דלקת כליות אינטרסטיציאלית – השתמשו במי שעורה

דלקת כליות אינטרסטיציאלית היא הפרעת כליות שבה המרווחים בין צינוריות הכליה הופכים נפוחים (דלקתיים). מצב כזה יכול לגרום לכשל פעולת הכליות שלך ואחד התסמינים שלו הן בצקות.
הכליות שלנו נפטרות מפסולת בגופנו ועוזרות לנו להחזיק את הכמות הנכונה של נוזלים בגופנו. הן גם שולחות אל הגוף הורמונים ששומרים על לחץ דם יציב, ובנוסף לכך הכליות גם ממלאות תפקיד ביצירת תאי דם אדומים. ויותר מכך הן מייצרות סוג של ויטמין הוא הויטמין D פעילה D שמיטיב עם העצמות שלנו. בנוסף ל ייצור PTH (parathyroid hormone) שניהם חשובים לאיזון רמות סידן וזרחן. חסר של ויטמין D פעיל גורם ליציאת סידן והעצמות הולכות ונחלשות, התפתחות אוסטאופורוזיס עלולה להיגרם ועליה בסיכון לשברים. ככל שאי ספיקת הכליות מואצת, היכולת שלהן ליצור ויטמין D פעיל יורדת והכליות מייצרות פחות ויטמין D. לכן מוטב לשבת בשמש, כל יום רבע שעה, חשופים ככל האפשר כדי למנוע זאת. כמה תרופות יכולות להקשות על הכליות לעשות את הדברים האלה ולמנוע מהן לפעול כמו שצריך. בפרק ו' של התכנית שלשיקום הכליות אפשר למצוא עוד מידע על כך – כאן

אחד מגורמי הזיהום העיקרי בהתפרצות דלקת כליות אינטרסטיציאלית הן תרופות.

יש מקרים שהנזק מגיע מסוג של חיידקים (CMV), שמגיעים מעכברים [חיידקים סלילוניים מהסוג Leptospira (ומכאן השם המקובל כיום לזיהום זה "לפטוספירוזיס") שנישאים בעיקר על ידי חולדות ועכברים ומהם מועברים לחולה]. מקור נוסף למחלה זאת הם חיידקי המעי הגס, במקרה האחרון בדרך כלל הנזק מהחיידקים פוגע קשות גם בדרכי השתן. החיידקים השכיחים שגורמים למחלה הם: Proteus, Klebsiella, E. Coli.

המעי הגס ממוקם בבטן ואורכו מגיע לכמטר וחצי. המעי העיוור, המשכו של המעי הדק מתחיל את "המעי הגס". הוא נמצא בחלק הימני התחתון של הבטן, 2.5 ס"מ מרצועת המפשעה. החלק הארוך ביותר במעי הגס מכונה כרכשת שבאיור למעלה. היא מתחילה במעי העיוור ומסתיימת בחלחולת. החלחולת, או המעי הישר, הם המשכה של סוף הכרכשת ובנויה ממדור רחב שהולך ונעשה צר עד שמגיע לפי הטבעת, משם נפלטת החוצה הצואה. איור של חלקי הכרכשת: 1. המעי הגס העולה. 2. המעי הגס הרוחבי. 3. המעי הגס היורד. 4. המעי העקול. מקור האיור ויקיפדיה

חיידקי המעי הגס האלה חודרים דרך רירית המעי לדם, או מתרבים באזור סביב פתח השופכה ומשם הם ממשיכים וחודרים לשלפוחית, ממנה הם עולים במערכת השתן לכליה. לחיידקים האלימים, תכונות המאפשרות הגעה לכליה וגרימת מחלה, כמו Pili או Fimbria – שהם שלוחות חלבוניות שמאפשרות עיגון לאפיתל מערכת השתן. החיידקים האלו מפרישים רעלנים שממיסים את רקמת המשתית (סטְרוֹמַה, רקמת חיבור) ומאפשרים את חדירת החיידק [מקור]. לגוף הגנות מפני התופעה, אבל לא נוכח "טיפול" ממושך או בלתי הכרחי באנטיביוטיקה.

