על הנקמה – פנטזיות נקמה לאחר חווית אירועים טראומטיים

אכילס גורר את גופתו של הקטור אל מול שערי טרויה. הקטור הוא נסיך טרויה, גדול גיבורי עירו במלחמה נגד היוונים הפולשים המבקשים להשיב את הלנה, שנחטפה מיוון על-ידי פאריס. הקטור זה נקטל בסופו של דבר על ידי אכילס. הציור המקורי הוא פרסקו במפלס העליון של האולם הראשי של האכיליון בקורפו, יוון. מקור הציור בויקימדיה

חוויות של השפלה, פגיעה בלתי צודקת על ידי אחר מעוררות באופן טבעי את הרצון לחפש נקמה

פנטזיות נקמה לאחר חווית אירועים טראומטיים שבות ותוקפות את האדם לדרגה של הפרעה טורדנית כפייתית שמתאפיינת במחשבות חוזרות ומטרידות, ש"נתקעות" בראש, ומעוררות חרדה. הדרישה לנקמה כך מסתבר ממחקרים פסיכולוגיים  מגדרית ברובה.  נקמה נחשבת לבעלת בסיס ביולוגי

המוח שלי לא חדל מליצר מזימות נקם רשם לי מטופל נואש שמזימות מוחו מדירות שינה מעיניו.

נקמה מוגדרת כ"פעולה או תגובה לנזק או עוולה שנתפסו על ידי צד אחד, שנחוש להסב נזק, פציעה, אי נוחות או ענישה לצד הנחשב כאחראי לכך" השאלה שעמדה בפני המבקשים סיוע למזימות הנקם שמנהלות את אי השקט שנוצר במוחם לאחר אירוע טראומתי, היא האם קיימת דרך בריאה להתמודד עם נקמה ואם זו עשויה להחזיר להם את האיזון הפסיכולוגי שהופר בעבר [מקור].

הבדלי מין נקשרו בעוצמת הרצון לנקום בעקבות חוויות של השפלה, פגיעה לא צודקת שנגרמה על ידי גורם אחר או כעס באופן טבעי, שמעוררות רצון לחפש נקמה ופנטזיות של נקמה. המחקר הנוכחי בדק את הקשרים בין היסטוריה של אירועים טראומטיים ותחושות של אי צדק לבין רמות של רצון לחיפוש נקמה ופנטזיות של נקמה. תהליכי התמודדות פנימיים בתגובה לאיום אישי, נחקרו באופן ספציפי, עת נבחן אם רגשות של אי צדק תיווכו את הקשר בין מספר האירועים טראומטיים בעבר לבין הרצון לנקום או פנטזיות נקמה. בהתבסס על מחקרים עדכניים המראים שפתרון הנקמה מגדרי, נחקרו הבדלים בין המינים ברמות של רגשות של אי צדק, רצון לנקמה ונוכחות של פנטזיות נקמה, בהקשר מגדרי (המין של המשתתפים). התוצאות הראו קשרים בולטים בין תחושות של חוסר צדק לרצון לנקמה ופנטזיות על נקמה

כמו כן נמצא שאיום על הזהות הלאומית (כמו הפצצות על לונדון ב-7/7/2005) הוביל לרצון לנקום. דרגות גבוהות של תוקפנות ולתמיכה רבה בנקמה נצפתה בקרב האנשים המותקפים [מקור]. הומופוביה – איום על הזהות המגדרית [מקור] (למשל מיזוגניה של הטליבאן, של חרדים בישראל ונמצאה בקרב מצביעי ליכוד רבים) מובילה לתוקפנות גדולה אף יותר ולתמיכה גדולה מאוד בנקמה מעלה ספר ומחקר שפורסם בחסות אונסק"ו באוסלו ב-24-28 בספטמבר 1997[מקור]. 

תחושות העוול העוצמתיות תיווכו את האסוציאציות בין מספר האירועים הטראומטיים הקודמים לבין הרצון לנקמה או פנטזיות נקמה. 

בקרב הגברים נצפו רמות גבוהות בהרבה של פנטזיות נקמה מאשר בקרב הנשים, בעוד שנשים נטו לתפוס את הנקמה כחסרת טעם. נמצאה השפעה מגדרית עבור מודל העוול, הזעם הצדקני והרצון לנקום.

