השבועה ההיפוקרטית – העדויות על קשרים פיננסיים של רופאים עם תעשיית התרופות, הולכות ורבות, האם השבועה מופרת כיום? 

Witches have a meeting.

רופאים המספקים טיפול בחולים חוו אוטונומיה מופחתת, התערבות בפועלם, עומסים אדמיניסטרטיביים מוגברים וירידה בהכנסות [מקור], אבל משהוקמו הועדות הראשונות באמריקה לחקר מי הוא רופא המצב היה גרוע בהרבה. לרפואה הממסדית יתרון עצום והיא מצוינת בשעת חירום, אבל בקשר לטיפול במחלות כרוניות מעטים עצרו לבחון את הנושא ופחות את תוצאותיו. שבועת היפוקרטס משותפת לכל בוגרי הרפואה באקדמיות אבל נוכח מחדלים עצומים ונאמנויות כפולות עולה השאלה לגבי הרלוונטיות לפרקטיקה האתית שהיא מעניקה או מעניקה לכאורה לרפואה המערבית. 
למעלה אחד מהציורים השחורים (Pinturas negras) הם אלו שפרנסיסקו דה גויה צייר ישירות על קירות ביתו ומעולם לא סיפר על כך לאיש.
המידע לגביהם מועט, כל מה שאנחנו יכולים לשער על 14 הציורים השחורים, המחרידים האלו שנוצרו (כנראה בין 1819 ל-1823.) לאחר שהגיע הצייר פרנסיסקו דה גויה, לחקירתו השנייה במרתפי האינקויזיציה ( 1815) בספרד. גויה נחקר בגין פועלו כצייר. נושא ששב ומהדהד נוכח סילוק הרופאים שהשתמשו במזון כתרופה ולא בחומרים כימיים מבתי החרושת שהפיצו עשירי תבל. בציור למעלה מאת גויה שבת המכשפות / העז הגדולה
איור המבשר את האמונה העתיקה כי השבת הייתה רגע המפגש של מכשפות בפיקוחו של השטן שלבש צורת עז. העז צבועה כולה בשחור ומופיעה כצללית מול ברית מכשפות. העיניים שלהן שקועות ותווי הפנים מעבירות תחושה של חרדה אצל הצופה המבחין כי כל הדמויות נוטות לעבר השטן. בציור מופיעה ילדה אחת בפני הקהל. היא יושבת בקצה הימני, לבושה בשחור, אך למרות שאינה נראית מעורבת בטקס, היא עדיין חלק מהקבוצה של השטן, כמנסה לתעתע בצופה ואולי אפילו לגייס אותו לכפירה. צייר פרנסיסקו דה גויה  באדיבות ויקיפדיה

לרפואה הממסדית יתרון עצום והיא מצוינת בשעת חירום, אבל בקשר לטיפול במחלות כרוניות מעטים עצרו לבחון את הנושא ופחות את תוצאותיו. הרפואה המרכזית של הממסד היום (רפואה מערבית או allopathy), היא רפואה שמתמקדת בתרופות, כדורים, זריקות, הקרנות, ניתוחים, מעטים עצרו לבחון מבחינה סטטיסטית למשל כמה חולים במחלה סוכרתית מתו מאי ספיקת כליות לאחר שהחלו להזריק אינסולין וכמה הגיעו לדיאליזה אחרי שהחלו ליטול כדורים נגד לחץ דם גבוה – הטענה המרכזית נגד השיטה שלא רופא ייסד אותה אלא עיתון שביקש כסף ותעשיין רב כוח שפעל אחרי הקלעים כדי להרוויח. אין ספק שהשיטה הרפואית הממסדית מניבה כסף ומעט החלמה כאשר הרופא נשבע להימנע מפגיעה בחולים, לרבות מתן "תרופה קטלנית" גם אם יתבקש לעשות זאת – האם הוא מקיים את שבועת ההיפוקרטית כיום?

בשנת -1883 נוסד כתב העת של AMA  (האיגוד הרפואי האמריקאי או ההסתדרות הרפואית האמריקנית מוסד שהלך והתעשר וזכה לעוצמה בלתי נתפסת), שמוכר כיום בשם JAMA ז'ורנל האיגוד הרפואי האמריקאי. בשנים 1924-1899 ג'ורג' סימונס (George Henry Simmons) רופא הומיאופט בוגר הקולג' לרפואה הומיאופתית בשיקגו (משנת 1882 [מקור1, מקור2, מקור3], היה העורך הראשי של כתב העת הזה [מקור], הוא גם הקים מועצה מיוחדת לבדיקת פרסום סמים ב-JAMA. [מקור]. סימונס הפך בעזרתה, בהדרגה את האיגוד ואת תפקיד העורך לעסק שאפשר ונתן הכשר למוצרים של חברות בתמורה לפרסומים של אותן חברות בכתב העת של האיגוד. מוצרי רפואה שהתבססו על הטבע כגון קליפת עץ לא נחשבו עוד, ככל הנראה משום שירקות לא נזקקו לפרסום בעיתון שלו והם לא עברו את הועדה לאישור תרופות החלמה.

בשנת -1976 נתבע ה-AMA באשמת קשירת קשר לחיסול הרפואה המשלימה. במשפט שנמשך כ-14 שנה ולאחר שני משפטים פדרליים נפרדים וסדרת ערעורים ה-AMA נמצא אשם.

מאז תקופת היוונים הקדמונים, אנשי רפואה נשבעו את השבועה ההיפוקרטית, האם רופאים שמנפקים תרופות, מסתירים מידע או דוחים בדיקות רפואיות כמו בדיקות דם ושתן מדרדרים את מצב החולה למחלה כרונית נאמנים לשבועה העתיקה?

היפוקרטס נחשב לאבי הרפואה.  לפני שלימדו רפואה, תלמידיו הוכרחו להישבע שבועה לאלי הריפוי של הפנתיאון היווני: אפולו, אסקלפיוס, היגיאה ופנסיאה.  זה נועד לעזור להם להבין את חומרת מצבם ומה צפוי מהתנהלותם כמרפאים.  השבועה קיימת משנת 400 לפני הספירה.[מקור]  היפוקרטס היה פילוסוף כמו רופא.  הוא ראה בריפוי אמנות מדעית.  השבועה קובעת את אמות המידה של התנהגות בתקופה שבה מרפאים נחשבו כמעט אלוהיים ולא היו קיימים חוקים או התדיינויות.  השבועה הפכה אוניברסלית רק לקראת תחילת המאה ה-19.  לפני כן, לתרבויות שונות היו השבועות משלהן.  בהודו, ל-Charaka Samhita נשבעה רופא.  בו, רופאים יכולים לסרב לטפל באנשים שלא היו מועדפים על ידי המלך.[מקור]  זה מראה שהשבועות היו תוצר של הגורמים החברתיים-תרבותיים של התקופות שבהן נוצרו.  נראה שקשה לקיים את אותה שבועה מבלי לשמור על קשר עם הזמנים המשתנים.

אלו הנושבעים את שבועת היפוקרטס "המקורית" (The Hippocratic Oath) מבטיחים:

לכבד ולתמוך במורים שלי

לחלוק ידע רפואי עם אנשים אחרים שמתעניינים בריפוי

להשתמש בידע של המטפלים ברפואה ובתזונה כדי לעזור לחולים להחלים

להימנע מפגיעה בחולים, לרבות מתן "תרופה קטלנית" גם אם תתבקש לעשות זאת

לא לספק "תרופה" הגורמת להפלה

חפש עזרה מרופאים אחרים (כגון מנתח) בעת הצורך

להימנע מ"שובבות", "אי צדק" ו"יחסים מיניים" במהלך ביקורים בבתי החולים

לשמור על סודיות פרטי המטופל.

[מקור].

למעשה, שבועת היפוקרטס של ימינו מכסה רק כמה סוגיות הרלוונטיות לפרקטיקה האתית של הרפואה. זה כן מכסה כמה דברים חשובים. חלק מהדברים האלה שנוי במחלוקת, ושונו באופן חופשי [מקור].

ניגוד עניינים של רופא הרושם תרופות המיועדות לרכישה מבתי מרקחת שבהם יש לרופא עניין קנייני הוא נושא רציני של דיון ציבורי שפורץ מדי פעם למרחב הציבורי מחוץ להודו, אך לעתים רחוקות נתפס כחשוב בהודו עצמה [מקור]. הפרות של זכויות אדם בהקשר של אוטונומיה של המטופל שבו ונפגעו בפרקטיקה הקלינית ההודית.

בהצהרת עמדה של הקולג' האמריקאי לרופאים (ACP) נאמר כי "רופאים פוגשים נציגי תעשייה במשרד ובפגישות מקצועיות, הרופאים משתפים פעולה במחקר מבוסס קהילה ומפתחים או משקיעים בתעשיות הקשורות לבריאות. בכל התחומים הללו, פעילויות משותפות מציעות לעתים קרובות הזדמנויות חשובות לקידום ידע רפואי וטיפול בחולים, אך הן גם יוצרות הזדמנות להכנסת הטיה" [מקור] נושא זה כמעט שלא מוזכר, ובודדים חקרו את היחסים הללו ואת המקורות לניגודי עניינים בהקשר של התחייבויות מקצועיות ראשוניות של רופאים.

יש לזכור כי לאנשי ממסד הרפואה אחיזה בכוח אדיר מוענקות להם הרשאות מרחיקות לכת – כולל האפשרות להכריע לקבוע את גורלם של סטנדרטים ובהמשך לפעול לטובת המטופלים והחברה או טובה אחרת עומדת שם. הכוח לקבוע סטנדרטים לטיפול אינו זניח ויוצר מתחים שעלולים לגרור את המחלה אל הכרוני. כפי שכתבו פלגרינו ורלמן (1999),

"לעתים קרובות מדי, מטרות אתיות התערבבו בהגנה על האינטרס האישי, הפריבילגיה והפררוגטיבה.

