הפאסטיון המאהב של אלכסנדר הגדול Hphaestion

צילום מסך מכאן  באביב 324 לפני הספירה עזב הפאסטיון את סוסה, שם התחתן, וליווה את אלכסנדר רעו ואת שאר הצבא לאקבטנה. הם הגיעו בסתיו לאקבטנה ושם, במהלך משחקים ופסטיבלים, חלה הפאסטיון וחום גופו עלה. החום פגע בגופו היפה כנראה במשך שבעה ימים, מה שאילץ לזמן את אלכסנדר מהמשחקים אל חברו הקרוב, אהוב נשמתו הפאסטיון, שבציור למעלה. הפאסטיון היה במצב קשה. אלכסנדר רץ אליו. פלוטרכוס מספר שכבר בילדותו ואחר כך כחייל, הפאסטיון התעלם מעצות רפואיות: מכל מקום ברגע שהרופא שלו, גלאוקיאס, יצא לתאטרון, הפאסטיון נטל לעצמו חרות שעוללה נזק אדיר בנפשו של אלכסנדר הגדול שלא נכשל באף אחד מהקרבות שלחם בהם מאז היותו בן 18 עד לאותו יום, ועל כך בהמשך המאמר שבמרכזו האהבה הגדולה של אלכסנדר מוקדון להפאסטיון.

Μ. Αλέξανδρος και Ηφαιστίων. Η φιλία και η πολιτική ταύτιση των δύο ανδρών. Μια απάντηση στα σενάρια περί ερωτικής σχέσης…

פרקים 114 ו-115 מתוך ספר 17 של דיודורוס סיקולוס (Diodorus Siculus, or Diodorus of Sicily "ביבליותקה היסטוריקה" ("הספרייה ההיסטורית"), הם מקור ועדות לאהבה גדולה. בתחילת פרק 113 למשל, דיודורוס הכריז על פתיחת שנת 324/3 (ארכון אתוני, קונסולים רומיים, המשחקים האולימפיים ה-114) – היא גם השנה האחרונה לחייו של אלכסנדר מוקדון. אלכסנדר שכיבושיו הנרחבים פתחו תקופה חדשה בתולדות האנושות – התקופה ההלניסטית, עד אז כבר עשה, בסוף השנה הקודמת (112.5), סיים בניצחון בקרב גאוגמלה את ההתנגדות הפרסית המאורגנת נגדו והחל את הצעידה הפנטסתית לבבל. אלכסנדר חדר את חומות בבל העתיקה פצוע בנפשו מהנבואה הכלדית, שנבאה לו מוות, כדברי  דיודורוס סיקולוס, בספרייה ההסטורית שלו ללא קרב, וגם ערים אחרות נכנעו ללא התנגדות:, אך נרפא על ידי הפילוסוף אנקסארכוס והחיל שהצטריף אליו במסעו למזרח עם הצבא המקדוני. לאחר סיום מלחמתו בקוסאים (שבט של לוחמים נועזים שהתקיים מחוז הררי בשם Cossaea אלכסנדר הניע את צבאו לעבר בבל בשלבים קלים, תוך כדי הפסקות ואתנחתאות. צבע אטי הוא דבר חריג וההמתנות ששבו על עצמן לעתים קרובות לא הובנו כלל, אבל הדבר נבע מכך שבאפריל 323 נכנס אלכסנדר מוקדון לבבל. הכלדאים, כלומר, האסטרולוגים המפורסמים שעבדו במתחם המקדש אסגילה, הגיעו עם אזהרות שהוא ימות אם ייכנס לעיר ללא אמצעי זהירות ראויים [מקור].

