כל הזכויות שמורות לניקו הורודניציאנו (Nicu Horodniceanu), מורי. הוא שמר עליי עד יומו האחרון.
ישנם רגעים נדירים וייחודיים בחיי הרוח, שבהם האדם אינו מחפש את האמת — אלא נזכר בה.
זו חוויית השתייכות עמוקה, לא אל זולת, לא אל קבוצה, לא אל עם או ארץ, אלא אל החוכמה, אל האהבה, אל האמנות ואל הרעיון.
מפגש פנימי, כמעט קדוש, עם הבנה עליונה שמושכת את האדם אל עומק נשמתו, ונושאת אותו כעלה ברוח — כנוצה חסרת משקל — מרחפת ומתרוממת מעל המציאות השגרתית.
ברגע כזה מתמזגים הרגש, התנועה, המחשבה והיופי לצלילות מופלאה.
העשייה — בין אם בכתיבה, בציור או בריקוד — משמשת עוגן, ומשקיעה את האדם במפרץ שקט, נשמרת בו כמו סירה יציבה בלב סערה.
זו יצירה אמתית: הולדת דבר חדש מתוך עוצמה פנימית, מתוך קשר סמוי שהלך ונרקם בלב לאורך זמן, וכעת קם לתחייה ומוצא את לשונו המדויקת.
המשגה זו כה מהותית, עד כי חוסר ההכרה בה עלול להביא כאב גדול —
כפי שקרה לרמברנדט, שסבל כפליים מן הפער בין עומק יצירתו לבין גבולות ההבנה הציבורית.
הוא איבד את חירותו, את רכושו ואת ידידיו — אך המשיך לצייר, באומץ מיוחד במינו.
זו איננה רק אמונה באמת, אלא אהבה לאמת — והאחריות למסור אותה, גם אם גורלה דחייה.
כמו משה, העומד עם לוחות הברית בידו ויודע שדברו יידחה.
ובכל זאת הוא נותן — לא את האבן, אלא את העצה.
למסור אמת בידיים רועדות — זו ההולדה.
אבל כמה רמברנדטים יש בעולם?
הפחד מההולדה
אין הכרח בהולדה — יש פחד.
פחד עמוק, מהול בעונג, שמוכר לאמנים הגדולים.
המשגה חדשה, שאינה נשענת על הישן, מאיימת לשבור קווי שייכות —
היא עלולה לדחות, לבודד, לגרום לבוז.
כמו משה בשוברו את הלוחות — רגע של כעס ושל ייאוש, רגע שבו החזון מתנגש עם מציאות עיוורת.
האמן, כמו הנביא, נאבק בין האחריות להביא את ההבנה שצמחה בו, לבין הפחד שזו תידחה ותושלך.
באקדמיה, הפחד הזה מתועל לריצוי.
השייכות נבנית דרך סטנדרטים, מקורות, שיטות —
והמשגה חדשה נדרשת להוכיח את עצמה לא מתוך עוצמתה, אלא מתוך קיומה הקודם.
ואם כתוב “עלה נידף ברוח”, איש לא יכתוב “נוצה”.
ניוטון ידע זאת.
הוא בחר לשתוק ולנסח מחדש את ההבנה שצצה בו — כדי שתהיה “קבילה”.
הוא המציא שפה שלמה, החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי, כדי לדבר את ההבזק שחווה.
הוא היה מוכן לדחות את ההולדה כדי להציל אותה.
כמה ניוטונים יש?
הבינה המלאכותית, האקדמיה והאמן
השימוש בחומרים מוכרים על השילובים והמיחזורים שלהם מאפשרים לרוב האנשים בעולם לעבוד אתם ביחד וליהנות.
קבענו להיפגש מחר שוב, כדי לראות איך אפשר להתגבר על כך. הסכמתי אם ישפרו את הקפה.
צילם בן טריט יוני 2025⁸
הבינה המלאכותית, כמו האקדמיה, פועלת מתוך מה שכבר נאמר.
היא אינה מטומטמת — אך אין לה זיכרון של נשמה.
היא מערבבת, מסננת, מצליבה — אך אינה חווה התרגשות מהולדה.
האקדמיה נועדה לשמר ידע, למיין אותו.
אך המשגה חדשה — הבנה שנולדת מתוך עצמה — איננה נובעת מהצטברות אלא מהתעוררות.
היא אינה תוצאה של שיטה, אלא רגע של אהבה.
אספסיה ידעה זאת. הפילוסוף יודע זאת. האמן חי את זה.
הם אינם מביאים ידע — הם מביאים התלקחות.
במקום שבו אחרים רואים “עוד עובדה”, הם מרגישים הר געש.
הם מבקשים לתת שמות לרגעים שאין להם שם — ולעיתים, אין להם זמן.
ולעיתים, זה הרגע שבו הרוח מרימה את הנוצה —
ונושאת את הנשמה מעלה – כדברי אפלטון.
ירון מרגולין
נשארו לך שאלות?
אשמח להשיב לכל שאלה
מאמרים נוספים
- השתייכות וההנאה העליונה
- Belonging and the Highest Pleasure
- השתייכות וההנאה העליונה
- ראיית המעמקים – כניסה לטרקלין או על החיים האמתיים.
