דף הבית › כללי › אי ספיקת כליות – הגורמים השכיחים ביותר ל-CKD הם סוכרת שנשלטת על ידי תרופות = שליטה גרועה בסוכרת ויתר לחץ דם שמטופל לכאורה על-ידי תרופות

אי ספיקת כליות – הגורמים השכיחים ביותר ל-CKD הם סוכרת שנשלטת על ידי תרופות = שליטה גרועה בסוכרת ויתר לחץ דם שמטופל לכאורה על-ידי תרופות

פורסם ב ע"י ירון מרגולין — אין תגובות ↓

הערכה של תפקוד הכליות על ידי eGFR מאפשר להעריך ולקבל מידע על מצב התפקודי של הכליה. יש לדעת כי בדיקות סרולוגיות (בדיקת נוגדנים) ואבחון רקמות כולל ביופסיה של כליה והערכה לא פולשנית פעמים רבות לא מספקים אבחנה טובה ולא מהווים מקור להכרעה אם יש או אין מחלת כליות כרונית [מקור].

Chronic kidney disease – CKD חשיפת המחלה מהר ככל האפשר קובעת ויכולה לגזור את הצלחתך לשנות את המצב ואת אורך חיים גם את איכות החיים. ככל שהמחלה נתפסת מהר יותר, נמצא לך זמן רב יותר ללמוד למשל שתרופה למחלה, אין הממסד הרפואי מספק לך, וימצא לך במקביל זמן לחפש אלטרנטיבות והן נדירות. ככל הידוע ירון מרגולין היה הראשון שהצליח לפצח את דרכי ההחלמה של המחלה בשלביה השונים.  מקור האיור בויקיפדיה

חולי CKD (מחלת כליות כרונית) הם חולים שזקוקים לטיפול, ולממסד אין מענה למחלה.

מדובר במחלה קשה, נחקרת אך ללא ריפוי. תסמינים שלה עשויים להופיע עם סימנים הנובעים ישירות מתפקוד כליות מופחת, כגון בצקת או יתר לחץ דם. עם זאת, לרבים אין תסמינים קליניים, ולעיתים קרובות מתגלים מחלת כליות בחולים אלו כאשר מתגלה במקרה קריאטינין גבוה בסרום, או קצב סינון גלומרולרי (eGFR) מופחת, יש וניתוח לא תקין של מצב נוזל השתן (כאשר בדיקות כאלה מתקבלות כחלק מהערכה שגרתית) חושף את מחלת הכליות ויש שירידה בצפיפות עצם הבריח חושפת אותה או הפרעה אחרת ואולי היא כלל לא קשורה בתפקוד הכליות. בנוסף, ממצאים רדיוגרפיים עשויים להופיע בהדמיה המבוצעת מסיבה אחרת. לדוגמה, ציסטות כליות דו-צדדיות מרובות עם כליות מוגדלות המרמזות על מחלת כליות. במקרה זה מחלה פוליציסטית [מקור].

בהתאם למשך ולחומרתה של מחלת כליות כרונית – CKD, חולים עשויים להופיע גם עם תסמינים ו/או סימנים של אי ספיקת כליות ממושכת, כולל חולשה ועייפות קלה, אנורקסיה, הקאות, גרד, ובשלבים מתקדמים מאוד, עם אנצפלופתיה או התקפים.

אנצפלופתיה  באנצפלופתיה חל נזק או מתרחש שינוי במוח. אנצפלופתיה היא מחלה מורכבת בהחלט לא מחלה בודדת מזהים קבוצה של הפרעות ולבן מספר סיבות שונות. הזנחה עלולה לגרום לנזק מוחי זמני או קבוע.

קל לבלבל בין אנצפלופתיה לדלקת מוח. בדלקת המוח, המוח עצמו נפוח או דלקתי.  באנצפלופתיה, לעומת זאת, ההשפעה היא על המצב הנפשי שיכול להופיע בגלל מספר בעיות שנקשרות בירידה בתפקוד הכליות [מקור]. 