למאמרי – על הנקמה ודמימותיה

שיחות ההחלמה ושיחות בין ידידים – על ההבדלים ביניהן

תרופות הרגעה שמשאירות אותך רעב וחרד – ציפּרָלֵקס, פּרוֹזַק, פלואוקסטין

005.Cain Slays Abel.jpg
מות הבל בידי קין – גוסטב דורה. בעוד שהעוול לקין בידי האל שמסרב למתנתו – הוא קם על אחיו שהאשמה לא בו – דוגמא זו מייצגת נקמה שאיננה במקומה. מקור הרישום ויקיפדיה

מבוא

נקמה מוגדרת כ"פעולה בתגובה לנזק או עוולה שנתפסו על ידי צד אחר, שנחוש להסב נזק, פציעה, אי נוחות או ענישה לצד הנחשב כאחראי" טוען Aquino, Karl  [מקור]. יש הרואים בנקמה בסיס ביולוגי, אינסטינקטיבי ששורשיה נובעים מאינסטינקטים בסיסיים של הלחימה של בעלי חיים. כעס ותוקפנות תפסו לאחרונה את הבמה המרכזית במחקר על אובססיביות-קומפולסיביות הפרעה (OCD) טוענים חוקרי נקמה חדשים [מקור]. המחשבה המערבית המודרנית רואה בנקמה טאבו ומעודדת סליחה במקום זאת [מקור], יחד עם זאת, ללא ספק הנקמה גם אם לא בפועל אלא מבחינה רגשית, מחשבתית  ואפילו פוליטית היא עדיין כוח חזק בחברה האנושית גם המודרנית ביותר [מקור]. יתרה מכך, חוקרים מצאו שמוטיב שדרישה לסליחה שכיחה במרחבים דתיים עשויה להיות מותנת ברקע תרבותי בעיקר גם באמונה דתיות ובתפיסות רוחניות [מקור]. מצד שני ג'פרי סקאר מהמחלקה לפילוסופיה, של אוניברסיטת דורהאם, 50 Old Elvet, Durham, DH1 3HN, בריטניה מעלה טענה שמבטלת את נושא הסליחה בחברה הדתית. רואים פעמים רבות שלאחר שנתנה לנבל סליחה, הנותן סליחה זו מבקש לחזור ממנה, כשרגשות מעמקים מתפרצים מנפשו. "תארו לעצמכם שפיטר המובטל, שלווה 20 ליש"ט מג'יימס כדי לקנות לכאורה לעצמו זוג נעליים, מהמר על הכסף הזה במרוצים במקום לרכוש לעצמו זוג נעליים". לאחר שג'יימס מגלה שפיטר מהמר בכספו וגם מפסיד אותו במשחק גם אם הוא סולח לו, כשהוא מתנצל ומגלה חרטה, זה מוביל אותו למציאות חדשה בה הכל מתהפך בקרבו. מאוחר יותר ג'יימס מבין שהחרטה של ​​פיטר הייתה מעושה; מבלי שרצה בכך לפתע הוא עדלכך, שהמהמר על כספו, מתגאה בפני חבריו שהוא 'עבד על ג'יימס' וקיווה להוציא ממנו עוד כסף. רבותי אומר חוקר המחשבה כל הסלחנות של ג'יימס נעלמת אבל מיד [מקור].

"הטבח על צ'יוס", Le massacre de Chios ציור של דלקרואה שמשקף את חוסר האנושיות ואחד הפרקים הטרגיים בתולדות יוון. בספטמבר 1821 פלשו כוחות טורקיים לאי צ'יוס, שבים האגאי. הם ביקשו לנקום על שמחתם של התושבים נוכח אירועי מאבק השחרור של אחיהם היווניים נגד העול הטורקי, קמו ושחטו הטורקים עשרות אלפי תושבים והעבירו אלפים לעבדות. הציור "הטבח על צ'יוס" זכה לאהדתו הניכרת של אחד מגדולי השירה העולמית שארל בודלר שכינה את הציור הזה "פזמון מוזר לגורל ולסבל." מבקרים רבים הצביעו על כך בטון ביקורתי שהציור טבעי מדי. תושבי הצ'יוס מוצגים כמי שמודע לגורלו וההכרח הבלתי נמנע להרס חייהם וכל מה שנותר להם הוא להעניק משענת לילדים הבוכים. חלקו הימני של הציור מתכתב עם ה- Massacre of the Innocents של טינטורטו מגדולי ציירי הרנסנס שם משתקפת בשורת מתי (2: 16–18) בעת שהורדוס, מלך יהודה, מורה, לכאורה, על הוצאתם להורג של כל הילדים הזכרים בני שנתיים ומטה בסביבות בית לחם, כדי למנוע את בואו של המשיח. הסיפור הזה, כשלעצמו שקרי מבחינה היסטורית. כל היסטוריון יודע שהורדוס מת 4 שנים לפני שיהושוע נולד. דלקרואה מתאר כאן את הדם הזורם מגופו של אדם פצוע שמשקה בנדיבות את אדמתה היבשה של יוון. הטבח של צ'יוס או כיוס סלל את דרכו של דלקרואה אל ההצלחה. הוא למעשה עבודתו השנייה (לאחר הסירה של דנטה) יצירה שהוצגה לראשונה בפני הקהל בשנת 1824 אחריה הופיעה יצירת המופת הראשונה שלו, שהוצגה בסלון, "מותו של סרדנאפאלוס". מקור הציור בויקיפדיה.