עם זאת, מחיקת האינטרס האישי הוא המאפיין המבחין בין בעל מקצוע אמיתי שעומד ומבדיל אותו מעיסוקים אחרים" (עמ' 984) [מקור].

בתחום הטיפול בחולים עלולים להתעורר איומים על המקצועיות ושאלות על ניגודי עניינים בכמה מצבים, בחלקם מעורבות לכאורה חברות תרופות, מכשור רפואי וביוטכנולוגיה וחלקם משוחררים מכך.

נמצאו קשרים פיננסיים של רופאים עם התעשייה שנעזרת בבתי מרקחת, תקשורת, שרי בריאות וועדות חלקם אף לא מהותיים לפרקטיקה הרפואית ובהחלט ניתן להימנע מהתערבותם.

יחסים אלו יוצרים ניגודי אינטרסים כאשר רופאים מתחילים לקבל מתנות מחברה מסחרית, לרבות ארוחות ודגימות תרופות [מקור].

לפעול כדוברים או ככותבים לקידום מכירות מטעם חברות; אוֹ בעלי עניין פיננסי בחברת מוצרים רפואיים שהם רושמים, משתמשים או ממליצים על מוצריה.

בנוסף, ניגודי עניינים נובעים מהדרכים שבהן רופאים מקבלים תשלום עבור שירותיהם. התנגשויות אלו טבועות בכל מערכת תשלום, אם כי כל אמצעי תשלום מעורר חששות שונים. בעלות רופאים על מתקני שירותי בריאות ונהלי הפניה עצמית מציגים גם ניגודי אינטרסים חשובים ונרחבים שאתגרו את הממשלה במאמציה לנהל, להגביל או לחסל אותם.

ניגוד עניינים של רופא הרושם תרופות המיועדות לרכישה מבתי מרקחת שבהם יש לרופא עניין קנייני הוא נושא רציני של דיון ציבורי מחוץ להודו, אך לעתים רחוקות נתפס כחשוב בהודו. הפרות של זכויות אדם בהקשר של אוטונומיה של המטופל הן שוב נפגע גדול בפרקטיקה הקלינית ההודית [מקור]. 

מאז תקופת היוונים הקדמונים, אנשי רפואה נשבעו את השבועה ההיפוקרטית, שבועת היפוקרטס נחשבת לתקן הזהב של האתיקה ברפואה. באמצעותה הם מתחייבים לספק למטופליהם את הטיפול הטוב ביותר שניתן.  זה כולל חולים מכל הקבוצות האתניות השונות, הדתות, הנטיות המיניות והתרבויות.

רבות העדויות על קשרים פיננסיים של רופאים עם התעשיית התרופות מארגונים פרטיים וסוכנויות ציבוריות. מחקרים רבים הגיעו למסקנה כי תשלום לרופאים עבור כל שירות שהם מספקים לחולה יוצר תמריצים לרופאים להגדיל את היקף השירותים האלה, מה שמגדיל גם את הכנסתם ואת הוצאות החברה על שירותי בריאות (די לעיין בסקירות שמשקפות טענה זו של

[מקור1 – Smith D. Paying for Medicare: The Politics of Reform. New York: Aldine de Gruyter; 1992., מקור2 – CBO (Congressional Budget Office). Physician Reimbursement Under Medicare: Options for Change. Washington, DC: CBO; 1986, מקור3 – OTA. Payment for Physician Services: Strategies for Medicare. Washington, DC: U.S. Government Printing Office; 1986. Report OTA-H-294, מקור4 – PPRC (Physician Payment Review Commission). Medicare Physician Payment: An Agenda for Reform: Annual Report to Congress, 1987. Washington, DC: PPRC; 1987., מקור5, מקור6, מקור7].

רמות גבוהות יותר של החזר עבור הליכים (למשל, ניתוחים, פרוצדורות פולשניות, הדמיה אבחנתית וכימותרפיה) בהשוואה לרמת ההחזר עבור שירותים שאינם קשורים להליך הרפואי עצמו (כגון, בדיקה רגילה, נטילת היסטוריה רפואית, הערכות רפואיות וייעוץ) תרמו להסלמה בשימוש בנהלים ובמעבר בביצוע שירותי פרוצדורליים משתלמים מסוימים מבתי חולים למשרדי רופאים פרטיים. ניתוח אחד של מידע מסקרים לאומיים ומחקרים מעמיקים ארוכי טווח של 12 שווקים מקומיים הגיע למסקנה ששיטות העבודה העסקיות של רופאים תורמות לעלויות גבוהות יותר וכי "ייתכן שקובעי המדיניות יצטרכו לבדוק מחדש את הרגולציה של ניגודי האינטרסים של הרופאים ולשקול כיצד מערך ההכנסות שלהם יכול להתיישב מחדש נוכח התמריצים" [מקור].

להחלים מאי ספיקת כליות ללא תרופות

למה חולי כליה שנוטלים כדורים להפחתת לחץ דם גבוה, יגיעו בוודאות לדיאליזה ?

שבועת הרופאים בכתב יד מהמאה ה-12 באדיבות ויקיפדיה.

 שבועת הִיפּוֹקְרָטֵס חיברה בין הרופא והאלים – דרך הפריזמה של הזמנים המשתנים, השבעה לאלים יווניים עתיקים נראית מעט מיותרת אך לא בעולם של "אנשי הדת וכהני האל", ששבים לככב במחצית עולם.  בתקופת היפוקרטס, נשים לא הורשו להיות רופאות ובתחילת העידן המודרני רופאים שחורים בארה"ב.  ללא ספק עבור אלו השבועה שנועדה אך ורק לרופאים גברים לא שייכת [מקור]. בעת העתיקה חינוך רפואי הוענק לתלמידים נבחרים בלבד, וההשתלמות התקיימה ללא תשלום. חינוך רפואי חינמי לאלפי מבקשים הוא בחזקת משאלת לב רומנטית כיום, אם כי אני בעדה. שבועת היפוקרטס אוסרת, כידוע, הן על הפלה והמתת חסד [מקור], ורומזת על איסור במתן תרופות שנזקיהם חמורים – הנושא הראשון נתמך על-ידי אנשי דת רבים כיום והשני על-ידי תעשינים ופוליטיקאים מושחתים, אך השבועה לא לקחה בחשבון את התחלואה בת זמננו כולל את הסבל המיותר, את הפרופגנדה והשכנוע האדיר ליטול תרופות, את הכאב שניגר תחת הכדורים, וטיפול חשמלי, ואת זכויות המטופלים לחיות בכבוד.

השבועה מבקשת מהרופא לטפל בחולה לפי מיטב יכולתו ושיקול דעתו.  

לאן שלא נביט, כיום, מעמד השבועה החל להתערער ואתה מעמד הרופא במיוחד רוסק זה בעידן הנאצי, עת ערכו מדענים של ה-Schutzstaffel ניסויים בבני אדם חיים. הרופאים הללו פעלו "על פי מיטב יכולתם ושיקול דעתם", כדברי השבועה הותיקה מה שפתח דיון על השבועה כולה, החל ממהלך משפט נירנברג, ועקרונות אתיים חדשים שהולמים מחקר, אלו נקראים כיום קוד נירנברג

(the Nuremberg code) [Perley S, Fuss SS, Bankowski Z, Simon F. The Nazi Doctors and the Nuremberg Code: Human Rights in Human Experimentation. In: Annas GJ, Grodin MA, editors. The Nuremberg code: An international overview. New York: Oxford University Press; 1992. pp. 151–2.].

ב-9 בדצמבר 1946, נפתחו משפטים בנירנברג, גרמניה. אלו נודעו כמשפטי נירנברג. באחד המשפטים, שנודע כמשפט הרופאים, הועמדו לדין רופאים גרמנים על ביצוע הליכים רפואיים לא אתיים על בני אדם במהלך מלחמת העולם השנייה. ההתמקדות הייתה על רופאים שביצעו ניסויים לא-אנושיים ולא-אתיים באסירים במחנות ריכוז, בנוסף לרופאים אשר השתתפו בעיקורם של למעלה מ-3,500,000 אזרחים גרמנים. 

מאי 1947, במקביל להתנהלות המשפט, הוצגו שש נקודות שהגדירו מהו ניסוי קליני לגיטימי. שלושה שופטים, בתגובה ליועצים הרפואיים המומחים של התביעה, אימצו את הנקודות הללו והוסיפו עליהם עוד ארבע נקודות. נוצרו עשרה הכללים שנודעו כקוד נירנברג, והם כוללים עקרונות כגון הסכמה מדעת והיעדר כפייה, תכנון מדעי של הניסויים ותועלת כלפי המשתתפים בניסוי [מקור]. 

הקוד נחשב למסמך החשוב ביותר בהיסטוריה של האתיקה של מחקרים קליניים, בעל חשיבות מכרעת על זכויות האדם בקנה מידה עולמי. קוד נירנברג, והצהרת הלסינקי שבאה בעקבותיו, הם הבסיס לחוקים ולתקנות הקיימות כיום במדינות רבות הנוגעים לאתיקה של ביצוע מחקרים בבני אדם, ומכוחן פועלות ועדות הלסינקי [מקור]. 

בשנת 1973, בית המשפט העליון של ארה"ב דחה את השבועה כמדריך לאתיקה רפואית ולפרקטיקה בכך שקבע כי השבועה אינה מסוגלת לכסות את ההתפתחויות והשיטות האחרונות של פרקטיקה ומחקר רפואיים [מקור]. יוצא מכך כי שבועת היפוקרטס אינה תקפה בפועל אבל משמשת מחוץ להקשר, על ידי הדיוטות ותקשורת המונים כדי להדגיש כי "האינטרסים של המטופלים הם מעל הכל לרופא", במקביל שב ונחסם מידע רפואי.