נעוריו של אלכסנדר -כשהנסיך אלכסנדר היה צעיר, לאונידס מאפירוס לימד אותו להילחם ולרכוב על סוסים. לאונידס מאפירוס, היה קרוב משפחה של אמו אולימפיאס, לאונידס מאפירוס אימן אותו לעמוד נוכח כוחות הכאב והסבול ולהתגבר על קשיים כמו צעדות כפויות.  אביו, פיליפ, היה מעוניין לטפח מלך עתידי חכם ומשכיל ולכן שכר גם את ליסימאכוס מאקנרניה ללמד את הנסיך יפה התואר קריאה, כתיבה ולנגן בשיר.  ההוראה הזו תנחיל לאלכסנדר אהבה לכל החיים לקריאה ולמוזיקה. בצילום אלכסנדר הגדול 34 לפנה"ס, שחזור פנים מקור – כאן.
ייצוג פוטו-ריאליסטי של אלכסנדר הגדול (336-323 לפני הספירה) כפי שעשוי היה להראות בחייו. שחזור זה מבוסס על עדויות ארכיאולוגיות כולל פסלים, דיוקנאות מטבעות ופסלונים, כמו גם תיאורים של אלכסנדר בחשבונות היסטוריים.  שחזור זה נעשה באמצעות Artbreeder, רשת נוירונים בינה מלאכותית [מקור].

השנה החדשה, 324/3, מתחילה בכך שאלכסנדר מתמודד עם משלחות דיפלומטיות משלוש יבשות; ואז, בתחילת פרק 114, מספר דיודורוס על ההלוויה של הפאסטיון, הפאסטון או הפייסטיון [מקור1, מקור2].

אריה האבן של המדאן – תחילה היו שני אריות שנהרסו עם השנים ותר אחד מהם כיום, באירן אך רובו הרוס. סברו שהאריות נבנו בפקודת אלכסנדר הגדול במסגרת אירועי הלווית חברו הקרוב הפאיסטיון. בקרב נשות העיר המדאן שבאיראן, התפתחה אמונה טפלה לפיה אישה עקרה הנוגעת בפסל תזכה להתעבר וללדת ויקיפדיה.

למשמע פטירתו של חברו הטוב (או אולי אהובו הפייסטיון – Hephaestion ), אלכסנדר שחי את חייו של גיבור בלתי שביר, נערץ על כל העולם מתמוטט. הוא קוטע את החגיגות המאורגנות לחזרת חייליו מהודו, מורה על הוצאתו להורג של הרופא האחראי (גלאוקיאס – Glaucias) עוצר הכל ומתאבל במשך יומיים ליד גופתו של הפאסטיון .  

הפייסטיון Hephaestion מת ממחלה בגיל 32 בשנת 324. אלכסנדר המוכה אבל ובלתי ניחם. נושא שהבליט עד לזעזוע את השוני בין הפייסטיון וקרטרוס שגם הוא נמנה על ידידיו הקרובים ביותר של אלכסנדר, וייתכן שגם היה מאהבו. לפי ההיסטוריון פלוטארכוס, משנודע לאלכסנדר על מות הפאסטיון, הוא הורה לכרות את הרעמות, והזנבות של כל סוסי הצבא, להרוס את חומות המגן של הערים השכנות, לחסל את מקדשו של אל הרפואה אסקלפיוס באקבטנה לצלוב את הרופא של הפייסטיון ולאסור על השמעת מוזיקה. עוד מסופר שהאובדן היה כה גדול ואלכסנדר המוכה החל לתכנן את ההלוויה בפרטי פרטים, שכללה בין היתר בניה של פִּירָמִידָה. נאמר כי אריה האבן של המדאן, ששרד עד היום [מקור] היה חלק מתוכנית זו וכנראה היא מעולם לא הושלמה. במהלך חייו של אלכסנדר, לאחר מות הפאסטיון אלכסנדר לא מינה לו מחליף בתפקידו (החיליארך) נשאר מיותם [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5].

כאשר הרג אלכסנדר את קלייטוס, אחד מקרוביו, הסתגר אלכסנדר באוהלו ולא יצא משם עד שהפסטיון שכנע אותו שמלכים גדולים לא מתחרטים על החלטותיהם. בצילום אלכסנדר הגדול המוזיאון הארכיאולוגי של נפולי

