התכנית לשיקום הכליות פרק ג

הכליות – מקור הצילום בצילום מסך מהמאמר: "Healthy kidneys, healthy life" כאן

לתחילת המאמר לפרק א', לפרק ב'

ערכת קו ההגנה הראשון של ירון מרגולין – קו ההגנה הראשון נחלש ומייצר מחלות ניווניות קשות שקשיות העורקים בבסיסן – תהליך ההחלמה מתחיל בהגמשת הצנרת מחדש כשבהמשכו הפחתת יתר לחץ דם, כולסטרול, גלוקוז וסופו בהחלמת אברי הגוף הפגועים כגון הכליות. – תהליך זה מתעצם בעזרת תמצית זרעי ענבים – (תוסף מזון רב עוצמה שעובר דרך מחסום הדם-מוח ומחזק את מערכת העצבים 200 מ"ג) במינון של 500 מ"ג לחולים שמדד גמישות עורקיהם דורש זאת ובמיוחד במצבי אנמיה מסיבה של אבדן גמישות צנרת העיכול – יש לקחת כל יום למשך 3 חדשים. יין אדום נטול סולפיד הוא תשובה מתאימה למקרה זה. תמצית זרעי ענבים יכולה לשנות את כל משק הברזל בגופם, ביחד עם תוסף קואנזים קיו- 10 (400 מ"ג) יכול להפחית כולסטרול, להוריד לחץ דם ולשפר את תפקוד הכליות והריאות. תוסף קואנזים קיו-10 מסיס בשומן ופעיל בתוך התאים, נטילה של 400 מ"ג ליום למשך 4 חודשים (שימוש בכמוסות שמכילות ג'ל, מאפשרות לקחת מינון מופחת) – ויטמין C הוא ויטמין מסיס במים, מינון של 500 מ"ג יעיל לעבודתו בזרם הדם, אך אינו מספיק – הכליות מחלימות כשזרם הדם שופע חומרי הזנה בריאים והוא עצמו נקי – לויטמין C תפקיד מאוד חשוב בתהליך זה. ויטמין C פועל גם להעשרת ייצור הגלוטתיון בגוף (בו ידובר במאמר שנושאו התרופות הטובות והרע). מינון מומלץ של ויטמין סי 3000 מ"ג – לחלק לאורך היום, וכשיש חשש להיחשפות לוירוס הקורונה להעלות אותו ל 5000 מ"ג), חומצה אלפא ליפואית הוא התוסף מזון הכי יעיל בתוך התאים, מעטים יודעים שמדובר ביסוד לאומגה 3 שבעזרתו הגוף משלים את חסרי האומגה 3 הנדרשים לו. חומצה אלאפא ליפואית לוקחים בהשגחה ויש להגיע שוב ושוב לקליניקה לבחון אם המינון מתפקד נכון. אין לקחת אותה מעל ל 3 חודשים וזו בעיה כי היא מגוננת על האברונים שבתוך התא מחימצון והחלמת הכליות יכולה להתארך מאוד. מומלץ ליטול ALA – חומצה אלפא ליפואית במינון של 600 מ"ג שפעילה הן בזרם הדם והן בקרומי התאים – כי חומצה אלפא ליפואית מיוחדת בכך שהיא מסיסה גם במים וגם בשומן.
וויטמין E מסיס בשומן, בטוח מאוד לשימוש, אבל לטווחים קצרים גם הוא נדרש למעקב, בעל השפעה גדולה על מערכת החיסון ונטילתו חשובה במיוחד בגיל המבוגר, אני ממליץ על מינון של 400 יב"ל ליום, ויטמין E יעיל בקרומי התאים – (מומלץ ליטול אותו רק כתוסף טבעי ומסוג די-אלפא-טורופרול), ויטמין E מסייע לתהליכי ג גמישות העורקים אבל יש לשקול אפילו יותר ממינון כמו למשל 500 – 800 יב"ל ליום (של ויטמין E). במקרי האנמיה היא אחת הצרות הגדולות בתהליכי החלמת הכליות הסוררות (מופיעה בדרך-כלל יחד עם שלב היציאה מסכנת חיים בטיפולי ההחלמה אך עלולה לדרדר את המצב, אם לא תטופל נכון, נושא שניכר בעליה במדד האוראה, עליה אני מרחיב בפרק ו' של התכנית שלי – כאן, ירידה של ברזל והמוגלובין). טיפול בהחלמת הכליות הסוררות כולל התמודדות עם מצבי אנמיה ויש לשקול גם נטילה במינון של 3,200 יב"ל ליום. יש לדעת שויטמין C וחומצה אלפא ליפואית יכולים למחזר ולהשיב לוויטמין E ולגלוטתיון את צורתם הפעילה ובכך להגביר את האפקט של ההחלמה והגמשת העורקים. בנוסף לכך אין הוכחה לטענה שויטמין C משפיע לרעה על אבנים בכליות! יש להקפיד על נוכחות מאוזנת של מינרל אבץ (נבט חיטה, עדשים), מגנזיום (400-500 מ"ג ליום) ושל הקרואטנואידים (מגוון פרות וירקות) וגם של הסיבים התזונתיים – ההמלצה שלי ליטול כפית פסיליום 100% ליום כשמדובר ב95% הנפוץ בארץ יש ליטול כף בבקר וכף בערב. כשהאוראה יורדת יש להוסיף כף פסיליום (הגענו ל 3 כפות ביום וליטול אותה עם לימון. במצב זה נוטלים גם גלוטמין – על הגלוטמין כאן) חומצה אלג'ית (Ellagic acid). משמשת לתיקון מערכת החיסון של דופן המעי ולניקוי אבר הכליות מכספית היא אחד הנזקים הגדולים ביותר לכליה. מינון 500 מ"ג. השימוש המוצע הוא ליטול 2 טבליות פעמיים ביום. בנוסף לאגוז ברזיל אחד שמכיל סלניום גם הוא מטהר את הכליות מחומרים כימיים הרסניים.  
ויטמין 3D קשור גופרית – נמצא שחשיפה לשמש (רבע שעה בבקר) גורמת בגוף ליצירת ויטמין 3D קשור גופרית, שהוא מסיס מים ופעיל. כך, ויטמין D מגיע ביתר קלות לכל חלקי הגוף ואין הוא זקוק לאמצעי הסעה שם, כמו למשל כולסטרול LDL. צרכו ירקות מכילי גפרית: נבטי ברוקולי, בצל, רוקט, חרדל וגרגרי חרדל – ולמי שמותר צנון או 3 שיני שום ביום, או אספרגוס כדי שתהיה די גופרית לשם כך.
גלוטמין (Gln) המגן הגדול על בריאות האדם –  הגלוטמין חיוני למטבוליזם ולתפקוד המוח. הוא חוצה בקלות את מחסום הדם-מוח שבו הוא הופך לחומצה L-גלוטמית. והחומצה הגלוטמית חיונית לתפקוד תקין של המוח [מקור1מקור2]. גלוטמין הוא חומר התזונה העיקרי לתאי רירית המעי, מהווה גורם קריטי בתפקוד הלב ובשמירה על תקינות מערכת הדם, מכאן חשיבותו העצומה לתחזוקת הכליות, להגנה בפני מצבי אנמיה, אסטמה, בצקות ומערכת העצבים – אני ממליץ על 500 מ"ג ליום.
פיטוסטרולים הם מגן רב עוצמה הפועל על ולמען שלמות דופן העורקים, הכוסמת הירוקה מכילה אותו, אבל יש להוסיפו 2 מ"ג ליום עד שאפשר להשתחרר מעט ממנו. אזהרה – הגם שאלו בטוחים לשימוש וניתן למעשה ליטול אותם כל החיים לא כן התוספים הבאים: ברזל – הברזל מחמצן יש ליטול אותו רק כשהוא קשור לתרכובת אורגנית הכי טוב ליטול אותו מהתזונה, כ-20 – 30 מ"ג ביום, במשך לא יותר מ 3 חודשים ורק תוסף ברזל ביסגליצינאט. אין לקחת תוסף ברזל לחולי כליה ללא בדיקה חוזרת אצל הרופא יתר ברזל יכול להביא לאסון חימצוני! ויטמין A (אסור ליטול כתוסף ויטמין A), ניאצין B3, B2, יוד, סלניום (מותר רק עד מינון 400-5000 מק"ג ליום, וויטמין D3 -20000 יב"ל פעמים ביום 10000 יב"ל בבקר ו 10000 יב"ל בערב. ישנה טענה שלויטמין D3 השפעה שלילית על אבנים בכליות ועל ספיגת ברזל משום שהוא מעלה את רמת הסידן בדם – מינון של 5000-8000 יב"ל של ויטמין D3 נחשב בטוח לחלוטין. השתמשו בעת הצורך בויטמינים, הכינו אותם לבד בבית למשל פקנוגנול כאן המתכון לפקנוגנול ביתי, והוסיפו מינרלים לתזונתכם הם מיטיבים עם העורקים מחזקים את קו ההגנה הראשון של הגוף גם אינם יקרים יש לצרוך כל אלו או אחד מהם אך ורק אם רופא שמכיר היטב את מצבכם הרפואי מאשר זאת!!! בצילום בצילום ירון מרגולין, פרוזדור רווי קריסטלים – עמק הלואר, צרפת. Yaron Margolin at the amazing LE CHÂTEAU DE BEAUVOIS.

