מתאר את הגנום המיקרוביאלי המורכב שנמצא במערכת העיכול שלנו, בני האדם אבל גם של כלל היונקים. מאה טריליון החיידקים בגופו של אדם בוגר מכילים כ -4 מיליון גנים חיידקיים נפרדים, כאשר יותר מ 95% מהם נמצאים במעי הגס [מקור1, מקור2] מכיוון שרוב הגנים הללו מקודדים לאנזימים ולחלבונים מבניים המשפיעים על תפקודו של גופנו. ניתן לראות את מיקרוביום המעיים כמערכת ייצור (Bioreactor) אנאירובי שתוכנת לסנתז (לייצר) מולקולות המכוונות את מערכת החיסון שלנו [מקור], ומשנות את האפיגנום שלנו [מקור] וגם מווסתות את חילוף החומרים שלנו [מקור]. הדברים מגיעים לידי כך שבניסוי בו נתנו לבעלי חיים אנטיביוטיקה ששורדת בגופם במשך 7 ימים התנהגותם השורדנית השתנתה. לתדהמת כולם התגלה כי למיקרוביום המעיים ישנה גם חשיבות אסטרטגית על ידי אפנון תגובות הלחץ והשפעה על התנהגויות המשפיעות על תחושת הפחד והחרדה לצד יכולות לשרוד של המינים. בעלי חיים שחיסלו את המיקרביום של המעיים שלהם (בעזרת אנטיביוטיקה) נטו לנהוג בשטח פתוח בהתנהלות חריגה נטילת התחשבות בסיכון אפשרי [מקור1, מקור2]. מחקר החיידקים בהחלט עבר תהליך יוצא דופן מאז החוקר ההולנדי אנטוני ואן לוונהוק (1632-1723), שתיעד את תצפיותיו במכתב מפורסם שהופנה לחברה המלכותית (Royal Society) בשנת 1676 [מקור] השווה את המיקרוביוטה של הפה ושל הצואה שלו (1680s). ברישומיו הוא עמד על ההבדלים הבולטים בחיידקים בין שני בתי הגידול הללו וגם בין דגימות של אנשים במצבי בריאות ומחלות בשני האתרים הללו [מקור1, מקור2, מקור3].

חיידקי מעיים יכולים לייצר הורמונים ומוליכים עצביים זהים לאלה המיוצרים על ידי בני אדם. קולטנים בקטריאליים להורמונים אלו משפיעים על גדילה של אוכלוסית החיידקים וגם על ארסיותה.

[מקור]

חדר שינה בשכונת העוני בפאבלה של סאו פאולו. מקור הצילום ויקיפדיה

מיקרוביום המעיים האנושי ואי שוויון בבריאות

קבוצת מדענים בראשות אוניברסיטת נורת'ווסטרן באוונסטון, אילינוי ( Northwestern University in Evanston, IL ), קוראת לחקור עוד את הקשרים האפשריים בין מיקרוביום המעיים של אוכלוסיות מוחלשות בריאות לקויה והתנהלות חסרת אחריות והתחשבות בסכנות [מקור]. ובמאמר דעה בפרוצדורות של האקדמיה הלאומית למדעים (Proceedings of the National Academy of Sciences): The human gut microbiome and health inequities הם טוענים כי מיקרוביום המעיים עשוי להגיב ולעזור להנציח את אי-השוויון החברתי המבני שנגרם על ידי כלכלה ניאוליברלית, אפלייה, גזענות, הדרת נשים וצורות אחרות של אפליה.

מחקר גדול בבריטניה, שהשווה תאומים זהים עם מעמד סוציו-אקונומי שונה, בהשוואה להשפעות גנטיות ומשפחתיות, מצא גם כי אנשים עם מעמד סוציו-אקונומי נמוך יותר היו בעלי חיידקי מעיים פחות מגוונים [מקור1, מקור2]

