אומגה 3 צמחית (שמן חרדל, שמן מרווה מרושתת) עולה על צורות אחרות של אומגה 3 ויש והן לבדן תורמות לבריאות בעוד האחרות עלולות להזיק יותר מלהועיל לך

פורסם ב 12 בדצמבר 2021 ע"י

לשמן חרדל יש אינספור יתרונות לבריאות הנפשית והפיזית שלך. ב 5 כפות שמן חרדל ליום תמצאו את כמות האומגה-3 הנדרשת כתרופה להפחתת יתר טריגליצרידים בדם.
שמן חרדל, עם היחס האידיאלי שקיים בו בין חומצות השומן החיוניות ונוגדי החמצון הטבעיים, עשוי להיות אחד משמני המאכל הבריאים ביותר, עם יתרונות עצומים להפחתת טריגליצרידים ושמירה על הלב, על הכליות ומערכת עורקי הדם שלך **הוא ההמלצה שלי לך כתרופה** [**מקור**].
**שמן החרדל מורכב משישה אחוז של חומצות השומן אומגה 3 (N-3) ו-1**5 אחוזים מאומגה 6 (n-6) – שתי חומצות השומן החיוניות – ביחס האידיאלי של 1:2, וזה יתרון עצום לבריאות שאין בשום מוצר אחר בטבע, שכן יחס זה גם מאזן את רמות הכולסטרול, הטריגליצרידים או השומן בדם, ומסייע בשמירה על בריאות הלב [**מקור**]. מקור הצילום מצילום מסך מהמאמר – **כאן**.

חומצות שומן (יתר פחמימות, בוטנים וסוכרים בתזונה) תורמות את החלק הגדול ביותר לייצור מדד טריגליצרידים VLDL-TG גבוה בדם. הן מיוצרות בציטופלזמה של תאים על ידי הוספת שתי יחידות פחמן לאצטיל-CoA בתהליך שחוזר על עצמו שוב ושוב. רוצה לומר שחומצות שומן NEFAs תורמות את החלק הגדול ביותר לייצור VLDL-TG היא צורת השייט שלהם בדם, אשר מופיעה במדדי דף בדיקות הדם כיתר טריגליצרידים בדם ומתחננת שניטול תוספי שמן שמכילים אומגה – 3.

שמן אומגה 3 מדלל דם ויעיל לאיזון ולהפחתת רמות הטריגליצרידים בפלזמה (TG).

טלו , 3 ולעתים 5 4 כפות שמן חרדל ביום וזכו במנה מצוינת של שמן אומגה ָָ3 מהמשובחות שיש – שמן החרדל שאין טוב ממנו לבריאות הוא מתנה מהטבע. בקבוק של ליטר שמן חרדל בחנויות שמייבאות מוצרים מהמזרח עולה פחות מ 30. בחנויות טבע רגילות בקבוק של כחצי ליטר שמן מגרגירי חרדל מתקרב ל 60 שקלים (כלומר ליטר מגיע למעלה ל 100 ₪) ואין בו שום יתרון על השמן שמגיע למשל מהודו. מי שינסה לחשב כמה יעלה לו שמן אומגה 3 מקפסולות, עליהן המאמר ירחיב מיד יגלה שמדובר במאות שקלים, כשאין בו שום יתרון, אולי להפך. (שמן חרדל, צילם ירון מרגולין).

טריגליצרידים: אלו שומנים שנוצרים על ידי הכבד שלנו כאשר הכבד מעבד סוכרים ואלכוהול. כמו כולסטרול, טריגליצרידים הם סוג של שומן שמשמש את הגוף שלנו ליצירת אנרגיה [מקור].

הטריגליצרידים הם בלתי מסיסים במים, טריגליצרידים קשורים בגוף לליפופרוטאינים, שהם נושאי השומנים בגוף. זה יכול להיות chylomicrons או ליפופרוטאינים בצפיפות נמוכה מאוד (VLDL). כל האלמנטים הללו הם שיסתובבו בדם שלנו ויהפכו לחומצות שומן חופשיות. הן אחד המקורות ליתר טריגליצרידים בדם [מקור].

איור שמציג את ה- chylomicron אבר הנשיאה של הטריגליצרידים בדם. מקור האיור בויקיפדיה – **כאן**.

מנגנונים רבים הוכחו כתורמים לייצור יתר של טריגליצרידים TG, אך מרכיב מרכזי הוא עלייה בזמינות של FAs חומצות השומן האלו בכבד. הכבד שואב אל קרביו FAs חומצות שומן שמיוצגות יותר ויותר כשליחי השטן משלושה מקורות: תפריט ההזנה שלנו [מהכבד הן מועברת על-ידי נשאים הלאה אל הרקמות שצורכות אותם. נשאים אלו, סירות מטען ביולוגיות, הם בדרך כלל שאריות או חלקיק קטן chylomicron, הידועים גם בשם ליפופרוטאינים בצפיפות נמוכה במיוחד (ULDL –ultra low-density lipoproteins) [מקור] לאחר אריזת ה-ULDL בכבד, הליפופרוטאין שנוצר (בצפיפות נמוכה) מופרש ישירות לזרם הדם, כך הגוף מעביר שומנים תזונתיים מהתפריט אל המעיים ומהם לכל מקום ברחבי הגוף [מקור].], מקור שני לחומצות שומן שמיוצגות יותר ויותר כשליחי השטן הוא סינתזה (ייצור עצמי) יש מאין – מכונה דה נובו lipogenesis, כלומר היא הפיכה של חומצות שומן וגליצרול לשומנים, או תהליך מטבולי שבאמצעותו נדחס אצטיל-CoA והופך לטריגליצרידים פעולה שמתבצעת לצורך האחסון בשומן [מקור] ו-חומצות שומן אומגה 3 ארוכות שרשרת (FAs) שאינן מאסטריים במחזור (non-esterified FAs – NEFAs). חומצות שומן חופשיות (FFAs) ידועות גם בשמן חומצות שומן לא מאסטריות. הן משתחררות מהידרוליזה (פירוק) של טריגליצרידים ברקמת השומן [מקור].