שעון חיי האדם או קיצור הטלומרים בתאי גופנו

קיצור טלומרים (Telomeres) בבני אדם הוא אחד האתגרים העומדים בפני מוביל תהליכי ההחלמה. קיצור טלומרים בבני אדם הוא גילוי חדש שמלמד שהוא יכול לגרום להזדקנות משוכפלת, החוסמת חלוקת תאים. טלומרים מורכבים מחלבוני טלומרים (Telomere protein) ו-DNA של טלומרים [מקור]. המבנה והתפקוד של הטלומרים מופרע, ומפסיק לתפקד כאשר אורך חיי התאים מתקצר וכתוצאה מכך ניכרת חוסר יציבות גנומית וסיכון מוגבר למחלות [מקור]. נראה שמנגנון זה מונע גם חוסר יציבות גנומית וגם מעודד את התפתחותה של מחלת הסרטן בתאים אנושיים. תהליך זה מתרחש על ידי הגבלת מספר חלוקות התאים שלנו. כלומר בלימת המשך החיים. החוקרים גילו כי טלומרים מקוצרים פוגעים גם בתפקוד החיסוני, והם קשורים לתחלואה ותמותה מואצת בקרב בני אדם, נושא שעשוי גם להגביר את הרגישות לסרטן [מקור], וגם מחלת הכליות נקשרת בו. [מקור1, מקור2, מקור3]

בשלהי המאה ה-20 חשפו המדענים מידע מועט ביותר על התהליכים הפיזיולוגיים הגורמים להזדקנות ועל האופן שבו הם מבוקרים. הוא הנושא המסקרן כיום ואחת הסוגיות המדעיות החשובות ביותר שמתחננות לפתרון ומחלת הכליות נקשרת בה [מקור1, מקור2]. מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מצביעים על מערכת תאית אשר אופן פעולתה, לפחות כפי שהוא מתואר כיום בידי המדענים, דומה מאד ל

שעון-חיים דמיוני ה"מכתוב" של אנשי הדת הערבית. או ספר החיים והמוות של האל השופט ביום כיפורים את האדם.

מדובר במערכת ביולוגית, זעירה, הקובעת את אורך קצותיהם של הכרומוזומים בתא ובהמשך את אורך חיי התאים. קצוות אלו, הם שמכונים טלומרים, (Telomeres מיוונית: "טלוס" = קצה, ו"מרוס" = חלק) נחשבו במשך זמן רב כבעלי חשיבות מבנית בלבד. כיום הם נמצאים במרכז הבימה, וויכוח חריף ניטש סביב שאלת תפקודם. שתי פריצות דרך חשובות חלו בעת האחרונה במחקר בתחום זה. הן מספקות תשובות חלקיות, ומעלות שאלות רבות נוספות.

ניתן להגדיל או להקטין את שיעור קיצורם של הטלומרים על-ידי גורמי אורח חיים מתאים וייחודי. בעזרת בחירה טובה יותר של תפריט תזונה, פעילויות גופניות והרפית כיווצי שרירים כרוניים. הוא הבסיס לגישת ההחלמה החדשה ועל כך להלן,

[מקור]

הטלומרים כל הזמן מתקצרים, הבעיה שלטלומרים קצרים מדי, יש פוטנציאל להתפתח מהמבנה הסגור המשוער שלהם. התא עשוי לזהות את הגלישה הזו כפגיעה ב- DNA ומיד לאחר מכן הוא פשוט מפסיק לגדול, ונכנס לתהליך של קמילה, ניוון והזדקנות סלולרית (הזדקנות של מרכיבי התא הזעירים), או שהוא מתחיל הרס עצמי מתוכנן של התא עצמו (אפופטוזיס). כל זה מתרחש, גם בהתאם לרקע הגנטי של התא (מצב p53 –  חלבון מדכא גידולים המקדם אפופטוזה או מוות תאי בתגובה לנזקי DNA. מכונה כאמור p53 , הוא חלבון ציטופלזמטי [מקור]). טלומרים לא מכוסים גורמים גם לאיחוי כרומוזומלי. מכיוון שלא ניתן לתקן נזק כזה בתאים סומטיים או האיקריוטים כלומר בתאים רגילים, כלומר תאים נושאי גרעין (האיקריוטים) או כל אחד מתאי הגוף שאינו תא מין (הוא שמכונה תא סומטי), התא עלול במצב של איחוי כרומוזומים להיכנס לאפופטוזיס [מקור]. מחלות רבות הקשורות להזדקנות מקושרות לטלומרים מקוצרים. האיברים במצב כזה הולכים ומתדרדרים ככל שיותר תאים נפגעים מכך ומתים או נכנסים להזדקנות הסלולר.

יצויין כי בעוד שקיצור הטלומרים  telomeres הוא תהליך טבעי, נזק מצטבר בתאים הוא כבר מחלה וגורם שיכול להאיץ אותה ולקצר את חיי האבר, או חלק מחלקיו. תאים פגומים ואורך טלומרים קצר יותר  (TL) נקשרים כיום למחלות בהן האבר נפגע כרוניות נושא דיוננו ואחד האתגרים שרפואת הממסד מתעלמת מהם. Acute kidney injury (AKI) בהבדל ממחלת כליה כרונית (CKD), אי־ספיקת כליות Chronic Kidney Disease (CKD), Renal Failure היא סוג זה של נזק לכליות.  הטלומרים  Telomeres המתקצרים חייבים לקבל הארכה. מסתבר שטיפול במזון כתרופה או בעזרת תוכנית מזון כתרופה כוללת בתוכה תוכנית למניעת הנזק החמצוני של אזורי הטלומרים ואיזון ה-pH, כלומר על-ידי גישה חדשה אפשר להוביל את הכליות או האבר הפגוע לשינוי מגמה ולהגן על הגוף, בראש ובראשונה להגן על ה- ה- DNA ובשניה על ה-הטלומרים כלומר שיטה שמאריכה את חיי המטופל ומעוררת את תהליכי ההחלמה של הכליות.

בשלהי המאה ה-20 חשפו המדענים מידע מועט ביותר על התהליכים הפיזיולוגיים הגורמים להזדקנות ועל האופן שבו הם מבוקרים. שאלה זו נחשבת כיום כאחת הסוגיות המדעיות החשובות ביותר הדורשות פתרון ומחלת הכליות נקשרת בה [מקור1, מקור2]. מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מצביעים על מערכת תאית אשר אופן פעולתה, לפחות כפי שהוא מתואר כיום בידי המדענים, דומה מאד לשעון-חיים דמיוני ה"מכתוב" של אנשי הדת הערבית. מדובר במערכת הקובעת את אורך קצותיהם של הכרומוזומים בתא. קצוות אלו, מכונים טלומרים, (Telomeres מיוונית: "טלוס" = קצה, ו"מרוס" = חלק) נחשבו במשך זמן רב כבעלי חשיבות מבנית בלבד. כיום הם נמצאים במרכז הבימה, וויכוח חריף ניטש סביב שאלת תפקודם. שתי פריצות דרך חשובות חלו בעת האחרונה במחקר בתחום זה. הן מספקות תשובות חלקיות, ומעלות שאלות רבות נוספות.

ניתן להגדיל או להקטין את שיעור קיצורם של הטלומרים על ידי גורמי אורח חיים מתאים וייחודי. בעזרת בחירה טובה יותר של תפריט תזונה, פעילויות גופניות והרפית כיווצי שרירים כרוניים.

[מקור]

למאמרי: קרום התא – הממברנה והדלקת הכרונית

-ה TTAGGG

בכל אחד מתאי גוף האדם מצויים 46 כרומוזומים. כל כרומוזום מכיל גדיל ארוך של החומר התורשתי – דנ"אDNA ועליו מסודרים זה אחר זה הגנים. לכל כרומוזום שני קצוות – טלומרים – ולהם מבנה ייחודי השונה מזה של האזורים האחרים בכרומוזום. בטלומרים נמצאת יחידה קצרה וקבועה החוזרת על עצמה אלפי פעמים, ובה מצוי רצף של הבסיסים טימין (T), אדנין (A), וגואנין (G). הם מופיעים בסדר הזה: TTAGGG. בזכות מבנם המיוחד מסוגלים הטלומרים להגן על הכרומוזום, בדומה לדרך בה מוגן שרוך נעל על ידי האגלט (קצוות השרוכים העשויים פלסטיק): קצוות חשופים, אשר אינם מוגנים על ידי טלומרים, עלולים "להיאכל" בידי חומרים מזיקים המצויים בתא, עד שבסופו של דבר יפגעו גם גנים המצויים בקרבת הטלומר [מקור]. קצוות חשופים של כרומוזומים נוטים גם להידבק לכרומוזומים שכנים, ולגרום לעתים לשבירתם. כאשר לוקחים תאים מגופו של אדם ומגדלים אותם בצלחת תרבית, התאים גדלים ומתחלקים כמה עשרות פעמים, ולאחר מכן מפסיקים לגדול ומתים. זהו מעין תהליך של "הזדקנות" המתרחש בצלחת התרבית ויש לו נקודת סוף. היא ה"מכתוב", שהוזכר לעיל.  בשנים 1975– 1977 הבחינה  החוקרת הדגולה וכלת פרס נובל (2009)  קרול גריידר (Greider)  בתופעה מעניינת: הטלומרים של תאי אדם בתרבית הולכים ומתקצרים בכל מחזור של חלוקה. לא רק זאת: ככל שאורך הטלומרים בתאי התרבית היה מלכתחילה, בעת שנלקחו מהאדם, קצר יותר, למשל אצל אדם זקן, כך קטן מספר הפעמים שתאים אלה התחלקו בתרבית עד מותם. כלומר, היה אפשר לחזות את משך חיי התאים בתרבית על פי אורך הטלומרים שלהם. גריידר לקחה תאים מאנשים בני גילים שונים, ומצאה שבאופן כללי ככל שהאדם היה מבוגר יותר, הטלומרים בתאיו היו קצרים יותר, והתאים שנלקחו ממנו התחלקו בצלחת התרבית מספר פעמים קטן יותר.