הנקמה מגשימה מספר יעדים [מקור]. הראשון בהם איזון נפשי על-ידי יצירת שיווי משקל צודק של הרווחים וההפסדים שנגרמו כתוצאה מהתקיפה, הלא צודקת. כאשר הפרט תופס את עצמו כמי שנפגע קשות על ידי אדם אחר, אשר אחראי לפגיעה זו וכשפגיעה זו רומסת על-פי תפיסתו את כבודו, האגו מוביל ומעריך את הנזק כנזק רב, לא מוצדק, שגוי מבחינה מוסרית, ומכאן מתפרצת מוטיבציה בלתי נשלטת לנקמה, מסבירים מייקל אי מקולו, רוברט קורצבן, ובנימין א' טבק (Michael E. McCullough, Robert Kurzban and, (Benjamin A. Tabak במאמר שמתקף את עמדתם זו [מקור]. החוקרים האלו גם מעלים את השאלה שאנשי הדת מוחצים ולא מעלים: האם אנשים אי פעם "באמת" סולחים [מקור]. נושא זה מתעורר נוכח התפיסה שהעבריין לא צריך להרוויח בשום אופן מהעוולות שלו. הטראומה יושבת על חוויה של אבדן שליטה על ארגון חייו – השאיפה לנקמה נועדה גם כדי להחזיר את הסדר, לאזן מחדש את הכוח עליו נשענת תחושת הביטחון העצמי, ולאפשר (בהמשך הדרך) לקורבן להחזיר לעצמו את אותה הרגשה חשובה של שליטה מחדש על נסיבותיו, מסביר קרוליין סלטר (2014) [מקור]. כוח ושליטה, הוא נושא רחב במרחבי תפיסת היכולת של האדם להשפיע על אחרים, לתרום לחברתו, להתגייס למען, כל אלו הם צורך אנושי בסיסי (Salter, C. (2014). Imagery re-scripting for PTSD: session content and its relation to symptom improvement. doctoral dissertation. London: Royal Holloway, University of London.).


"התנור הלוהט" מאת גוסטב דורה. בספר דניאל מוצגת נקמה שנכשלת חנניה, מישאל ועזריה (בשמותיהם הארמייםשדרך, מישך ועבד נגו) הם דמויות מקראיות, בסיפור שבו הם מושלכים על ידי נבוכדנצר לכבשן בשל סירובם ללהיענות למנהגי דת שונה משלהם – מכונה בכתבים עבודה זרה, ומשום שהכתוב בא להלל את האל שמכונה דווקא אל נוקם הם מוצגים כמי שניצל ממוות על ידו. נושא זה מעולם לא הוצב בהשוואה עם מיתוס הכרמל (המוחרקה) שמספר על עלילות אליהו הנביא, אותו מביא מאמרי זה בהמשך, למעלה קטע מציור – מקור ויקיפדיה

הרצון לנקמה
חוויות של השפלה, פגיעה בלתי צודקת על ידי אחר או כעס מעוררות באופן טבעי את הרצון לנקמה. רצון זה נחשב לתגובה אישית אוניברסלית בכל התרבויות האנושיות [מקור]. הרצון לנקמה; כלומר, שאיפה ליצור נזק או סבל ממשי – כאב לעבריין נמשכת ואיננה נפסקת עד שהיא ממומשת. ביצוע הנקמה משחרר טוענים הפסיכיאטרים רמזי פטפוטאב ואנג'לה מרקלב (Ramzi Fatfoutaab Angela Merklb – כאן). ככל שהנזק והצער שנגרמו לקורבן יותר כבדים וככל שהקורבן תופס את אחריותו של התוקף לנזק עולים, כך גדל הרצון בנקמה [מקור]. הופעתו של הרצון לנקמה מופיע לראשונה במהלך הילדות [מקור]. ילדים בני תשע מסוגלים לקבל החלטות תגמול ולהרהר בהריגה או אפילו ברצח.