תהליך הביוסינתזה של חומצות שומניות מתרחש על ידי דחיסה של acetyl-CoA, וכיוון שאבן בנין זו מורכבת משני פחמנים, רוב חומצות השומן הטבעיות מורכבות ממספר זוגי של פחמנים, מ-4 עד 28. בדרך כלל מקור חומצות השומן בגוף מהידרוליזה של טריגליצרידים או פוספוליפידים. באמצעות הידרוגניזציה ניתן להסב קשר כפול לקשר בודד. שני אטומי פחמן שכנים בשרשרת האליפטית הקשורים ביניהם בקשר כפול, יכולים להופיע בקונפיגורציה של cis או trans [מקור]. חשוב להדגיש שבמקרה של עודף טריגליצרידים, הם יאוחסנו בתאי שומן המכונים "אדיפוציטים". משקעים אלו של פלאקים אטירומטיים מגבירים את הסיכון לבעיות בריאות שונות.

ייתכן שזו תמונה של ‏אוכל‏ — שמן צמחי – **הבעיה עם שמני דגים ושמני אצות – היא יציבות השמן והנטייה שלו להתעפש ולהתחמצן**.

טריגליצרידים גבוהים

אנו מדברים על היפרטריגליצרידמיה כאשר רמת הדם בגברים גבוהה מ-2 mmol/L או 1.75 גרם/L, ובנשים, יותר מ-1.60 mmol/L או 1.40 g/L. אנומליה זו מתרחשת בדרך כלל כחלק מתזונה עשירה מדי בקלוריות, סוכר, שומן או צריכה מופרזת של אלכוהול. עודף משקל, עישון, סוכרת, חוסר פעילות גופנית, נטילת גלולות, תרופות מסוימות, לחץ דם גבוה, מתח או אפילו משקל עודף וצריכת מזונות עשירים בשומן שמייצגים את גורמי הסיכון העיקריים להיפרטריגליצרידמיה [מקור]. מחסור באומגה 3.

כיום ידוע שהליפוגנזה (סינתזת שומן) מגורה על ידי תזונה עתירת פחמימות [מקור], הן בכבד והן ברקמת השומן, מה שמוביל לרמות גבוהות של טריגליצרידים בפלזמה לאחר הארוחה [מקור]. בעוד שהיא מעוכבת על ידי חומצות שומן רב בלתי רוויות כגון אומגה 3 ועל ידי צום [מקור].

זאת הסיבה שבטיפול ביתר טריגליצרידים שניהם מומלצים [מקור]. בנושא זה צום קשור לירידה בגלוקוז בפלזמה. והגלוקוז שמגביר את הליפוגנזה על ידי גירוי שחרור אינסולין מטופל בצום ויצירה של שומנים מתעכבת כמו כן, עיכוב שחרור גלוקגון מהלבלב מופחת ומקדם אף הוא את ירידת הליפוגנזה (סינתזת שומן) [מקור].

חומצות השומן החופשיות (NEFAs) שהוזכרו מוצגות יותר ויותר בתור נבלים בסדרה של הפרעות מטבוליות המקשרות מצבים שונים כגון סוכרת 2, תנגודת לאינסולין, או מחלות לב, כליה, וכלי דם (CVD), כולן מושפעות מהתסמונת המטבולית [מקור] אשר קשורה בתנגודת לאינסולין. רוצה לומר ש NEFAs תורמות את החלק הגדול ביותר לייצור VLDL-TG צורת השייט שלהם בדם. לפיכך הפחתת אספקת NEFA לכבד מתפתחת כמוקד פעולה אסטרטגי חדשני הוא שימוש בצום, שינוי תפריט תזונה בו מפחיתים פחמימות ואלכוהול ומוסיפים שמני אומגה 3 לא מחומצנים ובעלי איכות טיפולית מוכחת [מקור] כמו למשל שמן חרדל.

הרגולטור המרכזי של NEFA בפלזמה הוא ליפוליזה תוך-תאית של אדיפוציטים באמצעות ליפאז שרגיש להורמונים (HSL), ועולה ככל שהרגישות לאינסולין מחמירה. התנגודת נמצאת ביחס שבין רמת הטריגליצרידים לכולסטרול הטוב (HDL) כאשר יחס זה קטן מ-2, הוא טווח הנורמה העליון מתחתיו נראה שליפוליזה תוך-תאית של אדיפוציטים באמצעות ליפאז תקינה בנוסף במדד זה גם אין התקפה של אינסולין מחומצן על דפנות הנפרונים ועל יצורו של הגלוטתיון או על המיטוכונדיות וגם לא על ההטלומרים עוד על נושא זה כאן.

אומגה 3 נמצאה כנוגדת ליפוליזה תוך תאית באדיפוציטים על ידי דיכוי דלקת רקמת השומן.

בנוסף, היא מגבירה ליפוליזה חוץ-תאית על ידי ליפופרוטאין ליפאז (LpL) בשרירי השומן, הלב והשלד ומשפר את חמצון ה-β של הכבד והשלד אשר תורם להפחתת אספקת FA לכבד.

**פודינג צ'יאה** מ-2 כפות של גרגרי צ'יאה הוא מקור מצוין לחומצות שומן אומגה 3. שינויים פשוטים בתפריט ההזנה שלנו, כמו הגדלת צריכת האגוזים (אגוזי מלך העשירים במיוחד באומגה 3) או זרעים (חרדל וצ'יאה בצילום למעלה) יכולים להוביל תהליכי החלמה נפלאים… מה שצריך זה קצת להגביר את צריכת המזונות המכילים **ALA**. המטרה לצרוך כ-4 גרם ALA ליום מכיוון שהגוף שלנו חכם ובריא גם שואף לבריאות והוא ממיר **ALA** ל-DHA ו-EPA.
2 כפות זרעי צ'איה = 4.9 גרם. היא הכמות הנדרשת לך.
מקור הצילום בצילום מסך מהמאמר: OMEGA-3 FATTY ACIDS – WHAT VEGETARIANS SHOULD KNOW – **כאן**.
מתכון – מערבבים כוס מיץ (לימון, תפוחים, מיץ ירוק, אגבה או, סויה, ואפילו מים או מרק ירקות) עם 2 כפות זרעי צ׳יאה. וכפית תבלינים לפי הטעם (כורכום, קרי, יש שממתיקים (סוכר, דבש וחברים). מחכים 5 דקות להתגבשות ראשונית, מערבבים כדי לשחרר גושים שנוצרו, ושולחים למקרר ל3 שעות לפחות. מאוד טעים ועשיר באומגה-3.