הכליות – מקור הצילום בצילום מסך מכאן

בכל אחד מתאי גוף האדם מצויים 46 כרומוזומים. כל כרומוזום מכיל גדיל ארוך של החומר התורשתי – דנ"א – DNA ועליו מסודרים זה אחר זה הגנים. לכל כרומוזום שני קצוות – טלומרים – ולהם מבנה ייחודי השונה מזה של האזורים האחרים בכרומוזום. בטלומרים נמצאת יחידה קצרה וקבועה החוזרת על עצמה אלפי פעמים, ובה מצוי רצף של הבסיסים טימין (T), אדנין (A), וגואנין (G). הם מופיעים בסדר הזה: TTAGGG [מקור]. בזכות מבנם המיוחד מסוגלים הטלומרים להגן על הכרומוזום, בדומה לדרך בה מוגן שרוך נעל על ידי האגלט (קצוות השרוכים העשויים פלסטיק): קצוות חשופים, אשר אינם מוגנים על ידי טלומרים, עלולים "להיאכל" בידי חומרים מזיקים המצויים בתא, עד שבסופו של דבר יפגעו גם גנים המצויים בקרבת הטלומר [מקור]. קצוות חשופים של כרומוזומים נוטים גם להידבק לכרומוזומים שכנים, ולגרום לעתים לשבירתם. הוא שנקרא למעלה: איחוי כרומוזומלי [מקור]. כאשר לוקחים תאים מגופו של אדם ומגדלים אותם בצלחת תרבית, התאים גדלים ומתחלקים כמה עשרות פעמים, ולאחר מכן מפסיקים לגדול ומתים. זהו מעין תהליך של "הזדקנות" המתרחש בצלחת התרבית ויש לו נקודת סוף. היא ה"מכתוב", שהוזכר לעיל. 

אורח חיים, מזון מעובד “Ultra-processed” [שהתוקף שלו הוארך (בעזרת חומרים משמרים), חומרים שמשפרים טעם, מרקם ונראות (טעם וריח, מייצבים) גם אוכל שמועשר בשומן זול (סויה, קנולה ותירס), שומן טראנס ו/או נתרן ו/או סוכר] נחשפו כמי ששויים להשפיע לרעה על תוחלת חיינו בשל השפעתם האיומה על אורך הטלומרים שבכרומוזומים של תאי גופו.

[מקור].

נמצא שבכל פעם שתא מתחלק לשני תאים-"בנים", מופעלת מערכת אשר מייצרת העתק מושלם של כל אחד מן הכרומוזומים, כך שבסוף תהליך החלוקה נמצאת בכל תא-בן מערכת שלמה של כרומוזומים [מקור1, מקור2]. ואולם, אופן פעולתה של מערכת ההכפלה אינו מאפשר לה להגיע ממש עד לקצה הכרומוזום. בשל כך, בכל מחזור חלוקה מאבדים הטלומרים כמה מאותן יחידות שחוזרות על עצמן ומרכיבות אותם [מקור]. על מנת לפצות על תהליך זה,

קיים גם מנגנון שתפקידו להאריך את הטלומרים.

אנזים הקרוי טלומראז, הוא שמוסיף לטלומרים המתקצרים את אותן יחידות. תאי גזע שונים בנושא זה ואינם מוגבלים באורך הטלומרים בחלוקתם. תאים חדשים עם טלומרים ארוכים נוצרים בגוף כל הזמן על-ידי תאי גזע, ותאי גזע אלה שומרים על אורך הטלומרים שלהם.

קיימים מנגנונים שונים לשמירה או שחזור אורך הטלומרים, והעיקרי הוא פעילות הטלומרז, ריבונוקלאופרוטאין המסוגל להאריך את הטלומר.

בהעדר שיקום, אורך הטלומרים מתקצר עם כל חלוקת תאים אורכו, ומתקצרים חיי האבר ובהמשך חיי האדם; כאשר הטלומרים מגיעים לסף אורך קריטי, הם גורמים לחיסול מחזור התא המכונה התבגרות סלולרית, וייתכן שאחריו ימות התא. בהתחשב בתפקידם בהזדקנות הסלולר, טלומרים נחשבים כמעורבים גם בהזדקנות אורגניזמית ובהזדקנות [מקור].

הזדקנות היא גורם משמעותי לדעת רבים להתקדמותה של מחלות הכליות, אפילו במקרים של מחלת כליות כרונית (chronic kidney diseas), ומחקרים אפידמיולוגיים זיהו שאנשים מבוגרים גם יותר נוטים להפרעות שונות הן בנוזלים והן באלקטרוליטים (מובילי יסודות ההזנה בתוך הגוף) הנגרמים על ידי מחלות כליות [מקור1, מקור2]. הכליות מושפעות באופן משמעותי משינויים אנטומיים ותפקודיים עמוקים הנגרמים על ידי תזונה שגויה לאורך שנים, בהחלט נושא שתלוי בזמן או בגיל, אבל סיבתו תזונה גרועה ממושכת לא הגיל עצמו. העקבות השליליות שנחצבות בגוף, ושינויים שמובלים לאורך זמן בגללם התגלו כמובילים לירידה בקצב הסינון הגלומרולרי, ירידה בריכוז השתן וביכולות הדילול, ירידה בהחמצת השתן ופגיעה בפינוי אשלגן [מקור].

מחקרים רבים הוכיחו שתאים בתוך קליפת הכליה האנושית עוברים קיצור טלומרי עם הזמן

[מקור1, מקור2, מקור3]. לכן, קביעת מסלולי האיתות המרובים, כגון p53/p21 ו-p16INK4a, הקשורים לטלומרים ולמחלות כליה בהמשך, נראית לחוקרים כמי שעשויה להיות חשובה לטיפול במחלות כליה הנגרמות על ידי קיצור של טלומרים [מקור].

 באמצעות אי פעילותו של האנזים שנקרא פלימראז הטלומרים שלנו מתקצרים

מחקר מיוני 20 בג'ורנל הרפואי The Americal Journal of Clinical Nutrition מבהיר שצריכה של מאכלים אולטרה מעובדים מקצרת את החיים עקב קיצור אורכם של הטלומרים  (TL).

פולימראז הוא האנזים שתפקידו העיקרי הוא להשלים את גדיל ה-DNA

ה-Telomerase reverse transcriptase הוא פולימראז DNA תלוי-RNA בעל שני מרכיבים עיקריים: Reverse Transcriptase (שמו של האנזים ניתן לו בשל כיוון פעולתו ההפוך. [מקור]) ו-RNA .[מקור1, מקור2, מקור3]. רכיב ה-RNA של רצף הטלומראז משלים תבנית ל-TTAGGG של הטלומרים, ורכיב ה-Reverse transcriptase עוזר להוסיף יחידות של שישה זוגות בסיסים לקצוות הכרומוזומים במחזורים חוזרים [מקור1, מקור2]. בשיטה זאת הטלומראז מסייע להשמרותו של אורך הטלומרים (TL) בתאי גזע אנושיים, בתאי רבייה ובתאי סרטן [מקור]. טלומראז מופעל ברחם האם, עוד בהיותו אדם העובר ולצערנו גם בסוגים רבים של סרטן, אך נשאר לא פעיל במהלך התמיינות רקמות [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. בנוסף לכך, וכאמור לעיל הטלומראז מושבת ברוב סוגי התאים שלנו כאנשים בוגרים, וזה מה שמאפשר לטלומרים להתקצר עם כל מחזור של חלוקת תאים ובסופו של דבר להוביל לאי יציבות כרומוזומלית. שינויים מתרחשים בכליות במהלך ההתבגרות שלנו, תפקידי הטלומרים והטלומראז במחלות כליה, כולל קרצינומה של תאי הכליה (RCC), מחלת כליות כרונית (CKD), גלומרולוסקלרוזיס, פגיעה כלייתית חריפה (AKI) וכן במקרים של ציסטות כליות בכולן הם מככבים [מקור1, מקור2]. לפיכך, כדי להבין יותר את הגורמים למחלת כליות במהלך הזמן של חיי אדם, יש למרות תרדמת רפואת מוכרי הרצפטים קצת להתעדכן במתרחש.

TL הוא הסימן המקובל לאורך הטלומרים

הטלומרים בעיקר מגוננים על קצות הכרומוזומים ועל שלמות הגנום שלנו. מחקרם צבר בצדק עניין עצום בתחומי הביולוגיה השונים, החל מביולוגיה תאית ואפידמיולוגיה ועד אקולוגיה וביולוגיה אבולוציונית [מקור1, מקור2]. בהקשר לכך דווח כי רקמות הכבד של האדם איבדה 55 זוגות בסיס של DNA טלומרי בשנה [מקור]. וכן שקצב קיצור הטלומרים של תאי רירית הקיבה דומה לזה שנצפה ברקמת הכבד [מקור]. מטופלים הסובלים ממחלת כליות סופנית (ESRD) נמצא שהתקצרות הטלומרים בגופם של החולים קצרה ומואצת יותר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית [מקור1, מקור2]. הנתונים של נבדקים עם מחלת כליות כרונית (CKD), הנגזרים בעיקר משני מחקרים של חולי אי ספיקת לב חמורים, ומצביעים גם על מתאם חזק בין תפקוד כליות מופחת לבין אורך טלומרים (TL) קצר יותר (TL = אורך הטומרים), גם לאחר הניסיון לקשור בינם ובין גילו האמיתי של החולה [מקור1, מקור2]. המנגנון שבאמצעותו מווסת הקריאטינין על ידי הכליה, והקשר בין תפקוד הכליות ל- TL (אורך הטלומרים) ו/או קיצורו נמצא כמי שיכול לנבא את ההישרדות של המטופל כולל את אורך חייו [מקור1, מקור2]. כתוצאה מכך הדינמיקה של הטלומרים נקשרה לא רק לסיכויי ההישרדות האישיים, לתנאי צמיחה מוקדמים וגם ללחצים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים שונים. אלא בהחלט ובהרח עם יכולתו להחלים ועם חובתנו לסייע בהארכתם! 