- התודעה השלילית
- ביקורת מבזה
- על ההזנחה –
- ניתוק רגשי – על הקורוציונה
- "אילוף הכליות הסוררות" תחילת פרק א
- תגובה למאמר ב-Medscape: “What’s Driving Europe’s Renal Replacement Therapy Surge?”
- על לחם חוקם של העסקים
- למה אני לא מצליח להתמודד
- מגיע לי – העדר הכרה במאמץ של השועט קדימה, בהחלט יכול להוביל לכישלונה של קרירה מזהירה.
- תככים ומזימות – תהליך חברתי סביב גרוש יהודי ספרד – 1
- תככים ומזימות – תהליך חברתי סביב גרוש יהודי ספרד – 2
- תככים ומזימות – תהליך חברתי סביב גרוש יהודי ספרד – 3
- הפאסטיון המאהב של אלכסנדר הגדול Hphaestion
- כוחו של הנבל
- מי את לה פמיליה?
- גמישות היא מצב נפשי – אתגר בזרימה ושינוי – אני מבקש להתגמש
- אוסקר (פון הינדנבורג) – תרנגול פצוע ומיותר לחברה האנושית – האיש שהעלה את היטלר לשילטון
- ג'ונטו פיזאנו מייסד הרנסנס האיטלקי בציור מאת ירון מרגולין
- האסכולה הונציאנית (ציור) חלק א' מאת ירון מרגולין
- כתף ימין וסופו הטראגי של מבצע גאוני – פייר-פול ריקה
- הקורטיזול וכאבים בבית החזה וביד שמאל
- לסדרת מאמרי – מבוא לתורת הגוף-נפש המודרנית – חלק א
- מגילת רות האלמנה שיצאה ממרחב הנוחות
- יש פתרון כולל לבעיות הקשורות לדימוי עצמי, חוסר בטחון וערך עצמי נמוך – דופמין
- ימי הסנאל שלי – להתגבר על אוטיזם – פרק א
- שיחות ההחלמה ושיחות בין ידידים – על ההבדלים ביניהן
- חרדה
- מעגל המוזר – התפתחות ה"אני" בשנה התשיעית לחייו
- על הנקמה ודמימותיה
- על פנטזית הנקמה לאחר טראומה
- איך מורידים לחץ וחרדות באופן טבעי? התמודדות עם סטרס ולחץ נפשי
- טיפול נפשי ללא תרופות – חרדות, פחדים וייאוש – תסמינים שיש להם פתרון טבעי, מדויק ומהיר
- למה אני לא מצליח להתמיד – והסוכר
- האסכולה הונציאנית (ציור) חלק א' מאת ירון מרגולין
- לאוקון – יצירת מופת
- פייר בושאן – האיש שהציל את חגיגת הנישואין של לואי ה-14 מאת ירון מרגולין
- סימון וואה מייסד הברוק הצרפתי – הנסיך
- ברתולומאיוס שפרנגר
- ולנטין דה בולון צייר גאון – ירון מרגלין בפתח התערוכה בפריז של ולנטין דה בולון
- צייר גדול Jan Kupecky 1667-1740 קופצ'קי יאן
- ולנטין דה בולון (Valentin de Boulogne 1591-1632) גאון אמיתי
- תולדות החינוך בעולם: מסע אל מסופוטמיה – ראשית החינוך
- תולדות החינוך: מסע מן הצללים אל האור החינוך במצרים העתיקה, סין,יפן וקוריאה גם הודו, תאילנד, וקמבודיה
- תולדות החינוך: מסע מן הצללים אל האור החינוך ביוון הקדומה – אספסיה ממילטוס – המורה הראשונה לחשיבה עצמאית ובלתי תלויה – הכשרון להורות. מאם החינוך החופשי ועד קץ מוסדות החינוך למחשבה חופשית
- תולדות החינוך: מסע מן הצללים אל האור החינוך בפרס הקדומה – כורש הגדול – המורה הראשון של האנושות – הכרת הכישרון
- תולדות החינוך: מסע מן הצללים אל האור תלמידי האימפריה – החינוך ברומא העתיקה
- אלקמאון מקרוטון (Alcmaeon of Croton) – חוקר המוח ומערכת העצבים הראשון בהיסטוריה
- הרופאים הגדולים בהיסטוריה
- תולדות החינוך: מסע מן הצללים אל האור
- תולדות החינוך: מסע מן הצללים אל האור – פרק אחרון
- השתייכות וההנאה העליונה
- Belonging and the Highest Pleasure
- ヤロン・マルゴリンの治癒の基本原則
- תולדות הריקוד
- מסלול ההתפתחות הנורמטיבי בחיי אדם ודמימותיו בטבלה
- התחלה עמוד 1
- חזרה לעמוד 2
- חזרה לעמוד 3
- חזרה לעמוד 4
- חזרה לעמוד 5
- חזרה לעמוד 6
- חזרה לעמוד 7
- חזרה לעמוד 8
- חזרה לעמוד 9
- חזרה לעמוד – 10
- חזרה לעמוד 11
- חזרה לעמוד – 12.
- חזרה לעמוד -13
- חזרה לעמוד 14
- חזרה לעמוד 15
- חזרה לעמוד 16
- חזרה לעמוד 17
- חזרה לעמוד 18
כתיבת תגובה