חומצות שומן אומגה 3 ארוכות שרשרת (FAs) למשל שמן חרדל [מקור] או מרווה מרושתת יכולים להפעיל גורמי שעתוק השולטים במסלולים מטבוליים באופן ספציפי לרקמות המסדירות את תעבורת החומרים המזינים ומפחיתים טריגליצרידים TG בפלזמה [מקור].

ריכוזי NEFA עולים בדרך כלל כאשר רקמת השומן מצטברת, במיוחד עם השמנת יתר בטנית [מקור1, מקור2].

התפתחות ה"אני" – סדרת מאמרי הטבלה של ירון מרגולין על התפתחותן של מחלות נפש (רגשות אשם, ניתוק רגשי, חרדות, קשיי התחלה, פחד מהצלחה, צפייה או תקיעות ועוד) שניתן לטפל בהן בעזרת לחיצות ההחלמה.

מתן תוסף אומגה 3 יעיל כמדלל דם, מעכב תהליכים של אגרגרציה, כלומר כאשר טסיות הדם נדבקות זו לזו – תהליך שנקרא אגרגציה.

באגרגרציה הטסיות יוצרות קריש דם העוצר את הדימום בעת פציעה. תוסף של אומגה 3 מפחית כולסטרול וטריגליצרידים בדם. בצורת אתיל אסטר דרך הפה (1000 מ"ג בכמוסה, הצורה המסחרית הנפוצה) הוא מותר ונסבל היטב.

בתוספי אומגה 3 מהים קיימות שתי נגזרות אפשריות. האחת נקראת "אתיל אסטר" (גיא בן צבי) והשנייה נקראת "טריגליצרידית" (גיל יוסף שחר – שגם משווק את המרווה המרושתת). בין השתיים יש הבדל – השאלה שמתעוררת כמובן האם אחת מהן מזיקה לבריאות האדם? והאם מאחורי טענות הנגד קיים בסיס מדעי? [מקור]. בעולם כולו, גם בישראל, ניתן למצוא שני סוגים של תוסף אומגה 3. האחד הוא נגזרת הנקראת "אתיל-אסטר" או בשם קיצור EE n‑3 PUFA, והשני הוא נגזרת הנקראת "טריגליצריד" או בשם קיצור TG n‑3 PUFA. הוא הצורה בה הגוף משתמש באומגה 3. מבין שתי הנגזרות, צורת האתיל אסטר (EE) היא הנפוצה ביותר בתוספי אומגה 3, ולא בגלל שהיא מכילה אלכוהול חס וחלילה וזו נמכרת בכל העולם.

חומצות השומן הקיימות בטבע, הן בשומן מהחי והן בשמנים מהצומח, מצויות במצב של טריגליצריד (מבנה כימי של 3 חומצות שומן המחוברות לגליצרול). יצרנים מפיקים אומגה 3 משמן דגים, בשביל להרוויח כסף אבל גם כדי להירשם כאנשים טובים. רובם הגדול מעוניינים להפיק בעיקר את חומצות השומן EPA ו- DHA מתוך כלל השמן המכיל גם חומצות שומן נוספות. בדרך זו גובר ריכוזן של חומצות השומן הללו בכל כמוסה. התהליך שמאפשר להגביר את ריכוז חומצות השומן הללו נקרא בשם טרנס-אסטריפיקציה (Trans-Esterification) שבו מפרקים את הטריגליצריד (שלוש חומצות שומן מחוברות יחדיו למולקולת גליצרול) לחומצות שומן חופשיות המנותקות זו מזו. תחילה מסלקים את מולקולת הגליצרול כך מקבלים חומצות שומן שהן חופשיות. השלב השני הוא שלב האלכוהול. מוסיפים אותו. משתמשים כאן באתנול (מה רציתם קוניאק?) כל חומצת שומן חופשית נקשרת לאתנול אחד. מתקבל תוצר חדש: חומצת שומן אומגה 3 המחוברת לאתנול. כל נגזרת כזו נקראת אתיל-אסטר. גיא בן צבי הידוע בפרסומיו הרציניים כמשווק אומגה 3 – מוכר אותו דרך אומגה גליל. כעת, בתהליך סלקטיבי הנקרא Molecular distillation (זיקוק מולקולרי) ניתן למיין את חומצות השומן השונות, כך שהשמן בכמוסה יכיל ריכוזים גבוהים יותר של EPA ו- DHA. זה למעשה היתרון הגדול אותו משיגות חברות התוספים בכל העולם, בלעדיו תכיל הכמוסה שלהן מינונים נמוכים יותר של אומגה 3, דבר שיצריך קופסא גדולה יותר או בליעה של יותר כמוסות קטנות פר מנת הגשה ואולי תעודד לצרוך אותן מבקבוק שמן חרדל, זול באופן יחסי, הוא כמעט מתנת חינם. התוסף אומגה 3 מסוג "אתיל אסטר" הוא למעשה תרכיז תעשייתי. התוסף השני (צורת הטריגליצריד) – לאחר תהליך הזיקוק המולקולרי שהוזכר לעיל, חלק מהיצרנים בוחרים להשקיע בתהליך כימי נוסף הנקרא רה-אסטרפיקציה. תהליך המאפשר להחזיר את חומצות השומן החופשיות למבנה של טריגליצריד. זהו תהליך הפוך שנקרא Glycerolysis בו מפרקים באמצעות אנזימים את חומצות השומן מהאתנול אליו הן קושרו, ולאחר מכן מחברים אותן לגליצרול כך מקבלים הצרכנים טריגליצריד עשיר בחומצות שומן אומגה 3. למעשה מעין תהליך של "חזרה לבסיס", נושא זה משפיע גם על המחיר (התהליך הגדיל את עלות הייצור) יצרנים רבים בוחרים שלא לעשות זאת, והתוסף הנמכר נשאר בצורת "אתיל אסטר". מרבית תוספי אומגה 3 הנמכרים בעולם ובישראל הם מסוג "אתיל אסטר", ומעט מהקיימים הם מסוג "טריגליצריד".