 האורקל של סיווה הכריז במהלך ההלוויה של הפייסטיון, כי המנוח אמנם לא יכול להיות אל ואין לעבוד לו בעבודתו הקודש אבל הוא אל למחצה. אנדרטה ענקית נבנתה לזכרר החבר של אלכסנדר הגדול הפאסטיון. עדותם של היסטוריונים הקדמונים מצביעה על כך שמרה שחורה השתלטה על נפשו מזמן זה וכי התנהגותו של אלכסנדר הגדול הפכה אפלה כשל אדם רדוף [מקור]. על פי המנהג הפרסי, האש הקדושה בערה בכל עיר באסיה וכובתה רק כשהמלך מת. אלכסנדר ההמון מכאבו ציווה לכבות את האש הזו עד לסיום ההלוויה. הצו של אלכסנדר, התקבל אפוא, על ידי הפרסים כאות מבשר רעות – ומנבא למעשה על מותו הוא המלך אלכסנדר.  דיודורוס מציין שהיו סימנים נוספים לכך שאלכסנדר היה קרוב לסופו, אליהם נגיע בפרק 116. מכל מקום חוקרי הנפש לא יכולים להתעלם מכך שהאיש הגדול והחזק בעולם הקדום אלכסנדר מת שמונה חדשים אחרי מות הפייסטיון. יצוין כי סיבת מותו של אלכסנדר מוקדון היא אחת התעלומות הגדולות של ההיסטוריה, אשר שבה ונחקרת במשך זמן רב [מקור].

אלכסנדר 'חילק את השטח [של הפירמידה להפאסטיון] לשלושים חדרים [מקור]. בה הגג של כל חדר הוחזק על ידי גזעי דקל. 6 קומות נבנו דיודורוס מתאר כי מעל הכל ניצבו מבנים, חלולים שהסתירו בתוכם זמרים שקוננו על המת". [מקור].
הספר הנודע של דיודורוס סיקולוס (Diodorus Siculus, or Diodorus of Sicily "ביבליותקה היסטוריקה" ("הספרייה ההיסטורית") ויקיפדיה 

פרק 114

אלכסנדר המתין עד שסיים לטפל בשגרירויות לפני שהחל בהכנות להלוויה של הפאסטיון . כשעשה זאת, הוא 'השליך' את עצמו לעבודה ב'להט כזה', שההלוויה 'לא רק עלתה על כל אלה שנערכו בעבר על פני כדור הארץ, אלא גם לא הותירה אפשרות למשהו גדול יותר בעידנים מאוחרים יותר [מקור]'.

ה"ביבליותקה היסטוריקה" ("הספרייה ההיסטורית") מאת דיודורוס סיקולוס, שחלק גדול ממנו נשתמר, הוא ספר של ההיסטוריה האוניברסלית (אנ') ששרד ומדווח לנו מימי קדם ( מצרים העתיקה) ועד מלחמת גאליה (58–50 לפנה"ס) של יוליוס קיסר.) הגם שהדברים בו מעוררים קשיים, בשל קוצרם היחסי, הוא החומר המרכזי שלנו. 

הפאיסטיון גם הפאסטון והפאסטיון , למעלה, בנו של אמינטור, היה מצביא מקדוני וחברו הקרוב של אלכסנדר מאז ימי ילדותו [מקור]. ללא ספק הקשר ביניהם היה עמוק והדוק ביותר. הרעות. לאורך ההיסטוריה אלכסנדר והפאסטיון הושוו לרעות והאהבה העמוקה שהתרחשה בין אכילס ופטרוקלוס. מכל מקום מעבר לסיפורי הגבורה הם נחשבו למתוקים ואוהבים כמו קודמיהם אכילס ופאטרוקלוסהמפורסמים. יחסי פאטרוקלוס ואכילס (אנ') הם אחד הגורמים העיקריים המניעים את העלילה בספר האיליאדה, ותורמים להארת הצד האנושי נוכח עוז גבורתו והצד האלוהי באכילס. בעוד שבאיליאדה יחסיהם מתוארים כיחסי רעות גרידא, בספרות יוונית מאוחרת עולות הדעות לגבי המיניות של הקשר. מקור הצילום בצילום מסך מכאן 
אכילס מניח את גופתו של הקטור לרגלי גופתו של פאטרוקלוס – Joseph-Benoît Suvée מקור הציור מצילום מסך מאתר הלובר.

