Cystatin–C ציסטטין סי – מדידת התפקוד הכלייתי הפקעיתי (הגלומרולארי) – שיטות ישנות ולא יעילות (קריאטינין) וחדשות מבוססות ציסטטין–C

ציסטטיןC זוכה פחות לתשומת לב מסיבה לא ברורה. מקור האיור למעלה בצילום מסך מהמאמר What is Hypouricemia?  מכאן 

התועלת של מעקב אחר קצב סינון הכליות אינה מוטלת בספק. כיום קצב הסינון הגלומרולרי (eGFRcys) מוערך הן על קריאטינין (eGFRcr) ועל חלבון ציסטטין C (cystatin C) כשהראשון תלוי גיל, מין ומסת שריר והשני לא, על מנת להבין  את מצבן של הכליות. לאחרונה החלו החוקרים להשוות את הביצועים של שני המדדים המשתנים ב-eGFR בזיהוי חולים בסיכון גבוה למחלת כליות סופנית (ESRD). התוצאה מדהימה – ציסטטין C הוא הדרך הנכונה.

למאמרי – אבחון מוקדם למחלת הכליות יכול להציל חיי אדם

דרכים חדשות לוויסות יעיל של טריגליצרידים (Triacylglycerols) בדם

תפקוד כליות חיוני לשמירה על הומאוסטזיס. הכליות ממלאות תפקידים פליאוטרופיים חשובים כולל סילוק מוצרי פסולת מטבוליים, רעלים אורמיים, ושמירה על איזון מים-אלקטרוליטים וגם על לחץ הדם. אבחון מוקדם של הפרעה בתפקוד הכלייתי ופתיחה מיידית בטיפול מתאים הוכחו בקליניקה ללחיצות ההחלמה כמאפשרים החלמה מלאה וברפואת הממסד הם חיוניים להישרדות ודחיית יום הדין. (על הדרך להחלמת הכליות- שיטת "אילוף הכליות הסוררות'' – כאן) למרבה הצער, המדד המקובל ומבוסס על קריאטינין חסר רגישות וספציפיות לתפקוד הכליות. נושא זה הכרחי להבנת המצב, הטיפול, שינוי תזונה, תוספי מזון, תכיפות טיפולים ב"לחיצות ההחלמה" או תחילת דיאליזה ופניה לתורם כליה או חיפוש נואש אחריו. עם זאת, העדויות לאחרונה הולכות ונערמות, ומלמדות אותנו על כך ש-cystatin C (cysC בעבר נקרא פוליפפטיד בסיסי נוירואנדוקריני או פוסט-גמא-גלובולין) עשוי להחליף את הקריאטינין ולשמש כסמן מדוייק יותר לסינון הגלומרולרי. CysC נוכח בכל רקמות הגוף ובנוזלי גוף שונים, הוא חלבון השייך לקבוצה של מעכבי ציסטאין פרוטאזים המיוצרים בעיקר על ידי תאים בעלי גרעין. (ציסטאין פרוטאז הוא אנזים מסוג פרוטאז המפרק רצפים של חומצות אמינו. לציסטטינים בכללם תכונות אנטי-מיקרוביאליות, אנטי-ויראליות ואימונומודולטוריות שונות ובכוחם למנוע התפרצות של מחלת הסרטן [מקור1, מקור2].) בשל הקוטר המולקולרי הנמוך של ציסטטין C (3 ננומטר) משקל מולקולרי נמוך ו-pI חיובי ניתן לסנן אותו בחופשיות על ידי הגלומרולוס [מקור]. לכן הוא מסונן בקלות על ידי הכליות [מקור1, מקור2]. במחלת כליות, אובדן של cystatin C כלומר עליית המדד שלו בשתן גדלה עקב כשל בספיגה חוזרת בשל נזק צינורי, שהוא תופעה של המחלה. במילים פשוטות יותר:

הכליות מנקות את הדם ומפרישות דרך השתן את המיותר, מזיק ורעיל, אבל חכמות דיין להחזיר לדם (ספיגה חוזרת) את כל מה שעבר ניקוי, סינון ונדרש לתפקוד תקין של הגוף. ככל שמתרחבת קריסת הכליות, נמצא בשתן חומרי הזנה שהגוף זקוק להם ולא מערכת השתן. בדיקת שתן נועדה בדיוק למטרה זו.