אז מה הבעיה עם ה"אתיל אסטר"?

במחקרים נמדדה כמות ה- EPA וה- DHA (חומצות שומן אומגה 3) בדם לאחר בליעת חומצות שומן מסוג טריגליצריד (TG) לעומת בליעת חומצות שומן מסוג אתיל אסטר (EE). קיימים הרבה מחקרים וחלקם מומנו לכאורה, על ידי המוכרנים בדרך זו או אחרת אבל, יותר מחקרים קיימים ומראים שקיים יתרון ספיגה לצורת הטריגליצריד [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4]. רוצה לומר שנגזרת הטריגליצריד נספגת מהר יותר. קצב ספיגה איטי יותר של חומצות שומן במעי אינו בהכרח מעיד על חוסר יעילות, שכן גם אם קצב הספיגה במעי נמשך זמן רב יותר עדיין עשויות חומצות השומן להגיע ליעדן בתוך הגוף ולהפחית למעננו את הטריגליצרידים או לסייע בתיקון הכליות הסוררות. לא מצאתי מחקר השוואה לשמן חרדל. בקליניקה של לחיצות ההחלמה, היא עד כה המקום היחידי בעולם שהביא חולי כליה לבלימת התדרדרות המחלה ואף להחלמה אני פועל ומשתמש בשמן חרדל – 5-7 כפות ליום מהבקבוק. מוסיפים אותו לסלט או בבליעה מכף. תוצאות המעבדה מרשימות. אני ממשיך להמליץ על מתנת הטבע. גרגרי חרדל. הם גם תוסף נהדר לסלט. נחזור לתוסף היקר עם האלכוהול.

שומנים מהמזון (טריגליצרידים) מתעכלים במעי הדק על ידי הפרשת מלחי מרה בתריסריון ואנזים ליפאז מבלוטת הלבלב. מלחי המרה מגיעים לשם ומפרקים את כדוריות השומן האלו לטיפות אמולסיה קטנות המגדילות את שטח הפנים כך אנזים הליפאז יכול לפעול היטב כדי לשחרר חומצות שומן ממבנה הטריגליצריד. לאחר ספיגת חומצות השומן בצורתן החופשית בתאי הספיגה שבמעי (Enterocytes), הטריגליצרידים נבנים מחדש ע"י חיבור חומצות השומן החופשיות לגליצרול. ורק בצורה זו (טריגליצרידים) חומצות השומן נעות בזרם הלימפה ע"י נשא שנקרא כילומיקרון, נזכר למעלה וגם איור שלו מופיע שם.

תהליך העיכול של חומצות שומן מסוג אתיל אסטר שונה במקצת, מכיוון שהן חסרות גליצרול (הן מכילות אלכוהול – אתנול במקום גליצרול). אומנם גם הן מתפרקות במעי הדק על ידי מלחי מרה וע"י אנזים ליפאז הלבלב, אך אנזים הליפאז אינו מפרק באותה יעילות את צורת אתיל אסטר כמו צורת הטריגליצריד, אלא בקצב איטי יותר ע"פ מחקרי מבחנה [מקור]. הקצב האיטי של חומצות השומן הללו אינו מושפע רק מפעילות אנזים הליפאז, אלא גם מהצורך שלהן בגליצרול. בדומה לטריגליצרידים, גם חומצות השומן המשתחררות מהאתנול (אתיל אסטר) נקלטות על ידי תאי המעי וגם הן נבנות לטריגליצרידים כדי שניתן יהיה להסיע אותן בזרם הלימפה ע"י הנשא שהוזכר (כילומיקרון), אלא שחומצות שומן מסוג "אתיל אסטר" מכילות אתנול ולא גליצרול, מה שאומר שהן חייבות להשיג מולקולת גליצרול ממקור אחר כדי להפוך לטריגליצריד. העובדות הללו, ככל הנראה, מעכבות את קצב הספיגה של אומגה 3 מסוג אתיל אסטר, בהשוואה לאומגה 3 מסוג טריגליצריד. קיימות ראיות מדעיות ליתרון ספיגה של אומגה 3 מסוג טריגליצריד (TG) לעומת אומגה 3 מסוג אתיל אסטר (EE). יחד עם זאת, עובדה זו לא מאפשרת לטעון כי צורת האתיל אסטר אינה מומלצת, אינה יעילה או שהיא מזיקה לאדם. במחקר בו נבדקה מידת היעילות ומידת הבטיחות של תוסף אומגה 3 מסוג "אתיל אסטר" (מוצר שנקרא Omacor) נמצא כי צריכת ארבע כמוסות ביום (בכל כמוסה 1000 מ"ג) למשך ארבעה חודשים הפחיתה רמת טריגליצרידים בדם, בהשוואה לפלסבו, ללא שום תופעות לוואי.
(עוד על נושא זה ראו כאן).

שומן היא מולקולה אורגנית שבנויה מתרכובת של שני חומרים: גליצרין וחומצות שומן.

מערכת העיכול שלנו מפרקת את הקשר שבין חומצות השומן לבין הגליצרין ומאפשרת לכל אחד מהם להיספג בדם בנפרד. חומצות השומן הן החלק העיקרי של מולקולת השומן, והן המרכיב שמבדיל מבחינה כימית בין סוג שומן אחד לאחר [מקור].

חומצות השומן מסוג אומגה 3

חומצות השומן מסוג אומגה 3 מהוות חלק מן השכבה השומנית של קרומי התאים. הן שומרות על גמישות התאים ומפקחות על חדירותם לחומרים שונים. לפיכך, הן חיוניות לתפקודו התקין של כל תא ותא בגופנו, החל מתאי המוח והלב, וכלה בתאי העור.