לרפואה הממסדית יתרון עצום והיא מצוינת בשעת חירום, אבל בקשר לטיפול במחלות כרוניות מעטים עצרו לבחון את הנושא ופחות את תוצאותיו.

הרפואה המרכזית של הממסד היום (רפואה מערבית או allopathy), מתמקדת בתרופות, כדורים, זריקות, הקרנות, ניתוחים, אשפוזים, השתלות, חיבור למכונות. הטענות המרכזית נגד השיטה נערמות והולכות ככל שגובר המחקר ההיסטורי והנבירה בארכיונים שמשקפים את היווצרותה.

"הם מרוויחים מרפואה, באמצעות טיפול בשלב האנוש והמתקדם של המחלה"

אמר ד"ר קילמר ס' מק'קאלי Kilmer S. McCully שהוסיף ואומר אם הרופא שלך טוען: "אה מדד של ההומוציסטאין 9 זה בסדר, אל תדאג" – זיכרו: "הם מרוויחים מרפואה, באמצעות טיפול בשלב האנוש והמתקדם של המחלה" – לכאורה או כדבריו, זו רמיסה גורפת של שבועת הרופאים, ואם תבקשו ריפוי ללא תרופות ולמענו את מדד ההומוציאסטין בדם, בוודאי שלא תמצאו אותו בדף התוצאות של הבדיקות – נעדר גם הוא (המקור כאן).

הומוציסטאין (Hcy) נמצא כגורם חשוב בטרשת עורקים ומחלות הזדקנות [למאמרי – כאן]. 

מיכל גולן, נברה בארכיונים. היא חוקרת תהליכי מחלה והחלמה שחקרה את הנושא כותבת במבוא למאמריה:

"במהלך עבודת המחקר הזו, חוויתי מנעד רחב של רגשות בינהם זעם, התקוממות, בלבול, פחד, צער, וגם התפכחות שהובילה לבהירות ושקט פנימי. אני מרגישה תחושת שליחות להוציא לאור את האמת הזו על מערכת הבריאות (או עסקי המחלה) שלנו. זהו אימפולס שאינני יכולה להתכחש אליו. הוא חזק ממני.
אני מאמינה שמידע אמין מאפשר בחירה מודעת וידיעת האמת יכולה לשנות את חייך"

[מקור]. [מקור].

האם יתכן שלא רופא ולא ממסד רפואי הוא שייסד את רפואת התרופות, אלא תעשיין רב כוח ?

בתקופת התבססותה של רפואת התרופות והמרשמים כמעט מחצית מהרופאים והמכללות לרפואה בארה"ב עסקו ברפואה הוליסטית, בתשוקה להביא להחלמה, בעזרת מזון כתרופה. הם השקיעו עצמם במחקר תוך שימוש בידע מאירופה (גרמניה) ומרפואת האינדיאנים [מקור]. הנושא לפיו הרופאים הם אנשים מיוחדים והיחידים שמוסמכים לתת טיפול רפואי ומידע

הנושא הבריאותי האמין והמקצועי שהביא ריפוי של ממש, לא ניהול מחלה כמקובל היום, נישא בראשית רפואת הממסד בארה"ב ובאירופה על כתפיהם של מי שסיימו בתי ספר אוניברסיטאיים לרפואה. הם קיבלו תואר .D.M. בוודאות לא היה קיים כל הנושא של מי מוסמכים לתת תרופות פטנט, שאושרו על ידי גורמים חיצוניים שלא מכירים את פרטי המקרה, מנהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA), שיש לבחון שוב מי הם היושבים בועדה שם, מה האינטרסים, לאשר את החומרים הכימיים אשר מזיקים לעתים לגוף בטווח הרחוק ,

על כך בהמשך המאמר.

סדרה בת ארבעה ספרי מחקר הנקראת ״מורשת מפולגת״ (Legacy Divided)  שנכתבה ע״י דר האריס קולטר (Coulter. H. Dr) מתייחסת לשתי אסכולות עיקריות אלו ששלטו בהיסטוריה של הרפואה המערבית מימיו של היפוקרטס, ומנתחת את התפתחות הרעיונות הרפואיים כתוצר של הקונפליקט בין שתיהן. למעשה,

מתחילת המאה ה 18 ועד תחילת המאה ה 20 ,שלטו ברפואה המערבית, שתי אסכולות עיקריות:

האסכולה הרציונלית – שטיפוליה היו כואבים מאוד והשתמשו ברעלים והתרופות העיקריות של רופאיה היו אלכוהול ואופיום. אבל היא באמת פעלה להבנת נושא הבריאות, החולי והטיפול הרפואי תוך התמקדות באנטומיה ובביוכימיה של האדם. המטרה של האסכולה הרציונלית, רפואת הגבורה (כונתה גם ההירואית גם ״רפואה אלופתית״ (medicine Allopathic להבין את חלקי האורגניזם על מנת לשפר את פעילותם (והולידה בסופו של דבר את הרפואה המוכרת לנו כיום, היא רפואת הממסד) [מקור].

והייתה גם רפואת הניסויים – האמפרית (עליה נמנו הומאופתיה, אוסתאופתיה ונטרופתיה) אשר התבססה על ו/או אומתה על ידי התבוננות וניסיון [מקור] במטרה להחלים את האדם. מה שהחלים והחזיר את החולה לתפקוד נרשם כתרופה, גם אם לא ידעו כיצד התרופה פועלת להחלמה.

למאמר מאת מיכל גולן- איך הגענו עד הלום? —חלק ראשון על ההסטוריה של הרפואה הקונבנציונלית ומתי, כיצד ומדוע איבדה הרפואה ההוליסטית את סמכותה….

איך הגענו עד הלום, חלק שני – מעקב אחר הכסף על ההסטוריה של תעשיית התרופות וכיצד קבוצה קטנה של אנשים השתלטה על מערכת הבריאות והפכה אותה לתעשייה הכי רווחית בעולם.

הרופא הגרמני סמואל הנמן (באדיבות ויקיפדיה) הפסל מוצג בסקוט סירקל, שבוושינגטון די.סי. שייסד רפואה מערכת טיפולית זו המבוססת על "חוק הדומים" (“law of similars”) הוצגה בשנת 1796 על ידו. לטענת הרופא שהושיע את העולם ממגפת המלריה, מינון גדול של כינין, שהיה בשימוש נרחב לטיפול מוצלח במלריה, יצר אצלו תופעות הדומות לתסמינים של חולי מלריה. לפיכך ד"ר הנמן הגיע למסקנה שכל המחלות מטופלות בצורה הטובה ביותר על ידי תרופות שיצרו אצל אנשים בריאים השפעות דומות לתסמינים של אותן מחלות. סמואל הנמן גם ערך ניסויים במגוון תרופות במאמץ להוכיח זאת. ד"ר הנמן האמין שמינונים גדולים של תרופות מחמירים את המחלה וכי יעילותן של התרופות עולה עם הדילול. בהתאם לכך, רוב ההומאופתים האמינו בפעולה של מנות דקות של תרופה [מקור].

מעטים יודעים אבל ההומאופתיה שמוכרת בחלקה לרבים היום באותם זמנים נקשרה בזרם זה אפילו האדם העשיר ביותר באמריקה – רוקפלר שמאמר זה מתמקד בו ובהשפעתו על התפתחות רפואת הממסד טופל כל חייו על ידי רופא הומאופת. ההומאופתיה, זכתה לפופולריות נרחבת. סמואל האנמן, מלייפציג (Samuel Hahnemann, of Leipzig 1755 – 1843), רופא גרמני, ומייסד ההומאופתיה, פסלו מופיע בצילום למעלה, ביסס מערכת טיפול בגרמניה הכוללת מתן מנות זעירות של תרופות שהשפעותיהן דומות להשפעות המחלה המטופלת. האנמן נחשף לעובדה שמחלות נרפאות (או שצריך לטפל בהן) על ידי אותן תרופות המייצרות אצל אנשים בריאים תסמינים הדומים למחלות. הוא פרסם את העיקרון הזה במאמר שפורסם ב-1796; לרעיונותיו הייתה השפעה מעמיקה על המחשבה הרפואית בתקופה שבה המרשמים היו ארוכים והמינונים היו גדולים, ולמערכת שלו היו חסידים רבים [מקור]. עד המאה ה-18 בית הספר לרפואה בליידן גדל והחל להתחרות בזה של פדובה. סטודנטים רבים לרפואה נמשכו לשם מרחבי אירופה, ביניהם היה ג'ון מונרו (John Monro), רופא ומנתח צבאי, שהקים מאוחר יותר בעיר הולדתו אדינבורו בית ספר לרפואה בהשראת מורו ובית הספר של סמואל האנמן, מלייפציג. ג'ון מונרו הכשיר את בנו אלכסנדר במטרה שימונה לפרופסור לאנטומיה, והתוכנית הנועזת שלו גם הצליחה. אלכסנדר מונרו למד בליידן אצל הרמן בורהאבה (Hermann Boerhaave), בוטנאי, כימאי, הומניסט ורופא בעל השפעה אדירה והדמות המרכזית של הרפואה האירופית ומי שהוגדר כהמורה הקליני הגדול ביותר של זמנו. לאחר מכן, שלושה דורות של משפחת מונרו לימדו אנטומיה באדינבורו במשך תקופה רצופה של 126 שנים. השכלה רפואית שולבה יותר ויותר באוניברסיטאות באירופה, ואדינבורו הפכה למרכז האקדמי המוביל לרפואה בבריטניה כש ההומאופתיה מככבת וממשיכה בהדרגה אל יבשת אמריקה [מקור].