גיבורי יוון נמנים על כמה מהכפופים הבכירים ביותר לאלכסנדר הגדול. לוחמים אדירים שמילאו תפקידים מרכזיים בהחלטות האסטרטגיות שהשאירו חותם על הכיוון העתידי של יוון, בניית האימפריה ויצירת התרבות ההלניסטית: ליסימכוס (גנרל חסר הפחד), אנטיפטרוס, אריסטונוס, קראטרוס, אומנס, ליאונאטוס, פייתון, פרדיקס, תלמי וסלאוקוס כולם דמויות משמעותיות, אבל אלכסנדר מקדם כל הזמן את הפאסטיון (Hephaestion). אחת ההנחות למערכת יחסים של מעבר לרעות עומדת העובדה הזו שאלכסנדר קידם את הקריירה של הפאסטיון בעקביות ולאורך כל הדרך וזאת למרות היעדר כישורי מנהיגות או כישורים צבאיים מוכחים (של הפאסטיון) או משתווים לאלו שהוזכרו לעיל,. בוודאות שמו של הפאסטיון לא מוזכר ברשימות של קצינים בכירים במהלך הקרבות הקודמים למסע הדנובה של אלכסנדר (335 לפני הספירה) או לפלישה לפרס. עם זאת, אי אפשר להתעלם מצמיחתו ומהעובדה שלאחר שאלכסנדר עשה מעקף כדי להכניע שבט תוקפני במסע בהודו, קרב בו אלכסנדר נפצע קשה, הוא מינה דווקא את הפאסטיון למלא את הפיקוד על חלקו הגדול של הצבא זאת בזמן שהחיילות נעו במורד האינדוס אל הים [מקור]. הפאסטיון יש להודות, היה לא רק נאמן ויפה תואר, גם מנהלן, מנכ"ל מיומן ומוכשר, ואלכסנדר העניק לו כמה משימות לוגיסטיות, כמו אחזקת מחסנים, הובלת ציוד, בניית גשרים והקמת יישובים [מקור] לבסוף מינה אותו לצ'יליארך (Chiliarch) מעמד שפרושו סגנו בתחום הפוליטי [מקור]. ללא ספק הייתה להפאסטיון כאן תרומה עצומה לניצחונותיו הפנומנאליים של אלכסנדר גם לזכות מנהלת הצבא שארגן [מקור]. אחרי הכל גם גיבורי קרב זקוקים למקלחת, מיטה וארוחה טובה. אלכסנדר היה אדם ייחודי רב השראה שסבל גם מחרדות. במיוחד בסוף תקופת שלטונו וחייו, הוא חרד מששומריו, ממשרתיו ואפילו מהגנרלים או משפחתו שירעילו אותו. אדם כזה זקוק לאיש שאפשר תמיד לבטוח בו. אדם שעומד בראש ממלכה מורכבת כיוון הקדומה הכרח, שגם אם כוחו בא לו בירושה, שבמהלך חייו יווצרו לו גם אויבים רבים, ולא מדובר כאן רק את הפרסים, המלכים ההודיים או היוונים ששואפים לכתר שלו. כמו כן, בפועל חלק מהגנרלים שלו פנו נגדו (או לפחות הואשמו על ידו, כמו קליטוס השחור ופרמניון בבגידה). גם לתפיסתו הדיפלומטת הייחודית היה נדרש חבר אמון. במהלך המערכה באסיה רק הפאסטיון נזכר כמי שתמך במאמציו של אלכסנדר ליצור שוויון בין המנצחים והמנוצחים, אשר כלל צירופם של פרסים לצבא וחיילי אלכסנדר גם התבקשו לקחת נשים פרסיות [מקור]. לא רבים יכלו להבין זאת אז. ביוון הקדומה לא היה שיוויון. אפילו קראטרוס חברו של אלכסנדר תמך במנהגי מקדוניה שאין שוויון, הפאסטיון  היה לצד אלכסנדר. מסע ניצחונותיו היה חסר תקדים. הנער הצעיר עלה על כל דמיון נושא שהביא עידוד לתפיסתו הוא כצאצא של האלים ואולי היה חרד שינטשו אותו אם ייכשל או יישכח לאחר מותו. נושא שלכאורה עורר את הדחף שלו לבנות ערים רבות שקרא להן על שמו (אלכסנדריה של היום במצרים היא דוגמה לכך). כך ככל שהתקדם מהלך המסע של אלכסנדר ממוקדון באסיה וככל שנכבשו עוד ערים, והונו גדל, ואלכסנדריות נוספות קמו מעמדו של הפאיסטיון שהיה אתו כל העת רק הלך והתחזק בהתמדה.

