אוכלוסיית המעי הגס חיידקים טובים, דיסביוזיס ו "שומר הגנום" גן p53

פורסם ב 9 בפברואר 2022 ע"י

חיידקים ייחודים מתגוררים במערכת העיכול שלנו. רבים מהם חיים ב**מעי הגס**, בעיקר במעי הגס העולה, כנראה באיור למעלה (מקור האיור בצילום מסך מהמאמר: "אנטוניה של המעי הגס" – **כאן**).

החיידקים של המעי הגס רבים מאלו שחיים במעי הדק [מקור], רק בקצה המרוחק של המעי הדק [לקראת חיבורו עם המעי הגס באזור השסתום האילאו-צקאלי (ICV)] מגיעה צפיפות החיידקים לרמות דומות לאלו שנמצאות בכללו של המעי הגס (איור 1א כאן). יותר מכך המעי הגס מכיל את צפיפות הבוחן הגבוהה ביותר שנרשמה (microbial density) על ידי החוקרים מכל בית גידול על פני כדור הארץ [מקור]. אוכלוסיה זאת מייצגת בין 300 ל 1000 מינים שונים של חיידקים. [מקור] אלו נמנים על ארבע או חמש מערכות. כמו כן החיידקים האלו מהווים חלק גדול, עד 60% מהמסה היבשה של הצואה [מקור]. מעל 99% מהחיידקים במעיים הם אנארוביים (anaerobe), אבל גם חיידקים אירוביים מתקיימים במעי הגס, והם יכולים להגיע לצפיפות גבוהה. [מקור1, מקור2].

**המעי העיוור** (cecum) ו**המעי הגס** הם בית הגידול הגדול ומי שהוא בעל **קהילת החיידקים הצפופה** והמגוונות ביותר מכל שאר בתי הגידול של החיידקים בגוף האדם. כאשר מופיע במאמרים "מעי גס" הכוונה לכללו כולל המעי העיוור ופי הטבעת (rectum).
**רוב גידול החיידקים במעי הגס** מתרחש ב**מעי הגס הפרוקסימלי** (the proximal colon), הוא מכונה גם המעי הגס העולה (איור עליון) והחלק הקרוב ביותר למעי הדק, – הוא אזור הגדילה והמקום המרכזי שבו מתרחשת העלייה החזקה ביותר בשפע החיידקים, ומתאפשרת חשיפתם הגדולה ביותר לסיבי התזונה. החיידקים האלו אחראים לפירוק של **פוליסכרידים** 'עמידים' אלו שאינם מתפרקים בדרך או עוברים חילוף חומרים במהלך מעברם דרך המעי הדק. למשל **הליגנין** שהוא סיב תזונתי רב סוכרי עמילני (נוגד חמצון רב עוצמה) שמקורו בצומח ומצוי על דפנות של תאי דגנים, פירות ואגוזים גם בקליפות של זרעים. גם סיבים תזונתיים לא-עמילנים אינם מפורקים על ידי אנזימי העיכול בדרכם אל המעי הגס, אך הם מתפרקים מעט בו (במעי הגס העולה) על ידי חיידקי המעי הגס (מלבד הליגנין שנמצא לאחרונה שגם הוא מפורק כולל התאית שמפורקת במידה מזערית ביותר [**מקור**]. סיבי הליגנין חשובים. הם שומרים על תפקוד תקין של מערכת העיכול, מזרזים את התרוקנות הקיבה, ומגינים על הגוף).
מערכת עיכול זאת נחקרת ביסודיות כיום, מכונה מערכת של **ניצול העמילן** (Sus). היא שמאפשת את המערכת האקולוגית של חיידקי המעי הגס שזקוקה ל**תסיסה** **של פוליסכרידים מורכבים**, הם גם מקורות ה**פחמן** העיקריים המגיעים ל**מעי הגס** [**מקר1**, **מקור2**]. הערה: התסיסה היא תהליך המתרחש בהיעדר חמצן ומטרתו **הפקת אנרגיה** לשימוש הגוף או האבר [**מקור**]. חיידקי המעי מסייעים לחיים בריאים. הם משחררים ומייצרים פחמימות פשוטות, חומצות אמינו, וויטמינים ואנטיאוקסידנטים חזקים מאוד גם חומרי בסיס ליצירת אנרגיה כמו חומצות שומן קצרות-שרשרת כגון חומצה בוטירית או פרופיונית. חיידקים כמו **לקטובצילוס** ו**אשריכיה קולי**, ששוכנים במעי הגס דרך קבע, ומייצרים מטבוליטים נוספים כגון אצטילכולין, נוראפינפרין, סרוטונין ודופמין, שמשמשים כמוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטורים), כלומר חומרי תקשורת בין עצבים ויש להם בשל כך השפעות על תפקוד המוח [**מקור**].
מקור האיור ב**ויקיפדיה** – **המעי העיוור**.

סיבי הצמח מתעכלים לאט על ידי המיקרוביוטה [מקור].

תכולת סיבים גבוהה יותר מביאה ליותר חומרים מזינים במעי.