הרופאים ההומאופתים בארה"ב ובקנדה למדו באותם ימים רפואה באותם בתי ספר יוקרתיים ומבחינת השכלה היו במעמד שווה למי שהוגדרו מאוחר יותר מדעיים, או ממסדיים גם מוכרי תרופות. לא רק זאת, לעתים קרובות הסטודנטים שהיו לרופאים ההומאופתים נמנו על הסטודנטים המוכשרים והמצליחים ביותר. אבל

ההצלחה של הרופאים ההומאופתים בטיפול במגוון של מגיפות זיהומיות שהשתוללו ברחבי אמריקה ואירופה במהלך המאה ה 19 הייתה ללא עוררין. הם הביאו להחלמה ממגיפת קדחת הארגמן, מטיפוס, כולרה ומקדחת צהובה [מקור], בתחום זה בלט כוכב הרפואה סמואל האנמן (Samuel Hahnemann 1755-1843), שהוזכר למעלה ומי שמיגר את מגפת המלריה, לאחר שמצא קליפת עץ כינין כתרופה

[מקור]. נושא הצלת הנפשות המסיבית של הרפואה המשלימה כפי שתכונה כנראה בימנו היא מקור ההערצה לה [מקור].

האסכולה האמפרית התקיימה נוכחות הצלחה המדהימה הזו ולא נבאה את חיסולה הקרב, היא הניחה הנחות יסוד שונות אבל הבולטת בהן התפיסה ש

על הרופאים להביא ריפוי ולאו דווקא נבירה בחולי וחקר המחלות ויסודות המחלה כולל הגורמים למחלה.

גישה זו ביקשה רק לפתח דרכי טיפול יעילות בין אם הובן או שלא הובן מדוע האדם החלים או כיצד השיטה פועלת.

לאורך פרק זמן הרופאים האלו גילו לא רק דרכים למגר מגפות ענק אלא גם את נושא מערכת החיסון ופעלו לחיזוקה, כדי שהגוף יתמודד עם המחלה בעזרתה. כך כבר אז, במקום שימוש במינרלים רעילים (תרופות של אז) שעוררו כאבים עזים בקרב משתמשים ותופעות לוואי איומות, גם העמידו בספק את ההישבעות להיפוקרטס ולאלים שעל הרפואה נושא ששב ומככב עד היום, אנשי ה אסכולה האמפרית ובחלקם הרופאים ההומאופתים

השתמשו בתזונה כמו ירקות, וצמחי מרפא אותם למדו אצל האינדיאנים והמסורות האירופאיות העתיקות כפי ששרדו למשל מספריו של אלישע היהודי (עליו פרסמתי – כאן) אבן סינא ששמו המלא, אבן עלי אלחוסין עבד אללה, ובשמו הלועזי, Avicenna רופא, פילוסוף ומדען – ספרו “אל-קנאון  פי אלטאב

(חוקת הרפואה) הביא אותו לפרסום עולמי רחב. בגיל 16 הוזמן אבן סינא לייעץ לסולטאן בן מנצור בנושא רפואי. עקב הצלחתו בהתייעצות מינה אותו הסולטאן כרופאו האישי. גם היפוקרטס (שחי בשנים 370-460 לפסה"נ), ו גלינוס [מקור] (חי בשנים 129 -200), גדול הרופאים של העולם העתיק אחרי היפוקרטס.

בספר זוכה פרס פוליצר: הטרנספורמציה החברתית של הרפואה האמריקאית, כתב ד"ר פול סטאר (Paul Starr) על הומאופתיה במאה ה 19 :״ בגלל שהומאופתיה הייתה בו זמנית גם פילוסופית וגם ניסיונית, נראה היה להרבה מאוד אנשים שהיא לא פחות אלא יותר מדעית מהרפואה הקונבציונלית״ ובכל זאת ולמרות ויכוח פילוסופי מר שהתחולל בין שתי קבוצות אלו, נשמר האיזון בינהן עד לתחילת המאה העשרים [מקור1, מקור2]. מרגע שדו"ח פלקסנר (the Flexner Report) 1910), יצא לאור ובעקבותיו קמה הרפואה של התרופות, כפי שאנו מכירים אותה כיום הכול כמעט השתנה, עד שרפואת הממסד שמכונה גם ״רפואה אלופתית״ (medicine Allopathic) והמחלימה ובשמות גנאי כמו "משלימה", אלא שמאז שרפואת הממסד החלה מסתבכת עם כשלים רפואיים, הזנחה, תביעות וטענות נגד שיטות ההוראה שלה ומותם של חולים ללא סיבה נראית לעין והפעלת דיאליזה, וניתוחי גב שלא ברורה סיבתם [מקור], החל מעמדה הרם מתערער, אם כי הוא יציב לא פחות מהמרכזים הדתיים בבני ברק וברומא.

כאבי גב האם אורטופדיים מבינים בכאבי גב. עתון ארץ חושף ניתוח גב מועיל כתרופת פלסבו

שורה של מחקרים הופכת את כל מה שידענו על כאבי גב

בסוף המאה ה- 19 בשנים שבין 1870-1840 נעשו באירופה מחקרים שהצביעו על הקשר בין ניקיון לקדחת יולדות, בין מים מזוהמים וההתפשטות של כולרה. תיאורית המיקרובים של המחלה נולדה כשרוברט קוך ולואי פסטר, הוכיחו שמיקרואורגניזמים זעירים יכולים לגרום למחלות קטלניות כמו שחפת ואבעבועות שחורות

הרעיון שמחלות נגרמות על ידי יצורים בלתי נראים, מיקרוסקופים הוא שביסס את הלהט למדע הרפואה החדש וההוכחה שמחלות כרוניות נגרמות ע״י מי שרק תרופות הן כלי המלחמה שיכול לנצחו

[מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. נותני הטון ביקשו להרוג את החיידקים. דרישתם הצודקת עמדה באור הזרקורים ונושא מערכת החיסון, תזונה מחלימה, שימוש בירקות עבר לצד הבמה. עד שהחלו להגיע ידיעות על חולים שמתו בגלל תרופות שניפקו להם רופאים מוסמכים. נושא הקוואק חזר למרכז הבמה.

קוואק – Quacks תרופות פטנט הופיעו במהלך המאות ה-17 וה-18 בבריטניה ובבאירופה [מקור]. למעשה הן הכילו לבד מבקבוקים מעוצבים היטב, ומסעי פרסום רחבים (בניגוד לתרופות שנוצרו על ידי רוקחי העיר) לעתים קרובות אלכוהול או אופיום, שאמנם

לא ריפאו את המחלות שעבורן הן נמכרו כתרופה, אבל סביר להניח שגרמו לנוטלים אותן להרגיש טוב יותר ולהעריך באופן מבולבל את רפואת הממסד של אותם ימים

[מקור]. עד שנת 1830, רשומות הפרלמנט הבריטי מציגות יותר מ-1,300 "תרופות" כאלו רובן היו קוואק [מקור], באווירה זו שבועת הרופאים הייתה חסרת משמעות, מכל מקום נכנסו למערכת טיפולי "חשמל" מה שהיה אז משימה אדירה. גולדינג בירד (1814-1854 Golding Bird) היה רופא בריטי ועמית בקולג' המלכותי לרופאים. ללא ספק שבועת היפוקרטס הייתה נר לרגליו. גולדינג השתמש באלקטרותרפיה שחשף במהלך מחקריו, גולדינג נעזר לריפוי במכונות אלקטרוכימיות והן במכונות אלקטרוסטטיות (ובהמשך גם במכונות אינדוקציה אלקטרומגנטיות). הוא טיפל במגוון רחב מאוד של מצבים, כגון צורות מסוימות של כוריאה (תסמין של פגיעה בעצבים שבאה לידי ביטוי בעוויתות ובתנועות בלתי-רצוניות המזכירות ריקוד). הטיפולים כללו גירוי עצבי היקפי, גירוי שרירים חשמלי וטיפול בהלם חשמלי. בירד גם השתמש בהמצאה שלו, המוקסה החשמלית, כדי לרפא כיבים בעור. על נושא החשמל הביולוגי אפשר לקרא במאמרי כאן. החשש שגם נושא הטיפול באמצעות חשמל (גולדינג בירד) יתפש קוואק  – שם נרדף להונאת בריאות של רופאים שנשאו את שבועת היפוקרטס היה עצום. להזכירך הכאב הוקל על ידי חשמל מאז ימי קדם, בהתחלה באמצעות מריחת דגים חשמליים חיים על החלק הרך כדי לגרום לחוסר תחושה ולמנוע כאב. אבל ברגע שנמצאו מכונות חיכוך מייצרות חשמל אלקטרו-סטטי (פרנקליניזם) באמצע המאה ה-18 הופסק השימוש באורגניזמים חיים [מקור]. בפעם הראשונה התבצע שילוב של אלקטרותרפיה ורעיונות מרפואת הסיכות והמחטים מהמזרח – אלקטרואקופונקטורה (electroacupuncture) שהופיעו על ידי ברליוז, אביו של הקטור ברליוז, המלחין הצרפתי המפורסם (Louis Berlioz

[מקור- Chen DM, Cai XL. A preliminary research on electroacupuncture therapy. Jiangxi Zhong Yi Xue Bao. 1959;(1):95–105])

הנסיינים המוקדמים אלו ושל גולדינג בירד (1836) הראו שגירוי של מערכת העצבים על ידי מחט וחשמל מביאים להקלה עמוקה מכאב. בירד עשה מאמצים על אנושיים לשנות את האווירה ולנטרל את הביקורת על קוואק נוכח תוצאות שהושגו בניסוייו. פעולתו נשאה פרי והייתה רבת השפעה ומכרעת בהכנסת האלקטרותרפיה רפואית (טיפולים מתקדמים באמצעות גירויים חשמליים מסוגים שונים) לזרם המרכזי של הרפואה הממסדית.

