כורכום גילוי הכורכומין, מרכיב של תבלין הזהב, ופעילויותיו האנטי דלקתיות וביולוגיות מופלאות

בימי קדם במזרח הרחוק, כורכום שימש לטיפול במצבי דלקת של איברים שונים, לבעיות כבד ומערכת העיכול ולריפוי פצעים. פוגל ופלטייר דיווחו לפני כמאתיים שנה על בידוד "חומר צביעה צהוב" מקני השורש של Curcuma longa (כורכום) וקראו לו כורכומין

[מקור Vogel Pelletier. Journal de – Pharmacie. 1815;I:289].

בשנת 1910 נחשף לראשונה על ידי מילובדזקה ולמפה (Milobedzka and Lampe) מבנה הכורכום [מקור1, מקור2

מקור3– Milobedzka J, Kostanecki S, Lampe V. Zur Kenntnis des Curcumins. Ber. Deut. Chem. Ges. 1910;43:2163–70.].

למרות שכורכום, המקור העיקרי לכורכומין, נצרך כתבלין תזונתי וכתרופה למחלות אנושיות במשך אלפי שנים במדינות אסיה, המאפיינים הביולוגיים של הכורכומין לא זוהו מדעית עד אמצע המאה העשרים. במאמר שפורסם ב-Nature ב-1949, שראופשטטר ועמיתיו דיווחו שכורכומין הוא תרכובת פעילה ביולוגית בעלת תכונות אנטי-בקטריאליות [מקור]. החוקרים פרסמו לראשונה שכורכומין פעיל נגד זנים של Staphylococcus aureus, Salmonella paratyphi, Trichophyton gypseum ו Mycobacterium tuberculosis [מקור]. תחילה רק חמישה מאמרים פורסמו על כורכומין במהלך שני העשורים הבאים לאחר שנחשף בנטור (Nature) (1949) [מקור1, מקור2]. המאמר הראשון ב-Nature טרם חשף את פלאיו כאנטי דלקתי. הוא דיווח על הפעילות האנטי-בקטריאלית של הכורכומין. בשנות ה-70 הפך הכורכומין לנושא החם של חקירה מדעית, ושלוש קבוצות עצמאיות גילו מאפיינים מגוונים של כורכומין, כולל הורדת כולסטרול [מקור1, מקור2], מצאו שהוא נוגד סוכרת [מקור], אנטי דלקתי [מקור], ונוגדי חמצון [מקור]. מאוחר יותר, בשנות ה-80, Kuttan ועמיתיו הוכיחו את הפעילות האנטי-סרטנית של כורכומין במודלים in vitro ו in vivo [מקור].

המשחה הצהובה – בצילום למעלה עשויה מכורכום ושמן צמחי – היא יכולה להרגיע כאב, להפחית דלקת, גם להנמיך את כאבי השרירים ולמנוע ממך ליטול כדורים נגד כאבים. כדאי להשתמש בה עד שתגיעו לטיפול באחד ממוקדי "לחיצות ההחלמה" שאין שיטה טובה ממנה להפחתה וסילוק כאבים שמקורם בכיווץ שרירים כרוניים. המתכוןכאן.

רק בשנת 1995, דווח לראשונה שכורכומין מפגין פעילות אנטי דלקתית [מקור1, מקור2] על ידי דיכוי גורם השעתוק הפרו-דלקתי (NF)-κB; תיארנו גם את המנגנון המולקולרי של העיכוב [מקור1, מקור2]. מבחינה כימית, שלושה חומרים מרכיבים את הכורכום בהם הפוליפנולים השייכים למשפחת ה"כורכומינואידים" (curcuminoid): כורכומין (דיפרולואילמתאן – diferuloylmethane), דמתוקסיכורכומין (demethoxycurcumin) וביסדמתוקסיכורכומין (bisdemethoxycurcumin). מבין אלה, צורת הכורכומין היא הפעילה ביותר מבחינה ביולוגית, ולכן היא הייתה המוקד בפיתוח מוצרי תרופות, תוספים ומוצרי מזון, אבל אין זה אומר ששאר הצורות חשובות פחות לריפוי [מקור1, מקור2]. הכורכומין המוכר הוא אם כן מרכיב ביואקטיבי אחד שבודד מכורכום ושימש בעבר כתיבול, פיגמנט וצמח מרפא במזון כתרופה נגד דלקת ולהחלמת פצעים. על-מנת להשתמש בכל המרכיבים משתמשים בשורש עצמו – אופן השימוש- קולפים את שורש הכורכום, מגררים או פורסים ומשלבים אותו עם המיץ הירוק – על המיץ הירוק במאמרי שלושת המיצים. כשההמרה הוא כפית אבקת תבלין כורכום יבש = 2 ס"מ שורש כורכום טרי קלוף ומגורר או ממצים את השורש עצמו. ממיסים מתאימים למטרה זו כוללים אצטון, הקסאן, אתיל אצטט, דיכלורואתאן, וכלורופורם. המיצוי של הכורכום מתקבל מCurcuma longa [מקור] מתבצע בנוחות בטמפרטורות מתונות (40-55 מעלות צלזיוס) והממס מוסר חלקית כדי להניב תרכיז המכיל 30-60 % מוצקים- יש ומוסיפים לכורכומינואיד שמוצא תוספת שמן אתרי של כורכום [מקור]. המיצוי מאפשר ספיגה וזמינות ביולוגית גבוהות במיוחד [מקור]. יש למצות את כל שורש הכורכום השלם. מיצוי השורש השלם של הכורכום נקרא – טורמריק (TURMERIC) [מקור].