חומצות שומן אומגה 3 ארוכות שרשרת (FAs) משתייכות לקבוצות של חומצות שומן רב בלתי רוויות –

יעילות להפחתת רמות הטריגליצרידים בפלזמה (TG). במינון התרופתי: 3, 4 גרם ליום, הן 3-4 קפסולות שכל אחת מכילה 1000 מ"ג שמן מכיל חומצות שומן רב בלתי רוויות ביום.

החומצות האלו מפחיתות את הטריגליצרידים -TG בפלזמה בכ-25-50% לאחר טיפול בן כחודש ימים. תוצאות אלו נובעות בעיקר מהירידה בייצור ליפופרוטאין (גן שמופיע רק בבני-אדם ובקופים ורמות גבוהות שלו נקשרות במחלה כלילית בגיל צעיר [מקור]) בכבד (VLDL-TG), ובעקבותיה מהעלייה ב ULDL. נשאי השומן בדם.

הבעיה בתוספי המזון מסוג אומגה 3 – בעיקר עם שמני דגים ושמני אצות –

הבעיה כאן מכונה יציבות השמן והנטייה שלו להתעפש ולהתחמצן.

יש שלושה סוגים של חומצות שומן אומגה 3: ALA, EPA ו־DHA. מאחר שגופנו אינו מייצר אותן, אנו חייבים לקבלן מן המזון ומתוספי תזונה.

אומגה 3 (וכך גם אומגה 6) עוברות המרה לחומרים אחרים בשם איקוסנואידים, כדי להשפיע לטובה על הגוף שלנו [מקור].

כל סוגי השמנים הינם רגישים לחמצון (גניבת אלקטרונים) וזו הבעיה המרכזית שעומדת בפני המבקשים להשתמש בשמן כתרופה.

נושא החימצון מחריף כשמדובר בשמני דגים ושמני אצות אלו הם הרגישים באופן מיוחד ולמעשה אלו השמנים המוגדרים כהכי פחות יציבים בכדור הארץ.

שמני דגים ושמני אצות אמנם מכילים אחוז גבוה של חומצות שומן מסוג EPA ו-DHA. הבעיה שאלו הן חומצות השומן הכי רגישות לחמצון שיש בטבע.

מרווה מרושתת הינה מקור נהדר לאומגה 3 – מגדלים אותה בכפר יחזקאל

גיל יוסף שחר ד"ר ממובילי הטיפול המצליח בישראל ללא תרופות אומר שהסיבה לכך היא כמות הקשרים הכפולים שיש בחומצות השומן EPA ו-DHA, יותר מכל חומצת שומן אחרת בטבע. ככל שמספר הקשרים הכפולים עולה, כך פוחתת היציבות של השמן ועולה רגישותו לחמצון ולעיפוש) [מקור]. זאת גם הסיבה לכך שאין בטבע שמן נוזלי חופשי. תמיד השמן נמצא בתוך תא. התא מוגן בקרום, הממברנה של התא, וקרום זה שומר על השמן מחמצון. המוכרנים משווקים בהתלהבות שמני דגים אבל המטפלים שרואים תהליכי החלמה יודעים שאלו מחומצנים מאוד. נושא זה ידוע מזה מספר רב של שנים גם לעולם המדע, ידיעות שנדיר שמחלחלות אל המרפאות של הממסד הרפואי [מקור].

ע"פ ממצאי מעבדות בישראל 93% משמני הדגים והאצות (14 מתוך 15 מותגים שנבדקו) היו עם רמות חמצון מעל התקן המומלץ של ה-GOED ואף אחד מהמותגים לא עמד בתקן המומלץ של הרשות האירופאית לבטיחות במזון (EFSA). בשנת -2016 נרכשו בישראל מותגי אומגה 3 מהמדפים של חנויות הטבע, חנויות אינטרנטיות ורשתות הפארם בישראל. מותג אחד של שמני אצות (היום יש כבר יותר ממותג אחד של שמני אצות בישראל), מותג אחד של שמן פשתן ומותג אחד (היחיד שקיים בעולם) של שמן זרעי מרווה מרושתת.

שמן הפשתן למשל יצא מאוד מחומצן.

שמן האצות יצא מחומצן במיוחד, יותר מרוב שמני הדגים (הסיבה לכך היא ששמני אצות מכילים ריכוז גבוה יותר של DHA, שמכילה את המספר הרב ביותר של קשרים כפולים ולכן הרגישה ביותר לחימצון).

היחיד מבין השמנים שנבדקו ונמצא כלא מחומצן וכעומד בתקנים היה השמן שהופק בכבישה קרה מזרעי המרווה המרושתת [מקור].

המקום הטבעי של שמן דגים אומר ד"ר גיל יוסף שחר (M.D) הינו אך ורק בתוך הדג ולא מחוצה לו [מקור]!

כאשר השמן מוצא מתוך תאי הדג/אצה, הוא נמצא ללא כל הגנה והוא מתחמצן בקלות רבה.

זכרו שמני דגים ושמני אצות הם השמנים הכי פחות יציבים שהתגלו עד היום בכדור הארץ.

נכון לרגע זה, שמן המרווה המרושתת, הינו בין מוצרי האומגה 3 הבודדים בעולם שלא מוסיפים להם כל מייצב או נוגד חימצון חיצוני. שמן המרווה המרושתת מגיע עם כל מה שהוא צריך כדי לשמור על יציבות.

השמן מכיל באופן טבעי עשרות רבות של חומרים פעילים, נוגדי חימצון, נוגדי דלקת, חומרים אנטי-ויראלים, אנטי בקטריאלים, בינהם כמה חומרים ייחודיים לזן זה של מרווה. מדובר בסינרגיה טבעית בין מגוון רחב מאוד של חומרים פעילים והיא זו שמביאה ליציבות הטבעית הגבוהה והייחודית של שמן המרווה המרושתת. גם שמן זרעי המרווה המרושתת, יציב ככל שיהיה, דורש שמירה והרחקה מאור וחום ואם הוא לא ישמר בתנאים נאותים, גם הוא עלול להתחמצן. אבל, נקודת הפתיחה שלו ייחודית וטובה שפרט לשמן החרדל בו ידובר מיד אין אפילו מוצר אומגה 3 אחד מהחי בר השוואה אליו. שמן המרווה המרושתת הוא ממש קטגוריה בפני עצמו.

