התהליכים הביוכימיים של יצירת תאי השומן בגוף, ויסות ההורמונלי והשפעות של שינוי תזונה, תוספי מזון והתעמלות על צמצומם כמות השומן באדיפוציטים על-מנת לקדם תהליכי החלמה.

מטבוליזם של שומנים קשור לעתים לחילוף החומרים של פחמימות, שכן תוצרים של גלוקוז (כגון אצטיל CoA) יכולים להפוך לשומנים אשר עוברים אל תאי השומן (האדיפוציטים) שברקמת השומן.

רקמת השומן מורכבת מאדיפוציטים ומחלקה הסטרומליוסקולרי שמכונה "חלקה סטרומלי-וסקולרי" היא מקיפה כלי דם וסטרומה עם מקרופאגים. לרקמת השומן יש יכולת ייחודית לאגור כמויות גדולות של אנרגיה בצורת טריגליצרידים (TG). במשך זמן רב, ההנחה הייתה שזהו תפקידה היחיד של רקמת השומן. עם זאת, כיום ברור, שרקמת השומן (כלומר, אדיפוציטים וחלקה הסטרומלי-וסקולרי) פועלת גם כאיבר אנדוקריני על ידי הפרשת הורמונים וציטוקינים שונים (המכונים גם אדיפוקינים) והם בעלי השפעות על חילוף החומרים של גלוקוז וליפידים ועל הומאוסטזיס של אנרגיה [מקור]. תפקוד לקוי של רקמת השומן משחק תפקיד מרכזי במחלה fatty kidney. תפקוד לקוי של רקמת השומן מאופיין בין היתר על ידי אדיפוציטים גדולים והפרשת אדיפוקינים בעלי פרופיל פרו-דלקתי המוביל בסופו של דבר (בין היתר) לשקיעת שומן חוץ רחמית [מקור]. שומן חוץ רחמי מוגדר כאחסון של טריגליצרידים ברקמות שאינן רקמת שומן, שבדרך כלל מכילות רק כמויות קטנות של שומן, כגון כבד, שרירי שלד, לב ולבלב. שומן חוץ רחמי יכול להפריע לתפקודים תאיים ולכן לתפקוד איברים וקשור לתפריט תזונה שגוי עוד על נושא זה במאמרי: עליה במשקל ומחלת הכליות השומניות – דרכו של השומן מתאי השומן (אדיפוציטים) רוויים אל תוך איבר הכליות.

האדיפוגנזה

האדיפוגנזה היא תהליך שמוליד את האדיפוציטים (תאי שומן). על מנת להבין את תהליכי הייצור וההפרשה של תאי השומן (האדיפוציטים) נדרשת התבוננות גם אל האדיפוגנזה – מגוון רחב של פקטורים, נוצרים על ידי הרקמה השומנית (adipose tissue) אלו ידועים כאדיפוקינים (הורמונים, ציטוקינים וכימוקינים שמשפיעים על הומאוסטזיס מטבולי, שובע ורבייה, וכן השפעות פרו-דלקתיות ואנטי-דלקתיות נקשרות בה.). יצירת תאי השומן העומדים ביסוד המנגנון, שעה שנוצר עודף שומן בו, נקשר במהלך של מחלות כרוניות קשות עליו בהמשך המאמר הזה. לא נסיים לפני שנעמוד על ונבין כיצד אפשר

להביא לאיזון הורמונלי ותהליכי החלמה בעזרת תוספי מזון וצמצום השפעתם הרעה של תאי שומן רויים בגופנו.

חילוף החומרים של שומנים מתחיל במעי, שבו טריגליצרידים שנבלעים מתפרקים לחומצות שומן בעלות שרשרת קטנה יותר ולאחר מכן למולקולות מונוגליצרידים (מונוגליצריד הוא גליצריד המכיל שרשרת של חומצה שומנית אחת הקשורה למולקולת גליצרול בקשר אסטרי.) על ידי ליפאזות הלבלב, אנזימים שמפרקים שומנים לאחר שהם מתחלבים על ידי מלחי מרה. כאשר מזון מגיע למעי הדק, הורמון עיכול הנקרא כולציסטוקינין (CCK) משתחרר על ידי תאי המעי ברירית המעי. כולציסטוקינין CCK ממריץ את שחרור ליפאז הלבלב מהלבלב אשר ממריץ בהמשך הדרך את התכווצות כיס המרה שמשחרור מלחי מרה מאוחסנים לתוך המעי [מקור]. כולציסטוקינין CCK גם עובר אל המוח, שם הוא יכול לפעול כמדכא רעב [מקור]. יחד, ליפאזות הלבלב ומלחי המרה מפרקים טריגליצרידים לחומצות שומן חופשיות. חומצות שומן אלו יכולות להיות מועברות על פני קרום המעי. עם זאת, ברגע שהן חוצות את הממברנה, הן משתלבות מחדש ויוצרות מולקולות של טריגליצרידים. בתוך תאי המעי, טריגליצרידים אלו ארוזים יחד עם מולקולות כולסטרול בשלפוחיות פוספוליפידים הנקראות chylomicrons. ה-chylomicrons הכילומיקרונים מאפשרים לשומנים ולכולסטרול לנוע בתוך הסביבה המימית של מערכות הלימפה. Chylomicrons עוזבים את האנטוציטים על ידי אקסוציטוזיס וחודרים למערכת הלימפה דרך lacteals ב-villi של המעי. ממערכת הלימפה מועברים הכילומיקרונים למערכת הדם. ברגע שהם נמצאים במחזור הדם, הם יכולים להמשיך אל הכבד או לעבור לאחסון בתאי שומן (אדיפוציטים) אשר מרכיבים רקמת שומן (שומן) שנמצאת בכל הגוף [מקור].