[מקור]. בשעה שרוב היונקים אוכלי העשב, בעלי מעי עיוור (צ'קום) גדול שנמצא בין המעי הדק והגס. המעי העיוור נחשב לאזור הראשון או לתחילתו של המעי הגס [מקור], בו הסיבים מתעכלים. מלאכת העיכול נעזרת בגנים שמסייעים לחיידקים [מקור]. בנוסף לכך אנזימים מסייעים לתהליך, ומשום שהאנזימים האלו מעוגנים בשומנים המופרשים או מוצגים על פני תא החיידק גם על שומנים אלו להיכלל בחומרים הנדרשים למלאכת העיכול. (איור 3A כאן ולמטה).

מקור האיור בצילום מסך מהמאמר: "Gut biogeography of the bacterial microbiota" [**מקור**].

הרכב קהילת החיידקים במעי הוא תוצאה ישירה של גידול וטיפוח חיידקים. משימה שיש לתת עליה את הדעת במיוחד בבואנו לשפר מצב או לטפח החלמה. כמחצית מהביומסה החיידקית במעי הגס אובדת יום יום דרך הצואה, [מקור] ורק מעט מאוד ביומסה חיידקית מתחדשת בזרימה מהאילאום.

על המחלים ועל המבקש לאזן את בריואתו לטפח את המיקרוביוטה.

היא צריכה לגדול כל הזמן כדי לשמור על צפיפותה הגבוהה במערכת העיכול כולה ובמעי הגס בפרט [מקור].

למאמרי – רוצה להחלים מפגיעה במערכת העיכול ללא תרופות?

למאמרי – סיבו Sibo צמיחת יתר של חיידקי המעי הדק

תחמוצת החנקן (NO) כיווץ תאי האנדותל, מחלות כרוניות קשות – ודרכי ריפוי חדשות

טיפולים מבוססי רירית לזיהומים נגיפיים וחיידקיים

ציר המעיים-מוח פסיכוביוטיקה psychobiotics

המחקר חושף כי תזונה יכולה לשנות באופן דרמטי ואפילו מהיר את הרכב קהילת החיידקים במעי כפי שמשתקף במחקרי הצואה ובמחקרים מתקדמים בהרבה. חשוב לציין, הסביבה התזונתית של לומן המעי (החלל שבצינור) עשויה להיות במצב דינמי נוכח שונות אפשרית של מקורות ההזנה בין ארוחה לארוחה, מצב לגימת המים, מצבים אלו קיימים במיוחד ביונקים אוכלי כל כאדם. כשבונים תפריט החלמה שמבקש לאזן את אוכלוסיית חיידקי המעי ובמיוחד את חיידקי המעי הגס יש לקחת זאת בחשבון. זכרו שאנשים מבוגרים שוכחים לשתות מים. יש להקפיד על לגימה של 18 כוסות מי ברז לגברים ביום ו-15 לנשים. יחד עם זאת, ותלוי איכות וסוג החיידק שמבקשים לטפח ולגדל במעי, יש לזכור שלאיכות הסביבה הכימית חומציות/בסיסיות יש כאן תפקיד משמעותי. צום יכול להיות מאוד יעיל לעיצוב מאגר החיידקים שאנו מבקשים לייצר במערכת זו. בהקשר זה יש להוסיף כי צריכת ריר גליקנים כמקור לפחמן ואנרגיה מאפשרת לחיידקים -A. muciniphila ודומיהם להתיישב במעיים ללא תלות בתזונת האדם, נושא זה הוא העומד מאחורי הרעיון שהמרפא האגדי שלטון שהחל לטפל בעזרתו בחולים. צום, ומה שמספק יתרון לחיידקים בתנאים של חוסר תזונה [מקור].

למאמרי – חזרה לבסיס – עקרונות צירופי המזון

למאמרי – הגיל השלישי, תאוותיה של הזיקנה – ואיך להתבגר יפה, טוב ובריא – כאן

למאמרי – חומצה אלפא לינולנית משפרת את תוחלת החיים – צריכה גבוהה של חומצות שומן מצמחים נחשפה כגורם שמאריך את החיים – כאן.

עדויות מצטברות הראו גם קשר בין שינויים לרעה (דיסביוזיס) בהרכב המיקרוביוטה של המעי לבין תסמינים של מערכת העיכול והנוירו-התנהגות בילדים עם הפרעות בספקטרום האוטיסטי (ASDs), בשל התקשורת הדו-כיוונית בין המעי למוח (נושא שנקרא "ציר מעי-מוח" “gut-brain axis”). יחד עם זאת טרם נחשפו החיידקים המרכיבים בפתלוגיה זאת [מקור].