טלומרים נחשבים לסמן ביולוגי שנקשר ישירות עם חשיפה לאתגרים סביבתיים ואורח חיים אישי כולל תפריט תזונה, התעמלות ואפילו מצב חברתי וכלכלי

 [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5, מקור6, מקור7].

[מקור].

נזק חמצוני – והדרך אל האור

מתח חמצוני נחשב כגורם מרכזי להתקצרות הטלומרים [מקור]. פרט לבעיית שכפול הקצה, מחקרים במבחנה הראו כי טלומרים צוברים נזקים עקב מתח חמצוני וכי לנזקי ה- DNA בתיווך מתח חמצוני יש השפעה רבה על קיצור הטלומרים in vivo (בחיי האדם עצמם, לא רק במחקר). ישנן דרכים רבות שבהן לחץ חמצוני, בתיווך מיני חמצן תגובתי (ROS), יכול להוביל לפגיעה ב- DNA; עם זאת, עדיין לא ברור אם השיעור המוגבר בטלומרים נגרם על ידי הרגישות הטבועה שלהם או פעילות מופחתת של מערכות תיקון DNA באזורים אלה [מקור]. למרות הסכמה רחבה של הממצאים, צוינו פגמים נרחבים בנוגע למדידה ודגימה של התופעה; לדוגמה, סוג של חשד ותלות ברקמות בגלל נזק חמצוני לטלומרים נחקר [מקור]. מחקרים מבוססי אוכלוסין, כלומר במציאות עצמה, הצביעו על אינטראקציה בין צריכת נוגדי חמצון לבין אורך הטלומרים.

באופן ספציפי יותר, צוות חוקרים בראשות סינדי לונג, פרופסור למדעי התזונה בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת מישיגן באן ארבור, מצא קשר בין שמירה על תזונה בריאה לבין אורך הטלומרים.

מרק ירקות של יודית (יהודית, השכנה שלי) עם נבטי כוסמת ירוקה חיים.

מתח חמצוני יכול לנבוע ממיני החמצן הריאקטיביים (ROS) הנוצרים ממקורות אקסוגניים (קרינת UV ומזהמים שנמצאים במזון), אך רוב ה- ROS התוך תאיים נחשבים כתוצר לוואי של מטבוליזם אירובי וייצור ATP במיטוכונדריה [מקור] כאן נכנסת רפואת המזון כהחלמה והשימוש שאני מכניס לצורך החלמת הכליות ברפואת עץ האורן – וליתר דיוק

זו סיבת השימוש בפקנוגנול ביתי בתהליכי שיקום הכליות והחלמתן וכן בתוספי המזון כגון Q10 במינונים גבוהים במיוחד.

כולם מגנים על המיטוכונדריה בפני ה-ROS. מצאתי שניתן למנוע נזק כזה על ידי מנגנוני הגנה המכונים הגנות נוגדות חמצון, או אף לתקן, במקרים מסוימים, את המצב לאחר התרחשות נזקים בעזרת נבטי הברוקולי ותוסף פוקוקסנטין עליו פרסמתי כאן. מסיבה שיש לדייק בתוספים ולהתאימם למצבי המיטוכונדריה לא ארחב כאן את הרשימה, כדי לא לעורר ניסיונות הרי אסון בקרב מחלימים. כשמדובר במחלת הכליות עם מדדי GFR נמוכים מ-30, כל תזוזה תזונית, כולל התרופות שלהם יכולה לערער את כל ההרמוניה הנדרשת לתחזוקת הגוף למען שיקומו. לחץ חמצוני הוא אפוא תוצאה של חוסר איזון בין הגנות נוגדות חמצון וייצור ROS. בשל תכולת הגואנין (G – נגזרת של פורין, המהווה מרכיב מרכזי בכל חומצות הגרעין.  בסיס חנקני.) הגבוהה שלהם, טלומרים נחשבים רגישים במיוחד לנזקים חמצוניים [מקור]. אם לא ימנע הנזק החמצוני של אזורי הטלומרים יוביל הדבר להצטברות של פגיעה ב- DNA ויחמיר את אובדן הטלומרים ובהמשך לירידה במדדי ה- GFR. למרות שנזקי חמצון עלולים לגרום לקיצור טלומרים באמצעות הפסקות דו-גדיליות ל- DNA, רוב אובדן הטלומרים עקב מתח חמצוני מתרחש במהלך שכפול ה- DNA כתוצאה מפגיעה ב- DNA חד-גדילי [מקור]. מכיוון שלאזורי טלומרים יש יעילות נמוכה של תיקון נזקי DNA חד גדילי, טלומרים המכילים נזק לדנ"א חד גדילי לא ישוכפלו במלואם בחלוקה הסלולרית הבאה. לכן, טלומרים המכילים נזק כזה ל- DNA יתקצרו יותר בעקבות החלוקה הסלולרית הבאה מכיוון שהרצף שמעבר לנזק יאבד [מקור]. קיימים מנגנונים שונים לשמירה או שחזור אורך הטלומרים, והעיקרי הוא פעילות הטלומרז, ריבונוקלאופרוטאין המסוגל להאריך את הטלומר. כאשר הטלומרים מגיעים לסף אורך קריטי, הם גורמים לבלימה קבועה במחזור התא שמכונה התבגרות סלולרית, וייתכן שכשהיא מופיעה כבר לא נוכל להציל את האדם [מקור]. חובת השימוש במפריט נוגד חימצון ובמדדי פקנוגנול וקו אנזים Q10 הכרחיים למהלך תקין של החלמה ממצבים קשים מאוד.

מבנה פשוט של מיטוכונדריה. התפקוד העיקרי של המיטוכונדריה הוא הפקת אנרגיה בתהליך נשימה תאית אירובית. בתהליך זה, חומרי מזון של התא מתחמצנים בנוכחות חמצן והופכים לפחמן דו חמצני – פד"ח ולמים תוך הפקת אנרגיה זמינה לתא, המועברת למולקולות ATP. מחוץ למיטוכונדריה, עובר הגלוקוז תהליך גליקוליזה ומפורק לשני פירוּבטים; אלה הופכים במיטוכונדריה לאצטיל קואנזים A (בקיצור אצטיל co-A) לשם כניסה למסלול הנקרא מעגל קרבס. במסלול זה אצטיל co-A מפורק, קבוצות COO עוזבות כפחמן דו-חמצני, נפלטות מולקולות מים, ונשאי האלקטרונים NADH ו-FAD נטענים באלקטרונים. אלקטרונים אלו מועברים לממברנה הפנימית של המיטוכונדריה, שם הם עוברים דרך שרשרת העברת אלקטרונים, תוך כדי שהם פולטים אנרגיה המנוצלת להעברת יוני מימן לצד החיצוני של ממברנת המיטוכונדריה ונוצר פוטנציאל חשמלי ומפל ריכוזים בין שני צידי הממברנה. האנזים ATP סינתאז, המצוי בממברנה, משתמש בפוטנציאל הממברנה ליצירת סיבוב מכני, ובעזרת סיבוב זה מצרף קבוצת זרחה ל-ADP, ליצירת ATP. במילים אחרות, יוני המימן נעים במורד מפל הריכוז שלהם (מהאזור החיצוני לאזור הפנימי של המיטוכונדריה) דרך סינתאזי ה-ATP שנמצאים בממברנה הפנימית תוך כדי שהם פולטים אנרגיה, אנרגיה זו מנוצלת לחיבור זרחה חופשית ל-ADP בקשר האוצר בקרבו אנרגיה. אנרגיה זו ניתנת לשימוש בכל פעילויות התא (היא נפלטת כאשר הקשר מפורק בתהליך הידרוליזה של ATP). מספר חומרים מזינים ממלאים תפקידים חיוניים בייצור ATP, במיוחד ויטמיני B וקו-אנזים Q10. הן במחזור קרבס והן בזרחון חמצוני, המולקולה NAD+, ומסונתזת מטריפטופן או מגרסאות של ניאצין (ניקוטינאמיד, חומצה ניקוטינית וכו'), היא פועלת כמקבלת אלקטרונים ותורמת אותם בשלבים שונים. FADH2 עושה את אותו הדבר, הוא מסונתז מריבופלבין ומשני ATP. בקומפלקסים האלו מעורב בתהליך הזרחון החמצוני, CoQ10 הוא מסייע בהעברת האלקטרון כחלק מסינתזה של ATP. קרניטין הוא נשא, שפועל כמעבורת לחומצות שומן במהלך חמצון בטא (ß), עוד על נושא זה במאמרי על השמן כתרופה – השמן של לורנצו  [מקור1מקור2מקור3]. התהליך שהופך שומנים למקור אנרגתי מעולה או לסינתזת ATP. פונקציות נוספות של המיטוכונדריה כוללות:
מטבוליזם של חומצות אמינו והומאוסטזיס
אפופטוזיס וויסות אוטופגיה
הומאוסטזיס סידן ופוטנציאל הממברנה
תפקוד מערכת החיסון
מטבוליזם של ברזל וסינתזה של heme
מטבוליזם של שומנים
מווסתות איתות נוירוטרנסמיטר
מייצרות מולקולות איתות (ROS ו-H2O2)
סינתזה של סטרואידים
תרמוגנזה
מקור האיור ויקיפדיה – כאן.