ריפוי פצעים הוא תהליך מורכב של תיקון או שיפוץ רקמות המתרחש בתגובה לפציעה.

צמחים ומרכיבים ביו-אקטיביים שמקורם בצמח נחקרים היטב בטיפול בסוגים שונים של פצעים. כורכומין נושא מאמרי זה, הוא אחד מהם [מקור]. החומר הפעיל בכורכום מכונה כורכומינואיד. הוא זוהה לאחרונה כמתווך עיקרי של סגולותיו הרפואיות של הכורכום. מדובר בחומר פוליפנולי טבעי ששימש מאז ימי קדם ברפואה בשל סגולות הריפוי המוכחות שלו. הכורכומין נמצא כבר בימי קדם, כמי שיש ליטול עם שמן צמחי: שמן זית, שמן קוקוס או שמן זרעי חרדל. בשילוב הזה ובמיוחד בצורתו הטבעית כשורש טרי הוא מפחית דלקות וכיום ידוע שהוא פועל לשם כך במספר שלבי ריפוי: מיגור מיני חמצן תגובתיים, שיפור שקיעת הקולגן, היווצרות רקמת גרנולציה ולבסוף הכורכומין מזרז את התכווצות הפצע ומרפא את הדלקת. כולם יוצגו בהמשך מאמרי זה.

בשנים האחרונות החוקרים התמקדו בכורכומין והתמודדו עם מסיסותו הנמוכה יותר במים ומטבוליזם מהיר שלו, בנוסף לזמן מחצית החיים הקצר יותר שלו בזרם הדם – בפלזמה, השימוש הרחב בכורכומין למיגור דלקת למשל במחלקת הנפרולוגיה, היולדות, מערכת העיכול וכמובן בעת מלחמה מוגבל. המערכת הממסדית לא בנויה לנצל את מעלותיו המדהימות שיפורטו מיד. השימוש העתיק בכורכומין בטיפול ייחודי ניטל עם שמן צמחי או הונח על הפצע כמשחה צהובה – מתכון כאן. אלא שטיפול מחלים מדויק לא מתאים ל"רפואת הסרט הנע" עם ה'קח כדור ולך" שלה – ולך לך עם כל המחלות שהכדור יוביל אותך אליהן, בשל יצירת רעלים אורמיים במערכת העיכול בה הוא עובר כך למשל אי-ספיקת כליות שיכולה להיעזר בו נמנעת ממנו והתוצאות שלה בהתאם. כורכומין שייך לכיתה IV של מערכת הסיווג הביו-פרמצבטי, כלומר, מסיסות נמוכה וחדירה נמוכה [מקור1, מקור2]. הכורכום הוא חלק מקבוצה של חומרי הזנה שונים הידועים כבעלי רמת ספיגה נמוכה במערכת העיכול הסיבה פשוטה היותם מסיסי שמן ולא מים.(הכורכום נמצא יחד עם ויטמיני A, D ו-K וחומרים מסיסי שמן אחרים שיש ליטול עם שמן זרעי חרדל, סובין אורז או שמן זית). כיוון שהמעי הדק מהווה סביבה מימית ולא שומנית הערבוב עם השמן מקל ומזמן את הכורכום להיכנס אל תוך תאי הספיגה שבמעי במטרה להגיע אל מחזור הדם דרך דופן המעי הדק העליון. ללא תוספת שמן זרעי חרדל למשל או אפילו שמן זרעי ענבים במצב החומר הפעיל שבכורכום – הכורכומינואידים – ימשיכו בדרכם לאורך צינור המעי ולבסוף יפלטו מהגוף. יחד עם זאת האבקה שמגיעה משורש הכורכום ידועה כמועילהנכבר אלפי שנים היא יש לדעת מכילה מגוון רב של חומרים אשר חלקם גם מסיסי מים, כמו החלבון שבכורכום, הסוכרים והסיבים התזונתיים. ואלו נספגים היטב במערכת העיכול. מכל מקום כדי להתגבר על מגבלות המסיסות בשמן, ולזמן את מרכיבי הכורכומין לאזור הדלוק אנחנו מבקשים למשל, ממטופלי אי-ספיקת כליות וכן במחלת מעי דלקתי האלצהיימר ליטול 5 כפיות כורכומין לאורך היום עם כף שמן צמחי כנזכר לעיל.