רגע השיא בקרב: קליטוס השחור (מניף גרזן קרב) מציל את אלכסנדר מלוחמים פרסיים; ציורו של שארל לה ברון משנת 1665
קליטוס, שזה עתה נזכר, היה קצין בכיר, גיבור, מלחמה. בקרב גרניקוס [שם של נהר – צילום למעלה מאת שארל לה ברון משנת 1665 קליטוס שכונה השחור (מניף גרזן קרב) מציל את אלכסנדר מלוחמים פרסיים. Charles Le Brun] שהתרחש בין הצבא היוונימוקדוני, בפיקודו של אלכסנדר הגדול, לבין הצבא הפרסי. קרב גרניקוס נערך על אדמת האימפריה הפרסית לאחר פלישתו של אלכסנדר הגדול לשטחיה. קרב זה היה זה הניצחון המשמעותי הראשון של אלכסנדר על צבאות האימפריה הפרסית, אבל הקרב התפרסם בעיקר בזכות הצלת חייו של אלכסנדר בידי קלייטוס [מקור]. מקור הציור בויקיפדיה.

גם קראטוס נזכר למעלה – היה מצביא מוקדוני בולט בצבאו של אלכסנדר הגדול, ולאחר מכן אחד מחשובי הדיאדוכים. קרטרוס היה אחד מידידיו הקרובים ביותר של אלכסנדר, וייתכן שגם היה מאהבו ואולי אף מי שאלכסנדר בחר בו כיורשו. קרבתו של קראטוס לאלכסנדר מעוררת עניין ומבליטה את יחסו המיוחד להפאסטיון. "קצין אחד, קראטרוס, (בעודם בהודו) העצים כעס עמוק בקרבו על הפאסטיון (התחושה הייתה הדדית), ואלכסנדר נאלץ להפריד בין השניים יותר מפעם אחת", כדברי הכתובים (פלוטרכוס גם טען ב"חיי אלכסנדר" שאלכסנדר גילה: "אהבה להפאיסטיון. והערכה לקרטרוס."). בקרב המפורסם בהודו השניים בערו בשנאה ושלפו חרבות – אלכסנדר נזעק, הפריד ביניהם ומצא עצמו נאלץ לנזוף בשניהם, מתוף עוצמת חרדתו קרא להפאסטיון ואמר לו שהוא לא יותר מכלום בלעדיו. בלי אלכסנדר. (ההיסטוריונים חלוקים בדעתם על המשמעות של אמירה זו.) לעתים קרובות נאמר כי קראטרוס היה ידידו של המלך, אך הפאסטיון היה ידידו של אלכסנדר. בחייו היווניים שלו כתב ההיסטוריון פלוטרכוס,… הוא (אלכסנדר) אהב את הפאסטיון הכי הרבה שאפשר, אבל את קראטרוס, הוא כיבד ואמר בכל הזדמנות שוב ושוב כי לדעתו בעוד שהפאסטיון היה נאמן לאלכסנדר, קראטרוס היה נאמן למלך. מאוחר יותר, פלוטרכוס דיווח שהמלך הפגיש את השניים והשלים ביניהם, בנוסף הזהירם כי יהרוג את שניהם אם אי פעם ימצא אותם רבים ביניהם שוב. בסופו של דבר, קראטרוס חזור למקדוניה, והפאסטיון נשאר עם אלכסנדר לנצח נושא שקשור כמובן באירועי שנת 321 לפנה"ס באקבטנה [מקור] ועל כך בהמשך[מקור].