אדיפוציטים (Adipocyte) – תאי השומן

תאי שומן מגרים ויוזמים למשל את הופעת העמידות לאינסולין, שהיא ביטול השפעתו המיטבית של האינסולין (אינסולין – מגביר אגירת שומן) והעמידות בפניו היא אחד המנגנונים המכריעים תהליכים של התפתחות מחלה, שמקורה בתזונה שגויה. פירושה ירידה ביכולת תאים להגיב לפעולת אינסולין בקליטת סוכר מהדם לתוכם. המחלה מדרדרת את תפקוד האברים החשובים ביותר בגוף כמו הכליות אך היא מתחילה בתזונה שמשפיעה לרעה על תאים רבים ברחבי הגוף [מקור]. היה זה Mitchell Lazar מנהל מרכז הסוכרת באוניברסיטת פנסילבניה שבפילדלפיה, שזיהה לראשונה חלבון המופרש על ידי האדיפוציטים (תאי שומן) [מקור], במאמר קלאסי משנת 2001 ב-Nature, לזאר חושף חלבון שתכונותיו ההורמונאליות מתקשרות לתאי השומן. מדובר לכאורה בחלבון שמופרש בין בשל השמנת-יתר או סוכרת type 2. למרות שחלבון זה התגלה במקור בעכברים, הוא זוהה עד מהרה באדם ובבעלי חיים נוספים שהשתמשו בתפריט הזנה משמינה. החלבון המדובר מופרש מתאי שומן לדם, וכונה – resistin, כיוון שרמות גבוהות שלו נמצאו בדמם של עכברים סוכרתיים, בהם התפתחה עמידות (resistance) לאינסולין [מקור]. הרזיסטין הוא חלבון חדש יחסית שבא לביטוי רק באדיפוציטים (תאי שומן). רזיסטין הוא הורמון המופרש מתאי שומן ונמדד כיום בבדיקת דם. מדד גבוה מבשר מספר מחלות כאשר הטיפול לניטרול resistin מפחית עד מהרה (באופן הפיך) היפר-גליקמיה במודל עכברים שהולעטו בדיאטה משמינה, שבהם גם הושרתה עמידות לאינסולין (תנגודת לאינסולין) [מקור]. לעומת זאת, כאשר הזינו עכברים רזים בתזונה גרועה, במזון עתיר-שומן, ייצור משמעותי של חלבון רזיסטין מתאי שומן שוב החל להופיע בעכברים שהשמינו [מקור]. חומרים נוספים, אדיפוקינים (הורמונים, ציטוקינים וכימוקינים), משתחררים בגוף האדם מתאי השומן. חלקם הרי אסון והמבקשים החלמה, דורשים לסלקם או להפחית את ייצורם. לשם כך נדרשת הבנה בתהליך האדיפוגנזה.

מבוא לאדיפוגנזה ותורת ההחלמה

אדיפוגנזה היא תהליך ביוכימי שבו תאי גזע מתמיינים לתאי שומן (אדיפוציטים). תהליך זה הוא חלק מרכזי במערכת המטבולית (Metabolism) של הגוף ומאפשר אחסון אנרגיה עודפת בצורה של טריגליצרידים (אנרגיה בצורת שומן) בתוך תאי השומן [מקור]. אנרגיה בצורת שומן חיונית לתפקוד תקין ומיטבי של הגוף. כך שתאי השומן ממלאים תפקיד חיוני באגירתה והמשך גם בהבטחת אספקת אנרגיה זמינה בעת הצורך, כאשר נוצר עודף שומן בתאים אלו הדבר יוצא מאיזון ועלול לגרום לבעיות בריאותיות שונות.

תורת ההחלמה, בהבדל מרפואת הסימפטומים מבקשת להבין, לדעת ולהסביר למבקש ההחלמה מה הוא שורש המחלה שנובעת מעודף של אנרגיה בצורת שומן בתאי השומן,

למשל במחלות כלייתיות מסוימות או בסוכרת או מחלות שמקורן בהפרשת יתר של החלבון שהוזכר למעלה ה resistin, יתר לחץ דם (לחץ דם גבוה) – ושינוי בתפקוד מערכת הדם והמערכת ההורמונלית (כמו רנין-אנגיוטנסין), כבד שומני (Non-Alcoholic Fatty Liver Disease – NAFLD) – מצב שבו שומן מצטבר בתוך תאי הכבד, מה שעלול להוביל לדלקת בכבד (NASH), שחמת ואף סרטן כבד, פוליציסטיות בשחלות (PCOS), תסמונות נשימה כמו דום נשימה בשינה (Sleep Apnea), שחיקה של המפרקים (אוסטיאוארתריטיס) גם תסמונת מטבולית (MetS). התסמונת המטבולית היא מונח של רפואת הסימפטומים שמשמש להגדרת השילוב: היפרגליקמיה ו/או תנגודת לאינסולין, יתר לחץ דם עורקי, דיסליפידמיה והשמנה מרכזית או בטנית [מקור].

…הבנת התהליך עצמו, בסיסו ואופני השליטה בו הם בהחלט מפתח מאוד חשוב לתהליכי ההחלמה.

רפואת הסימפטומים (Symptom-based medicine):

רפואת הסימפטומים זוהי הגישה הרפואית הקונבנציונלית ברובה והנדרשת ביותר בכל העולם, בכלל זה בישראל. המיקוד בשיטה זאת הוא בתסמין שהמטופל חווה — כאב, דלקת, חום, צליעה, קושי במתן שתן וכו' — הרופא פועל במטרה להקל על הסבל שנגרם מהתסמין. פעמים רבות שיטה זו גם מבקשת למנוע החמרה מיידית. התוצאות בנושאים אלו בדרך כלל מהירות, היא מאוד יעילה במצבי חירום, אך פעמים רבות נדרש המטופל להתאושש מהטיפול "היעיל" במשך הרבה חודשים או אף להיות תלוי בו כמו למשל קביים להליכה, או דיאליזה שנחשבת טיפול במחלת הכליות. למרות ה"טיפול היעיל" בפועל המחלה למעשה נמשכת בגוף. נושא ניהול המחלה שממשיכה להתנהל בגוף הוא החסרון הבולט של רפואת הסימפטומים. היא למעשה לא תמיד מטפלת בשורש הבעיה, ולעיתים רפואת הסימפטומים רק "מכסה" את הסימפטומים המטרידים.