החוקרים ערכו ניסויים רבים כדי לשפר את זמינות ה"כורכומין' לתהליך הריפוי בדרך שיכולה קצת לסייע לתעשיית התרופות לקבל את שלה. נמצא שהכורכומין תורם לכל אחד משלבי הריפוי. נושא שמעודד צריכה גבוהה ושווה להשקיע במוצר. כך ועל מנת לשפר את רמת הזמינות הביולוגית של הכורכום ולהוביל למצב בו ישנה רמה מספקת של כורכומינואידים במחזור הדם, התמקדו החוקרים ביכולת ההישרדות של הכורכום במערכת העיכול, כמו גם לשפר את והמוצר שמאוד הצליח באמצעות פטנט חדשני הגדילו החוקרים את מסיסותם של הכורכומינואידים גם בסביבה מימית של המעי וזאת ע"י ציפוי שלו באותם חומרים טבעיים מסיסי מים אשר הופקו משורש הכורכום עצמו וללא שום חומרים נוספים [מקור1, מקור2]. ננו-אמולסיות (NE) הוא פיתוח נוסף של התעשייה. אלו הן תערובות איזוטרופיות של שמן ומים המתבססות על ניסיון הריפוי ארוך השנים [מקור]. מופיעים כיום הננו-חלקיקים, ליפוזומים, ננו-ג'לים, ננו-אמולסיה ושימוש באדג'ובנט וגם בננו-גבישים (איור למטה מציג יישומים של פורמולציות מקומיות שונות של כורכומין לריפוי פצעים שפרסמו החוקרים [מקור]) [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5].

הדלקת

דלקת היא השלב השני הקריטי בתהליך ריפוי הפצעים, והיא מכונה לעתים קרובות השלב הראשון בהתחדשות אופטימלית של העור במקרי פציעה בעור. שליטה בדלקת היא מפתח להאצת תהליך ריפוי הפצעים שכן פגיעה ברקמות מייצרת למעשה התחלה מהירה של דלקת חריפה בין המחלות הכרוניות הקשות נמצאת הדלקת במרכז הבעיה. במאמרי דלקת – מחלה דלקתית כרונית ממיתה – מה היא דלקת, ומה ניתן לעשות במצבי דלקת? אני מפרט את כשלי רפואת הממסד בנושא זה. כורכום, בפרט, כורכומין, לעיתים גם רסברטרול (Resveratrol) הוא פוליפנול נוגד חמצון, המצוי בגרעיני ענבים, בקליפת ענבים אדומים, יין אדום, גם בשוקולד [מקור]. הוכח כמפחית את הייצור של גורם נמק גידול אלפא (TNF-α) ואינטרלוקין-1 (IL-1), שני ציטוקינים חיוניים הנוצרים על ידי מונוציטים ומקרופאגים המווסתים תגובות דלקתיות [מקור]. היכולת של כורכומין לחסום את הפעילות של NF-(κ)B (גורם גרעיני kappa-light-chain-enhancer of cells B activated השולט בתעתוק או שעתוק  DNA, גורם שעתוק הוא תהליך יצירת מולקולת RNA של ציטוקינים ומקדם בכך הישרדות התא במולקולת DNA; המעורבות בהתחלת תגובות דלקתיות, פעולת הכורכומין כאן בהחלט משמעותית, כי ויסות שגוי של NF-κB נקשר לסרטן, מחלות דלקתיות ואוטואימוניות, הלם ספטי, זיהום ויראלי והתפתחות חיסונית לא תקינה כמו כמובן דלקת כרונית, למשל אי ספיקת כליות, דלקת במערכת העיכול, דלקת פרקים, אלצהיימר [מקור1, מקור2]. כורכומין מווסת מגוון מסלולים הקשורים להפעלה של NF-(κ)B, המופעל בדרך כלל על ידי מספר קינאזות (AKT, PI3K, IKK) [מקור]. בפעילות האנטי-דלקתיות של כורכומין מעורבים גם מסלולי איתות נוספים, כגון PPAR וקולטנים שותפים של חלבון מיאלואיד 2-TLR 4, מעורבים בפעילויות (TLR4-MD2)] [מקור1, מקור2]. כורכומין גם מפחית תגובות דלקתיות הנגרמות על ידי אנגיוטנסין II על ידי עיכוב שגשוג תאי שריר חלק בכלי הדם על ידי הגברת פעילות PPAR-γ. נושא שהוכח כמפחית דלקת על ידי תחרות עם LPS על קישור MD2, ובכך מעכב ביעילות את קומפלקס האיתות TLR4-MD2 [מקור]. ROS הם תוצרי לוואי של נשימה אירובית שמתרחשת במיטוכונדיה שבתא וממלאים תפקיד באיתות תוך תאי, התמיינות, אפופטוזיס, התפתחות תאים וחסינות [מקור1, מקור2].