התפקוד העיקרי של המיטוכונדריה Mitochondrion הוא הפקת אנרגיה בתהליך נשימה תאית אירובית. כל מיטוכונדריה מכילה כ-17,000 פסי ייצור ביוכימיים, וכולם נועדו לייצר מולקולה בשם אדנוזין טריפוספט, או ATP וככל שהמיטוכונדריה נדרשת לספק יותר אנרגיה לאבר לשל ללב היא יותר נוכחת בתאיו. לכן מיטוכונדריות רבות קימות בתאים המרכיבים את הלב, את המוח ואת השרירים שלנו. למעשה, הלבזקוק כל כך לאנרגיה עד שנמצא בתאיו שכ- 40 אחוז מהחלל שלהם מכיל את תחנות הכוח המיטוכונדריאליות האלו. אפשר להבין מכך שכל שהגוף שלנו מכיל יותר מיטוכונדריה בריאות,יגדל מצב בריאותנו, חילוף החומרים ישתפר, וכן יכולתנו להתמיד ולקיים רמות גבוהות של פעילות לאורך זמן [מקור].

רדיקלים חופשיים הם מולקולות נוספות חזקות. הן פעילות מאוד, וגם מטפלות בגוף, מגיבות עם רקמות. רדיקלים חופשיים במינון נכון הם מתנה שהגוף מייצר לשמירה כי הם יכולים לעזור לו להילחם בזיהומים. עם זאת, בעודף, הם זורעי הרס, הם פוגעים ברקמת התא, שוחקים את הגוף, רומסים, שוברים, חותכים וגורמים לדלקת. הקלוריות הריקות של סוכרים, קרואסונים, לחם לבן, אורז לבן, בורקסים, קמחים ומזונות מעובדים אחרים מאלצים את המיטוכונדריה להישרף דרך כמות גדולה של זבל שרק מרשמי הכדורים משתווים לו – מה שיוצר רדיקלים חופשיים בכמויות אדירות [מקור]

– הדלק העיקרי והיסודי ביותר של גופנו. בשנת 1880 JA; אלברט פון קוליקר (Albert von Köllike) חשף את המיטוכונדריה בשרירים הרצוניים של חרקים. המיטוכונדריה או המיטוכונדריון מכונה בפי העם "תחנת הכוח של התא", ביטוי שטבע פיליפ סייקביץ במאמר בעל אותו שם משנת 1957 [מקור]. מספר המיטוכונדריות בתא יכול להשתנות מאוד לפי סוג הרקמה וסוג התא. לתא דם אדום בוגר למשל אין מיטוכונדריה [מקור], ואילו בתא כבד יכולות לפעול יותר מ-2000 מיטוכונדריות [מקור1, מקור2] המיטוכונדריה מורכבת מתאים המבצעים פונקציות מיוחדות. תאים אלה כוללים את הממברנה החיצונית (קרום התא), החלל הבין-ממברני, הממברנה הפנימית, הקריסטות והמטריצה. המיטוכונדריה דומה לייצור עצמאי שחדר לכאורה לתוך התא כידיד תומך מבפנים – היא האברון היחיד שיש לו DNA משלו. למרות שרוב ה-DNA של התא נמצא בגרעין התא, למיטוכונדריה יש כאמור גנום משלה ("מיטוגנום" mitogenome מכונה גם mtDNA) הדומה באופן מהותי לגנום חיידקי [מקור]. המיטוכונדריאלי עובר בירושה דרך האם, בניגוד ל-DNA הגרעיני, המכיל את המידע הגנטי שלך שירשת משני ההורים [מקור].הmtDNA רגיש יותר לנזק (כולל למוטציות) מאשר DNA גרעיני, ככל הנראה בגלל מחסור בהיסטונים להגנה על ה-DNA מפני נזק, הקרבה של mtDNA לייצור ROS, מערכות מוגבלת ומקשה על מלאכת תיקון DNA, יכולת הגהה מוגבלת גם במהלך שכפול ו-ROS, מיני חנקן תגובתיים, ומוצרים אחרים המיוצרים במיטוכונדריה תוקפים ועלולים לפגוע ב-DNA שלה. חלבונים מיטוכונדריאליים (חלבונים המתועתקים מ-DNA מיטוכונדריאלי) משתנים בהתאם לרקמה ולמין. בבני אדם, נמצאו 615 סוגים שונים של חלבונים רק במיטוכונדריה לבבית,[מקור] ואילו בחולדות נחשפו 940 חלבונים [מקור] נושא זה חשוב כדי להבין טוב יותר את התפקיד הרגיש ומאוד חשוב של המיטוכונדריה בתפקוד התא, ובמקרה שלפנינו כיצד להגן עליה מהרדיקלים החופשיים שתוקפים אותה.

מקורה של האנרגיה התאית, אם כך במיטוכונדריה חיוניות כמעט לכל תגובה ביוכימית ותהליך תאי גופנו. לכן, הגדלת תפקוד המיטוכונדריה היא אחת הדרכים היעילות ביותר להגביר את התהליכים הנדרשים לתחזוקה רציפה ויותר מכך להחלמת אבר מורכב וחכם כמו הכליות. איזון רמות האנרגיה הכוללות במקביל להגנה על האברון יכול רק להאט את תהליך ההתנוונות.

כשמדברים על איזון מחמצנים בהקשר למיטוכונדריה חייבים לזכור כי היא היא המיטוכונדריה זו שמשתמשת בחמצן ליצירת האנרגיה, ובמקביל היא משחררות מספר מיני חמצן תגובתיים (ROS) שלא רק עלולים להזיק למבנים תאיים גם עושים זאת.

עמידות לאינסולין או תנגודת לאנסולין עליה ידובר בפרק ה' של התכנית לשיקום הכליות מצביעה בגודלה על גודל הנזק למיטוכונדיות

היחס בין רמת הטריגליצרידים לכולסטרול הטוב (HDL) נותן לנו את מדד התנגודת לאינסולין כאשר הוא קטן מ-2, הדבר טוב ומצביע על כך שככל הנראה אין התקפה של אינסולין מחומצן על דפנות הנפרונים ועל יצורו של הגלוטתיון או על המיטוכונדיות ועל ההטלומרים.

עמידות לאינסולין או תנגודת לאינסולין עליה ידובר בפרק ה' של "התכנית לשיקום הכליות" מצביעה בגודלה על גודל הנזק למיטוכונדריות.

איכלו ארוחה אחרונה בשעה 17

מיינו את הפחמימות שלכם והגיעו לדיוק בכמויות

עברו למזון נקי – פרסמתי עליו כאן

מגירת תוספי המזון שמתאימה למחלימי מחלת הכליות. במהלך העשור האחרון משנחשפו נזקי התרופות העצומים החלו חוקרים צעירים, בעיקר בפריפריה לבחון דרכי מילוט מהנזקים האלו, היה זה דווקא הקשר שבין מזון ומחלות שנחקר במרץ גדול במיוחד, ותגליותיו המרעישות אודות חשיבותם של מרכיבי מזון מסוימים לבריאותנו הוא שהוביל למון כתרופה ולגל המחקרים הגדול המתנהל מאז ועד היום אודות תוספי התזונה.
צילם ירון מרגולין.

טלו חומצה אלפא ליפואית. – היא מגבירה את אנזימי הנשימה ומשפרת בכך את תפקוד המיטוכונדריה.

בתהליך הנשימה התאית מתרחש מעבר של אלקטרונים בין שני חומרים שונים. מעבר זה, בדומה למתרחש בסוללה החשמלית, הוא אחד הגורמים המניעים את תהליך ייצור ה-ATP במיטוכונדריה.

נשימה תאית קשורה באנזימים לא בהכרח לצריכת חמצן. לדוגמה, חיידקים שמקיימים תהליכים של נשימה אל-אווירנית. בבסיסם של כל תהליכי הנשימה האלו עומדות תגובות חמצון-חיזור; אלו הן תגובות שבמהלכן אטומים מוסרים אלקטרונים לאטומים אחרים. בעבר ההמשגה חמצון נקשרה ב"התרכבות עם חמצן", אך כיום או בכימיה מודרנית מדברים על "מסירת אלקטרונים" (החומר שעובר חמצון מוסר אלקטרונים ל'מחמצן').

נבטי ברוקולי: נוגד חמצון חזק, מונע סרטן, מוריד לחץ דם ותומך במערכת צינורות הדם, הלימפה והסינון שבכליה. ניתן לרכוש זרעי ברוקולי בחנויות הטבע. משרים שתי כפות במים למשך 8 שעות, מנביטים למשך 4 ימים במגשית – יתקבלו 2 כוסות של נבטים, באורך 3 ס"מ. להכנת מיץ נבטי ברוקולי או להוסיף לסלט.

שלבו ירקות כמו ברוקולי, נבטי בריסל, כמקורות לחומצה אלפא-ליפואית.

צרו בגופכם את הגלוטתיון מגן המיטוכונדריה

תעמיסו על הצלחת שלכם עלים ירוקים וירקות עשירים בגופרית, כמו כרוב, עלי חרדל ורוקט, שיעזרו לייצר גלוטתיון שאני מכנה מלאך הרפואה (רפאל) ורבים מכנים אותו 'אם כל נוגדי החמצון' בשל תפקידו החיוני בשמירה על בריאות התא.