לחמצון האוטומטי של שומנים חשיבות עליונה בתעשיית המזון שכן למידת החמצון השומנים יש השלכות יוצאות דופן על איכות המזון. זאת גם הסיבה שבתעשייה תמצאו כאן מרכיבים כימים לגונן לכאורה עליו והדברים מגיעים לידי כך שאין לדעת אם מדובר במוצר סינטתי או מזון כתרופה.

שמן החרדל בריא, הוא מופיע בצבע חום-אדמדם או ענברי וידוע בריחו החזק ובטעמו החריף שמענג את מנת הסלט. החריפות של שמן החרדל נובעת מנוכחותו של **אליל איזותיוציאנט** [**מקור**]. שמן צמחי זה מתקבל על ידי כבישה בלחץ על זרעי חרדל. הוא מפחית כולסטרול ומשפר את מבנה הממברנה של תאי דם אדומים (RBC). תכונותיו האנטי-בקטריאליות, אנטי-פטרייתיות ואנטי-סרטניות נובעות מנוכחותו של הגלוקוזינולט, בו. מאז ימי קדם, שמן חרדל משמש גם להרגעת הצטננות, שיעול ומחלות ואלרגיות בדרכי הנשימה אחרות כדי להגן על מערכת הנשימה מגודש, שאפו אדים המכילים שמן חרדל.
עסו את כפות הרגליים והחזה בתערובת של שמן חרדל, שום ואג'וויין והקלו כך על הצטננות ושיעול. [**מקור**].

אנחנו לומדים שאומגה 3 מסוכנת בנטילה בטווח ארוך והמתחרה שלה – שמן זרעי חרדל, מרווה מרושתת מעולה – איך לזהות בין השתיים?

שמן שמקורו בים – כפי שנזכר לעיל, נחשף כמוצר עם בעיה. על רגל אחת: הוא מוצא ממקומו הטבעי בתוך הדג מהיכן שהוא מוגן על ידי הממברנה (קרום התא ואנטיאוקסידנטים שנמצאים בדג) מחוץ לתא הוא מתחמצן!

שמנים מחומצנים נמצאו כהרי אסון ובעלי תפקיד הרס מרכזיים בהתפתחות מחלות כגון טרשת עורקים, נזק לכלי הדם, אבדן גמישות העורקים, מצבי דלקת, התפתחות גידולים ממאירים, עמידות לאינסולין ואי ספיקת כליות.

לאור הבעיה לצרוך שמני דגים ואצות והעובדה שרוב הדגים היום מאוד מזוהמים, פונים אנשים כמוני לצריכה של מקורות צמחיים לאומגה 3 ומוותרים על חומצות השומן שמקורן בימים: EPA ו – DHA.

הגוף שלנו יודע להמיר את חומצת השומן שמקורותיה באדמה ולא בים ה – ALA (חומצה אלפא לינולנית) ל- EPA ול- DHA.

כל עוד נספק למבקש החלמה כמות ראויה של אומגה 3 צמחית, היא ה – ALA (alpha linoleic acid חומצה אלפא לינולנית). גדולי המוכרנים טוענים שכמות האומגה שמומרת בגוף מה-ALA (חומצה אלפא לינולנית) ל- EPA ול- DHA לא מספיקה. טענה זו נכונה אבל חסרת משמעות או שהיא פשוט לא נסמכת על מחקר מדעי עצמאי (כלומר שלא נתמך בצורה זו או אחרת על ידי מוכרנים).

בפועל אחוז ההמרה של אומגה – 3 מהצומח באמת נמוך מאוד, כטענת המוכרנים. רק כ- 25% מה- ALA מומר בגוף שלנו ל- EPA ורק 1-5% ממנו מומר ל- DHA [מקור].

אבל מי אמר שזה לא מספיק?

בשנת – 2009 כבר נמצא שההטמעה היומית של DHA במח האדם הינה 3.8 מ"ג ללא קשר לכמות ה- DHA שניתנת לאדם [מקור].

המח מאוד זקוק לחומצת השומן הזו, אבל הוא לא מסוגל ולא צריך להרבה DHA וכל ה- DHA שנטמע במח, נשאר שם זמן רב מאוד. אותו מחקר (תגובה ראשונה) גם מצא שזמן מחצית החיים של DHA במח האדם הינו 2.5 שנים. רוצה לומר שגם אם אחוז ההמרה של ALA (חומצה אלפא לינולנית) ל- DHA היה עומד על 1% בלבד, ולא על כ-25% כפי שהינו, הרי שבצריכת 2 גרם ביום של ALA, ימיר הגוף שלנו מכך 20 מ"ג של DHA 20 מ"ג DHA הינה כמות הגדולה פי- 5 ממה שהמח מסוגל להטמיע [מקור]. בנוסף לכך כמות אנזימי הכבד שאחראים על ההמרה של ALA (חומצה אלפא לינולנית) ל- DHA גדלה משמעותית כשמינון הנטילה של אומגה 3 מהצומח כך שהתוצר הסופי אינו מושפע בפועל מהמינון התחילי! רוצה לומר שקצב ההמרה הינו דינמי והגוף יכול להגדילו לפי הצורך.

חומצה דוקוסהקסאנואית (DHA; 22:6n-3) היא מרכיב קריטי במוח, חשובה לתפקוד עצבי תקין ואף מונעת דיכאון, לכן קיימת גם המרה של ALA (חומצה אלפא לינולנית) לחומצה דוקוסהקסאנואית – DHA בתוך מח האדם [מקור], מחקר שזכה לתיקוף מרעיש במרכז הרפואי בלינסון, כך שהמוצר הנדרש גדול מכפי שנמדד מיד לאחר הארוחה.

ההמלצה של מטפלים שהגיעו גם לתוצאות מרשימות בתחום ההחלמה צודקת: לצרוך אומגה 3 ממקור צמחי, ה- ALA (חומצה אלפא לינולנית) [מקור].

בנוסף לכך נטילת ה-ALA מחייבת שיהיה לנו גם אותו בגוף, אך אם לא נצרוך אותו ישירות מהצומח: אבוקדו, חסה, כרוב, זרעי חרדל או מרווה מרושתת גם שמן קנולה, אלא את זה שבא מהחי הוא יעדר מהגוף [מקור].