כך מדדים, ומזהים יסודות מזון שלא אמורים להימצא בשתן, בו. למשל, אלבומין שנמצאים מעל לטווח הנורמה, אלו חלבונים שמשקפים פגיעה בספיגה החוזרת של הכליות, או אם תירצו את הרעבת הגוף מסיבה זו. (עוד על כך במאמרי על מערכת השתן, פגעיה ודרכי החלמהכאן). אפשר לומר שמדדי בדיקת השתן מצביעים גם על ירידה בתפקוד הכליות, על האזור המדוייק בנפרון בו הנזק מופיע (ע"פ החומר שאמור לחזור לצרכי הגוף באותו מקטע, אך מופיע בשתן בשל פגיעה בו) נושא נוסף מאוד חשוב להבנה משתקף מהבדיקות לכאורה נקשר בטיפול התרופתי לכאורה ועל פי ניסיון, הפגיעה בספיגה החוזרת של הכליות הולכת ומתעצמת (ומשתקפת במדד יורד או בירידה של ה-GFR), כך למשל תרופות משתנות מייבשות את הצנרת ועלולות לפגוע בה. נושא זה משתקף בעליה במדדי הקריאטינין. כך תרופות עלולות להשתקף כמי שמשתבשת לכאורה את מערכת החזרת חומרי ההזנה הנדרשים לגוף. כאמור כאשר חומרי ההזנה עוברים לצנרת הניקוז ומסולקים עם השתן. הגוף מורעב, השתן מועשר ועולה רמת ציסטטין C בדם. לכן נדרש טיפול ב"מזון כתרופה" להשלמת החסרים מצד אחד, להגמשת העורקים מצד שני ולמתן אפשרות לסלק, אם הנפרולוג יסכים, את התרופות. נחזור לנושא המרכזי הציסטטין C – אם הציסטטין סי מופיע בשתן הוא עשוי לנבא או להזהיר, ויודגש, בשלב מוקדם ותחילי מפני התפתחות של מחלת כליות כרונית [מקור].

אדם שנכנס לטיפול בשלב שהוא קדם-קליני, יכול להחלים בתוך כמה שבועות לגמרי

או למנוע מעצמו מחלה שגורמת לאבדן חיים. נושא נוסף חשוב ומי שעומד לטובת בריאות האוכלוסייה. בהבדל מקריאטינין, ציסטטין C כביו מרקר מיטיב עם הדורשים החלמה בקרב החולים מכיוון, שריכוז הסרום שלו אינו תלוי במין, גיל או במסת השריר, כלומר נתונים משתנים שמשפיעים על הקריאטינין בהערכת קצב הסינון הגלומרולרי (GFR) לא מאיימים על הבנת המצב בבדיקת ציסטטין סי, וחלקם במקרה של קריאטינין לא ממש מאפשרים דיוק, בלשון המעטה. נושא זה היה ועודנו הבסיס לפרישה ממדד האוראה (Bun, שהוא החנקן שמקורו במולקולת שתנן.(urea.) בראשית שנות ה-60, כסמן מרכזי לתפקוד הכליות [מקור]. ריכוז שתנן בדם יכול להשתנות בהשפעת תפריט תזונה, בשל תפקודי הכבד, ובמספר מצבי מחלה. קראטינין הוא תוצר מטבולי של קראטין ופוספו-קראטין ברקמת השריר [מקור]. ידוע שמסת השריר של מטופלים מבוגרים יותר, בעיקר הקשישים, היא בדרך כלל נמוכה וכן התזונה שלהם מצומצמת מטבעה יותר, מה שעלול להתבטא בתוצאות קראטינין בתחום הנורמאלי (“blind“ range), וזאת למרות ירידה ב-GFR, נושא זה עלול למנוע זיהוי של בעיה כלייתית, כשהיא קיימת.

קראטינין כסמן ביולוגי אינו רגיש לגילוי ירידות קטנות ב-GFR כתוצאה מהקשר הלא-לינארי בין רמתו בפלזמה לבין ה-GFR [מקור]. או חשוב מכך להצלת חיי אדם, עליות משמעותית בטיפולי החלמה במדדים נמוכים מאפשרת להתרחק מדיאליזה ולקדם החלמה. הבדיקה המטעה עלולה להרוס טיפול מחלים ולהנחות להתחיל דיאליזה, שאין חזרה, לכאורה, ממנה ללא צורך.

נושא ההזנה והקריאטינין יכול לשנות את התמונה כי מדד הקריאטינין רגיש אף לכמות הבשר שנאכלה על ידי הנבדק בסמוך לבדיקה.