הגורמים השכיחים ביותר ל-CKD הם סוכרת שנשלטת על ידי תרופות כלומר שליטה גרועה בסוכרת ויתר לחץ דם, בהבדל משימוש במזון כתרופה. המטופל על ידי תרופות לא עובר תהליך של שינוי חיים, והתאמה לדרישות הגיל, הגוף והמצב.

תפוקת שתן מופחתת באופן חריג (כלומר, אוליגוריה Oliguria או אנוריה anuria) מצביעה על פגיעה כלשהיא בכליות ומעוררת חשד לפגיעה כלייתית חריפה (AKI) [מקור].  

דרגת חומרת גבוה של פגיעה באבר הכליות מכונה AKI. הכליות מצויות בגובה החוליות המותניות בגב התחתון, 4-1 L מעט מעל לגובה הטבור בבטן. הן גדלות עם הגיל מ 5-4 ס"מ בתינוקות עד 13-12 — במבוגרים. הכליות מקבלות אספקת דם רבה ביחס לגודלן: כ 20 % מתפוקת הלב. הדם זורם דרך העורקיק האפרנטי, אל הגלומרולוס, פקעית, ויוצא דרך העורק האפרנטי [בשונה ממערכות כלי דם אחרות בגוף, מתנקזים הנימים לעורק נוסף המכונה העורק המוציא (efferent arteriole) וממנו לווריד, ולא ישירות לווריד]. כאשר  ובתנאים שבהם זרימת הדם הכלייתית מופחתת, הכליה שומרת על סינון גלומרולרי על ידי הרחבת כלי הדם האפרנטיים וכיווץ כלי הדם של העורקים. כאשר האדם נוטל תרופות ולא מזון כתרופה. התרופות עלולות להפריע לתהליכים אלו ולגרום לירידה פתאומית בסינון הגלומרולרי הGFR. רואים  נזק באזור הגלומרולרי או בצינורי המוביל. בשלב זה, ללא מעבר למזון כתרופה קל להגיע לדיאליזה או להשתלה. אין דרך לבלום את המחלה. אלא שרוב החולים נחשפים לעובדה זאת כשאין כבר הרבה מה לעשות. חסימה של זרימת השתן בצינורית האיסוף, השופכן, שלפוחית ​​השתן או השופכה נקראת פגיעה אי–ספיקת כליות חסימתית post renal. מקור האיור בצילום מסך מהמאמר: "Acute Kidney Injury" מאתWilliam Dager and Jenana Halilovic –כאן.
הגורמים לפגיעה בכליות מחולקים באופן מסורתי לשלוש קטגוריות: תזונה, תרופות ודאגנות יתר גם חרדנות. 

הסיכון למחלה מתגלה מיד כאשר נחשף יתר לחץ דם, או כאשר ה- GFR יורד מתחת ל 90. מצב שמכונה חשש לפגיעה בכליה; או ירידה ביכולת הסינון של הכליה וכן ירידה בתפקוד הכליה שומרת על העצם והפחתה בייצור האריתרופויטין. כל אלו מצביעים על יתר חלבונים התזונה כלומר מעל 45 גרם. 

כל סיווגי מחלת-הכליות מבוססים ומשתקפים על ובקריטריונים מדידים כגון קריאטינין בסרום (Serum Creatinine Scr), אוריאה בדם, ותפוקת שתן כולל בדיקת יחס אלבומין-קריאטינין בשתן (urine ACR).

אוליגוריה או אנוריה עשויות להיות נוכחות בקרב חולים עם AKI התדרדרות משלב מחלת כליות כרונית – CKD, כמו שניתן להבחין בחולה עם חסימה כרונית שמפתח אצירת שתן חריפה [מקור]. באופן דומה, אנוריה – תוצאה מחסימה דו צדדית בדרכי השתן, נמק קליפת המוח נושא שקשור להריון, או חסימת עורקים כלייתית דו צדדית (למשל, עקב מפרצת אבי העורקים עוד טיפול של רפואת הממסד והפעם תוצר של ניתוח) עלולה להתרחש בחולים עם CKD בסיסי [מקור].