כפית אחת של זרעי חרדל מכילה 100 מיליגרם של חומצות שומן אומגה 3. בכדי להפחית טריגליצרידים גבוהים מהר צריך ליטול 4000 מ"ג ליום

אפשר להשתמש בזרעי חרדל באותו אופן שבו משתמשים בפלפל שחור. פזרו כמה זרעי חרדל טחונים על הסלט שלכם וקבלו את היתרונות הכפולים של חומצות שומן אומגה 3.

תרד מכיל אומגה-3 ב-100 גרם תרד נמצאים 370 מיליגרם של אומגה 3.

זכרו כי ה- ALA נמצא תחת עין חוקרת בשנים האחרונות החוקרים שבים ומוכיחים כי חומצת שומן זו בעלת יכולת להקטין סיכון לשבץ מוחי, מחלות לב, היא משפרת מצבי דלקת, מסייעת בבעיות קשב וריכוז, משפרת מצב רוח, מפחיתה חרדות, מורידה רמות טריגלצירדים, מפחיתה רמות LDL ומסייעת לי בתהליכי החלמת הכליות. כמה מקורות קטנים של שומנים בריאים מסוג ALA (חומצה אלפא לינולנית): ברוקולי, כרוב, שמן חרדל וזרעי חרדל גם חסה, תרד, מנגו, מלון, אגס, וגבינה בשם גורגונזולה הכרובית מכילה אומגה-3 ואפילו עלי קולרד, שעועית, ספירולינה, ואצות בכלל זה יש להוסיף: פירות יער, אורז בר, פודינג הצ'יה שמוצג בצילום למעלה, זרעי המפ (קנבוס), פולי סויה, טמפה, שמן זית, דלעת, זרעי פשתן, אגוזי מלך וזרעי צ'יאה (שני האחרונים אסורים לחולי כליה). שמן המרווה המרושתת, ושמן זרעי חרדל. מדובר במקורות יציבים ביותר שהתגלו מהצומח לאומגה 3.

שמן חרדל שמן מזרעים של צמחי חרדל עשיר בחומצות שומן חד בלתי רוויות וכן אבוקדו ושמן זית שאף מכילים אותן יותר.[מקור].

שמן חרדל, עם היחס האידיאלי שקיים בו בין חומצות השומן החיוניות ונוגדי החמצון הטבעיים, עשוי להיות אחד משמני המאכל הבריאים ביותר, עם יתרונות עצומים להפחתת טריגליצרידים ושמירה על הלב, על הכליות ומערכת עורקי הדם שלך הוא ההמלצה שלי לך כתרופה [מקור].

בכף שמן חרדל יש 826 מ"ג של אומגה 3. 5 כפות ליום הן צריכת אומגה-3 (4.130 מ"ג) הנדרשת להפחתת יתר טריגליצרידים בדם ליטול במשך חודש ימים ויותר. נוגדי החמצון שנמצאים בחרדל נלחמים בדלקת ומגנים מפני מחלות לב, כליות, כלי דם והזדקנות.

[מקור].

שמן החרדל מורכב משישה אחוז של חומצות השומן אומגה 3 (N-3) ו-15 אחוזים מאומגה 6 (n-6) – שתי חומצות השומן החיוניות – ביחס האידיאלי של 1 :2, וזה יתרון עצום לבריאות שאין בשום מוצר אחר בטבע, שכן יחס זה גם מאזן את רמות הכולסטרול, הטריגליצרידים או השומן בדם, ומסייע בשמירה על בריאות הלב [מקור].

"שמן ידידותי ללב צריך להיות נטול כולסטרול ושומן טרנס, דל בשומן רווי ועשיר בשומן חד בלתי רווי אומר פארמיט קאור (Parmeet Kaur – Columbia Asia Hospital Gurgaon), תזונאית מבית החולים קולומביה אסיה גורגאון. ומוסיף שכשמדובר בשומן רב בלתי רווי, הוא צריך להיות בעל יחס חומצות N6 עד N3 אידאלי וכן נקודת שריפה (בבישול) גבוהה. רק שמן חרדל עומד כל הקריטריונים האלה",

"שמן חרדל המופק בתהליך 'קאצ'י גאני' הוא שמן לא מזוקק ואותו אנחנו מחפשים. פרופיל חומצות השומן הייחודי שלו מגובה בשיטת ייצור נטולת כימיקלים והוא ללא ספק תרופה וכן שמן הבישול הבריא והמשתלם ביותר" [מקור].

השמן, שיש בו גם רמות גבוהות של ויטמין E, עוזר לעור להילחם בנזק של רדיקלים חופשיים לגוף על ידי קרני אולטרה סגול וזיהום.

במהלך ייצור השמן, בטא קרוטן הופך לוויטמין A, שהוא מצוין לצמיחת שיער. מלבד זאת, הוא מכיל גם ברזל, חומצות שומן, סידן ומגנזיום, כולם מעודדים צמיחת שיער וחשובים לבריאותנו.

לשמן חרדל יש תכונות אנטי-מיקרוביאליות עוצמתיות [מקור] והוא עשוי לסייע לחסום את הצמיחה של סוגים מסוימים של חיידקים מזיקים [מקור1, מקור2, מקור3].

אליל איזותיוציאנט (allyl isothiocyanate) – היא תרכובת שמככבת בשמן החרדל. תרכובת שיכולה להפחית דלקת באופן משמעותי כולל במעי הגס ובקרב חולי קוליטיס. ה-allyl isothiocyanate שבשמן נותן לחרדל את טעמו החזק. תרכובת זו קיימת גם במזונות כמו חזרת ווסאבי [מקור].