"לאחר קרב איסוס", בו נוצח דריווש על ידי אלכסנדר מדווח לוציוס פלביוס אריאן (היסטוריון של המאה ה-2 לספירה), "אלכסנדר נכנס עם הפאסטיון לאוהל שבו נכלאו נשותיו ובנותיו של דריוש (בציור למעלה מאת יוסטוס סוסטרמנס. הפאסטיון נשען קדימה ומצביע על אלכסנדר המלך. – ustus Sustermans, ). כשהם לבושים באותם בגדים, כך קרה שאמו של דריווש נפלה ארצה, כנועה לסגוד להפאסטיון, שהיה הגבוה מבין השניים. כשאחד מעבדיה משך אותה הצידה והראה לה מי מהשניים הוא באמת אלכסנדר, היא הייתה כל כך אומללה שביקשה לסגת. אבל המלך ענה לה שהיא לא טעתה כלל וכלל כי הפאיסטיון הוא גם אלכסנדר." מקור הציור בויקיפדיה

לוציוס פלביוס אריאן (היסטוריון של המאה ה-2 לספירה) אלכסנדרו אנבאסיס 

Λούκιος Φλάβιος Αρριανός (ιστορικός του 2ου αιώνα μ.Χ) Αλεξάνδρου Ανάβασις: בתחילת המסע היה הפאיסטיון בסטטוס של חברו האישי והקרוב ביותו של אלכסנדר ובמהלכו הפך לחבר לנשק חסר תחליף ומוערך [מקור] [Hammond 1980, p.16] חבר בעל זהות לאלכסנדר, הם לבשו אותם בגדי מלכות ובמותו המוקדם הפאסטיון כבר היה אל.

אלכסנדר והפאיסטיון (בגלימה אדומה), מול פורוס (Porus), במהלך קרב ההידאספס. מאת שארל לה ברון Alexander meets Porus by Charles Le Brun – ויקיפדיה.

אלכסנדר השלישי ממקדון, הידוע יותר בשם אלכסנדר הגדול (ב-21 ביולי 356 לפנה"ס – 10 או 11 ביוני 323 לפנה"ס, 336-323 לפנה"ס), אלכסנדר היה בנו של מלך מקדון פיליפוס השני (359-336 לפנה"ס). הנסיך אלכסנדר הומלך עם מות אביו ב-336 לפני הספירה ולאחר מכן כבש את רוב העולם הידוע של ימיו.

 אלכסנדר ידוע בתור "הגדול' הן בזכות גאונותו הצבאית והן בכישוריו הדיפלומטיים בטיפול באוכלוסיות השונות של האזורים שכבש. הוא זוכה להכרה נוספת בהפצת התרבות, השפה והמחשבה היוונית מיוון ברחבי אסיה הקטנה, מצרים ומסופוטמיה גם בהודו ובכך יזם וייסד את עידן התקופה ההלניסטית (323-31 לפני הספירה) שבמהלכו ארבעה מהגנרלים שלו (ממשיכי דרכו, הידועים בשם ה הדיאדוכים או הדיאדוכים (Diadoch). אלכסנדר לחם והביס גם כבש עמים אבל בין המלחמות נהג והמשיך במדיניות ייחודית ויוצאת גופן בה הורה על שילובה של התרבות היוונית (הלניסטית) עם זו של המזרח הקרוב. התוצאה תרבות על נערצת היא ההלניסזם.  הוא מת מסיבות לא ידועות בשנת 323 לפני הספירה, שבור לב, מבלי לציין בבירור מי יהיה יורשו (או, לפי דיווחים מסוימים, התעלמו מהבחירה שלו במפקד פרדיקס) כך האימפריה שבנה חולקה בין הדיאדוכים [מקור].

אלכסנדר והפאסטיון [מקור] ללא ספק היו ידידים קרובים בתקופה בה יחסי מין לא היוו שום נושא להתענינות בכלל זה בין גברים. השאלה אם בין שתי דמויות ענק אלו שהזיהוי הפוליטי שלהם מוגדר היטב, התרחשה פרשת אהבים כשל דוד ויהונתן זניחה לדעתי הגם שכמעט ודאית שכן [מקור].

"אלכסנדר תיעב את ההנאות של נשים עד כדי כך שאמו אולימפיאס חששה שלעולם לא תוכל להביא צאצאים. » טוען קווינטוס קורטיוס רופוס (היסטוריון רומי מהמאה הראשונה לספירה) ההיסטוריה של אלכסנדר מוקדון

"אירונימוס כותב במכתביו שלפי תיאופרסטוס, לאלכסנדר לא היה הרבה משיכה לאפרודיטה. אולימפיאס ופיליפ היו מודעים לכך היטב ושלחו את קורטיזנית התסל קליקסנה, אישה יפה, לחזר אחריו. הם פחדו שהוא עלול להיות רודף נשים ואולימפיאס התחננה בפניו לקיים יחסי מין עם קאליקסנה". ע"פ נאוקרטיוס אתונאי (מלומד מהמאה ה-2 לספירה) סופיסטים לארוחת ערב.