דרגת חומרת גבוה של פגיעה באבר הכליות שמכונה פגיעה כלייתית חדה AKI הוזכרה עכשיו היא למעשה מונח שהחליף בשנים האחרונות את המושג אי ספיקת כליה חדה (Acute renal failure), הגם שלא קידם בפועל את תהליכי ההחלמה של הפצינטים. רפואת הממסד המתוסכלת לא מצליחה לחשוב על דרכי החלמה חדשות. היא שוויה בגישה פסיבית בה על הלקוח לקנות תרופות,  נוכח ההצלחה שמושגת באמצעים של מזון כתרופה ולחיצות ההחלמה לתופעה זו אין הסבר הגיוני. מכל מקום ביחד עם השינוי בשם החלה גם הכרה בכך שאפילו שינוי מתון בתפקוד הכליה עלול להיות כרוך בתוצאות גרועות הכוללות הגדלת הסיכון לתמותה [מקור]. המונח פגיעה כלייתית חדה מגדיר את כל הטווח של ירידה בתפקוד הכליה, מפגיעה תפקודית קלה (למשל GFR 88)  ועד אי ספיקת כליות  (למשל GFR 18) הוא למעשה שלב ההודעה בכישלונה של הנפרולגיה וחיפוש אחר אמצעי תחזוקה בחיים של השורשים בעזרת מכשיר דיאליזה או השתלה. 

בשלב מתקדם בדרך כלל, חושפים בפני החולה, שקצב הסינון הגלומרולרי (eGFR) ירד. 

נמק צינורי חריף (התייבשות, יתר חלבונים, רעילות מזון גבוהה, יתר חלבונים בתפריט, מצב בו רופא אחראי ישקול הפסקה מיידית של תרופות נפרוטוקסיות) בפועל נמק צינורי הוא הרס, מוות (נמק) של תאי האפיתל של צינוריות הכליה. נושא זה מוביל לחסימה ועלית הלחץ בתוך הצינורות, שמפחית את יכולת הסינון הגלומרלי (GFR). נמק צינורי חריף הוא הסיבה השכיחה ביותר לפגיעה חריפה בכליות. לתאי האפיתל ישנה יכולת להתחדש, מה שהופך נמק צינורי חריף למצב הפיך. שימוש בסיבי אצה, חומצה אלג'ית, וכן או גם בסיבים ושמן מנבטי ברוקולי יכול לשנות את המצב לטובה. בדרך כלל לוקח 7-21 ימים לתאי האפיתל האלו להתאושש. בקליניקה שלי זיהינו התאוששות מרשימה בצילומים אולטרסאונד אחרי 12 ימים בתחילת שנות ה 20, מאז דרכי ההחלמה התפתחו מאוד. מקור האיור בצילום מסך מהמאמר: "Acute Tubular Necrosis" – כאן.

הסיבות הנפוצות לפגיעה כלייתית חדה הן בעיקר טיפולים של מי שאמורים לרפא: נמק חריף של האבוביות (Acute Tubular Necrosis ,ATN),‏ פגיעה כלייתית חדה שנובעת מתרופות, גם פגיעה כלייתית חדה לאחר ניתוחים – בעיקר ניתוחי לב וכלי דם ו, או השתלות איברים ופגיעה כלייתית חדה עקב תפריט תזונה שגוי נושא ששב ומוזכר.

עקב כשלון החלמת כליות כלל עולמי אין בממסד הרפואי ניסיון וידע על דרכי החלמה. כך גם התזונה המוצעת לרוב שגויה, אם כי מומלצת על ידי דיאטנים ממסדיים. כך טועים, מטעים ומתרחשים בדופן האבוביות תהליכים של דלדול (Atrophy) ותירואידיזציה (Thyroidization) – שינויי מבנה הכוללים התרחבות של החלל והשטחה של האפיתל האבובי [מקור1, מקור2]. בחלקים המוזכרים מתחילים להופיע סעיפים. סעיפים אלה יכולים להיות המקור לכציסתות (Cysts) פשוטות, נושא עליו פרסמתי מאמר בהרחבה כאן.