הקוואק – Quacks הועמדו למבחן חדש לא רק בעמדה הרווחת של הונאות. אולם הבעיה עם 'מבחן ההונאה' הייתה תקפה ובכל זאת נדרש להפריד בין תרופות יעילות לחומרים שהוגדרו חוטאים, מטומטמים או מזיקים ובעלי תופעות לוואי הרות אסון [מקור]. החלו להציע הגדרות לחומרים 'רגילים' כמי שנתנו על ידי אנשים שקיבלו הכשרה רפואית באוניברסיטה [מקור], בעוד שקוואקים נתנו לכאורה רק על-ידי אנשים שלא למדו במקומות מוסמכים. הסופרת ג'יין אוסטן (Jane Austen) התגייסה למלחמה ברומן הבלתי גמור שלה משנת 1817, סנדיטון (Sanditon), בו התייחסה להסתמכות על תרופות פטנט (קוואק) בצמידות להיפכונדריה וללא יותר מאשר שילוב של שעמום ורצון להשיג תשומת לב [מקור]. אוסטן כותבת בציניות:

“Disorders and Recoveries so very much out of the common way, seemed more like the amusement of eager Minds in want of employment than of actual affliction and relief.”

"הפרעות והתאוששות היו לדרך המקובלת, אלא שנראו יותר כשעשוע של מוחות נלהבים בחוסר תעסוקה או שיעמום מאשר לסבל והקלה ממשיים."

הקליניקה של גרהם – Graham with some of his patients.

תרופות פטנט אלו נוצרו בצורת אבקות, סמים, ושיקויים בתמיסות המאבק בהם היה עצום אבל הם נשארו פופולריים לאורך המאה ה-19 ועד תחילת ה-20. כיום חלק מהמאבק קיבל הכשרה תחת הדרישה לאמת בפרסום ויש גורמים ממשלתיים שמקנים הכשר זה ומסייעים בהסדרת מכירת התרופות. ביג פארמה בהחלט ראויה להחשב כמי שהחליפה במידה רבה את השיקויים של תרופות הפטנט האלו. מכל מקום הוחלט אז להבחין בין "רופאים" ושאינם "רופאים", אבל התברר עד מהרה שאנשים כמו ג'יימס גרהם – (1745–1794 James Graham) שלמד שנה או שנתיים באדינבורו אצל קאלן ומונרו (Cullen and Monro), חלוץ בטיפול מיני ומי שהשתמש בחשמל לטיפולים רפואיים, או הבוטנאי ג'ון היל  (1706-1775  John Hill) רוקח מהולל ,או אבנעזר סיבלי (1751 – 1799 לערך) שהיה רופא, אסטרולוג וסופר אנגלי שפרסם את התרשים החדש והשלם של מדע השמים של האסטרולוגיה מדובר בהוצאה בארבעה כרכים, משנת 1784, גם  'ד"ר' וויליאם ברודום, כולם היו בעלי תארים רפואיים שהתקבלו מאוניברסיטת סנט אנדרוס, שלא היה ספק באיכויותיה באותם ימים. בסופו של דבר אנשים רבים, אז, כהיום היו בטוחים שגם לפקולטה הרשמית והממסדית יש את הקוואק והפעם הוא הקוואק – Quacks משלה [מקור]. באותם ימים הדהד גם סיפור הצלת חייו של פרדריק שופן (1810-1849) המלחין הפולני – אחד המלחינים המפורסמים בעולם.

במהלך שנות ה-40, מחצית מאוכלוסיית צרפת ואנגליה חלתה בשחפת, ושני שלישים מקורבנותיה מתו. כששופן (בצילום למעלה, באדיבות ויקיפדיה) חלה בשחפת, הוא ובת זוגו דאז, וכן הסופר הצרפתי ג'ורג' סאנד (הידוע בשם Amandine-Aurore-Lucile Dupin, 1804-1876), ביקשו טיפול אצל ד"ר ז'אן ז'אק מולין (1797-1849 Dr.Jean Jacques Molin), רופא הומאופתי שהפך לרופא האישי של שופן. ד"ר מולין נבחר פעמיים לנשיא האגודה לרפואה הומאופתית בצרפת. שופן טען שלמולין היה "הסוד להחזיר אותי לעמוד על הרגליים" [מקור]. בשנת 1847 שרר חורף קשה באירופה, שופן הצביע על כל שד"ר מולין הציל את חייו [מקור]. 

'רפואה אלטרנטיבית', הייתה הפשרה. קוואקים מהמאה השמונה עשרה, יכלו לתפוס את מקומם המכובד לאורך הדורות, אלא שפוליטיקה רדיקלית, של הצד העסקי החלה לבחוש בסצנה הרפואית הוויקטוריאנית. למעשה, הרפואה המסחרית הנשענת על שיווק ופרסומים יקרים, סחרה היטב בצנצנות האלו.

בשנת 1855 מושתת בארה"ב קוד אתי בין חברי האיגוד שנוסד ב 1847 נוסד בשיקגו שאוסר כל מגע או קשר עם הומאופתים ומטופליהם. אי ציות לקוד זה היווה עילה לשלילת רישיון העבודה. נושא זה הגיע לאבסורד בשנת  1865 (בלילה בו נרצח הנשיא לינקולן), ב-14 באפריל 1865 נדקר גם מזכיר המדינה ויליאם סוורד (1801-1872 Seward William). סוורד (בצילום למעלה, באדיבות ויקיפדיה) היה אחד מהיועצים הפוליטיים הקרובים ביותר ללינקולן, ולרוע מזלם של היריבים סווארד הסתייע ברפואה הומיאופתית. בלילה שבו נרצח לינקולן, סוורד נדקר גם הוא במזימת ההתנקשות

[מקור –  A correspondent for the Courier Journal (Louisville, Kentucky) reported that the man who attacked Seward was given entrance into his home by pretending to have a homeopathic medicine for Seward from his homeopath, Dr. T. Verdi. This reporter also stated something that this author has not yet fully confirmed: "It is not generally known that Lincoln and his entire Cabinet were homoeopathists." (Other Days, 1887). This reporter also listed Jefferson Davis as a known advocate for homeopathy, though this fact is not yet verified.].

חייו של סווארד ניצלו באותו לילה הודות לטיפול הרפואי המסור שניתן לו על ידי המנתח הכללי של צבא ארה״ב, דר. ג׳וזף בארנס (Joseph K. Barnes, MD,) שהיה הומאופת,

מרגע זה מהדהד ברקע הפרשה בית המשפט של האינקויזיציה בספרד אשר חקר פעמיים את הצייר פרנסיסקו חוסה דה גויה מי שהיה צייר החצר של המלך קרלוס השלישי.

תרדמת התבונה מולידה מפלצות (בספרדית: El sueño de la razón produce monstruos) באדיבות ויקיפדיה

גויה זומן כידוע פעמיים על ידי האינקוויזיציה. בפעם הראשונה גויה נחקר ביחס לסדרת ההדפסים שלו Los Caprichos, שכללו את תרדמת התבונה (למעלה), שפורסמה ב-1799. הוא נקרא שוב על ידי האינקוויזיציה ב-1815, לאחר שרשויות הכנסייה גילו את ציוריו המג'ה העירומה והמאגה הלבושה במסגרת תפיסת רכושו של מנואל גודוי. ג׳וזף בארנס היה רופא גדול אבל- כיוון שהרופא האישי של סוורד ג׳וזף בארנס היה רופא הומיאופתי ומכיוון של-AMA בו ידובר להלן, הייתה מדיניות לפיה לפנות לייעוץ הומאופתי, ויותר מכך להסתייע ברופא הומאופתי או אפילו לספק טיפול למטופל הומאופתי, מציל חיים וגרוע מכך טיפול שמשתמש בתרופות מהטבע, שלא ניתן להוציא עליהן פטנט, היה להפרה אתית.

ד"ר בארנס הוקע על ידי סגן נשיא ה-AMA על מתן טיפול מציל חיים זה [מקור].

בתחילת המאה ה-20 כאשר קבוצת גברים הקימה יסוד למערכת החינוך הרפואית שאנו מכירים כיום גם בארץ. קבוצה זו הובילה ממהפך אדיר, ויש הטוענים כוחני, לטובת רפואת המינרלים הרעילים וחומרים שמסייעים לעתים רבות בטווח הקצר אבל לגבי נזקיהן בטווחים הארוכים המידע מסווג. המטרה הייתה נושא שנשמר בסוד, הם טענו להגנתם שהם מעניקים בסיס, מבוסס-מדעית, להכשרה רפואית וגם להפוך את ארצות הברית למובילה המוכרת בחינוך רפואי ובמחקר רפואי שעד אז נסמך על אירופה במיוחד על גרמניה כלומר על (Samuel Hahnemann 1755-1843), מי שמיגר את מגפת המלריה בעזרת רפואה טבעית, ואפשר לומר נגדה שאי אפשר להוציא עליה פטנט, נושא שישוב ויהדהד כמי שלא תואם כלל את שבועת היפוקרטס – סמואל הנמן הוא הרופא שהוזכר למעלה, וצילום של פסל המתאר אותו גם הוא למעלה. (הנושא: רופאים מצילי חיים, לפעמים של אלפי אנשים לא היה מסיבות שיחשפו בהדרגה בהמשך ולא רק שאינן קשורות כלל בשבועת היפוקרטס או ברפואה אלא מצביעות על כל מי שממשיך את הדרך הזו כמי שלא ראוי להישען עליה כמסמך מוסרי שמתקף את פועלו כרופא). מכל מקום רשיונם של רופאים גדולים, מוכחים הלך ונשלל לפתע, אבל עישון סיגריות אושר.

העישון הותר – הנפקת תרופות ומרשמים, כולל מתן תרופות מרשם וכן סילוק שיטות מרפה שהוכיחו את עצמן באותה תקופה, היה לעניין המרכזי, הפעילות הזו הוגדרה מדעית, ומי שנשען על התעשייה שסיפקה תרופות התקבל בברכה וזכה למעמד של רופא מכובד. נושא זה נשמר בקנאות עד היום.

(1849 American Medical Association —AMA).