למחמצנים רבי הכוח שהתא מייצר במיטוכונדריון ומכונים-ROS יש תפקיד, שמעטים מבחינים בו, והוא ריפוי פצעים. ה- ROS פעיל מאוד ונחוץ להגנה על המערכת החיסונית מפני פולשים זרים, רעלים וחיידקים. ה- ROS בטווח הנורמה הכרחיים וחשובים להחלמה, אבל רק כשהם בטווח הנורמה.

חשיפה כרונית למזהמים, תרופות, חלבון מהחי, זיהום אוויר ובקטריאלי משנה את התמונה לרעה, מדד ה- ROS עולה מעל קו עליו של טווח הנורמה ומטפח רמות גבוהות של ROS שמעודדות לחץ חמצוני, שעלול לפגוע קשות במיטוכונדקריון, בתאים האנושיים ולהעצים את הדלקת.

בתהליך ריפוי הפצעים, עקה חמצונית (ROS מוגבר) היא מרכיב קריטי המגביל ומונע לעתים את התחדשות הרקמות.

החוקרים חשפו שגם בנושא זה לכורכומין יש תפקיד חשוב. מסתבר שהכורכומין הוא מגן יעיל מפני עקה חמצונית באמצעות מווסת ליפוקסיגנאזות (LPx), בעיקר על ידי ניקוי רדיקלים חופשיים.

היכולת של כורכומין להעביר אלקטרונים או לתת בקלות אטומי H משתי קבוצות פנול מתוקסי אחראית לתכונות נוגדות החמצון שלו. הכורכומין מכיל גם מגוון קבוצות פונקציונליות, כגון b-diketon ומספר רב של אלקטרונים p בעלי תכונות גבוהות של הסטת אלקטרונים. יתר על כן, יכולתו של כורכומין להיצמד למתכות נובעת ממבנה הדי-קטונים שלו, וקבוצות ההידרוקסיל הפנוליות (-OH) מעניקות יכולות ניקוי ROS [מקור]. יתר על כן, הוא מגביר את היצירה והתפקוד של נוגדי חמצון ומרכיביהם, כגון גלוטתיון (GSH). גירוי של מסלולי איתות ציטופרוטקטיביים, כגון מסלול גורם 2 הקשור לגורם גרעיני 2 (Nrf2), אשר זוהו כמנגנונים מולקולריים אשר מקושרים בריפוי פצעים והם, כך מסתבר, גורמים להפחתה של לחץ חמצוני ומיני ROS.

מנגנון ויסות Nrf2 זה קריטי להגנה על התא מפני נזק חמצוני.

בתגובה ללחץ אלקטרופילי וחמצוני, שיירי הציסטאין התגובתיים של Keap1 משתנים, וכתוצאה מכך פעילות ליגאז E3 מופחתת, המשך הצטברות Nrf2 בתאים וגירוי משמעותי של מספר גנים ציטו-פרוטקטיביים [מקור]. כורכומין בדומה לסולפורפאן – סיב שולט בנבטח הברוקולי [מקור] פועל כמפעיל Nrf2 ובכך מפחית את הלחץ החמצוני על ידי תפקוד כנוגד חמצון ישיר או עקיף [מקור].