דוגמה: אם מישהו סובל מכאב ראש כרוני, יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה — ייתכן שיקבל משככי כאבים, כדורים אחרים במקום לבדוק מה גורם לכאב הראש מלכתחילה או ליתר לחץ הדם, או יתר כולסטרול – למשל מחסור בחומצה פולית או תקלה אחרת בהפיכת המתיונין (חומוס, עדשים, נאטו) לציאסטין בגוף [מקור].

מבקשי ההחלמה סקרנים, נחוושים ופונים לשורש הבעיה.

מבקשי ההחלמה פונים לשורש הבעיה. הם מבקשים טיפול שורשי: כאן מדובר בגישה שמבקשת להבין מה הסיבות להתפרצות המחלה והדרכים לתקן אותן — החיפוש אחר השורש הפיזי, הנפשי, הרגשי או פעמים רבות בתפריט התזונה של החולה. מהלך הטיפול בשיטות ההחלמה נקשר במדע ובמחקר. הוא נשען על עובדות, לא על אמונה דתית ולא על סיפורים מיתולוגיים בעיקר לא על משקה קסם ומתנות אלים. המטרה היא חד משמעית לצאת לגמרי מהמחלה, ובשום אופן לא רק להקל. כך, במקרה של כאב ראש כרוני, יבדקו המטפלים גם את תזונת המטופל, רמות הסטרס, שינה, טראומות עבר, יציבה ועמוד שידרה לצד טונוס שרירי הצוואר, בלחץ דם יבדקו את רמת ההומוציאסטין בגוף. רמות גבוהות יצביעו לכאורה על תקלה ביצירת הציסטאין בגוף אשר מסונתזת בגוף ממתיונין ומסרין.

בפני דרכי ההחלמה עומדות בדרך כלל אחד או יותר משמונה מפתחות להחלמה.

במפתחות אלו משתמש המבקש להחלים ולהגיע לשמירה על הבריאות ובמקרה שלנו השמירה היא על איזון מטבולי בריא ו

שבעת מנגנוני ההחלמה הבסיסיים הנוספים הם:

(1), מתילציה (תהליכים לתיקון נזקים גנטיים בגוף שנוצרים בעזרת מזון כתרופה הכולל מנה של נבטי ברוקולי, חסה אבוקדן, וסיבי תזונה כבוטיראט, סולפורפאן וקמח סיבי העולש – הם סיבים תזונתיים מסיסים במים מסוג אינולין) (2), הארכת הטלומרים (3), גלוטתיון מהעוצמתיים שבנוגדי החמצון המיוצרים בגוף. (הגלוטתיון מיוצר בגוף מחומצות האמינו ציסטאין, גליצין וחומצה גלוטמית בנוכחות חומצה פולית וויטמין B12 וגלוטמין L-glutamine [מקור1, מקור2, מקור3] (4), קרני שמש במידה [מקור] (5), חלבון הנעורים Nrf2 (גולת הכותרת בשלב השני היווצרותו (לצורך ניקוי רעלים) על הרעלנים לעבור תגובה אטית יחסית בשלב הראשון של הניקוי ומהירה בשני. על מנת למנוע הצטברות מטבולית (עקב פליטת הפסולת בתהליך עיבודם, והפקת אנרגיה מחומרי התזונה).– האנזימים של שלב II נגרמים על ידי רכיב פלאי, כשהתהליך מתרחש במהירויות הנכונות, – חלבון הנצח – שמיוצר בשלב ה-2, הוא אחד היסודות היותר חשובים להצלחת תהליך ההחלמה –Nrf2 מכונה גם "מגן הנעורים" [מקור] (6), מערכת החיסון). ו(7), היווצרותו של ה PGC-1α המשפר תהליכים, מקדם ביוגנזה של המיטוכונדריה, שיפור מתח חמצוני והפחתת רמות ROS [מקור1, מקור2].

ליפוגנזה

כאשר רמות הגלוקוז גבוהות מהנדרש, עודף האצטיל CoA שנוצר על ידי גליקוליזה יכול להפוך לחומצות שומן, טריגליצרידים, כולסטרול, סטרואידים ומלחי מרה. התהליך הזה, הנקרא ליפוגנזה, יוצר שומנים (שומן) מהאצטיל CoA ומתרחש בציטופלזמה של אדיפוציטים (תאי שומן) והפטוציטים (תאי כבד). נושא זה נקשר בתפריט תזונה רב סוכרים, גלוקוז או פחמימות, המערכת הגופנית משתמשת באצטיל CoA כדי להפוך את העודף שנדחס לגוף על ידך לשומן. קיימים מספר מקורות מטבוליים לאצטיל CoA, אבל הוא נגזר לרוב מגליקוליזה (גליקוליזה היא מסלול מטבולי שבו מפורקת מולקולת גלוקוז לשתי מולקולות פירובט.). זמינות אצטיל CoA משמעותית לתהליך, מכיוון שהוא יוזם את הליפוגנזה. Lipogenesis מתחילה למעשה עם אצטיל CoA ומתקדמת על ידי הוספה שלאחר מכן של שני אטומי פחמן מאצטיל CoA אחר; תהליך זה חוזר על עצמו עד שמגיעים לחומצות השומן באורך המתאים לצרכים. מכיוון שזהו תהליך אנבולי יוצר קשרים, ATP נצרך. עם זאת, יצירת טריגליצרידים ושומנים היא דרך יעילה לאגירת האנרגיה שנמצאת בפחמימות.