חלק ניכר מהקרדיט לשינוי זה יוחס לאברהם פלקסנר (Abraham Flexner) שבצילום למעלה, ולביקורתו על החינוך הרפואי של אותם זמנים נושא שהתפרסם בדו"ח פלקסנר משנת 1910.

הנושא שפותח מחקרים רבים בנושא הוא המימון. דו"ח פלקסנר נמצא כמי שנקשר בתמיכתה של משפחת רוקפלר – שהשתמשה ותמכה בעצמה ברופאים שסולקו לאחר מכן מחברת הרופאים המכובדים וכונו אז עוסקים ברפואת ההומאופתיה בלשון גנאי – הדו"ח שהתפרסם כדו"ח פלקסנר נתן ציונים גרועים למכללות רפואיות הומאופתיות ואחרות "לא סדירות" בדו"ח זה [מקור]. כאשר רק בוגרי בתי ספר בעלי דירוג גבוה הורשו לגשת לבחינות רישוי רפואי. מתוך 22 בתי הספר ההומאופתיים בשנת 1900, רק שניים נותרו בשנת 1923.

[מקור1 – lexner A. Medical Education in the United Sates and Canada. Washington, DC: Science and Health Publications, Inc.; 1910 מקור2, מקור3, מקור4, מקור5].

תיאור של חזות כוזבת של חירות, מדע ורפואה

בשנת -1883 נוסד כתב העת של AMA  (האיגוד הרפואי האמריקאי או ההסתדרות הרפואית האמריקנית מוסד שהלך והתעשר וזכה לעוצמה בלתי נתפסת), שמוכר כיום בשם JAMA ז'ורנל האיגוד הרפואי האמריקאי. בשנים 1924-1899 ג'ורג' סימונס (George Henry Simmons) רופא הומיאופט בוגר הקולג' לרפואה הומיאופתית בשיקגו (משנת 1882 [מקור1, מקור2, מקור3], היה העורך הראשי של כתב העת הזה [מקור], הוא גם הקים מועצה מיוחדת לבדיקת פרסום סמים ב-JAMA. [מקור]. סימונס הפך בעזרתה, בהדרגה את האיגוד ואת תפקיד העורך לעסק שאפשר ונתן הכשר למוצרים של חברות בתמורה לפרסומים של אותן חברות בכתב העת של האיגוד. מוצרי רפואה שהתבססו על הטבע כגון קליפת עץ לא נחשבו עוד, ככל הנראה משום שירקות לא נזקקו לפרסום בעיתון שלו לא עברו את הועדה.  

כיצד התעשר ה-AMA התעשר וזכה לעוצמתו

דנה אולמן (Dana Ullman) מספר במאמרו: "כיצד התעשר ה-AMA התעשר וזכה לעוצמתו: "חותמת האישור של AMA" כי ההיסטוריה מגלה שההסתדרות הרפואית האמריקנית (AMA) הובלה על ידי ג'ורג' ה. סימונס, MD (1852-1937) ובן חסותו, מוריס פישביין, MD (1889-1976) באופן דיקטטורי במחצית הראשונה של המאה ה-20. סימונס ופישביין שימשו כל אחד במשך 25 שנים בתפקיד המשולב והעוצמתי כמנהל הכללי של הארגון וכעורכי כתב העת שלו, כתב העת של איגוד הרפואה האמריקאי (JAMA). ומוסיף שמספר היסטוריונים התייחסו אליהם כ"מוסוליניים רפואיים" – כלומר נציגיו של הפשיסט מוסוליני ששלט באיטליה בין השנים 1922–1943 [מקור].

בין המוצרים שזכו להתפרסם כאן היו סיגריות. וחברות הטבק שנמנו על המפרסמים הגדולים ביותר ב-JAMA,

וזאת למרות ש

כבר הופיעו מחקרים אשר הצביעו על קשר ישיר בין עישון לסרטן הריאות [מקור].

בשנת 1899. הכנסות הפרסום מכתב העת הרפואי של ההסתדרות הרפואית האמריקנית (AMA)  היו זעומות ועמדו על 34,000 דולר לשנה. סימונס הגה את הרעיון להפוך את AMA ל"חותמת הגומי" של ה"עסק" ולאשר חברות תרופות שפרסמו מודעות גדולות ותכופות ב-JAMA. כדי לקבל את "חותמת האישור" של AMA,

חברת תרופות לא הייתה צריכה לבצע מחקר ואף לא הייתה צריכה להוכיח את הבטיחות או היעילות של התרופה. חברות התרופות פשוט היו צריכות לעשות שני דברים: לחשוף את המרכיבים הספציפיים של התרופה שלהם (לא הותרו פורמולות "סודיות"…ופעולה זו הייתה פעולה מועילה), וכן הן נדרשו לפרסם בכל אמצעי הפרסום של AMA: מקומי, אזורי וארצי. כך של למעשה הקוואק – Quacks  והיה ל"תרופה כשרה". הנתעב חזר למרכז הבמה בארה"ב.

עד 1903, הכנסות מהפרסום של AMA עלו באופן משמעותי ל-89,000 דולר, וב-1909, JAMA הרוויחה 150,000 דולר בשנה [מקור].

[מקור – Beale, M. A. Medical Mussolini. Washington, D.C.: Columbia, 1939. ].

בשנת 1904 סימונס פעל על מנת שה-AMA יקים מועצה לחינוך רפואי. מועצה מייעצת. המשימה של מועצה זו הייתה לשדרג את החינוך הרפואי. הנושא היה אקוטי במיוחד משום שסקרים ב-JAMA עצמה הראו בעקביות שבוגרי בתי הספר לרפואה קונבנציונליים, סטודנטים לרפואה שבים ונכשלים בבדיקות שעורכות מועצות רפואיות בשיעור כמעט פי שניים משל בוגרי מכללות הומאופתיות

[מקור- Robins, N. Copeland's Cure. New York: Knopf, 2005].

למאמרי – למה חולים שנוטלים כדורים להפחתת לחץ דם גבוה, יגיעו בוודאות לדיאליזה

Corpus physicum, מתוך ספר אומנות הזיקוק של חומרים מרוכבים, 1512 – באדיבות ויקיפדיה.

בשנת – 1910, באותה שנה שבה פורסם דו"ח פלקסנר, פרסם ה-AMA את "יסודות של מכללה רפואית מקובלת" (דוח המועצה, 1910 "Essentials of an Acceptable Medical College"), שהדהד קריטריונים דומים לחינוך רפואי ויצר תחושת זלזול בלימודי רפואה לא קונבנציונליים, אשר תלמידיהם כאמור עמדו בכל מבחני המועצה טוב יותר, מאלו שנדרשו על-ידי ה"עסק החדש". עד כה לרופאים האורתודוקסים, שהיו לרופאי רפואת המערב המכובדת בעלת ההכשר למכור תרופות, היה מעט מאוד בסיס מדעי לשיטות אבחון או טיפול (הקזת דם (ניקוז של עד 80% מאספקת הדם של הגוף) וטיהור בעזרת חומרים בוטניים וכימיקלים קתרזיים, כולל כספית, עופרת וארסן [מקור]). ההומאופתיה איימה על הממסד הרפואי משום שהציעה בסיס משולב, קוהרנטי ושיטתי לטיפול והחלמה. למעשה, ראש המועצה לחינוך רפואי של AMA פשוט נסע עם אברהם פלקסנר בזמן שהם העריכו בתי ספר לרפואה ויצרו סדר חדש של הערכה. פול סטאר (הסוציולוג הרפואי – זוכה פרס פוליצר:בעל ה"הטרנספורמציה החברתית של הרפואה האמריקאית" Paul Starr) כתב בספרו:

"מועצת AMA הפכה לסוכנות הסמכה לאומית לבתי ספר לרפואה, כאשר מספר הולך וגדל של מדינות אימצו את פסקי הדין שלה לגבי מוסדות לא מקובלים". יתר על כן, הוא ציין: "למרות שאף גוף מחוקק מעולם לא הקים… מועצת AMA לחינוך רפואי, להחלטותיהם היה תוקף של חוק"

(Starr, P. The Social Transformation of American Medicine. New York: Basic Books, 1982, 121).

הדירוג שיצרה ה-AMA כלפי המכללות לרפואה השונות, היה מביך והביקורת כלפי המכללות ההומאופתיות, אפילו הגדולות והמכובדות שבהן, הביאו לידי כך שבסופו של דבר הופסקו בהן למודי ההומאופתיה

[מקור1, מקור2, מקור3– Fishbein, M. Morris Fishbein, MD: An Autobiography. New York: Doubleday, 1969, מקור4, מקור5]

פול סטאר, מזכיר, ש"אישים פוליטיים בולטים, כולל מזכיר המדינה של לינקולן, וויליאם סוורד והסנאטור דניאל וובסטר בחרו להיות מטופלים על ידי מטפלים הומאופתיים. כמו גם לואיזה מיי אלקוט, הרייט ביצ'ר סטו, הנרי וואדסוורת' לונגפלו, נתנאל הות'ורן וויליאם ג'יימס. (בספרו זוכה פרס פוליצר "הטרנספורמציה החברתית של הרפואה האמריקאית").

נוכח העדויות על קשרים פיננסיים של רופאים עם תעשיית התרופות, ההולכות ורבות, משנת 1910 שבה השאלה אם השבועה מופרת מאז ועד היום, בין שביודעין, בין שמתוך בורות או אמונה מלאה ועקשנית בצדקת הדרך. התשובה מרעידה את הקרקע עליה צועד הרופא שמגיש לך מרשם.

עד סוף המאה ה-19 ההומאופתיה משגשגות באמריקה וכן אוסתאופתיה, טבעונות, שימוש בצמחי מרפא והרבליסטים, רפואה אקלקטית וכירופרקטיקה [מקור1, מקור2].

– בית החולים בבריסטול לרפואה ההומאופתית נוסד כבית חולים ב-1832 והפך לבית חולים ב-1852 Bristol Homeopathic Hospitalויקיפדיה.