הגילוי של גן הקשור למחלת כליות פוליציסטית אוטוזומלית דומיננטית (ADPKD) היה רק ​​הצעד הראשון לקראת הבנת המחלה. כעת חוקרים קובעים כי עוד גורמים נוספים כמזון שגוי מעוררים את המחלה. מאמר נוסף ברשימת מאמריו של ירון מרגולין, מאסטר בהחלמת הכליות – כאן. צילום מסך מהמאמר: Kidney Disease – כאן.

מחלת כליות פוליציסטית אוטוזומלית דומיננטית (ADPKD) – כאן.

NSAIDs – במצב של נטילת תרופות כגון נוגדי דלקת לא סטרואידלים (NSAIDs, ‏Non-Steroidal Antinflamatory Drugs) ומעכבי אנזים המהפך אנגיוטנסין (ACEI, ‏Angiotensin-Converting-Enzyme Inhibitor) בפועל מתבצעת התערבות שמשפיעה (בגלל התרופות) על יכולת הכליה להפריש אשלגן, כלומר לפנות אשלגן והוא מצטבר וניכרת בבדיקת דם עליה שלו [מקור].

מוצגות גם חריגות נפוצות אחרות שעשויות להיות חלק מהתמונה הקלינית של מחלת כליות כרונית שמשקפות אנמיה, היפרפוספטמיה (רמת זרחן גבוהה בדם), היפרקלמיה (יתר אשלגן, שהוזכר לעיל,) חמצת מטבולית, היפוקלצמיה (תת-סידן בדם או תת-סידניות), והורמון פרתירואיד מוגבר (PTH). וכן היבטים לא תקינים שהוזכרו למעלה כגון מדדים של שתן. בנוסף, ממצאים רדיוגרפיים (שמשקפים נוכחות של ציסטות מרובות או כליות מוגדלות המרמזות על מחלת כליות פוליציסטית) אלו עשויים להופיע בהדמיה שמבוצעת במקרה או מסיבה שונה.

אוסטאודיסטרופיה כלייתית (Renal osteodystrophy). אוסטיאודיסטרופיה ממקור כלייתי מוגדרת כשינויים במורפולגיית העצם אצל חולים באי-ספיקת כליות כרונית.[מקור1, מקור2] היא אחד הסיבוכים העיקריים של מחלת כליות סופנית, ומי שמובילה לשינויים בשלד. עדויות רדיולוגיות לאוסטאודיסטרופיה כלייתית כגון ספיגת עצם תת-פריוסטאלית או אובדן צפיפות עצם בשליש המרוחק של עצם הבריח מרמזות אף הן על CKD [מקור]. שינויים במורפולגיית העצם בהם מתרחשת תחלופה של סידן בזרחן (מינרלזציה) אצל חולים באי-ספיקת כליות כרונית. זהו אחד הביטויים להפרעות במשק הסידן והזרחן אצל החולים באי-ספיקת כליות כרונית וסיבה לצורך מידי בשינוי תזונתי.

יצויין כי הפרעות במשק הסידן והזרחן אצל חולי אי-ספיקה כלייתית לא מקושרת רק למינרליזציה, חילוף חומרים לא תקין של סידן, PTH, ויטמין D או זרחן, כאב בעצמות, במפרקים ושברים אלא גם להסתיידות עורקים, איכות חיים מופחתת וסיכון להשמנה ולמוות אצל חולי אי-ספיקה כלייתית (דבר המכונה קשר עצם-כלי דם) [מקור].

רמות מוגברות של הורמון פארתירואיד (PTH) ממלאות תפקיד מרכזי בפתוגנזה של מצבי תחלופה גבוהה של עצם. היפרפאראתירואידיזם (פעילות יתר של בלוטת יותרת התריס – Hyperparathyroidism) יכול להיות ראשוני, שניוני או שלישוני. דוגמה להיפרפאראתירואידיזם שלישוני, יכולה להוביל למצב של תחלופה גבוהה של עצם. רמות מוגברות של הורמון פארתירואיד (PTH) ממלאות תפקיד מרכזי בפתוגנזה של מצבי תחלופה גבוהה של עצם [מקור].

גם ניאופלזמה (גידול) של בלוטות הפאראתירואיד המפרישות PTH באופן אוטונומי, יכולה להוביל למצב של תחלופה גבוהה של עצם. מאחר שאוסטאודיסטרופיה כלייתית מופיעה רק בחולים עם מחלת כליות כרונית, היא מדד נוסף לנוכחות של המחלה הקשה [מקור1, מקור2, מקור3].