הערה: דיסביוזיס הוא מצבו בו ישנה ירידה בזנים ובכמות של החיידקים הפרוביוטיים המוגדרים כ"ידידותיים", ואת מקומם תופסים חיידקים פתוגניים (מחוללי מחלות). על פי מאמר מ־2017 שפורסם בכתב העת The Microbiota in Gastrointestinal Pathophysiology, "דיסביוזיס היא כל הפרעה בתכולה הרגילה של המיקרוביום, העלולה לשבש את הקשר הסימביוטי בין המארח לחיידקים הקשורים אליו, הפרעה שעלולה לגרום למחלות, כמו מחלות מעי דלקתיות והפרעות אחרות במערכת העיכול, כולל גסטריטיס, מחלות כיב פפטי, תסמונת המעי הרגיז, ואפילו לסרטן הקיבה והמעי הגס". ככל שיותר קהילות ידידותיות נפגעות, חוסר האיזון נעשה בולט יותר, יש יותר דיסביוזיס, מתרחשת צמיחת יתר של הקהילות הפתוגניות. וכאשר המצב הזה הופך לכרוני, הוא עלול בסופו של דבר לצמצם משמעותית את האופי המועיל גם של החיידקים הידידותיים שעוד נותרו במעי לדברי מנהל היחידה למחלות מעי דלקתיות במכון הגסטרו בבית החולים איכילוב [מקור].

מגוון המחלות שנחקרות בשנים האחרונות בהקשר לדיסביוזיס נדמה כמעט כאינסופי. במאמר סקירה שפורסם באפריל 2019 בכתב העת Journal of Cellular and Molecular Medicine בחנו חוקרים את המנגנונים שבהם דיסביוזיס במעי תורם להתפתחות מחלות לב וכלי דם. אחד המנגנונים המרכזיים שעליו הצביעו היה האצת ההתפתחות של טרשת עורקים, המתרחשת בין היתר על ידי פגיעה במטבוליזם של החיידקים הידידותיים שמייצרים חומרים כמו חומצות מרה ובוטירט (חומצת שומן) שיוזכרו להלן זיכרו שלמיץ המרה יש תפקיד חשוב בהגנה על העורקים [מקור].

כשכמות החיידקים הידידותיים פוחתת, נפגע ויסות ייצורן של חומצות המרה, והתוצאה היא הצטברות של יותר כולסטרול והגנה מופחתת על העורקים, מה שמוביל להאצת ההתפתחות של הרובד הטרשתי.

מנגנון זה נחבל עקב מחסור בשיבולת שועל כמנת תרופה הסיבה לכך בסיבי שיבולת השועל שמשמשים מזון ותמיכה החיידקים שמייצגים אותה [מקור].

למאמרי להתסיס שיבולת שועל – מתכון וכל הסודות.

המעי העיוור והגס בבני אדם קטן יחסית. הוא המרחב בו מתרחשת עיקר העלילה שלנו. זהו צינור דמוי כיס עם תוספתן, סיומת דמוית צינורית דקה (כמתואר באיור למטה).

מיקרואורגניזמים (שחיים בעיקר במעי הגס גם במעי העיוור) אחראים לפירוק של פוליסכרידים (רב סוכרים: עמילן, תאית, המיצלולוז, פקטינים גם פרוקטאנים) 'עמידים' שאינם עוברים חילוף חומרים במעברם דרך המעי הדק.

כל הדופן של המעי הגס מתקפלת מעל עצמה, ויוצרת חללים או תאים (אזורים בין קפלים) ואלו נבדלים מהתא הלומנלי (שנושק לחלל הפנימי) המרכזי [**מקור**]. נושא זה מתואר באיור למעלה B.

האזורים הבין-קפליים האלו הקריפטות (crypt) עשויים להכיל כמויות גדולות של ריר. האתר הזה הוא מקור תזונה חשוב לחיידקים טובים שחיים במעי הגס. מקור האיור בצילום מסך מהמאמר: "Gut biogeography of the bacterial microbiota" [מקור].

**תאי האפיתל ברירית של מעי** **אדם** בריא אינם באים במגע ישיר עם התוכן הלומינלי או המיקרוביוטה שחיה במעי. הם מופרדים על ידי שכבת ריר עבה. היא מופרשת ומייצגת גם **מחסום פיזי** וגם מחסום כימי לחיידקים. בנוסף לכך היא **שומרת על לחות** פני הרירית וגם משמנת את התוכן הלומינלי. **חיידקי מעיים** יכולים להיות רעים. פעילותם האוינת בולטת כשמופר איזון בינם ובין חיידקי המעי הטובים. בהתרבותם (מחסור בסיבים, יתר פחמימות וחלבונים מהחי) **החיידקים הרעים משבשים את שלמותה של דופן המעיים** (TJ) וגורמים למצב שמוכר בשם **מעי דולף**. מצב בו מתקיים **מעבר קבוע של רעלנים מיקרוביאליים**, ליפופוליסכריד (LPS), מיני חמצן רדיקליים (**ROS**), אתנול [Et(OH)] לדם המערכתי. מקור האיור בצילום מסך מהמאמר: Oxidative Stress and Gut Microbiota –**כאן**.

ניתן לסווג את החיידקים הקומנסליים המאכלסים את המעי האנושי לארבע משפחות: Firmicutes, Bacteroidetes, Actinobacteria ו Proteobacteria.

הרכב מיקרוביאלי של המעי הגס

קיימות יותר מ – 50 מערכות (phyla) של חיידקים על כדור הארץ, בגוף האדם ניתן למצוא רק מארבע או חמש מערכות חיידקיות הן –Actinobacteria, Firmicutes, Proteobacteria, ו- Bacteroidetes .[מקור] גם Enterobacteriaceae.