טריגליצרידים ושומנים, מולקולות בעלות אנרגיה גבוהה, מאוחסנים כאמור לעיל, ברקמת השומן עד שנוצר בהם צורך. למרות שליפוגנזה מתרחשת בציטופלזמה, האצטיל CoA הדרוש נוצר במיטוכונדריה ולא ניתן להעבירו על פני הממברנה המיטוכונדריאלית. כדי לפתור את הבעיה הזו, פירובט הופך גם לאוקסלואצטט וגם לאצטיל CoA. שני אנזימים שונים נדרשים להמרות האלה. אוקסלואצטט נוצר באמצעות פעולת פירובאט קרבוקסילאז, ואילו פעולת פירובאט דהידרוגנאז יוצרת אצטיל CoA. Oxaloacetate ואצטיל CoA מתחברים ליצירת ציטראט, שיכול לחצות את הממברנה המיטוכונדריאלית ולהיכנס לציטופלזמה. בציטופלזמה, הציטראט הופך בחזרה לאוקסלואצטט ואצטיל CoA. אוקסלואצטט הופך למאלאט ולאחר מכן לפירובט. פירובט חוצה בחזרה את הממברנה המיטוכונדריאלית כדי לחכות למחזור הבא של ליפוגנזה. האצטיל CoA הופך ל-malonyl CoA המשמש לסינתזה של חומצות שומן. 

אחסון שומן והתפלגותו בגוף

רקמת שומן תת-עורית מול שומן קרביים (ריקמה ויסרלית).

בעוד שחוקרים מוקדמים התייחסו לשומן כרקמה הומוגנית למדי, כיום מצטברות עדויות שמצביעות על כך שמאגרי שומן נפרדים מתפקדים בגוף ומגיבים ברגישות שונה לעודפי שומן בתאים. ברוב המקרים, השומן מצטבר בעיקר ברקמת השומן התת-עורית, השכבה שנמצאת מתחת לעור בכל חלקי הגוף. אולם, במצבים של עודף אנרגיה, השומן עשוי להצטבר גם ברקמות פנימיות – בעיקר באזור ויסרלי (שומן קרביים Visceral Fat), שבו הוא מצטבר סביב איברים פנימיים כמו לב, כבד, מעיים וכליות [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5, מקור6, מקור7]. דוגמה בולטת לשומן קרביים רב הרס היא הצטברות שומן סביב הכליות, או הצטברות שומנים בפרנכימה הכלייתית. שומן זה נדרש להפחתה משום שהצטברותו – ביתר שומן, מזיקה לתפקוד הכלייתי, וקשורה למחלות כליות [מקור], לב [רקמת השומן האפיקרדית (EAT)] [מקור], "מחלת כבד שומני לא אלכוהולי" (NAFLD) מתייחס למגוון הפרעות הנגרמות מהצטברות שומנים בכבד. רמות גבוהות של שומן בטני מובילות ועלולות לגרום לאדיפוציטים להפוך ליפוליטיים יתר על המידה, ולשחרר חומצות שומן חופשיות למערכת הוורידים הפורטלית שמדרדרת את תפקודו של הכבד [מקור]. סוכרת ובעיות מטבוליות נוספות שמשפיעות גם על תפקוד המוח וקשור לניוון מוחי, או בזבוז של חומר אפור, בחלק ממרכז הזיכרון של המוח שנקרא ההיפוקמפוס, הוא סמן ביולוגי נוסף של מחלת אלצהיימר [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5, מקור6, מקור7, מקור8, מקור9, מקור10, מקור11].

ויסות הורמונלי ושינויי משקל

רקמת השומן היא לא רק מאגר אנרגיה, אלא גם איבר אנדוקריני שמפריש הורמונים חשובים: אינסולין – מעודד אגירת שומן ע"י שפעול ליפוגנזה (lipogenesis) ובלימת ליפוליזה התהליך בו ליפידים, במיוחד טריגליצרידים, מתפרקים לחומצות שומן בגוף באמצעות האנזים ליפאז.

כדי לקבל אנרגיה משומן, יש לפרק תחילה טריגליצרידים על ידי הידרוליזה לשני המרכיבים העיקריים שלהם, חומצות שומן וגליצרול. תהליך זה מתרחש בציטופלזמה בעזרת האנזים ליפאז ונקרא ליפוליזה.

(lipolysis).לפטין – מופרש מתאי שומן; שולח אותות להיפותלמוס לדכא תיאבון.

אדיפונקטין – משפיע על רגישות לאינסולין ושריפת שומן.

קורטיזול – הורמון סטרס שמקדם אגירת שומן, במיוחד באזור הבטן.

הורמוני בלוטת התריס (T3, T4) – מגבירים את חילוף החומרים הבסיסי (BMR) [מקור].

הורמונים מרכזיים בתהליכים מטבוליים

התהליכים ההורמונליים בגוף משפיעים באופן ישיר על האיזון בין יצירת תאי שומן לבין השימוש בהם, ועל כן הם מהווים חלק בלתי נפרד מהמאבק בעודף השומן:

1. אינסולין: הורמון המיוצר בלבלב, שתפקידו להכניס גלוקוז לתאים. רמות גבוהות או עמידות לאינסולין יכולות להוביל לאחסון שומן מוגבר.

.2. לפטין: הורמון שמיוצר על ידי תאי השומן ומעביר את תחושת השובע. למרות שרמותיו עולות עם עודף שומן, עלולה להיווצר עמידות ללפטין המורידה את השפעתו

.3. גרלין: הורמון המעורר תיאבון, שמיוצר בקיבה. רמתו עולה לפני ארוחות ויורדת לאחריהן

.4 קורטיזול: הורמון סטרואידי המיוצר בבלוטת האדרנל. מצבים של מתח מתמשכים מעלים את רמתו, דבר אשר עלול להוביל לעלייה במרכז הגוף ובאזור הבטן.

.5. תירוקסין (T4): הורמון שקשור בקצב חילוף החומרים ומיוצר בבלוטת התריס. חוסר פעילות של בלוטת התריס יכול להאט את חילוף החומרים ולתרום לעלייה במשקל.בנוסף לתפקוד האנדותל ופעילות של LPL (אנזים קריטי המתווך ספיגת חומצות שומן לאדיפוציטים) תפקיד מרכזי בפטולוגיה .[מקור1, מקור2]

צמצום שומן בתאים (ליפוליזה) הוא דרך להחלמה אבל, איך זה קורה?