השתמשו בסיבים תזונתיים כפסיליום גם הוא נועד לייצור הגלוטתיון

הגלוטתיון הוא תלת-פפטיד שמורכבת משלוש חומצות אמיניות: ציסטאין, גלוטמאט וגליצין אשר מוכרחות להימצא בגוף למען ייצורו ולכן על התזונה להכיל אותן. הוא מכיל מולקולת גופרית, אשר ממלאת תפקיד מרכזי בפעילות נוגדי החמצון. היא גם זו שמקנה לגלוטתיון ניחוח גופריתי ייחודי.
הגלוטתיון נוצר על-ידי מערכת החיידקים הטובים לכן ללא מתן תזונה נכונה לחיידקים הכוללת סיבים תזונתיים מסוג צ'יאה (שמנוני) ופסיליום וירקות שמכילים גלוקוזינולטים (ß-thioglucoside N-hydroxysulfates):בטי ברוקולי, עלי החרדל או עלי הרוקט וגרגר הנחלים. (כולם עשירים בתרכובות המכילות גופרית.). את רובו הגוף מנצל לפרוק חלבונים, שומנים וסוכרים שנצרכים על ידנו. עקב ארוחות ששופעות בשומנים וחלבונים או סוכרים ובמיוחד לאחר ארוחות שחיתות כאלו רק מעט מהגלוטתיון נותר לניקוי רעלים, לעזרת אבר הכבד ולתיקון ושיפוץ חלקים פגומים כמו מערכת הניקוז שבכליות, דופן המעי, ממברנות פצועות או דלקות שנוצרות מפגיעה בממברנות, יתר לחץ דם ואי ספיקת כליות. תצרוכת גלוטתיון נדרשת להחלמה ממחלות כגון דלקת, יתר לחץ דם, שבץ מוח, ואי ספיקת כליות. [מקור]. יש לדעת שהתרופה שלהם: אצטמינופן (אקמול, דקסמול) שמשמשת לעתים קרובו להקלת כאבי מפרקים, או התרופה טירוזין (היא חומצה אמינית נגד רעידות הגוף כחלק מתסמיני מחלת פרקינסון) מרוקנת את הגלוטתיון מהגוף.

טלו אומגה 3 משמן מגרגרי צמח החרדל

אומגה 3 עוזרת לבנות את ממברנות ההגנה של המיטוכונדריה. יש לדעת אם הגוף מקבל אספקה נאותה של אלפא לינולנית ואלפא לינולאית הוא מסוגל לייצר מהן בעצמו EPA ו-DHA = אומגה 3.

אומגה 3 – שני הסוגים EPA וגם DHA מרכיבים חלק מהממברנה (קרום התא – פרסמתי על נושא זה מאמר עומק – כאן) ומהוים כ-8% מקרום התא באדם בריא, מה שנקרא אינדקס אומגה 3. מדובר במדד – אינדקס אומגה 3 שבחולים כרוניים נמצא נמוך יותר. ברגע שיש פגיעה של נגיף בממברנה, ה-EPA משתחררת לזרם הדם ומהווה את פעמון האזעקה הראשון למערכת החיסונית שיש פגיעה בתאים וברקמות.

אומגה 3 איננה נוגדת חמצון ואיננה נוגדת נגיפים אבל היא כן מהווה את הדגל האדום שמזעיק את מערכת החיסונית לפתור את הבעיה. מחסור ב-EPA גורם לכך שבפגיעה בקרום התא (ממברנה) תשתחרר לדם גם חומצה ארכידונית שהיא אומגה 6.

האומגה 6 מדליקה פעמון אזעקה שונה ואחר (מהפעלת האומגה 3) למעשה זה פעמון אזעקה היסטרי אשר גורם למערכת החיסונית לפעול בצורה היפר אקטיבית.

כאשר הממברנה מותקפת הן על-ידי וירוס או על-ידי מחמצן רב עצמה (רדיקל חופשי) פעמון זה מופעל. יש ומתקבלת פעילות יתר של מערכת החיסון ובמקרים רבים היא מסוכנת. במקרים כמו במחלת הקורונה אירוע כזה מתרחש וכן במחלות כרוניות [סרטן, אלצהיימראי ספיקת כליות, דלקת פרקים, גרונולומה (דלקת) של הכבד ואפילו בצקות ברגליים] יש מחסור מתמיד באומגה-3 -EPA ולכן המערכת החיסונית פעילה מדי ותוקפת את הגוף ומקשה על ההחלמה – ומכאן הדרישה לתוסף המזון כלומר פעמון אזעקה כל הזמן מופעל וקורא לפעולה של מערכת החיסון: תקוף, תקוף, תקוף – ובאין אויב היא תוקפת את מה שנמצא שם – תוסף המזון חומצה אלפא ליפואית (ALA) אשר מיוצרת בכבד מומלץ במצבים כאלה, על-מנת להרגיע את פעמון האזעקה. מהחומצה האלפא ליפואית (שמיוצרת בכבד) הגוף מסנטז אומגה 3 ואומגה 6. יחד עם זאת– מחסור באומגה 3 (כפי שהוסבר לעיל) הוא תנאי הכרחי לתגובה תוקפנית באין אויב על הגוף עצמו – היא התגובה האוטואימונית כרונית ומשום שמחקרים רבים הוכיחו שאינדקס אומגה 3 בחולים כרוניים נמוך יותר, נפוצה כל כך ההמלצה ליטול אומגה 3 ואומגה 6 לשמירה על בריאותך במצבי דלקת ומחלות כרוניות קשות כאי ספיקת כליות, טרשת העורקים, מחלות לב וכלי דם (CVD) גם מחלות וסקולריות של הריאה. אני נוטה להתחיל במתן חומצה אלפא ליפואית (ALA) יום יומית במינון של 600 מ"ג. עוד על כך כאן.

טלו רזברטרול מתוסף זרעי הענבים – רזברטרול ידוע כתוסף נהדר שמשפר את תפקוד המיטוכונדריה, מה שהופך את זרעי הענבים, לתוסף על למחלימי כליה אבל את היין האדום לתוסף נפלא רק לאנשים הבריאים. היין אסור לחולי הכליות וגם פרי הענבים עצמם.

שמרו על מדדי החומצה האורית

מעטים יודעים שחומצת השתן היא החומצה האורית ברמתה התקינה, משמשת כחומר מחלים, נוגד חמצון הפועל בתוך התא ומסייע לשמור על תקינותם של כלי הדם ועל מפעל האנרגיה של המיטוכונדריה.

טלו פקנוגנול ביתי

טלו ויטמין B

ויטמיני B – ויטמיני B השונים ממלאים כולם תפקיד מפתח בתפקוד המיטוכונדריה ובהפקת האנרגיה, מחסור בכל אחד מהם רק עלול לתרום לתפקוד לקוי.
תיאמין (B1) ממלא תפקיד במחזור חומצת לימון ומגביר את הקטבוליזם של פירובט לאצטיל-CoA כדי להתחיל את המחזור.
ריבופלבין (B2) ממלא תפקיד בשרשרת הנשימה
NAD+ או NADH, מרכיב מפתח של זרחון חמצוני, מסונתז מניאצין (B3). למרות שתוסף ניאצין עשוי לעזור, חלקם התחילו להשלים עם nicotinamide riboside, קדם NAD+ ו-NADH. נמצא כי אלו שנטלו 1,000 מ"ג NR פעמיים ביום חוו עלייה ברמות של NAD+ בסרום. במחקר אחר, שילוב של תוספי NADH ו-CoQ10 הוביל לשיפור בייצור ATP והפחתה של מתח חמצוני בחולים עם תסמונת עייפות כרונית [מקור].
חומצה פנטותנית (B5) היא חלק מקו-אנזים A וממלאת תפקיד בחמצון בטא.
פירידוקסין (B6) יכול לפעול כנוגד חמצון למניעת חמצון שומנים וגם ממלא תפקיד מפתח, כולל כקו-פקטור בתגובות אנזימטיות רבות, במטבוליזם של חומצות אמינו.
ביוטין (B7) נדרש גם לחמצון חומצות שומן ולגלוקוניאוגנזה כקו-אנזים.
פולאט (B9) הכרחי לשמירה על בריאות mtDNA, כמו גם תפקיד מפתח במטבוליזם של פחמן אחד יחד עם רבים מויטמיני B האחרים. למרות שהרבה פונקציות של פחמן אחד מתרחשות מחוץ למיטוכונדריה, היא גם משפיעה על פונקציות מפתח רבות בתוכם, כולל על ייצור NADH ואיזון נוגדי חמצון. כשליש עד מחצית מהפולאטים נמצאים במיטוכונדריה.
קובלמין (B12) ממלא גם תפקיד בבריאות mtDNA וממלא תפקיד בסינתזה של חומצות אמינו וכן בחילוף החומרים של שומן ופחמימות.
קרניטין (L-קרניטין או אצטיל-L-קרניטין) – חיוני לחמצון בטא, או לפירוק חומצות שומן לאנרגיה. קרניטין מסייע בהובלה של acyl Co-A, התוצר הסופי של פירוק שומן הנכנס לתהליך החמצון בטא והופך לאצטיל-CoA, המשמש במחזור קרבס ליצירת אנרגיית ATP, על פני ממברנות המיטוכונדריה. חמצון בטא הוא מרכיב מרכזי בהומאוסטזיס של האנרגיה, שכן חומצות שומן הן מקור אנרגיה חשוב ביותר.
CoQ10 – CoQ10 היא מולקולה ליפופילית היושבת בממברנה ופועלת כנשא אלקטרונים בקומפלקסים שהם חלק מהזרחון החמצוני. הא גם פועל כנוגד חמצון. CoQ10 הוא אחד התוספים הכי חשובים כשמדובר על הגנה על המיטוכונדריה. ק

ALA (חומצה אלפא-ליפואית) – שילוב של ALA, CoQ10 וויטמין E נמצא כמי שמביא לעלייה בביטוי של חלבוני המיטוכונדריה בנוסף להפחתת הנזק החמצוני שלה.
קרוטנואידים – במיוחד ליקופן
Epigallocatechin gallate (EGCG; תה ירוק) – ביוגנזה מיטוכונדריאלית
גלוטתיון – נוגד החמצון הבין-תאי העיקרי
מלטונין – הורמון ידוע שמווסת את מחזור השינה/ערות; נחשף גם נוגד חמצון חזק
NAC (n-אצטיל ציסטאין) – מבשר לסינתזת גלוטתיון
פוליפנולים – קוורצטין

גם ויטמינים A, C, E, אבץ, סלניום ופיטונוטריינטים (Phytonutrients) רבים.