השפעות של כורכומין על שלב ההתרבות של ריפוי פצעים

היווצרות רקמת גרנולציה (granulation tissue) וקולגן (ייצור מטריצת החלבון החוץ-תאית), שגשוג פיברובלסטים, אפיתליזציה ואפופטוזיס של תאים לא רצויים הם כולם חלק משלב השגשוג של ריפוי פצעים [מקור] שלב זה בדרך כלל נכשל – מסביר פרופ' אמרו סולימן (Amro M Soliman) [מקור1, מקור2] חוסר ויסות של אפקטורים תאיים, ציטוקינים ותגובות דלקתיות שאלו יוצרים בהמשך משבש בסופו של דבר את תהליך הריפוי [מקור]. סולימן מצביע על הנקודה המוזנחת – כישלון בטיפול במעבר לשלב השגשוג. תיקון רקמות הוא תגובה ביולוגית מורכבת לפציעה הכרוכה באינטראקציות בין תאי מערכת החיסון ורקמת החיבור השונים [מקור]. לאחר שהנזק לרקמות כבר נוצר, מתחילה התכווצות של כלי הדם הפצועים ואחריה הפעלת טסיות דם והיווצרות קריש לעצירת דימום [מקור]. חוטי פיברין מגיעים ומשמשים כפיגום לחדירת לויקוציטים (תאי הדם הלבנים. עליה במדדם בבדיקות מצביע על דלקת). נויטרופילים (שתפקידם הוא להרוס פולשים זרים) הם בין התאים המוקדמים שנוהרים למקום הפציעה, הם גם מייצגים את קו ההגנה הראשון מפני זיהום [מקור]. מונוציטים עוקבים אחר נויטרופילים, שמבשילים למקרופאגים מתחילים לפעול למען הבריאות, נושא שהוזכר בפתיח [מקור]. תת-סוגים מסוימים של תאי T מגיעים על מנת לתקן. הוכח שגם להם יש תפקיד מכריע בריפוי רקמות [מקור]. תאים מגיעים לאזור הפציעה, מסעם או הנדידה התאית מופעלת בעיקר באמצעות הפעלה של תוכנית דלקתית חריפה הכוללת ביטוי של מספר ציטוקינים וכימוקינים [מקור]. כאן אמורה להתחיל ההחלמה או שלב ההתרבות [מקור]. מספר אירועי תיקון רקמות, כולל אנגיוגנזה, היווצרות רקמת גרנולציה (granulation tissue) ואפיתליזציה מחודשת מחייבים מצב זה.

הערהרקמת גרנולציה (granulation tissue) היא מרכיב חשוב בתהליך ריפוי הפצעים. מוגדרת רקמת חיבור חדשה וכלי דם מיקרוסקופיים שנוצרים על משטחי הפצע במהלך תהליך הריפוי [מקור]. רקמת גרנולציה צומחת בדרך כלל מבסיס הפצע ומסוגלת למלא פצעים כמעט בכל גוד (Fibroblasts) ונימים דקים, עדינים (אנגיוגנזה), ותאי דלקת שחדרו למטריצה חוץ-תאית רופפת. צבעה אדום בהיר או ורוד כהה, עם לולאות נימיות חדשות או "ניצנים"; הרקמה רכה למגע; לַחה; מזהים בה גבשושיים (גרגיריים), שנוצרו עקב שטפי דם נקודתיים; מישוש ללא כאבים כשהוא בריאה [מקור].

השלב השני של ריפוי פצעים הוא הדלקת המתרחשת במקביל לשלב ההמוסטזיס. הפעלת מפל המשלים מתרחשת כאשר נוצר קריש פיברין, המאפשר לנויטרופילים לעבור למקום הפצע כדי לנקות חיידקים ולהתכונן לריפוי. התא הפאגוציטי מפריש את גורם הגדילה המתמיר β (TGF-β),הוא ציטוקין רב-תכליתי, אשר יוזם תהליך ריפוי. TGF-β שולח אות חיוני לתחילת הריפוי במקום הפצע [מקור].

מונוציטים ולימפוציטים בדם הופכים למקרופאגים של רקמות, מה שמוביל לשחרור של גורמי גדילה וציטוקינים בשם גורם גדילה פיברובלסט (FGF), גורם נמק-אלפא של הגידול (TNF-α) ואינטרלוקין-1 (IL-1) וביחד, אלה מושכים תאי אנדותל, קרטינוציטים ופיברובלסטים כדי לבנות מחדש את כלי הדם הפגועים.

ריבוי או שגשוג הוא השלב השלישי, ובמהלך שלב זה מתרחשת התכווצות הפצע והחלפת רקמות תת-עוריות ועוריות. אנגיוגנזה (היא תהליך טבעי שנועד לאפשר אספקת דם לרקמות חדשות ומשתקמות), אפיתל וייצור קולגן יזומים כולם על ידי תאי פיברובלסט.

טסיות TGF-β ומקרופאגים מעוררים ייצור קולגן בפיברובלסטים. בתהליך זה, השלב האחרון והרביעי הוא עיצוב מחדש בתהליך הריפוי; הוא מורכב מהיווצרות שכבה חדשה על ידי תאי פיברובלסט של העור או הרקמה על פני הפצע, והקולגן המקורי מסוג III במקום הפגוע מוחלף בקולגן מסוג I כדי להיות מקושר וליישר מחדש לאורך קווי המתח [מקור1, מקור2].