ליפוליזה היא פירוק של טריגליצרידים בתאי השומן לחומצות שומן וגליצרול, בתגובה לצרכים אנרגטיים [מקור1, מקור2].
כדי להשיג אנרגיה משומן, יש לפרק תחילה את הטריגליצרידים. תהליך שמתבצע על ידי הידרוליזה לשני המרכיבים העיקריים שלהם: חומצות שומן וגליצרול. תהליך זה, הנקרא ליפוליזה, מתרחש בציטופלזמה. חומצות השומן המתקבלות מתחמצנות על ידי חמצון β לאצטיל CoA, המשמש את מחזור קרבס. הגליצרול שמשתחרר מטריגליצרידים לאחר ליפוליזה נכנס ישירות למסלול הגליקוליזה כ- DHAP. מכיוון שמולקולת טריגליצריד אחת מניבה שלוש מולקולות חומצות שומן עם עד 16 פחמנים או יותר בכל אחת מהן. מכל מקום מולקולות השומן מועדפות וזאת משום שהן מניבות יותר אנרגיה שמגיעה מפחמימות ומהוות בשל כך מקור אנרגיה חשוב לגוף האדם.

פירוק חומצות השומן, הנקראות חמצון חומצות שומן או חמצון בטא (β), מתחיל בציטופלזמה, שם חומצות שומן הופכות למולקולות acyl CoA שומניות. Acyl CoA שומני זה משתלב עם קרניטין ליצירת מולקולת אציל קרניטין שומנית, המסייעת בהובלת חומצת השומן על פני הממברנה המיטוכונדריאלית. ברגע שנכנסים למטריצה המיטוכונדריאלית, מולקולת האציל קרניטין השומנית מומרת בחזרה לאציל CoA שומני ולאחר מכן לאצטיל CoA איור למטה). האצטיל CoA החדש שנוצר נכנס למחזור קרבס ומשמש לייצור ATP באותו אופן כמו אצטיל CoA שמקורו בפירובט.

גורמים מעודדי ליפוליזה:

ליפוליזה: כלומר תהליך של פירוק שומן באדיפוציטים והפחתת ריווי השומן בהם משחררת FFA (חומצות שומן חופשיות ). תהליך זה ביסוד החלמה ממחלות שמקורן ברווית שומן באדיפוציטים.

חומצות שומן חופשיות מאפשרת לל-קרניטין (נגזרת של חומצת האמינו ליזין. אבטקדו, אספרגוס, חיטה מלאה, ותפוחים גם מיץ תפוחים) להיכנס למיטוכונדריה ולהישרף בה לאנרגיה [מקור].

הערה: כיוון שחסר תוך-תאי בקרניטין פוגע בהחדרת חומצות שומן ארוכות-שרשרת אל תוך המיטוכונדריה, אלה אינן זמינות לביתא-אוקסידציה ויצירת אנרגיה, בהמשך נפגעת גם יצירת גופי-קטו (הנצרכים בעיקר על ידי המוח). במקרה זה מצטברים בתוך המיטוכונדריה אסטרים של אציל-CoA, מה שמשפיע באופן שלילי על מסלולי מטבוליזם הנזקקים לקואנזים A, דוגמת מעגל קרבס, חמצון של חומצה פירובית, מטבוליזם של חומצות אמינו וכמובן ביתא-אוקסידציה במיטוכונדריה ובפראוקסיזומים [מקור].

אדרנלין/נוראדרנלין – נקשרים לקולטני β-אדרנרגיים.הורמון גדילה. גלוקגון. התעמלות גופנית. גורמים המעכבים ליפוליזה: אינסולין – מגביר אגירת שומן.

LPL אנזים (שם מלא: Lipoprotein Lipase) הוא אנזים חשוב מאוד בתהליך חילוף החומרים של שומנים בגוף. הוא ממלא תפקיד מרכזי בפירוק של ליפופרוטאינים עשירים בטריגליצרידים, כמו כילומיקרונים ו-VLDL (Very Low Density Lipoproteins). תפקוד לקוי של האנזים LPL עלול לגרום לרמות גבוהות של טריגליצרידים בדם ולבעיות מטבוליות שונות .LPL נמצא על פני תאי האנדותל של כלי דם ברקמות כמו שריר, שומן ולב. הוא מפרק את הטריגליצרידים שנמצאים בתוך הליפופרוטאינים (כילומיקרונים ו-VLDL) לחומצות שומן חופשיות וגליצרול [מקור]. לאנזים תפקיד חשוב נוסף בספיגת חומצות השומן לאחר הפירוק, חומצות השומן החופשיות מועברות לתאים – בשרירים הן משמשות להפקת אנרגיה, וברקמת שומן הן נאגרות מחדש לטריגליצרידים. LPL מסייע גם בהפחתת רמות הטריגליצרידים בדם אחרי ארוחה, וכך הוא שומר על איזון ברמות השומנים. האנזים LPL פעיל במיוחד ברקמות שומן – לאגירת אנרגיה. ובשרירי שלד ולב – אלו אברים שבהם השימוש הנדרש באנרגיה מידי ולא מאפשר שום דיחוי.

היפרטריגליצרידמיה היא למעשה אחת הפרעות בפעילותו של האנזים LPL: היפרטריגליצרידמיה (רמות גבוהות מאוד של טריגליצרידים בדם), שעלולה להיות מסוכנת ולגרום לדלקת בלבלב (פנקראטיטיס) [מקור].

תוספת של מנת מיץ ירוק כל בקר וכן שיבולת שועל, קינואה, קטניות מסוג חומוס, עדשים, וסויה יכולה לשפר אף לתקן את תפקודו בנוסף לצריכת שמן זית, ואבוקדו, לצד הפחתה בצריכת סוכרים ופחמימות.

מזונות אלו עשירים בחומרים נדרשים להחלמה. ומסייעים בנטילתם בשיפור חילוף השומנים ופעילות האנזימים כמו LPL.