ה-Actinomycetota היא קבוצה של חיידקי גראם חיוביים Gram-positive bacteria. הסוגים Actinomycetota Bifidobacterium שכיחים באדמה, במים ובמיקרוביום של תינוקות ונוכחים באדם בוגר במעי הגס [מקור].

קבוצת החיידקים העיקרית שבמעי הגס שלנו מכונה פירמיקאטס Firmicutes

Firmicutes ובקטרואידטים – Bacteroidetes זו מייצגת יותר מ-90% מהסה"כ החיידקים [מקור]. ה- Firmicutes, היא קבוצה כוללת למעלה מ-250 סוגים, חלקם מוכרים לציבור הרחב בשמם: לקטובצילוס, סטרפטוקוקוס, מיקופלזמה וקלוסטרידיום. חיידקים אלה הם שמסוגלים לייצר כמה חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFAs) [מקור]. אבל, בתנאי שהם נמצאים ביחס נכון לחיידקי הבקטרואידטים, כמו בוטיראט, אצטט, ופרופיונאט והם מוגדרים חיידקים טובים מאוד. כאשר היחס נוטה לטובתם של הפירמיקטטים הם הופכים לגורמי השמנה ועליה במשקל. כך היו לחיידקים הנודעים כיום כקבוצת החיידקים השולטת על המעי הגס בקרבם של בעלי עודף משקל. משפחת ה‭Firmicutes– ‬ שולטת ומעלה את המשקל. חיידקי ה-‭Firmicutes‬ מנצלים טוב יותר את המזון שמגיע למעיים הגדולים (גסים) ולכן סופגים כ-%‭12‬ קלוריות יותר בהשוואה לרזים, שחיידקי ה‭Bacteroidetes– ‬ השולטים במעי שלהם [מקור]. קבוצת – Bacteroidetes כוללים כ-20 סוגים שונים. הנפוץ שבהם הוא Bacteroides, המסוגלים לייצר מימן [מקור].

בקטרוידס פראג'יליס Bacteroides fragilis [מקור] נמנה על קבוצת חיידקים זו. הוא מכונה גם החיידק הידידותי. החיידק הזה בקטרוידס פראג'יליס הוא חיידק אנאירובי שחי במעי הגס, וחיוני לתפקוד בריא של מערכת העיכול, כגון שמירה על חסינות הרירית ותזונת המארח [מקור]. הוא נחקר לאחרונה רבות (ד"ר גבע-זטורסקי) ונמצא שהוא גם מתקשר עם מערכת החיסון [מקור]. החיידק הזה אוהב גלוקוז, סוכרוז ופרוקטוז ומתסיס אותם. מתהליך זה נוצרות גם חומצת שומן כתוצר לוואי (של תסיסת פחמימות) שמשמשות ליצירת אנרגיה. החיידק הזה שחי על פחמימות דווקא, עמיד בפני אנטיביוטיקה [מקור], ומכיל מולקולה שהפעלתה בחולי קוליטיס (דלקת מעי חמורה המאופיינת בחום גבוה, שלשול דמי, כאבי בטן עזים, נפיחות בבטן, במעבדה) הובילה להקלה בסימפטומים של ואף להחלמתן [מקור].מיותר לציין שאנטיביוטיקה כאן מיותרת, אלא אם כן הרופא שלך יודע אחרת. מומלץ לברר אם יש תוקף מדעי להמלצותיו.

חלק מהמצבים כמו השמנת יתר, סוכרת, מחלת קרוהן, אוטיזם ודיכאון נקשרו לרמת ההפרש של Bacteroides ו- Firmicutes, ולכן קשורים להרכב מיקרוביוטה ספציפי [מקור].

רוב הבקטריואידים (Bacteroides) ניזונים מחלבון ושומן מהחי. הבקטרואידטים יודעים להפעיל את מערכת החיסון נוכח רעלנים במעי כך שתשלוט בפתוגנים ההרסניים. כל עוד ה בקטרואידטים חיים במעי הגס הם חיידקים ידידותיים ומוגדרים חיידקים טובים.

כאשר המעי דולף ומי מחברי קבוצת הבקטריואידים מתחמק ממנו אל זרם הדם. הוא הופך חיידק רע, מזיק שיכול לגרום לפתולוגיה משמעותית, כולל בקטרמיה והיווצרות אבצס במספר אתרי גוף.

אחת הסיבות לעבור לצום חלבונים, חי, מהצומח נובעת מסיבה זו. צום חלבונים הוא כמעט תרופה יחידה, לצד תפריט החלמה מוקפד ומותאם אישית, שכולל פעמים רבות נטילת שמן חרדל (5 כפות ליום – עוד כל כך במאמרי – כאן) משום שהדברים הזעירים האלו עמידים לאנטיביוטיקה מסוגים שונים, כולל צפקקסיטין, קלינדמיצין, מטרונידזול, קרבפנמים ופלורוקינולונים (למשל, gatifloxacin, levofloxacin ומוקסיפלוקסצין) יש לעבור למזון כתרופה בדחיפות.