ויטמין D – תפקיד הקלציטריול (ויטמין D): קלציטריול ו-PTH מעלים את רמות הסידן בסרום, ובמקרים של ירידה בקלציטריול בגוף (מחסור בחשיפה לשמש), נוצרת היפרפאראתירואידיזם משני עקב ירידה בספיגת הסידן דרך המעי ובהמשך עלייה רפלקסית ב-PTH.  כך שהקלציטריול נדרש גם לדיכוי הפרשת PTH על ידי בלוטות הפאראתירואיד [מקור].

למאמרי האם ויטמין D בולם את המחלה?

גילוי ה- FGF23 חולל מהפכה בהבנתנו את מחלת הכליות ודרכי ההחלמה ממנה – למאמר בנושא כאן

גורם גדילה פיברובלסט 23: FGF-23 אחראי להפחתת רמות הפוספט בגוף, כאשר ירידה ב-FGF-23 יכולה להוביל להיפרפאראתירואידיזם משני [מקור1, מקור2, מקור3].

למאמר היסוד – אילוף הכליות הסוררות

עלייה פתאומית במדד האוראה או ה-BUN או – Serum Creatinine ולעתים גם הפרשת החלבון בשתן, באופן מטעה עשויים להצביע על נוכחות של הפרעה בתפקוד הכלייתי, כאשר למעשה ה-GFR אינו יורד. מצב כזה יכולה להיות עקב תגובתיות צולבת עם המבחן המשמש למדידת ה-BUN או – Serum Creatinine עיכוב סלקטיבי של הפרשת קריאטינין לתוך לומן הצינורי הפרוקסימלי, אירוע שנוצר בשל תרופות אך איננו משקף בפועל התדרדרות במצב הכליה [מקור]. 

מחלת הכליות מסווגת לשלושה סוגים נפרדים של פגיעה בכליות: (א) טרום-כלית – בשלב זה הכליה מתפקדת באופן תקין. קיימת ירידה בזרימת הדם הכלייתית, טרום-כליתי, נובעת לדעת החוקרים מירידה בזילוף כלייתי במצב של רקמת פרנכימלית לא פגומה, יצוין כי מדובר בפגיעה כלייתית שפוטנציאל ההפיכות שלה והריפוי ממשי, ומכאן שפגיעה כזאת דורשת התייחסות שונה הן מצד רופא המשפחה והן מצד הנפרולוג [מקור], הגם שאין עדות לכך לדעתי בשטח רפואת הממסד. (ב) נזק פנימי – מבני בתוך הכליה נפגעים – לרוב הצינורית נפגעות כתוצאה מאיסכמית. או הצפה של רעלים, בכלל זה שרידי תרופות, ושרידי עיכול של חלבונים מהחי גם כאן קיימת הזדמנות לשנות לטובה את המצב, אם כי מדובר במשימה נכבדה שקשה להאמין שתמצא לה תמיכה מרפאות הממסד המוצפת בפניות (ג) אי-ספיקת כליות חסימתית – postrenal קיימת חסימה במערכת איסוף השתן. הנגרמת על ידי חסימה של זרימת השתן במורד הזרם מהכליה [מקור]. מקור האיור בצילום מסך מכאן

ההשלכות של AKI יכולות להיות חמורות, כוללות סיבוכים ותמותה גבוה במיוחד [מקור].

מטרות ניהול המחלה כוללות שמירה על לחץ דם, והבאת מצב לויתור על צורך בתרופות, מעבר למזון בסיסי, מפחית לחץ דם ומגמיש עורקים, הומאוסטזיס של נוזלים ואלקטרוליטים, שכולם עשויים להשתנות באופן דרמטי.

נשארו לך שאלות 

אשמח להשיב על כל שאלה 

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן  

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –


    שמי Name:


    טלפון phone:


    דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


    איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


    אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:



    למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

    מאמרים אחרונים

    נשלח ב כללי

    כתיבת תגובה

    Or

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    *