נכון ל 1862 מנהלת הרפואה ההומאופתית בחלקה הצפון מזרחי של ארה״ב 110 בתי חולים, 22 בתי ספר, 145 בתי מרקחת, 30 בתי אבות ו 62 בתי יתומים. הצלחה זו מבוססת על תוצאות רפואיות, לצד תרומות של המעמד הגבוה שנמנה על עשירי ארה"ב. התאגידים הגדולים ביותר השתתפו והחזיקו קליניקות להומאופתיה שהעניקו טיפול רפואי מסור לעובדיהם. באותה שנה (1862) רוכש ג׳ון ד. רוקפלר את בית הזיקוק הראשון שלו ותוך 20 שנה הופכת חברת Oil Standard ליצרנית הנפט הגדולה ביותר בעולם. יצויין שגם רוקפלר עצמו – בעת הזו  מעסיק הומאופת צמוד שנשאר צמוד אליו לאורך כל חייו [מקור].

ב 1899 מייסד ה AMA את הוועדה לענייני חקיקה לאומית שתפקידה לייצג את האינטרסים של ה AMA בוושינגטון. האיגוד מפעיל לחץ פוליטי אגרסיבי כדי לגרום לכך שינתנו רשיונות אך ורק לרופאים שמסיימים בתי ספר לרפואה המאושרים ע״י הAMA .ב 1901 נוסדות וועדות רפואיות כמעט בכל מדינה שתובעות מבעלי רשיונות לעיסוק ברפואה, לספק תעודה שכזו [מקור].

ד״ר ג׳יי הודג׳ (D.M Hodge W.J (ממדינת ניו-יורק כתב על ה AMA: ״המונופול הרפואי הנקרא בלשון סגי נהור, איגוד הרפואה האמריקאי אינו רק המונופול השפל ביותר שאי פעם נוסד אלא גם האירגון היהיר, המסוכן והרודני ביותר שאי פעם ניהל אומה חופשית בעת הזו ובכל עידן אחר בהסטוריה. כל שיטות המרפא לחולים באמצעות תרופות בטוחות, פשוטות וטבעיות מושתקות ומוכרזות על ידי המנהיגים היהירים של ה AMA כזיוף, רמאות והונאה. כל העוסק בתחום הריפוי אשר אינו כורת ברית עם ה AMA מוקע כשרלטן מסוכן ומתחזה על ידי רופאי הנאמנות החמסנים. כל מטפל המנסה לשקם את חוליו ולהשיב להם את בריאותם באמצעים טבעיים מבלי להזדקק לסכין, לסמים רעילים, לתרכיבים גורמי מחלות, רעלים מסכני חיים וחיסונים מותקף מיידית על ידי עריצי רפואה פאנטים אלו, מוקע באופן מר, מושמץ ונרדף עד חורמה.״

[מקור].

ב-1924 נאלץ סימונס לצאת מה-AMA בשל השערוריות הרבות שהתעוררו סביבו, והוא לקח איתו הביתה את כל תיקיו האישיים ושרף אותם [מקור – Fishbein, M. Morris Fishbein, MD: An Autobiography. New York: Doubleday, 1969,93[. סימונס היה מנובל דיו, לאמן את מחליפו, מוריס פישביין (Morris Fishbein) להמשיך את דרכו. המומחיות של פישביין לא הייתה רפואה. הוא ידע והבין בפרסום ובתקשורת. פישביין שב והשתמש בתקשורת כדי לתקוף כל מי שעורר איום ממשי או חרג מרפואת התרופות שנוצרו בתעשייה. מלבד התקפות חמורות נגד כל מי שטיפל והביא להחלמה, פישביין וה-AMAיצאו בכל אופן בתחילה הדרך גם נגד אותם רופאים קונבנציונליים שהיו בברנז'ה שלהם אבל תמכו בביטוח בריאות בתשלום מראש

[מקור1, מקור – Flexner, A. Report on Medical Education in the United States and Canada. New York: Carnegie Foundation, 1910 2].

פישביין היה רופא שלא עסק ברפואה. זמן קצר לאחר שהפך לראש ה-AMA, הוא כתב כמה ספרים מנובלים ממש על "קוואקריות רפואית" וכינה את הכירופרקטיקה – טיפולים שהוכיחו עצמם כמונעים כאבי גב וניתוח, "גידול ממאיר", גם את האוסטאופתיה שיטה רפואית מימי יוון הקדומה להפחתת כאב ובעלת אין ספור הוכחות ליכולותיה למנוע כאבי גב וניתוח "כתות". יצירתו הייתה מתוחכמת הוא שילב דברים נבונים עם נבלות, תועלת לציבור הרחב עם הרס תשתיות לטובת הציבור בכך שחיבר יחד את כל מה שהיה ידוע כמסייע עם תרופות שכולם הסכימו לגביהן שהן הקוואק – Quacks

[מקור- Lydston, G. F. How Simmons, "Our Peerless Leader," Became a Regular. Self-published, 1909 ].

• החל משנת -1924 מוריס פישביין כתב בטור שהופץ בכ-200 עיתונים בארה"ב וכן היה לו מקום קבוע בתוכניות רדיו שבועיות, מה שחשף את מלחמתו ברפואה המחלימה למיליוני אמריקאים.

במשך כ-25 שנות כהונתו הוא רדף ללא הרף את הכירופרקטים אותם כינה "כלבים מוכי כלבת" ו"רוצחים".

ה-AMA הפיץ 10,000 עותקים של ספר כנגד הכירופרקטיקה. שם הספר (בתרגום לעברית) היה:

"על אחריותך הבלעדית: המקרה כנגד הכירופרקטיקה".

• בשנת – 1976 תבעו 4 כירופרקטים את ה-AMA באשמת קשירת קשר לחיסול ענף הכירופרקטיקה. המשפט נמשך כ-14 שנה ולאחר שני משפטים פדרליים נפרדים וסדרת ערעורים ה-AMA נמצא אשם.

ביחד עם מחלקת החקירות והתעמולה של האיגוד ניהל פישביין מסעות רדיפה שיטתיים שמטרתם היא להכחיד רופאים ושיטות אשר הצליחו לרפא חולי סרטן נמחצו. הם הצליחו לדכא כ-12 שיטות טבעיות לריפוי סרטן שהתפתחו באותם ימים.

כאשר הגיעה אל מרים ליי Miriam Lee (1926 – 2009) מטופלת, ולא היו לה מספיק מחטים היא טיפלה בה …"בלב מלא תפילה"…
בהמשך נראה שהיא הצליחה להרחיב את הלב הזה עד טיפול בכ- 80 מטופלים ביום עבודה שהתחיל בחמש בבוקר. ליי שייסדה למעשה את האקופונקטורה במערב, פתחה שיטה בת 5 נקודות דיקור שאפשרה לה לטפל בעשרות מטופלים בעת ובעונה אחת. ליי מתארת את חייה בקצרה כמי שגדלה בסין בה היא הייתה אחות-מיילדת לפני שהפכה לרופאה של דיקור [מקור]. היא פעלה בסין בזמן הפלישה היפנית לשם במלחמת העולם השנייה. אלו היו ימים קשים בצורה קיצונית. היא מסכמת. בהמשך עברה ליי לסינגפור, בה היא התגוררה במשך17 שנים לפני שהגיעה לארצות הברית. כמרפאה ראתה את ההבדל בבעיות הרפואיות של מטופליה וסיכמה, שבסינגפור איכות החיים גבוהה יותר, מאשר בסין, ולאנשים נמצא זמן ואוכל בשפע מאלו הבעיות נוצרות, לדבריה…

בשנת 1974, לי נעצר בגין עיסוק ברפואה ללא רישיון, בארה"ב. במשפטה מחו מטופליה על מעצרה בטענה שלזכותה הם מצאו תרופה, תרופה יחידה שעזרה להם. תוך מספר ימים, הדיקור נעשה בארה"ב לדבר חוקי. בשנת 1976, המושל ג'רי בראון חתם על החקיקה שאיפשרה דיקור סיני בקליפורניה, בה ליי התגוררה ובקשה לפעול.

[מקור – The Pacific Journal of Oriental Medicine. San Francisco College of Acupuncture & Oriental Medicine. 1]

בין הנרדפים הותיקים היו גם: רנה קייסי שפיתחה את התה האינדיאני אסיאק essiac אותו הציגה קייסי לעולם בשנת 1922.

תה אסיאק: התה התפרסם במערב ע"י אחות קנדית בשם רנה קייסי. במהלך עבודתה קייסי הבחינה בצלקת על שדה של אחת הפציינטיות במחלקה וכששאלה אותה לפשר הדבר- ענתה החולה כי צלקת זו היא סימן לגידול סרטני שהתכווץ. החולה סיפרה לקייסי כי לאחר שחלתה בסרטן שד לא היה לה די כסף לאישפוזים וניתוחים ועל כן שתתה תה צמחים שרקח לה שאמן אינדיאני. החליטה הזו היתה אפקטיבית במיגור הסרטן

מאוחר יותר נתקלה רנה קייסי ברופא שחלה בסרטן וסיפר לה כי הוא ריפא את עצמו דרך אבעזרת חומעה (sheep sorrel). בעקבות הצלבת הנתונים הזו החליטה קייסי לחקור את נוסחת הצמחים האינדיאנית, ואף לזקק ולשכלל את יחסי המינונים בין הצמחים. בהמשך היא גם הוסיפה צמחי מרפא נוספים משלה לתרכובת המקורית כמו למשל תלתן אדום וגרגר הנחלים. את השם essiac היא העניקה לתרכובת על שמה בהיפוך אותיות. תה האסיאק הפך למותג הקשור עם ריפוי סרטן. צמח החומעה נחקר במשך השנים והתגלה כמי שיש לו תכונות אנטי סרטניות מובהקות [מקור1, מקור2, מקור3].