 ויטמין E (אלפא טוקופרול) הוא שומר סף של דופן התא. הוא מסיס בשומן, בטוח מאוד לשימוש, בעל השפעה גדולה על מערכת החיסון ואחד מתפקידיו המרכזיים להגן על השומנים שמרכיבים את הממברנה: האומגה 3 והאומגה 6 מפני חמצוןויטמין E "למעשה לא מוגדר כלל נוגד חמצון אלא "סופח רדיקלים radical scavenger. מאחר שהוא נמצא בממברנות ומתוכן הוא שולח "מלכודות" לתפוס רדיקלים חופשיים שמתרוצצים בתוך הנוזל החוץ תאי ו"לוכד" אותם אליו כדי שלא יחדרו אל הממברנהויטמין E נקבל בעיקר משמן שומשוםאוכמניות וחסה הנמנית על עשרת המזונות הבריאים ביותר לחולי הכליות – פרסמתי עליה כאן. וכן נקבל אותו מרוב העלים הירוקים או מתוסף תזונה: ויטמין E (אלפא טוקופרול) [מקור].

ויטמין A יושב פיזית בתוך הממברנה ומגן עליה מפני תהליכי חמצון פנימיים. הוא שומר הבית השני כאשר ויטמין E השומר הראשון בו. ויטמין A נמצא בתוך דופן התא למקרה שוויטמין E לא בלם את חדירתם של הרדיקלים החופשיים לתוך הממברנה. מקורות לויטמין A בפירות וירקות כתומים (גזר, דלעת בטטה, כרוב, פלפלים וברוקולי) או גם משומן של בעלי חיים, כבד ומוצרי חלב (חמאה, שמנת, גבינות שמנות) כולם אסורים למחלימי כליות. לאחר ספיגתם של חומרים אילו מסוגל הגוף להפוך אותם לרטינול. החומרים הנמנים על משפחה זו הינם בטא-קארוטן, אלפא וגאמא קארוטן וכן בטא קריפטוקסנטין. בטא-קרוטן נספג בחלקו במעי, או שהוא מתפרק במעי לשתי מולקולות של רטינול. הרטינול עובר בתוך רקמת המעי הסבה לחומר בשם רטיניל-פלמיטאט שמאוחסן בכבד. כאשר בגוף מתפתח צורך לויטמין A מפורק חומר זה חזרה לרטינול ונישא בדם ע"י חלבון מיוחד המכונה RBP לרקמות השונות בהן הצורך אליו נוצר שם הוא "מתיישב" בממברנה [מקור].

ויטמין C ויטמין סי הוא נוגד חמצון חזק ביותר (נקרא – חומצה אסקורבית.  דומה במבנהו לגלוקוז.) וחשוב למחזור נוגד החמצון העיקרי של הגוף – הגלוטתיון. ויטמין סי משמש פקטור חשוב בייצור קולגן (המשמש כיסודות ברזל במבנים: גשרים, מגדלי מים ובתי מגורים) קולגן הוא חלבון מבני, גמיש אך לא אלסטי, המהווה את המרכיב העיקרי של הסיבים הלבנים ברקמות חיבור, דוגמת גידיםרצועותעורעצמותכלי דםמעיים וסחוס. פגיעה בקולגן גוררת לחולשת המבנה ולדימום מכלי דם שהדופן החיצונית שלהם, בנויה מקולגן. הוא נמנה על מערכת ההגנה מרחוק על דופן התא. ויטמין C סופח אליו את הרדיקל ובכך "ממחזר" את ויטמין E. מספיקה הימנעות בת שבועיים מצריכת ויטמין C כדי לפתח מחסור בגוף. המחסור בוויטמין C גורם להרס הממברנות של התאים, וראשונות להיפגע הן הממברנות שבאות במגע הדוק עם הדם, כמו אלו שמצפות את צינורות הדם ושנמצאות בתאי האפיתל והאנדותל. יש לזכור כי ויטמין C מסיס מים, מה שאומר שלגוף אין מאגרים שלו והוא מופרש במהירות מהגוף, לכן אנחנו צריכים לקבל אספקה יומית טובה של ויטמין זה. ד"ר לינוס פאולינג ( How to Live Longer and Feel Better – 1987) שזכה בשני פרסי נובל, (הראשון בהם היה פרס נובל לכימיה 1954 על מחקריו בעניין טבעו של הקשר הכימי) פרסם את הספר החשוב ביותר על ויטמין C המליץ על נטילת 5 גרם ויטמין C ליום למניעת מחלות לב, ואף יותר על מנת לטפל במחלת לב קיימת. אין הוכחה מדעית לטענה שויטמין C משפיע לרעה על אבנים בכליות! "אני לא ראיתי בעשרים וחמש שנות שימוש בויטמין סי בכמויות מתונות, אפילו לא תופעת לוואי אחת". (ד”ר הרלינג מיכאל)

ויטמין C נמצא בברוקולי, פלפלים וכרוב גם בפירות כמו קיווי, תפוז, לימון, אננס ואשכולית – פרט ללימון כולם אסורים על מחלימי כליות. למחלימי כליה מומלץ ליטול אותו באופן קבוע מתוספי תזונה (המלצתי בבליעה ומהסוג "לא חומצי" באנגלית BUFFERED) ובמצבי דלקת כרונית קשה אף אינפוזיה לווריד מומלצת. מחסור גדול בוויטמין C מתפתח במחלות זיהומיות קשות כמו הקורונה, והמחסור הזה הינו אחד הגורמים (לדעת רבים כיום) לתמותה מקורונה.

טלו תוסף קו אנזים Q10 – CoQ10

CoQ10
התאים שלנו משתמשים ב-CoQ10 כדי להגן ולחבק או לרפד את הממברנה המיטוכונדריאלית, מה שמעניק לה הגנה ומחסום אשר בכווחו לננטרל למענה את הרדיקלים החופשיים, בנוסף Q10 עוזר להגן על ייצור אנרגיה. הוא חיוני למניעת פגעה מהרדיקלים החופשיים בגוף הראשי של התא, גם שם עלול להתרחש נזק נוראי. זכרו שהגוף שלנו מייצר בעצמו CoQ10. בעוד שאנו מוסיפים כי אותו ובכמויות גדולות כאר נראה שהנזק גדל על יכולתו של הגוף לייצרו עבורנו. קיים מבחר קטן של מזונות המכילים מעט CoQ10, אבל רובם ננמנים על המזונות האסורים למחלימי כליות. אני שב וקורא טלו CoQ10 היא באמצעות תוספת.טלו תוסף קו אנזים Q10 – CoQ10.

טלו קוורצטין

שמן זית –

שומנים בריאים מגנים על המיטוכונדריה. בעוד שהמיטוכונדריה יכולה להשתמש בחומצות שומן או גם בפחמימות כדי לייצר אנרגיה, כשמתאפשר לה לעשות זאת עם שומנים בריאים היא יעילה יותר ויוצרת פחות תוצרי לוואי שהוזכרו לעיל הם הרדיקלים החופשיים.

אנו ממליצים: שמן דגים, אבוקדו, קוקוס, שמן זית או זרעי פשתן.

מרק עצמות – להגנה על המיטוכונדריה אסור לחולי כליה אבל תומך ומגן עליה בקרב אנשים בריאים

הפחתה במשקל מחזקת את המיטוכונדריה ומגנה על הגוף מתופעת קיצור הטלומרים          

השתמשו בטכניקה של "לחיצות ההחלמה" לניקוי המוח הרגשי – תוצרי הלוואי של החשיבה המצטברים במהלך היום (מכונה פסולת ניטרלית – neutral wast). כאשר פסולת ניטרלית מצטברת, היא מזיקה למיטוכונדריה בנוירונים.

הימנע ממזונות המכילים גלוטן, כמו גם ממוצרי חלב, ביצים, בשר מעובד שמכילים חנקות שהורסות את האפיתל שמרכיב את צינורות הדם שלנו וכל דבר ממותק בסוכר כולל דבש, סילן וסוכר ענבים. בספר: The Wahls Protocol נמצאת גם המלצה להימנע מבוטנים וסויה [מקור].

טלו סביים תזונתיים

רמות הצריכה של הסיבים התזונתיים בדרך כלל בלתי מספקות ולא עומדות בתקן הנדרש לשמירה על בריאות והגנה של רירית המעי הגס, ולכן מקשה הדבר לשמור בפני דלקת וסיכון לסרטן, ירידה בתפקוד בלוטת התריס, כשרי הראיה וכושר הסינון של הכליות. הצרכים המטבוליים של המעי הגס, אינה שלמה ללא תוספת נכונה של סיבים תזונתיים (צ'יאה, פסיליום, אצה חומה, עמילן עמיד) כדי לענות על הצרכים .התזונתיים של המעי הגס [מקור] סיבים הם חלק חיוני מתזונה בריאה. הם מקדמים עיכול מיטבי וגם מהווים מזון חשוב ויקר ערך לחידקי המעיים הטובים. הסיבים האלו מאכילים את החיידקים המועילים לבריאות האדם שחיים במעיים וללא תזונה אוכלוסייתם מצטמצמת בגין הרעבתה [מקור].).