שלב השגשוג הוא שלב הכשל הרפואי

גורמים שונים וגורמים נרכשים, כמו סוכרת, ותרופות (למשל NSAIDs נוגדי דלקת שאינם סטרואידים וסטרואידים [מקור],) שמשבשים את תהליך ריפוי הפצעים והדלקות.

הפצעים בחולי סוכרת מאופיינים בדלקת מוגברת ובחדירת תאי לא תקינה, ייצור לקוי של ציטוקינים. מזהים גם דלקת עצבים וניאו-אנגיוגנזה שהיא בהחלט לא מספקת. האיום המתמשך של סוכרת והשמנה ברחבי העולם נוכח הזנחה גורפת של שיטות המזון כתרופה, והעברת האחריות אל תעשיית התרופות מכתפי החולה העצלן ע"פ רוב או המורדם, הופכים פצעים כרוניים לאתגר קליני, חברתי וכלכלי משמעותי. על פי הניתוח הרטרוספקטיבי של 2018, מוטבי Medicare זיהו שכ-8.2 מיליון אנשים סובלים מפצעים.

שוק מוצרי טיפול הפצעים השנתי מוערך להגיע ל-15–22 מיליארד דולר עד 2024. בארצות הברית לבדה, כ-5.7 מיליון חולים סובלים מפצעים כרוניים בעלות טיפול שנתית של כ-20 מיליארד דולר [מקור]. עם היקף ודרישה עצומה זו למה שישתמשו בכורכום?

צמחים היו מאז ומתמיד תחום משולב ונחקר ביותר, מכיוון שהם מקדמים מנגנוני תיקון טבעיים של דלקת ופצעים תוך וחוץ גופניים

[מקור– Majumdar A. In: Alternative Approaches to Wound Healing. Alexandrescu P.S.E.-V.A., editor. IntechOpen; Rijeka, Croatia: 2016. p. 21].

עם ההתקדמות במדע, העניין עבר מצמחים שלמים למרכיבים כימיים פעילים. כשהכורכומין מאוד נחשב ונחקר וגם חודר אל התעשייה, הגם שהבנו שהוא בעצם לא שווה הרבה בשיטה זו. ובכל זאת תכשירי הכורכומין משווקים כטיפול ונמצאים בחלק העליון המבקש ריפוי פצעים.

קרטינוציטים אחראים לבנייה של אפיתל מחדש באפידרמיס לאחר פציעה.

קרטינוציטים (Keratinocytes) נקראים על שם תפקידם בייצור קרטין, חלבון מבני חשוב שתורם לחוזק ולחוסן העור. בבדיקה מיקרוסקופית, תאים אלה נראים ורודים עזים מכיוון שהקרטין בתוך ציטופלזמה (גוף) התא נקשר חזק לאאוזין, צבע ורוד בשגרה הוא כֶּתֶם [מקור]. כאשר העור נפצע, קרטינוציטים מופעלים ומתחילים לייצר מולקולות איתות המסייעות בתגובה החיסונית ובתיקון של רקמה פגומה [מקור]. קרטינוציטים מקיימים אינטראקציה גם עם סוגי תאים אחרים בעור, כמו מלנוציטים (המייצרים פיגמנט) ותאי לנגרהנס (המעורבים בתגובה החיסונית) [מקור].

יכולתם של הקרטינוציטים לבנות מחדש את כלי הדם הפגועים (בשלב השני שהוזכר למעלה) זקוקה להתמיינות ולהתרבות ואלה כבר תלויות באוכלוסיית תאי הגזע במקום הפצע ובגירוי שנוצר על ידי ציטוקינים וגורמי גדילה שונים (גורם גדילה אפידרמיס, TGFα ו-Keratinocyte growth factor [KGF]). הקישור בין תא לתא בין קרטינוציטים רופף יותר במהלך ריפוי הפצע ומתחזק לאחר השלמתו. מיד לאחר הפציעה, הקרטינוציטים הסמוכים לפצע עוברים תהליך הפעלה המשנה את ביטוי הגנים ומקדם נדידה מעל מצע הפצע. עוד אזכיר כי הקרטינוציטים (Keratinocytes) הם הסוג העיקרי של תאים שנמצאים באפידרמיס, השכבה החיצונית ביותר של העור [מקור]. בבני אדם, הם מהווים 90% מתאי העור האפידרמיס [מקור]. תאים בזאליים בשכבה הבסיסית (שכבת בסיס) של העור מכונים לפעמים קרטינוציטים בסיסיים.

במהלך סגירת הפצעים. Interleukin (IL)-1 מגביר נדידה ושגשוג של קרטינוציטים, הוא גם מפעיל פיברובלסטים קרובים ומגביר את KGF. TNF-α פועל בדומה ל-IL-1 ומפעיל את מסלול ה-FGF (גורם גדילה פיברובלסט). TGF-β, המיוצר על ידי קרטינוציטים ופיברובלסטים, וגם מחזיר את הקרטינוציטים לפנוטיפ התא הבסיסי שלהם [מקור].