פרווטלה (Prevotella) היא קבוצת חיידקי מעי גס נוספת. חברי הקבוצה הזו אוהבי מזון צמחי מוגדרים חיידקים טובים מאוד. אלו הם חיידקים ייחודים המסוגלים לפרק גליקן (רב-סוכר) צמחי [מקור], תאית וקסילאן (פוליסאכריד נפוץ בתאי צמחים הנחשב כ”אנטי-נוטריאנט” – מפריע לספיגת חומרים חיוניים) הם שדורשים סיבים תזונתיים.

העמילן הוא רב סוכר, סיב תזונתי שלא עובר פירוק אנזימטי על ידי מערכת העיכול שלנו. העמילן מגיע ממזונות שונים. בעמילן קשרי אלפא בין יחידות הגלוקוז. האנזים אלפא עמילאז אשר יכול לפרק קשרים אלו למולקולות גלוקוז בודדות – בגוף האדם לא נמצא. לכן העמילן איננו משמש את הגוף כמקור לאנרגיה.
המאפיין את הסיבים התזונתיים הם הקשרים בין יחידות החד סוכרים שבהם – מסוג בטא. מאחר ובגוף האדם לא קיים האנזים בטא עמילאז, הסיבים התזונתיים שאנו נוטלים כמזון לא מפורקים – כנראה זו הסיבה שמקנה לסיבים מזון על לחיידקים ויתרונות בריאותיים.
חלק מהסיבים התזונתיים עוברים פירוק על ידי חיידקים המעי לחומצות שומן קצרות שרשרת – לחומצת השומן הפרופיונית, בוטירית ואצטית. לחומצות שומן אלו מיוחסות תכונות שונות בניהן הפחתת הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס [מקור].

חומצות השומן קצרות השרשרת הינן חומצות חזקות ובעלות השפעה על חומציות במעי. הן – גורמות לירידה ב – pH ומגבירות את חומציות המעי. הורדת ה – pH במעי מעודדת שגשוג חיידקים "טובים" כגון לקטובצילוס וביפידובקטריה, אשר עמידים ב – pH נמוך (חומצי). מרחב חומצי במעי הגס טוב, כי הוא מונע שגשוג חיידקים פתוגנים דוגמת קלוסטרידיום.

– חיידקים ממשפחת האנטרובקטריאצה Enterobacteriaceae – או מערכת חיידקי הנזק

הקבוצה האחרונה: מערכת חיידקי הנזק, פתולוגית. Actinomycetoma היא שם כולל לזיהום תת עורי כרוני וכן זיהום של רקמת החיבור הנגרם על ידי חיידקי האקטינומיציטים אירוביים. אתר הזיהום השולט הוא כף הרגל והרגל [מקור]. המאפיינים הקליניים של המחלה הזו הם התפרצות דלקתית במקום הפגוע (רגל) ונוכחות של אבצסים, גושים וסינוסים המנקזים אקסודאט סרופפורולנטי. מערכת החיידקים החמישית, אם כן, היא מערכת חיידקי הנזק ואליה משתייכים חיידקים פתוגניים רבים כמו סלמונלה, אי-קולי, קלבסיאלה, שיגלה) אלו אוהבי חלבון מהחי ופחמימות. אני משתמש במי שעורה כתרופה לאזן אותם.

למתכון מי השעורה – כאן

החיידק העיקרי שמתקיים במעי הגס הוא חיידק ה-E. coli. הוא ככלל חיידקי המעי חיים בסימביוזה עם הגוף. מצד אחד, החיידקים מעכלים ומפרקים סיבים בלתי מסיסים ויוצרים חומצות שומן קצרות שרשרת, כמו גם ויטמינים כגון ויטמין K ויטמינים ממשפחת B, ובמרבית היונקים (אך לא אדם) גם מייצרים ויטמין C [מקור], ומצד שני החיידקים תופסים מקום, ובנוכחותם זו הם מונעים מחיידקים פתוגניים ווירוסים אשר נכנסים להשתקע ברקמות [מקור]. המחקר כיום מציע על תהליכי שינוי שאוכלוסיית המעיים עוברת במשך חיי אדם וכי תפריט התזונה עשוי להיות אחד מגורמי ההשפעה הגדולים ביותר על הרכב ה- microbiota [מקור].

A dish of tsukudani made from kombu קומבו – אצה מקור הצילום ויקיפדיה

תפריט התזונה מותאם אישית ויש לשוב ולבחון את השפעותיו. בחינה בעזרת "לחיצות ההחלמה" הוכיחה עצמה כיעילה ברוב המקרים. מזון כתרופה כמו למשל התפוח אדמה חי עליו פרסמתי כאן או סיבי האצה החומה – פוקוקסנטין כאן או מי שעורה שהקישור אל הדרך להכין אותם למעלה, גם לסיבי שיבולת השועל הצלחה רבה כשהמינון מדויק.