מזון נקי, אכילה נקייה או ממה מורכב תפריט מזון כתרופה

אלאור

ב 26 באוקטובר 2021 אלאור (שם בדוי) הגיע לראשונה לטיפול מחלים כליות – נער בן 15.5 חולה כליות בטיפול של נפרולוג מעל ל 10 שנים ומצבו רק הלך והתדרדר.

רשימת התרופות שלו – תרופות מרשם מרושם הרצפטים, להלן הנפרולוג כללה

טריסטייט 2.5 Tritace (רמיפריל) – רמיפריל (טריטייס, רמיטנס) אינם מומלצים לשימוש ילדים ומתבגרים מתחת לגיל 18 שנים [מקור]. מחסלת את מאגרי הסידן, מה שמעורר כיווץ שרירים ומעלה בהמשך את לחץ הדם. מחסלת את מאגרי האבץ, מה שמסכן בזיהומים, אבץ מנטרל רדיקלים חופשיים, ודרוש ליצור אינסולין והורמון בלוטת התריס, מסכן בסוכרת, משמש להפחתת לחץ דם. החומר פועל על ידי חסימת חומר בגוף הגורם לכיווץ השרירים החלקים שבדופן כלי הדם [מקור]. אין נתונים לגבי יתר לחץ הדם. taking ramipril for a long time  can sometimes cause your kidneys to not work as well as they should

אלוריל 100 (אלופורינולנגד) משמש נגד גאוט. אין אזהרה לחולי כליה ליטול ממנו [מקור].

אלוריל (מחייב צום פורינים, אז למה לתת את התרופה הזו. צום פורינים לבדו מספיק, יחד עם זאת להצלחת הטיפול יש להוסיף את שלילת האוקסלט, או חומצה אוקסלית). צום פורינים אומר: שאסור להשתמש בקפה, שוקולד וקולה גם פיטריות שיטאקי, מיטאאקי ופורצ'יני, אשנובי ומשמש גם מיובש, בשל תכולת הקופאין בהם. וכן תוסף מגנזיום. (כשאין נתוני ספיגה, למשל נוכחות ברזל, לא מובן למה לתת אותו, רשמתי ביומני לקראת הפגישה. יחד עם זה יתכן שיש נתונים לפגיעה בסידן בגלל התרופות מה שיוביל את הנער לחולשת עצם, אנמיה עקב אפשרות לירידה ביצור ההמוגלובין) יחד עם זאת אין סכנה בנטילתו.

בעמוד הבדיקות שלו לא נכללו נתונים לגבי מצבם של : GFR, ויטמין D, B12, סידן, ברזל, חלבון מגיב עם סי – C-) ( C-Reactive מכונה גם CRP. מדד הזרחן היה מפחיד. באותו לילה דאגתי לשלומו עד כדי כך שלא ישנתי. בהמשך זה היה מצב רגיל. פשוט לא ישנתי מדאגה. להוריו של אלאור לא דיווחתי על דאגותי. אבל, כוחותי הלכו ואזלו ועומס הפגישות בקליניקה רק גבר. באותם ימים הגיעו דרך עמוד הבלוג שגם התכנית הזו התכנית לשיקום הכליות מתפרסמת 95 פניות של מבקשי החלמה. לא יכלתי להשיב לכולן ומכלן בחרתי 2 אנשים בלבד לטיפול. הכנת תפריט מחלים הייתה אתגר כה גדול שעבדתי על התפריט הראשון כמעט עד לרגע הפגישה ויותר מכך במהלכה עוד הכנסתי שינויים.

ב2 בנובמבר 2021, לאחר 21 יום מתחילת הטיפול, ו – 22 לדברי הוריו, כפי שתוכלו לראות בצילום של מכתבם בווטסאפ אלי מיום 10 בנובמבר 21 – במהלך הטיפול בקליניקה ב"לחיצות ההחלמה היה ברור שאלאור הבריא.

לא אחזה נפשי בהתרגשות"… ישבנו אתמול בגן: הוא, הוריו ואני סביב לשולחן העגול החזקנו במחשבון ה- GFR ולחצנו כל אחד בתורו: חשב – כאן

לא אחזה נפשי בהתרגשות וביקשתי מאלאור לצאת רגע. אימו א' שהמתינה בחוץ, ליד בריכת הדגים ואמרתי לה "התקדמנו הרבה, ממש הרבה" ורצתי חזרה. לא רציתי להגיד לה את מלא האמת כדי למנוע חס וחלילה אכזבה אם טעות בידי. א' רצה אחרי ושאלה אם אפשר לגשת לבדיקות. אמרתי "כן, בטח" והמשכתי. א' לא ויתרה ודרשה הבהרה. "רשום לי בדף התפריט, שבדיקת יש לעשות אחרי 41 ימים ואנחנו במחצית הדרך" – אמרתי לה המצב עכשיו מאפשר זאת. אני מאשר. הבדיקות נעשו ביום ראשון ה-7 בנובמבר והחלו להגיע לאט. ביום ה 10 בנובמבר פרסמתי בעמוד הפייסבוק הפרטי שלי את הפוסט הבא:

הנער (15.5 או 16 לדברי הוריו) שהגיע לטיפול באי ספיקת כליות לפני 3 שבועות החלים!ישבנו אתמול בגן: הוא, הוריו ואני. כל אחד עם טלפון והמחשבון, שצילום מסך ממנו מצורף למטה) סביב לשולחן העגול, עוטים מסכות. האם הקריאה את הנתונים מעמוד תוצאות המעבדה שרק הגיעו והכנסנו אותם ע"פ הנהוג לחישוב במחשבון ה-GFR. בזריזותו הוא לחץ (חשב) וקרא באדישות של נער מתבגר: רשום שהאדם בריא. אביו לחץ שני והכריז "גם אצלי רשום בריא" – האם החלה לבכות וטרם לחצה (חשב) אני לחצתי שלישי ואמרתי: אני מברך אותך עשית את זה. ואז היא לחצה… אני חושב שזו הייתה אחת החוויות הגדולות של חיי. תודה ליקום. תודה להורים על האמון. תודה לך נער, לוחם, המנצח הגדול, והאדם הראשון בהסטוריה שהחלים מאי ספיקת כליות בפחות מחודש ימים, על האמון שנתת בי ועל שיתוף הפעולה שלך. ברכותי. אני גאה להכיר אותך – אלוף עולם. [מקור]

מאחרי סיפור הצלחתו של אלאור להבריא עומד תפריט של תזונה מחלימה, אם ואב מכילים שותפים מלאים למאמץ והתכנית לשיקום הכליות, שכוללת תפריט שהצליח למגר במקרה של אלאור בן ה 15.5 גם את הכשל ארוך השנים של הנפרולוג גם את התרופות שדחס לגופו וגם את המחלה האיומה – על תזונה ייחודית לחולי כליות בפרק הבא –

מכתב של הורים לנער מחלים מאי ספיקת כליות שהגיע אלי בווטסאפ ורק עכשיו שמתי לב אליו – אם הגעתם לכאן כהורים מודאגים שמחפשים ישועה למצב ילדכם אשמח לשתף אתכם בסיפור שלי: הגענו עם בני בן ה16 לירון מרגולין עם ערכים בבדיקות הדם שהחמירו ובעקבות הטיפול המסור של ירון כעבור 22 יום!!!! ראינו בבדיקות הדם את הנתונים הבאים: urea 65 ירדה ל30קריאטנין 1.35 ירד ל1.22 Uric acid 10.2 ירד ל9.8 ההתחלה הייתה מאוד קשה ונדרשנו כולנו למאמץ אדיר בשינוי התזונתי. הצלחנו להתגבר על הקושי בתקווה שזה ישתלם. והנס הזה קרה בזכות הטיפול של ירון. אין מילים להודות על התקווה החדשה שקיבלנו לחיינו. זו ההחלטה הכי חשובה שלקחנו בחיינו.

המשך

עד לפרסומה של כל התכנית (זה לוקח זמן עקב עומס בקליניקה) אני מזמין אותך לקרוא את מאמר היסוד

אילוף הכליות הסוררות – כאן

לתחילת המאמר – לפרק א'

לפרק ב' – כאן

לפרק ג' – לרשימת תוספי המזון שיכולים לסייע לך רבות – כאן

לפרק ד' – כאן

לפרק ה' – כאן

לפרק ו' ולרשימת התרופות שהורסות את הכליות – כאן

התכנית לשיקום הכליות פרק ז' – עקרונות הטיפול – כאן

נשארו לך שאלות 

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק –כאן

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –


שמי Name:

טלפון phone:

דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:

איך אני יכול לעזור לך How can I help you:

אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:



למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

מאמרים אחרונים

מבוא לפסיכותרפיה מכלולית והוליסטית

הפסיכולוגיה הטיפולית וההוליסטית – תולדות הפסיכותרפיה

מגילת רות האלמנה שיצאה ממרחב הנוחות

יש פתרון כולל לבעיות הקשורות לדימוי עצמי, חוסר בטחון וערך עצמי נמוך – דופמין

חרדה

מעגל המוזר – התפתחות ה"אני" בשנה התשיעית לחייו

איך מורידים לחץ וחרדות באופן טבעי? התמודדות עם סטרס ולחץ נפשי

טיפול נפשי ללא תרופות – חרדות, פחדים וייאוש – תסמינים שיש להם פתרון טבעי, מדויק ומהיר

למה אני לא מצליח להתמיד – והסוכר

גמישות היא מצב נפשי – אתגר בזרימה ושינוי –  אני מבקש להתגמש

חזרה לבסיס – עקרונות צירופי המזון

על ההזנחה –

ניתוק רגשי – על הקורוציונה

נשלח ב כללי

כתיבת תגובה

Or

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*