צפיפות היא המסה של החומר חלקי הנפח שלו, כלומר המקום שהוא תופס במרחב. יש הקוראים לצפיפות בשם "משקל סגולי" [מקור]. המשקל הסגולי של מים הוא: 1 גרם לסמ"ק. גם לשתן משקל סגולי. כאשר השתן מרוכז מאוד, יש לו משקל סגולי גבוה, החומר ביחס לנפח רב בו, וכאשר הוא מהול יש לו משקל סגולי נמוך והוא דליל. 

דלקת נפריטיס אינטרסטיציאלית חריפה. היא מצב שבו מתפתחת דלקת במרווח בין התאים והצינוריות (האינטרסטיטיום) בתוך הכליה. מחלה זו שונה מגלומרולונפריטיס, בה הדלקת מתפתחת סביב הגלומרולוס. ישנם שני סוגים של דלקת כליות אינטרסטיציאלית: דלקת נפריטיס אינטרסטיציאלית חריפה ודלקת נפריטיס כרונית. הצורה החריפה של דלקת כליות אינטרסטיציאלית היא שנגרמת בדרך כלל על ידי תופעות הלוואי של התרופות.
מקור האיור בצילום מסך מהמאמר: Interstitial Kidney Disease –כאן

דלקת כליות אינטרסטיציאלית משתקפת בבדיקת החלק החומרי הנזכר שבנפח נוזל השתן. בדיקת המשקל הסגולי (צפיפות החומר) של השתן (Relative density – צפיפות יחסית או בדיקת שתן Specific Gravity) או ריכוז מומסים בשתן (כאשר טווח הנורמה 1.010 עד 1.030) – בדיקה זו שימושית בהערכת כושר הכליות לרכז או לדלל את השתן [מקור] והיא מלמדת גם על מחלת האינטרסטיציום שבכליות. זו מחלה שקל מאוד לטפל בה וכשהיא מוזנחת סופה יכול להביא למוות מאי-ספיקת כליות

מדד  גבוה של Specific gravity (SG) בבדיקת שתן כלומר צפיפות יחסית גבוהה של חומרים בשתן עשוי להיות קשורה להתייבשות, שלשולים, הקאות, הזעת יתר, זיהום בדרכי השתן/שלפוחית ​​השתן, גלוקוזוריה, היצרות בעורק הכליה, תסמונת הפטורנלית, ירידה בזרימת הדם לכליה. (במיוחד כתוצאה מאי ספיקת לב), ועודף של הורמון אנטי-דיורטי הנגרם כתוצאה מתסמונת של הפרשת הורמון אנטי-דיורטי לא הולמת ( Anti diuretic hormone ). 

מדד של Specific gravity (SG) נמוך – קשור לאי ספיקת כליות, פגיעה באינטרסטיציום, שתייה מרובה מדי, פיאלונפריטיס, סוכרת אינספידוס, נמק צינורי חריף, נפריטיס אינטרסטיציאלית, פגיעה בדופן המעי, פלישת חיידקים רעלניים מהמעי הגס  וצריכת נוזלים מוגזמת (למשל, פולידיפסיה פסיכוגני).[מקור1, מקור2].

כאשר הבדיקה מצביעה על טווח הנורמה הנמוך או אף נמוכה ממנו עשויה להיות הפרעת כליות שבה המרווחים בין צינוריות הכליה הופכים נפוחים (דלקתיים) נושא שקשור לכאורה בתגובה אלרגית לתרופה

כאשר המדד נמוך – שימוש ארוך טווח בתרופות כגון אצטמינופן (טיילנול), אספירין ותרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs) משככי כאבים. כמו כן תופעת לוואי של תרופות אנטיביוטיות מסוימות כגון פניצילין, אמפיצילין, מתיצילין ותרופות סולפונאמיד. תופעת לוואי של תרופות אחרות כגון פורוסמיד, משתני תיאזיד, אומפרזול, טריאמטרן ואלופורינול. במקרים אחרים

מעט מדי אשלגן בדם גורם לבעיה או ויותר מדי סידן או מדד גבוה של חומצת שתן Uric Asid.