השפעות של כורכומין על היווצרות רקמות גרנולות לאחר ארבעה ימים של פציעה בעור, רקמת גרנולציה או סטרומה חדשה מתחילה להיווצר, שם מתפתחים נימים קטנים, ופיברובלסטים חודרים, מה שמקל על יצירת מטריצה חוץ תאית. כורכומין משפר את היווצרות רקמת גרנולציה, מה שמקל עוד יותר על אפיתליזציה מחדש על ידי מתן בסיס יציב לתאי אפיתל לנדוד ולרפא את פער הפצעים. מחקר שנעשה על ידי Aslam et al. הראה שרקמת גרנולציה הייתה נוכחת בקבוצה שטופלה בכורכומין, יחד עם שקיעת קולגן קלה, ניוווסקולריזציה ותאי הדלקת היו מתונים (D-F). יתרה מזאת, הם גם הראו שהקבוצה שקיבלה טיפול במוצר תעשייתי שמורכב מננו-קונגוגטים של כורכומין + ZnO הציגה תכונות שהיו קרובות לנורמליות, כולל צרורות קולגן מוגדלים בדרמיס, פיברוזיס חמור, אנגיוגנזה ומטריצת קולגן משתנה (G-I) [מקור1, מקור2].

השפעת הכורכומין על שקיעת קולגן החלמת הפצע דורשת ארגון מחדש ועיצוב מחדש של המטריצה החוץ-תאית על מנת שהפצעים יגלידו לחלוטין. המטריצה החוץ-תאית, הכוללת רקמת גרנולציה וקולגן. היא מעניקה לתאים תמיכה וכוללת חלבונים ופוליסכרידים שונים. קולגן הוא החלבון השכיח ביותר במטריקס החוץ-תאי של העור, המהווה 70-80% מהמסה שלו. רקמת צלקת, מורכבת ברובה מסיבים קולגנים, והיא התוצאה הסופית של ריפוי פצעים. נוכחותו של הקולגן היא המפתח להצלחה. כתוצאה מכך, ייצור מספיק של קולגן והנכחתו במקום הפצע מחייבים תהליך של תיקון הפצעים. הכורכומין כשהוא מעורב בשמן צמחי מסייע גם לנושא זה. החוקרים מצאו כי כורכומין משפר את ייצירת הקולגן ויצוב מחדש של המטריצה החוץ-תאית ובכך מאיץ הכורכומין את תהליך ריפוי הפצעים [מקור1, מקור2]. במאמרם "Novel anti-inflammatory and wound healing controlled released LDH-Curcumin nanocomposite via intramuscular implantation, in-vivo study" כותבים החוקרים על "חומר אנטי דלקתי חדשני וריפוי פצעים" שמשחרר באופן מבוקר LDH-כורכומין ננו מרוכב באמצעות השתלה תוך שרירית" במחקר in vivo. מדווחים Rehab Mahmoud a, Nesreen Safwat b, Mouhamed Fathy c, Nada A. Mohamed PhD a, Sama El-Dek d, Hossny A. El-Banna e, Ahmed Farghali d, Fatma I. Abo El-Ela כי כורכומין מאיץ את ריפוי הפצעים מכיוון שהוא מעודד סינתזה ושחרור של קולגן.

שיחרור הקולגן לאחר מתן כורכומין החל ביום השלישי לאחר מריחה על פצע כפי שהוצג על ידי פרופ' Mahmoud et al., 2022 Qian etוצוות עוזריו [מקור1, מקור2].

פעולת הכורכומין בניהול כיבים סוכרתיים בכף הרגל (DFUs)