חמש כפות של שמן זרעי חרדל – צורת האומגה 3 הטובה ביותר, נמצאה משפרת במיוחד את פעילות ה-LPL.

חשוב לציין שפעילות גופנית סדירה מעלה את ביטוי ה-PGC-1alpha ובהמשך גם את זה של ה – LPL בעיקר בשריר.

ניאצין (B3) במינון מבוקר עשוי לשפר את פרופיל השומנים בדם.

מגנזיום עשוי לסייע לחילוף חומרים תקין של שומנים.

השפעת תזונה על ההורמונים

תזונה מאוזנת, עשירה בפחמימות מורכבות, חלבונים ושומנים בריאים, יכולה לעזור בוויסות ההורמונלי. למשל, שמירה על רמות אינסולין יציבות, אינסולין מעל טווח הנורמה – מגביר את אגירת השומן.

שיפור הרגישות ללפטין וניהול רמות גרלין, כולם תורמים להורדת משקל ושיפור חילוף החומרים.

תוספי מזון לצמצום תאי השומן

במסגרת הניסיונות לצמצם תאי שומן ולהפחית את האחסון המיותר, קיימים מספר תוספי מזון שעשויים להשפיע ביוכימית על תהליך האדיפוגנזה:

:1. חומצה לינולאית קונוגגת (CLA):CLA, הנמצאות בעיקר בשומן של בעלי חיים, נחשב כמעודד חילוף חומרים ומסייע בהפחתת אחסון השומן בגוף. מחקרים מסוימים מצביעים על כך שהיא יכולה לשפר את הפרופיל המטבולי ולהפחית את נפח תאי השומן. נושא זה אסור לחולי כליה.

.2. חומצת אלפאליפואית (ALA):נוגדת חמצון שמסייעת במטבוליזם של חומצות שומן וסוכרים, ומשפרת את רגישות הגוף לאינסולין. תוספת ALA של 400-800 מ"ג ליום עשויה לתרום להפחתת שומן בגוף.

.3. אומגה-3: חומצות שומן אומגה-3, המצויות בשמן זרעי חרדל ביחס המיטבי, מפעילות השפעה אנטי-דלקתית ובמקרים מסוימים עשויות לסייע בהפחתת הצטברות השומן

.4 קפאין: נמצא בקפה, תה ירוק ושוקולד מריר. קפאין מגביר ליפוליזה דרך שחרור קטכולאמינים, את חילוף החומרים ומשפר את חמצן הדם, מה שמסייע בהמרצת תהליך שריפת השומן

.5 חומצה ציטרית הוא חומצת לימון. מכונה מלח לימון והידרוקסי ציטריק אסיד (HCA).מלח לימון הוא החומר הטבעי שנמצא לא רק בלימון אלא בעוד מזונות ובעיקר בפירות בעלי טעם חמצמץ:מופיע במזונות מותססים כמו יוגורט שמכיל חומצה ציטרית באופן טבעי כתוצאה מהתססה, והוא עשוי לסייע בהפחתת התיאבון ובהפחתת הפיכת סוכר לשומן באמצעות עיכוב פעילות האנזים סיטראט-ליאז [מקור]. חומצה ציטרית (חומצת לימון) משחקת תפקיד מרכזי במעגל קרבס – תהליך הפקת האנרגיה בתאים. ותוספת שלה כאבקה או כמוסות, עשויה לתמוך בתפקוד מיטבי של חילוף החומרים.חומצה ציטרית נחשבת גם לנוגד חמצון מסוים, מה שעשוי לתמוך בבריאות כללית ולשמור על תפקוד תקין של תאים, כולל תאי שומן. נהוג ליטול אותה בשילוב עם חומרים נוספים כמו קפאין, ל-קרניטין או חומצה מאלית, מה שעשוי לעודד פירוק יתר של עודפי שומן. נמכרת בצורת תוסף תזונה, המינון המקובל נע בין 500 מ"ג ל-2000 מ"ג ביום, אך תמיד כדאי להיצמד להנחיות היצרן או להיוועץ במומחהנשאינו נמנה על רפואת התסמינים/תזונאי. דרך נוספת ליטול אותה בכוס מים עם לימון סחוט: שתייה של מים עם מיץ לימון מכילה גם חומצה ציטרית, אך בכמות קטנה יחסית.

חשוב לדעת: שימוש מוגזם בחומצה ציטרית עלול לגרום לבעיות בשיניים (שחיקת אמייל) או בקיבה. הידרוקסי ציטריק אסיד (Hydroxycitric Acid – HCA) שהוזכל למעלה הוא חומר טבעי, פעיל שמופק בעיקר מצמח בשם גרסיניה קמבוג'יה (Garcinia Cambogia), פרי טרופי שמקורו בדרום אסיה [מקור]. הידרוקסי ציטריק אסיד HCA הוא למעשה נגזרת של חומצה ציטרית, ונחקר לא מעט בהקשר לירידה במשקל והשפעה על חילוף חומרים של שומנים. ההידרוקסי ציטריק אסיד עשוי להשפיע על הפחתת שומן באדיפוציטים (תאי שומן) על-ידי עיכוב האנזים ATP Citrate Lyaseזהו אנזים שמשתתף בהפיכת עודפי פחמימות לשומן בגוף [מקור1, מקור2]. HCA מעכב את פעילותו – וכך עשוי להפחית את היווצרות השומן החדש. ראוי לציין כהערת אגב כי קימים כיום מספר מחקרים שמצביעים על כך ש-HCA מעלה את רמות הסרוטונין במוח, מה שיכול להפחית תיאבון ולשפר מצב רוח כאשר משלבים פעילות גופנית – שלושה גורמים שיכולים לעזור בארגונה של אכילה רגשית. נזכיר כי ישנן עדויות גם על כך ש-HCA עשוי לעודד שימוש בשומן כמקור אנרגיה, בעיקר בשילוב עם פעילות גופנית. נוטלים כתוסף (500–1500 מ"ג לפני ארוחות, לרוב 2–3 פעמים ביום) על קיבה ריקה, כ-30–60 דקות לפני האוכל.