התפתחות רקמת הלימפה במעיים (gut-associated lymphoid tissue  GALT ), מהווה חלק מאפיתל המעי (דופן המעי) ולה תפקיד חשוב ההולך ומתגלה במרחב מחוללי המחלות, היא מופיעה ומתפתחת במהלך הזמן ובו בזמן בו אוכלוסיית המעיים עצמה מתפתחת ומתבססת. [מקור] באופן ספציפי, תאי אפיתל עמודיים שצורתם גביע (תאי הגביעGoblet cells) המפרישים ריריות יוצרות ג'ל, מייצרים את הרירית. תאים אלו הולכים ומתרבים, ושכבת הרירית בהתאם הולכת ומתעבה, ומספקת שכבת רירית חיצונית בה מיקרואורגניזמים "הידידותיים" יכולים למצוא להם מרחב מחייה, לעגון ולאכול, ושכבה נוספת שכבה פנימית שבה אפילו אורגניזמים אלה אינם יכולים לחדור אליה. [מקור1, מקור2]. באיור למעלה שמקורו בויקיפדיה תאי פיטום מכונים גם תאי מיקרופולד [Microfold cells (or M cells)] ותאי M. נחשבים לחלק ממערכת החיסון. תאי M גם מאפשרים הובלה של חיידקים וחלקיקים על פני שכבת תאי האפיתל מלומן המעיים אל lamina propria שם יכולות להתקיים אינטראקציות עם תאים חיסוניים. באיור למעלה הם מעבירים אנטיגנים (Ag) מהלומן של המעיים לרקמת הלימפה הקשורה במעיים (GALT) באמצעות טרנסיטוזיס ומציגים אותם לתאי חיסון מולדים ומסתגלים שונים. מקור ויקיפדיה.

החוקרים כבר יודעים שגורמים סביבתיים הקשורים למצב סוציו-אקונומי נמוך יותר משפיעים לרעה על הרכב ומגוון המיקרוביום במעיים. גורמים אלה כוללים: יותר לידה קיסרית. פחות הנקה של תינוקות. תזונה יוצרת דלקת – נושא מאמרי כאן. תזונה יוצרת דלקת היא פחות בריאה והיא שמשטחת את אוכלוסיית חיידקי המעיים. שימוש יתר באנטיביוטיקה [מקור]. גישה לקויה לשטחים ירוקים ולאיכות הסביבה. וכן שמירת מרחק חברתי ובידול. ישנן עדויות גם לאינטראקציות בין סביבות חברתיות ופיזיות. לבני אדם החיים בקהילות נבדלות או סגורות יש קהילות מיקרוביאליות דומות יותר בהשוואה לאלו החיים בקהילות פתוחות ודמוקרטיות מפתיע שמתרחש כאן שינוי אפילו כשמתבצע שינוי ומעבר מדירה בשכונה לבית אבות [מקור1, מקור2]. הוכח כי גם חשיפה ללחץ חברתי והתנהגות קונפורמיסטית משנה את האינטראקציות ההומאו-סטטיות בין מיקרוביוטה המעי למערכת החיסון בעכברים, מה שמוביל לרגישות מוגברת לזיהום במעי ולייצור יתר של מתווכים דלקתיים הגורמים להתנהגות כמו הפקרות והעדר חרדה [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4].

עבדים רוסים משוחררים, מעול גרמניה הנאצית, אפריל 1945 מקור הצילום ויקיפדיה

"המחקר הרפואי החדש השפיע על המיקרוביום ושינויים לטובה בהרכבו השפיעו גם ברוב המחלות הכרוניות, ואנו יודעים שיש פערים ברוב המחלות הכרוניות בהן נצפה תחלואה גבוהה יותר באוכלוסיות מוחלשות", במיוחד אלה עם גישה מוגבלת למשאבים תזונתיים, אומרת המחברת הראשית של המחקר קתרין אמאטו (Katherine Amato, Ph.D.,), ביולוגית אנטרופולוגית ד"ר, ועוזרת פרופסור לאנתרופולוגיה באוניברסיטה נורת'ווסטרן ומכללת ויינברג לאמנויות ומדעים. ד"ר אמאטו ושותפיה למחקר מעלים עדויות ומוכיחים שוב ושוב כי למצב החברתי-כלכלי קשר ישיר עם מאפייני מיקרוביום מעיים דלים מובהקים בקרב מבוגרים וילדים מוחלשים.

 מכיוון שניתן לשנות את הסביבות המניעות את הרכב המיקרוביום של המעיים, באמצעים פשוטים וזולים – שהרי ירקות זולים מבשר כבש, חזיר או פרה ושרימפס גם חומוס, תורמוס ושעועית או אפונה ועלי חרדל מהווה המזון המיטיב ובריא כלי חשוב להפחתת ההשפעה של אי-שוויון מבני והשלכותיו הבריאותיות על האדם המוחלש חברתית.

יצירת שוויון במיקרוביום המעיים עשויים לשנות את ההתנהלות הבלתי אחראית בתחום התזונה, הכלכלה וההתנהלות החברתית ואפילו הדתית.

ויתכן שדווקא בשל כך לא נראה שיפור בנושא זה בעתיד הנראה בעין.

נשארו לך שאלות 

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –


שמי Name:

טלפון phone:

דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:

איך אני יכול לעזור לך How can I help you:

אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:



למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

מאמרים אחרונים

נשלח ב כללי

כתיבת תגובה

Or

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*