רמת הרצון לנקמה תלויה בחומרת העבירה כלפי הקורבן

פנטזיות נקמה
בעוד שבשל השפעת ערכי דת ומוסר רוב האנשים בעולם המערבי לא ממשים נקמה, רבים מהם נוטים לפנטז לאחר יחס לא צודק כלפיהם על רצח בדם קר כנקמה.

ככל שהדמימה קרובה לטראומה שנחוותה בסביבות השנה התשיעית לחייהם כך שבה משאלת הרצח בעוצמה גדלה במשאלות הנקם בהתבגרותם.

פנטזיות נקמה רודפות אותם בעל כורחם. יש חוקרים שמדירים אותן כמחשבות ארגון וסדר שנושאן איך להסתדר עם התוקף [מקור1, מקור2]. בעוד שמחשבות אלו באות להרגיע ולספק הנאה סדיסטית מעצבת נפש מחדש (כפי שלמדנו דוסטוייבסקי) ברוב המקרים הן יוצרות אי נוחות ורגשי אשמה כבדים. נושא זה תלוי חינוך והשפעות דתיות. אין הוא קשור בטבע האדם כשלעצמו. עבודתם אחרונה של תלמידי the University of Northern Iowa בקרימינולוגיה מציגה את התפקיד המרכזי של נקמת התגמול בעיצוב אלימות שמובילה למהלכים פלילים בערים בארה"ב. העבודה מדגישה את תפקיד הנקמה בפועל בקרב האוכלוסיה הזכרית אבל מעירה כי רוב המחקר התבססה על עבריינים גברים [מקור]. הערה זו תופסת גם לגבי שנאמר בפתיחת על נקמת גברים מול נשים. המיתוסים הגדולים של הנקמה, למשל מדיאה, סלומה נקשרים בנקמת נשים דווקא.

מבחינה היסטורית, קיימות למעשה שתי אסכולות על נקמה. התנ"ך, בשמות כ"א כ"ג וְאִם-אָסוֹן, יִהְיֶה–וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ, תַּחַת נָפֶשׁ.  כד עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן, יָד תַּחַת יָד, רֶגֶל תַּחַת רָגֶל. , מורה לנו להעניש עבריין. אבל יותר מ-2,000 שנים מאוחר יותר, מרטין לותר קינג ג'וניור, טען כי: "החוק הישן של 'עין תחת עין' מעוור את כולם [מקור] וזאת נוכח בתו של אייטס מלך קולכיס – מדיאה. במחזה "מדיאה" של אוריפידס, אשר הוצג לראשונה בשנת 431 לפנה"ס, נוטש יאסון את מדיאה לטובת נסיכת קורינתוס. מדיאה אחוזת הקנאה מחליטה לנקום ביאסון ושולחת לכלתו החדשה שמלה מורעלת הגורמת למותה ולמות אביה. לאחר מכן היא רוצחת את ילדיהם המשותפים ונמלטת באמצעות מרכבה מעופפת ראוי להשהות לכרכרה בה נמלט אליהו הנביא. גם קליטמנסטרה היא בתם של טינדראוס ולדה, אחות למחצה של הלנה, אשת אגממנון ואם איפיגניהאורסטסכריסותמיס ואלקטרה. אגממנון בעלה נבחר לעמוד בראש הצי היווני שעמד לצאת למלחמת טרויה, אך הצי לא הצליח לצאת לקרב כי לא נשבה רוח. התברר שאין רוח כנקמה בו, וזאת משום שבשעת צייד פגע אגממנון בצבי הקדוש לארטמיס, אלת הצייד, לכן מנע האלה את הרוח מהצי היווני שנתקע בנמל. אגממנון, בלהיטותו לרצות את האלה כדי שיוכל לצאת למלחמה, הבטיח להקריב לאלה את בתו, איפיגניה, ועשה זאת. אגממנון המנצח של מלחמת טרויה חזר מהמלחמה עם הפילגש שלו, קסנדרה והתאומים שנולדו להם, פלופס וטלדאמוס. קליטמנסטרה העמידה פנים שהיא שמחה על חזרת בעלה, אך לא סלחה לו על שהקריב את בתם, איפיגניה, וחיפשה לנקום בו. היא קשרה נגדו קשר עם אגיסתוס. קליטמנסטרה הכינה לאגממנון אמבט חם ובעת שהיה באמבט כיסתה את ראשו באריג ואיפשרה לאגיסתוס להרוג אותו.