אפשרות נוספת היא של שתייה מרובה מדי או מחלה הורמונלית שגורמת להפרשת כמויות גדולות מאוד של נוזלים בשתן) גם חוסר איזון בהפרשת ההורמון ADH האחראי לוויסות הפרשת הנוזלים לשתן [מקור] ההורמון מיוצר באזור תת-הרמה במוח (היפותלמוס) ומאוחסן בבלוטת יותרת המוח.

כאמור אחת האפשרויות הבולטות במדד נמוך פגיעה באינטרסטיציום שבכליות (התווך, רקמת החיבור). האינטרסטיציום הוא רקמה כלייתית המקיפה את פקעיות הכליה. סטרומה – תאי המשתית, לצד חומרי הרעל והחמצון שפוגעים בה כמעט שלא נחקרו למרות שבהחלט מדובר בפגיעה חריפה בכליות  (AKI)] ובכל זאת העדר מחקר מקשה על תהליכי ההחלמה עוד יותר אם כי פורץ דרך לטיפולים במזון כתרופה, שעד כה הוכיח עצמו מעל ומעבר. 

דלקת כליה אינטרסטיציאלית או באנגלית Interstitial nephritis, היא דלקת של רקמה זו, היכולה לגרום למגוון תסמינים קליניים בהתאם למידת החומרה ומידת מעורבות הכליה.

הדלקת נגרמת לרוב ע"י תגובה אלרגית חריפה לתרופה מסוימת, דוגמת אנטיביוטיקה מסוג פניצילין, או תרופות נוגדות דלקת וכאבים (לדוגמה, איבופרופן (אדויל, נורופן, אדקס), בייחוד בשילוב עם תרופות משתנות).

מזהמים דוגמת חיידק הלגיונלה – חיידקים שמצויים במים חמים (בחום של ג'קוזי או מעיינות חמים), גם במגדלי קירור, מערכות צנרת גדולות או במערכות מיזוג אוויר של בניינים גבוהים. ומחלות רקמת חיבור כגון סרקואידוזיס נושא נוסף שכמעט ולא נחקר עשוי גם הוא לגרום לכך.

התסמינים כוללים הופעת חום, פריחה וכאבים בכל הגוף, בעיקר בבטן, זמן קצר לאחר התחלה תרופה חדשה או לאחר זיהום.

לעיתים מתלווים תסמינים של כאבי מותן, ירידה בתפוקת השתן ועליה מהירה במשקל כתוצאה מבצקת.

האבחנה מתבצעת ע"י ביופסיית כליה, שמדגימה דלקת ברקמת הכליה. יש להדגיש כי העדר ויטמין די פעיל בנטילה בחשיפה לקרני השמש בולטת במצבים כאלה.

בבדיקת שתן מוצאים לעיתים קרובות תאים אאוזינופילים, הם תאי דם לבנים שמעידים על תגובה אלרגית ובדרך כלל גם מאשרים חשש לפגיעה בדופן המעי. מיפוי גליום עשוי אף הוא להדגים את הדלקת.

הטיפול מחייב למעשה הפסקת התרופות שגרמו לתגובה, ובמידה ותפקוד הכליה נפגע – מתן תפריט ייעודי שבמרכזו צום חלבונים חי, מי שעורה ונבטי ברוקולי.

לרוב ובטיפול נכון המחלה נעלמת לחלוטין תוך זמן קצר ללא נזק שאר, שהרי הגורם לדלקת כליות אינטרסטיציאלית עשויה להיות זמנית (גם אם היא חריפה), או שהיא עלולה להיות ממושכת (כרונית) ולהחמיר עם הזמן. 

אין להפסיק תרופה בעקבות קריאת מאמר זה. רק רופא שמכיר היטב את תיקך האישי, הרפואי, מורשה להמליץ על כך.

הצורה החריפה של דלקת כליות אינטרסטיציאלית היא שנגרמת בדרך כלל על ידי תופעות הלוואי של התרופות.