למאמרי – סמנים ביולוגיים (Novel Biomarkers) ובדיקת כליות מוקדמת ככל האפשר – מצילה חיים

התכנית לשיקום הכליות

למה חולים שנוטלים כדורים נגד יתר לחץ דם עלולים להגיע בוודאות לדיאליזה – כאן.

סמנים ביולוגיים לפגיעה בכליות בקרב חולה לב כוללים ציסטטין סי CysC, B2M, בטא-2 מיקרוגלובולין; BTP, חלבון בטא עקבות; IGFBP7, אינסולין-like growth factor binding-protein 7; IL-18, אינטרלוקין 18; HFABP, חלבון קושר חומצות שומן מסוג לב; KIM-1, מולקולת פגיעה בכליות 1; LFABP, חלבון קושר חומצות שומן מסוג כבד; NAG, N-acetyl-beta-d-glucosaminidase; NGAL, ליפוקלין הקשור לג'לטינאז נויטרופילים; TIMP2, מעכב רקמות של metalloproteinase 2; uAGT, אנגיוטנסינוגן בשתן. מקור האיור בצילום מסך מהמאמר"Current Heart Failure Reports" – כאן.

כבר שנים החוקרים יודעים שהדרך הטובה ביותר למדידת התפקוד הפקעיתי (GFR) היא בקביעת רמה בדם ובשתן של חומר הנמצא בדם ברמה קבועה ויציבה, והוא עובר סנון מלא ע"י הכליות ללא הפרשה או ספיגה מחדש ע"י החלק האבובי (Tubulus) של הנפרון (Nephron).

הוכח כי ריכוז הסרום של cystatin C נמצא בקורלציה עם Glomerular Filtration Rate GFR, בשילוב עם קצב ייצור יציב, נמצא כסמן רגיש של GFR [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4].

בדיקה בעזרת חומר מעין זה היא המטרה להבנה ומציאה של מדד מדויק. הבדיקה האידיאלית הזו קרויה ניקוי או סילוק (Clearance) [מקור1, מקור2 – 

1. Smith HW (1951). Measurement of filtration rate; in The Kidney, Structure and Function, Oxford University Press New York pp 39-62].

קראטינין עובר סנון פקעיתי מלא אך לעתים הוא גם מופרש ע"י מערכת האבובית הפרוקסימאלית (Proximal Tubule) המקורבת לפקעית שהכליות. אינולין (Inulin), לא הוזכר עד כה. הוא סוכר שגם הוא בהחלט עומד בדרישות האלה: חומר שנמצא בדם ברמה קבועה ויציבה, עובר סנון מלא ע"י הכליות וללא הפרשה בעל ספיגה חוזרת ע"י החלק האבובי (Tubulus) של הנפרון (Nephron. חומר אידיאלי. הבעיה שהאינולין לא נמצא באופן טבעי בדם ויש להזליפו בקצב קבוע לאורך כל זמן הבדיקה. קשה להשיגו ובנוסף, בכל פינוי יש צורך באיסוף שתן לצורך קביעה מדויקת של הפרשתו דבר שלא מתאים בכלל לילדים צעירים, לאנשי קריירה דורשנית ולאנשים מאוד מבוגרים. השיטה כל כך מסורבלת שאין משתמשים בה בטיפול, בעבודה הקלינית היום-יומית אלא רק במסגרת מחקר.

אם כן וללא ספק ציסטטין C שעומד במלא הדרישות. ציסטטין-C מופרש באופן קבוע מכל תא בעל גרעין בגוף ושומר על רמתו בדם ללא השפעה של תרופות למשל. אין מנוס הוא החומר המבוקש!

שהרי ובנוסף נמצא שריכוזו בדם טוב להערכת התפקוד הכליתי הפקעיתי (GFR) היות והוא עובר סינון מלא במעבר יחיד בכליה [מקור] בתאי האבובית הפרוקסימאליים.

מחקרים רבים השוו בין רמות ציסטטין C או משוואות נגזרות מציסטטין C עם שיטות ישנות הנשענות על קריאטינין על מנת לוודא כי ציסטטין C הוא החומר המבוקש. רוב המחקרים מצאו ש-cystatin C, עדיף או לפחות שווה ערך לקריאטינין בסרום לזיהוי ירידה ב-GFR.