נושא אהבתם עלה לאורך ההיסטוריה בעיקר משום ש"אלכסנדר הניח זר על קברו של אכילס, והפאסטיון קדם והמיח זר על קברו של פאטרוקלוס, (שני גיבורי טרויה שמוזכרים כמאוהבים) נושא זה שב ועמד כעדות ורמז שגם הפאסטיון היה מאהב של אלכסנדר כפי שפאטרוקלוס היה של אכילס." ע"פ קלאודיוס אליאנוס (היסטוריון רומי של המאה ה-3 לספירה) היסטוריה שונות – (ρωμαίος ιστορικός του 3ου αιώνα μ.Χ) Ποικίλη Ιστορία.

נאוקרטיוס אתונאי, מעז יותר ב"דיפנוסופיסטאי" [ (ρωμαίος ιστορικός του 3ου αιώνα μ.Χ) Ποικίλη Ιστορία] בספרו כי "אלכסנדר והפאסטיון, לאחר שהתפללו לאלים שיהיו נאמנים זה לזה כמו אכילס לפטרוקלוס, פשטו את בגדיהם ורצו סביב הקבר עירומים." [מקור].

היסטוריונים רבים מתבוננים על אלכסנדר והפאיסטיון במנותק מהרגש האנושי במיוחד בנושא אבלו ומהלך האבל הכבד בהמשגתם אותו מוגזם. אלכסנדר חווב אובדן של האיש שאהב יותר מכל דבר אחר בעולם הוא כנראה הכוח שאפשר לו להגיע לגדולתו. אחרים מאמינים שהתנהגות כזו אינה הולמת אף מלך, שלא לדבר על אדם בסדר גודל של אלכסנדר הנסיך של מוקדון. במבט של האחר את עצמך לא נתן להתקרב ולראות ענק כאלכסנדר הצעיר, הלוחם, המנצח והחבר של הפאיסטיון [מקור]. העדויות שאלכסנדר השליך את עצמו על גופת הפאיסטיון חברו המת בשוכבו אתו שם כל היום באבלו ומתוך תקווה אולי שלא ייפרד ממנו עד שיאלצו המחויבים לו וליוון למשוך אותו מגופת המת בכוח, מעידות על עוצמת אהבתו להפאיסטיון. אחרים מספרים שכדי לכבד את הפאיסטיון גזר את שערו, מעשה שנראה סביר שכן מילדותו היה בעיני רוחו אכילס ובתחרותו עם אכילס גבר עליו בקרב והזדהה לכאורה עם אבלו על מות אהובו פאטרוקלוס… אבל כולם מסכימים שבמשך שלושה ימים לאחר המוות של הפאיסטיון, אלכסנדר צם ולא הכניס דבר לפיו גם הזניח לחלוטין את המראה שלו. אלכסנדר נשכב על הארץ ובכה גם מרר בבכי ולרגעים התאבל בדממה. הוא ציווה להכין בבבל פירמידה ענקית שעלתה הון עתק, והכריז על אבל ציבורי. לכבוד זיכרו של הפאיסטיון ארגן תחרויות מוזיקליות וספורט בהשתתפות 3,000 ספורטאים. והם היו אותם ספורטאים שהשתתפו שמונה חודשים לאחר מכן במשחקים שליוו את הלווייתו של אלכסנדר עצמו. » [לוציוס פלביוס אריאנוס, "אלכסנדרו אנבאסיס" 

Λούκιος Φλάβιος Αρριανός, «Αλεξάνδρου Ανάβασις» מקור].

נשארו לך שאלות 

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –


שמי Name:

טלפון phone:

דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:

איך אני יכול לעזור לך How can I help you:

אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:



למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

מאמרים אחרונים

ולנטין דה בולון צייר גאון – ירון מרגלין בפתח התערוכה בפריז של ולנטין דה בולון

נשלח ב כללי

כתיבת תגובה

Or

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*