דלקת כליות אינטרסטיציאלית מכונה גם מחלת הטובולו-אינטרסטיציאליות היא מחלה דלקתיות אוטואימוניות, מחלה שמקורותיה זיהום ותרופות, ופעמים רבות היא פשוט תולדה של טיפול נפרולוגי בסיסי כושל, העדר חשיפה לקרני שמש, מחסור בויטמין B12, ובגלוטתיון. 

פקעית ממוקמת בשכבה החיצונית של הכליה, מורכבת מנימי דם שאספקתם מגיעה מעורק מזין (עורקיק אפרנטי – Afferent arteriole). בשונה ממערכות כלי דם אחרות בגוף, מתנקזים הנימים לעורק נוסף המכונה העורק המוציא (efferent arteriole) וממנו לווריד, ולא ישירות לווריד מקור האיור ויקיפדיה.

פגיעה בפקעית מהווה את אחת הבעיות העיקריות בפתולוגיה זו של הכליה [מקור]. הרעלה שפוגעת בנפרון [מקור] או מופיעה ברקמת החיבור (האינטרסטיציום) לאחר שימוש בתרופות או זיהום שגורם לפגיעה ישירה באבוביות ובאינטרסטיציום. יוצא מכך ש

נטילת תרופות עלולה להוביל אותך, בסופו של דבר גם לנמק בכליה.

במצב זה הנזק לנפרונים יכול להתרחש במהירות. לעיתים הוא נגרם בגלל חבלה או הרעלה גם בגלל מחסור בחמצן, לא רק בגלל הטיפול הרפואי. רוב מחלות הכליות מתקיפות בו זמנית את שתי הכליות. [מקור].

בבואנו לעודד תהליך של שיקום נפרונים או תאי כליה [שעברה פגיעה חריפה בכליות  (AKI)] רפואת הממסד פונה לסיועם של תאי הגזע –  תאים אלו הם בעלי פוטנציאל קליני גדול בשל יכולתם להתרבות לאורך זמן רב, ולהתמיין ולהתפתח לכל סוגי התאים בגוף. בהקשר לשיקום עצמי של כליה פגועה מדברים על 3 תאי יסוד – תאי אבות, מוכרים בשם תאי גזע עוברי – pluripotent stem cells (PSCs)-  תאי נפרון, ניצן השופכה,   (תאי עמוד השתן – למטה בכחול) ותאי סטרומה משתית (בעברית)  (nephron progenitors, ureteric bud, and stromal progenitors התווך התומך ( סטרומה –  (לכל איבר ורקמה משתית –  סטרומה  – משלהם, אך בדרך כלל המשתית בנויה מרקמת חיבור כלשהי) [מקור]. 

אבות המייסדים של הנפרון בתהליך היווצרותם הם עוברים מהמזנכימה רקמת חיבור מזנכימלית, מתאפיינת בריכוז רב של חומר בין-תאי, הכולל סיבים רטיקולריים שונים ותאים חסרי-התמחות. (mesenchymal) לאפיתל ויוצרים בהמשך התהליך את הצינורות הגלומרולים (glomeruli) כלומר את הפקעית ואת הכליות; [מקור] בהקשר לזאת יש לדעת כי חוקרים הצליחו להביא לבניה מחודשת של נפרונים במעמדה – כאן. נושא שמלמד כי שיקום הכליה באמצעות התחדשות גופנית ומזון כתרופה לצד סדרה של "לחיצות ההחלמה" מקבל תמיכה גם מהמחקר הזה ומסביר מדוע אנחנו שבים ורואים תהליכי החלמה בקליניקה של "לחיצות ההחלמה". 

תה גרעיני שעורה לתיקון הדלקת באיבר ורקמה משתית –  סטרומה. מתכון למטה צילום ירון מרגולין.

רשימה חלקית של תרופות שנמצאו כקשורות בדלקת כליות אינטרסטיציאלית

שימוש ארוך טווח בתרופות כגון אצטמינופן (טיילנול), אספירין ותרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs). 

תופעת לוואי של תרופות אנטיביוטיות כגון פניצילין, אמפיצילין, סולפונאמידים,  מתיצילין, צפלוספורינים, ותרופות סולפונאמיד גם ריפמפין (תרופה אנטיביוטית המשמשת בעיקר לטיפול בחיידק השחפת).