תפקיד הגוף להקנות תנאי סביבה טובים לגידולם של החיידקים, החל בחומרי מזון חיוניים וכלה בטמפרטורת גידול מתאימה ו-pH נכון. מזונות אלו הם התרופה. שימוש בהם כתרופה מעצים ומרחיב את אוכלוסיית חיידקי המעי הגס הטובים. מרחב המחייה של החיידקים הרעים מצטמצם. מלחמת העולמות מתפתחת במעי הגס מרגע זה בשל כך בתחילת ההחלמה.

Craving‬ ההשתוקקות למזון מסויים ומלאכת ה- Firmicutes

תחושת החשק הבלתי נשלט (‭Craving‬) לאוכל מסוים, בדרך כלל הן הפחמימות ודברי מתיקה, אך יש שמדובר דווקא באלכוהול או נרגילה. לתאבת המזון הזו אחראים במידה רבה החיידקים ה"משמינים" ה Firmicutes. כאשר מגוון החיידקים במעיים הוא דל, קבוצת חיידקים מסוימת נוטה "להשתלט" על המעי הגס ולהפעיל מנגנונים שגורמים לנו לרצות לאכול מאכלים שתורמים לשגשוג שלה במעיים. מנגנון זה חזק, פועל על הנפש ומופעל על-ידי החיידקים הרעים. בהם חיידקים טובים שהפכו פניהם כאורלי לוי אבקסיס או בני גנץ וזאב אלקין. החיידקים השולטים שהפכו שטניים משבשים את פעולת הורמוני השובע וגורמים לזירוז ייצור חומרים שמתערבים בוויסות התיאבון והשובע. התוצאה היא מעגל סגור של אכילה בלתי נשלטת, תאווה לאלכוהול והשמנת יתר.

**בית הגידול המרכזי של החיידקים במעי הגס** נמצא בחלקו המכונה Proximal או **המעי הגס העולה** הוא החלק ראשון של הכרכשת (המעי הגס) וממוקם בחלקה הימני של הבטן. מצוין באיור למעלה. מקור האיור בצילום מסך מהמאמר Screening for Colorectal Cancer: A Systematic Review for the U.S. Preventive Services Task Force – **כאן**

קהילת החיידקים שונה ומשתנה לאורכם של המעי הדק, העיוור והמעי הגס [מקור]. היא חייה תוססת ומושפעת ממרכיבים כימיים ותזונתיים שונים, כמו גם מפעילות מתמדת של מערכת החיסון (של המארח). לדוגמה, המעי הדק הוא מרחב הרבה יותר חומצי, וכן קיימות בו רמות גבוהות יותר של חמצן לצד חומרים אנטי-מיקרוביאליים מהמעי הגס (כמתואר באיור למעלה). זאת ככל הנראה הסיבה לכך, שקהילת החיידקים של המעי הדק נשלטת על ידי אנאירובים פקולטטיביים שצומחים במהירות, סובלים את ההשפעות המשולבות הן של חומצות המרה והן של ערמות התרופות האנטי-מיקרוביאליות, למשל אנטיביוטיקה, או בהן נוגדי דלקת לא סטרואידיים (NSAIDs), תרופות נגד צרבת מקבוצת מעכבי משאבות פרוטונים, תרופות אנטי־פסיכוטיות ומטפורמין, גם תרופות אנטי סרטניות, תוך כדי תחרות מתמדת על תזונת הפחמימות הפשוטות והזמינות באזור זה של מערכת העיכול [מקור]. בנוסף תכולת המעי הגס שלנו מכילה מרה, ותאי אפיתל מפורקים, תוצרי התסיסה של החיידקים, מזון לא מעוכל או לא נספג, והמוצרים המטבוליים שלו גם רדיקלים חופשיים [מקור].

בנוסף, זמן המעבר הקצר יותר במעי הדק בהשוואה למעי הגס (קצר בסדר גודל, למרות האורך המוגדל של המעי הדק) ונחשב כגורם להיצמדות חיידקים לרקמה או לרירית. זמן זה הוא עוד גורם חשוב להתנחלות מתמשכת של המעי הדק [מקור].

רירית מערכת העיכול כוללת את האפיתליה של המעי ואת התמיכה החיסונית, כלי הדם ואת המבנה ב-lamina propria, אשר ביחד מתפקדים כמחסום דינמי בין התוכן הלומינלי לבין המדור המערכתי הבסיסי של המעי [מקור]. ההערכה של החוקרים כיום היא כי בקרב המיקרוביוטיה האנושית נמצאת אוכלוסיה גנטית רחבה [מקור]. אחד הגנים האלו הוא גן p53 או פוספופרוטאין p53, מדכא הגידולים. בבני אדם הגן מונע היווצרות סרטן [מקור].

חלבון גידול **P53**, המכונה גם p53, הוא אנטיגן תאי גידול **p53.** שלושים וחמש שנות מחקר על ה – **p53** (איור למעלה. מקור **ויקיפדיה**) הולידו יותר מ-68,000 מאמרים וסקירות, ועדיין ידוע רק מעט על מדכא הגידולים העיקרי הזה [**מקור**]. בשנים האחרונות, התברר שה**איזופורמים** השונים של **p53** ממלאים תפקיד חשוב בוויסות גורל התא בתגובה ללחצים שונים שמופיעים על תאים נורמליים או בריאים על ידי ויסות דיפרנציאלי של ביטוי גנים.
**הערה**: **איזופורמים** או "**גרסת חלבון**", הוא חבר במערך של חלבונים דומים מאוד שנוצרים בתהליכים טבעיים בגוף ומקורם בגן יחיד ,למשל **p53** או משפחת גנים והם תוצאה של הבדלים גנטיים [**מקור**]. חלבון גידול **P53**, המכונה גם **p53**, הוא אנטיגן תאי גידול **p53.** מקור האיור **ויקיפדיה**.