כיבי כף רגל סוכרתית (DFUs) הם אחד הסיבוכים השכיחים ביותר של סוכרת, וההערכה היא כי 19-34% מהאנשים עם סוכרת יושפעו מ-DFU במהלך חייהם [מקור]. פצע חמור של סוכרת המכונה כיב כף רגל סוכרתית (DFU) נגרם בעיקר על ידי איסכמיה, זיהום, טראומה מקומית, נוירופתיה סוכרתית, מחלות כלי דם היקפיות (PVDs) ונוירופתיה סוכרתית [מקור1, מקור2]. הטיפול ב-DFU הוא בעיקר סימפטומטי, כולל טיפול באנטיביוטיקה שמיצרת דיסביוס ומעצימהנאת מחלת הסוכרת ועלולה להוביל לסיבוכים חמורים כמו ירידה בתפקוד בלוטת התריס, קָטָרָקְט, ואי-ספיקת כליות – מחלה שמתים ממנה. [מקור1, מקור2]. הכיב הסוכרתי, הוא כשל מתמשך, אחד הפצעים הכרוניים והסרבנים להירפא, מסתבר שהוא גם מי שעיכב את ריפוי הפצעים [מקור]. בניגוד לפצעים חריפים (שנשמרים בהמוסטזיס), קטיעה היא התוצאה הסבירה ביותר אם DFUs לא מטופלים בשלבים המוקדמים [מקור]. המחקר מצא כי מיצוי של כורכומין, וליתר דיוק מיצוי מ- Curcuma longa [מקור]. מרחיקות לכת. המיצוי מעניק לכורכומין השפעות הדדיות עם מולקולות ומטרות תאיות רבות והוא מווסת את רמות הגנים, מתקן פגיעות במרחב הגנטי – ב DNA על ידי ויסות קישוט אפיגנטי (כלומר, מתילציה של DNA, שינוי היסטון וביטוי מיקרו-RNA) [מקור1, מקור2, מקור3], ובכך משפיע על מסלולים מגוונים להפעלת פעילויות ביולוגיות מגוונות [מקור]. נחקר על היכולת שלו לרפא כיבים סוכרתיים בכף הרגל [מקור1, מקור2]. הפרופ' העומד בראש המחלקה האנדוקרינולוגית, בבית החולים העם השלישי של מחוז יונאן, קונמינג, 650011 יונאן סין Mei Cao וצוות עוזריו חקרו את הנושא ומצא כי מיצוי של כורכומין באופן חד משמעי משפר את הנפרופתיה הסוכרתית על ידי ריסון המסלול הדלקתי של NLRP3 [מקור]. כמו כן מיצוי כורכומין יכול להקל על אוטופגיה ולרסן אפופטוזיס של תאי אפיתל צינורי כליה שנגרמו כתוצאה מתוצרי קצה של גליקציה מתקדמים (AGEs) [מקור]. מעכב אפופטוזיס פיברובלסט, מקדם שגשוג, הגירה ואנגיוגנזה בבעלי חיים סכרתיים שנבחנו עם כיב כף רגל DFU, ומאיץ ריפוי DFU [מקור1, מקור2, מקור3, מקור4, מקור5].

נשארו לך שאלות

אשמח להשיב על כל שאלה

לטופס פנייה ישירה אל ירון מרגולין – נא להקליק – כאן

בבקשה לא להתקשר משום שזה פשוט לא מאפשר לי לעבוד – אנא השתמשו באמצעים שלפניכם –

    שמי Name:


    טלפון phone:


    דוא"ל (כדי שאוכל להשיב לך מכל מקום בעולם) Email:


    איך אני יכול לעזור לך How can I help you:


    אפשר לקבל את בדיקות הדם החריגות שלך Exceptional laboratory tests:


    למען הסר ספק, חובת התייעצות עם רופא (המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי של כל מטופל או שלך) לפני שימוש בכל תכשיר, מאכל, הונגרי תמצית או ביצוע כל תרגיל. ירון מרגולין הוא רקדן ומבית המחול שלו בירושלים פרצה התורה כאשר נחשפה שיטת המחול שלו כבעלת יכולת מדהימה, באמצע שנות ה – 80 לרפא סרטן. המידע באתר של ירון מרגולין או באתר "לחיצות ההחלמה" (בפיסבוק או MARGOLINMETHOD.COM ), במאמר הנ"ל ובמאמרים של ירון מרגולין הם חומר למחשבה – פילוסופיה לא המלצה ולא הנחייה לציבור להשתמש או לחדול מלהשתמש בתרופות – אין במידע באתר זה או בכל אחד מהמאמרים תחליף להיוועצות עם מומחה מוכר המכיר לפרטים את מצבו הבריאותי הכללי שלך ושל משפחתך. מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא מוסמך או רוקח בכל הנוגע בכאב, הרגשה רעה או למטרות ואופן השימוש, במזונות, משחות, תמציות ואפילו בתרגילים, או בתכשירים אחרים שנזכרים כאן.

    For the avoidance of doubt, consult a physician (who knows in detail the general health of each patient or yours) before using any medicine, food, extract or any exercise. The information on Yaron Margolin's website or the "Healing Presses" website (on Facebook or MARGOLINMETHOD.COM), in the above article and in Yaron Margolin's articles are material for thought – philosophy neither recommendation nor public guidance to use or cease to use drugs – no information on this site or anyone You should always consult with a qualified physician or pharmacist regarding pain, bad feeling, or goals and how to use foods, ointments, extracts and even exercises, or other remedies that are mentioned as such

    מאמרים אחרונים

    נשלח ב כללי

    כתיבת תגובה

    Or

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    *