תופעת לוואי של תרופות אחרות כגון פורוסמיד, משתני תיאזיד, אומפרזול, טריאמטרן, אלופורינול, ופניטואין (תרופות נוגדות פרכוסים).  וכן התרופות שצוינו למעלה נוגדות דלקת וכאבים: איבופרופן (אדויל, נורופן, אדקס), בייחוד בשילוב עם תרופות משתנות).

מעט מדי אשלגן בדם שלך.

יותר מדי סידן או חומצת שתן בדם [מקור].

יתר חומצת שתן – עוד על נושא זה אפשר לקרא במאמרי – כאן

למאמרי – גלוטמין (Gln) -המגן הגדול על בריאות האדם – כל מה שחשוב לדעת

חומצות שומן קצרות ה – SCFA הן חומר מזין בסיסי לאפיתל המעי הגס. העדרן הוא זרז לעלייה בחיידקים המייצרים רעלים אורמיים כגון אוריאה ו- קריאטינין [מקור]  וגורמים לתסמונת אורמית כגון אינדוקסיל סולפט, p  -קרסיל סולפט, וטרימתילאמין-N- תחמוצת (TMAO) [ מקור1, מקור2,] ודלקת כליות אינטרסטיציאלית. רעלים אורמיים אלו מעוררים תסמינים ראשוניים שכוללים בדרך כלל שלשול דמי, חום, הקאות וחולשה, כולם תסמיני דלקת כליות אינטרסטיציאלית שהוערכו גם ביחס לתפקוד הכליות (eGFR), והתוצאות הראו כי ביטוי יתר שלהם נמצא בקורלציה עם פוטנציאל מוגבר של תמותה מכל הסיבות בחולי CKD בשלב הסופי [מקור]. המגוון המיקרוביאלי נפגע באופן משמעותי במחלת דלקת כליות אינטרסטיציאלית, עם ירידה במספר החיידקים המועילים המייצרים SCFAs ועלייה בחיידקים המייצרים רעלים אורמיים (אינדוקסיל סולפט, p-cresyl sulfate ו- TMAO) [מקור] הם גם עלולים להוות בסיס המחלה. שינוי מצב זה על-ידי צריכה של גרעיני שעורה, מי שעורה (מתכון למטה) בוטיראט מתפוח אדמה חי, ושמן חרדל שמכיל את היחס המושלם בין אומגה 6 לאומגה 3 (תוכלו לקרוא עליו כאן) משנה את כל המאזן השלילי לטובת בלימה של הדלקת, בעזרת נבטי ברוקולי שהם בעלי המרכיב הייחודי –הסולפורפאן, אשר ביכולתו, ובסיועו של הגלוטתיון להפעיל את Nrf2 (Nuclear factor erythroid 2-related factor –2) מי שנחשב לסוכן העיקרי המעניק הגנה לתאי הגוף מפציעות [מקור] ומתקן הממברנה הגדול [מקור] כלומר אם דלקת היא פגיעה בממברנה, הוא התרופה לה. עליה במדדי ה GFR, וסילוקה של הדרישה הנפרולוגית לדיאליזה טרם עת, לכאורה, משקפת לצד מדדי האוראה, בלימה של התדרדרות המחלה ושינוי כיוונה אל ההחלמה. העליה של ה GFR אטית, ותלוית מזון כתרופה מסוגים שונים ומדויקים תלויי מצב והם חייבים להיות בהתאמה מתמדת עם שינויים שהגוף נמצא בהם, לאחר בלימת התדרדרות המחלה, ותחילת ההתקדמות אל ההחלמה. כדי להתבונן בפועל בעליה מתמדת של ה- GFR. בן היסודות שכמעט תמיד ימצאו בתפריט כזה הם לבד מצום חלבונים מבושלים או מותססים תפוח אדמה חי, נבטי ברוקולי ואצות על כולם אפשר לקרוא וללמוד עוד, בהרחבה במאמרי עשרת המזונות הטובים ביותר לחולי כליות. המאמר הראשון בסדרת מזונות ההחלמה האלו נמצא – כאן.