שלושים וחמש שנות מחקר על ה – p53 (איור למעלה. מקור ויקיפדיה) הולידו יותר מ-68,000 מאמרים וסקירות, ועדיין ידוע רק מעט על מדכא הגידולים העיקרי הזה [מקור]. בשנים האחרונות, התברר שהאיזופורמים השונים (ראו הערה להלן,.) של p53 ממלאים תפקיד חשוב בוויסות גורל התא בתגובה ללחצים שונים שמופיעים על תאים נורמליים או בריאים על ידי ויסות דיפרנציאלי של ביטוי גנים. הערה: איזופורמים או "גרסת חלבון", הוא חבר במערך של חלבונים דומים מאוד שנוצרים בתהליכים טבעיים בגוף ומקורם בגן יחיד למשל p53 או משפחת גנים והם תוצאה של הבדלים גנטיים [מקור]. מקור האיור ויקיפדיה.

בהיעדר מספיק חיידקים פרוביוטיים נושא שמכונה דיסביוזיס גם הנגיפים עלולים להתפרץ ולגרום למחלות ויראליות. בנוסף, להרכב החיידקים במעי שלנו יש גם השפעות אפיגנטיות. המשמעות היא שדיסביוזיס יכול לגרום להשפעה שלילית על הגנים ולגרום גם בדרך זו להתפרצות של מחלות.

מדכא הגידול p53 זכה לכינוי "שומר הגנום", לאור תפקידו המכריע בשמירה על יציבות גנטית ומניעת היווצרות סרטן. כדי לקבל תפקיד זה, לאחר הפעלתו לאחר פגיעה בתאים, p53 גורם למספר תגובות תאיות, כגון תיקון תאים והישרדות או מוות תאי מתוכנת.

לגן p53 שבגוף האדם שני פנים – פן מועיל וטוב שהוזכר (שומר הגנום) ופן רע ומזיק [מקור]. השבתה של הגן הזה היא אירוע שמתרחש בגוף ומה שמוגדר כאירוע השכיח ביותר בסרטן בבני אדם. הצד השני של הגן נחשף על ידי חיידק מעי שלא מגיב לאנטיביוטיקה או לתרופות נוגדות סרטן או נוגדות דלקת בהן נוגדי דלקת לא סטרואידיים (NSAIDs), תרופות נגד צרבת מקבוצת מעכבי משאבות פרוטונים, תרופות אנטי־פסיכוטיות ומטפורמין, שקשורות גם לירידה במגוון החיידקים במעי ולעלייה בשכיחות של חיידקים פתוגניים במערכת העיכול. כלומר מדובר בחיידק שאיננו חיידק טוב ומאפשר שינוי בגן מוטציה בנוכחותו ובהמשך סרטן [מקור]. יודגש נחוצים חיידקים שחיים במעי הגס כדי לייצר את המהפך של מדכא הגידול p53 לגורם גידול סרטני. העדר חיידקים טובים, דיסביוזיס, מאפשר את נוכחותו ומיילד את הצד השלילי של הגן. חלבוני p53 מוטנטים (שעברו מוטציה) לא רק מאבדים את פעילותם מדכאת הגידול, אלא לעיתים קרובות מקבלים פונקציות אונקוגניות נוספות המעניקות לתאים הרעים דווקא יתרונות צמיחה והישרדות הסרטן עקב כך. [מקור]. כך, מוטציה סרטנית קלאסית מתפתחת ומתפקדת באין מפריע באיבר למשל, בסרטן השד, בלוקמיה, גם סרטן המעי הגס [מקור]

כשהמעי הגס נטול מיקרוביום חיובי או חסר אותם חיידקים ידידותיים (כמו לאחר נטילת אנטיביוטיקה, תרופות אנטי סרטניות, שהורגות חיידקים טובים, תרופות נוגדות דלקת בהן נוגדי דלקת לא סטרואידיים (NSAIDs), תרופות נגד צרבת מקבוצת מעכבי משאבות פרוטונים …) מסתבר שמי שהופך אותה לאונקוגנית (מעודדת גידולים) זה המצב בו נעדר מזון סיבי. סיבי תזונה שמפעילים, ומזינים את המיקרוביום, וספציפית מחסור במטבוליט בשם – פוליפנול מסוג חומצה גאלית שנחשבה עד כה לתוסף בריאותי

[מקור1, מקור2].