.6. פיפרין: המרכיב הפעיל בפלפלים שחורים, אשר עשוי לשפר את ספיגת שאר התוספים ולסייע בהמרצת חילוף החומרים.

7. L-carnitine – מסייע בהובלת חומצות שומן למיטוכונדריה. L-carnitine (אל-קרניטין) אמנם לא מעורב ישירות בתהליך הליפוליזה עצמה (שזה פירוק טריגליצרידים לחומצות שומן וגליצרול בתוך תאי השומן), אלא משחק תפקיד חשוב בשלב הבא – ניצול חומצות השומן בתהליך הפקת האנרגיה שמתבצע במיטוכונדיה:—תפקידו של L-carnitine:1. העברת חומצות שומן למיטוכונדריה: חומצות שומן חופשיות (FFA) לאחר הליפוליזה מועברות לתוך התאים (בעיקר תאי שריר). כדי שחומצות השומן יישרפו ויהפכו לאנרגיה, הן חייבות להיכנס לתוך המיטוכונדריה. בשלב הזה נכנס תפקידו של L-carnitine – הוא מתווך את ההעברה של חומצות שומן ארוכות שרשרת אל תוך המיטוכונדריה. תהליך זה מתבצע דרך ה-"Carnitine shuttle" (מערכת הקרניטין) .

הגברת שריפת שומן (β-oxidation):

בתוך המיטוכונדריה, חומצות השומן עוברות β-oxidationתהליך שמפרק אותן ליחידות אצטילCoA ליצירת ATP (הוא האנרגיה).L-carnitine מגביר את היעילות של תהליך זה, במיוחד במצבים של מאמץ גופני או דיאטה דלה בפחמימות.

— תוספי L-carnitine באנשים עם מחסור ב-קרניטין (כגון חולי כליות, חולי סוכרת או אנשים שנחשפו במשך שנים למזון גרוע לבריאותם) בדרך כלל נסקקים לתוספים ל-קרניטין.

הערה: קרניטין זקוק לנוכחות של אינסולין כדי להיספג לשריר, ולכן צריכתו יחד עם פחמימה קלה (כמו פרי) עשויה לשפר את הספיגה.

.8. שורש כורכום – מנה של כס"מ וחצי מהשורש החי יכולה להפעיל השפעה אנטי-דלקתית מרשימה ובמקרים מסוימים עשויה לסייע בהפחתת הצטברות השומן.

.9 סיבי תזונה למשל פסיליום עשוי לסייע בהפחתת התיאבון ובהפעלת מערכת החיידקים הטובים במעיים. פסיליום (Psyllium husk) הוא מקור מרוכז של סיבים מסיסים, ויש לו כמה השפעות שיכולות לתמוך בהפחתת שומן באדיפוציטים (תאי שומן), במיוחד כשמדובר בשומן ויסרלי. הפסיליום וכן סיבי תזונה מסיסים אחרים מאטים את ספיגת הסוכר מהמזון, מה שמפחית קפיצות ברמות האינסולין – הורמון שמעודד אגירת שומן, במיוחד באזור הבטן.

פחות אינסולין = פחות איתות לגוף לאגור שומן.

הפסיליום יכול לספוח חומצות מרה ושומן עודף במערכת העיכול ולפנותם דרך הצואה. נושא זה גורלי בתהליך ספיגת השומן מהמזון. הפסיליום תומך באיזון שומנים בדם ובירידה בשומן בגוף. הפסיליום משמש כמזון טוב מאוד לחיידקי מעיים מועילים (פרה-ביוטיקה). האוכלוסיה הזו מתרחבת וממגרת את החיידקים הרעים. בהמשך נבנה מיקרוביום בריא שמשפיע על חילוף החומרים, איזון הורמונלי, ואפילו פינוי עודפי אסטרוגן – כל אלה תורמים לשמירה על משקל תקין ופירוק שומן.

.10 פוליפנוליםפוליפנולים הוא שם כולל לקבוצת תרכובות אורגניות בעלות מבנה כימי דומה, הנמצאות באופן טבעי במזונות מן הצומח, בעיקר בפירות וירקות. רוב המחקרים האחרונים על טיפול בהפחתת השומנים שבתאי השומן התמקדו בתפקיד הפוטנציאלי של מרכיבים צמחיים, במיוחד פוליפנולים. לאחרונה הוכח שפוליפנולים שנודעו עד כה כבעלי יכולת נוגדת חמצון ומוציאי רדיקלים חופשיים למוות, מפעילים מסלולי איתות נוספים, אחרים של תאים שאינם קשורים לייצור ROS [מקור] אלא מעורבים בוויסות מטבולי [מקור1, מקור2, מקור3]. הוכח כי מספר פוליפנולים בעיקר אלו שמקורם בלימון משפיעים על קטבוליזם של שומנים, הובלת גלוקוז, תפקוד קולטני אינסולין והפעלת קולטנים מופעלי פרוקסיזום (PPAR), אשר כולם ממלאים תפקידים חיוניים בהצפת תאי השומן באנרגיה עודפת [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5, מקור6, מקור7, מקור8, מקור9]. Hesperidin ו-naringin, והאגליקונים שלהם hesperetin ו-naringenin, מפחיתים את הכולסטרול בפלזמה ובכבד גם את הטריאצילגליצרול וזאת על ידי עיכוב אנזימי הכבד המעורבים בסינתזה של כולסטרול וטריאצילגליצרול, כגון 3-hydroxy-3-methlgylutaryl co-enzyme A (HMG-CoAyl-reco-ductase) (ACAT) וזאת ע"פ מחקרים [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. מחקר שנערך לאחרונה הראה גם שהספרידין ונרינגין מועילים לשיפור היפרליפידמיה והיפרגליקמיה בחיות מעבדה סוכרתיות מסוג 2 על ידי ויסות חלקי של חילוף החומרים של חומצות השומן והכולסטרול והשפעה על ביטוי הגנים של אנזימים מווסת גלוקוז, אשר שיפרו באופן ניכר את ביטוי חלבון PPARγ בכבד ובאדיפוציטים [מקור]. יתר על כן, הוכח ש naringenin הגביר את חמצון חומצות הכבד באמצעות ויסות-על של ביטוי הגנים של אנזימים המעורבים בחמצון β-peroxisomal בעכברים [מקור]. דיווחים אלה מהחוקרים שהעריכו את ההשפעות של הפלבנואידים הנ"ל שכלולים בלימונים על חילוף החומרים של שומנים וגלוקוז הובילו להבנה שפוליפנולים המופקים מקליפת לימון משפיעים על הפחתת השומנים בתאי השומן וקידומם של תהליכי ההחלמה המבוקשים [מקור].