במאי 1911, בית המשפט העליון בארה״ב מוצא את ג׳ון ד. רוקפלר וחברת הנפט שלו ״Oil Standard״ אשמים בשחיתות, סחיטה, הפרה של חוק ההגבלים העסקיים ומורה על פירוק התאגיד [מקור]. עם פירוק הנאמנות ל-34 חברות קטנות יותר, הפך רוקפלר לאדם העשיר ביותר בהיסטוריה המודרנית. רוקפלר מנתב את ההכנסות העצומות שנראו כבלתי חוקיות מעסקי הנפט שלו לקרן רוקפלר שייסד אז, ומי שהופכת לאירגון החזית עבור מה שנראה כמיזם החדש של עסקי התרופות [מקור1, מקור2, מקור3]. עד סוף 2016, הנכסים של קרן זו הסתכמו ב-4.1 מיליארד דולר (ללא שינוי מ-2015) [מקור], ארגון הבריאות העולמי מבוסס על אגף הבריאות הבינלאומי של הקרן. קרן רוקפלר ששלחה רופאים לחו"ל ללמוד ולטפל בבעיות. הקרן הלאומית למדע והמכון הלאומי לבריאות של ארה"ב מבוססים אף הם על מימון של קרן רוקפלר [מקור – Global Forum on Human Development" (1999). As model for UN organizations, pp.64-5.].

עד שנות ה 1920, קרן רוקפלר הופכת להיות הפילנטרופית הגדולה ביותר בעולם והנדבנית המובילה בתמיכה בבתי ספר לרפואה, מחקרים רפואיים ובריאות הציבור. מתוך $530 מיליון שג׳ון ד

[מקור].

רוקפלר תרם בימי חייו, $450 הוענקו לרפואה. כל האוניברסיטאות הגדולות זוכות לפתע במענקים עצומים. מה שמאפשר להן להשקיע בתשתיות, לבנות בנינים חדשים, ולתלות עליהם את שם הנדבן, לאבזר מעבדות בציוד יקר, לשכור מורים מהשורה הראשונה, אבל באותה נשימה הן גם מתחייבות לקדם רפואה המבוססת על תרופות פטנט סינטטיות.

באופן שיטתי מעוצבות מחדש תכניות הלימודים וכל אזכור של צמחי מרפא, שיטות ריפוי טבעיות ו/או חשיבות התזונה לבריאות, נעדר מספר הלימוד  [מקור].

בנוסף, תקציבי המחקר, כולל שליטה בהחלטות למשל, מה יבחן ומה לא ואיזה מידע מותר לפרסום, עובר ככל הנראה לשליטתה של הקרן. מכל מקום ניכר שתרומות מקרן רוקפלר מופנות אך ורק לבתי ספר לרפואה ולבתי חולים שהופכים לשתף פעולה עם אותן תרופות פטנט [מקור]. 

בשנת 1930 נחשפה קרן רוקפלר כמי שתומכת באיגניקה (Eugenics) היא פילוסופיה ביולוגית-חברתית מיוזמתו של פרנסיס גלטון, העוסקת בחקר השפעת התורשה על מאפיינים מנטליים והתנהגותיים בבני אדם מתוך השאיפה למצוא וליישם דרכים "להשביח" את המין האנושי [מקור1, מקור2].

אִי גֶה פַארבֶּןגרמנית: IG Farben, קיצור של Interessen-Gemeinschaft Farbenindustrie AG) היה קונצרן גרמני שנוסד ב-1925 על ידי פאול ורבורג [מקור].

בשנת 1925 נוסד הקרטל הראשון של תעשיית התרופות והכימיקלים. פיתוח האנטיביוטיקה המסחרית הראשונה בעולם נקשר במוסד זה שהוקם בגרמניה טרום היטלר בתקופת הנשיא פאול פון הינדנבורג. בקישור הזה מדובר בשנת 1926 [מקור]. נראה שמטרתו הייתה לעצור ולהתחרות ביצר ההשתלטות של תעשיית התרופות האמריקאית על השוק העולמי.

הקרטל אי גה פארבן (I.G. Farben) "פארבן" פירושו בגרמנית "צבעים", והחברה בראשיתה ייצרה בעיקר צבעים, אך עד מהרה התפתחה לייצור מוצרים כימיים מתקדמים יותר [מקור]. הקרטל הורכב משלוש חברות מרכזיות: באייר (Bayer) חברת תרופות, הכסט (Hoechst), וBASF (Badische Anilin und Soda Fabrik) – באסף היא חברת הכימיקלים הגדולה בעולם כיום. שלוש החברות האלו עדיין קיימות כתאגידים גלובליים [מקור]. יצויין כי היורשים הגדולים האלו שאורגנו מחדש, ברובם באזורי הכיבוש של בעלות הברית בגרמניה וכנראה שזה איננו דבר מקרי [מקור].

במהלך תכנון הפלישה הנאצית לפולין וצ'כוסלובקיה במלחמת העולם השנייה, בכירי אי גה פארבן, שהיו בתקופה ההיא כולם חברי המפלגה הנאצית, שיתפו פעולה באופן הדוק עם פקידים נאצים והנחו אותם אילו מפעלים כימיים יש לאבטח ולהעביר לידיהם לאחר מכן. לגבי הגז הידוע לשימצה  "ציקלון בה", חברה זו אִי גֶה פַארבֶּן היא שהחזיקה בפטנט לייצורו [מקור1, מקור2].

מדובר בחברה שהעסיקה כ 80.000 עובדים. המחנות אושוויץ, דכאו ובירנקנאו נבנו על ידה ושלא במטרה לחסל יהודים אלא במטרה לשכן את כוח העבודה שבנה עבורם את מתקני הייצור שלהם ו/או עבד במפעלים שלהם [מקור].

במהלך מלחמת העולם השנייה, IG Farben, השתתף במספר רב של פעולות הקשורות לפעילות הפלילית של ההנהלה הנאצית, כולל שימוש בעבודות עבדים במפעלים שנבנו קרוב למחנות ריכוז, כמו זה באושוויץ.

בכל הנוגע לפרויקטי מחקר רפואיים ופרמקולוגיים, אי גה פארבן השתלב בתכניות ניסוי באמצעות חולים מתכניות המתת החסד של המשטר הנאצי ונבדקים בריאים שגויסו ללא הסכמתם ממחנות ריכוז, עליהם נבדקו חומרים תרופתיים שונים, לרבות נגזרות סולפאמיד וארסן ותכשירים אחרים שהרכבם אינו ידוע במדויק (ב- 1012, B-1034, 3382 או Rutenol, 3582 או Acridine), בדרך כלל ביחס לטיפול במחלות זיהומיות, כגון טיפוס, אדמומית, קדחת ארגמן או שלשול פארטיפוס.

יתר על כן, אי גה פארבן מילא תפקיד מכריע בתוכנית הלוחמה הכימית של הצבא הגרמני, ותרם לפיתוח שני החומרים הנוירוטוקסיים הראשונים, שנודעו מאוחר יותר כ'רעל עצבים', טבון וסארין.

חלק מהפעילויות הללו התגלו כתוצאה ממשפטי נירנברג המפורסמים ב-1947, שבו ראו 24 מנהלים ומדענים מ-I.G. פרבן העמיד לדין, בין היתר, על שימוש בעבודות עבדות במחנות הריכוז וניסויים בכפייה בסמים על אסירים [מקור1, מקור2, מקור3] כולם זכו לעונשים קלים מה שעורר חשד לגבי העברת המניות לאמריקאים בתמורה.

שוב ושוב עלו השארות לגבי איי. ג׳י. פארבן וקשריה עם בנק אמריקאי ועם תיקונים אמריקאים נודעים [מקור] – בתמיכת תוכנית דאוס (בראשות הבנקאי האמריקאי צ'ארלס ג'י דאוס [מקור]) ובאמצעות בנק צ׳ייס (הבנק הגדול בארה"ב כיום) וחברת הדלק Company Oil Standard ,יחד עם ג׳. פ. מורגן דרך Bank Morgan.

למעשה חברת הדלק Oil Standard היתה בעלת המניות הגדולה ביותר לכאורה של איי. ג׳י פארבן Farben IG – אשר היתה בעלת המניות הגדולה ביותר בחברת הדלק של משפחת רוקפלר. הקונצרן הגרמני הגדול, המקביל למונופול האמריקאי פעל לכאורה עם החברה האמריקאית. ה"נישואים", כפי שכינה אותם I. G. Farben, עם חברת Standard Oil, התקיימו בשנת 1929 כפי שמספר Michael Straight/ April 6, 1942 ב"Standard Oil: Axis Ally" [מקור].

הנדוניה אשר I. G. העניקה לכלתה הייתה פשוטה: שליטה בשווקי העולם על הפטנטים של I. G. ובתמורה קיבל החתן סמכויות מלאות על הייצור, גם בתוך ארצות הברית, על ה"ילדים הכימיים" של האיגוד, כולל על גומי סינטטי מס' רב של שנים קודם לכן, נושא זה מחייב התייחסות רחבה מהנוהג המקובל, ובכלל זה המבט על שוק התרופות כטיפול, שהחל ככל שמבינים את המסמכים שפורסמו בזכות הנדוניה, שלא לדבר על הרקע מועצת AMA ל"חינוך הרפואי", להחלטותיהם שהיה להם תוקף של חוק – נושאים שממעטים לדון בהם כשמדובר בהיבטים טיפוליים וערכם האמתי של התרופות או של הנשבעים בשבועה ההיפוקרטית. [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5, מקור5, מקור6, מקור7].

נשארו לך שאלות 

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –


שמי Name:

טלפון phone:

דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:

איך אני יכול לעזור לך How can I help you:

אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:



למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

מרים אחרונים

נשלח ב כללי

כתיבת תגובה

Or

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*