בקרב חיידקי המעי הגס בולט חיידק ה-E. coli. הוא נחשב לחיידק העיקרי במעי הגס. הוא ככלל חיידקי המעי חי בסימביוזה עם הגוף. מצד אחד, החיידקים מעכלים ומפרקים סיבים בלתי מסיסים, או סיבים תסיסיים ויוצרים חומצות שומן קצרות שרשרת, כמו גם ויטמינים כגון ויטמין K ויטמינים ממשפחת B, ובמרבית היונקים (אך לא אדם) אף ויטמין C, ומצד שני

החיידקים הטובים תופסים מקום, ובנוכחותם בו הם מונעים מחיידקים פתוגניים ווירוסים אשר נכנסים ורוצים להשתקע ברקמות לבצע את זממם.

תפקיד הגוף להקנות תנאי סביבה טובים לגידולם של החיידקים, החל בחומרי מזון חיוניים וכלה בטמפרטורת גידול מתאימה וסביבת pH הולמת.

המחקר כיום מציע על תהליכי שינוי שאוכלוסיית המעיים עוברת במשך חיי אדם וכי תפריט התזונה עשוי להיות אחד מגורמי ההשפעה הגדולים ביותר על הרכב ה microbiota [מקור].

בצקות וחיידקי המעי הגס – דלקת כליות אינטרסטיציאלית (פרסמתי עליה מאמר כאן) היא הפרעת כליות שבה המרווחים בין צינוריות הכליה הופכים נפוחים (דלקתיים). מצב כזה יכול לגרום לכשל פעולת הכליות ואחד התסמינים שלו הן בצקות.

אחד מגורמי הזיהום העיקרי גם במחלה זו הן תרופות. יש מקרים שהנזק מגיע לגוף האדם מחיידקים סלילוניים מהסוג Leptospira (שמקורם בעכברים וחולדות) ומכאן השם המקובל כיום לזיהום זה "לפטוספירוזיס", וגם מאחד מהחיידקים שדרים במעי הגס: Proteus, Klebsiella, E. Coli. חיידקי המעי הגס האלה חודרים דרך רירית המעי לדם, או מתרבים באזור סביב פתח השופכה ומשם הם ממשיכים וחודרים לשלפוחית, ממנה הם עולים במערכת השתן לכליה. החיידקים נעשים אלימים. בדרך כלל הנזק מהחיידקים האלו מתחיל בדרכי השתן המאפשרות להם להגיע לכליה וגרימת מחלה שמובילה למוות, כמו Pili או Fimbria – שהם שלוחות חלבוניות שמאפשרות עיגון לאפיתל של מערכת השתן. החיידקים האלו מפרישים רעלנים שממיסים את רקמת המשתית (סטְרוֹמַה, רקמת חיבור) ומאפשרים את חדירת החיידק [מקור]. לגוף הגנות מפני התופעה, אבל לא נוכח "טיפול" ממושך או בלתי הכרחי באנטיביוטיקה. נדרש ידע חדש כמו שיטת המזון כתרופה ו"לחיצות ההחלמה" שהניסיון מלמד שיעילותם רבה.

נשארו לך שאלות

אשמח להשיב על כל שאלה

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

מאמרים אחרונים

נשלח ב כללי

אוכלוסיית המעי הגס חיידקים טובים, דיסביוזיס ו "שומר הגנום" גן p53

תכולת סיבים גבוהה יותר מביאה ליותר חומרים מזינים במעי.

על המחלים ועל המבקש לאזן את בריואתו לטפח את המיקרוביוטה.

למאמרי – רוצה להחלים מפגיעה במערכת העיכול ללא תרופות?

למאמרי – סיבו Sibo צמיחת יתר של חיידקי המעי הדק

למאמרי – חזרה לבסיס – עקרונות צירופי המזון

למאמרי – הגיל השלישי, תאוותיה של הזיקנה – ואיך להתבגר יפה, טוב ובריא – כאן

למאמרי – חומצה אלפא לינולנית משפרת את תוחלת החיים – צריכה גבוהה של חומצות שומן מצמחים נחשפה כגורם שמאריך את החיים – כאן.

למאמרי להתסיס שיבולת שועל – מתכון וכל הסודות.

ניתן לסווג את החיידקים הקומנסליים המאכלסים את המעי האנושי לארבע משפחות: Firmicutes, Bacteroidetes, Actinobacteria ו Proteobacteria.

חלק מהמצבים כמו השמנת יתר, סוכרת, מחלת קרוהן, אוטיזם ודיכאון נקשרו לרמת ההפרש של Bacteroides ו- Firmicutes, ולכן קשורים להרכב מיקרוביוטה ספציפי [מקור].

למתכון מי השעורה – כאן

החיידקים הטובים תופסים מקום, ובנוכחותם בו הם מונעים מחיידקים פתוגניים ווירוסים אשר נכנסים ורוצים להשתקע ברקמות לבצע את זממם.

המחקר כיום מציע על תהליכי שינוי שאוכלוסיית המעיים עוברת במשך חיי אדם וכי תפריט התזונה עשוי להיות אחד מגורמי ההשפעה הגדולים ביותר על הרכב ה microbiota [מקור].

אשמח להשיב על כל שאלה

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

מאמרים אחרונים

כתיבת תגובה לבטל

ירון מרגולין בפייסבוק

מאמרים אחרונים

קטגוריות