ערך תזונתי של שמן חרדל

ב-100 גרם (גרם) של שמן חרדל, יש:

59 גרם חומצות שומן חד רוויות

21 גרם חומצות שומן רב בלתי רוויות – אומגה – 3

11 גרם חומצות שומן רוויות

נקודת העשן של **שמן החרדל** גבוהה ועומדת על 254°C **נקודת עשן** היא הטמפרטורה שבה שמן או שומן מתחילים להתפרק ולייצר עשן. נקודת העשן היא הרגע בו השמן מתחיל להתפרק למרכיבים **גליצרול וחומצות שומן חופשיות**. בשלב הזה הוא מתחיל **לשחרר לסביבה עשן כחלחל.**
מדד נקודת העשן חשוב לא רק בשל השפעת נקודת העשן לרעה על הטעם הסופי של המאכל המטוגן, אלא גם משום שבה השמנים והשומנים מתחילים להתחמצן, וליצור תרכובות מזיקות לבריאותנו הידועות בשם רדיקלים חופשיים [**מקור**]. לשמן חרדל טהור יש נקודת עשן גבוהה מה שהופך אותו לחומר נהדר בבישול, אפייה ויותר מכך לטיגון רק בסביבות 250 מעלות צלזיוס הוא הופך רעלני, מנגד שמן זית בלתי מזוקק מתחמצן ב191°C – היא נקודת העשן שלו וחמאה ב- 121-149°C. זאת נקודת עשן טובה בדומה לנקודת העשן של שמן קנולה – שמן קנולה מזוקק – 204°C ושמן תירס מזוקק 232°C. זה הופך אותו לבחירה טובה ונפוצה הגם שטרם בישראל לבישול בריא בחום גבוה כמו טיגון, צלייה, ואפייה. בנוסף, הוא מורכב בעיקר משומנים חד בלתי רוויים, שהם עמידים יותר לפירוק הנגרם על ידי חום [**מקור**].

בשמן חרדל מכונה גם שמן לפתית נמצא כנזכר לעיל היחס האופטימלי בין חומצות שומן אומגה 3 ואומגה 6 מה שהופך אותו לתרופת העל נגד יתר טריגליצרידים בדם וכולסטרול. הוא מכיל כ-60% חומצות שומן חד בלתי רוויות (MUFA) (42% חומצה אירואית (אומגה 9) ו-12% חומצה אולאית); יש בו כ-21% שומנים רב בלתי רוויים (PUFA) (6% שידועה כמתווכת לטובת השפעות אנטי דלקתיות), חומצה אלפא-לינולנית אומגה 3 (ALA) ו-15% חומצה לינולאית אומגה 6 (LA)) וכן כ-12% שומנים רוויים.

הערה: כמות האשלגן בשמן מזרעי המרווה המרושתת עצומה (1070 מ"ג ל100גרם) לכן על חולי כליה שמבקשים תוסף זה להעדיף זרעי חרדל או שמן זרעי חרדל ועל המתעקשים ליטול מהמרווה המרושתת להיכנס למעקב צמוד שאין טוב ממנו בעזרת "לחיצות ההחלמה" את התוצאות המיטביות של תרופת השמן מזהים בגב העליון הימני –

הערה 2 – באחרונה נמצאים בשוק בישראל שני מוצרים שעל אריזתם כתוב באותיות קידוש לבנה: שמן מרווה מרושתת המופק בכבישה קרה. אחד מהם הינו מותג של מוכרנים מעולים בשם Innherb והשני הינו מותג הנקרא בשםVisage . על פי בדיקות המעבדה והאנליזות הכימיות, השמן של חברת Visage הינו 100% שמן מרווה מרושתת, המופק בכבישה קרה, רק היא מומלצת לנטילה של שמן כתרופה. כמו כן נמצא שרמת הרדיקלים החופשיים שבו נמוכה, דבר המעיד על יציבותו הגבוהה. השני ע"פ בדיקות מעבדה מכיל רעלן בשם פרילה קטון perilla ketone. זהו צמח שגדל פרא במזרח הרחוק. נראה שמדובר לכאורה בשמן פרילה. זהו אמנם שמן המכיל אחוז גבוה של אומגה 3, אך הוא מכיל חומרים רעילים, הוא אינו יציב מתחמצן מהר ומסוכן לבני אדם.

ייתכן שזו תמונה של ‏‏פרי‏ ו‏טקסט שאומר '‏‎Black walnuts Berries Hemp seeds Chia seeds Leafy greens Foods High in Omega 3 Edamame Flax seeds Brassica vegetables Beans Winter squash‎‏'‏‏ — מקור הצילום בצילום מסך מהמאמר15 Surprising Foods That are Very High in Omega-3 – **כאן**.

מזונות עשירים בחומצות שומן אומגה 3

מספר מחקרים הראו שצריכת 1 גרם ליום של חומצה איקוספנטאנואית (EPA) וחומצה דוקוסהקסאנואית (DHA) יכולה להוריד במהירות את רמות הטריגליצרידים בדם. כלומר כמות שוות ערך לשתיים או שלוש ארוחות של דג שומני אחד בשבוע, ומה יעשו מחלימי הכליות שדג אסור להם או חולי לב, או חולי יתר לחץ דם שמבקשים להפחית טריגליצרידים בדם. ניתן למצוא חומצת שומן אומגה 3 גם בשמן זרעי פשתן, שמן קנולה, זרעי צ'יה או שקדים וכמובן בשמן חרדל ובמרווה מרושתת. כמה מקורות קטנים של שומנים בריאים מסוג ALA (חומצה אלפא לינולנית): ברוקולי, כרוב, זרעי חרדל גם חסה, תרד, מנגו, מלון, וכרובית, עלי קולרד, שעועית, ספירולינה, ואצות בכלל זה יש להוסיף: פירות יער, אורז בר, זרעי המפ (קנבוס), פולי סויה, זרעי פשתן, אגוזי מלך וזרעי צ'יה (שני האחרונים אסורים לחולי כליה). שמן המרווה המרושתת, ושמן זרעי חרדל. מדובר במקורות יציבים ביותר שהתגלו מהצומח לאומגה 3. כמו כן, ניתן למצוא אומגה 3 בצורה של תוסף מזון, וכמובן בכמוסות. בתוספים נכנס עולם התעשייה ומסתבר שנזקיהם עלולים להיות עצומים לבריאותכם. הוסיפו שמן זרעי חרדל לסלט שלכם למען בריאותכם.

נשארו לך שאלות

אשמח להשיב על כל שאלה

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.