רצה לחשב את מדדי ה- GFR שלך בבית – על הדרך לעשות זאת פרסמתי – כאן

השתמשו בצום חלבונים – מבושל הפעם (לא חי) בנבטי הברוקולי שהם בעלי המרכיב הייחודי – הסולפורפאן, אשר ביכולתו, ובסיועו של הגלוטתיון להפעיל את Nrf2 (Nuclear factor erythroid 2-related factor –2) .הנחשב לסוכן העיקרי המעניק הגנה לתאי הגוף מפציעות ובמי שעורה.

על הגלוטתיון ודרך ייצורו בגוף אפשר לקרוא עוד במאמרי – כאן.

מי שעורה הם תרופה. מי שעורה יעילים כתרופה גם במצבים בהם האדם סובל מאבנים בכליות. מתכון למטה. צילום ירון מרגולין.

מתכון

מי שעורה – נגד דלקת כליות אינטרסטיציאלית, אבנים בכליות, וציצסטות

 מצמצמנים בחצי ליטר מים עם גרגרי שעורה. 

לצקת 1 ליטר מי שתייה טריים לסיר. להוסיף כף אחת של גרגרי שעורה למים. להביא לרתיחה, להנמיך את האש ולהניח לתערובת לרתוח במשך 30 דקות לפחות על להבה נמוכה. על גובה המים לרדת בהדרגה וכאשר המים הגענו למחצית מכמותם הראשונה, לסגור את האש. המים צומצמו לכחצי ליטרים לאחר שהתקבלה – מחצית מכמות המים המקורית, יש לצנן ולשתות מהם לאורך כל היום. אפשר ללגום גם בצורתו החמה כתה גרגרי שעורה. הוא מאוד טעים ומחמם.

מי שעורה בדרך כלל מלאי טעם מיוחד ועמוק. אם תרצו בטעם נלווה נוסף אפשר להוסיף למשקה כמה טיפות מלימון טרי או 2 עלי נענע. למשך שבוע או עד הפגישה הבאה עם ירון

מילות אזהרה

הגם שאין תופעת לוואי עקב צריכת מי שעורה למניעת אבנים בכליות, ציסטות והחלמת רקמת החיבור –  האינטרסטיציום בדלקת כליות אינטרסטיציאלית. יחד עם זאת, צריכת יתר של המשקה עלולה לגרום לקלקול קיבה. אם יש לך אי סבילות לגלוטן, המשקה הזה אסור לך.

למאמרי – הומוציסטאין, ויטמינים ומניעת מחלות כלי דם

נשארו לך שאלות 

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –


    שמי Name:


    טלפון phone:


    דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


    איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


    אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:



    למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

    מאמרים אחרונים

    דלקת כליות אינטרסטיציאלית משתקפת בבדיקת החלק החומרי המלחים, שבנפח נוזל השתן. בדיקת המשקל הסגולי (צפיפות החומר) של השתן – או ריכוז מומסים בשתן (כאשר טווח הנורמה 1.010 עד 1.030) – בדיקה זו שימושית בהערכת כושר הכליות לרכז או לדלל את השתן. מדדים נמוכים עלולים להצביע על פלישת חידקים מהמעי הגס והרעלת אבר הכליה. הבדיקה חושפת אם מצב האינטרסטיציום שבכליות הוא שבדרך כלל נפגע (התווך, רקמת החיבור) במחלה זאת. זיהום ברקמת החיבור של הכליה, האינטרסטיציום, או דלקת בדרכי השתן העליונות מלווה בדרך כלל בחום גבוה, צמרמורות, כאבי בטן, רגישות במותניים ותלונות של צריבה במתן שתן. משתמשים במזון כתרופה לצד הפסקת התרופות שעוררו מחלה זאת. מי שעורה הם תרופה. מי שעורה יעילים כתרופה גם במצבים בהם האדם סובל מאבנים בכליות. מתכון במאמר זה. מוזמנים להקליק.
    שם הבדיקה Specific gravity (SG).

    נשלח ב כללי

    כתיבת תגובה

    Or

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    *