ניומן וחב'. הגיעו למסקנה שבנוסף להיותו מעריך טוב יותר של GFR מאשר קריאטינין בסרום, ציסטטין C היה סמן רגיש יותר לשינויים קטנים ב-GFR [מקור]., בשנת 1995 ניומן (Newman) וחב' חלוצים, שפרסמו במאמרם ב-Kidney Int, בו הם מלמדים שבנוסך לכך שציסטטין C הוא מעריך טוב יותר מקריאטינין את ה-GFR, ציסטטין C הוא גם מדד רגיש יותר לשינויים קלים ב-GFR [מקור]. בשנת 2007 דווח על סקירה שיטתית על ידי השוואת הדיוק האבחוני של ציסטטין C עם קריאטינין בסרום, שכללה מחקרים שהעריכו את הדיוק של ציסטטין C עבור כל דרגות התפקוד הכלייתי [מקור]. מאמר זה  לא רק שהצביע על כך שציסטטין C מהווה סמן אמין יותר של מצב ה –GFR בחולים עם פגיעה קלה עד בינונית בתפקוד הכליות, לציסטטין C היה סיכוי גבוה יותר לזהות ליקוי כליות אמיתי, בהשוואה לקריאטינין בסרום [מקור1, מקור2, מקור3].

מי שלא מתמודד עם החלמת כליות, אלא, רק רושם כמה זמן נותר להכין קטטר לדיאליזה, לא נזקק למדידה עדכנית, במיוחד כשמדובר במחלת כליה של נשים. הנושא הזה גורלי לגבי כל האנשים, ילדים, נערים, אנשי קריירה ופנסיונרים מכל השכבות והמינים. הוא הנושא הפותח שיכול לשנות הכול ולהציל חיים. הוא גם סיבה לפרסום מאמרי על תקפותה של השבועה של הרופאים להחלים: "השבועה ההיפוקרטית – העדויות על קשרים פיננסיים של רופאים עם תעשיית התרופות, הולכות ורבות, האם השבועה מופרת כיום?". תפקיד הבדיקה להביא להחלמה. ובמקרה שלפנינו, בעזרתו של ביו מרקר אמין הציסטטין סי, אפשר לנבא את הצורך לבלום למשל התקדמות מחלת לב, מעי או מוח בקרב חולי כליה ולבצע זאת בזמן. נושא גורלי, שפרסמתי עליו חומר רב במאמרי על "הצלבת איברים". אפשר לקרוא עליו במאמרי – כאן. תחת הכותרת "הצלבת איברים – הדרך להחלמה ממחלת כליות קשה מאוד." 

מכל מקום יתכן שהרופא שלך לא בדיוק מתמצא בנושא אבל המומחים, יותר נכון החוקרים ומפרסמי המאמרים, לא דווקא הנפרולוג שמקבל פציינטים, שבים ומחפשים דרכים להבנת מצב הכליות והתדרדרות המחלה האיומה הזו. בעוד שציסטטין C מיוצר בכל תאי הגוף המגורענים בקצב קבוע ומתפנה בכליות, ורמתו בדם נותרת קבועה כל זמן שהכליות מתפקדות היטב וה-GFR תקין, וזאת משום שציסטטין C מיוצר בכל תאי הגוף המגורענים בקצב קבוע ומתפנה בכליות. כך שכל שינוי בבדיקה מלמד על אי יציבות הכליה דווקא [מקור].

מצבי דלקת כמו גם מחלות ממאירות הביאו לשלילה של 2 חלבונים נוספים כסמן למחלה: β2 microglobulin ו-retinol binding proteinו שניהם חלבונים בעלי משקל מולקולארי נמוך אבל זה לא מספיק לדייק את רמת תפקוד הכליות (GFR). בכל אופן חלבון ציסטטין C נמצא מתאים וחשוב מכל הוא עצמאי, ואינו מושפע ממצבי דלקת [מקור].

טווחי הנורמה של Cystatin C פורסמו הן למבוגרים והן לילדים. רוב המחקרים מראים הבדל קל בין ריכוזי ציסטטין C בסרום אצל גברים ונשים, נושא ששב ומצביע על כך שאין השפעה גם בטווחי הנורמה למין הנבדק [מקור1, מקור2, מקור3].

נותרה רק שאלה אחת מדוע, אם כן, לא משתמשים בציסטטין C ומצילים חיי אדם?

נשארו לך שאלות 

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

    שמי Name:


    טלפון phone:


    דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


    איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


    אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:


    למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

    For the avoidance of doubt, consult a physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or MARGOLINMETHOD.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such

    מאמרים אחרונים

    נשלח ב כללי

    כתיבת תגובה

    Or

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    *