הר הכרמל היה בימי אליהו הנביא ואחאב מלך ישראל (המאה ה-9 לפנה"ס) ככל הנראה מרכז לפולחן הבעל. באותם ימים מי שניהל פולחנים דתיים שונים מהמקובל, העלה זעם וחרדה גדולה בעיני אלו שראו בכך אבדן הסדר. תופעות טבע כבצורת התקבלו כנקמה בחברה על מעשיו ועל אי מניעתם. אחד מאלו שחרד מכך והאשים בבצורת שהתחוללה באותם ימים בישראל בשל האחרות, היה מי שנחשב מבשר המשיח אליהו הנביא. אחאב המלך מקבץ את נביאי הבעל ואת כל העם אל הר הכרמל, כעצת אליהו הנביא, ושם נערך מבחן כהכנה, ואישור לנקמה שמוצגת כאן כשיא הנאמנות לאל. כל צד קבע אליהו יבנה מזבח, יערוך עליו עצים ויקריב עליו פר אך לא יצית אש. האל שיענה באש מהשמים ויקבל את הקרבן הוא האל האמיתי. וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים כְּמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי יַעֲקֹב אֲשֶׁר הָיָה דְבַר ה' אֵלָיו לֵאמֹר יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ (מלכים א' י"ח ל"א) יצוין כי מקובל לחשוב ששתים עשרה אבנים היו גם במעמד חציית הירדן (יהושע ד, ח–כ) – הכול מוביל לשבחי הנקמה במי שפועל בניגוד למקובל [מקור] הגם שקשה להתעלם מהתכתבותו של הסיפור עם קין והבל – הסיפר התנ"כי. נביאי הבעל מניחים פר על המזבח, קוראים לבעל "מהבקר ועד הצהרים" ואף מתגודדים על המזבח, אך אין מענה. אליהו בתורו קורא לאל שלו ונענה: ”וַתִּפֹּל אֵשׁ ה' וַתֹּאכַל אֶת הָעֹלָה וְאֶת הָעֵצִים וְאֶת הָאֲבָנִים וְאֶת הֶעָפָר וְאֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּתְּעָלָה לִחֵכָה“ (ספר מלכים א', פרק י"ח, פסוק ל"ח). זה הרגע שאליהו קורא לעם ללכוד את נביאי הבעל, ושוחט אותם אחד אחד.
Elijah destroying the messengers of Ahaziah (illustration by Gustave Doré from the 1866 La Sainte Bible) מקור הרישום – ויקיפדיה.

עד כה לא נמצאה דרך יעילה לשחרר את הרצון לנקמה בקרב מטופלים גברים או נשים בגישות המקובלות בממסד. אנשים שעברו טראומה ואי צדק קיצוני או אפילו קל סובלים ממחשבות טורדניות, משיכה מינית לסדיזם ומזוכיזם ומותקפים על-ידי חלומות קשים בשנתם. בקוטב השני נמצאת הנתינה, התגייסות אין סופית, האמפתיה שמביאה את הראשון לחוש בצרות של השני. כל התופעות האלו מכווצות את שרירי גופם ומובילות לפתרונות חדשים שלא נמצאים בממסד הרפואי.

התפתחות האני – רשימת מאמרים

חזרה לעמוד 1
חזרה לעמוד 2
חזרה לעמוד 3
חזרה לעמוד 4
חזרה לעמוד 5
‏חזרה לעמוד 6
חזרה לעמוד 7
חזרה לעמוד 8
חזרה לעמוד 9
חזרה לעמוד – 10
חזרה לעמוד 11
חזרה לעמוד – 12.

חזרה לעמוד -13

חזרה לעמוד 14

חזרה לעמוד 15

חזרה לעמוד 16

חזרה לעמוד 17

חזרה לעמוד 18

נשארו לך שאלות 

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –


    שמי Name:


    טלפון phone:


    דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


    איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


    אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:



    למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

    מאמרים אחרונים

    נשלח ב כללי

    כתיבת תגובה

    Or

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    *