חשוב לזכור שתוספי מזון אינם מהווים פתרון בלעדי ואינם יכולים להחליף תזונה נכונה ופעילות גופנית סדירה. השפעתם תלויה גם בגורמים אישיים, ובמצב בו נמצא האדם טרם תחילת השימוש, נושא שנבחן בעזרת בדיקות מעבדה לעומקו. מומלץ להיוועץ עם איש מקצוע עדיף לא ממחלקת התסמינים – או תזונאי בהרכבת התפריט.

תפריט

להלן דוגמא לתפריט צמחוני שמתאים לחולי כליה עם יתר שומן בטני עם מעט נשנושים, כדי לסייע ביציעה מתפיסות מיושנות של תזונה רעלנית. התפריט מתמקד בצורך לאיזון הורמונלי ובהפחתת שומן קרביים (ויסרלי) – התפריט יכול לכלול מזונות מווסתי אינסולין, עשירים באנטי-אוקסידנטים ובחלבון מהצומח, ולהימנע מפיקים הורמונליים כמו סוכרים פשוטים, קפאין מוגזם וכל הצורות של מזון תעשייתי ושמנים מעובדים.תפריט יומי לדוגמה (צמחוני, מאוזן הורמונלית).

מבוא לתפריט ודגשים חשובים:

חלבון בכמות מוגבלת – אפשר להוסיף מעט חלבון ממקור צמחי בכל ארוחה (סה"כ כ 30 גרם חלבון ביום): מסייע באיזון סוכר והורמונים.הפחתת קפאין וסוכר: חשובה כשמבקשים להפחית סטרס כי הם משפיעים על קורטיזול ואינסולין.

שומנים טובים: חשובים ליצירת הורמונים (שמן זית, שמן זרעי חרדל, שמן זרעי ענבים, אבוקדו, אגוזים).

סיבים תזונתיים: מסייעים בסילוק עודפי אסטרוגן מהגוף, בבואנו לאזן הורמון זה.

פרוביוטיקה: תומכת בבריאות המעי והורמונים (יוגורט, ירקות מותססים, למשל כרוב כבוש).

התפריט

ארוחת בוקר: דייסת שיבולת שועל שלמה, (או גסה בלבד) עם:כף פסיליום, חלב סויה בהכנה ביתית (מתכון) לא ממותק.

קינמון (מאזן סוכר), חצי בננה + כפית זרעי צ׳יה או פשתן טחונים (לאסטרוגן צמחי ולסיבים) או פסיליום – לחולי כליה אסור צ'יה.

תוספי מזון חומצת אלפאליפואית (ALA

תוסף מזון – כף שמן זרעי חרדל

ארוחת עשר – נישנוש מנת נאטו עם רוטב סויה וחרדל

ארוחת צהריים – סלט ירקות.

קערת בודהה: קינואה/אורז מלא, חומוס, עדשים, סלט ירקות עם צרור אצות ונבטי ברוקולי, מוקפץ עם שום, בצל וגזר. ברוקולי מאודה, קישואים, גזר, חצי אבוקדו עם כף כרוב כבוש וגרדת לימון. 3 כפות שמן זרעי חרדל, שמן זית, לימון.

תוסף מזון – L-carnitine 

אחר הצהריים (נשנוש קל, אם צריך): מותססים -יוגורט פרוביוטי צמחי (למשל סויה) עם חופן גרנולה ביתית או – מנת מרק מיסו.

ארוחת ערב – חביתת קמח עדשים אדומות או טופו מוקפץ עם עם בצל, שורש כורכום, סלרי, עגבניות ופלפל חריף. פרוסת לחם כוסמין מלא/שיפון מלא, או כוסמת ירוקה. סלט ירקות עם שמן זית ולימון.

תוסף מזון כף שמן זרעי חרדל

לפני השינה (אם רעבים) – משקה מיץ לימון עם נענע, חליטה מרגיעה (קמומיל/לבנדר), פרוסת תפוח עץ עם כפית חמאת שקדים טבעית – האחרון, אסור לחולי כליה.

סיכום תהליך האדיפוגנזה מהווה מרכיב חשוב במטבוליזם האנרגטי של הגוף. בעוד שתאי השומן מאפשרים שמירה על מאגרי אנרגיה חיוניים, עודף שומן עלול לגרום לבעיות בריאותיות חמורות. ויסות הורמונלי נכון באמצעות תזונה ואורח חיים בריא יחד עם תוספי מזון מתאימים יכולים לסייע בצמצום השומן שבתאי השומן ובהפחתת הסיכונים הבריאותיים הנלווים לעודף שומן.

ההבנה והיישום של תהליכים אלו מהווים את אחד הכלים החשובים במאבק במחלות כרוניות קשות שריווי שומנים בתאי השומן ביסודן, בעודף משקל ובשמירה על בריאות מיטבית.

נשארו לך שאלות 

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

    שמי Name:


    טלפון phone:


    דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


    איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


    אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:


    למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.
    For the avoidance of doubt, consult a physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or MARGOLINMETHOD.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such

    מאמרים אחרונים

    נשלח ב כללי

    כתיבת תגובה

    Or

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    *